אוסטאופורוזיס

מנגנוני בניית העצם

כדי להבין מה גורם לבריחת סידן יש לבחון תחילה את המנגנונים, הנוטלים חלק בבניית העצם. כאשר אנו צעירים, העצמות בגופנו, כמו כל איבר אחר, גדלות ומתחדשות. תאי עצם ישנים מוחלפים בתאים חדשים ובריאים. תהליך זה של חידוש העצם נמשך לכל אורך החיים, אך לפעמיים לאחר גיל 35 העצמות מתחילות בצורה טבעית לאבד מצפיפותם. מצב זה נגרם מכיוון שמספר תאי העצם שנשחקים גדול ממספר התאים המתחדשים.

נשים חשופות יותר לתהליך של דלדול העצם וזאת בגלל הירידה ברמות ההורמון הנשי, אסטרוגן, לאחר גיל הבלות (מנופאוזה). כתוצאה מכך נמצאות נשים ברמת סיכון גבוהה יותר ללקות בשברים באגן הירכיים, עמוד השדרה או פרק כף היד. שברים אלו קורים לעיתים קרובות לאחר נפילות קלות. חלק מהנשים הסובלות מבריחת סידן מתלוננות על כאבי גב וזאת כתוצאה משינויים במבנה עמוד השדרה. במקרים חמורים יותר, כאשר עמוד השדרה מתעקם מאוד, עלולות החולות לסבול מבעיות נשימה, אובדן בגובה, גב כפוף עם גיבנת ובעיות במתן שתן.

גורמי סיכון לנשים

1. הפסקת הווסת לפני גיל ארבעים וחמש.
2. כריתת רחם, במיוחד אם שתי השחלות הוצאו לפני גיל ארבעים וחמש.
3. תקופות בהם פסקה הווסת מלבד הריון כמו באנורקסיה.

גורמי סיכון משותפים לנשים ולגברים

גם גברים עלולים ללקות במחלה ובמיוחד אם יש להם רמות נמוכות של ההורמון הגברי, טסטוסטרון. ישנם גורמי סיכון המשותפים הן לגברים והן לנשים בינהם:

1. נטילת מינונים גבוהים של סטרואידים לאורך זמן (במחלות כמו אסטמה או ארתריטיס).
2. היסטוריה משפחתית של אוסטיאופורזיס.
3. עישון - עוד סיבה טובה לוותר על ההרגל המגונה הנ"ל.
4. שתיית אלכוהול מופרזת.
5. חוסר בפעילות גופנית או פעילות גופנית מופרזת.
6. דיאטה לא מאוזנת - במיוחד כאלו שאין בהן סידן.
7. מחלות מסוימות כגון פעילות יתר של בלוטות התריס, היפרפאראתירודיזם, סוכרת
מחלות כליה וכבד מסוימות.

אבחון ומניעה

ברור כי איננו יכולים להימנע מכל גורמי הסיכון של האוסטיאופורזיס. אין אנו יכולים לעצור את תהליך ההזדקנות או לשנות היסטוריה משפחתית. לא ניתן להיפטר מסכרת, בעיות כבד או גיל בלות מוקדם. למרות כל האמור לעיל אין זה אומר כי אם אבחנת את עצמך סובל/ת מגורמי הסיכון הנ"ל תלקה/י בהכרח בשבר באגן או עמוד השדרה. ישנם דרכים רבות בהן תוכל/י לעזור לעצמך גם אם אובחנת כסובל/ת מאוסטיאופרוזיס.

למרבה הצער רוב האנשים, ובעיקר נשים, אינם יודעים שיש להם אוסטיאופורזיס עד אשר הם נופלים ומסיימים עם שבר באגן או בפרק כף היד. באמצעות צילום רנטגן פשוט ניתן לראות את היקף השבר, אך לא לאמוד את צפיפות העצם כל עוד אין ירידה בצפיפות העצם לכ- 30 אחוז. את צפיפות העצם ניתן לבדוק באמצעות צילום רנטגן מיוחד הקרוי (DXA) ואשר יעזור באבחון המחלה.

