על הפנים

די בהצצה חטופה למרפאתו הגדושה של רופא העור כדי להבין שפצעי בגרות אינם תופעה קלת ערך. בעיני רבים מן הצעירים, הממלאים את חדרי ההמתנה, הפצעונים שעל עורם הם מצב בלתי נסבל, "סוף העולם" ממש. כל פצעון בעור הפנים, בגב או בחזה, הופך לעיסוק העיקרי והכמעט-יחיד בחייהם. כל הצצה בראי מלווה בתחושה קשה של תסכול וזעם: למה אני? למה דווקא עכשיו?

קל להזדהות עם התחושות הנלוות להופעת הפצעונים: הם מופיעים לראשונה, כך בדרך כלל, בתקופת עלומיכם היפה. זה עתה התחלתם לגבש את זהותכם העצמית ולמקם את מעמדכם בחברה. אתם מודעים היטב למראה החיצוני שלכם ושואפים להיראות במיטבכם. והנה, דווקא כעת מופיעים הפצעונים וצצים על עורכם, גורמים לכם להרגיש בלתי מושכים ועלולים ליטול מכם מנה נכבדה של ביטחון עצמי.

פצעי הבגרות אינם חולפים תמיד עם השלמת תהליך ההתבגרות. מבוגרים לא מעטים נושאים עמם את המחלה עוד מימי נעוריהם, ואחרים החלו לפתח סימני אקנה רק בגיל המבוגר.

עד כאן התמונה עגומה למדיי. אך אין רע בלי טוב... בעשור האחרון חלה קפיצת דרך משמעותית בטיפול באקנה; פותחו דרכים חדשות ומוצלחות לטיפול במחלה, וכיום - הרבה יותר מבעבר - אנשי המקצוע יכולים להציע לסובלים ממנה עזרה של ממש.

אמונות ועובדות: אלה בצד אלה

כמי שהצטרפו אל מעגל הסובלים מאקנה, גם אתם לכודים לעתים קרובות במבוך של שמועות ועצות, הניתנות לכם על ידי חברים, קרובים, מפרסמים שונים, ואפילו אנשי מקצוע. כוונתם של כל משיאי העצות טובה - לעזור לכם להיפטר במהרה מן הפצעים. אבל לא אחת מתברר שהרעיונות השונים, הניתנים חינם אין כסף, סותרים זה את זה או מתגלים כבלתי אמינים.

כרופאים המטפלים במאות רבות של מטופלים - בני כל הגילים ומכל שכבות האוכלוסייה - אנו מודעים היטב לבלבול שאתם שרויים בו. אתם, כעמיתיכם לצרה, מנסים לקבל תשובות אמינות וחד-משמעיות לשאלות רבות: מה עליי לעשות כדי לשפר את מראה העור? מה מחמיר את מצב הפצעים שעל פניי? האם ישנם תכשירים קוסמטיים או תרופות שכדאי להימנע מהם? אילו מן העצות שמרעיפים עלי חבריי כדאי לי לאמץ? ואילו לא?

יש להניח שפרט לרופא ולקוסמטיקאית - שגם אותם אתם מתביישים להטריד - אתם מתקשים לאתר מקור מוסמך ואמין שיוכל להשיב על השאלות המעסיקות אתכם.

לשם כך אנחנו כאן.


בפרק הבא, מתוך הספר "אקנה, הסיפור האמיתי: הכל על פצעי בגרות" ושנכתב על ידי ד"ר זאב פם וד"ר יורב שמואל, ננסה להשליט מעט סדר במבוך השמועות הסובבות אתכם. נפריד בין מיתוסים לבין עובדות מוצקות. נציג את המיתוסים השכיחים ונחשוף את מידת האמת המצויה בבסיסם, ומנגד, נסקור אחד לאחד את הגורמים לאקנה שיש בהם ממש.

נכון או לא נכון? ניתוץ מיתוסים

כאילו לא די בצרת הפצעונים שנחתה על עורכם, באים המיתוסים הרבים הסובבים את פצעי הבגרות, ומפנים - כמעט כולם - אצבע מאשימה כלפיכם: הכול קרה בגלל השוקולד שאתה זולל, או כי אינך מקפידה לנקות את פנייך, או משום שאינכם מקיימים יחסי מין.

לפני הכול נזכור, שאקנה היא מחלת עור המושפעת מתהליכים הורמונליים בגוף. היא איננה נגרמת על ידי איזשהו דבר שאתם עושים, ולא בגלל דבר-מה שאינכם עושים. אמנם לעתים היא יכולה להיגרם או להחמיר עקב חשיפה לחומרים מסוימים, ועלולה לשוב ולהתעורר בשל נטילת תרופות או שימוש בתכשירים קוסמטיים כאלה או אחרים (ועל כל אלה נרחיב בפרק הבא), אבל ברוב המקרים היא אינה קשורה לגורמים חיצוניים.

בפרק זה (הפרק השני מתוך ספרי החדש) ננסה לבחון את אמיתותו של כל מיתוס ומיתוס. לחלקם יש בסיס עובדתי, ואחרים אינם נכונים בעליל.

