נלחמים באולקוס בעזרת מיץ חמוציות

מחקר ישראלי חדש, אשר פורסם בגיליון האחרון (יוני 2007) של כתב העת המדעי לתזונה מולקולרית היוצא בגרמניה (Molecular Nutrition & Food Research), קובע כי מיץ חמוציות מסייע בריפוי אולקוס על ידי הגברת הסיכוי להצלחת טיפול אנטיביוטי נגד חיידק בקיבה הגורם לכיב קיבה (אולקוס).

מדובר בחיידק הנקרא הליקובקטר פילורי (Helicobacter Pylori), אשר מצוי בקיבה כדרך קבע אצל הציבור אולם בדרך כלל אינו גורם לבעיה בריאותית כלשהי. יחד עם זאת, בקרב חלק מהציבור נוכחותו של החיידק עלולה לגרום למצב דלקתי, לכיב קיבה (אולקוס) ולכיב בתריסריון. הפגיעה מתרחשת כאשר החיידק פוגע בציפוי המגן הפנימי של הקיבה, דבר המאפשר לחומצה לפגוע בדופן. על פי נתונים מדעיים מקובלים, בקרב כ-75% מהסובלים מכיב בתריסריון נמצאה נוכחות של החיידק הליקובקטר פילורי. נתונים אלו מצביעים על מצב בו ללא טיפול, אחד מכל שישה אנשים הנושאים את החיידק עלול לפתח אולקוס.

במסגרת המחקר הישראלי שנערך על ידי קבוצת חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור מאוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי רבין קמפוס בלינסון, נבדקה לראשונה השפעתו של מיץ חמוציות כתוסף לטיפול מקובל כנגד החיידק המורכב משילוב של תרופה אנטיביוטית ותרופה להפחתה של הפרשת חומצת הקיבה.

במחקר השתתפו 177 נשים וגברים אשר אובחנו כסובלים מדלקת בקיבה על רקע החיידק. החולים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה את הטיפול המקובל בתוספת של שתי כוסות מיץ חמוציות ליום והקבוצה השנייה קיבלה את הטיפול המקובל בתוספת שתי כוסות מיץ אדום כלשהו אשר שימש כפלצבו. הטיפול ניתן למשך שבוע בזמן נטילת הטיפול התרופתי המקובל והמשיך למשך שבועיים נוספים לאחר סיום הטיפול.

כאשר נבדקו החולים אשר השתתפו במחקר, התגלה כי תוצאות הטיפול המשולב נשאו פרי והתגלו ממצאים מפתיעים בקרב הנשים. אומנם בזכות הטיפול התרופתי המקובל היה שיעור של 82.5% בהצלחת הטיפול בהשמדת החיידק, אולם בקרב הנשים אשר שתו גם מיץ חמוציות בנוסף לטיפול המקובל, התגלה שיעור הצלחה של 95.2%.

מסקנת החוקרים שהתבססה על פעילותו של מיץ החמוציות, אשר הודות לרכיבים הקיימים בו יצרו מנגנון המונע היצמדות חיידקית לדופן הרקמה, היא כי שתיית שתי כוסות (500 מ"ל) של מיץ חמוציות לצד טיפול אנטיביוטי כנגד חיידק הליקובקטר משפרת את הצלחת הטיפול אצל נשים. החוקרים השתמשו במהלך המחקר במיץ חמוציות מסוג אושן ספריי.

חמוציות הן פירות השייכים למשפחת פירות היער ומקורן בצפון אמריקה. ילידי אמריקה הלבנים כינו את שיח החמוציות בשם קרנבריז (CRANBERRY), שכן הגבעול והפרח הזכירו להם את ראשו ומקורו של עגור (CRANE). חמוציות נחשבות לפרי מרפא ברפואה העממית של צפון אמריקה. בין היתר שימשו פרחי חמוציות לחבישת פצעים, העלים לטיפול בבעיות של דרכי השתן וטיפול בשלשולים, הפירות הסגולים אדומים למניעת דלקות בדרכי השתן וחיזוק המערכת החיסונית.

פרי החמוציות שימש כמקור לויטמין C בקרב מלחים בזמן הפלגתם ברחבי האוקיינוס. לפני עידן השימוש באנטיביוטיקה היו כבר החמוציות טיפול פופולארי בדלקות בדרכי השתן. לחמוציות ערכים תזונתיים רבים, כגון סיבים תזונתיים, וויטמין C ופיטוכימיקלים שונים, פרואנטוציאנידינים (נוגדי חימצון ייחודיים), פוליפנולים, חומצה אלגית ועוד. החל משנת 1984 הצביעו מחקרים רבים על כך שחמוציות הן בעלות יתרונות בריאותיים. המחקר המדעי הראשון על חמוציות קשור למערכת דרכי השתן.

היתרון הבריאותי הוא הודות לרכיבים הקיימים בפרי החמוציות, הנקראים פרואנטוציאנידינים (נוגדי חימצון ייחודיים), אשר נמצאו כאחראים על יצירת מנגנון המונע היצמדות חיידקית לדופן הרקמה וכך מסייע לניטרול הפעילות המזיקה של החיידקים. עם התקדמות המחקר המדעי בעולם הולכות ומצטברות עדויות נוספות הסוברות כי חמוציות יכולות לשמש כגורם מגן גם באזורים נוספים בגוף ובהשפעתם נוגדת החימצון המגינה על הלב, מונעת סרטן ומאיטה הזדקנות תאים.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית ובפורום תזונה טבעית.