על סינוסיטיס - דלקת גתות האף

תפקיד הסינוסים בתהליך האבולוציוני לא בדיוק ברור, פרט לעובדה שחללי הסינוסים מגדילים את שטח הפנים של הגולגולת ובכך מקטינים את המשקל שלה. כאשר הסינוסים חסומים, משתנה התהודה של הקול והוא נשמע אחר, נשמע מצונן. כלומר יש להם גם תפקיד ביצירת תהודה לקול.

מה שכן ברור לכל מי שסבל אי פעם מסינוסיטיס, שזה ממש לא נעים ויכול לכאוב עד כדי פחד להזיז אפילו את הראש וחוסר יכולת להתרכז במשהו אחר פרט לכאב. דלקת סינוסים חריפה מתפתחת בעת עונת השפעת ב-5% מהחולים ובאופן כללי, שכיחותה היא ב-4% מהאוכלוסייה. למרות שרוב מקרי הסינוסיטיס הם קלים (60%) ויכולים לחלוף גם ללא טיפול, יש לזכור את הקירבה של חללי הסינוסים למוח, ולכן הזנחת הטיפול במקרים בהם הוא נחוץ עלולה להיות מסוכנת ולהביא לסיבוכים.

הסינוסים או בשמם העברי 'גתות האף' הם חללי אוויר, הממוקמים באיזור עצמות הגולגולת שבקדמת הראש. הסינוסים מרופדים ברירית של מערכת הנשימה, המפרישה כל הזמן ריר, שדואג לשמור עליהם מפני הדבקה במחוללי זיהומים שונים. כל חללי הסינוס מתנקזים אל האף, ובחלק האחורי של האף קיים חיבור אל תעלת האוזן ואל הגרון.

אף בריא הוא אף לח ובמצב הרגיל, האף כל הזמן לח. הלחות נובעת מהפרשות הטבעיות של חללי הסינוסים. בד"כ, כשהאדם בריא, ההפרשות הללו מחליקות אל הגרון ואנחנו בולעים אותן מבלי לשים לב. אדם בולע ביום 1.2-1.5 ליטר של הפרשות טבעיות כאלו.

קיימים ארבעה זוגות של גתות האף (סינוסים):

1. סינוסים מקסילריים (גתות הלחי) - ממוקמים מתחת לארובות העיניים משני צידיהן. דלקת בסינוס זה תביא לכאב באיזור שמתחת לעיניים, שיכול להיות מוקרן גם כלפי למעלה, לעבר המצח.

2. סינוסים פרונטליים (גתות המצח) - ממוקמים מעל לעיניים. דלקת של סינוסים אלו גורמת לכאב ראש באיזור המצח, בחלק שמעל העיניים.

3. סינוסים אתמואידים (תאי הכוורה) - ממוקמים במרכז הפנים, באיזור שמאחורי האף. דלקת בסינוסים אלו מביאה לכאב באיזור מרכז הפנים.

4. סינוסים ספנואידים - ממוקמים בתוך קופסת הגולגולת, מאחורי תאי הכוורה. דלקת בסינוסים אלו מביאה לכאב עורפי או לכאב ראש הממוקד במרכז הקודקוד.

סינוסיטיס היא דלקת או זיהום באחד או יותר מחללי הסינוסים, הנגרמת מסיבה זיהומית או מסיבה אחרת, וגורמת לחסימת הניקוז של חלל הסינוסים. זו עלולה להופיע בשתי צורות: דלקת חריפה (אקוטית), בה נסתם המעבר (הניקוז) כתוצאה מהיווצרות מוגלה לאחר התקררות ומופיעים כאבים. הצורה השנייה היא דלקת כרונית, כאשר יש התקפים חוזרים של סינוסיטיס (2-3 התקפים בשנה, ויותר משנה אחת ברציפות), או מצב שבו קיימת מוגלה בסינוסים כל הזמן.

נהוג לחלק את מחלות הסינוסים לשלושת גורמים עיקריים:

1. מחלות זיהומיות (דלקות), הנגרמות בגלל סתימת המעברים של הסינוסים אל חלל האף. 5% מהדלקות הויראליות של דרכי האוויר העליונות (התקררות) מסתבכות לסינוסיטיס. הזיהום הויראלי של חלל האף או של הגרון גורם לנפיחות הריריות ולהפרשות מרובות הסותמות את פתח הניקוז של הסינוס. ההפרשות אינן יכולות להתנקז, מזדהמות והופכות למוגלתיות.

תנאים של זיהום אוויר, מזג אוויר לח וריכוז גבוה של אבקנים באוויר מהווים קרקע נוחה להתפתחות אירועי סינוסיטיס אצל חלק מהאנשים. עישון מגביר אף הוא את הסיכוי להתפתחות סינוסיטיס.

