טיפולי אלטרנטיבי והחוק

שלום רב, אני פונה בבקשה לאינפורמציה, שכן השקעתי מאמצים רבים לשווא וכעת אני עומדת בצומת דרכים רצינית. אני שוקלת לטפל בטכניקה מדהימה אותה למדתי בארץ ובחו"ל, של נשימה-טיפולית, אשר מצאתיה כמספקת מענה מכיל משקם ומחזק הרבה יותר מטיפול פסיכולוגי קלאסי (התנסיתי בכמה כאלה וכאלה). אני בוגרת B.A בפסיכו' בהצטיינות יתרה, עם נסיון התנדבותי רב, אהבה וגישה למקצוע הטיפולי. למרות כל אלה, במשך שנתיים לא התקבלתי לתואר שני בפסיכו' קלינית במגוון מוסדות. התהליך מלווה בתיסכול רב. שאלתי היא: מה החוק אומר לגבי מטפלים אלטרנטיביים? במה מסתכן מטפל ללא רישיון משרד הבריאות (במידה ויש לו ביטוח)? מהן המגבלות העומדות בפני מטפל אלטרנטיבי באופן הפירסום שלו ובשוק המטפלים? האם עומדים בסיכון זה גם פסיכולוגים שאינם קלינים, קלינאים שלא סיימו התמחות, ארט-תרפיסטים? בוגרי מסלול פסיכותרפיה הוליסטית ברידמן? שיטת גרינברג? האם כולם פועלים בנניגוד לחוק? מי בעצם מקבל רישיון לטפל ממשרד הבריאות (מלבד פסיכו' קליני ועו"ס קליני?) אשמח לכל פיסת מידע והכוונה להמשך! תודה וכל טוב, נועה