פורום שווה לכל נפש

אני בת 23. יש לי חבר מזה 4 שנים. בתקופה האחרונה אני מרגישה תחושות אמביוולנטיות כלפי הקשר. מצד אחד אני אוהבת אותו והוא חשוב לי. מצד שני אני לא מפסיקה לחשוב מה היה קורה אם הייתי נמצאת כיום עם מישהו אחר, אולי הייתי יותר מאושרת? התחושות האלה לא מניחות לי. חשוב לציין שבמהלך הקשר נפרדנו לחצי שנה (בעיקר בגלל דעיכה בחיי במין) וחזרנו - המצב השתפר מעט. אני יודעת שהוא הבעל שאני רוצה בסופו של דבר לחיים, אבל אני מרגישה שעדיין לא התנסיתי מספיק (הוא החבר הראשון שלי ואני הראשונה שלו). אני יודעת שגם הוא מרגיש שהוא צריך להתנסות. יותר מזה, אני מרגישה שאני לא יכולה לקבל אושר של אנשים מסביבי (חברים טובים) ואף פעם לא הייתי בן אדם קנאי כ"כ. ואני מרגישה שאני כל הזמן רוצה להראות לאחרים שאני מאושרת וכיף לי עם החבר. אני כאילו מנסה לחקות את הקשרים שלחברות שלי יש עם החבר שלהן חשוב לציין גם שבתקופה האחרונה הביטחון העצמי שלי מאוד ירד. אני מניחה שזה בייחוד בגלל שהזנחתי את עצמי חיצונית ורואים תוצאות. מה עלי לעשות? ממה כל המצב הזה נובע? האם אני באמת לא מאושרת? יכול להיות שאם אני אעשה שינוי עם עצמי ועם המראה החיצוני גם של זה ישתפר? אעדיף לא ללכת לטיפול פסיכולוגי או מקצועי אחר אשמח לקבל עזרה - תודה מראש

שלום שרון, הרשיתי לעצמי לענות לך: לפי דעתי - אם את כותבת שאת חושבת שאת מרגישה שאת צריכה להתנסות במערכת יחסים אחרת או שאולי היית מאושרת עם מישהו אחר - אז אני לא מבינה מה את עושה עם זוגך? על אחת כמה וכמה שהוא מרגיש כמוך. ואת עוד "יודעת" שזה הבעל שאת רוצה? יקירה, תתעורי. אתם צריכים לבחון את הקשר הזה מחדש!! או שאתם רוצים להיות ביחד ולהרגיש שלמים אחד עם השני או שלא תהיו ביחד. דבר שני, אל לך בחיים ובכל דבר אחר להשוות את הישגיך, את מערכות היחסים שלך למה שיש לאחרים - בחיים זה לא יהיה אותו הדבר. ולא תמיד "הדשא של השכן ירוק יותר.." לא תמיד מה שרואים אצל אחרים, זה מה שבאמת קורה אצלם!!!! דבר אחרון ומאד חשוב: את צריכה לעשות עבודת מודעות עצמית רצינית אצלך ולהחזיר לעצמך את תחושת הבטחון, וזה לפני שאת מתמקדת בחיצוניות שלך- כי מה שחשוב זה איך את מרגישה בפנימיות שלך, כי זה ממש לא מוצא חן בעיניי שיש לך צורך להראות לאחרים את פרצופך הלא אמיתי (מאושרת) ולא את פרצופך האמיתי (לא מאושרת)- את מפחדת שלא יקבלו אותך כפי שאת..? אל תשתני בזביל אף אחד- היי את!! עדכני אותי... רק טוב ובהצלחה

שלום לך אני מניחה שאת נמצאת בהתלבטות שאינה קלה עבורך. אבל ברצוני לאמר לך משהו מאד פשוט. את עדיין צעירה וזה הזמן שלך להתנסות ולנסות. אם יש לך ספק, אפשר להחליט על פרידה, אולי אפילו זמנית, בשביל לבחון את עצמך לבד ,אולי גם להתנסות בקשרים אחרים. מנסיון אני אומרת לך שיש דברים שכדאי, רצוי ואפשרי לעשות בגיל צעיר כאשר המחיר אינו גבוה במיוחד. אפשרות נוספת היא, אם את בטוחה שאת רוצה אותו בתור בעל, אז אולי את צריכה לעבוד על עצמך בתוך הזוגיות, יחד איתו ולשפר את הקשר מתוך הקשר. כי הרי נפרדתם לחצי שנה וחזרתם, אז הייתה לך הזדמנות (אמנם לא ארוכה) להתנסות. דבר נוסף שיש לשים לב אליו, הוא חיי המין. יכול להיות שלשניכם יש עדיין מה ללמוד, כל אחד על עצמו ועל השני, אך אם לא קיימת משיכה או התאמה זו יכולה להיות בעיה שתמשך ולא בטוח אם תוכל להפתר. בקיצור יקירה, אין אף אחד בעולם שיוכל להגיד לך מה נכון לעשות. אולי כדאי ללכת לייעוץ של מספר פגישות, כדי להבין יותר טוב, מה עומד בבסיס האמביוולנטיות שלך. בברכה אירית

שלום , אני כמעט בת 30. החלטתי שאני לא רוצה ילדים. אין לי רצון לכך בכלל ובנוסף בשל היותי סובלת לעיתים קרובות מדיכאונות וחרדות ובכלל ממאניה דיפרסיה - חיי מלאים תהפוכות של מצב רוח ובנוסף לדכאונות וכו' - הכל לא יציב, דבר כשלעצמו הוא בסדר והשלמתי איתו, למדתי לחיות איתו - אך אני לא רוצה לנהל חיי משפחה בדרך זו. התגרשתי מבעלי עקב אי הרצון שלי לחיי משפחה מורחבים והרצון העז שלו כן לקיימם. אני נתקלת בבעיה כאשר אני מכירה גברים חדשים (שיכולים להיות בני זוג פוטנציאלים). כולם נרתעים מחוסר הרצון למשפחה, ובאופן טבעי כולם מדברים על משפחה כחלק משאיפותיהם החיים. בינתיים אני מוצאת עצמי או לבד או מנהלת מערכות יחסים קצרות שאינני רואה בהם טעם כי אני יודעת שלא ימשכו זמן רב עקב הידיעה שאני לא מסוגלת או רוצה לתת להם את אשר הם רוצים. מה עליי לעשות? אני נמצאת בטיפול ואני מבטאת דאגות אלו גם שם ואני זוכה להקשבה אך לא לפתרון.. אני לא רוצה לוותר על זוגיות בחיי למרות שאני מוכנה לוותר על ילדים אך נראה שהשילוב בין גבר מוצלח לגבר שלא רוצה ילדים כמוני הוא בלתי ניתן למציאה.... (אני לא רוצה גבר גרוש עם ילדים שילדיו יבואו אלינו לסופי שבוע וחגים וכו'- שגם זו העיה..) סביר להניח שתציע לי להתפשר.. אך אני לא רואה את זה קורה.. מה אתה מציע לי לעשות? קלרי

שלום לך, קראתי את מה שכתבת ובינתיים לפי דעתי מה שיש לך לעשות קודם כל זה להחליף סוג של טיפול. טיפול בא להקנות לנו כלים להתמודד עם מצבים שונים בחיינו ולעזור לנו לשנות את דרך חיינו, מה שברור שאינך מקבלת בטיפול הנוכחי. אני חושבת שאת זקוקה לסוג של טיפול שיעזור לך להבין את שורש הבעיה לחוסר רצונך בילדים ואולי מתוך כך תשתנה דעתך בנושא ותוכלי מתוך כך גם לפתח מערכות יחסים משמעותיות ואל לך להגיד שאת מקבלת ומשלימה עם מצבך הבריאותי הנוכחי- לכל דבר יש פתרון ואת זקוקה לו. רק טוב, ובהצלחה

אורית יקרה, הטיפול שלי נםלא ואין אני מבקשת פתרון למה שאיננו בעיה מבחינתי. אין לי כל רצון להביא ילדים, אין אני רואה בכך בעיה, ואין אני רוצה לשנות את זה משום שזה נראה לי טבעי כמו שלך נראה כן טבעי להביא אותם. תודה על תגובתך.

שלום לך אני בטוחה שתוכלי בסופו של דבר למצוא את מה שמתאים לך, צריך סבלנות, התמדה . לפי מה שכתבת , יש לך יכולת ליצור קשרים זוגיים וזה נהדר, ויש מספר אנשים בעולם שאינם רוצים ילדים ואני מקווה שתוכלי למצוא לפחות אחד מהם. בהצלחה אירית

יש פורום של נשים וגברים שלא רוצים ילדים, אולי שם תמצאי תמיכה וקשרים: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=1105

שלום קלרי! התשובות שלך מאוד תמציתיות....... מי את?

תמציתיות...אני מנסה לנחש אם זה נאמר בחיוביות או שליליות... ולשאלתך - מה את רוצה בדיוק לדעת?

שלום, רציתי לדעת האם יש כזה מצב של פחד מעופות ובעלי כנף והאם ניתן לגרום לו לעבור? תודה ילדוני

כנראה שמדובר בפוביה. פוביה היא פחד כרוני, בלתי הגיוני וחולני מחפץ, בעל חיים, צמח, מקום או סיטואציה מסויימת. ניתן לטפל בטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי ולהיפתר מכך לגמרי. בהצלחה

אני עובדת בבית אבות מזה 15 שנים ולא נתקלתי בתופעה כזו ברצוני לשתף אתכם וגם להבין אם קיימת תופעה כזו.... אז כך: ישנה אשה קשישה בת 95 שמאוהבת בגבר מהצוות שצעיר ממנה ב-40 שנה היא מאוהבת בו קשות, מתנהגת כמו ילדה בת שש עשרה שזו אהבה ראשונה שלה למשל: מתקשטת,מתגנדרת,מתבשמת לא ישנה בלילות שהוא במשמרת. היא מקנאה לכל צוות שמחליפים איתו מילה,יושבת מול המרפאה ושומרת עליו מדובר על אישה ערירית. אשמח לקבל תשובה ממכם.

לדעתי זה ממש חמוד... תמיד חשבתי שכשמזדקנים חוזרים קצת אחורה בגיל - נהיים נמוכים, חוזרים לדרבר וכו'... כנראה שהדבר מפיח בה חיים וגורם לה להרגיש חיה. יכול להיות שחסרה לה ההרגשה הזאת, יכול להיות שהגבר מזכיר לה את אהבת חייה, יכול להיות שלא הייתה מאוהבת שנים וכל שהיא רוצה בחיים להרגיש את זה עוד פעם אחת.... לא הייתי קוראת לזה חרמנית כי אני מניחה שלא רק על כך היא חושבת אבל הייתי מבינה את זה לגמרי וזה ממש לא משנה אם המצב הזה קיים במקומות אחרים - זה קורה אצלכם וזה ממש מתוק...

שלום. יש מישהי במקום עבודתי לא יודעת איך להגדיר את הקשר שלי איתה אני מאוד קשורה אליה אמה נפטרה באופן פתאומי אבל אני בכיתי יומיים לא תפקדתי אין לי הסבר למה בכיתי אולי מכיוון שהיא נוסעת לחודש ימים לחו"ל. וגם ישנה בעיה נוספת שהיא קשורה ללימודים, אני בסוף סמסטר עם מבחנים מאוד קשים שאם אני לא עוברת אותם אני אצטרך ללמוד שוב שנה נוספת. אבקש ממכם להבין את עצמי.

בקשר לבכי שלך - יכול להיות שמשהו מהסיפור נגע בך אישית -אולי הפחד מפני זה שהעניין יכול לקרות גם לך, אולי פחד שיחסה של חברתך שאת קשורה אלייך ישתנה, אולי כי היא תעזוב, אולי כי היא תהיה שקועה בעצמה, אולי יש לך חרדות ממוות של אחרים - ואולי את מזדהה עם כאבה באופן חזק מאוד ואת רגישה אליה ואל מה שקורה לה. לגבי הבעיה הנוספת - לא תיארת במילה אחת את הרגשתך. כתבת שאם לא תעברי תעשי שוב את השנה אך לא כתבת אם את מרגישה חרדה או פחד או עצב או דאגה או חשש ואיך זה גורם לך להגיב ואיך זה משפיע על תפקודך ועד כמה זה מטריד אותך.

שלום קלרי! תודה רבה על היחס ותשומת הלב כנראה שאת צודקת שאני רגישה אליה יש בזה משהו.... בקשר לבעיה הנוספת: אני מרגישה בעיקר פחדים וחרדה. כי השקעתי כל כך הרבה כל השנה וחבל לי שהכל יירד לטימיון.... מה את מציעה לי לעשות?

לפני כשלושה חודשים ראיתי בטלוויזיה בחור שהיתראין בגלל מחלתו שהיא נוון שרירים. הוא סיפר שהמחלה התחילה לו בצורת עוויתים בשרירים ברגע שהוא אמר זאת בדיוק היה גם לי. ואז נורא נבהלתי הרצתי לעצמי סרטים בראש. עד עכשיו יש לי עיוותים האם יתכן שבגלל שהכנסתי לעצמי סרטים בראש יש לי עיוותים בשרירים ובכלל האם קיים קשר בין לחץ נפשי לבין עיוותים . חשוב לציין שאני לא רוצה ללכת להיבדק אצל נוירולוג משום שאני מפחד

בין לחץ נפשי לבין כל מיני תופעות פיזיולויות שונות יכול להיות קשר. (אני סבלתי מסחרחורות איומות למשל עקב לחץ נפשי חזק.) יול להיות שאתה סובל ממחשבות טורדניות - אם הדבר עדיין מטריד אותך לאחר שעבר כל הזמן הזה אז אולי כדאי לבדוק עם עצמך מה קורה איתך ואולי לפנות דווקא לייעוץ פסיכולוגי ולאו דווקא לנוירולוג. אין מה לפחד, כאשר יש בעיה יש לטפל בה - והכל יהיה בסדר..

