הצטננות או שפעת?

(25)
לדרג

חום, נזלת, כאב גרון, שיעול וחולשה - האם אתם סובלים מ"סתם" הצטננות או משפעת של ממש? כיצד נבדיל בין השתיים, מהם הגורמים לשפעת ומהו הטיפול? מדריך

מאת: מערכת zap doctors

מהי שפעת? מהן מחלות החורף?

גורמי התחלואה העיקריים הן דלקות נגיפיות (ויראליות) של דרכי הנשימה העליונות. הן עשויות לגרום להצטננות, שיעול, דלקת סמפונות, דלקת אוזניים ודלקת ריאות.
ואכן, המחלות האופייניות ביותר לעונה זו אצל ילדים ותינוקות הן הצטננות ושפעת.
חשוב לציין כי גורמי המחלות הם נגיפים או חיידקים ולא קור או רטיבות של מזג אוויר חורפי.

הצטננות היא מחלה נפוצה מאוד. למעשה, זהו האבחון השני הנפוץ ביותר של רופאי הילדים לאחר דלקת האוזן התיכונה. תינוקות עד גיל 6 חודשים מוגנים מהצטננות בשל נוגדני האם המועברים עוד ברחם כמו גם מרכיבים אנטי-נגיפיים בחלב האם וחשיפה מוגבלת לאנשים (וחולים בפרט). אולם, מגיל 6 חודשים עד 5 שנים צפוי הילד לממוצע של 6-10 אירועי הצטננות בשנה! הצטננות היא למעשה זיהום נגיפי אקוטי של האף והגרון (דרכי נשימה עליונות) המאופיין בהתעטשויות, נזלת וגודש אפי, ואילו בתינוקות היא מועקה אמיתית. תינוק אינו יודע לקנח לבד את אפו, הנזלת חוסמת את מעבר אוויר באף ויוצרת מצוקה נשימתית. כך נוצרת מצוקה כללית אליה מתלווים ירידה בתיאבון, גירוי באזור הנחיריים והשפם ועוד.

עם החורף המתקרב, ממשמשת ובאה עונת השפעת - מחלה ויראלית מדבקת הגורמת לתחלואה בקרב כל קבוצות האוכלוסייה.

התפרצות השפעת היא שכיחה החל מנובמבר ודועכת לאיטה לקראת פברואר. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים לשפעת?

הגורם למחלה הינו נגיף (וירוס) ממשפחת ה-"Orthomyxoviridae", הכוללת את הסוגים A, B ו- C. התפרצויות של מחלת השפעת מתרחשות למעשה כל שנה, כאשר היקפן וחומרתן של ההתפרצויות משתנים בין השנים ובין האזורים השונים.

התפרצויות קשות ומקומיות קורות במרווחים משתנים, לרוב כל שנה עד שלוש שנים, ואילו מגפה כלל-עולמית של שפעת מתרחשת בממוצע כל עשר שנים.

ההתפרצויות הרחבות והחמורות יותר של השפעת נגרמות על ידי נגיף השפעת A, וזאת בשל נטיית הנגיף לעבור שינויים מבניים על ידי שיחלוף קטעי גנים בין זנים שונים של הנגיפים, מגיפות שפעת A מתחילות באופן פתאומי, לרוב בעונת החורף, מגיעות לשיאן כעבור שבועיים-שלושה, ונמשכות מספר שבועות עד להעלמותן.

התפרצויות שפעת מסוג B הן לרוב פחות חמורות ורחבות, גם הנגיף מסוג B עובר הרבה פחות שינויים מבניים, והתפרצויות מסוג B שכיחות במקומות כמו בתי-ספר או מחנות צבא.

שפעת מסוג C לא תמיד באה לידי ביטוי קליני, כלומר נגיף השפעת לא גורם למחלה להופיע בצורת סימנים חיצוניים כמו חום למשל.

התפרצות השפעת היא שכיחה החל מנובמבר ודועכת לאיטה לקראת פברואר. היא מביאה לסיבוכים ואשפוזים בעיקר באוכלוסיית הילדים והקשישים. מידי שנה כ- 10%-20% מהאוכלוסייה בממוצע מפתחים שפעת, חלקם מפתחים סיבוכים הגורמים אף לתמותה.

לווירוס השפעת יש יכולת השתנות מיוחדת במינה, כך שמערכת החיסון לא תכיר אותו בכל פעם שיופיע מחדש ולכן קל לה למגפה לפרוץ ולהתפשט במהירות הבזק בכל חורף מחדש. מחלת השפעת מדבקת במיוחד. הראשונים שלוקים בה הם ילדים והם גם שמפיצים אותה בקרב בני המשפחה. לעומת זאת, המבוגרים הם אלה שעוברים את השפעת בצורה הקשה ביותר.

מהן האוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה מפני שפעת?

האוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה הן: מבוגרים החל מ-65 ומעלה, חולים שמערכת החיסון שלהם חלשה (חולי סוכרת, מחלות ריאה כרוניות כולל אסטמה ו COPD) חולי לב, חולים במחלת כליות כרונית, חולים הנמצאים בטיפול תרופתי ממושך המשפיע גם על המערכת החיסונית וכן ילדים צעירים עם מערכת חיסונית חלשה.

מהם הסיבוכים האפשריים כתוצאה משפעת?

סיבוכים אפשריים משפעת הם: דלקת ריאות, ברונכיטיס, סינוזיטיס, דלקות אוזניים ועוד.

מהם התסמינים של שפעת?

חום, כאבי שרירים, כאבי ראש, תשישות קשה, וסימני בדרכי נשימה עליונים: אף סתום, נזלת בהירה, כאב גרון ושיעול יבש. המחלה נמשכת כ-7 ימים.

איך מטפלים?

באנגליה הוציא המוסד הלאומי למצוינות קלינית* (NICE) קווים מנחים לשימוש בתרופות למניעת שפעת מסוג A ו- B והמלצה לרופאים לרשום לחולים כאשר נגיף השפעת נמצא בקהילה, טיפול אנטי ויראלי ב"טמיפלו" (אוסלטמיוויר) וזאת על מנת למנוע שפעת בקרב חולים שלא קיבלו חיסון לשפעת, או חוסנו מאוחר מכדי להיות מוגנים, או שמידת ההתאמה בין החיסון שקיבלו ובין הוירוס העונתי נמוכה וכן מבוגרים שהיו בסביבת חולי שפעת.

בארה"ב הכריזו השנה רשויות הבריאות על "טמיפלו" כתרופה אשר תשמש את משרד הבריאות האמריקאי לצורך טיפול בפנדמיה (שפעת בהיקף מגפה) אם וכאשר תפרוץ.

"טמיפלו": תרופה מהדור החדש - תוקפת את וירוס השפעת -גורם המחלה ולא רק מטפלת בסימפטומים. טמיפלו ניתנת למניעת שפעת ולטיפול בה. התרופה תוקפת את הוירוס האחראי למחלה ומונעת את התפשטותו בגוף. התרופה פעילה כנגד כל סוגי וירוס השפעת הקיימים (מסוג A ו B). היא ניתנת לטיפול ומניעת שפעת במבוגרים ובילדים מגיל 13. המינון המומלץ על ידי משרד הבריאות למניעת שפעת הנו כמוסה אחת, פעם ביום, למשך שבעה ימים לפחות. מומלץ ליטול את התרופה לאחר מגע קרוב עם אדם שחלה, או במקרה של התפרצות שפעת בקהילה, לתקופת טיפול בת שישה שבועות. במקרה של הידבקות במחלת השפעת מומלץ להתחיל טיפול בטמיפלו תוך 48 שעות מהופעת התסמינים.

הטיפול המקובל עד כה היה בעיקר תרופות סימפטומטיות: תרופות נוגדות חום וכאבים להקלה בעוצמת הסימפטומים, אך אינן פועלות ספציפית על גורם המחלה - הוירוס ואינן מקצרות את משך המחלה.
תרופות אנטי ויראליות מהדור החדש (אמנטדין ורימנטדין) יעילות לטיפול בשפעת A בלבד וגורמות לתופעות לוואי משמעותיות בקרב 6%-13% מהמטופלים. 30% מהמטופלים בהם יפתחו עמידות מהירה לווירוס (תוך 24-48 שעות). מאחר ומדובר במחלה הנגרמת מוירוס ולא מחיידק - אנטיביוטיקה אינה יעילה כנגד שפעת ושימוש מיותר בה מזרז עמידות כלפיה.

מחלת השפעת נמשכת כ-7 ימים. צילום: שאטרסטוק

הצטננות או שפעת - כיצד נבדיל?

תסמין

הצטננות

שפעת

חום

לעיתים נדירות

אופייני, גבוה נמשך 3-4 ימים

כאב ראש

נדיר

בולט

כאבי שרירים

קל

תדיר, לעיתים חזק

עייפות וחולשה

קל

יכול להמשך למשך 2-3 שבועות

תשישות קיצונית

לעולם לא

בולט ויכול להיות חמור

גודש באף

תדיר

לפעמים

התעטשויות

תדיר

לפעמים

כאב גרון

תדיר

לפעמים

חוסר נוחות בחזה מלווה בשיעול

קל עד בינוני

תדיר - יכול להיות חמור

סיבוכים

גודש בסינוסים

ברונכיטיס, דלקת ראות, יכול להביא לסיבוכים קשים ובמקרים חמורים למוות

מניעה

אין

חיסון עונתי


הטבלה מטעם הרוקח ברי גולדברג מבית המרקחת ניצן בקרית ים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום