פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה

אני בשבוע 16,הפסקתי לעשן לפני כחודש אך מעדתי ועישנתי השבוע.אני חוששת שתהיינה עוד מעידות כאלה בהמשך.מה הנזק?

שלום יעלי, כל כל תני לעצמך ח"ח על שהפסקת. והמעידה, כמה עישנת? סיגריה אחת? כדאי להימנע מעישון, זה את יודעת אני קחי קצת פרופורציה. כדי להימנע מהישנות המקרה, בכל פעם שאת מרגישה דחף לקחת סיגריה תשאלי את עצמך: מה אני מרגישה כעת, ואת תני לרגש הזה להציף את כולך, ואז תמשיכי לשאול את עצמך ולחזור על הפעולה עוד ועוד, במשך מספר דקות, ותראי אם עדיין את מרגישה את אותו הדחף. אם יש לך עוד שאלות, את מזומנת לשאול. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

בת 36 כמעט. לי 3 ילדים מקסימים. לפני כ- 7 שנים עברתי ניתוח לכריתת בלוטת התריס בעקבות גידול, עברתי טיפול ביוד ולאחריו דיכאון. אז היו שני ילדים. לאחר מכן שהחלמתי מהדיכאון החלטתי להביא עוד ילד וב"ה ילדתי, רק לאחר מכן לאחר כמה ימים, הופיעה שוב דיכאון קשה לאחר לידה. אני מטופלת בציפרלקס 10 מ"ג כרגע מאז הניתוח. היתה תקופה שלקחתי 20 מג'. עכשיו מרגישה הרבה יותר טוב וכל הזמן חושבת על ילד נוסף, החלום היה 4 ילדים. המחשבות לא מפסיקות אבל פוחדת מאוד לחטוף שוב דיכאון קשה. אינני יודעת מה לעשות, ניסיתי לרדת מזה אבל העניין מטריד אותי ולא נותן לי מנוח והגיל גם כבר מתקדם. מבקשת את עצתכם מה לעשות? אשמח לתשובתכם והדרכתכם תודה רבה.

שלום עדנה, האם בנוסף לציפרלקס את מטופלת גם בשיחות עם פסיכולוג או מטפל אחר? טיפול בתרופה מטפל אך ורק בסימפטום ולא מטפל בסיבות לדיכאון. ההמלצה שלי, אם באמת חשוב לך להביא ילד נוסף לעולם, להתחיל לקבל טיפול רגשי שילווה אותך גם בזמן ההיריון וגם מיד לאחר הלידה. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

אני לא מטופלת בשיחות. אחרי הלידה כשהייתי במצב על הפנים הייתי בשיחות אצל פסיכיאטרית כמה פעמים שלא הייתי כל כך מרוצה ממנה. רוב הפעמים דיברה על זה ששלושה ילדים זה מספיק ויותר מידי.לא כל כך עזרה לי.הפסקתי את השיחות. עכשיו אני במצב טוב ב"ה. הבידוד אחרי הניתוח היה לי קשה מאוד להיות שבוע לבד וזה גרם לדיכאון. אחרי שני הגדולים שלי לא היה לי דבר כזה.

שאלה לגבי לידה ,באלו בתי חולים ממשלתיים יש אפשרות להזמין מיילדת אישית ולוודא שרופאים לא מתקרבים אלייך (חוץ מבמקרה שבו יש צורך רפואי אמיתי ) ? הבנתי שמשרד הבריאות הוציא את זה מחוץ לחוק . כוונתי היא שאת כל תהליך הלידה תנהל רק מישהי אחת שאותה אני בוחרת ושאנשים נוספים לא יתערבו (סטודנטים לרפואה ,רופאים ומיילדות שמתחלפות כל הזמן).איך אני יכולה לוודא שרופא גבר לא יתקרב אליי ? איך אפשר לארגן דבר כזה ? או שאני חייבת למצוא בית חולים פרטי ? איפה אני מוצאת רשימה של מיילדות כאלה ? בנתיים כל האינטרנט רק מלא בסיפורי זוועה על בתי החולים, מה עושים ?

שלום רוז, את יכולה לחפש בגוגלל: מיילדות פרטיות, את גם יכולה לחפש רופאה מיילדת, כי מיילדת לבד לא רשאית לבצע את כל מהלך הלידה ללא פיקוח רופא/ה. תבדקי במעייני הישועה בבני ברק, בגלל שזה בית חולים חרדי, סביר להניח שיש יותר רגישות לעניין. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום רוז. לגבי אפשרות למיילדת פרטית הייתי מציעה לך לבדוק עם זהר מאתר "זוהר בדקה " יש שם באתר מידע מעודכן על כל בתי החולים בארץ והנהלים השונים בהם. אפשר גם לקבוע פגישה אתה. מלבד זה יש לי כמה הצעות : אם לא מתאפשר לך לקחת מיילדת פרטית לבחור לך דולה שתכיר ותלווה אותך מלפני הלידה ועד אחריה, היא גם תדע בדיוק מה מפריע לך ותנסה להשפיע על כך שתבדוק אותך רופאה ולא רופא. כדאי מאד להתקשר לבתי החולים בסביבתך להסביר שאת מבקשת לא להבדק ע"י גבר ולשמוע את תגובתם האם יש להם מספיק רופאות נשים בכל משמרת שסביר שיוכלו למלא את בקשתך. כמו כן הייתי מגיעה לבית החולים עם תוכנית לידה ומציינת בה את הבקשה המפורשת וכמו כן שאת מבקשת שלא יכנסו סטזרים ואנשים שאינם נחוצים. אם במהלך הלידה נכנס משהו שמפריע לך באיזשהי דרך (גם אם היא לא הגיונית ומוזרה ) זכותך לבקש שלא יהיה שם. זכרי את לקוחה של בית החולים ויש לך זכויות ! ומעבר לכל זה אם את מרגישה חרדה מהמחשבה שאולי גבר יבדוק אותך הייתי מציעה לך לעבור טיפול אשר מאפשר לך לקבל את האפשרות שאולי למרות כל מה שתעשי זה אכן יקרה ואיך תצליחי להתמודד עם זה. בהצלחה. ג'יני אושרי-מטפלת מוסמכת בדמיון מודרך ופרחי באך דולה-מדריכת הכנה ללידה לידה טבעית אחרי קיסרי או לידה טראומטית 052-2449661

אוקיי, אז סיפור שהיה כך היה: הבוקר הגעתי לסניף מרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית ברחוב הרצל 52 בראשון לציון, הייתי צריכה לעשות אולטרסאונד נשים. זה כבר סבב שני שלי ותמיד העדפתי לעשות את האולטרסאונד בטני. הבעיה שלא תמיד רואים טוב, לכן מומלץ לשתות הרבה ולקוות שהרופא יראה מה שצריך. עד כה, כל רופא/ה הסביר לי שייתכן וייראו וייתכן שלא, כולם כמובן כיבדו את רצוני והעדפותיי וכמובן ניסו קודם בגישה הבטנית. עשרות אולטרסאונדים, ובכולם לא היה צורך לנסות בשיטה אחרת. אם שותים מספיק מים זה אפשרי. היום כשהגעתי למרכז, רק דר אלכסנדר בצניק היה במקום, רופא במיון נשים. כשנכנסתי וביקשתי לעשות את הבדיקה בגישה בטנית והסברתי ששתיתי לפחות ליטר מים - הוא פשוט סירב. לא היה מוכן לבצע את הבדיקה. לא לנסות, בלי להסביר, פשוט לא. ניסיתי להסביר לו שתמיד כל רופא/ה הסכים לפחות לנסות לראות ולמרבה הפלא זה תמיד הצליח. לא עזר. הוציא אותי מהחדר ושלח אותי די מושפלת, כעוסה ונעלבת. אז דבר ראשון - בנות, דעו שאפשר לעשות אולטרסאונד בטני! בסך הכל צריך לשתות המון מים קודם כדי שיהיה אפשר לראות והסיבה שלא אומרים לכן את זה היא עצלנות! זה נאמר לא על ידי אלא על ידי רופאה במערכת. הם לא רוצים להתחיל על כל אולטרסאונד לוודא שכל אחת שתתה מספיק ולהתחיל בדיקה ואז לראות שלא שתתה מספיק ואז תורים יתעכבו והרופאים ייצאו מאוחר יותר הביתה. אז כדי לחסוך זמן פשוט עושים את הבדיקה פולשנית ופחות נעימה אבל למי אכפת? שנית, אם אתן מחפשות רופא נשים מקצועי וגם אנושי, אין לכן מה ללכת לדר ביצניק או לדר רוני ארד. ואם יש פה אנשים שרוצים לשאול מה הביג דיל ולמה לקחת את זה כל כך קשה - לבנות, זה לא הבדיקה אלא העיקרון. כל מי שהתחילה הליכי הפריה יודעת כמה זה מתיש קשה וכואב אז למה לא להקל איפה שאפשר? ולבנים שלא מבינים מה הקטע - בואו תעשו אולטרסאונד רקטלי וספרו לי איך היה... אחר כך תעשו אחד כזה שלושה ימים רצופים בכל חודש. נהניתם? ספרו לחבריכם. לא נהניתם? ספרו לי על זה!

שלום קטי, תודה שהעלית כאן את המודעות לנושא. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

אני בשבוע רביעי (סוף) אחרי טיפולים. בשבוע האחרון סובלת ממתי ודפיקות לב מוגברות חלק ניכר מהזמן, כשאתמול בערב הגיעו לכדי התקף חרדה שמעולם לא הכרתי כמותו. יש סיכוי בכלל למהלך הריון תקין? לעובר עם דופק? או שהרסתי את הסיכוי להתפתח באופן תקין?

שלום טל, קודם כל תנשמי עמוק, גם בכל פעם שיש לך התקף חרדה. כמו כל היריון יש לו אותו סיכוי. לא התקף החרדה הוא מה שיקבע את גורל ההיריון. בנוסף, ממליצה בחום לטפל בחרדה שלך. זה ניתן וזה אפשרי ללא תרופות. אם יש צורך, דברי אתי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

היי, אני מאובחנת כטוקופובית. הופנתי לטיפול קוגניטיבי, האם לדעתך הטיפול באמת מסייע? אני ממש מיואשת:-( תודה

שלום דנה, מכיוון שאינני מטפלת קוגניטיבית בתפישה שלי הטיפול עוזר לך להבין את המקור ולבנות אסטרגיה. לדעתי, טיפול רגשי יותר מתאים (אבל זכרי שזו דעתי בלבד) שבו אפשר ליצור קשר עם הזכרונות שיצרו את המצב הזה ולרפא אותם. אני מזמינה אותך להיכנס לאתר שלי שנמצא בחתימה ולקרא בו, ואם תמצאי לנכון, את מוזמנת ליצור קשר. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

צהריים טובים, אני בת 36 שבוע 13 להריון -תאומים, לאחר הזרעה..במהלך ה-13 שבועות עברתי מסכת יסורים של גירוי יתר שחלתי קשה מאד, הקאות מרובות עד התייבשות קיצונית, דימומים וגינאליים..ובשבוע 9 התגלה לי בוץ מרתי ואבנים בכיס מרה, יש לי כאבים בבטן ימנית עליונה שבמנוחה הם נסבלים..היתי אצל רופא כבד בגלל שאחרי הגירוי יתר שחלתי היו לי תפקודי כבד גבוהים כרגע הם תקינים בכל זאת הרופא כבד התחיל URSOLIT 300 MG *3/D, התחלתי אמש..ועלי לשוב לרופא כירורג להתייעצות. רציתי לדעת מה מומלץ בהתחשב בכל הנתונים ניתוח או להמתין אולי האורסוליט ישפר את המצב ויאפשר לי להחזיק מעמד עד הלידה.... אני חוששת לאבד את העוברים, או שזה יתקדם לדלקת כיס מרה, לבלב..אודה לכם על עזרתכם.

שלום טליה, השאלות שאת שואלת מאד מקצועיות ואפילו לא מתאימות לפורום אינטרנטי. אלו שאלות שאת צריכה לקבל מגורמים מקצועיים בהתאם לתוצאות הבדיקות שלך. מאחלת לך שתעברי את ההיריון בשלום ותצאי עם התינוקות המבורכים הביתה. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום, אני מקווה שאני בפורום הנכון. אני יודעת שאומרים שפעילות גופנית מומלצת בהריון. אני רוקדת בלט- קלאסי ומודרני, וכן עושה פילאטיס מזרון. לקח לנו זמן להכנס להריון ואני לא רוצה לעשות שום דבר שעלול לסכן אותו. האם אני יכולה להמשיך בפעילות הזו או שעדיף לפנות לכיוונים שונים?

שלום עדי, מזל טוב. את יכולה להמשיך לעשות כל דבר שלא גורם לך מאמץ. בנוסף, כדאי מאד להקפיד את תזונה בריאה וטובה. ממליצה מאד על ספרה של (האינטרנטי) של הדיאטנית tova krause (טובה קראוזה) את יכולה להוריד אותו הן מהפייסבוק, שם כתוב שמה באנגלית או מהאתר שלה. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלותף ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום צביה רציתי לשאול, כתבת באחת התשובות שלך שיש טיפול חינם לטוקופוביה לתושבות תל אביב באיכילוב, אני חיפשתי ולא מצאתי. את יודעת להגיד לי איפה? איפה לחפש? תודה רבה

נסי לשאול כאן: טלפון: 03-6974707 http://www.tasmc.org.il/Rehabilitation-Hospital/Psychiatry/Woman-Psychiatry/Pages/Woman-Psychiatry.aspx באיזשהו מקום קראתי שבזמנו זה היה במסגרת מחקר והיה חינם. אין לי מושג מה קורה היום

היי, אני נמצאת בשבוע 15 (הריון שני לאחר גרידה) חייבת לציין שכ"כ ציפיתי להריון(למרות כל הקשיים מסביב-כלכלי וכאלה..) מתחילת ההריון(עוד לפני שידעתי על ההריון)התחילו לי חרדות קשות ומחשבות שמעולם לא עלו בי, דברים ממש הזויים על גבול הלא נורמלים בהתחלה לא הבנתי מה קורה לי ולא תפקדתי ממש חוסר יכולת לתפקד,לחייך,אטו לעשות כל פעולה שיכולתי לעשות קודם,המחשבות פשוט השתלטו עליי,לאט לאט ובמיוחד אחרי שעברתי את השליש הראשון הדברים התחילו ממש בקצב איטי להשתפר(התחלתי לחזור לעצמי)הודות לבעלי שמאוד תמך ורצה לשמוע את המחשבות שבי גם אם היו מוזרות-יש לציין שזה חלק שדי עזר לי להבין שזה רק בראש שלי ויכול להיות שההורמונים פשוט עושים את זה..אשמח לשמוע ממך אם זה נורמלי-אני חושבת שלא יזיק לי שיחות מול מטפל רגשי אבל כל יום שעובר ואני מרגישה קצת יותר טוב אני מחכה לרגע שזה יעבור לגמרי כי יש שיטפור במצבי.

שלום ליאל, אני שמחה לשמוע שאת חוזרת לעצמך וטוב שכך. זה שבעלך מוכן להקשיב לך ואת יכולה באמת לשתף אותו זה נפלא. הרעיון למספר שיחות עם מטפל רגשי הוא רעיון מעולה ואת מוזמנת להתייעץ אתי בנושא. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום אנחנו בני 27 ובשבוע 5. נסינו להכנס להריון כבר יותר מחצי שנה. אבל כשזה סוף סוף הצליח התחלתי מאוד לחשוש: לגבי מקומות תעסוקה ורצון לפתח קרירה, לגבי הגידול ובכלל שיכנס מישהו נוסף. כל זה קצת מוזר אל מול הרצון שלי שאהיה כבר בהריון. האם זה טבעי? ואיך אפשר להתמודד?

שלום שירה, בוודאי שהתהליך שלך הוא טבעי, כי כל החיים שלך ושלכם עומדים להשתנות: משני אינדיבידואלים אתם עומדים להפוך למשפחה, לאבא ואמא וילד. שימי לב איך את מתמודדת עם שינויים בכלל? האם קל לך? האם מאתגר? אם עדיין ממשיך להיות לך קשה לכי ליעוץ קצר ואם עדיין לא מצאת פתרון, את מוזמנת ליצור לדבר אתי בשיחה לא מחייבת. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום, אני ממש אובדת עצות! היום גיליתי שאני בהריון ומאותו הרגע אני לא מפסיקה לבכות. יש לי רק מחשבות שליליות בראש. אני מפחדת עד למצב של התקפי חרדה! מה לעשות??

שלום לך, צר לי לשמוע שזה מה שאת חווה שאת יודעת עכשיו שאת בהיריון. אני ממליצה לך לדבר עם עם מקצוע ומזמינה אותך להתייעץ אתי בשיחה ללא עלות. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

קודם כל תודה. איך אפשר להשיג את המס שלך?

שמופיע בחתימה בהודעה הקודמת. העתיקי אותו ותמצאי את כל הפרטים דרך צור קשר. כל טוב.

היי .... אני מרגישה בדיוק כמוך ולא יודעת מה לעשות!! אשמח אם תוכלי לדבר איתי לומר לי איך את היום ( ראיתי שכתבת לפני חודשיים בערך ) ואולי לעזור לי כפי שעזרו לך תודה ובהצלחה !!!

בבדיקת דם הבטא היה 492 לאחר שבועיים בדיוק מיום ההזרעה קבעו לי דופק ביום ה' 18.4.13 וכל אחד מלחיץ שזה מוקדם מידי ושלא יראו אולי דופק עדיין... איזה שבוע אני? והאם זה בסדר זמן הבדיקה?

שלום יסמין, אני מניחה שמי שקבע לך את הבדיקה יודע מה הוא אומר. אם לא יראו את הדופק יזמינו אותך לבדיקה נוספת. אני מאד ממליצה לך במקום לחפור לעצמך בראש, תני לצוות הרפואי להוביל אותך ואם את צריכה גם שמישהו יקשיב לך תמצאי חברה כזאת (או מישהו דומה) שרק יקשיב בלי לתת עצות. יותר מדי עצות מגורמים שונים מאד מבלבלות וגם חלק מהמידע לא תמיד מדויק. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום שמי מירי אני בת שלושים וחמש ועברתי ארבע הפלות האחרונה לפני כשנה אני מאוד רוצה ילד נוסף ומפחדת פחד נפשי עמוק מלהיות בהריון תזוזות העובר גדילת העובר ברחם וכל מה שקשור בתהיות בהריון אני חושבת על זה כל היום ומאוד קשה לי אני בטיפול שדורש תהליך אך מאוד קשה לי ואני הרבה בוכה בבקשה תעזרו לי מירי

שלום מירי, צר לי לשמוע על מה שעברת. באיזה טיפול את נמצאת היום? טיפול רפואי או טיפול רגשי? האם עשו לך בדיקת קרישיות? בהתאם לתשובתך, אנסה לעזור. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שאלה חשובה :בעבר, היו לי התקפי פאניקה וטופלתי תרופתית , לאורך ההריון ,שעבר בצורה רגועה הייתי ללא טיפול תרופתי. לאחרונה בשבוע בו אני נמצאת קרה מקרה מלחיץ מבחינת ההריון אשר החזיר אותי לתקופת החרדות אני מתכוונת לדפיקות לב מואצות , חוסר שינה, חוסר תיאבון , לחץ באופן כללי ולא ממש הגיוני, לאחר דיקור המצב השתפר וכמו כן באמצעות טיפול תרופתי, עכשיו השאלה שלי :האם דופק מהיר במשך כ 4 ימים ולחץ מסוג זה (של מצבי דחק), עלול להיות מסוכן לעובר.??

שלום לך אני לא חושבת שהעובר בסכנה, אך כדאי לך לטפל בנושא שגרם לסטרס. ברגע שהנושא יטופל תיעלם החרדה וגם לא תזדקקו לתרופות. כל טוב צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www/heal-la.co.il

הי, אני בשבוע 11, בריאה בד"כ, בדיקות הריון ואולטרסאונדתקינים פרט לשק נוזלים באורך 1.5 ס"מ ליד השק של העובר. גודל עובר תקין, היה בביקור האחרון דופק ותנועות (לפני 3 ימים). מאתמול בערב יש לי הכתמות ורודות \ חומות קלות בניגוב (לא רצוף)ץ האם עלי ללכת להבדק או להמתין במידה ויתפתח לדימום? האם זה נורמלי? אין לי צריבה בשתן או כאבי בטן.תודה!

עניתי בפורום היריון ולידה תמיכה. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום רב, אני בת 38 ויש לי שני בנות. מאוד הייתי רוצה עוד ילד, אבל אני בחרדה עצומה עקב המקרים האחרונים שקרו בגלל תסחיף מי שפיר. הפחד שלי כל כך חזק שאני לא מרשה לעצמי להכנס להריון רק מהמחשבה שאולי אמות מתסחיף מי שפיר. זה מתסכל אותי מאוד ורודף אותי יום ולילה ללא הפסקה. האם אין רופא, או מישהו שיכול לעזור לי בהסבר, תמיכה, משהו...? גוף תומך ? קבוצת תמיכה ? משהו? רופא שיכול להיות איתי בתהליך ? אני ממש זקוקה לעזרה והכוונה. מיואשת....

שלום איבית, החשש שלך בהחלט מובן, אך עליך לזכור שנושא תסחיף מי השפיר, למרות שעושים ממנו הרבה רעש, הוא מאד נדיר, אך עד היום לא נמצא פיתרון. יחד עם זה את כן יכולה לטפל בפחדים שלך בעבודה עם פסיכולוג או מטפל רגשי אחר. אם תרצי, תוכלי לדבר אתי. כל טוב וחג שמח, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום אני נמצאת בשבוע 17 וזה הריון ראשון. כבר שבועיים שאני מרגישה שאני נמצאת בסוג של חרדה. זה לא קורה כל פעם אבל איך שאני נכנסת למיטה בלילה אני מרגישה שאין לי אויר כאילו מישהו התיישב לי על החזה ואני מרגישה שאני מתקשה לנשום ואז אני מתחילה לבכות מלחץ.אנחנו חיכינו להריון הזה הרבה זמן ואני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה כאילו אני משתגעת. זה באמת יכול להיות חרדת הריון? בברכה

שלום אלין, מאחר שאת כותבת שה קורה בלילה, שימי לב אם את שוכבת על הגב. נסי לישון על הצד ותראי אם זה קורה. בנוסף, אם זה קורה כשאת נכנסת למיטה, שימי לך מחברת ליד המיטה ותתחילי לכתוב את כל המחשבות שעולות לך, כמו כן כדאי מאד לדבר עם בן הזוג ולשתף אותו. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום רב! היום עברתי שקיפות עורפית. אני בת 28 ובשבוע 12 ויומיים. תוצאות הבדיקה היו 2.5 מ"מ והסיכוי לאחר השיכלול עם הגיל שלי הגיע ל1 ל-642. האם לדאוג או להלחץ? אלו תוצאות נורמליות?? אשמח לתשובה בהקדם כי אני מאוד לחוצה.. תודה רבה!!

שלום דנה, למיטב ידיעתי הבדיקה הזאת היא סטטיסטית. התייעצי עם הרופא שלך בנדון. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

היי, קצת רקע, שבוע 18 + 5, הריון טבעי ורצוי לאחר טיפולים (בדיוק בחודש הפסקה נקלטתי). אני בת 32 עוד מעט בהריון ראשון, ניסנו במשך כשנה וחצי כולל טיפולי הזרעה שלא צלחו. בתחילת ההריון כשרק קיבלתי תשוב חיובית פתאום נכנסתי לחרדות נוראיות של מה יהיה, החיים שלי הולכים להשתנות עכשיו מהקצה אל הקצה, והאם אני מוכנה לכך בכלל? האם אני רוצה את זה? בקושי אכלתי, בקושי תפקדתי , הייתי בכוח קמה לעבודה כדי לא להישאר לבד בבית. בשבוע 12 עשיתי שקיפות עורפית שהיתה מוגברת ונשלחתי בדחיפות לבצע בדיקת סיסי שליה , עשיתי את הבדיקה שיצאה תקינה ומפה החרדות קצת התחילו להישכח,בשבוע 16 הייתי בסקירת מערכות - היה מאוד מרגש, גיליתי שזו בת ומאוד שמחתי. ועכשיו אני בשבוע 18+5 ושוב!! שוב זה קורה- זה חזר במלוא הדרו, יש לי שוב פחדים אני שוב חושבת מחשבות טורדניות כגון- איך מפסיקים הריון בשלב כזה, האם אני צריכה את זה בכלל האם זה מתאים לי? למה אני מרגישה ככה? אני אמורה הכי לשמוח בעולם לא ? ופתאום כל העולם חרב עליי שוב הדפיקות לב, חוסר השינה והמחשבות שלא עוזבות. אני יושבת בעבודה עם פרצוף תשעה באב, כל רגע עומדת לבכות והדמעות חונקות אותי. למה אני מרגישה ככה? מה אפשר לעשות ?

שלום דניאלה, חרדות בדרך כלל עוסקות בעתיד, כלומר: מה יהיה אם? מה יהיה כש... אני רוצה להמליץ לך לחזור להווה: כשאת כמה בבוקר שימי לב אם ישנת טוב, אם הכל בסדר. לפני שאת הולכת לישון סכמי לעצמך איזה יום היה לך? איזה דברים טובים קרו לך בו ומה את עשית כדי שהיום יהיה יותר טוב, רצוי אפילו לכתוב את הדברים. אם יש צורך, את מוזמנת לפנות אלי ישירות. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

אני בשבוע 6 . לפני כ 10 שנים היו לי התקפי פאניקה שהצלחתי להתגבר עליהם בעזרת טיפול קוגניטיבי . עכשיו ההתקפים חזרו ובגדול.... ממש קשה מנשוא מה עושים?

שלום מרגלית, ההיריון הוא תקופה שמעצימה הרבה רגשות. אולי כדאי לחזור לחזור לאותה מטפלת ואולי ללכת למטפל שמטפל בחרדות? יש היום הרבה שיטות, חלקן מאד מהירות. חפשי בגוגל טיפול בחרדות ותראי למה את מתחברת ולכי לטיפול. אם תרצי תוכלי לדבר אתי לפי פרטי צור קשר באתר שלי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

אני לא אוכלת הרבה ובחודשיים האלה הבטן שלי נהיתה כאילו אני בהריון חודש שלישי והמחזור שלי לא היה מה אני עושה איך אני ידע אם אני בהריון או לא?

שלום שיר, עשי בדיקת היריון. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

הבטן שלי גדלה בצורת עיגול מטורף והמחזור מאחר לי חודש זה אומר שאני בהריון?

שלום לך, עליך לעשות בדיקת היריון ביתית או בדיקת דם בקופת החולים אליה את שייכת. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום רב, אני בשבוע 29,הריון ראשון אחרי סיוט של טיפולי ivf מתחילה "להריח" את הסוף אוטוטו מתקרב (של ההריון)ואיתו כל החששות והפחדים כמו- שבאמת אגיע בע"ה לחדר לידה בשבוע 40 בשלום ושלא יהיו תקלות עצובות באמצע שלצערי קורות- כל פעם שאני לא מרגישה תנועה אני נכנסת "לסרט" חרדות מהלידה עצמה שתסייתם בשלום ושנצא בידיים מלאות! איך מתמודדים עם הפחדים האלה? מסביב אני קוראת על מקרים כ"כ עצובים ואפילו בפורום הזה ובאמת השאלה היא איך להירגע? איך להיות אופטימי? איך לחשוב מחשבות חיוביות? תודה רבה על עזרתכם.

שלום שירה, שימי לב מה שכתבת: "מסביב אני קוראת על מקרים כ"כ עצובים". אז קודם כל, הפסיקי לקרא!!! אם את רואה סיפור כזה או שומעת, פשוט תפסיקי, כשמספרים לך, תגידי שאת לא מוכנה לשמוע אפילו אם מישהו יפגע או יחשוב שאינך מנומסת. הקשיבי רק לסיפורים טובים, חפשי רק דברים שעושים לך טוב. קראי סיפורים מצחיקים ולא רק סיפורי היריון ולידה, לכי לראות קומדיות מטורפות, עשי פעילות גופנית שמתאימה לך, כדי לשנות את המצב הרגשי. אם יש צורך, היפגשי עם מטפל רגשי לפגישות ספורות כדי לטפל בפחדים הללו. כמו כן, אם יש באפשרותך, צרי קשר עם דולה או מדריכת הכנה ללידה כדי להתכונן היטב. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

בדיקה

תקין

שלום רב, ברצוני לברר לגבי: 1 - האם בזמן הריון ניתן להתקלח במים חמים בחורף ובקרים בקיץ כרגיל ? 2 - מה לגבי התחממות הגוף מתחת לשמיכת הפוך בזמן הריון, כשאני מתחת לפוך כעבור כמה זמן, נהיה חמים בסביבת גופי מתחת לשמיכה. כמוכן, מה לגבי זמנים בחורף שאני יוצאת מהבית וקר לי בחוץ או בבית - האם זה בסדר בהריון? 3 - אני בתחילת שבוע 6 להריון ויש לי התכווצויות/צביטות בבטן שהבנתי כי הן דבר טבעי שיכול להיות מורגש בתחילת הריון. השאלה שלי ספציפית להיום שקמתי משינה מהמיטה, כנראה מהר לעומת פעמים קודמות בזמן האחרון והרגשתי התכווצות/כאב קל כמו תחושת ההתכווצויות שיש לי אך הפעם זה קרה כתוצאה מכך שקמתי מהר מהמיטה. ייתכן שרצוי לשנות תנוחה או לקום לאט יותר אך האם פעם אחת שקמתי מהר זה בסדר מבחינת ההיריון? 4 - ידוע לי כי בהריון רצוי להימנע מאכילת בשר אדום, בשר נע וכו'. האם ניתן לאכול בשר אדום/בקר מבושל היטב כמו בספגטי בולונז או בקציצות? האם ניתן לאכול בשר אווז? האם בשר אווז מותר כמו עוף בהריון? 5 - מה בנוגע להתכופפויות (עם הראש וחצי גוף עליון כלפי מטה)והרמת דברים בזמן הריון כגון: התכופפות לצורך ניקוי או לאסוף אבק מהרצפה, הרמת חפצים כמו כיסא ממקום למקום ונשיאת שקיות עם קניות וכו'? 6 - אני חובבת סרטי מתח ואימה ולאחרונה שמעתי כי צפייה בסרטים אלו לא טוב לעובר בזמן הריון עקב המתח והבהלה כתחושות אופייניות מצפייה בסרטים בז'אנר הזה. האם אני יכולה בזמן ההיריון להמשיך לצפות בסרטים אלו? 7 - איך אדע שהג'ינס שלי לא לוחצים מידי מבחינת העובר? כשאני עומדת או הולכת הם מתאימים לי בול, בישיבה כמו כל מכנס הם נכנסים לי פנימה לבטן באזור הפופיק וכך גם כשאני מתכופפת אתם. האם זה בסדר? תודה רבה רבה, מרי.

שלום מרי, עניתי לך בפורום "היריון ולידה תמיכה". צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לא - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

אני בשבוע 20 להריוני, ונמצאו לי בתחילת ההריון נוגדני IGG של CMV, כלומר חליתי במחלה בעברי. היום פגשתי בחברה לעבודה, ששוחחתי עימה 4 דקות ארוכות כשבסופן התברר לי כי יש לה CMV POSITIVE (כאשר היא גם בהריון בשבוע 30, ונדרשה לבצע בדיקת מי שפיר). השאלה אם יש לי סיכוי לחלות/ להדבק/ להדביק את עוברי גם בCMV?

שלום מיכל, עניתי לך בפורום היריון ולידה תמיכה. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שמי קארין בת 33 אם לשלושה ילדים מקסימים זה התחיל בהיריון האחרון לפני 5שנים סבלתי מחרדות ותופעות מאוד מפחידות כמו סחרחורות טשטוש בראיה קוצר נשימה וחולשה חצי מההריון האיתי בבית חולים וקופת חולים והרבה בדיקות ובמשך כל ההריון אף פעם לא אמרו לי שזה חרדות וצריך טיפול כך זה נימשך שנתיים אחרי הלידה ואז הפסיק פשוט זה הולך ובה התופעות האלו כיום אני מאוד רוצה עוד ילד אך חוששת מאוד להכנס להריון תמיד אני ממציאה סיבות למה לא בה לי כרגע אני מאוד פוחדת להכנס להריון ומאז שבעלי אמר לי שהוא רוצה עוד ילד אני שוב פעם מרגישה לא טוב . האיתי מאוד שמחה לדעת מה לעשות ולמי לפנות .

שלום קארין, בוודאי שיש מה לעשות. טיפול פסיכולוגי או דומה, יכול לעזור לך להתגבר על התופעות. מצאי דרך גוגל מי שמטפל ב"חרדות מהיריון ולידה". כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

באיזה אזור בארץ מדובר?ובאיזו קופת חולים את? אשמח להפנות כי אני עוסקת בתחום

אני גרה בבית שמש וקופת חולים לאומית .

שלום אני בת 33 הריון ראשון שבוע38+6 . הריון תקין עד כה. בשבועיים האחרונים אני מרגישה חרדה ומצוקה גדולה מהלידה הקרבה... אני חוששת שיקרה משהו לתינוקת בעת או לפני הלידה, אני חוששת שיקרה לי משהו והילדה תישאר ללא אמא או עם אמא לא מתפקדת :( בנוסף אני מפחדת שלא אוכל או אדע לתפקד לאחר הלידה... אני מרגישה שהחרדות גוברות עלי ואני לא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר... בנוסף לכל אלו אימי עברה לידות מאוד קשות וכך גם חלק מחברות סביבי ואני מפחדת מהלידה עד כך שאני לא בטוחה שאוכל לעבור אותה ואני מעדיפה קיסרי ( אין צידוק רפואי לקיסרי ואני גם פוחדת מניתוח...) אני יודעת שאני נשמעת קצת כמו ילדה מפונקת, ואולי עולה השאלה אם חשבתי מספיק על ההריון ואין לי תשובה על כך אך אני באמת מרגישה מצוקה גדולה ואין לי עם מי לדבר, כולם (כולל בעלי) אומרים לי שיהיה בסדר ואין סיבה שלא... איך אני מתגברת על פחדיי? ואיך אני מגיעה. במצב נפשי סביר ללידה?

שלום לך אשה יקרה, המצוקה שלך מובנת לחלוטין, יתכן שהיא נובעת מהסיפורים של אמך על הלידות הקשות שלה ועל הסיפורים הנוספים שאת שומעת. המלצתי לך, התקשרי לדולה שתכין אותך ללידה. הכנה טובה ללידה, שיכולה להיות אפילו פגישה אחת או שתיים, יכולה להפוך את הלידה הזאת לחוייה מעצימה ביותר. אם יש לך האמצעים הכספיים לממן דולה ללידה, הייתי ממליצה ביותר. באמת, אין שום צורך שתסתובבי עם המטען הזה, כשאין לך עם מי לדבר. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום אני בת 40 בהריון חמישי שאת ההריון הרביעי הסתיים בהפלה טבעית. כל הריונותיי היו תקינים ילדתי 3 ילדים ברוך השם בריאים. כרגע אני נימצאת בשבוע ה20 וניתקפתי בהתקף חרדה רציני שאישפזו אותי לבירור בעיות בלב. לאחר שיחה עם פסיכיאטר מטעמם הבנתי שאני נימצאת בהתקפי חרדה הוא נתן לי את הכדור קלונקס לטיפול בשעת הצורך. לאחר שבוע משחרורי מבית החולים ביקרתי אצל הפסיכיאטר של הקופה הוא שמע ואבחן אותי כסובלת מחרדת איבוד שליטה וחרדת צפיה הוא המליץ לי על רגיעון ולא על הקלונקס אני לוקחת את הטיפול שייעץ לי אבל אני סובלת ממצביי רוח קשים ומבכי בלתי ניתן להסבר ותחושת מחנק שאלתי היא האם אוכל לקחת עת הקלונקס על בסיס יומי כדי שאני יוכל לחזור להיות האמא שהייתי עד היום ליילדייי ולחזור להיות מי שהייתי אני פשוט אובדת עצות מה לעשות בבקשה תעייצו לי!!!!!!

שלום לך אשה יקרה, תרופות נגד חרדות אינן מספיקות ללא שיחות על מקור החרדות. לדעתי, שיחות כאלו גם ימנעו את הצורך בתרופות. מצאי בדחיפות מטפל בתחום הרגשי או פסיכולוג, כדי לעבד את מה שאת חווה. אבחנה ותרופות, כמו שכתבתי, אינן מספיקות. אם תרצי יעוץ בנושא, את מוזמנת לפנות אלי דרך האתר. כל טוב, שנה טובה וגמר חתימה טובה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

היי אני גם בהריון שני וסובלת מפחדים יש לי ילדה בת שנה וחצי ובהריון שלה היה לי דיכאון וטופלתי לאחר הלידה בוויאפקס כיום אני גם בהריון ומהיום שגיליתי אני שוב נכנסת ללחץ מועקה פחדים שחלילה אני יפגע בעובר פעם קראתי על דיכאון לידה שנשים חשבו שהתינוק חייזר וזה מלחיץ למרות שאני לא מסוגלת לפגוע בבת שלי ובעובר אבל בכול זאת כול מחשבה כזו מלחיצה אשמח לתשובה יש לי בכי בלתי פוסק פתאום ואני גם מעונינת לטפל בכך אני מפ"ת

שלום לך, אם קיבלת טיפול לאחר הלידה הקודמת והוא עזר לך, למה לא לפנות שוב לרופא? אם החלטת לא ללכת על טיפול תרופתי, נסי למצוא טיפול פסיכולוגי או רגשי אחר, וכמו שעניתי לשואלת שמעליך, גם אם לוקחים תרופות, עדיין יש צורך בטיפול רגשי. כל טוב וחג שמח צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום, אני אמא לנסיך בן שנה ושלושה חודשים הלידה היתה סיוט! אושפזתי כחודשים בבית חודשים (חשד לרעלת) הייתי עם זירוזים במשך שבוע וחצי כל יום וכל הסוגים. בחדר לידה קיבלתי אפידורל לא הוזרק טוב כך שלא השפיע כלל במהלך הלידה הזריקו לי עוד 3 פעמים אפידורל וכלום לא השפיע צרחתי לשמיים. 3 שעות עם פתיחה של 10, הנסיך לא יוצא. העבירו אותי לחדר ניתוח שאם לא יצליחו יבצעו קיסרי.. יילדו אותי בוואקום גזרו אותי ללא הרדמה וגם תפרו אותי ככה הרגשתי הכל ! ואני לא אמשיך ... ממי ניתן לקבל עזרה ? אני מהצפון. איך עוברים את זה שוב? עד היום אני נזכרת בלידה ומתחילה לבכות. תעזרו לי בבקשה...

שלום בר, למה שאת חווה קוראים פוסט טראומה. יש לטפל בטראומה ע"י עיבוד החוויה וזה בהחלט ניתן. תוכלי לנסות לקבל טיפול דרך פסיכולוג של קופת החולים שלך. אם תרצי, תוכלי לדבר אתי. שנה טובה וגמר חתימה טובה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום רב.. אני בת 34 כמעט 35 ובשבוע 33 להריון השלישי יש לי שני ילדים מדהימים בבית הגדולה בת 7 והקטן ב ן ארבע ועשרה חוד' .. מהלך ההריון הנוכחי היה תקין למדי אך עם זאת אני בחששות איומות מהלידה, מפחדת שלא אעמוד בזה ,שיקרה לי משהו הפחדים מדירים שינה מעיני ואני עצבנית רוב הזמן שזה ידוע לי כביטוי לחרדה.. אני די מתקרבת למועד הלידה ולא יודעת מה לעשות איך לשחרר את הפחד שהנורא מכל יקרה ? ולהחליפו בתשוקה וציפייה לדבר הכל כך נפלא הזה? אני אובדת עצות אשמח לתגובה :-)

שלום מיכל, רצוי שתמצאי איש מקצוע לדבר אתו. זו גם יכולה להיות דולה. אם את צריכה, דברי אתי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

צביה שלום.. איך ניתן לשוחח איתך? יש לך טלפון שאת יכולה למסור? תודה מראש

שלום אני בשבוע 24 אחרי 2 קיסרי קודמים כשהאחרון ,לפני 3 וחצי שנים היה ניתוח ארוך עם איבוד דם ושיליה נעוצה . כמה חודשים אחר כך חברה שלי נפטרה בלידה של בנה השלישי מתסחיף ריאה . בתחילת ההריון הנוכחי , לאחר התייעצויות עם רופאים נאמר לי שיתכן וסיבוך נוסף של שיליה יגרור כריתת רחם. כתוצאה מכל הנלבתחילת ההריון הנוכחי סבלתי מאוד כי מאוד רציתי ילד שלישי אך לא ידעתי אם אוכל להתגבר על הפחד ואחרי שלושה שבועוןת קשים נפשית התגברתי על עצמי והחלטתי שאני ממשיכה . כל הבדיקות שלי מאז דיי מעודדות והרופאים במחלקה לסיכון מעודדים ממצב השלייה וכו , ובכל זאת לפני כמה ימים נתקפתי חרדה מטורפת. של רעידות לא רצוניות בגוף . דופק מואץ ומחשבות איומות על בעלי וילדי ועל איך הם חיים בלעדיי , וכמה הם עצובים כשמספרים להם שאמא מתה (וזהו אני אחסוך בתיאורים אך המחשבות עוד רבות ואיומות) .זה לא עוזב אותי בימים האחרונים, אני חייבת עזרה !!! הבעיה היא שאני גרה בניו יורק . אם יש מישהו שאת יכולה להפנות אותי ... מה זה פרחי הבאך האלו ? האם רלוונטיים למצבי? אני מתה מפחד למות... מה יהיה על ילדיי ??? מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי? תודה מראש

שלום לילי, אכן נשמע מצב מאד לא נוח. את בהחלט צריכה תמיכה. אני שולחת לך כאן קישור לדף פייסבוק של חברה מניו יורק שהיא גם מיילדת וגם מטפלת בשיטה שאני עובדת. https://www.facebook.com/rickiellen.gorman שמה ריקי, היא מקסימה, מדברת גם עברית. דברי אתה ללא דיחוי, ואשמח שתספרי לנו איך את מתמודדת. כל טוב ובהצלחה. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

בת 25 עם תינוק, החרדות התחילו לי במהלך ההריון בעקבות שהתעלפתי במקום הומה אדם, לאחר הלידה זה החמיר סחרחורות חוסר שיווי משקל, כמעט ולא יצאתי מהבית, פניתי לטיפול קוגנטיבי היתנהגותי ועבדתי מאוד קשה, לאחר תקופה חלה התקדמות, התחלתי לצאת יותר והרגשתי יותר טוב, עכשיו הכול חוזר אלי ובגדול חרדות סחרחורות וכו כנראה בעקבות כך שאני כנראה בהריון, האם הטיפול לא אמור לרפא את החרדות לגמרי? למה חזרתי שוב לנקודת ההתחלה? האם יש טעם לחזור שוב לאותו טיפול, או לנסות משהו אחר? אולי בכלל כדי לנסות לקחת כדורים, אשמח לקבל יעוץ מה לעשות.

שלום חן, אם הבנתי נכון החרדות באות בעקבות הסחרחורות והפחד להתעלף? אם כן, האם עשית את הבדיקות המתאימות? לחץ דם, המוגלובין, ברזל, פריטין, בלוטת מגן? אם המצב הבריאותי לא תקין, צריך קודם כל לדאוג לשפר אותו. כשתרגישי שאת בוטחת שוב בגוף, יתכן מאד שהחרדות תיעלמנה. אשמח לקרא את תגובתך. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

אם באמת יש לי בעיה בריאותית או שהכול מגיע מהחרדות, בתקופה אחרי הלידה שהיו לי סחרחורות וחוסר שיווי משקל, עשיתי את כל הבדיקות האפשריות ולא גילו כלום. יכול להיות שעכשיו כשיש לי בחילות וסחרחורות זה מחזיר את כל החרדות אני צריכה לעבור שוב בדיקות לראות אם יש בעיה או הכול מהחרדות

שלום, אני מחפשת פסיכולוג קליני באזור ת"א אליו אוכל לפנות בשל חרדות אותן אני חווה במהלך ההריון. האם מישהי תוכל להמליץ לי על מטפל שמתמחה בטיפול בנשים בהריון בפרט או מטפל מוצלח בכלל? מוטב מטפל שיש לו הסדר עם קופת חולים מכבי, תודה.

שלום לך, למה את חושבת שאת צריכה דווקא פסיכולוג קליני? אם את רואה שקשה לך לקבל תור נסי טיפול רגשי חלופי. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

היי בנןת שבוע 37 לקראת לידה שנייה ילד בן 3 וחצי בבית כבר תקופה שיש לי פחד ולחץ מהלידה שלא יקרה לי משהו והבן שלי יסבול בלעדיי אני לא מצליחה להוציא את המחשבות הרעות כל היום אני מחבקת.אותו ובוכה בכי הסטרי אני ממש דואגת ופוחדת מלידה הזאת הכל התחיל מסיפורים ששמעתי שאנשים ספרו לי שהיתי בחודש חמישי וכתבות שקראתי מאז זה נכנס לי למוח והחרדות.לא עוזבות יש עוד מישהי במצב הזה מב אני אוכל לעשות כדי לחשוב רק חיובי אני במתח ולחץ רוצה להיות אחרי כבר כדי להשתחרר מההרגשה הנוראית הזו זה מכניס אותי לסטרס ואי רוגע ודכאון נא עזרתכם תודה

שלום לך, החרדות שלך מובנות בהחלט, כי הפעם את כן יודעת לקראת מה את הולכת. לצערנו, אנחנו מקשיבות לסיפורים איומים ומתחילות ליצור לעצמנו סרטים במוח. אני ממליצה לך לדבר עם דולה ואולי אפילו לקיים אתה פגישה, כדי שתוכלי להירגע. חפשי דולה באזור מגוריך, דברי אתה ותראי אם מתאים לך להיפגש אתה. אם תרצי המלצות על דולות באיזור מודיעין אוכל לתת לך. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

היי, שמעתי שיש בחילות נוראיות עם ההריון. במיוחד בהתחלה. הייתי שמחה לדעת אם זה נכון ומה אפשר לעשות עם זה. אני שונאת מאוד את תחושת הבחילות, ואשמח לעזרה. תודה.

שלום שמרית, אכן, יש הרבה נשים שחוות בחילות בדרך כלל בשליש הראשון של ההריון אבל לא כולן. ישנן נשים (הייתי ביניהן) שעוברות את כל ההיריון ללא בחילות. האמת, שאין הרבה מה לעשות, עוברים את זה. רצוי שלא תתחילי עכשיו לפתח כל מיני דעות וגם לא לשמוע כל מיני סיפורי היריון ולידה קשים. כשיגיע תתמודדי. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום, אני בת 34, ילדתי לפני 4 שבועות בן בריא בלידה רגילה וטבעית, ללא אפידורל. זוהי לידה שנייה יש לי בן בכור בן 3. לאחר הלידה הרגשתי טוב הייתי באופוריה שילדתי בלידה רגילה טבעית ומהירה, לא סבלתי יותר מידי מכאבים. 4 ימים לאחר הלידה הייתה צניחה של ההמוגלובין ובנוסף כנראה חטפתי וירוס של שילשולים והרגשתי רע רע מאד!!! חשתי סחרחורות ממש על סף עילפון (אבל לא התעלפתי), גלי חום, חזקים מאד, חולשה נוראית, שפשוט לא יכולתי להזיז את עצמי, אבדן תחושה בכפות ידיים ורגליים. ביום הברית לאחר הברית אפילו נסעתי לבית חולים כדי שיבדקו אותי שוב. לא נמצאו ממצאים חריגים בבית חולים ושוחררתי הביתה. המשכתי להרגיש לא טוב במשך שלושת השבועות האחרונים ואז נוספו לזה גם חרדות איומות שמשהו רע מאד קורה לי ואף רופא לא עולה על זה, וחרדות שחלילה שני בניי יישארו ללא אם אם משהו רע יקרה לי, חרדות עצומות מאד ממש!!!כל תחושה הכי קטנה שהרגשתי כל כאב קטן גורם לי להיכנס להיסטריה וחרדה שהנה משהו רע הולך לקרות ואני חייבת רופא עכשיו (יש לציין שעשיתי בדיקות דם די מקיפות, מה שהרופא משפחה שלי החליט שצריך לבדוק והכל פחות או יותר תקין)וכך...4 שבועות אחרי לידה אני מודה שמצבי הבריאותי משתפר לאט מאד, אני עדיין חווה סחרחורות וחולשה אבל החרדות ממשיכות ללוות אותי, וכבר הודעתי לבעלי שאני מסתפקת בשני בנים ואני לא מתכוונת לעבור שוב הריון ולידה ולחוות החלמה קשה כל כך מהסוג הזה כי גם השניים שיש לי צריכים אמא!! אני רוצה לציין שההריון היה תקין לגמרי אבל גם בהריון היו לי חרדות ממהלך הלידה ומאד ניסיתי לחשוב חיובי, תמיד שכנעתי את עצמי שיהיה בסדר ואכן הלידה עברה בסדר גמור. אני מניקה את התינוק שלי הנקה מלאה, חשה כלפיו וכלפי אחיו הגדול אהבה עצומה וגדולה (בעקבות אהבה זו אני כל כך חרדה...שלא ייגמר לעולם, אני רוצה להיות שם בשבילם לגדל אותם בנחת, לראות אותם גדלים ומתפתחים ללוות אותם בכל צמתי חייהם- בקיצור אני רוצה לחיות ולהיות עם שני בניי!!!) מה לעשות עם חרדות אלו, האם זהו דיכאון אחרי לידה? איך לשנות את צורת החשיבה שלי משלילית לחיובית, כי הנה עברו 4 שבועות מהלידה ואני בסדר, חיה ונושמת...מה עושים? אשמח מאד לעזרה ועצה!!

