לב החיים

רוב האנשים שיבקשו מהם להצביע על מיקום הלב יניחו את כף ידם על צידו השמאלי של החזה. אולם, הלב ממוקם במרכז בית החזה ורק נוטה מעט שמאלה.

תפקידו העיקרי של הלב הוא הזרמת דם מחומצן לכל חלקי הגוף. הלב הוא בעצם שתי משאבות צמודות, הבנויות משריר חזק ומופרדות זו מזו על ידי מחיצה. כל משאבה מורכבת משני מדורים: עליה וחדר שביניהם יש מסתם אל-חזור, שגורם לכך שהדם יזרום רק בכוון אחד. קיימים ארבעה מסתמים:

המסתם התלת-צניפי (טריקוספידלי) - בין העלייה הימנית לחדר הימני.
המסתם הריאתי (פולמונלי) - בין החדר הימני לעורק הריאה.
המסתם הדו-צניפי (מיטרלי) - בין העלייה השמאלית לחדר השמאלי.
מסתם אבי-העורקים (אאורטלי) - בין החדר השמאלי לאבי העורקים.

כל בעיה בתפקוד המסתמים או ביכולת האטימה שלהם גורמת להפרעה קשה בתפקוד הלב. לעיתים ניתן לפתור את הבעיה בעזרת תרופות, אך כשהיא חמורה, הפתרון הוא בד"כ החלפת המסתם בניתוח.

שריר הלב מתכווץ אחת לשנייה לערך (לפעמים מהר יותר), בתגובה לגירוי חשמלי מיוחד, ומזרים את הדם שבתוכו דרך מסתמי הלב אל יעדיו. לאחר שרוב הדם יצא ממנו הוא מתרפה ובזמן שהשריר רפוי הדם נכנס לתוכו. הפעולה של התכווצות הלב מכונה 'סיסטולה' (systole) והרפיית הלב מכונה 'דיאסטולה' (diastole). פעולות ההתכווצות וההרפיה נקראות יחד פעימה. בכל פעימה מזרים הלב 60-100 סמ"ק דם.

"המשאבה הימנית" קולטת דם עני בחמצן מכל הגוף ומזרימה אותו לריאות, שם הדם פולט פחמן דו-חמצני וקולט חמצן. "המשאבה השמאלית" קולטת את הדם המועשר בחמצן המגיע מהריאות ושולחת אותו לכל רקמות הגוף.

כאשר מקשיבים ללב באמצעות סטטוסקופ שומעים בכל פעימה שני קולות ("דפיקות") עוקבים. אלו הקולות שמשמיעים מסתמי הלב כאשר הם נסגרים. קול הלב הראשון נובע מסגירתם של המסתמים שבין העליות והחדרים (מימין ומשמאל) וקול הלב השני נובע מסגירתם של המסתמים שבין החדרים והעורקים היוצאים מהם (מימין ומשמאל).

על פני כל שטח הלב פרושים כרשת העורקים הכליליים, המזינים את שריר הלב. סתימה של עורק כלילי גורמת לפגיעה בשריר הנקראת 'אוטם בשריר הלב' או 'התקף לב'.

כל רקמה בגוף, כל איבר, כל עצב, כל שריר, אפילו הקטן שבהם, זקוקים לחמצן ולגלוקוז (חד-סוכר) כדי שיוכלו לתפקד. החמצן והגלוקוז מגיעים לאיברים באמצעות הדם.

כבר בשנת 1600 גילה החוקר/רופא האנגלי ד"ר ויליאם הארווי, שיש בגוף שתי מערכות דם - אחת מביאה דם ללב (המערכת הוורידית) והשנייה מזרימה את הדם מתוך הלב החוצה ומעבירה אותו לכל האיברים בגוף (המערכת העורקית). כלומר, הדם זורם מהלב בעורקים וחוזר אל הלב בוורידים. פרט לכך שהדופן של העורקים עבה יותר מזו של הוורידים, ההבדל ביניהם נעוץ בכוון זרימת הדם בהם ביחס ללב (בוורידים יש גם מסתמי אל-חזור, המאפשרים זרימת דם רק אל כיוון הלב ובעורקים אין מסתמים).

מהלב יוצאים שני עורקים גדולים שמתפצלים אחר כך לעורקים קטנים יותר ויותר. מצד שמאל של הלב יוצא אבי העורקים (העורק הגדול ביותר בגוף), המזרים דם מחומצן לכל חלקי הגוף. מצד ימין של הלב יוצא עורק הריאה שמזרים דם בלתי מחומצן אל הריאות.

בין העורקים והוורידים מחברות רשתות של נימים, שקוטרם דק פי 50 מהשערה הדקה ביותר. דרך דפנות הנימים עוברים החמצן, הגלוקוז וחומרים נוספים אל תאי כל הרקמות הגוף.

לב ממוצע של מבוגר אינו עולה על גודלו של תפוז גדול והוא מעט קטן משני אגרופים של אותו אדם. משקלו של הלב כ-300-350 גרם.

הלב פועם כ-100 אלף פעמים ביום. בתקופת חיים ממוצעת (75 שנות חיים) הלב פועם מעל 2.5 מיליארדי פעמים.

כל חדר בלב מתמלא בדם בכמות של כחצי כוס.

