"טיקים"

בני בן ה 8.5 התחיל לפני כחצי שנה לעשות "טיקים" של תנועות מוטוריות בלתי רצוניות עם הראש, גם בזמן שינה בלילה. הוא עדיין מרטיב מידי לילה. ולפעמים גם "טיקים" קוליים של השמעת קולות חוזרים. לקחתי אותו לנוירולוג שערך לו בדיקה נוירולוגית סטנדרטית בחדרו. הנוירולוג טוען שאין לבני בעייה נוירולוגית, ולדעתו אין לו תסמונת טוראט שממנה חששתי. הנימוק שלו היה: בבדיקה נוירולוגית שעשה לא ראה שום חריגות, הילד נראה נחמד וילדי טוראט לדעתו טיפוסים לא "נחמדים" בכלל. וככשאל אותי אם בני מסדר את החדר ואמרתי שהוא בלגניסט, אמר שאובססיביות מחוייבת בתסמונת טוראט. הוא טען שאין צורך בכלל בבדיקות נוירולוגיות מקיפות כמו "גלי מוח" וכו'. וכנראה כל ה "טיקים" של בני נובעים אך ורק מעניין נפשי על רקע של לחץ. האם עלי לדעתך לראות אבחנה זו כסוף פסוק, או שהאיבחון שנעשה אינו מספיק על מנת לקבוע חד משמעית שאין מדובר כאן בתסמונת טוראט. אני מקווה למענה. תודה.

אינני נוירולוג וניראה שהבדיקה של בנך היתה דיי יסודית מה שאני מציעה שאם את לא שקיטה =פני לחו"ד שנייה ותראי מה רופא בכיר אחר אומר אני יודע שאני מאכזב אותך בתשובה הזאת אבל מה שאת באמת צריכה זה יעוץ של נוירולוג אני אנסה לחפש הסבר יותר מקצועי ואחזור לכאן

קליניקה לפסיכולוגיה מתקדמת, רחובות English עמוד הבית צור קשר תסמונת טורט (ת"ט) - Tourette syndrome בקצרה על תסמונת טורט כל מה שרצית לדעת על תסמונת טורט q דוגמאות לטיקים בטורט q שינוי התסמונת בזמן סימפטומים מיוחדים טורט - התסמונת "החמקמקה המתחפשת" אבחון של טורט בעיות באבחון רגיל טיפול כישורים מיוחדים אצל החולים בטורט גלגלי הצלה בחירת מטפל אופטימלי תשובות לשאלות נפוצות -------------------------------------------------------------------------------- בקצרה על תסמונת טורט תסמונת טורט (ת"ט) מוגדרת כתסמונת נוירולוגית בעלת ביטויים מגוונים. בין המאפיינים המגדירים את התסמונת נמצאים טיקים מוטורים וקוליים שונים. הטיקים משתנים במשך הזמן בעוצמה, תדירות הופעתם ובאופיים. לחצים מסוגים שונים מחריפים את התסמונת וביטוייה, כמו גם טיפול שגוי בה. סימפטומים מיוחדים לתסמונת רגישות גבוהה או תת רגישות לטמפרטורה, מגע, או רעש בעיות שינה וקימה שונות בעיות רפואיות או התנהגות שלעיתים נראות לא קשורות לחלוטין התסמונת "המתחפשת" לעיתים קרובות הסימפטומים השונים כוללים אצל החולה גם תסמונות נוספות המושכות את תשומת הלב ומסוות את אופייה האמיתי כמו תסמונת היפראקטיביות, תסמונת כפייתיות, לקויות למידה או בעיות רפואיות שונות דוגמת הרטבה לילית, גמגום, אסטמה, בעיות ראיה ייחודיות, פחדים שונים ובעיות התנהגות. אבחון ת"ט נשען בעבר בעיקר על הערכה קלינית של הסימפטומים ומידת הטרדה שהם גורמים לחולה. בעקבות הבנה חדשה מתקדמת של פעילות המוח, פותח ב"קליניקה לפסיכולוגיה מתקדמת" אבחון מעבדה פיסיקלי מדויק, מהיר ולא פולשני המבוצע על ידי הילד או המבוגר בביתו. לפני תחילת טיפול בת"ט מומלץ לערוך אבחון כולל למכלול הקשיים הרב מערכתיים העלולים לפגוע בחולה כתוצאה מת"ט. בדף "כל מה שרצית לדעת על תסמונת טורט ולא מצאת את מי לשאול" תמצאו פרטים נוספים על התסמונת יחד עם קווים הנוגעים לבחירת מטפל אופטימלי, קישורים חשובים ועוד. חשוב לזכור שניתן להתמודד בהצלחה עם תסמונת טורט. לפרטים והעמקת הידע נא ראו דף "כל מה שרצית לדעת על תסמונת טורט". בחזרה לתוכן העניינים בחזרה לעמוד הבית -------------------------------------------------------------------------------- כל מה שרצית לדעת על תסמונת טורט ולא מצאת את מי לשאול תסמונת טורט (ת"ט) נקראת על שם נוירולוג צרפתי (גיל דה לה טורט) שאפיין את התסמונת ב1886. ת"ט היא תסמונת נוירולוגית כרונית המועברת בחלקה באופן תורשתי המאופיינת בין השאר בטיקים קוליים ומוטורים שונים. דוגמאות לטיקים מוטורים: מצמוץ חזק המופיע בצרורות או במצמוצים כפולים, כיווץ גבות העיניים, פעירת העיניים לרווחה, קימוט המצח, כיווץ האף, העוויות פנים או פה, הזזה פתאומית של הראש, "משיכת" והרמת כתפיים, נקישת או פכירת אצבעות, נגיעה חוזרת באברי גוף שונים של עצמו ואף אצל אחרים, תזוזות גוף עליון או תחתון באופן חד ופתאומי, יישור פתאומי של הרגל או תזוזה חוזרת של הרגליים ועוד. מגוון הטיקים גדול ומזכיר במידה מסוימת תנועות רגילות מקובלות. יתכנו טיקים של יריקות או טקסים מוטורים שונים. דוגמאות לטיקים קוליים: יתכנו השמעת חיקויים וקולות שונים דוגמת חיות (נביחת כלב, צהלת סוסים), דוממים (מכונית, מטוס, סירה או מכשירים מכניים), או אנשים, משיכות אף (גם כשאינו מצונן), נשיפת אוויר מהאף, קליקים גרוניים שונים או כחכוח גרוני. טיקים קוליים מורכבים עלולים להופיע באמצעות אינטונציה מתחלפת בדיבור ועוד. טיקים אלו משמשים כדוגמאות בלבד ואינם כוללים את כל מגוון הטיקים המוטורים או הקוליים הנצפים או הנשמעים בקליניקה אצל החולים בת"ט. לעיתים חוזר הלוקה בת"ט על מילים או משפטים שאמר (פלילליה), או כהד אחר דברי אחרים (אקולליה) ולעיתים הוא חוזר כמראה אחרי מעשה אחרים (אקופרקסיה). במקרים נדירים ישמיע החולה מילים או משפטים גסים (קופרולליה) עם או בלי תכנים מיניים או יבצע תנועות גסות (קופרופרקסיה). לעיתים קיימת נטייה מוגברת להריח חפצים (עפרונות, עטים, סכו"ם או אצבעות ואפילו אנשים זרים. שני סוגי הטיקים (מוטורים וקוליים) אינם חייבים להופיע ביחד. הטיקים מאופיינים בעצמה, תדירות ומשך הזמן בו הם נמשכים. בת"ט מאופיינים הטיקים במחזוריות ושינויים בכל שלושת המאפיינים שלהם בזמן. בתקופה מסוימת נצפה בטיקים מסוימים ובאחרת בטיקים שונים או ללא כל טיקים. ככלל מחולקים הטיקים לטיקים בחומרה נוירולוגית קשה-בינונית עד קלה. למרות שניתן לראות ולזהות טיקים וסימפטומים מסוימים כבר בגילאים צעירים של שנתיים או שלוש שנים, בממוצע היה גיל הילדים המאובחן כסובל מת"ט גיל ארבע עשרה כתוצאה מקשיים שונים במהלך האבחון הקלאסי שיפורטו בהמשך. זאת למרות שהמאובחנים עצמם הרגישו בסימפטומים שמונה שנים מוקדם יותר!!!. למרות שקיימת התפרצות חריפה של התסמונת, בדרך כלל הופעתה היא הדרגתית. הסימפטומים המוטורים חולפים אחרי תקופה מסוימת בלי להיות מורגשים או מודעים. אחרי תקופת זמן הם חוזרים והם הופכים מודעים ובולטים ללוקה ומשפחתו כמו גם לסביבתו, בעיקר אחר הופעת הטיקים הקוליים. שיא עוצמת הטיקים היא בגילאים עשר עד שתיים עשרה שנים. בדרך כלל מתמתנים הטיקים לקראת סוף גיל ההתבגרות בדרגות שיפור שונות מלוקה טורט אחד לשני. הטיקים הנוירולוגים נשלטים – באופן חלקי לפרקי זמן של דקות עד לשעות על ידי הלוקים בתסמונת. כך, הסימפטומים מופיעים באופן בולט במקומות ספציפיים מועדפים יותר ממקומות אחרים. אנשי המקצוע העוסקים בת"ט נתקלים תדיר בשאלה המופנית על ידי ההורים או מורי ביה"ס בשאלה "מדוע הילד מראה הסימפטומים רק בבית ולא בבית הספר או ההיפך?!. הלוקים בת"ט רגישים מאוד לכל גירוי פנימי או חיצוני. כתוצאה מרגישות גבוהה זו, מהווים גירויים שונים גורמי לחץ המשפיעים לרעה על הנוירולוגיה וההתנהגות של הלוקה בת"ט. תחושות של "מסתכלים עלי" מופיעות לעיתים קרובות אצל הסובלים מטורט. לחצים דוגמת לחץ פיסיקלי (חום, קור או רעש), לחץ פיסיולוגי (עייפות, רעב, צמא, צורך לשירותים) או לחץ פסיכולוגי (איום, פחד, חוקים, כללים, משמעת, סמכות ועוד) עלולים להחריף את חומרת הסימפטומים אצל הילד או המבוגר בעל ת"ט ולעיתים לגרור תגובת התפרצות זעם ועוד. בחזרה לתוכן העניינים בחזרה לעמוד הבית -------------------------------------------------------------------------------- סימפטומים מיוחדים של ת"ט נטייה לשעת שינה מאוחרת וקשיי שינה שונים קשיי קימה בבוקר בשעות מקובלות ללא תלות במספר שעות השינה רגישות יתר או תת-רגישות לכאב ולעיתים נטייה לפצוע עצמו רגישות יתר או תת רגישות לתנאי טמפרטורה ספציפיים נטייה לשתיה מרובה או מועטה ביותר של משקאות קלים ומים חוש ריח מפותח לריחות ספציפיים נטייה לחלות במחלות ותסמונות מסוימות (אסטמה, נזלת כרונית, הרטבה לילית אחרי גיל 6 שנים, גמגום ולקויות דיבור, אלרגיות, עצירות) רגישות יתר או תת רגישות למגע אנושי או של חפצים התעניינות מינית מוגברת שאינה תואמת את גילו הכרונולוגי תלישת שערות (טריכוטילומניה) בעיות "ראיה " מיוחדות (טשטוש זמני בראיה או הבזקים באזורים מסוימים בשדה הראיה – ללא ממצאים בבדיקת רופא עיניים) פרופיל פעילות גלי מוח לא תקין בחזרה לתוכן העניינים בחזרה לעמוד הבית -------------------------------------------------------------------------------- טורט = התסמונת ה"חמקמקה והמתחפשת" לעיתים קרובות נמצא אצל הלוקה בטורט גם תסמונות נוספות שלעיתים מהוות את עיקר הבעיה המטרידה את הלוקה בטורט בניגוד לטיקים המגדירים את התסמונת. תסמונות נוספות אלו ממקדות את תשומת הלב ומסוות את נוכחותה. דוגמאות לתסמונות נלוות אלו: היפראקטיביות (ADHD): עד 50% מהילדים בעלי טורט הראו קודם לכן בעברם סימפטומים של אימפולסיביות רבה, היפראקטיביות וקשיי קשב שקיבלו דיאגנוזה של היפראקטיביות. כפייתיות (OCD): תסמונת הכפייתיות נחלקת לכפייתיות בחשיבה וכפייתיות במעשים. עד 60% מהילדים הסובלים מת"ט סובלים גם מכפייתיות מסוימת. לעיתים קרובות מדווח הלוקה בת"ט על "צורך כפייתי לגעת, להקיש, לספור, או לסדר" חפצים מסוימים. כמו כן נמצא גם כפייתיות בחשיבה דרך מחשבות חוזרות ונשנות, תכנון משפטים ותחושה כפייתית "שדברים צריכים להתבצע בדיוק בדרך מסוימת ולא אחרת" או מחשבה כפייתית של פרפקציוניזם נוקשה. לקויות למידה: לעיתים קרובות נמצא אצל הלוקים בת"ט גם לקויות למידה ספציפיות המקשות את תהליך הלמידה וההתפתחות הרגילה בדומה לשאר בני גילו. הבעיות הנפוצות בתהליך הלמידה כללו בעיות מוטוריות ותאום עין יד המקשות בעיקר את הכתיבה, בעיות קשב ו"תפיסה", בעיות חשיבה מגוונות וקשיים בעבודת רצף ותכנון עתידי המשפיעים על היכולת לתכנן ולצפות תוצאות עתידיות בהתאם למעשים בהווה ועוד. בעיות התנהגות: בעיות התנהגות מאפיינות לעיתים מזומנות את ת"ט. לפעמים מראים הלוקים נטייה בולטת לווכחנות, ויצירת עימותים גם כאשר ברור לכל, כולל הילד, שסוף הויכוח והעימות יפעל לרעתו. קיימת נטייה להציק לסובבים בכפייתיות, בלי "מטרה מועדפת" קיימים לעיתים התקפי כעס וזעם קשים המגיעים לעיתים לביטוי גם כתוצאה מסיבות פעוטות ערך ומשקל ואף ללא כל סיבה נראית לעין. חשוב לציין שלאחר רגיעה מרגישים רוב הלוקים תחושה עמוקה וכנה של בלבול, אי נוחות וסלידה אמיתית ממעשיהם הגוררים לעיתים סנקציות חברתיות קשות. בעיות רגשיות וחברתיות: יחד עם הבעיות שצוינו עד כה, נמצאו בעיות רגשיות וחברתיות רבות המלוות לעיתים קרובות את הלוקה בת"ט ללא כל קשר לעוצמת הלקות הנוירולוגית. בנוסף ללקויות הלמידה חייב הילד או המבוגר הלוקים בתסמונת להיאבק ולהתמודד עם "תופעה" שאינה מובנת לו, אינה ברת תחזית ברורה ובלתי מתאפשר לו לצפות את תופעותיה. הוא חייב להיאבק עם תגובות קשות של סביבה בלתי מתפשרת או תומכת, שאינה נשארת אדישה לתופעות שהוא מראה. תגובות כגון "אתה מוכרח להשמיע קולות?!!!… תשלוט בעצמך"… רק אל תעשה לי בושות כאן, עכשיו… תפסיק לזוז כל הזמן" ועוד, גורמות לילד בושה, מבוכה ומפגישות אותו שוב ושוב עם מצבו, בו הוא מנסה לשלוט ללא הצלחה. מצבים אלו עשויים ליצור אצל הילד תחושות עמוקות של בושה, כעס, בלבול, חוסר אונים, חוסר ביטחון בעצמו ובדמויות מפתח כמו הוריו והיווצרות תחושה חריפה של חוסר שליטה כללי. לעיתים קרובות הבלבול אופייני גם לסביבה המקיפה אותו כמו חבריו, מוריו ומשפחתו כולל אנשי מקצוע שונים סביבו אשר אט אט מתרחקים ומשאירים את הלוקה בודד רגשית בעולם בהתמודדותו המתמדת. בעיות פסיכיאטריות: לעיתים קרובות אופיינו בעיות פסיכיאטריות שונות אצל הלוקים בת"ט שכללו דיכאון, פחדים, פוביות מרובות שהנפוצות בהן היו פחד ללכת לביה"ס, פוביה מחיות, מקומות ספציפיים, התקפי חרדה, הפרעות אכילה ותחושות "רדיפה " ובעיות נוספות. בחזרה לתוכן העניינים בחזרה לעמוד הבית -------------------------------------------------------------------------------- אבחון טורט האבחון וקביעת הדיאגנוזה של ת"ט התבסס עד כה על אבחון קליני שכלל איסוף אינפורמציה מההורים וביה"ס יחד עם תצפית שמטרתה לבחון את הסימפטומים שמראה הנבדק. מערכת האבחון כללה ראיון קליני, תצפית ואבחון בעיון נלוות. הבנה חדשה של פעילות המוח אפשרה הבנה של הגורמים לת"ט, הבנה שהביאה לפיתוח שיטת אבחון "מעבדה" ביופיסיקלי מדויק (BDTAK, קליניקה לפסיכולוגיה מתקדמת, רחובות) לא פולשני, מהיר ומהימן לאבחון התסמונת. הבדיקה מבוצעת על ידי הילד או המבוגר עצמו באופן עצמאי בביתו. בנוסף, מאפשרת השיטה מעקב פיסיקלי מדויק אחר יעילות והתאמת הטיפול התרופתי, מצב החולה והתקדמות הטיפול (התרופתי והפסיכולוגי) בתסמונת. עד כה נבחנה הבדיקה אצל חולים בטווח גילאים רחב שנע בין גיל ארבע עד שישים שנה. בחזרה לתוכן העניינים בחזרה לעמוד הבית -------------------------------------------------------------------------------- בעיות באבחון הרגיל האבחון הסטנדרטי התבסס עד כה על הערכה קלינית של הסימפטומים וחומרתם אצל הנבדק. סיבות שונות מקשות את האבחון: 1. העובדה שהלוקה מסוגל לבלום, לעכב ולעצור את הופעת הסימפטומים בחדר הבדיקה של הרופא מהווה מכשול לאנשי המקצוע בקביעת הדיאגנוזה המדויקת. 2. מאחר והסימפטומים בת"ט דומים במהותם לתגובות המצויות הרגילות אצל האדם "הבריא" מקשה על אבחנה מדויקת בגבול המפריד בין התגובות הרגילות לתגובות הנמצאות בתסמונת. 3. לעיתים קרובות מבטא הלוקה בת"ט את הסימפטומים רק במקומות ספציפיים כמו בביתו או בבית הספר. עובדה זו מחייבת את אנשי המקצוע להישען, לסמוך ולקבל דיווחים של אנשים שונים. הרופא שימתין לצפות ולשמוע את מלוא הסימפטומים אצל הנבדק עלול לפספס בקביעת הדיאגנוזה. 4. לעיתים הסימפטומים המופיעים נמצאים בדרגת חומרה נוירולוגית בינונית עד קלה בלבד ואילו הסימפטומים הנלווים לתסמונת דוגמת היפראקטיביות, בעיות התפתחות שונות, לקויות למידה או גמגום בולטים בחומרתם באופן הממסך את אופיים ומקורם האמיתי. כך נשארים לוקים רבים בתסמונת טורט ללא אבחון מדויק או טיפול הולם בתסמונת. 