כושר: אימון במכשיר רטט

בשנים האחרונות עלתה פופולריות מכשירי הרטט באופן משמעותי. מדובר במכשירים מיוחדים שבהם מופעלות על מערכת השלד-שריר ויברציות והפעלה של השרירים וכן של העצמות. בהקשר לכך עולות מספר שאלות: האם שימוש קבוע במכשירי רטט אלה משפיע לחיוב על שיפור היכולת הגופנית אצל ספורטאים בענפי הספורט שבהם יש צורך בכיווץ דינמי (כיווץ שריר שבו יש תנועה קונצנטרית ותנועה אקצנטרית)? האם שימוש קבוע במכשירי רטט אלה תורם להפחתה במשקל ועשוי להחליף את האימונים הסטנדרטיים בסטודיו או בחדר הכושר? האם ההשפעה של אימוני רטט על חילוף החומרים זהה לאימונים מקובלים מסוגים אחרים? לאילו סוגי אוכלוסייה מתאימים אימונים אלה במיוחד?

אימוני רטט תוכננו וניבנו עבור אסטרונאוטים שחוזרים מהחלל לכדור הארץ על מנת לחזק את עצמותיהם ושריריהם כדי שיחזרו לתפקוד מהיר. מסתבר שאימון זה מתאים לחזרה מפציעות, לשיפור מוגבלויות תנועתיות או אורתופדיות, וגם למתאמנים מתחילים המעוניינים להפחית במשקל ולשפר את יכולתם הגופנית, כאשר כושרם הגופני הנמוך עדיין לא מאפשר להם להתאמן ברמה גבוהה.

באימון ברמה הגבוהה של המתאמנים בכלל והספורט בפרט, אימון עשוי להיות לא אפקטיבי דיו. לדוגמה, במחקר שנערך לאחרונה בבלגיה על ספרינטרים תחרותיים, הסתבר שהתרומה של אימוני רטט לשיפור יכולותיהם הספורטיביות לא הייתה משמעותית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבמכשירים אלה כיווצי השריר אינם מתבצעים ברמה מספיק גבוהה ואופן ביצוע התרגילים בהם אינו מאפשר את טווחי התנועה המתבקשים. ברם, כשמדובר באתלט החוזר מפציעה, השימוש במכשיר בהחלט עשוי להיות מועיל ומתאים. כמו כן, אימון הרטט יעיל לספורטאים כדרך לאימון ללא העמסת משקל רב על מפרקים, תוך המשך הזרמת דם גבוהה לעבר השרירים הפעילים. חשוב לציין, שעל מנת לשפר יכולת ספורטיבית או אף על מנת לגרום לעליית המסה השרירית, יש צורך באימון האיזוטוני, הכולל כיווץ קונצנטרי וכיווץ אקצנטרי, עומס גבוה דיו, מבחר תרגילים לקבוצות השרירים השונות, אימון עם משקולות חופשיות, תזונה תומכת ותנאים נוספים. כמו כן, כפי שהוזכר, יש צורך בביצוע התרגילים השונים בטווחי תנועה ההולמים את מטרת האימון, על מנת למקסם את אפקטיביות האימון ככל שניתן.

בהיבט של הפחתה במשקל, סביר להניח שהשפעתם של אימוני רטט נמוכה לעומת אימוני כוח סטנדרטיים שבהם מתרחשת עלייה במסת השריר, ועקב כך הגברת חילוף החומרים הבסיסי. לכן מתאמנים המעוניינים להפחית במשקלם, טוב יעשו אם יבצעו גם אימוני כוח כנגד משקולות, או אביזרים או משקל גוף.

בהיבט הפונקציונלי של שיפור יכולת תנועתית יום-יומית או ספורטיבית, התועלת במכשירי הרטט תלויה רבות באופן השימוש בהם. על פניו ניתן לשפר יכולת תנועתית יום-יומית רק אם מבצעים תנועות מסוימות או תרגילים על מכשיר הרטט. לדוגמה, תרגיל הסקווט - אם יבוצע על מכשיר הרטט, בהחלט יוכל לשפר יכולתו של אדם מבוגר. הבעיה עלולה להתעורר במקרה שבו יש צורך להעלות עומס, כלומר להוסיף משקולות. במידה שמדובר בשחקן כדורסל למשל, יש צורך באימוני כוח מתפרץ עצימים שכמעט בלתי אפשרי לבצעם על מכשיר הרטט.

סוגי אוכלוסייה שלהם אימוני רטט מתאימים במיוחד עשויים להיות מתאמנים מבוגרים; אוכלוסייה הלוקה במחלות שכיחות מסוימות, כגון אוסטיאופורוזיס, אוסתיאותריטיס וכדומה, זאת בהתאם להנחיות המקובלות לפי סוג המחלה והשימוש במכשיר; מתאמנים בתהליכי שיקום, מתאמנים "מן השורה", ספורטאים; מתאמנים כבדי משקל המתקשים לבצע תרגילים בטווחי תנועה מלאים, עם אביזרי עזר, משקולות, משקל גוף וכדומה; מתאמנים המעוניינים לגוון את האימון - במקרה זה אימון הרטט אינו האימון העיקרי, אלא אימון משלים.

אימוני רטט באמצעות מכשירים מיוחדים עשויים להתאים לחלק מסוגי האוכלוסייה כפי שמצוין לעיל, אך חשוב לזכור שהשגת מטרות אימון מסוימות לא ממש ניתנות להשגה רק באמצעות אימון זה. אזי יש לשלב או לבצע בעיקר אימונים דינמיים, אילמלא כן אמנם יתחזק השריר, אך לא יושגו מטרות האימון המתבקשות.

ד"ר איתי זיו הוא סגן מנהל קמפוס "שיאים" ומנהל תחום הקורסים למדריכי חדר כושר באוניברסיטת תל אביב, מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר.
צור קסטל, M.S Sport & Exercise Science, הוא מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בבית הספר "שיאים" במרכז הבינתחומי לספורט באוניברסיטת תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום אימון, כושר גופני ותזונה.