טיפול בסוכרת: פיתוחים חדשים

בהתאם לדיווחי ארגוני הבריאות העולמיים, אנו עדים לעליה גלובלית מדאיגה בשכיחות ההשמנה והסוכרת מסוג 2. יתר על כן, בעבר הלא רחוק, סוכרת מסוג 2 נחשבה למחלה של גיל מבוגר יותר, אשר אובחנה בעיקר בקרב אנשים בני 40 ומעלה, אך בשנים האחרונות, שכיחותה בקרב בוגרים, צעירים וילדים הולכת וגוברת בקצב מדאיג. הסיבה לכך היא העלייה במספר הילדים והצעירים שהם בעלי משקל עודף או הלוקים בהשמנת יתר, זאת מאחר שמשקל עודף משחק תפקיד עיקרי בהתפתחות סוכרת מסוג 2. לא זו בלבד שהמחלה ניתנת למניעה באמצעות שינויים תזונתיים והגברת הפעילות הגופנית, אלא שאנשים אשר כבר אובחנו כחולי סוכרת עשויים להפיק תועלת רבה מהורדת משקל, דבר העשוי להקל עליהם את השליטה במחלה ולהפחית את סיבוכיה.

סוכרת היא מחלה רב מערכתית המתפתחת בהדרגה, פוגעת באיכות חיי החולה ואינה ניתנת לריפוי. כ-250 מיליון מבוגרים בעולם הינם חולי סוכרת, 500 אלף מהם הם ישראלים. כ-90% מחולי הסוכרת חולים בסוכרת מסוג 2, מצב המאופיין בשילוב של עמידות לאינסולין הקשורה לעודף משקל עם ירידה ביכולת תאי בטא בלבלב להפריש אינסולין בכמות מספקת. כתוצאה מהחוסר באינסולין עולות רמות הסוכר בדם המהוות גורם רעיל למערכות הגוף כולו.

סוכרת מסוג 1 (שנקראת גם סוכרת נעורים), מתבטאת באותו אופן של עלייה ברמות הסוכר בדם, אך העלייה בערכי הסוכר היא חריפה יותר והסיבות למחלה הן שונות וגורמות לחסר מוחלט של ייצור אינסולין, דבר המחייב הזרקות יומיומיות של אינסולין חיצוני על מנת להישאר בחיים.

הסיבות למחלת הסוכרת אינן ברורות לגמרי אך קשורות להשמנת יתר, גנטיקה הגורמת לפגמים בתפקוד תאי בטא בלבלב (האחראים לייצור והפרשת אינסולין) ולעמידות לאינסולין, אורח חיים מערבי המאופיין באכילה מרובה של מזון מעובד וחוסר פעילות גופנית. חשוב לזכור שמחלת הסוכרת מאופיינת בהידרדרות עם הזמן בעקבות ירידה הדרגתית בתפקוד ובמספר תאי בטא ורמות גבוהות ורעילות של סוכר בדם.

המידע המצטבר ממאות אלפי חולי סוכרת הוכיח ששיפור איזון רמות סוכר המתבטא בירידה בערכי מעבדה של סוכר בדם ושל המוגלובין מסוכרר (HbA1c) - מפחית את הסיכון ללקות בסיבוכים ארוכי הטווח של הסוכרת, כמו מחלות לב וכלי דם, אי ספיקת כליות, אימפוטנציה, עיוורון וקטיעת איברים. כמו כן, הוכח שהתערבות טיפולית בשלבי המחלה המוקדמים יותר, תביא לתוצאות בריאותיות טובות בהרבה ולאורך זמן. דבר זה כונה "חלון ההזדמנויות" של טיפול במחלת הסוכרת.

משקל יתר הוא גורם משמעותי בטיפול בבעיית הסוכרת. להשמנת יתר בקרב אנשים הסובלים מסוכרת מסוג 2 יש השפעה ישירה על הגברת הסיכון למחלות לב ולתמותה. מרבית החולים בסוכרת מסוג 2 סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר, מצב המגביר את העמידות שלהם לאינסולין ומקשה על הצלחת הטיפול להורדת רמות הסוכר והפחתת גורמי הסיכון הנלווים.

חולי סוכרת ורופאים יודעים כי איזון רמות הסוכר בדם והפחתת גורמי הסיכון הנלווים (שומני דם, לחץ דם וכולי), הן מטרת הטיפול העיקרית בסוכרת. ניהול אורח חיים בריא, טיפול תרופתי נכון ומתאים ושמירה על איזון רמות הסוכר יכולים למנוע את הסיבוכים הרבים הנלווים למחלה ולעצור את הידרדרותה. אך רוב הטיפולים התרופתיים הקיימים מגבירים את הסיכון להשמנת יתר ולהיפוגליקמיה (ירידה חדה ברמות הסוכר בדם). לאחרונה אנו עדים לגילויים מדעיים חדשניים ופיתוחים של תרופות חדשות לטיפול במחלת הסוכרת ובעקבותיהם, שינוי דפוסי הטיפול התרופתי במחלה. אחד הפיתוחים המדוברים ביותר בקהילה המדעית הינו הגילוי של הורמון GLP-1 הקיים בגוף באופן טבעי.