5. נמצאו עוד בעיות שונות המקשות ופוגמות באבחון התסמונת המבוסס ונשען על הערכה קלינית – בעיות שנפתרו כיום באמצעות אבחון "מעבדה" פיזיקלי מדויק ששחרר את הבדיקה ממגבלות אלו. שכיחות ת"ט באכלוסיה כתוצאה ממגבלות האבחון הקליני עליו התבססה הדיאגנוזה של ת"ט, נחשבה בעבר התסמונת כנדירה. למרות שכיום השתנו הערכות אלו ומספר הלוקים בתסמונת מוערך בשכיחות גבוהה מבעבר, עדיין בלתי ניתן לקבוע במדויק את שכיחות התסמונת באכלוסיה. ידוע שהיחס בין בנים לבנות הלוקים בת"ט הוא ארבע לאחד. בחזרה לתוכן העניינים בחזרה לעמוד הבית -------------------------------------------------------------------------------- טיפול קבלת דיאגנוזה של ת"ט היא מפחידה, מאיימת ומבלבלת. יחד עם תחושות אלו חשוב לזכור שקביעת דיאגנוזה זו עדיין אינה מחייבת טיפול תרופתי אלא ממריצה להתייחסות שקולה ונבונה שנועדה לבחון את חומרת הסימפטומים ומשמעויותיהם אצל הלוקה בתסמונת. כמו כן, הידיעה שכיום יש לת"ט טיפולים ספציפיים, תרופתיים ופסיכולוגיים והעובדה שהתסמונת מתמתנת עם הגיל עוזרת לעיתים להכרה ולהפנמה של הידיעה בדבר נוכחות ת"ט ומסייעים בהתמודדות מוצלחת עמה. טיפול נכון בת"ט מתחיל בהסבר מפורט אודות הסימפטומים הרלבנטיים לפיהם נקבעה האבחנה, משמעויותיהם ודרכי התמודדות אפשריים עם סימפטומים אלו. חשוב להפחית את החרדה והבלבול ולהשאיר זמן לשאלות הבהרה. מומלץ להסביר את הדברים ללוקה, למשפחתו ולגורמים המקיימים קשר רצוף עמו כמו בית הספר, מדריכי חוגים וכדומה. חשוב לייחד לכל גורם את ההסבר הרלבנטי לגביו. אם הלוקה סובל מיותר מאחד מבטויי התסמונת, מומלץ לשקול שילוב של תרופות המסוגלות לעזור ולהקל ולעיתים לפתור את הסימפטומים הרפואיים (טיקים, קשב, הרטבה, גמגום, בעיות שינה ועוד), הסימפטומים ההתנהגותיים של התסמונת, לקויות הלמידה הקשורות אליה ואף את הבעיות החברתיות של הלוקה. הטיפול התרופתי ספציפי לקבוצות סימפטומים שונים שלעיתים נראים בלתי קשורים יחד. מערכות מס-ההכנסה והביטוח הלאומי עשויות לסייע בהתמודדות עם הפרעה נוירולוגית זו. בנוסף לטיפול התרופתי מומלץ ביותר ללוות את הלוקה בת"ט בטיפול פסיכולוגי עם עדיפות עליונה להכרה מוקדמת של התסמונת ומשמעויותיה על ידי הפסיכולוג המטפל. הטיפול הפסיכולוגי מאפשר עיבוד הולם של הקשיים המיוחדים לכל גיל בו נמצא החולה ומאפשר למידה של דרכים מתאימות להתמודד עמה על ידי הלוקה ומשפחתו בגן, בבית הספר ואף אחר כך בצבא ובמידת הצורך אף במקום העבודה והקמת משפחה. מומלץ לקבל יעוץ גנטי המלמד על הסיכויים להעמיד צאצאים בעלי ת"ט או בעיות נלוות. בחזרה לתוכן העניינים בחזרה לעמוד הבית -------------------------------------------------------------------------------- כישורים מיוחדים בילדים עם ת"ט. לעיתים קרובות, כנראה כתוצאה מרגישותם הרבה של הלוקים בת"ט, נמצאו כישורים ייחודיים אצל הלוקים בתסמונת. דוגמאות לכישורים וכשרונות אלו יופיעו לעיתים בכשרונות אומנותיים שונים, במוזיקה, ציור, משחק, חיקוי ואף בתפיסת שפות זרות. בניגוד מוחלט לכישוריהם