שלום לך, קודם כל מזל טוב על הולדת הבן. הנה מספר טיפים שיכולים לעזור לך: 1. לגבי מחסור בהמוגלובין: אם אמרו לך לקחת תוסף תזונה-ברזל - להקפיד לקחת אותו ובנוסף כל בוקר 2 כפות מולסה (דיבשה - בחנות טבע). יחד עם המולסה לשתות מיץ תפוזים טבעי או מקור אחר של וויטמין סי כדי לסייע בספיגה של הברזל. 2. לגבי הווירוס של השלשולים: ג'ינג'ר מסוכר ממש מעולה למצבים אלו - אני מחזיקה את זה בבית כל הזמן - כמו תרופה בארון התרופות. יש בכל חנות לתבלינים או חנות טבע. אם קשה לך להשיג, אז אפשר לעשות חליטה של ג'ינג'ר - השורש - במים. ניתן להוסיף גם כמה תרמילים של הל וציפורן. להמתיק בדבש או סוכר חום או סירופ אגבה. 3. מצב הרוח והחרדות: אני עושה בד"כ למטופלות שלי את אמבטית הרגלים הבאה במצבים כאלו: ממלאים גיגית במים ומוסיפים חלוקי נחל. מוסיפים מספר טיפות של שמן לבנדר, אשכולית ומנטה (מתאים לחרדה) או (מתאים לדיכאון): ברגמונט, נרולי וורדים. יתכן ששמנים מסוימים ברשימה לא יתאימו לך - פשוט תלכי לחנות ותריחי את הטסטרים - אלו שהכי ימצאו חן בענייך - אלו השמנים שלך :-) 4. טיפול רפלקסולוגי מאד יעיל במצבים כאלו. את יכולה למצוא רפלקסולוגית קרוב למקום מגורייך. 5. ריקודי בטן או ריקוד אחר: אני מאד אוהבת להשתמש בריקודי בטן כחלק מתהליך הריפוי של מטופלות כי זה ממש בנוי לגוף הנשי. אין הכוונה להפוך אותך לרקדנית בטן מקצועית (אם כי אם זה יעשה לך טוב אז לכי על זה :-) ). אם את מעדיפה סגנון אחר אז תמצאי את הריקוד שלך ותקשיבי למוזיקה שאת אוהבת. רפואה שלמה ושוב מזל טוב, לורן כהן, מגע ומעגל

שלום מישמיש, אכן , את באמת צריכה עזרה ותמיכה. אל מי פנית כדי שיעזור לך? דבר שאני רוצה להתייחס אליו אלה המחשבות שלך על העתיד. קודם כל התרכזי בהווה, ברגע זה: את בסדר? הילדים בסדר? כבר טוב. ממש התחילי בקטנה. חבל להשקיע אנרגיה בעתיד (אם יהיה עתיד, מה יהיה עם הילדים?) שוב, התרכזי בהווה. האם את אוכלת טוב? האם יש מי שעוזר לך ברמת היום יום? בן זוגך? אמא? חברות? אם צריך בקשי עזרה רפואית, או בקשי הערכה, לבדוק שאינך לוקה בדיכאון אחרי לידה. אני מאחלת לך שתתחילי לראות את הדברים בעיניים חיוביות, ואם יש לך או שאלות, את מוזמנת לכתוב אותן כאן. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום מישמיש, היינו מייעצים לך לשקול ולעבור לטיפול שיפתור את הפרעות החרדה. את לא חייבת להמשיך לסבול, בהחלט ניתן לטפל בהפרעת חרדה ויש היום אחוזי הצלחה גבוהים, בעיקר בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) בו אנו מתמחים במכון CBT. ישנם כמובן גם טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים ולפעמים משלבים בין כמה סוגי טיפולים. למשל ניתן לשלב טיפול תרופתי עם טיפול CBT שלפעמים מניב תוצאות יותר טובות ומחזיר לאדם את איכות חייו החסרה כל כך. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי והתמקדות בדפוסי חשיבה קיצוניים של האדם הסובל, ניתוח משותף שלהם והחלפת הדפוסים בהדרגה במחשבות יותר מאוזנות באמצעות תרגילי חשיבה וכלים נוספים. בסופו של דבר הרעיון הוא להגיע למצב שהאדם הסובל מסתכל על הדברים באופן מציאותי יותר ושולט בתגובותיו לגירויים. הטיפול הקוגניטיבי מלווה בטיפול התנהגותי בו מקבל המטופל טכניקות וכלים להתמודדות בשטח בחשיפה הדרגתית למצבים שמהווים טריגר לתגובת החרדה, כל זאת תוך ליווי וייעוץ המטפל במכון CBT. צוות מכון CBT

שלום, בחודש האחרון עברתי לידה שקטה בשבוע 30. מהלך ההיריון היה תקין וכך כל הבדיקות שבוצעו. בעלי ואני היינו באושר עילאי כל תקופת ההיריון. אכלתי בריא ומאוד שמרתי. כל דבר קטן בדקתי ועקבתי אחר תנועותיו. אהבתי אותו כל כך. עד לאותו יום. לילה קודם עדיין הרגשתי אותו. אולם, באמצע הלילה היתה תנועה מעט חריגה ובדיעבד, אני חושבת שהיתה זו תנועתו האחרונה. בבוקר כשהגעתי לעבודה, חיכיתי לחוש אותו. שתיתי ואכלתי מתוק והמתנתי חצי שעה, עד שאמרתי די. מקום עבודתי נמצא מול בית החולים ולכן יצאתי מיד ופניתי לחדרי הלידה. שם התגלה הנורא מכל. מיד החלו בהליך של זירוז וכעבור כשלושים שעות בחדר הלידה, הגעתי לפתיחה מלאה ויילדו אותי. הבן היפה שלנו היה מושלם. תווי פנים ברורים, גוף ארוך ואצבעות ארוכות כשל אביו וכשלי. מלאך קטן. קראנו לו עילאי. כי הוא נתן לנו הזכות לחוש באושר עילאי. נפרדנו ממנו בכאב רב. כל ההליך היה קשה מאוד. לאחר מכן התגלה אצלי זיהום ונשארתי באשפוז ארבעה ימים נוספים. בעלי נשאר לצידי לכל אורך האשפוז. היום אנחנו בבית, מנסים לאסוף את השברים. בעלי חזר לעבודה. אני יצאתי לחופשת לידה. ללא תינוק לטפל בו. אני כל כך מתגעגעת אליו. מתגעגעת לתנועות שלו. הייתי מדברת איתו המון. שרה לו. היה לנו ממש סדר יום קבוע. הרגשתי שאני ממש מתקשרת איתו ורק ציפיתי כבר למועד הלידה, בכדי שאוכל להריח אותו, לראות אותו ולחבק אותו בזרועותי. בעלי וכל הסביבה, מדברים איתי כבר על העתיד. אני חשה שכולם מבטלים את הצורך שלי להתאבל באמירה שצריך להמשיך הלאה ולהכנס להיריון כמה שיותר מהר. אני מסרבת לראות בהיריון נוסף תחליף לעילאי שלי. לגוזל שלי. ומיד קשה לי מאוד עם ההתקדמות המהירה. מאידך, אולי היריון נוסף, עשוי לסייע לנו כזוג ( מנסה להתחשב בבעלי ככל הניתן). ואולי גם יסייע לי ולא יאפשר לי לשקוע בכאב ובצער (כרגע אני מרגישה שאני שוקעת..). בנוסף לכך, התחילו לי חרדות נוראיות, לא רק מהיריון נוסף שלא יצלח, אלא אפילו ממה שעשוי לקרות לאחר לידה. חייבת לציין כי אחרי האירוע שלנו, אנשים רבים שיתפו אותנו בטרגדיות האישיות שלהם. דמות ולא דומות לטרגדיה האישית שלנו. הסיפורים השונים נכנסו לי לראש ואינם מרפים. כך למשל יש לי מחשבות נוראיות על מוות בעריסה ועל הפלות חוזרות. כך, לצד הרצון האדיר להביא ילדים , יש בי חשש נוראי להביא ילדים. שמא יאונה להם רע. שמא אאבד אותם במהלך או אחרי היריון ולידה. אני משתפת את בעלי ואת אימי בתחושותי, אך חוששת שם אינם מבינים את גודל החרדה, לצד הרצון האדיר. קשה לי נורא. אני יודעת שכדאי להתחיל טיפול, אך יודעת שתוצאותיו של טיפול מגיעות רק לאחר זמן מה, אם בכלל. אנא, עיזרו לי.

נולי יקרה, אני כל כך מצטערת על האובדן שלך. כן, בהחלט נחוץ תהליך של אבל, אבל רצוי שתעשי זאת עם עזרה מקצועית של פסיכולוג או מטפל מתחום הרגש. לגבי היריון נוסף וחיזוק הזוגיות, לדעתי זו אחת הטעויות שזוגות לפני פרידה עושים, עושים עוד ילד. ילד עושים מאהבה ולא מפחד של פרידה או ניתוק רגשי. אני מאד ממליצה שתקחי לך את הזמן שלך, אל תתני לאנשים שיספרו לך על הטרגדיה שלהם. אם יש אנשים שיכולים לשמש עבורך השראה של איך לעבור את זה ולהתחזק, חפשי רק את הסיפורים האלה. אשמח לעזור אם אוכל. חיבוק גדול צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

כ"כ מבינה, כ"כ מזדהה, כ"כ יודעת... לצערי הרב גם עלי נפל אסון לא נתפס שכזה, גם אני נקלעתי לחלום הבלהות הזה שהתבהר כמציאות לא מציאותית... גם לי היה הריון נפלא שכ"כ נהנתי ממנו, לעומת ההריון הקודם שנאלצנו לעבור הרבה בדיקות והרגשתי רע ובקושי הרגשתי אותה, בהריון הנוכחי הרגשתי טוב, נהנתי, הרגשנו, היתי רגועה, היתי בתחושה שאני עומדת לעבור חוויה מתקנת וטובה... ב30/7 היתה אמורה להיוולד לירז ז"ל ולהפוך אותנו למשפחה מאושרת. יום קודם הגעתי לביה"ח בגלל כאבי גב חזקים מאוד ובסופו של דבר לאחר שפעמיים שלחו את בעלי לקנות לי שוקולד וקולה וראו תנועות תקינות ושעל פני השטח הכל בסדר החזירו אותי לנוח בבית. למחרת בערב היו ליצירים חזקים מאוד, הזעקנו את אימי בידיעה והנה בשעה טובה זה קורה, הנסיכה עומדת לצאת. החשש הכי גדול שלי אז היה שתצא מהר מידי טרם אספיק לעבור לחדר הלידה ולא מעבר לכך ולתדהמדנו המוניטור במיון מילדותי לא מראה דופק, מחליפים אותו, עושים ידני, מביאים הרבה אחיות ורופאים ומעבירים לחדר הלידה. אנו שומעים ולא מעכלים. הצוות שם מקסים, אבל מה זה עוזר... מביאים אפידורל כי יש צירים חזקים, אני משתפת פעולה למרות שלא מרגישה ת'רגליים. מחוסר ברירה. אולי יקרה נס משמיים. אבל לא. תוך 4 שעות היא יצאה. לידה רגילה. בלי תפרים. 2.875. בסוף הסכמתי שיראו לי אותה. היתה ברורה ויפיפיה, אבל מה עוזר... אכולת יסורים על שלא נישקתי לשלום או צילמנו למזכרת... הלוואי שהשם יתן לנו כוחות מחודשים ולי האומץ להראות ללא בושה את פרצופי למכרי ברחוב. מחבקת אותך חיבוק של תמיכה וכוח!!! לבינתיים- מציעה לך להרשות לעצמך לפרוק, לבכות, לדבר, לכתוב, ולעשות מה שעושה לך טוב מבלי להתחשב יותר מידי באחרים. ממני עם חיבוק גדול- נטע.

