טיפול הורמונלי חלופי לנשים
הטיפול נועד למנוע תסמינים כמו גלי חום, הזעות לילה ויובש בנרתיק. מתי מומלץ לקחת את התרופה? מהן תופעות הלוואי? מדריך מקיף בסדרה: מדריכי תרופות נפוצות
הטיפול ההורמונלי החלופי לנשים בגיל המעבר מיועד למנוע תסמינים כגון גלי חום, הזעות לילה ויובש בנרתיק, הנגרמים מהירידה ברמות פרוגסטרון ואסטרוגן ומהווים פגיעה משמעותית באיכות החיים של האשה.
טיפול הורמונלי חלופי אינו מומלץ כיום למניעת מחלות כרוניות כגון מחלות לב ואיננו מומלץ כקו ראשון לטיפול בדילול עצם. הטיפול ההורמונלי המשולב, לרב, מכיל נגזרות של אסטרוגן ופרוגסטרון. אצל נשים שעברו כריתת רחם, הטיפול ההורמונלי החלופי הוא טיפול באסטרוגן בלבד.
לכתבה בנושא אנטיביוטיקה
לכתבה בנושא משככי כאבים - נוגדי דלקת שאינם סטרואידים
לכתבה בנושא משככי כאבים - דיפרון
לכתבה בנושא משככי כאבים - פארצטמול
לכתבה בנושא תרופות לאין אונות
לכתבה בנושא גלולות למניעת הריון
לכתבה בנושא סטטינים
בעבר, ניתנו תרופות אלה להפחתת הסיכון למחלות לב ולדילול עצם, אך בעקבות פרסום מחקר Womens Health Initiative (WHI אשר הראה סיכון מוגבר לאוטם שריר הלב, שבץ מוחי וסרטן שד בקרב הנשים שטופלו בתכשיר הורמונלי משולב, היקף השימוש בהן ירד משמעותית.
מהי ההמלצה העדכנית אודות טיפול הורמונלי חלופי?
בשנים האחרונות, לאחר פרסום מגבלות מחקר זה ופרסום מחקרים נוספים סותרים, ישנה שוב עליה במתן הטיפול ההורמונלי החלופי. כיום ההמלצה היא לטפל בתרופות אלה במינון הנמוך ביותר. תקופת הטיפול תלויה בסוג התכשיר (משולב/אסטרוגן/מקומי), בחומרת התסמינים של כל אישה ובגורמי הסיכון הספציפיים שלה.
לכן הטיפול מותאם אינדיבידואלית לכל אישה על-ידי הרופא המטפל. את הטיפול ההורמונלי החלופי ניתן לקבל בכדורים לבליעה, מדבקות עוריות, פתילות או משחה לנרתיק.
באיזה שעות ביום מומלץ ליטול את התרופה?
טיפול בטבליות: יש ליטול אחת ביום, בערך באותה השעה בכל יום. אם טבליה לא ניטלה במועד הרגיל, יש ליטול אותה תוך 12 שעות מהמועד הרגיל. אם חלפו יותר מ-12 שעות, אין ליטול את הטבליה, אלא להתחיל שוב כרגיל ביום שלמחרת. אי נטילת טבליה עשויה להגדיל את הסבירות לדימום פתאומי (אצל נשים שלא עברו כריתת רחם). הנחיות לצורות מתן אחרות על-פי עלוני התכשירים הרלוונטיים.
איזה מזונות אסור לאכול יחד עם התרופה?
אין הנחיות מיוחדות. עם זאת, מיץ אשכוליות עלול לעלות את ריכוז החומרים הפעילים. עדיין לא ברור אם יש לכך משמעות קלינית. תיתכן עליה ברמות הקפאין במהלך השימוש בתכשיר, במידה ומטופלת סובלת מהפרעות שינה, מומלץ להפחית בצריכת הקפאין בתקופת הטיפול.
צריכת אלכוהול קבועה עלולה להעלות את רמות האסטרוגן. מומלץ להימנע מצריכת אלכוהול על בסיס קבוע. כמו כן, תיתכן ירידה בספיגת חומצה פולית.