מדגישה הסביבה לעיתים קרובות את הקשיים הספציפיים ואילו כישוריהם הייחודיים של הלוקים בתסמונת לא מעודדים ואף נזנחים. אחד התפקידים החשובים של הטיפול הפסיכולוגי הוא לשזור את ההתמודדויות הספציפיות הנדרשות יחד עם פיתוח הכישורים והיכולות ולהנחות את הסביבה כיצד לקיים תהליך זה. בחזרה לתוכן העניינים בחזרה לעמוד הבית -------------------------------------------------------------------------------- גלגלי הצלה העוזרים להתמודד בהצלחה עם ת"ט ת"ט דורשת התמודדויות שונות ומתישות. מומלץ להיות בקשר אמיץ וחם עם דמות מקצועית (פסיכולוג, רופא או קבוצת תמיכה רלבנטית) ובמידת הצורך לפנות לקבלת עצה, עזרה או תמיכה. 1. ארגון סינדרום טורט ישראל (אסטי) טל: 7408478 - 09 2. ארגון טורט האמריקאי. 3. הקליניקה לפסיכולוגיה מתקדמת, רחובות, טלפקס: 9465193 - 08 בחזרה לתוכן העניינים בחזרה לעמוד הבית -------------------------------------------------------------------------------- בחירת מטפל מתאים בחיפוש מטפל מתאים נתקלים לעיתים בשאלות קשות, מבלבלות ומביכות שונות. להלן יובאו מספר עקרונות ראשוניים לסיוע בבחירת המטפל, תוך שחשוב להישען בעיקר על הרגשתכם הפנימית. 1. מתוך הנחה שהמטפל שבחרתם מורשה מקצועית לטפל בתחומים אלו, חשוב הקשר הבין אישי וה"קליק" או ה"כימיה" שנוצר ביניכם לבין המטפל ומידת הסבלנות והסובלנות שהוא מגלה לשאלותיכם. 2. חשובה הכרתו המוקדמת והמעמיקה של המטפל את התסמונת כמו גם ניסיון עשיר קודם בטיפול בלוקים בת"ט. ניתן לבדוק תחום זה באמצעות סריקה של הפרסומים המקצועיים אודות ת"ט המצויים בקליניקה. 3. ניתן להישען על המלצות חברים שנעזרו בעבר על ידי אותו איש מקצוע אולם חשוב לזכור תמיד שהפוסק האחרון הוא הרגשתכם הפנימית. בחזרה לתוכן העניינים בחזרה לעמוד הבית -------------------------------------------------------------------------------- תשובות לשאלות מטרידות נפוצות. 1. האם חייבים לשלב ילד הלוקה בת"ט בחינוך המיוחד? 2. האם מומלץ שילוב של טיפול תרופתי לכל ילד הלוקה בתסמונת? 3. האם מומלץ טיפול פסיכולוגי לכל ילד עם ת"ט? 4. האם יש לתרופות בהן משתמשים לטיפול בתסמונת תופעות לוואי? 5. האם מפתחים תלות בתרופות אלו? 6. האם יש צורך להשתמש בתרופות כל החיים? 7. האם מותר להשתמש בריטלין לטיפול בתסמונת? 8. האם הלוקים בתסמונת יכולים להתגייס לצבא? 9. האם ילדים עם ת"ט מקבלים סיוע בביטוח לאומי ומס-הכנסה ? ד"ר א. קסלר, כותב דף זה, הוא פסיכולוג ונוירופסיכולוג העוסק בטיפול ובמחקרים קליניים, חבר בהסתדרות הפסיכולוגים, בישראל ובארה"ב, וחבר הקונסורציום הבינלאומי לטורט. המידע באדיבות הקליניקה לפסיכולוגיה מתקדמת, רחובות טלפקס: 08-9465193, דואר אלקטרוני: [email protected] האתר עוצב ע"י עילי אבני המידע באתר אינו מהווה תחליף לקבלת דיאגנוזה וטיפול הולמים מאיש מקצוע