אקנה היא מחלה של בני הנעורים בלבד?

X לא נכון!
אמנם רוב הסובלים מאקנה נמצאים בגיל ההתבגרות, אך היא איננה נחלתם הבלעדית.

בקרב 70% מבני הנוער הפצעונים נעלמים מאליהם אחרי שנים ספורות, אבל על פניהם של 30% הנותרים היא נשארת למשך זמן רב, מעבר לגיל הנעורים, לפעמים עד שנות השלושים לחייהם ואף יותר.

ואולם אקנה בגיל המבוגר אינה בהכרח שריד לפצעי בגרות של גיל הנעורים. היא יכולה לתקוף גם מבוגרים שבנעוריהם לא עלה פצעון על עורם.

גם תינוקות בני יומם עלולים לסבול מאקנה בהשפעתם של הורמונים המופרשים בחלב האם. אקנה מן הסוג הזה חולפת, בדרך כלל, בתוך מספר חודשים לאחר סיום ההנקה, ואינה דורשת טיפול מיוחד.

אקנה נגרמת על ידי צריכת שומנים ושוקולד?

X לא נכון!

לא ידוע על קשר בין אכילת מאכלים מסוימים לבין הופעת פצעי בגרות.

זהו אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בקרב בני נוער רבים, ואף בקרב הוריהם. רבים משוכנעים כי צריכת פריטי מזון מסוימים מחריפה את האקנה או אפילו גורמת לה.
את עיקר האחריות הם מטילים על מאכלים, כמו שוקולד, פיצוחים, טוגנים וגבינות צהובות. במשפחות רבות מרבים לדון בשאלה, מה לאכול ומה לא, ופחות מתעניינים בטיפול הרפואי.

כיצד קרה שהתזונה תפסה מקום מרכזי בדעת הציבור כאחראית לכל תחלואי האקנה? לא ברור.
נושא זה לא נחקר דיו, בעיקר משום הקושי לבודד את המרכיב התזונתי מתוך מכלול של משתנים הקשורים לאורח חיים ולתהליכים גופניים. המחקרים המעטים שנעשו עד כה שללו כל קשר בין פצעי בגרות לבין אכילת שוקולד או מאכלים עתירי שמן.

היוצאים מן הכלל

ובכל זאת, ישנם מי שטוענים בביטחון גמור - וייתכן שהצדק אתם - שאצלם קיים קשר ישיר ומיידי בין צריכת מזון מסוים לבין הפצעון שצץ לו למחרת על פרצופם.

לאלה אפשר להציע כמה תשובות:

אם יום, או כמה ימים, לאחר שהתנפלתם על חפיסת שוקולד וחיסלתם אותה בשקיקה, צצו על פניכם פצעונים, אל תראו בכך הוכחה ישירה לקשר בין השניים. ייתכן שברקע ישנו גורם אחר - לחץ נפשי, למשל - וקרוב לוודאי שהוא זה שדחף אתכם לעבר ארון הממתקים והוא האחראי גם להופעת הפצעונים.

לכל אחד יש סף רגישות שונה, הקשור בגורמים רבים. לכן, למרות שאין לכך כל אישור מדעי, ייתכן שמזון מסוים יעודד אצל אחדים מכם פצעי בגרות, ואילו עורם של אחרים, שזללו מאותו מאכל, יישאר נקי מפצעים ומעורר קנאה.
אם אתם משערים שמאכל מסוים מאיץ את פריחת הפצעונים בעורכם, תוכלו לעשות ניסוי פשוט: הימנעו מאכילתו למשך שבועיים, ושימו לב האם במשך זמן זה חלה הטבה במצב העור. אם אכן חל שיפור, אל תמהרו לוותר על המאכל האהוב באופן סופי ומוחלט. כדאי שתעמידו אותו בתקופת מבחן נוספת.

תפריט מאוזן טוב לבריאות

ככלל, גם לבעלי העור הנקי מפצעונים וגם לסובלים מפצעי בגרות, מומלץ לשמור על תפריט מאוזן. יש חשיבות למצבו הכללי של הגוף, כי בגוף בריא קל יותר להילחם באקנה. אם אינכם משוכנעים שהתפריט שלכם מורכב כהלכה ואתם זקוקים ליד מכוונת, פנו לדיאטן או לדיאטנית, לייעוץ ולהתאמה אישית של התפריט הנכון לכם.

כבדי משקל וחולי סוכרת סובלים יותר מאקנה?

X לא נכון!
רבים סבורים שכבדי משקל וחולי סוכרת סובלים יותר מאקנה, אך אין אמת בסברה זו. ייתכן שסברה זאת קשורה לאמונה - השגויה אף היא - שיש קשר בין מאכלים עתירי סוכר לבין אקנה.
מכל מקום, מחקרים רפואיים מלמדים שחולי סוכרת, כולל סוכרת נעורים, או מי שרמת השומנים בדמם גבוהה, אינם סובלים יותר מאקנה ביחס לכלל האוכלוסייה.

אי-קיום יחסי מין גורם לאקנה?