אם העיוותים שאתה חש התחילו רק מתוכנית הטלויזיה, אז סביר להניח שזה יעבור לך, תוך זמן מה ובעיקר אם לא תיתן לזה יותר מדי התייחסות. בהצלחה אירית

שלום, אני בת 24, בחורה שעשתה צבא, חסכה כסף, נסעה לטייל בעולם וכו'. היום אני סטונדטית שנה שנייה. חצי שנה אחרי שהחלה שנת הימודים הראשונה התחילו סמפטומית של מיגרנות משתקות, חולשה נוראית ועייפות רצינית. מאז כל החיים שלי בבלגן ואני רק מנסה ל"התאפס" כל הזמן. גילית בבדיקות רפואיות שהיתה לי מחלת הנשיקה ופעמיים לפני ההתפרצות הזו ואז הצלחתי טוב מאוד לזהות את שתי התקופות בהן הייתי במצב נוראי של חולשה ועוד ולא הבנתי אז מה היא הסיבה ולא הרופאים אליהם פניתי...עלתה הסברה שכל התופעות נובעות ממחלת הנשיקה (הנוירולוג) ואכן הסיפור שלי מתאים למה שנקרא תסמונת העייפות הכרונית... עברתי הרבה תהפוכות נפשיות במהלך התקופה לצד ירידות ועליות במצב הפיזי. היו רגעית שהייתי ביאוש עמוק ואפשר לכנותו גם דיכאון רציני. אך כל העת המשכתי לתפקד מבחינת חובות אוניברסיטה לצד פגיעה בריכוז ותחושה לא טובה מכך שההשגים יורדים. אני לא עובדת וגרה בבית הורי, דבר שתורם לתחושה הלא טובה שבי. כמה שלא אנסה להשלים עם המצב אני לא אהיה שמחה איתו. היום אני "פחות מתרגשת" מכך שאני מרגישה תכופות ממש רע , אני יותר אדישה. אבל אני מרגישה חסרת אונים. גם קשה לי עם זה שלא מבינים אותי בחוג המשפחה ולא תומכים בי רגשית. יש לי חברים שאוהבים אותי ואכפת להם אבל אני כבר לא רוצה לחלוק איתם יותר את השיחות האלה של הקשיים שלי. אין לי כסף לייעוץ פסיכולוגי.......שאני חושבת שהיה יכול לעזור לי בהתמודדות ובהורדת התסכול הגדול שאני נמצאת בו. אני מתחברת לפן הרוחני ולרפואה אלטרנטיבית אבל שוב יש גורם כלכלי ואני גם מרגישה שאני לא מצליחה לארגן שום דבר אפילו תור לרופא לוקח לי חודשים לקבוע..... אני יודעת שכתבתי הרבה.....בכל זאת אני יכולה להגיד שאני בסדר ולא בדיכאון אבל אני צריכה עצה טובה משהו שיתן לי דחיפה להצליח להתקדם לאנשהו......מקווה שאשמע משהו חדש. תודה על ההקשבה.

שירלי שלום:

שלום שירלי: קוראים לי ניסים ואני אובחנתי כבר לפני 4 שנים כחולה cfs (תסמונת התשישות הכרונית) למדתי במהלך הזמן לחיות עם התסמונת,אם תצטרכי הכוונה או כל מידע אחר אנא פני לכתובת המייל שלי. יום נעים את תדאגי יהיה בסדר ניסים

הי שירלי, את מתארת תקופה לא משהו שכוללת דיכאון, חולשה,חוסר ריכוז,השגים יורדים,תחושה לא טובה ועוד נפלאות. יחד עם זאת את מראה נכונות לטיפול - ולכן כנראה שהגיע הזמן.. אם את באוניברסיטה - יש אפשרות לקבל טיפול דרך שירותי הייעוץ - והמחירים הם לא גבוהים - וממש שווה לנסות. תרגישי טוב...בהצלחה תותי

היי, שירלי קראתי את מה שכתבת. אשמח לעזור לך. אנא פני לאי מייל הפרטי שלי לגבי מקום מגורייך . רק טוב, ובהצלחה

שירלי שלום קודם כל ישנה עמותה, הנותנת מידע על רופאים, קבוצות תמיכה ודרכי התמודדות עם המחלה וכדאי לך לפנות אליה (תחפשי בגוגל, תשישות כרונית). אני יודעת שכל פעולה, במצב של המחלה, גוזלת אנרגיה ולוקחת זמן רב. יחד עם זאת אין ברירה, אם לא תטפלי בעצמך, לא יהיה לך יותר קל. רצוי במקרים כאלה, של תסמונת המורכבת מסימפטומים פיזיים ונפשיים לעשות טיפולים משולבים ולהשקיע את כל האנרגיה שקיימת בטיפול. הטיפול צריך לכלול או טיפול תרופתי או הומאופתיה, כמו כן טיפול נפשי רוחני. יקירתי, יש לך כאן אתגר גדול. אולי רק לקרוא את התשובה הזו, התעייפת. אז תתחילי בצעדים קטנים ואל תבטלי שום צעד, כלומר כל צעד הוא הישג. שיהיה לך החלמה טובה ומהירה אירית

אורית הרבה תודה

איך אני יכול לקבל חומר בנושא: הקשר בין דיכאון ותזונה נכונה.

מקווה שזה יעזור לך http://www.tevalife.com/article.asp?id=1767 http://www.solgar.co.il/lifestyle/no3/mood.html

מה המשמעות של "נכות יציבה" בביטוח לאומי? האם נהוג לקצץ בשיעור נכות זו?

15.6.05: סדנת מבוא בריברסינג תתקיים בתאריך 15.6.05 יום חמישי בשעות 19:30-22:30 בנווה סביון. הסדנא תכלול רקע על הריברסינג, תהליך חוויתי של נשימה מעגלית ותהליכי מודעות. מחיר הסדנא 90 ש"ח. לפרטים באתר : http://www.rebirthing.co.il ובטלפון 052-8566947

בבקשה רוצה לברר את הזכויות לחולה במחלת םיםטיק פיברוזים (c.f) תודה רבה

בבקשה רוצה לברר את הזכויות לחולה במחלת םיםטיק פיברוזים (c.f) תודה רבה

בבקשה רוצה לברר את הזכויות לחולה במחלת םיםטיק פיברוזים (c.f) תודה רבה

15.6.05: סדנת מבוא בריברסינג תתקיים בתאריך 15.6.05 יום חמישי בשעות 19:30-22:30 בנווה סביון. הסדנא תכלול רקע על הריברסינג, תהליך חוויתי של נשימה מעגלית ותהליכי מודעות. מחיר הסדנא 90 ש"ח. לפרטים באתר : http://www.rebirthing.co.il ובטלפון 052-8566947

הייתי רוצה לדעת אם תתקיים סדנת מבוא בריברסינג בקרוב? והאם הסדנא מהווה סוג של טיפול?

אנו מקיימים סדנת מבוא ב- 29.6, יום רביעי בין השעות 19:30 - 22:30 בנווה סביון. הסדנא תכלול רקע על הריברסינג, תהליך חוויתי של נשימה מעגלית ותהליכי מודעות. מחיר הסדנא 90 ש"ח. הריברסינג הוא סוג של טיפול עוצמתי לגוף ולנפש דרך נשימה מודעת. לפרטים נוספים את יכולה להתקשר ל- 052-8566947 או להתעדכן באתר שלנו: http://www.rebirthing.co.il/workshops.asp באהבה, טלי וחנן

שלום רב. אני בן 27, בחור רזה וגבוה. בחודשיים האחרונים התחלתי לסבול מכאבים חזקים בכל מיני מקומות בגוף שכללו הרגשה כאילו נוגעים בי עם משהו קר ולחילופין משהו חם (כאילו הדם בוער). כמו כן, החלה תופעה של הרדמות הגפיים ותחושות נימול. בנוסף אני סובל מבטן נפוחה ולפעמים כואבת מספר שנים שהרופאים טענו כי מדובר בתופעת המעי הרגיז. יחד עם הכאבים שנוספו, אני מרגיש שכל המערכות שלי קורסות. כמובן שנלחצתי מאד. עברתי תקופה לא קלה של חרדות ונשלחתי לבדיקות דם מקיפות שיצאו תקינות, אורטופד (לשלול כאב גב חזק שאולי מקרין על שאר הגוף). הרופאים משוכנעים פה אחד שמדובר במצב נפשי גרידא. קבעתי תור לפסיכיאטר (שייצא בעוד חודש) אבל אינני רגוע ולא יודע מה לעשות. אני מרגיש שלא מאמינים לי וכל זמן שעובר זה מחמיר (אני מתעורר בלילות לפעמים מכאב). האם הראש מסוגל להפיק כאבים שכאלה? איך אני יכול לשכנע את הרופאים שאני צריך בדיקות נוספות? (הם לא מוכנים להקשיב לי).

שלום לך הגוף והנפש והקשר בינהם, הינו דבר מורכב מאד. הכאבים הנפשיים הלא מודעים, יכולים לייצר כאבים חזקים מאד בגוף, וזהו יהיה הביטוי של הקושי. לפי מה שסיפרת עשית בדיקות מקיפות, ללא ממצאים ולכן, סביר מאד להניח שזהו מצב נפשי, המתבטא בגוף וזו תופעה מוכרת , ידועה ושכיחה. אני לא חושבת שלא מאמינים לך. פשוט הרופאים חושבים שהמקור לכאבים הללו הוא נפשי ולכן הטיפול צריך להיות בהתאם. אין בזה שום אמירה, לגבי הכאב שלך. ברור שאתה סובל, רק חשוב לדעת מהו המקור. לאחר בדיקות מקיפות לא גילו מקור גופני לכאבים ולכן מדברים על מקור נפשי, רגשי. בוא תנסה ללכת לכיוון של הפסיכאטר (לדעתי זה לא מספיק, כדאי לפנות לשיחות במקביל). אם לא תרגיש שיפור במצבך, תמיד תוכל להמשיך ולבדוק בבדיקות רפואיות. ותמיד, קיימת האופציה, ללכת לרופא פרטי ולקבל עוד חוות דעת. שיהיה לך כל טוב אירית

מבקשים עזרתכם במציאת עו"ד המתמחה בטיפול בפגועי נפש מול הרשויות (מעסיק, משרדי ממשלה, ביטוח לאומי) ובמקרים של בהתפרצות של מחלת נפש במקום העבודה.

שלום רב, כדי לפנות לעמותת "בזכות" . הם עוסקים בנושא גם מצד משפטי. כמו כן ישנם נושאים משפטים הנציבות לשויון למוגבלים עוסקים בהן תודה יקי

יש לי שני שאלות 1}הבן שלי צריך דחוף טיפול פסיכולוגי קליני, והאבא שלו לא מוכן לטיפול {אנחנו גרושים כבר 5 שנים}ניגשתי לרווחה והם מושכים אותי בהלוך ושוב בלי לקבל תשובה אני מאד חוששת לגורל בני בגלל שיש לי כבר ילד אחרי ניסיון התאבדות ,אני יודעת שהרווחה יכולה לפנות לבית המשפט אבל הם מעכבים את זה בלי שום סיבה השאלה היא מה עלי לעשות בנידון ? ואיך להתמודד עם הסרבנות של האבא? 2}השאלה השניה היא ,שהרווחה סידרה לי תרומה לשיפוצים, מהאמותה של קרן לידידות האם מותר להם לא לתת לי אותה ?

שלום וברכה : תודה על תגובתיך, ראשית -ברצוני להסביר שוב על נדון התרומה ,הכל העובר ואושר ,אך הרווחה מעמידה לי תנאים כגון לא לעבור דירה ,אך איני יודעת אם אוכל לעמוד בתנאי זה, מכוון ויתכן כי אולי אני יעבור דירה [לא באותה עיר מגוריי]. שנית- אין אפשרות להסביר לאב, אינני מדברת איתו אך בתי הגדולה ניסתה להסבירו וכן גם העובדים הסוציאלים פנו אליו אך הוא סירב לחתום. כנראה ובאמת אפנה למערכת המשפטית. אשמח אם תעייצי לי מה לעשות בקשר לתרומה אשר מגיעה לי. תודה מראש.

שלום אירית, האם את יכולה לכתוב לי היכן מתקיימים לימודי ביו-סינתיזה בארץ ובאיזה פורמט? תודה, רונה

לימודי הביוסינתיזה מתקיימים בפורמט של קבוצה בת 20 משתתפים לערך. אלו לימודים של 5 שנים וההתארגנות היא באופן פרטי ומלווה על ידי האיגוד הבינלאומי של הביוסינתיזה בשוויץ . אם תרצי יותר פרטים תכתבי לי לאי מייל irs9@walla,co,il בברכה אירית

שלום אירית מבקשת פרטים על הסדנאות שלך בנושא ביו סינתיזה, שהבנתי שמתקיימות ביפו תוכן, תאריך, עלות, מיקום בתודה מראש רוני

עירית שלום, לא ברור לי כלפי מי אני מפנה את השאלה אבל..... אני מנסה: מהי תסמונת הפנטום? שמעתי שהיא כוללת בעיות מוטוריות שונות אך זה לא ברור ובטח לא מספק. אשמח אם תוכלי/ו לענות לי ולו בקצרה או לחילופין לקשר אותי עם חומר בעניין. תודה רבה, אורלי.

שלום לך: אני אמא בת 38 לאחרונה כמה פעמים עוברת אצלי חולשה פתאומית שאני מרגישה .מזה חודש כבר שכל כמה ימים טופסת אותי חולשה פתאומית.תחושה הרגשה מוזרה פתאומית ואז חולשה על כל הגוף.ללא סחרחורת.ערכו לי בדיקות דם יסודיות וCT ראש.הכל תקיןןןןןן.כשכבר התחלתי להרגיש יותר טוב שוב פתאום בכל מיני שעות ביום חולשה וממשיכה כרגיל. היום על הבוקר בדרך לעבודה בהליכה זה שוב קרה .תוך כדי ששוחחתי עם חבר לעבודה המשכתי ללכת רגיל אפילו לא עצרתי. מה את עוד מציאה לי לעשות מבחינתי זה כמו חוות דעת נוספת.הרופא אינו חושב שזה משהו פיזיולוגי.מצב זה מאוד מלחיץ אותי.ישר אני מרגישה חוסר בטחון וכמובן מעייף אותי נפשית להיות במצב כזה. אין לי ספק שעל רקע העבר שני ההורים נפתרו בגיל צעיר אחד מהלה ואמי מגידול בראש. תופעה של חרדות עקב מחלות מלוות אותי מזה שנים.כל פעם משהו אחר. אי מייחסת חשיבות רבה נורא נלחצת אך ממשיכה לתפקד בעבודה ובבית..ייתכן שזה מכיוון קרדיולוגי?יש לי גם צביטות בצד שמאל.מן כאב כזה שעובר מסביב לצד שמאל.אינו נעים ,רגעי.מערבבת בין הגוף לנפש. יש לי בעיה של אמונה ברופא.מרגישה שכביכול לא ערכו לי מספיק בדיקות ומשהו מסתתר!!!! תודה על ההקשבה.

מה דעתך לפנות ליעוץ פסיכולוגי? זה לא חייב להיות טיפול ארוך, פשוט אם ניסית בדיקות רפואיות והכל תקין, אולי הבעיה היא פסיכולוגית? את יכולה ללכת לחוות דעת שניה אצל רופא ובמקביל לפנות לטיפול פסיכולוגי ובטוח שתקבלי תשובות מאחד מהם.. שיהיה בהצלחה ותרגישי טוב

שלום לך אני בעד, להמשיך אם הבדיקות ,אם עדיין את לא שקטה, שבדקו את כל הגורמים האפשרים. יחד עם זאת התסמינים האלה בהחלט תואמים גם תסמינים של מצב נפשי ולכן אולי כדאי במקביל לפנות לעזרה מקצועית בתחום הנפשי. בברכה אירית

שלום בעלי ישן שעות מרובות,עובד מחוץ לבית אך כל הזדמנות הכי קטנה נירדם שעות ממושכות,ובנוסף בלילות הוא חורק שינים בצורה מחרידה, מה יכולה להיות הסיבה,והאם מומלצות בדיקות דם מסוימות תודה

שלום לך לעיתים שינה מופרזת, הינה בריחה מהתמודדות. חריקת שיניים יכולה להעיד על עצבים שאינם מתפרקים בצורה רגילה ויצאים בשינה , רק כשהגוף רפוי. בכל מקרה, בדיקות רפואיות הן תמיד חשובות כאשר ישנה בעיה. אבל יכול להיות שהבעיה יותר נוטה לכיוון של התמודדות עם החיים. בברכה אירית

שלום לכם, גם לי יש בעיה דומה מאוד- אני חורקת שיניים נורא בלילאבל לא ישנה שעות רבות ובנוסף אני גם לועסת את הפה מבפנים ופוצעת את עצמי. אני מטופלת ברסיטל והרבה ואבן וכלום לא עוזר אני מוכרחה לציין שגם במשך היום אני עם לסתות תפוסות. בבקשה תעזרו לי בעצה בבקשה בבקשה אני כבר מיואשת

שלום לך אני מניחה שהסבל שלך הוא רב. לא כדאי להשאיר מצב כזה ללא טיפול מספק. האם גם היית בטיפול נפשי?. כי אם לא, אני מאד ממליצה . אני לא חושבת שיהיה ניתן להפסיק את התופעה ללא טיפול מקצועי. בברכה אירית

שלום בני בן ה- 5 חורק בשניו בלילה שאלתי היא האם יש קשר בין החריקה להתנתקות במשך היום .

שלום לך לא ברור לי למה הכוונה כשאת אומרת "התנתקות במשך היום". איך מתבטאת ההתנתקות?, כמה זמן היא מתמשכת? אם תוכלי לתאר קצת יותר, אולי אוכל לכוון אותך. בברכה אירית

לפרטים יש לפנות במייל בברכה אדית

מבקש פרטים בנוגע לקורס הזה

שלום עירית, אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון... אני משתמש בתרופה נגד דיכאון(קל מאוד) כרגע אני בתהליכי קליטה למקום עבודה חדש ואני לא מעוניין לדווח על כך. חשוב לציין שאני חי חיים טובים מאוד, עובד קשה, לומד וכו' אני נדרש להביא אישור רפואי על בריאותי, אך אני לא מוצא כל סיבה מדוע לדווח על נושא זה. האם אכן אני חייב לדווח על כך? האם יש אפשרות להביא את האישור הרפואי בלי הצורך לדווח על נטילת התרופה הנ"ל ? כלומר רופא יכול לאשר את זה (סה"כ בכל אישור רפואי כתוב שהאישור מותנה בכך שהמטופל דיווח על כל הדברים מהם הוא סובל, וכו') תודה רבה מראש

כמה זמן מאז תחילת השמוש בקלונקס רואים שפור במצב?

אינני יודעת ספציפית לגבי קלונקס, אך כדורים מהסוג הזה נוטים להתחיל להשפיע אחרי שלושה שבועות ,ובצורה המקסימלית שלהם אחרי שישה שבועות. בכל מקרה כדאי להפנות את השאלה בפורום פסיכיאטריה או רפואה כללית. בברכה אירית

אשמח לקבל פרטים על קלונקס והשימוש בו . תודה !

אשמח לקבל פרטים על קלונקס והשימוש בו . תודה !

אני חיל בצה"ל. נבדקתי במעבדת שינה ובשעון אקטיגרף. ממצאי הבדיקות גילו שאני סובל משינה לא סדירה שיכולה להתאים לדגם שינה לא סדיר או לאנסומניה עם מרכיב של חרדה. לאור הממצאים הנ"ל הרופא במעבדת השינה ביקש ממני לפנות לטיפול אצל קב"ן ולחזור אליו עם דו"ח של הקב"ן -"בשביל לראות אם הרקע להפרעות שינה הוא נפשי או לאו- כי זה שתי צורות שונות לטיפול". השאלה שלי היא כזאת...למה בדיוק התכוון הרופא? מה ההבדל בין שיטות בטיפול?

שלום לך חייל קשה לי לאמר למה התכוון הרופא. , שתי צורות טיפול ,הכוונה כנראה לכך, שאם הגורם הוא נפשי, יש לטפל בזה בדרכים מתאימות לקושי נפשי (תרופות ושיחות). אם הקושי הוא פזיולוגי, אז יש לטפל בזה בדרכים פזיולוגיות. ולכן חשוב לעשות את האבחנה. מקווה שעזרתי לך אירית

כנסי לאתר הבא רישום קצר ..... ואת בפורום חלומות אתר מעולה בפני עצמו מעבר לחלומות בהצלחה http://www.ima-adama.co.il/know_yourself/dreams/dreams.htm

אני בת 30. בעייתי היא בטן גדולה/נפוחה. מבנה גוף קטן/רזה, אבל בטן ממש כמו בחודש רביעי (אני לא בהריון ולא התגלתה כל בעיה רפואית לבנתיים). הבעיה היא, ההתעסקות עם זה. אני נכנסת למצבי רוח וכאבי בטן מטורפים, בגלל המחשבה שאצטרך להתלבש (לעבודה, לבילוי, או אפילו למפגש עם בן זוגי האהוב)... הבטן כל כך גדולה שלא בא לי לקלוע אותה , מה ששוב.. גורם למצבי מתח, כאבי בטן, ועצבים.... עצות? ראשית אולי לגודל הבטן.. מישהו יודע מה עוד יכולות להיות הסיבות ודרכי הטיפול? שנית, התמודדות נפשית מול הבעיה... תודה.

שלום לך אני חושבת שיש צורך לפנות לטיפול, מאחר ונראה שהעניין גורם סבל ומשפיע על איכות חייך.. בברכה אירית

תודה רבה על תגובתך. רק לא ממש הבנתי מדבריך.. לפנות לטיפול, זה ברור, רק איזה סוג? נפשי/פיזי/אחר?

הי דנה. אני בת 29, רזה מאוד עם בטן הריונית, כמו חודש חמישי בערך. כולם שואלים אם אני בהריון...לכן אני כל כך מזדהה איתך. אני פניתי לרופא מומחה- גסטרו. הוא שלח אותי לעשות בדיקה לרגישות ללקטוז (הסוכר שיש בחלב)- ואכן התגלתה אצלי הרגישות הזו. לכן יש לי בטן נפוחה וגזים. אז כדאי שתבדקי גם את זה. ובהצלחה.

הי, ראשית תודה על תגובתך. שנית, האם קיבלת טיפול נגד זה? במידה וכן, האם עכשיו, לאחר הטיפול, הבטן ירדה לגמרי? ספרי לי עוד פרטים.. אשמח לדעת

אני סובלת מהפרעה OCD ואני בת 25. רציתי לדעת אם אני יכולה לקחת בהריון כדורים בשם פלוטין וריספדל. תודה. שני

נא לפנות לפורום פסיכאטריה

ברצוני לברר כיצד ואצל מי ניתן לקבל טיפול לילדה בת 7.הילדה מגיל שנתיים סובלת מפחדים וחרדות.לדוגמא:בובות ענק, רעשים ,חיות שמתקרבות.כאשר היא נתקלת בזה היא פשוט נתקפת בהיסטריה.צועקת,בוכה ורוצה לברוח מהמקום. נודה לכם אם תוכלו לייעץ לי היכן וכיצד ניתן לעזור לה.יש לציין שהיא ילדה חכמה ופקחית.

באופן כללי, אני ממליצה להורים לגשת לשיחת ייעוץ כאשר ישנה בעיה כלשהי עם ילדים קטנים. וברוב המקרים הטיפול יהיה דרך ההורים או משולב עם ההורים. יש לי המלצה לגבי יועץ להורים מצויין . והוא יוכל להפנות אותך, אם יחשוב שהילדה צריכה טיפול . תכתוב לי לאי מייל [email protected] בברכה אירית

בתשובתך לשאלתי מאתמול המלצת לי לפנות למרכז הקליני הבין תחומי של אוניברסיטת חיפה. אשמח אם תוכלי לפרט ולהסביר על המקום ושירותיו. תודה רבה

שלום לך זהו מרכז טיפולי, אשר נותן שירותים שונים בתחום הטיפול והפסיכותרפיה. יהיה טוב יותר אם תפנה בטלפון שאינו מחייב אותך לשום דבר. חוץ מזה יש להם אתר באוניברסיטת חיפה, אולי כדאי להכנס לשם... בברכה אירית

שלום. לפני שאציג את הבעיה והשאלה שלי, קצת רקע עליי: אני בת 29, עוסקת מזה כשנתיים בפעילות פיזית ורוחנית (יוגה). במשך כל התקופה הזאת מאז שהתחלתי לתרגל, הרגשתי טוב מאוד הן פיזית והן נפשית. לאחרונה, בגלל בעיות גב וכאבים בכתף הפחתתי בצורה משמעותית את תדירות התירגול הפיזי, אבל מתרגלת מדיטציה מדי בוקר ולפעמים גם בערב. בתקופה האחרונה לא עובדת או שעובדת בעבודות מזדמנות. ועכשיו לבעיה: בזמן האחרון (משהו כמו חודש) קורה לי לעיתים קרובות דבר מוזר: אני מרגישה מין מועקה כזאת בבטן ובגרון, כמו צורך לבכות. בעצם זה ממש רצון לבכות אבל מה שמוזר זה, שזה לא בא כתוצאה ממשהו שגורם לי להרגיש רע מבחינה רגשית אלא סתם! זה בא ככה בלי סיבה. בפעמים הראשונות ששמתי לב שזה קורה, זה היה דווקא בימים שמאוד נהניתי, הייתי בנופש יוגה מאוד מהנה ותורם מכל הבחינות, ובכל זאת עם כל כמה שנהניתי, היו קטעים שפתאום היה לי מין צורך לבכות, מין הרגשה כזאת כבדה של מועקה. אני ממש לא מבינה למה זה קורה, כי כאמור, זה לא שבאמת יש משהו שגורם לי להרגיש רע. זה בא ככה בפתאומיות ומשום מקום. מה יכולה להיות הסיבה לזה?

אני רואה שתי אפשרויות בנוגע למה שכתבת. אחת היא שזהו שחרור, ואם אין סיבה שאת מזהה והחיים מתנהלים באופן מהנה ומספק, אז אפשר לראות זאת כשחרור של אנרגיה תקועה , ולתת לזה לעבור. אפשרות שניה, שעולה חומר כלשהו מהלא מודע ומשפיע בצורה כזו, כדי שתתייחסי לעניין כלשהו בחייך. אם זה כך , הייתי ממליצה להתחיל לחקור ולגלות מהו העניין הזה, כדי שתמשיכי לצמוח ולהתפתח. יכול להיות שהפסקת היוגה היא עניין שיש להתייחס אליו. בברכה אירית

מהי המרפאה לבריאות נפש? האם נדרש תשלום מסויים? אולי את מכירה מרפאה בחיפה?

שלום אירית, בזמן האחרון אני מדוכדכת. אין לי חשק או אנרגיה לבצע מטלות כמו ניקיון של סביבת המגורים, הספק נמוך בעבודה וכו'. מטבעי אני מתקשה לקבל החלטות וזה גורם לי הרבה פעמים לפאסיביות-חוסר מעש. אני מרגישה שאני מאוד מזניחה את עצמי, את חיי ולא מספיק שאפתנית ולא דואגת לקדם את עצמי ואת מטרותיי. אני חייה בבועה ובאמצעות מניפולציות מצילחה לשרוד בתוך הבועה. (פתחתי מס' חשבונות בנק וקיבלתי הלוואות. אני לומדת (לא ניגשת למבחנים), עובדת (הספק נמוך, חוסר חשק). אני מאמינה שחלק מרכזי מזה קשור לתפיסת חיים לא מגובשת אצלי, כלומר, לא מצאתי את הדרך שלי לחיות את חיי בשלווה. לדוגמא, אני לא יכולה להתמודד עם פחד עם המוות והמחשבה שפעם דברים ישתנו, זה מעסיק אותי כל הזמן. מאז שהייתי ילדה קטנה הפחד העמוק הזה מאובדן היה קיים בי וההורים התעלמו ממנו. אחת מהחברות שלי איבדה את הוריה. הידיעה על כך גרמה לי לסערה נפשית וטלטלה חזקה.לא יוצא לי מהראש. כנראה שמנגנוני ההגנה וההדחקה שלי לא פועלים כיאות. (אני אפילו פוחדת מהקרבה לחברה הזאת ומעצם המחשבה על זה). יש לציין שאני לא מעוניינת בתרופה נוגדת חרדה. התנסתי בהתאמת תרופה וסבלתי מתופעות לוואי. בנוסף, שהיתי בטיפול דינאמי מס' שנים. אשמח לשמוע את דעתך והמלצות נוספות. תודה, גילי. נ.ב. עוד ענין שמפריע לי: הענין של החיצוניות כגורם משיכה רומנטי.מפריע לי שאני מושפעת ממראה חיצוני של אנשים כתנאי לקשר רומנטי. זה יוצר קונפליקט. מה קורה במצב שמישהו מוצא חן בעיננו מבחינה אישיותית, אך לא חיצונית? (הרי במראה לא ממש קשור למי שהוא ולבחירותיו, אלא עובדה בסיסית שאין לו יד בה). אגב, בגלל התגובה הזאת שלי, אני מפחדת להיות מכוערת בעצמי ושמישהו אחר יגיב אלי כמו שאני מגיבה.

מהדברים שלך ניכר כי את סובלת מכל התופעות שתיארת ואין ברירה אלא לטפל בהם בדרך כלשהיא. אם היית בטיפול דינמי במשך מספר שנים, אני מניחה שרמת המודעות שלך גבוהה יותר ,ממה שהייתה ,ואולי את מוכנה לעלות עוד מדרגה ו,ליישם את מה שאת כבר יודעת. הייתי מציעה לך לעשות טיפול משולב בהומאופתיה קלאסית, ללכת לשיחות ולשלב פעילות גופנית כלשהי (יוגה, פלדנקרייז, הליכה, ועוד). במקביל לפנק את עצמך מידי פעם במסג' טוב ולהתמקד בחשיבה חיובית. אלו הם עיצותי בברכה אירית

אירית שלום! קראתי שאת עוסקת בייעוץ משפחתי. אני הכרתי את בן זוגי לפני כשלוש שנים. לפני שמונה חודשים התחתנו במזל טוב! לאחרונה אני מגיעה להכרה והבנה שבמהלך שלוש השנים אני עברתי דברים רבים שתרמו להתפתחות האישית שלי. חלק מן הדברים קשורים יותר לבן הזוג (כמו החתונה, מעבר לגור ביחד, חברים משותפים חדשים) וחלק אחר של הדברים, שהוא מאוד משמעותי עבורי, אינו קשור לבן הזוג. ניסיתי לשתף את בן הזוג במה שעבר ועובר עליי ועדיין אני מרגישה שזה פשוט לא זה כשהוא לא חווה את הדברים ביחד איתי. אני מרגישה שאני נמצאת בנקודה מאוד שונה בחיים כרגע מבן הזוג במובן של תפיסות חיים שונות וזה מאוד מקשה על הזוגיות. האם יש לך עצה איפה להתחיל? מה כדאי לעשות? אני מניחה שתייעצי לנו לדבר על כך והשאלה שלי היא איך ניגשים לעניין? הנקודה העיקרית כאן היא שהתפיסה שלי לגבי דברים היא לדבר עליהם במשותף ולהגיע למסקנות ולעומת זאת אני לא זוכה לשיתוף פעולה מבן זוגי כבר בנקודה ראשונית זו. מבחינתו לא צריך לדבר על כל דבר והוא וזה רק מכניס אותו למתח כשאני מעלה נושאים שונים ומצפה לתגובה כלשהי. מה עושים?

שלום לך אין לי עיצות טובות. זוגיות זה עניין מורכב ואת צריכה למצוא את הדרך שלך אל בן זוגך. תנסי לראות את החיים איתו כדרך, שאת צריכה לעשות. כמקור של צמיחה והבנה קודם כל לגבי עצמך. מנקודת מבטי זוגיות והורות אלו הם התהליכים העמוקים והחשובים ביותר של האדם כי זה מפגיש אותנו עם המקומות שאנו לא כל כך רוצים לראות. בן זוג הוא מראה, ולא תמיד זה קל לחיות מול המראה הזו. אז תמשיכי בדרך, את רק בתחילתה ותשתדלי בדרך הזו להיות קשובה לעצמך ולבן זוגך ולבטא את צרכייך ושאיפותייך בצורה הברורה ביותר. אם תעשי כך, השמיים יתבהרו. אני יודעת שלא עניתי לך באופן ספציפי, כי אין תשובות. את צריכה למצוא את דרכך בהקשבה ואהבה. בהצלחה אירית

שלום , רציתי לדעת האם יש קשר בין מצב נפשי דכאוני להופעת מחלת הסרטן בכלל, וסרטן בלוטת התריס בפרט. האם יש מחקרים שנעשו בתחום? תודה, גלי.

ישנו קשר בין מצבים נפשיים, מבנה אישיותי וסגנונות התמודדות עם לחץ לבין מחלת הסרטן. יחד עם זאת, זה לא אומר שזה הגורם היחיד להופעת המחלה. נעשו הרבה מחקרים בתחום וגילו , שישנו מבנה אישיות מסויים שיש לו סיכוי גדול יותר לחלות במחלת הסרטן. אך עדיין לא אומר שכל מי שיש לו מבנה אישיות מסוג זה יילקה בסרטן, לכך מתווספים גורמים נוספים, חלקם ידועים וחלקם אינם ידועים. אינני יכולה לפרט במדוייק לגבי סגנון אישיותי, אך הוא כולל הפנמה של רגשות וכעסים וקושי לבטא אותם כלפי חוץ, (וזה מתקשר גם לדכאון) וישנם כמובן עוד מרכיבים. בלוטת התריס, נמצאת באזור צ'אקרת הגרון וגם כאן צ'אקרה זו אחראית על ביטוי ותקשורת כך שיכול להיות קשר בין הדברים (אך חשוב לציין זה לא נבדק מחקרית ) בכל מקרה כל אדם שחלה בסרטן , כדאי שיימצא את התשובה הפנימית שלו, למשמעות המחלה שלו, בנוסף לידע הקיים. בברכת בריאות שלמה אירית

שלום, אני בת 25, אני יוצאת עם מישהו כבר 8 שנים!! (כן, זו האמת..).אני אוהבת אותו והוא אותי ויש לנו קשר מדהים.אבל אנחנו לא מתחתנים... מדברים על זה, הוא אומר שהוא רוצה אבל לא מציע לי.. זה נשאר בגדר דיבורים.. חברות שלי כבר החלו להתחתן ואני מוצאת את עצמי מקנאת בכל אחת שמספרת לי שהיא מתחתנת.אני מרגישה שזה לא הוגן ושלי מגיע יותר... אני יודעת שאולי זה נשמע קטנוני , אבל ככה אני מרגישה.. היו לנו בעיות בשנתיים האחרונות, קרתה לי טרגדיה במשפחה והדבר השפיע עלי מאוד, הפך אותי למדוכאת וחרדה ואפילו קצת היפוכונדרית.. זה השפיע על הקשר כי אני הייתי די מרוכזת בעצמי ובכאב שלי ובאובדן..הוא אפילו אומר שהוא רצה להציע לי אבל בגלל איך שהייתי, הוא הרגיש שזה לא מתאים.. אחרי הטרגדיה (אבא שלי נפטר בפתאומיות), כמה חודשים אחרי עברנו לגור ביחד כי הייתי חייבת לברוח מהבית.. היה לי מאוד קשה להיות שם- וכשנה אחרי שגרנו ביחד, החלו כל הבעיות והחרדות שלי- אז הוא אומר שהוא לא רצה שנתחתן כי הוא פחד שזו לא תהיה עוד בריחה למשהו... אני רוצה להתחתן ואני מקנאה וכועסת שהחיים שלי נהרסו בגלל האובדן, ולא מספיק קשה לי, אז הוא גם לא מתחתן איתי בגלל זה... אני צריכה עיצה ועזרה- האם הוא צודק? ואולי אני? נמאס לי לקנא בכולם ולשמוח בשביל אחרים- רוצה לשמוח בשבילי ולהיות מאושרת, זה לא מגיע לי? אשמח לכל עזרה. תודה.