הורמון ה-GLP-1, השייך למשפחת האינקרטינים, מופרש מרירית המעי באופן טבעי כתגובה להימצאות מזון במעיים (לאחר אכילה). הורמון זה פועל במגוון מנגנונים המביאים לאיזון הסוכר בדם, האטת ספיגת המזון, הפחתת תחושת הרעב וירידה במשקל, ירידה ברמת השומנים וביתר לחץ דם - שהינם גורמי סיכון ידועים להיווצרות מחלות לב וכלי דם.

הורמון ה-GLP-1 הוא הורמון טבעי הנמצא במעיים ומופרש עוד כשהאוכל נמצא במעי ולפני שהוא נספג לדם. הוא מסייע לווסת את תהליך חילוף החומרים של הגלוקוז (הסוכר). בהתאם לרמות הסוכר בדם, הורמון זה מתאם את הפרשת האינסולין ועוצר שחרור עודף של הסוכר מהכבד. בנוסף, הוא מסייע לווסת את עיכול וספיגת המזון על ידי האטה של תהליך הריקון של הקיבה ועל ידי תרומה לתחושת שובע.

הבעיה העיקרית שמנעה עד כה את השימוש בהורמון טבעי זה כטיפול בחולי סוכרת היתה העובדה שההורמון מתפרק בדם במהירות, וגורם לכך שמחצית אורך החיים של GLP1 קצר מאוד - כדקה עד שתי דקות. היום ולאור הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים, מיוצרים בעולם אנאלוגים של ההורמון GLP-1 שהינם עמידים לפירוק ובעלי השפעה ארוכת טווח.
מחקרים מבוקרים באלפי חולים מראים כי הפיתוחים החדשים בטיפול בהורמון ה-GLP-1 יכולים להשפיע לטובה על מערכות רבות הנפגעות אצל חולי סוכרת מסוג 2. ההשפעה רחבת ההיקף של ההורמון משמעותית גם בשיפור איזון הסוכר, בירידה משמעותית במשקל ובהפחתה בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם.

תוצאה נוספת של הטיפול על ידי הורמון הGPL-1 הינה הגנה על תאי בטא בלבלב. אפקט חיובי זה מהווה גורם חשוב במאמץ להאטת הידרדרות מחלת הסוכרת. תאי הבטא בלבלב אחראיים על ייצור והפרשת האינסולין ושמירה על תפקודם קשורה בשיפור בהפרשת האינסולין , איזון רמות הסוכר והאטת הידרדרות מחלת הסוכרת.

הוכח במחקרים שחולי סוכרת מסוג 2 זקוקים ליותר GLP-1 לעומת אנשים בריאים כדי להשיג השפעה דומה על הפרשת האינסולין כפי שקיימת אצל אנשים בריאים. מכאן אף ניתן להבין את החשיבות הרבה של הטיפול בהורמון עצמו בחולי הסוכרת הסובלים מחסר יחסי בכמותו או בפעילותו.

לסיכום, הטיפול החדשני מביא כבר לשינוי דפוסי הטיפול התרופתי במחלת הסוכרת ומאפשר לטפל בסוכרת מוקדם יותר, ולנצל את "חלון ההזדמנות" הקיים בתחילת המחלה. היתרון העיקרי של תרופות אלו הוא שהן מביאות לירידה בתחושת הרעב, אינן גורמות לעלייה במשקל או לאירועי היפוגליקמיה, המהווים מחסום רציני בפני השגת איזון מטבולי מיטבי. ההפחתה הניכרת ברמת ההמוגלובין המסוכרר, סיכון נמוך להיפוגליקמיה והפחתה משמעותית קלינית במשקל הגוף, בשומני הדם ובלחץ הדם אומתו במחקרים קליניים מבוקרים. טיפול מוקדם יותר במחלה הינו בעל סיכוי רב יותר להאטה בהידרדרות ומניעת הסיבוכים הנלווים לסוכרת לאורך זמן.

אין ספק שהוספת טיפול באנאלוג של GLP1 הינה אופציה אטרקטיבית ביותר כתוספת למטפורמין הניתן כתרופה ראשונית לטיפול בחולי סוכרת, במיוחד כאשר יש צורך בהורדת משקל והקטנת הסיכון של היפוגליקמיה.

פרופ' נעים שחאדה הוא מנהל המרפאה לסוכרת ילדים ומתבגרים בקריה הרפואית רמב"ם.

לפרטים נוספים - לחצו כאן

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת.