משבר?
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
היי אני בת 24, סטודנטית. אני בשלב כזה בחיים שאני מרגישה תקועה ולא יודעת איך להתמודד עם ההרגשה הזו.יש לי חבר כבר כ6 שנים ובגלל שאנחנו הלכנו לאוניברסיטאות שונות, אנחנו גם גרים רחוק אחד מהשני ונפגשים רק בסופש. אני מרגישה שאני לא מתקדמת לשום מקום...במיוחד עם בן זוגי שכבר 6 שנים אנחנו על תקן סופי שבוע. נוסף לכך הלימודים שלו מאוד מאוד קשים ודורשים הרבה השקעה, דבר שקצת בא על חשבוני ועל חשבון תשומת הלב שהוא מקדיש לי. בתקופה שאנחנו הכי יכולים להנות אחד מהשני, לבלות ולהכיר אחד את השני, אנחנו עסוקים כל אחד בחיים שלו.אנחנו משתדלים לדבר בטלפון כמה שיותר..אבל זה לא מספיק. לפעמים גם בסופי שבוע אנחנו בקושי יוצאים לבלות, כיוון שביום שבת הוא כבר חייב ללמוד.אני מרגישה קצת נטושה, בודדה..עצובה בעיקר, אני אוהבת את בן זוגי מאוד, ולא סתם שרדנו ככה 6 שנים. כאשר אני פונה לדבר איתו על זה הוא תמיד חוזר על אותם הסברים (שהוא לומד, שהוא עובד..שזה קשה גם לו..שאין ברירה), אבל אני לא מסוגלת יותר, אני רוצה את החבר שלי איתי קצת..כבר 6 שנים שזה ככה. אני זקוקה לקצת תשומת לב.. אני ממש זקוקה לאיזה עצה, אני מרגישה במשבר והפעם נראה לי שקצת גדול עלי כל המצב ואני מתפרקת תודה רבה
נעמי שלום אני מבינה שקשה לך להרגיש שאת תקוע ושקשה לפתח יחסים כאשר נפגשים רק בסוף שבוע וגם אז יש עומס קשה לי לייעץ לך מאחר ואני לא יודעת כמה זמן אתם אמורים להמשיך ככה, האם יש אפשרות שתלמדו באותה אוניברסיטה אם יש עוד זמן ממושך עד שתסיימו את הלימודים ומה הכוונה שאת מתפרקת האם זה קשור רק לריחוק מהחבר, או שיש עוד סיבות אם אתם אוהבים וחושבים שיש לכם סיכוי טוב לעתיד משותף, כדאי לחפש פיתרון שלא יהרוס את הקשר, אפשר גם להתייעץ עם פסיכולוג מקווה שתמצאי פיתרון עירית