כמו בהרבה מצבים בחיים, מניעה עדיפה על טיפול. דבר זה אמור גם לגבי אוסטיאופורזיס. הטיפול המניעתי הנפוץ, והאפקטיבי ביותר לנשים אשר עוברות או עברו את גיל המנופאוזה הוא תחליפי הורמונים. תחליפים אלו ניתנים בצורה של כדורים, מדבקות, ג'לים או שתלים של אסטרוגן ההורמון הנשי. הורמון זה מפסיק להיות מיוצר בגוף לאחר גיל הבלות.

מחקרים הראו כי נשים הנוטלות תחליפי הורמונים לתקופה של חמש שנים מפחיתות את הסיכון שלהן ללקות באוסטיאופורזיס בכ- 60 אחוז. ישנם יתרונות נוספים לתחליפי הורמונים כמו עזרה בהגנה מפני מחלות לב ותסמינים מפריעים שונים של גיל המעבר כמו גלי חום, הזעות לילה ויובש וגינלי.

למרות האמור, ישנן נשים אשר בשל מצבם הרפואי אינן יכולות לקבל תחליפים אלו. בינהן נשים עם היסטוריה של סרטן שד, בעיות בכבד, לחץ דם גבוה ובעיות בקרישת הדם. עבור קבוצה זו של נשים קיימות תרופות נוספות, אשר יכולות לעזור ולהגביר את צפיפות העצם. קבוצת התרופות הזו קרויה ביפוספונטים. בתוכן ניתן למצוא תרופות כמו אתידורנט ואלנדורנט. תרופות אלו מגבירות את צפיפות העצם על ידי היצמדות לתאי העצם, עצירת בריחת הסידן וסיוע לתהליך בניית העצם. הן נרשמות בדרך כלל לנשים שכבר לוקות באופן ברור במחלה או לנשים עם צפיפות עצם נמוכה, אשר עלולות ללקות במחלה. תרופות נוספות, אשר יכולות להינתן לטיפול במחלה הם נגזרות ויטמין D וקלציתונין. חלק מהתרופות צריכות להילקח בזמנים קבועים או עם אוכל וחשוב לקבל מידע מדוייק מן הרוקח, כאשר אוספים את המרשם.

בנוסף לתרופות אלו ניתן לקחת גם תוספי מזון כמו סידן וויטמין D. סידן מסייע בבנייה ובשמירה של עצמות בריאות. באופן כללי מזונות עשירים בסידן כוללים מוצרי חלב (חלב, גבינה ויוגורט) ובמיוחד גבינות צהובות, סרדינים מקופסאות שימורים עם העצמות, רוב הירקות בעלי עלים ירוקים, רוב האגוזים והזרעים וכמו כן כל הקטניות היבשות. טופו הוא מקור הסידן העשיר ביותר. סידן במזון חשוב בכל גיל אך בעיקר בגיל הנעורים. בגיל זה העצמות צומחות ומגיעות לצפיפות מקסימלית. סידן בכמות של 1000 מ"ג ליום כחלק מהתפריט היומי חשוב מאוד ורוב המומחים חושבים שהסידן צריך להגיע מהמזון ולא מתוספות מזון (כדורים).

התעמלות כחלק מאורח החיים חשובה גם היא, במיוחד לחולים שכבר סובלים משבר. מחקרים הראו שגם בחולים עם בריחת סידן מתקדמת ניתן להגביר את צפיפות העצם על ידי תוכנית אימונים מורכבת. סוג ההתעמלות המתאים הוא התעמלות הנושאת משקל על העצמות כמו הליכה, טניס או התעמלות אירובית. כמו בכל דבר בחיים אין להגזים גם בכך.

סוף דבר

אכילת מזון עשיר בסידן, התעמלות מתונה, הימנעות מעישון ושתיית אלכוהול עשויים לעזור בטיפול ומניעה של בריחת סידן. כמו כן, בשל התקדמות הרפואה המודרנית ניתן לטפל ולעזור לחולים בבריחת סידן, למנוע שברים נוספים ולשפר את איכות חייהם בצורה ניכרת.