בדיקת שמיעה לתינוקות ללא הרדמה

בכתבה קודמת עסקנו בבדיקת ההדים הקוכלאריים (OAE), אשר משמשת ככלי מרכזי לגילוי ליקוי שמיעה אצל יילודים.

כזכור, בבדיקת OAE מכשיר הבדיקה משדר לאוזניים צלילים וקולט בחזרה צלילים שהאוזן מייצרת כתגובה. ואולם, האם די בבדיקה זו כדי לקבוע שהכל תקין? האם היא מאפשרת לקבוע עד כמה חמור ליקוי השמיעה של התינוק, במקרה שיש כזה?

כמו לכל בדיקה, גם לבדיקת OAE יש מגבלות. ברוב המוחלט של המקרים, כאשר הבדיקה תקינה, משמע שהתינוק שומע היטב. הבעיה היא שבדיקת OAE משקפת את מצב שבלול האוזן הפנימית בלבד. אמנם, רוב ליקויי השמיעה המולדים אכן פוגעים באוזן הפנימית ויתגלו באמצעות הבדיקה. אבל קיימים מעט מקרים של פגיעה בעצב השמע. הסיבה השכיחה לכך היא צהבת קשה של היילוד, שנובעת מפירוק תאי דם עקב אי התאמה בין דם היילוד לדם האם. מקרים אלה שכיחים בעיקר אצל יילודים שנולדו טרם זמנם או שהיו בטיפול נמרץ יילודים מסיבות אחרות. סיבה אחרת היא פגיעה בעצב על רקע גנטי.

תינוקות אלה מוגדרים כבעלי סיכון גבוה לליקוי שמיעה. במקרים אלה, עלולים לקבל תשובת OAE תקינה, למרות שקיימת בעיה בעצב השמע, אשר נמצא בהמשך הדרך לאחר השבלול.

אפשרות אחרת לקבלת תשובה מטעה היא כאשר קיימת פגיעה במסלול השמע מהאוזן החיצונית עד לשבלול. הליקוי יכול להיות קל וחולף או חמור ודורש טיפול דחוף.

איך נקבל תשובה לשאלות לעיל?

כאן נכנסת לתמונה בדיקה אחרת, הידועה בשמות BERA או ABR. ראשי התיבות בתרגום לעברית הם "תגובות שמיעתיות של גזע המוח". העיקרון כאן הוא שהצלילים אשר מגיעים לשבלול האוזן הפנימית הופכים שם לזרמים חשמליים חלשים ומועברים באמצעות העצבים לכיוון המוח. המסלול כולל בראשיתו את עצב השמיעה ואחרי כן את גזע המוח.

לאורך גזע המוח יש כמה תחנות ובהן קבוצות תאים, שמעבדות את הזרמים בדומה למעבדים במחשב על מנת שהצלילים יגיעו בצורת מידע ברור לתחנה הסופית, הלא היא קליפת המוח, אשר בה נוצרת למעשה תחושת השמיעה.

בדיקת BERA קולטת את זרמי החשמל שנוצרים בגזע המוח ובתחנות העיבוד השונות בתגובה לצלילים שמשדר המכשיר. קליטת הזרמים הללו, שהם חלשים מאוד, מתבצעת בעזרת אלקטרודות שמודבקות על מצחו של הנבדק וליד אוזניו. הצלילים מושמעים לכל אוזן לחוד בעזרת אוזניות המונחות על האוזניים או בתוך תעלות השמע החיצוניות, בדומה לאטמי אוזניים.

מערכת הבדיקה מבוססת על מחשב, אשר רושם את כל הזרמים שנקלטו בתוך פרק זמן קצר מהשמעת הגירוי דרך האוזניות. כלל התגובות ממספר רב של גירויים, הנשמעים כנקישות, מחוברים במחשב זה לזה. הזרמים האקראיים, שמקורם אינו בשמיעת הגירוי, יבטלו בסופו של דבר זה את זה, ואילו התגובות העקביות ממקור השמיעה יחזקו ויתווספו זו לזו עד שניתן יהיה לזהותן בבירור.

הזרמים חשמליים שמייצר המוח חלשים במיוחד, וקשה מאוד להפרידם משאר הרעשים החשמליים, שחלקם מיוצרים על ידי הגוף (המוח, השרירים, העיניים והלב); וכן מרעשים אחרים, שיוצרים המכשירים החשמליים בסביבת הבדיקה. לשם כך מקובל לבצע את הבדיקה בתנאים אופטימליים של סביבת בדיקה מעוטת הפרעות חשמליות וכאשר התינוק ישן ושריריו רפויים ורגועים.

הורים שהוזמנו עם תינוקם לבצע בדיקת BERA יודעים שהתינוק מקבל תרופת הרגעה אשר מטרתה לגרום לו לישון. לעיתים מזומנות יש לחכות זמן רב עד שמטרה זו מושגת.

מקובל גם להשאיר תינוקות שנולדו כפגים להשגחה בבית החולים בו נבדקו מחשש להפרעות נשימה לאחר מתן התרופה (אשר מקובלת כבטוחה). הורים לא מעטים נרתעים מהליך זה ואף עלולים לדחות את הבדיקה עקב חששותיהם.
חברה קנדית, שעוסקת בפיתוח ציוד מסוג זה, המציאה פטנט שמטרתו לאפשר ביצוע בדיקת BERA ללא צורך בהרדמה או הרגעה (NON SEDATED ABR). הפטנט, שכולל מרכיבי חומרה ותוכנה, מקטין את השפעת הרעשים החשמליים למינימום ובדיקת התינוק אפשרית לביצוע גם בהיותו ער ובזרועות הוריו.

בדיקות BERA לקביעת סף שמיעה חיוניות וחשובות לאבחון ליקויי שמיעה אצל תינוקות מוקדם ככל האפשר (רצוי בחודשים הראשונים לחיים), ואין לדחותן. בדיקות אלה נמצאות בסל הבריאות ואינן כרוכות בעלות ישירה משמעותית (קיימת עלות עקיפה של איבוד ימי עבודה של ההורים וכו'). במיוחד עכשיו, כשניתן לבצען ללא הרדמה או הרגעה, כדאי להקדים ולעשות זאת.

ד"ר יהודה הולדשטיין הוא מומחה באף אוזן גרון אשר עוסק בתחום מחלות אוזניים (אוטולוגיה ואוטו נוירולוגיה).

בואו לדבר על זה בפורום אף אוזן גרון ילדים.