X לא נכון!
אינכם היחידים החושבים כך; סברה זו נלחשת לעתים קרובות באוזנו של הרופא המטפל במתבגרים. לא קשה להבין כיצד התפתח המיתוס: בדיוק בגיל שבו התחלתם להתעניין בנושא המין, צצו להם פצעי הבגרות. אך זהו צירוף מקרים בלבד. למעשה, אין כל קשר בין הופעת הפצעונים למחשבות על מין, ליחסי מין או לאוננות. האקנה אמנם נגרמת מהשפעת הפעילות ההורמונלית על בלוטות החלב, אך היא אינה מושפעת מהפעילות המינית.

קיום יחסי מין יכול, עם זאת, לשחרר לחצים נפשיים, ואולי בכך ישנה תרומה עקיפה לשיפור מראה העור...


ניקוי תכוף של העור מונע אקנה.
X לא נכון!
אקנה אינה נגרמת מלכלוך. רבים סבורים אחרת ומקרצפים את הפצעים המכסים את פניהם תוך שימוש בכל סבון וחומר ניקוי שאפשר להעלות על הדעת. למעשה, לפעולת הניקוי המוגזמת יש השפעה מעטה מאוד על מצב הפצעונים, למעט, אולי, תרומה להחמרתם...

היגיינה טובה חשובה בכל מקרה, לכולנו, אך העדרה אינו הגורם לאקנה. רחיצת הפנים בחומרי ניקוי כמה פעמים ביום מייבשת את שכבת העור העליונה, ועלולה לגרום לרגישות יתר לתכשירים המיועדים לטיפול באקנה.

הדרך הנכונה לשמירה על ניקיון העור מוצגת בהרחבה בפרק 4. נאמר כאן רק כי מומלץ לשטוף את העור פעמיים ביום בסבון מתאים, שאינו מכיל חומרים המעודדים אקנה. לבעלי עור רגיש ועדין יש להתאים תכשירי ניקוי מיוחדים, ועליהם להיזהר במיוחד מקרצוף אלים של העור.

אקנה משתפרת בתקופת ההיריון?

X לא נכון!

אין שום דרך המאפשרת לחזות מראש כיצד ישפיע ההיריון על מצב האקנה. יש נשים הטוענות שבחודשי ההיריון חל אצלן שיפור במצב הפצעים, אצל נשים אחרות - מצבם מחמיר, ואילו אחרות מפתחות לראשונה אקנה דווקא בתקופה זו.

השיפור במצב הפצעים אצל חלק מן הנשים קשור כנראה לגידול ברמת ההורמון הנשי - שחל בתקופת ההיריון - המדכא את השפעת ההורמון הגברי, ובכך גורם לצמצום השפעתו על תהליך היווצרות האקנה. מכל מקום, היריון אינו טיפול מומלץ לאקנה...

בפרק חיים זה יש להתייחס לטיפול התרופתי באקנה בזהירות רבה (ראו פרק 9).

אקנה יכולה לחלוף מעצמה?

נכון! אבל...

אכן, במקרים רבים האקנה חולפת מאליה, בלי כל טיפול, אבל איננו ממליצים לכם לקבל זאת כדבר המובן מאליו.

70% מן הצעירים הסובלים מפצעי בגרות אמנם נרפאים מהם גם בלא כל טיפול בתוך ארבע עד חמש שנים, אבל התקופה הזאת נראית להם, לא פעם, כנצח. הם סובלים מאוד מן הפצעים עצמם, ועלולים לפתח צלקות, שחלקן יישארו לצמיתות, שלא לדבר על הקשיים החברתיים והנפשיים המלווים אותם בתקופה שהייתה אמורה להיות היפה בחייהם.

חמור עוד יותר מצבם של אותם 30% שאינם מחלימים גם בתוך תקופה זו, והאקנה עלולה להשאיר את חותמה על עורם למשך שנים רבות.
לכן, כדי למנוע את הנזקים ולעצור את התהליך לפני הידרדרותו, חשוב מאוד להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר. למה לסבול סתם?

"פיצוץ" פצעון מוגלתי אינו מזיק?

X לא נכון!
רצוי שתשננו לעצמכם שוב ושוב: פיצוץ פצעון אסור בתכלית האיסור.
פיצוץ הפצעונים בעזרת האצבעות עלול לגרום לנזק חמור בעור. בלחיצה על העור תצליחו אמנם לסחוט את תוכנו של הפצעון, אך כך גם תפגעו במבנה הפנימי של בלוטת החלב ותעלת השערה ותגדילו את הסיכון לדלקת, ובעקבותיה - להיווצרות צלקת.

בכל מקרה, עדיף לטפל בפצעון לפי הנחיות הרופא, ולצמצם בכך את סכנת ההצטלקות.

ספר חדש בחנויות

לרגל צאת ספרם של ד"ר זאב פם וד"ר יורב שמואל "אקנה, הסיפור האמיתי: הכל על פצעי בגרות" לחנויות, מובא כשירות לקוראים 
למעוניינים בייעוץ או בטיפול רפואי בבעיות אקנה ופצעי בגרות, מוזמנים להתקשר למרפאתו של ד"ר פם.