"מערכת הבריאות בסכנת קריסה"
כך יעל גרמן בוועידת הבריאות. לדבריה, הדרך להתמודד עם הגרעון בגובה 3 מיליארד שקל היא להוסיף מקורות תקציביים ולרסן את הביטוחים הפרטיים
יעל גרמן, שרת הבריאות, פתחה בדברי שבח אודות מערכת הבריאות בוועידת הבריאות של דה מרקר בירושלים שהתקיימה היום (ג'): "תוחלת החיים שלנו היא בין הגבוהות במדינות ה-OECD מקום 4 בגברים, רק 14 בנשים, ובכלל מקום 9. שנה וחצי יותר מהממוצע; תמותת התינוקות ירדה ב- 33% בעשור האחרון ועומדת על ממוצע של 3.5 פטירות ל-1000 לידות חי; יש לנו רופאים מהמעולים בעולם, אחיות ברמה מקצועית גבוהה ביותר וכוח אדם מעולה".
אך למרות הנתונים הטובים הזהירה גרמן כי מערכת הבריאות בסכנת קריסה ממספר סיבות: שיעור המיטות לאלף נפש באשפוז הכללי הוא בתחתית הטבלה של ה-OECD (מקום שלישי מהסוף); שיעור תפוסת המיטות במערכת הוא הגבוה ביותר: 98% בממוצע; שיעור הרופאים נמצא בירידה מדאיגה; התורים במערכת הציבורית הולכים וגדלים.
לכך יש להוסיף את הפערים החברתיים בתחום הבריאות: 1 מ-10 אזרחים מוותר על תרופות מרשם בגלל המחיר; תמותת התינוקות בדרום גבוהה פי למעלה משלושה מזו שבמרכז; ומי שגר בחדרה יחיה 6 שנים פחות מזה הגר ברעננה ואם הוא גר ברהט, יתקצרו לו עוד שנתיים.
"ביטוחי הבריאות הפכו להיות הזנב המקשקש בכלב"
עוד אמרה שרת הבריאות כי הגירעונות במערכת הבריאות מגיעים ללמעלה מ- 3 מיליארד ¤ ואין מקורות תקציביים. לצד זה אנו עדים לתופעה מדאיגה של עידוד ביטוחי הבריאות הפרטיים, הן הביטוחים המשלימים של קופות החולים (השב"ן שירות בריאות נוסף) והן הביטוחים המסחריים. קופות החולים מעוניינות בשיווק הביטוחים הנוספים שלהם מפני שהם מאפשרים להם הסטה מהסל הציבורי בו יש מחסור בתקציבים אל המערכת הפרטית וכך ב-7 השנים האחרונות עלו הביטוחים המשלימים ב-214% והביטוחים המסחריים ב-221%. למעשה הביטוחים הפרטיים הן ה"בוננזה" של מערכת הביטוח. "בנק הכסף הזה", עומד בסה"כ על כ-6.5 מיליארד ¤, שכמעט שליש מתוכו - 2.6 מיליארד ¤ מיועדים לבחירת רופא וייעוץ לניתוחים - מהווה את התמריץ העיקרי להסטת החולים והרופאים מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית.
לדברי גרמן זו הסיבה בגינה נשמעות היום חלק מההשמצות על המערכת הציבורית והיא נובעת מאינטרסים כלכליים גרידא של חברות הביטוח שמעוניינות למשוך עוד מבוטחים באמצעות פרסומות אגרסיביות ומשמיצות על המערכת הציבורית, שהינה טובה ביותר.
מגמה קשה נוספת היא קיטון ההוצאה הציבורית במערכת הבריאות, לצד גידול ההוצאה הפרטית במערכת הבריאות. בשנות ה- 90 היחס היה 30% - הוצאה פרטית ו- 70% הוצאה ציבורית. היום היחס הוא 60% - 40%.
בכדי למנוע את המגמה השלילית והסחרור בו מצויה המערכת הציבורית מציעה שרת הבריאות לפעול בשני מישורים עיקריים, להוסיף מקורות תקציביים למערכת הבריאות הציבורית כדי לכסות על הגירעונות; ולרסן את ביטוחי הבריאות הפרטיים בעיקר בכל הנוגע לבחירת מנתח וייעוץ לניתוחים, בין השאר על-ידי מיסוי הביטוחים הפרטיים לטובת המערכת הציבורית.