בכל פעימה מזרים הלב 60-100 סמ"ק דם ומדי יום עוברים דרכו בין 7,000 ל-9,000 ליטרים של דם. כלומר, הזרמת הדם מהלב יכולה למלא בריכת שחייה בקצת יותר משלושה ימים!

הדם זורם בעורקים בלחץ כה חזק, שהוא מסוגל לפרוץ בזרם לגובה של מטר וחצי.

כל טיפת דם היוצאת מהלב חוזרת אליו כעבור 23 שניות, לאחר שביצעה סיבוב שלם במחזור הדם הגופי.

אורך כל כלי הדם בגוף אליהם מזרים הלב דם הוא כ- 100,000 ק"מ (כמעט 3 הקפות של כדור הארץ).

עודף משקל של 10 ק"ג מלווה בהתפתחות כלי דם נוספים באורך של כ- 8,000 ק"מ. עובדה המטילה מעמסה נוספת על הלב.

הסיכוי למות מהתקף לב גדול ב 60-70 אחוז אצל מעשנים לעומת לא מעשנים.

^^טרשת עורקים^^

תהליך בו נחסמים בהדרגה העורקים בשל הצטברות חומר שומני בדופן הפנימית של העורק. כאשר הטרשת פוגעת בעורקים המובילים דם ללב, היא גורמת לחסימת העורקים ולירידה באספקת החמצן לשרירים ולרקמות, ועלולה לגרום לתעוקת חזה ואוטם בשריר הלב. המחלה מהווה את גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי.

^^איסכמיה לבבית (מחלת לב כלילית)^^

ירידה באספקת דם (חמצן) לאיבר או רקמה בגוף. איסכמיה בשריר הלב נגרמת לרוב מהיצרות דפנות העורקים הכליליים כתוצאה מטרשת העורקים, הגורמת לחסימה חלקית של כלי הדם הכליליים המספקים ללב דם וחמצן. הדבר יכול לגרום לסימפטומים של תעוקת חזה או לא להיות מורגש כלל. הגורם הקובע - מידת ההיצרות הקיימת של העורקים הכליליים.

^^אוטם שריר הלב - התקף לב^^

מצב שבו קריש דם סותם עורק כלילי (או עורקים כליליים), אשר בהם כבר הייתה קיימת היצרות על רקע של טרשת. כתוצאה מכך נפגעת אספקת הדם לשריר הלב והאזור המסופק ע"י העורק הסתום עובר נמק. טרשת בעורקים הכליליים הינה הסיבה העיקרית לאיסכמיה של שריר הלב ולסיכון להתפתחות אוטם שריר הלב.

באופן קלאסי התקף לב מתבטא בכאבים בחזה העשויים להקרין לזרוע השמאלית ו/או ללסת, לגרום לקוצר נשימה, הזעה ובחילה. הטיפול מתבצע בבית חולים ובו מנסים לפתוח את כלי הדם שנחסם ע"י צנתור דחוף, או ע"י תרופות שממיסות את קריש הדם.

^^אי ספיקת לב ^^

מצב בו הלב לא מסוגל לעמוד בעומס העבודה הנדרש ממנו, על מנת להזרים כמות מספקת של דם לריאות ולשאר חלקי הגוף. אי ספיקת לב נגרמת לרוב בגלל פגיעה ביכולת תפקוד שריר הלב והתכווצותו, ועלולה לגרום לבצקות בגוף ובריאות, קשיי נשימה, קושי בביצוע מאמצים פיזיים ועוד.

בשנת 1967 הושתל בדרום אפריקה בפעם הראשונה, לב חדש בחזהו של לואי ושקנסקי. ד"ר כריסטיאן ברנרד (Christiaan Barnard), קרדיולוג כישרוני, שהפך לסלב בינלאומי, עמד בראש צוות של 30 רופאים שביצעו את ההשתלה. הלב, שנתרם מצעירה שנהרגה בתאונת דרכים, הושתל בצידו הימני של החזה (וחובר ללב המקורי של החולה), כך ששני הלבבות פעמו יחד.

הלב נדחה ע" הגוף והחולה נפטר כעבור 18 יום. למרות זאת, ההשתלה פרצה את הדרך לשרשרת של השתלות לב. לאחר שפותחה התרופה הראשונה למניעת דחייה, 'ציקלוספורין', המאפשרת קליטה של הלב המושתל, הניתוח נעשה הרבה יותר נפוץ ובטוח (כ-2,300 השתלות לב מתבצעות מדי שנה בארה"ב בלבד).

הסיבה למיעוט השתלות הלב נובעת מהבעיה הגדולה להשיג תורמים. המועמדים האפשריים לתרומת לב הם אנשים בריאים, שנפצעו קשה ומתו מוות מוחי בהיותם מחוברים למכשירי הנשמה בבית חולים, ואין הרבה מועמדים כאלה, מה עוד שלא אצל כולם קיימת הסכמה שלהם או של משפחתם לתרומת הלב.

מושתל הלב שהאריך ביותר לחיות הוא סמי קיטי קינג מארה"ב, שחי 24 שנים ו-142 ימים, לאחר שהושתל בגופו, בשנת 1974, לב מתורם בן 24.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי
פורום ניתוחי לב