האם יש נשים שאסור להן ליטול את התרופה?
אין לתת את התרופה לנשים הסובלות מאחד מהמצבים הבאים:
- רגישות יתר למרכיבי התכשיר.
- דימום נרתיקי ממקור לא ברור.
- חשד מאובחן או היסטוריה של סרטן שד.
- גידול תלוי אסטרוגן (חשד או מאובחן) כמו סרטן רירית הרחם.
- שגשוג (היפרפזיה) של רירית הרחם שאינו מטופל.
- מצבי קרישיות יתר (היסטוריה או מחלה נוכחית) כמו טרומבוזיס ורידי, תסחיפים, שבץ, אוטם שריר הלב או הפרעות קרישיות יתר אחרות.
- מחלת כבד פעילה.
- פורפיריה תורשתית.
ניסיון הטיפול בנשים מעל גיל 65, מוגבליש לשקול הפסקת טיפול הורמונלי כ-4-6 שבועות לפני ניתוח אלקטיבי או מחלה אשר מצריכים שכיבה ממושכת.
יש לנקוט משנה זהירות במתן טיפול הורמונלי חלופי בנשים הסובלות מהמצבים הבאים:
- מחלה המשפיעה על רירית הרחם כמו שרירנים, אנדומטריוזיס או היסטוריה של שגשוג רירית הרחם.
- מיגרנה המלווה בתסמינים כמו הפרעות בראייה, הפרעות דיבור, חולשה או נימול.
- יתר לחץ דם חמור, סוכרת, מחלות לב או כליה או גורמי סיכון אחרים להפרעות טרומבואמבוליות.
- אפילפסיה, אסטמה או זאבת אדמנתית מערכתית (SLE).
- מחלת כבד או דרכי מרה, כגון גידול שפיר בכבד או באבני מרה.
- נוכחות גורמי סיכון לגידול תלוי אסטרוגן (כמו סרטן שד בקרובת משפחה דרגה ראשונה).
מה בנוגע לאינטראקציה בין תרופות, כאשר נוטלים טיפול הורמונלי חלופי?
.
תרופות אשר מגבירות מטבוליזם (פירוק) של אסטרוגן ופרוגסטרון עלולות להפחית מיעילות הטיפול ההורמונלי החלופי. תרופות אלו כוללות:
תרופות לטיפול באפילפסיה (פרימידון, פניטואין, קרבמזפין, ברביטורטים ועוד).
ריפמפיצין לטיפול בשחפת.
חלק מהתרופות לאיידס.
תכשירי היפריקום (לטיפול בדיכאון).
קיימות תרופות אשר עלולות לעכב את פירוק אסטרוגן ופרוגסטרון ולהעלות את ריכוזן בדם. לדוגמא: תרופות אנטי-פטרייתיות מסוימות.
טיפול הורמונלי חלופי עלול להעלות ריכוז בדם של תרופות מסוימות כגון: ציקלוספורין
יש להימנע ממתן משולב עם תרופות החוסמות רצפטורים לאסטרוגן, כמו טמוקסיפן.
ישנן תגובות בין תרופתיות נוספות, לכן חשוב לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש, ברשימה המורחבת של תגובות בין תרופתיות - ובמקרה של חשש לתגובה בין תרופתית, יש להיוועץ ברופא או ברוקח בנוגע להתאמת מינון או טיפול.
מהן תופעות הלוואי של התרופות לטיפול הורמונלי חלופי?
כמו בכל טיפול תרופתי, בנוסף לפעילות הרצויה של תרופות אלה, עלולות להופיע תופעות לוואי, כגון: כאבים או רגישות בשד, עלייה במשקל הגוף, אצירת נוזלים, בצקות, דיכאון ועצבנות, הפרעות שינה, דימום וגינלי, שינויים בהפרשות נרתיקיות, שרירנים ברחם (החמרה, חזרה או הופעה חדשה), כאבי ראש, מיגרנות. בנוסף, עלולות להופיע מגוון תופעות לוואי במערכת העיכול (כגון בחילה או כאבי בטן)עליה בלחץ הדם, שינויים ברמות בשומנים בדם (יש לשים לב לעליה בטריגליצרידים), תופעות נוספות כגון נשירת שיער, שיעור יתר ומגוון תופעות עוריות (כגון: אקנה, פריחה).