נטע יקרה, אני מצטערת לקרא גם את הסיפור שלך. לא הבנתי למה את מתביישת ל"הראות את פרצופך" כמו שאת כותבת, הרי לא עשית שום דבר רע, שום דבר שיש להתבייש לו. קרה לך דבר. עברת אובדן גדול. אני ממליצה מאד גם לך וגם לנולי לעבור את התהליך עם איש מקצוע בתחום הרגשי, כדי שתוכלי להמשיך הלאה בחייכן. אני לא מסכימה אם האנשים שאומרים: "יאללה, עברו הלאה אתן עוד צעירות" ועוד. בהחלט יש צורך להתאבל ולרפא את הטראומה הזאת. חיבוק גדול מכל הלב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

הי נולי, קראתי את הפוסט שלך וכל כך הזדהתי איתך שעד עכשיו קשה לי לראות בברור את המקלדת והמסך מרוב דמעות... ילד נוסף אינו "במקום" - תמיד עלאי יהיה איתכם גם כאשר יוולד לכם בעזרת השם עוד ילד. אבל, לדעתי זה כן רצוי לנסות להכנס להריון שוב כי את תהיי עסוקה בהריון החדש ופחות תשקעי בעצב. את צריכה לדעתי להגדיר לך תקופת אבל פרטית שבה תפרדי מעילאי ואח"כ תחזרי לנסות. אני ממליצה לך לנסות טיפולים רפלקסולוגים בשילוב ארומתרפיה (וגם תנועות מריקודי הבטן). זהו שילוב שעזר להמון מטופלות. את יכולה למצוא מטפלת כזו באזור מגורייך או ליצור עמי קשר. מאחלת לך בריאות אושר וילדים בריאים, לורן כהן, מגע ומעגל

שלום, אני בהריון החמישי- וחוששת מאוד, לשינוי הפיזי המתרחש בגופי, ללהתרחבות של ההריון ועם זה קשה לי מאוד. אני כל הזמן מנסה להתכחש להריון ולר לחשוב עליו, אבל כעת כשסיימתי שלישי, יותר ויותר קשה לי. מה עושים? כיצד אני יכולה לעבור זאת בצורה יותר טובה? גם ברור לי שיהיה לי קיסרי ואין לי כוח לסבול את החודשים האחרונים של ההריון ולא את הלידה וההירפאות ממנה. מחכה לתגובה, תודה

שלום סיגל, ברור מפניתך שיש לך קושי, אבל אני לא מצליחה להבין מהו. למה את מתכוונת "ההתרחבות של ההיריון"? למה ברור לך שזה הולך להיות קיסרי? האם גם הלידות הקודמות היו קיסריות? אני ממליצה לך לדבר עם הרופא שלך שיענה לך על השאלות ואז תוכלי להיות שקטה יותר. אפשר גם להיעזר במספר שיחות עם פסיכולוג או מטפל רגשי אחר. כל טוב צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

הי.אני סובלת מהתקפי חרדה ובכלל רמת מתח וחרדה גבוהה שלי קשר להריון. בהריון הראשון שלי שילוב של הרגשה פיסית לא טובה וחרדה גרמו לכך שלא יצאתי מהבית פרט לבדיקות כל ההריון. אחרי הלידה המצב החמיר וממש הייתי בחרדה מלהישאר לבד עם התינוקת. כעת אני בהריון שני ושוב הכל חוזר. חטפתי כבר התקף אחד שבו ממש התעלפתי. מאז לא יוצאת מהבית וכל הזמן בחרדה מפני החרדה עצמה. מרגישה פיסית ונפשית נורא. אני חייבת לקחת את הגדולה לגן כל יום, לא יתאפשר שכל ההריון יעזרו לי בזה וזה מחייב גם נהיגה. בקיצור- איך אני מתאפסת על עצמי? מלא לא מרגישות טוב אבל אצלי המימד הנפשי מוציא את זה מגדר האפשרי. אני במצוקה וכל כך כל כך רע לי. אני גם כבר בחרדה לגבי איך אתמודד אחרי הלידה.

שלום לך, ממה שאת מתארת המצב שלך רציני. פני למרפאה שלך להפניה תחופה לפסיכולוג, או לתחנה לבריאות הנפש ברשות המקומית שאת גרה. מניסיון שיש לי עם התחנה לבריאות הנפש במקום מגורי, ראיתי שהם מאד הולכים לעזרת הפונים. בכל מקרה, אל תישארי במקום שאת נמצאת, נקטי פעולה. אם את מרגישה שאת צריכה לדבר אתי פני אלי דרך האתר שלי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

הי איה האם אוכל ליצור איתך קשר באופן אישי במייל או בדרך אחרת ? תודה ורד

שלום ורד למיטב ידיעתי איה כבר לא מתעניינת בנושא. בזמנו היא ניהלה גם את קומונת חרדות מהיריון ולידה ב"תפוז". אם יש משהו שאוכל לעזור בו, אשמח לעזור. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום, אני מחפשת מישהי שעברה חרדות, דיכאון במהלך ההריון שלה כדי להתייעץ עימה ולהעזר בה במטרה לעזור לחברה מאוד טובה שחיכתה שנים להיכנס להריון ומשזה הצליח היא נמצאת במצב נפשי מאוד קשה שכולל חרדות וסיוטים קשים. אשמח לקבל ייעוף, עזרה או כל הכוונה שתעזור. תודה גולי.

שלום ג'ולי, לדעתי החיפוש שלך או של חברתך צריך להיות אחרי מטפל מתאים ולא עבור מי שחוותה את החוויות האלו כי זה עוד עלול להעצים את החרדות. חפשו מטפל מתאים, פסיכולוג, מטפל בפרחי באך, כל מטפל שעוסק בתחום הרגשי. בהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום, הפסקתי גלולות לפני כ 7 חודשים ומאז המחזור לא סדיר אך הראה סימנים שהולך ומסתדר (נובמבר, ינואר, אפריל, מאי) המחזור האחרון היה עם איחור בסה"כ של שבועיים, (כלומר 43 יום בין המחזורים) והיה ב 27/5. לשמחתי גיליתי היום שאני בהריון. ברצוני לדעת איך אוכל לדעת מה גיל ההריון במצבים בהם המחזור לא סדיר ולא ניתן להסתמך על תאריך הווסת האחרון? תודה רבה

שלום מורן, הרופא יוודא את גיל ההיריון בבדיקה ויתן לך הוראו בהמשך. מזל טוב והצלחה בהמשך. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום אני אלהנה אני בת 16 ואני קצת דואגת כי אני וחבר שלי שוכבים ללא אמצעי מניעה ואני מצטערת שאני אומרת את זה אבל לפי דעתי זה הכרכי.... כשה אני וחבר שלי שוכבים אז הוא גומר בחוץ והיום אני בדיוק שבועיים לפני מחזור ואני קצת חוששת תודה מראש

שלום אלהנה, תמתיני היום ומחר ואם המחזור לא מגיע תעשי בדיקת היריון. תשמעי, אם את והחבר שלך מרגישים מספיק בוגרים לקיים יחסים מין, גם אם לא מלאים, אז תהיו מספיק בוגרים כדי להשתמש באמצעי מניעה. לשחק באמא ואבא זה לא סתם משחק, זה משחק עם אחריות. למרות גילך הצעיר, הכי טוב ללכת עם אמא או עם אחות בוגרת לרופא נשים ולבקש התאמת אמצעי מניעה, ואם לא, אז להשתמש בקונדום. בכל רשות מקומית יש מרפאת יעוץ לנוער, אפשר לגשת גם לשם. וגם רכשו ספר רציני ועדכני על מיניות האדם. להיות אדם בוגר זה לא רק גיל, זו גם אחריות. כל טוב ואני מקוה שהכל יסתדר, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

היי צריכה עזרה! אני בת 39 , הייתי בזוגיות 3 שנים , עד לפני חצי שנה. אחרי שניפרדנו חודשיים אחרי הייתי אצל רופא נשים ונאמר לי שיש לי בעיה רפואית שבעקבותיה עליי להאיץ את העניינים באם אני רוצה ילדים.. כעבור חודש כבר הייתי בבנק הזרע , ועברתי טיפולי הפרייה מתורם אנונימי, וכיום אני בשבוע ה-9 להריון. בימים האחרונים תוקפות אותי חרדות ומחשבות שמא אני בכלל לא אתחבר לתינוק/ת. אני בחורה מאוד רומנטית וכל חיי הייתי בזוגיות ואהבות , ותמיד רציתי תינוק בדמוי האהוב שלי... וכעת יהיה לי תינוק/ת שלא קשור לשום אהוב ולבן זוג.. רק אליי.. כנראה אני לא ממש עפה על עצמי כאדם.. ומפחיד אותי שאם הוא יהיה דומה רק לי אני לא ממש אוהב אותו/ה אתחבר אליו...

