לקטוז וחלב: כן הולך ביחד

"כ-80 אחוזים מכלל האוכלוסייה סובלים מרגישות כזו או אחרת לחלב", אומר אמיר בירן, טכנולוג המזון של מחלבות רמת הגולן. "20 אחוז מהם רגישים לחלב ברמה כזו שהם נדרשים לתחליפי חלב".

החלב, שמרכיב כעשרה אחוז מכלל המזון שאנו צורכים, או ליתר דיוק הלקטוז שבתוכו, יכול לגרום לכאבי בטן ולבעיות עיכול חמורות. הלקטוז המצוי בחלב הוא סוכר חלב טבעי המורכב משני סוכרים: גלוקוז וגלקטוז. כדי שהלקטוז ייספג בדם, עליו להתפרק לשני אבני היסוד שלו. האנזים שאחראי על תהליך הפירוק הוא הלקטאז שנוצר בגופנו במעי הדק כבר כעוברים, ונשאר ברמה גבוהה בגוף במהלך שנותינו שלנו בעולם. אך ככל שצריכת החלב יורדת, כך גם רמת האנזים קטנה, ולכן עם ההתבגרות קשה לגוף לעכל כמויות גדולות של לקטוז.

כשאנו צורכים חלב, ובו לקטוז בלתי מפורק שמגיע דרך הקיבה למעי, הוא עובר תסיסה והופך לחומצות שומן וגזים. אלו יוצרים סימפטומים מציקים ומוכרים, כגון התנפחות הבטן, קרקורים, גזים, כאבי בטן, בחילה, יציאות רכות ושלשול. תופעות אלו, המכונות בשפה הרפואית "אי סבילות ללקטוז", "רגישות ללקטוז" או "חסר לקטאז", אינן מסכנות חיים, אבל בהחלט עלולות לפגוע באיכות החיים.

על חלב ורגישות

אם אתם סובלים מתופעות דומות לאחר צריכת מוצרי חלב, ואילו כשאתם מפסיקים לצרוך אותם התופעות נעלמות, יש להניח שאתם רגישים ללקטוז. אישור סופי של האבחנה נעשה בפיקוח רפואי על ידי שתיית תמיסת לקטוז ובדיקת מימן בנשיפה לאחריה. חשוב להבחין בין "אי סבילות ללקטוז" לבין מחלות אחרות הגורמות לסימפטומים דומים במערכת העיכול, כתסמונת המעי הרגיז.

למה חשוב לצרוך מוצרי חלב?

הימנעות או צריכה נמוכה של מוצרי חלב עלולות לגרום לצריכה לא מספיקה של רכיבי תזונה שונים וחיוניים להתפתחות, ובהם סידן, מגנזיום, אבץ, ויטמין A, ויטמין B12 ועוד. כתוצאה מכך עלולים להיווצר חסרים תזונתיים, שעלולים לגרום לירידה בצפיפות העצם, לאוסטיאופורוזיס ולאנמיה. מכאן שלכלל האוכלוסייה מומלץ להגיע לכ-1,500 מ"ג סידן ליום בתפריט.

אז מה עושים הרגישים?

"עד לתקופה האחרונה, הפתרונות בעבור אנשים רגישים היו לצרוך תחליפי חלב צמחיים", אומר בירן, "אך כיום ניתן לצרוך חלב נטול לקטוז, שהוא קל יותר לעיכול בעבור האוכלוסייה הרגישה, ועלותו נמוכה יותר מתחליפי החלב הצמחי". החלב נטול הלקטוז הוא חלב עמיד שמוסיפים לו, לפני תהליך הפסטור והמילוי, אנזים שמפרק את הלקטוז לשני חד-סוכרים.

במחלבות רמת הגולן, לאורך תהליך ייצור החלב ובסיומו, מבצעים מספר בדיקות במעבדה כדי לוודא שהלקטוז אכן התפרק. בסוף התהליך מתקבל חלב טרי נטול לקטוז, שאין בינו לבין החלב הרגיל שום הבדל ברמת הקלוריות, החלבונים, השומנים והפחמימות. "גם רמת הסידן בחלב זה נשארת כמו בחלב רגיל, שהיא 110 מ"ג ל-100 מ"ל", מוסיף בירן "החלב נטול הלקטוז הוא בעל שלושה אחוזי שומן, בניגוד לגבינות קשות עשירות בשומן, שיכולות להיות אמנם עניות בלקטוז, אך אינן מומלצות לכלל האוכלוסייה.

הודות לחלב הזה, לא צריך לרכוש כדורי לקטאז. בנוסף לחלב נטול הלקטוז, ניתן לצרוך מוצרי חלב עם כמויות קטנות של לקטוז כמו קוטג', וכן יוגורט, שלמרות שיש בו כמות גבוהה של לקטוז ממש כמו בחלב רגיל (כארבעה אחוזים) החיידקים הפרו-ביוטיים שבו מפרקים את הלקטוז תוך כדי העיכול. אפשרות נוספת היא להיעזר בתוספת לקטאז. בכל מקרה כדאי להתאים לכל אדם את התזונה המתאימה לו על ידי ייעוץ דיאטני, ומומלץ לאכול את מוצרי החלב לצד מזונות נוספים בארוחה.

מה עדיף: חלב נטול לקטוז או תחליפים טבעיים?

משקאות חלב צמחיים ניתן לייצר מדגנים, מקטניות או מאגוזים. הנפוצים שבהם הם חלב האורז וחלב הסויה. מדובר בעצם במשקאות דמויי חלב ללא לקטוז שמצוי רק בחלב ומוצריו, וללא כולסטרול שנמצא רק במזונות מהחי. ההבדלים הקלוריים בין משקאות החלב נובעים בעיקר מאחוז השומן שבהם. תכולת הלקטוז בחלב פרה זהה לזו שבחלב עזים או כבשים, כך שאין הבדל בכמות הלקטוז בין אם החלב רזה או מלא. כמו כן לא הוכח כי התחליפים הצמחיים המועשרים בסידן, אכן סופגים את הסידן עצמו ולכן מומלץ לשתות חלב על פני משקאות סויה, כי בו הסידן כבר קיים.

בואו לדבר על זה בפורום ייעוץ תזונתי לסובלים ממעי רגיז.