לטיפול הורמונלי חלופי עלולות להופיע תופעות לוואי חמורות ונדירות יותר אשר דורשות הערכה וניטור מתאים.
להלן פירוט קצר:
סיכון לסרטן שד: טיפול הורמונלי חלופי מעלה את הסיכון לסרטן שד. נמצא סיכון מוגבר לסרטן שד בקרב נשים אשר נטלו שילוב של אסטרוגן-פרוגסטרון למעלה מ-5 שנים. הסיכון בקרב נשים אשר השתמשו באסטרוגן בלבד נמצא קטן יותר מהסיכון בטיפול משולב (אסטרוגן-פרוגסטרון). רמת הסיכון תלויה במשך הטיפול.
סיכון לסרטן רירית הרחם: בקרב נשים שלא עברו כריתת רחם, שימוש בטיפול חלופי המכיל אסטרוגן בלבד איננו מומלץ, מאחר והוא מגביר את הסיכון לסרטן רירית הרחם. הוספת פרוגסטרון על הטיפול באסטרוגן עשויה להפחית את הסיכון.
סיכון לסרטן שחלות: שימוש ממושך בטיפול הורמונלי חלופי (אסטרוגן בלבד או משולב) נקשר לסיכון מעט מוגבר לסרטן שחלות. על פי תוצאות מחקרים שונים, לא נראה כי הסיכון מושפע ממשך הטיפול, דרך מתן התרופה או המינון.
סיכון לאירועי קרישיות יתר: טיפול הורמונלי חלופי מקושר לעלייה באירועי קרישיות יתר, כגון פקקת ורידים או תסחיף ריאתי. היארעות תופעות לוואי אלה שכיחה יותר בשנה הראשונה לשימוש בתכשיר הורמונלי חלופי.
לאור סיכונים אפשריים אלה, מומלץ לבצע הערכה, לפחות כל שנה, של הסיכון במתן התרופה אל מול תועלת התרופה.
באיזה מקרים יש לפנות אל הרופא כאשר נוטלים טיפול הורמונלי חלופי?
הופעת סימנים מחשידים למצבי קרישיות יתר, כגון: נפיחות בגפיים מלווה בכאב ו/או שינויי צבעשל הגפה, שיעול חריג וקוצר נשימה, כאבים חריפים בחזה, סחרחורת חמורה/עילפון, חולשה חמורה, חולשה בצד אחד של הגוף, קושי בדיבור ובחשיבה, שינוי ראיה. בכל המצבים האלה, יש לפנות לטיפול רפואי באופן מיידי.
כאב ראש יוצא דופן או מתמשך או התקף מיגרנה חריג, או כאב ראש או מיגרנה לראשונה בחיים.
שינוי גוון העור ו/או העיניים לצהוב, או סימנים/תסמינים לפגיעה בתפקודי כבד.
עליה בתדירות התקפים אפילפטיים.
עלייה משמעותית בלחץ דם.
גוש בשד או חשד לסרטן שד.
חשד לסרטן שחלות.
דימום וגינלי בלתי מוסבר.
שגשוג של רירית הרחם או חשד לסרטן רירית הרחם.
הריון.
האם קיים איסור עישון ושתיית אלכוהול כאשר נוטלים טיפול הורמונלי חלופי?
עישון עלול להעלות את הסיכון לתופעות לוואי של קרישיות יתר - ולכן הוא מסוכן במיוחד במהלך הטיפול. שימוש קבוע באלכוהול מעלה את רמות האסטרוגן, ולכן מומלץ לא לצרוך אלכוהול באופן קבוע במהלך הטיפול.
מגר' עינת גורליק, רוקחת קלינית; ד"ר דורית דיל נחליאלי, רוקחת קלינית, המחלקה לניהול סיכונים ומידע תרופתי, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
בואו לדבר על זה בפורום תופעות לוואי בטיפול התרופתי.
סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors