המדריך לפענוח בדיקות שמיעה
לאחרונה אתם שומעים פחות טוב, והחלטתם לבדוק אם אתם סובלים מירידה בשמיעה. מה מחכה לכם בבדיקה, ואיך תדעו מה אומרות התוצאות? כל התשובות בכתבה שלפניכם
עוד בנושא: נוזלים באוזניים, ירידה בשמיעה
איכות השמיעה שלנו משפיעה עלינו במגוון רחב של תחומים בחיים, מעבר לדברים המובנים מאליהם כמו איכות התקשורת עם הסובבים אותנו. "רמת השמיעה משפיעה בין השאר על רכישת שפה, על הדימוי והביטחון העצמי שלנו, על פיתוח קשרים ומיומנויות חברתיות, על מימוש הפוטנציאל הלימודי, על ערנות והתמצאות בסביבה, מעורבות בתאונות, מצב נפשי ועוד", אומרת קרן גרשטיין, קלינאית תקשורת ממכון "הדים". "לכן, מומלץ מאוד לבצע בדיקת שמיעה כאשר יש חשד לירידה בשמיעה.
"בדיקת שמיעה התנהגותית (בניגוד לבדיקה אובייקטיבית) היא בדיקה שבה הנבדק משתף פעולה עם הבודק (בהרמת יד, לחיצה על כפתור וכדומה), והיא מיועדת לכלל האוכלוסייה ולא רק ללקויי שמיעה. כל מי שחושד שיש לו ירידה בשמיעה, בין אם מדובר בעניין תורשתי, בילדים או במבוגרים הסובלים מדלקות אוזניים או בכל סיבה אחרת, רצוי שיעשה בדיקה שכזו".
מה כוללת בדיקת שמיעה?
"בדיקת שמיעה התנהגותית מתבצעת באמצעות מכשיר שנקרא אודיומטר, והיא כוללת שני חלקים מרכזיים: בדיקות ספי שמיעה לצלילים טהורים, ובדיקות דיבור (SRT- Speech Reception Threshold ובדיקת דיסקרימינציה).
"במהלך הבדיקה הנבדק יושב בחדר אטום, כאשר על אוזניו מורכבות אוזניות. בבדיקת סף שמיעה לדיבור (SRT), הנבדק מתבקש לחזור על מילים דו-הברתיות, שעוצמתן הולכת ופוחתת, וזאת על מנת לקבוע מהי העוצמה המינימלית בה הנבדק מסוגל לחזור על מילים. בבדיקת הדיסקרימינציה על הנבדק לחזור על רשימת מילים חד-הברתיות, הניתנות לו בעוצמה קבועה ונוחה לו, והתוצאות נרשמות באחוזים.
"בדיקות ספי שמיעה נחלקות לשתי בדיקות - בדיקת סף שמיעה לצלילים טהורים בהולכת אוויר (AC - Air Conduction), שבה הנבדק מתבקש לסמן על ידי לחיצה על כפתור או הרמת יד בכל פעם שהוא שומע צפצוף, ובדיקת סף שמיעה לצלילים טהורים בהולכת עצם (BC - Bone Conduction), אשר אותה עושים רק למי שיש ירידה בשמיעה.
"בדיקה זו למעשה מתבצעת רק במידה שהשמיעה, כפי שנמצא בבדיקת ה- AC, אינה בתחום העליון של הנורמה. מאחורי אוזנו של הנבדק מורכבת אוזניית רטט, שמטרתה לעקוף את מסלול השמיעה הרגיל ולהעביר את הצליל ישירות לעצב השמיעה. בנוסף, מורכבת אוזנייה רגילה על האוזן הנגדית. גם כאן, על הנבדק לסמן בכל פעם שהוא שומע צפצוף".
כל חלקי הבדיקה נרשמים על גבי טופס הנקרא אודיוגרמה. זהו התרשים שמקבלים עם תום הבדיקה, ועם התרשים הזה מגיעים לרופא. התרשים הוא ייצוג גרפי של כל התוצאות של בדיקת השמיעה.
מה ניתן לראות באודיוגרמה?
"האודיוגרמה כוללת גרפים של רמות השמיעה בדציבלים לצלילים בתדירויות שונות. העוצמות של הדציבלים מצוינות על גבי הציר האנכי (0-120) ואילו התדירות (הנמדדת ביחידות הרץ), מצוינת בציר האופקי מהצליל הנמוך (250 הרץ) ועד לגבוה (8,000 הרץ). בכל תדר ניתן לראות מהי העוצמה שבה הגיב הנבדק ברמת הסף (העוצמה הכי חלשה שבה הוא שמע). בנוסף, יש גם טבלה של בדיקות הדיבור ואת אחוזי הבחנת הדיבור (דיסקרימינציה). חשוב לציין כי כל אוזן מיוצגת בנפרד באמצעות סימון אוניברסלי: ספי השמיעה לצלילים טהורים בהולכת אוויר (AC) באוזן ימין מסומנים בעיגולים אדומים, ואילו באוזן שמאל מסומנים באיקסים (X) כחולים. ספי השמיעה לצלילים טהורים בהולכת עצם (BC) באוזן ימין מסומנים במשולשים אדומים הפונים ימינה, ואילו באוזן שמאל מסומנים במשולשים כחולים הפונים שמאלה. כמובן שבסוף כל בדיקה יש גם המלצות - האם צריך בדיקת שמיעה חוזרת, האם צריך המשך בירור של רופא או האם יש צורך לבצע גם בדיקות אובייקטיביות".
כיצד מפענחים את המספרים המופיעים באודיוגרמה?
"ישנן כמה דרגות לירידה בשמיעה, וכל אחד יכול להבין מהו מצבו בהתאם למספרים.
דרגת הירידה בשמיעה נקבעת על פי ספי השמיעה לצלילים טהורים בהולכת אוויר (AC), והיא מתוארת במילים על פי עוצמת הירידה ב- dB HL, לפי החלוקה הבאה:
0-15dB HL (Hearing Level) תחום הנורמה (Normal Hearing)
15-25dB HL ירידה זעירה בשמיעה (Slight Hearing Loss)
25-40dB HL ירידה קלה (Mild Hearing Loss)
40-55dB HL ירידה בינונית (Moderate Hearing Loss)
55-70dB HL ירידה בינונית-חמורה (Moderate-Severe Hearing Loss)
70-90dB HL ירידה חמורה (Severe Hearing Loss)
90dB HL ומעלה - ירידה עמוקה (Profound Hearing Loss)
גרשטיין מציינת כי ישנם מספר סוגים של ירידות בשמיעה: "ירידה הולכתית בשמיעה - ירידה שמקורה בהפרעה בתפקוד של האוזן החיצונית או התיכונה. הסיבות לירידה מסוג זה הן, בין היתר, הצטברות שעווה, נוזלים באוזן התיכונה, בעיות במבנה עצמימי השמע ובעיות בעור התוף.
סוג נוסף הוא ירידה תחושתית-עצבית בשמיעה, שהוא בדרך כלל תוצאה של נזק באוזן הפנימית או בעצב השמיעה, ויש גם ירידה מעורבת בשמיעה הכוללת גם מרכיב הולכתי וגם מרכיב עצבי. יש לציין כי ירידות הולכתיות בשמיעה הן ברובן מצבים הפיכים או זמניים אשר ניתנים לטיפול רפואי, ואילו ירידות שמיעה עצביות הן בדרך כלל בלתי הפיכות".
בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה ובעיות שמיעה.