2. חסימות וסתימות של הפתחים המנקזים את ההפרשות מהסינוסים אל חלל האף, כמו פוליפים (גוש עגול, שמכיל רירית טבעית וצובר נפח עד שנוצרת חסימה). אלרגיה, לדוגמא, גורמת להתנפחות של הרירית הטבעית ולנטייה ליצור פוליפים.

3. גידולים - גידול ברקמות, המצפות את חללי הסינוסים. השכיח ביותר הוא גידול שפיר - 'פפילומה הפוכה', שגורם לחסימה ולסתימה של ניקוז הסינוסים אל האף ולעיתים גם לדימומים מהאף. מצב כזה דורש כריתה.

1. חדירה של הזיהום לחללי העין או המוח. קורה לעיתים רחוקות. בילדים מגיל שנתיים ומעלה הדבר יכול לגרום לזיהום בגלגל העין שיתבטא בבליטת העין, באודם או בנפיחות בעין, ותיתכן גם בסגירת העפעף.

2. חדירה של הזיהום למוח. מכיוון שחלק מחללי הסינוסים גובלים במוח, עלולה דלקת הסינוסים לגרום, לעיתים רחוקות, לדלקת קרום המוח או לאבצס מעל או מתחת לקליפת המוח. מקרה כזה מחייב, בד"כ, ניתוח.

3. בעיות שיניים. זיהומים בשורשי השיניים שחודרים אל רצפת גתות הלחי או כאשר רופא השיניים חודר לסינוס ומזהם אותו במהלך טיפול שורש.

כשחולה מתלונן על נזלת, אף סתום, כאבים בעיניים - קודם כל מתרשמים מהסיפור הקליני שלו: האם זהו התקף ראשון, מהם הסימפטומים וכו'. אח"כ, רופא אף אוזן גרון בודק ומתרשם מהממצאים הבאים:

1. הסתכלות עם ספקולום (מכשיר מפשק) בתוך האף, המאפשר בחינת רוב החלק הקדמי של האף.

2. בדיקה אנדוסקופית המבוצעת בעזרת טלסקופ ובהרדמה מקומית בעזרת תרסיס. זוהי בדיקה מעמיקה יותר, בה ניתן להגיע לכל איזורי האף עד הפתח האחורי שלו בבסיס הגולגולת.

3. צילומי דימות. כאשר שתי הבדיקות הנ"ל אינן יכולות לאבחן באופן חד-משמעי, מבצעים צילום רנטגן רגיל, שנותן אבחנה כללית - האם יש או אין דלקת סינוסיטיס חריפה.

אם הסינוסיטיס חוזר מספר פעמים בשנה, מבצעים צילום CT, כדי לדעת האם המעברים פתוחים או סגורים. בד"כ, לא משתמשים ב-MRI לצילום הסינוסים, מכיוון שלא רואים בו טוב את מעברי האוויר בעצמות. כן משתמשים ב-MRI, כאשר יש בסינוסים ממצא (כמו גידול), שקשור באיזורים שמעבר לסינוסים - עיניים או מוח.

למרות שמדובר במצב מעיק ולעיתים קרובות כואב, רוב מקרי הסינוסיטיס הם קלים וחולפים מעצמם גם ללא טיפול מיוחד. אולם, למרות שלסינוסיטיס, כמו לכל מחלה בגוף, יש ריפוי טבעי, הוא יכול להיות מלווה בסיבוכים וקיים גם סיכון שלא יתרפא. מתחילים עם הטיפול הקל ועוברים להתערבות עמוקה יותר:

1. תרופות שפותחות את מעברי הסינוסים - תרסיס לאף, כמו 'אוטריוין', שיאפשר להפרשות לעבור אל האף ומשם אל הגרון, דבר שיכול לפתור את הבעיה.

2. אנטיביוטיקה - להתמודדות עם הזיהום שנוצר בסינוסים. ניתנת, בד"כ, לתקופה של שבועיים ואפילו לשלושה שבועות ויותר.

3. שטיפת סינוסים - במצבים שאין תגובה לאנטיביוטיקה. מבוצעת בהרדמה מקומית, דרך האף עם מי מלח. ההקלה מיידית.

4. ניתוח - כאשר יש חסימות אנטומיות או של פוליפים, ומקרים שבהם נמצא גידול, נדרשת התערבות כירורגית-ניתוחית. פעמים רבות, במקרים של סינוסיטיס כרוני שאינו נובע מחסימות נדרש ניתוח. בניתוח מרחיבים את הפתחים הטבעיים של הסינוסים, כדי לאפשר להפרשות להתנקז באופן טבעי. הניתוח מבוצע כיום בעזרת אנדוסקופ, בד"כ, בהרדמה כללית. אחוזי ההצלחה שלו הם כ-80%.


ד"ר יהושע דנינו הוא סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון, הקריה הרפואית רמב"ם.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב ם.

בואו לדבר על זה בפורום אף אוזן גרון.