שלום רוני, את בחורה אמיצה. להחליט להביא ילד לעולם לבד אינה החלטה פשוטה. החששות שלא תתחברי לתינוק הן חששות נורמליים לחלוטין, אך תהיי בטוחה שאם תהיה פתוחה אל התינוק, ואני לא אומרת לאהוב אותו אהבה עיוורת מן המפגש הראשון, התינוק יעשה את העבודה שלו. כתבת: "מה יהיה אם יהיה דומה רק לי, אני לא אוהב אותו". חשבי לרגע: האם את אוהבת את עצמך? יתכן שזה יביא אותך לעוד הרהורים. אם המחשבות האלו מטרידות אותך ומנהלות את סדר היום שלך, כדי שתלכי לכמה שיחות עם מי שמטפל בעניינים רגשיים. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום, אני נשואה כבר שנה בת 29 ובעלי מאוד רוצה ילדים. אבל אני ממש ממש מפחדת שאני אשמין, שיהיו לי סימני מתיחה מכוערים על כל הבטן, שאני אקרע, שיתפרו אותי ולעולם חיי המין שלי לא יחזרו למסלולם ועוד ועוד... כל הסיפורים של חברות שלי ממש לא מעודדים אותי אלא ממש להיפך, רק טראומות לידה מזעזעות. אני לא יודעת איך לצאת מזה, לאן לפנות

שלום לך, אחת הבעיות היא הסיפורים של החברות. פשוט תפסיקי להקשיב להן. יש המון נשים שעברו לידות וחזרו למידותיהן, יתכן שעם מעט שינויים, בלי מתיחות בבטן, עם חיי מין מצויינים. האם גם לפני שהתחתנת ולפני שהקשבת לחברות שלך חששת מהיריון? אם כן, בהחלט כדאי לטפל בזה אצל מי שעוסק בטיפול רגשי. כל טוב צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

כן את צודקת, אולי אני לא צריכה להקשיב לכל הסיפורים המדכאים שלהן. אבל בכל זאת, יש לי נטיה למתיחות כי כשהייתי בצבא עליתי קצת במשקל 3-4 קילו, וכשרזיתי בחזרה נישארו לי סימני מתיחה. ואני חוששת שגם בהריון זה יקרה לי. האם יש תכשירים שאפשר להשתמש בהם כדי למזער את המתיחות?

עשיתי היום בדיקת דם לראות עם אני בהריון או לא ויש תשובה אני רק לא יודעת מה זה אומר מישהו יכול לעזור לי בפיענוח HCG QUANT.(S) <2 <5 MIU/ML-NEGATIVE >25 MIU/ML-POSITIVE SG 1.02 SG LEUCOCYTES UR. 250.00 LEUK./UL +2 NITRITE NEGATIVE PH (URINE) 7.50 PROTEINE UR 20.00 MG/DL +- GLUCOSE URINE NORMAL KETONES NEGATIVE UROBILINOGEN NORMAL BILIRUBIN UR NEGATIVE ERYTHROCYTES 0.03 MG/DL

שלום נטליה, תקשרי לקופת חולים ותשאלי, או שתשאלי בפורום רפואי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום אני בשבוע 18 הריון ראשון והתחילו לי אתמול הרגשות לא נעימות של אי שקט כזה במיוחד מתי שאני מנסה להירדם...זה מתבטא גם דפיקות לב וקוצר נשימה..אני חושדת שזה התקפי חרדה כתוצאה מהפחד הגדול שלי מהלידה..מה עושים?

שלום אילה, האם יש לך ספר טוב על היריון ולידה? ממש חיוני במיוחד בהיריון ראשון. בנוסף, יתכן שכדאי לך לדבר עם דולה על הנושא, או אם מישהו שמטפל בנושאים רגשיים. נכון שזה טבעי שתחששי, אך אם יש לך התקפי חרדה, כדאי לטפל בהם בצורה מקצועית. כל טוב ובהצלחה צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום, אנחנו זוג צעיר (אני בן 25, אשתי בת 20), נשואים שלושה חודשים. לפני כחודש וחצי גילינו שאנחנו בהריון... המחזור האחרון של אשתי התחיל ב 24/4/2012. ב 8/06/2012 אשתי עברה אולטרסאונד ראשון, בו ראו שק הריון תקין בגודל של כסנטימטר, אז הרופאה העריכה שמדובר בשבוע החמישי להריון. ביום ראשון האחרון הגענו לרופאת נשים, וראינו באולטרסאונד שוב שק הריון בגודל של 3.5 ס"מ, אך השק ריק. נבהלנו מאוד בהתחלה שכן אנחנו זוג צעיר וחסר ניסיון, אפילו לא שמענו על מצב דומה לפני כן. מיד לאחר מכן עלינו למיון בבית החולים, שם שוב ראינו שהשק ריק, והרופאה העריכה שמדובר בשבוע 8 וחצי (למרות שלדעתנו מדובר בשבוע שישי אבל...איך נתווכח?).. הרופאה ישר החליטה נחרצות שעל אשתי לעבור גרידה, כשלפני זה מעולם לא שמענו על דבר כזה... היא קבעה חד משמעי שזה המצב ושעדיף לא לחכות להפלה טבעית בבית. לאחר מכן שאלנו אותה על עוד פתרונות - והיא הציעה כדורים ווגינלים (נרות) שיגרמו להפלה. הוסבר לנו שאין עובר וגם לא היה, פשוט לא התפתח דבר בשק ההריון. הפנמנו שלא היה דבר ושתינוק לא יצא כאן, אבל אשתי לקחה קשה מאוד את כל נושא הגרידה, ואני מבין אותה מאוד. אשתי היא בחורה צנועה מאוד, ובלי קשר לדת - עוד מילדות העדיפה לא להיבדק אצל גברים ואף התעקשה על כך, אפילו כשמדובר על בדיקות לא חודרניות. אשתי מאוד חוששת מרופאים, מרופא שיניים ועד לגרידה. היא מאוד חרדה מהמצב ואני מבין אותה וכואב לי מאוד, אני והמשפחה מסביב מנסים להסביר לה ולתמוך בה, ולהבהיר לה שאין מה לעשות - כמו שהוסבר לנו פעמיים בבית החולים - אין פתרון מלבד גרידה. היא לא מוכנה לקבל את זה ומבטיחה לנו שאין סיכוי בעולם שתיגש לגרידה. אתמול שוב עלינו למיון בגלל שהיו לה כאבי תופת בבטן, מסתבר שיש לה גם וירוס ושלשולים בלי קשר (כנראה) למצב.... במיון אתמול פעם ראשונה החליטו לקחת לה בדיקת דם... שוב עשו אולטראסאונד וכמובן לצערנו לא ראינו עובר בשק. האחות שם אמרה לה שכמו שהיא רואה אותה, קטנטונת וחמודה - יהיה לה קשה לעבור את הכדורים הוויגנליים (נרות) כי זה יכאב מאוד, ושעדיף לה לעבור גרידה וכמה שיותר מוקדם. אנשים יקרים, אנחנו כבר כמה ימים ככה, אני מאוד חושש לאשתי וממה שצפוי. אני לא רוצה שהיא תדמם בבית ואז נעלה בלחץ למיון חלילה עם איבוד דם ואז בכל מקרה יעשו לה גרידה כשהיא עוד יותר בלחץ.... הסברתי לה שעדיף לעלות מסודר עם תור וצום ולעבור את זה... אפילו עשיתי איתה משחק תפקידים שאני האישה והיא הגבר, ומה היא הייתה מציעה לי במצב הפוך אם הייתי אומר לה שאני לא מוכן לעבור את זה.. מה היא הייתה מציעה לי - להשאיר את זה בגוף שלי ולסכן את העתיד מבחינת זיהומים וכו'? אני משתדל לא להלחיץ אותה, וחבל שאני לא יכול להעביר את זה לעצמי, אבל בכנות אני לא יודע מה לעשות. קבענו בכל מקרה תור לגרידה לשבוע הבא אבל היא כבר הודיעה חד משמעית שאין סיכוי בעולם שהיא תעבור את זה. אני שוב מזכיר את הנקודות שלה: * לא מוכנה לעבור טיפול אפילו לא חודרני מגבר (הסברתי לה שאין לי שום בעיה עם זה ושזה בסדר גמור, זה טבעי לחלוטין וזה עניין בריאותי) * חוששת מהטיפול עצמו וההשלכות של הגרידה * חוששת מהכאבים * חוששת מההרדמה - לא להיות מודעת למה שעושים לה בבקשה תנו עצות, כי למרות שאני אופטימי מטבעי ובעל עצות רבות, כרגע אני לא יודע מה לעשות ואיך להוציא אותנו מהמצב הזה. כבר הבאנו לה דוגמאות של נשים שאנחנו מכירים שכן עברו את זה והצליחו ללדת, זה לא משכנע אותה. אין היא לא מוכנה לשמוע אפילו על הנושא, היא ישר שומעת ומתפרצת בבכי, היא כבר כמה ימים בעצבות. אין לי מושג מה לעשות ואני מאוד חושש - מה קורה במצב שאנחנו מחכים עוד חודש-חודשיים שיפול לבד ואז לקבל את ההחלטה? היא כבר בשבוע 9 +... האם יכול להיווצר זיהום מסוכן? סכנת חיים חלילה? זה לא פורום שיתן לי פתרון רפואי (עד כמה שהבנתי) אלא איך להתמודד עם המצב ולגרום לה לבצע את הפעולה הזו שהיא חובה. רק לתת טעימה - היא בחורה מדהימה, חייכנית טובת לב, אבל כשזה נוגע לרופאים וניתוחים היא לא מוכנה לשמוע כלום, היא נאטמת ובוכה. תודה מראש...

תשמע, אתה בעל מקסים ורגיש, ומזמן לא התרגשתי כל כך מפניה כזאת בפורום. בכל מקום יש רופאת נשים. לא אפשרו לה להיבדק ע"י רופאה? הפלה בעזרת כדורים לוקחת כמה ימים, ולפי מה שהבנתי גורמת לכאבים רבים, ובסופה, לפעמים גם צריך לעשות גרידה, לוודא שהרחם נקי. לגבי ההרדמה בהפלה היא מאד קלה ומתעוררים אחרי זמן קצר, והולכים הביתה עם הוראות טיפול. אם זה יעזור, אני מוכנה לדבר עם אשתך בטלפון, אם היא מוכנה. ואם היא כל כך חוששת מפני טיפול של גבר, ואין גניקולוגית בבית החולים שהלכתם אליו, אפשר לעשות גרידה גם באופן פרטי. מאחלת לכם רק טוב, תוכל למצוא את הפרטים באתר שלי שמופיע בקישור שבחתימה. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

אני לא רופאה וכמובן שלא אייעץ דבר מהבחינה הרפואית.. דבר אחד אתה יכול להעביר לאשתך: מנסיוני הרב - בהחלט יש בין הרופאים הגברים התייחסות לעיתים יותר טובה ,נעימה ואמפטית מאשר אצל חלק של הרופאות. מה שאומר שבהחלט ייתכן שאצל הרופא המסויים היא תרגיש יותר טוב מאשר אצל הרופאה המסויימת. בוודאי שיש מצויינים, גם מבחינת הרמה המקצועית וגם מבחינת היחס, אצל שני המינים, שהרי אין כלל הכללה ..