שירז,בטח שמגיע לך מגיע לך טוב ורק טוב,ושלא תפקפקי בזה אפילו לשניה. אני מציעה לך לנסות לדבר איתו ולומר לו מה את חושבת ומרגישה אפילו לראות לומה שכתבת כאן,שיבין שאת מאמינה בזה ולא רואה בזה כבריחה. ובאשר לטרגדיה המצערת שעברת אולי גם על זה כדי לדבר אולי אפילו עם איש מקצוע,לא מגיע לך להיות עצובה! סופיה

שירז אני מתרשמת שאת זקוקה לעזרה בעיבוד האובדן וכל מה שקרה לך בעקבות זה. חוץ מזה האם את בטוחה שאת רוצה להתחתן איתו? כי אם כן ,אני מסכימה עם סופיה ,שמציעה לך לדבר איתו, ולשאול אותו באופן ישיר מה הוא רוצה, למה הוא מחכה. אם הוא מאד מהסס, אז כדאי להכנס לעניין לעומק, ולבדוק את זה ,כיוון שאתם כבר שמונה שנים ביחד ואת בת 25 כך שזה זמן מספיק לקבל איזשהי החלטה. קיימת אפשרות להיות בקשר טוב וחזק גם ללא נישואין, אבל נראה לי ,שלך חשוב למסד את הקשר ,ואת צריכה לעמוד על כך. לא להכריח אותו כמובן, אלא לעמוד על כך שהוא יקבל החלטה, לכאן או לכאן, כדי שאת תוכלי לבנות את חייך בהתאם. יחד עם זאת , אולי גם את לא מוכנה, כיוון שאת עדיין עסוקה בהתמודדות עם האובדן שקרה לך. אז כדאי לבדוק לעומק את על הנקודות האלה , ועדיף בעזרת איש מקצוע. בברכה אירית

שלום לך,שירז מציעה לך מכל הלב לעבור קודם כל טיפול כדי לפתור את הבעיות שציינת כדי שתוכלי להכנס למערכת של מחוייבות כמו נשואין "נקייה" מכל מה שעברת עד עכשיו על מנת שלא יהיו משקעים שיכבידו ויפריעו לנהול יציב של מערכת יחסים. ממליצה שתעברי אפילו סדנא של מודעות והתפתחות אישית, או אפילו לעבור ייעוץ+טיפול במקביל. רק טוב, ובהצלחה

אני לא יודעת איך להביע את מצוקתי, גם ממש קשה לי לכתוב את שעל ליבי. אני מרגישה מאוד מדוכאת, עצובה כל הזמן, חסרת שקט נפשי,סובלת מלחץ וכאבי ראש, כל הזמן נסערת ולא יודעת כיצד להתמודד עם מה שעובר עלי. אני מרגישה מאוד בודדה ואין לי עם מי לדבר על מה שעובר עלי. הייתי מאוד רוצה לדבר עם מומחה שיעזור לי לפני שאני אאבד את כל שפיותי ואצא מכל שליטה. הבעיה שביררתי לגבי טיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים, ולמרות ההנחה הרצינית, אין לי כסף לשלם בעבור זה (160 שקל לטיפול). האם יש דרך לקבל טיפול ללא הוצאות כל כך גבוהות?

אני בן 28, מזה 8 חודשים אני מרגיש חולשה כללית בכל הגוף. גם אם אני ישן טוב אני כל הזמן עייף. בנוסף, אני מאבד לפעמים שיווי משקל, מרגיש מסוחרר ולגמרי לא מפוקס. ניבדקתי שוב ושוב אצל רופאים והם לא מצאו כלום. אורח החיים שלי איזו בריא, לא לגוף ולא לנפש אך עד לפני 8 חודשים לא סבלתי משום בעיה רפואית. אני נלחץ די בקלות וניתן לומר שיש לי גם בעיה של חרדות (בעיקר בענייני בריאות). רציתי לדעת האם יתכן שהסימפטומים הכ"כ חזקים (כמו איבוד שיווי המשקל) יכולים להיות תוצאה של דיכאון ומה עליי לעשות כדי לטפל בבעיה זו.

סחרחורות , איבוד שיווי משקל, חולשה, ללא מממצא רפואי יכול להעיד על מצב חרדתי. מצב חרדתי לעיתים מלווה בדכאון או ההיפך, דכאון יכול להיות מלווה בחרדה. ולעיתים חרדה היא חרדה, באה בהתקפים . אם אתה חושב שמצבך הרגשי , נפשי, דורש טיפול, כדאי לפנות לטיפול ודרך הטיפול תוכל לקבל גם אבחנה לגבי מצבך. מעבר לכך יש אפשרות לקבל את האבחון מרופא המשפחה ולקחת טיפול תרופתי שיקל על הסימפטומים. בברכה אירית

תודה.

שלום לך,יוני מציעה לך לעבור טיפול בהילינג אנרגטי - עוזר מאד!! אתה יכול לפנות לאי מייל הפרטי שלי ולציין את מקום מגורייך ונראה איך אפשר לעזור לך. רק טוב, ובהצלחה

אירית שלום יש לי 2 בעיות: 1. אני קונה דברים, ו-70% ממה שאני קונה, אני תמיד הולכת ומחליפה אח"כ - או בגלל איזה פגמון קטן שמצאתי (שלא היה מפריע לאף אחד אחר), או בגלל שזה פתאום לא מצא חן בעיני. האם זה מעיד על איזו בעיה נפשית? זה די מפריע לי, כי פשוט חבל לבזבז את הזמן על כאלה דברים... 2. אני בת 33, נשואה, מרגישה די טוב , חוץ מזה שאיזה פעמיים ביום בערך, אני חושבת על מקרים רעים שיכולים לקרות לי/לבעלי/לילדה. כלומר: נניח אם בעלי מאחר מאד, אני תמיד חושבת שאולי קרה לו משהו, למרות שבתוך תוכי אני יודעת שהכל בסדר. כשקורה משהו, ויש הסבר חיובי או שלילי, אני תמיד אבחר את השלילי, ואבנה תסריטים של כאב, מוות חס וחלילה וכו'... תודה מראש על עזרתך

קשה לאבחן מצבים נפשיים דרך האינטרנט, הפעולה של החזרת דברים יכולה להעיד על התנהגות כפייתית ומה שכתבת לאחר מכן יכול להעיד על חרדה והן שתיהן קשורות זו לזו. חשוב לי לאמר שמה שאמרתי מעיד שאכן אצלך זה כך.מה שחשוב לאמר שאם זה מפריע לך לחיים התקינים זו בעיה. יכול להיות לבעיה הזו שם ויכול להיות שלא. אני מציעה לך לחשוב האם את מעוניינת לטפל בבעיה הזו, האם היא קשורה לבעיות נוספות בתחום הרגשי ולראות אם את מעוניינת להתחיל תהליך של התבוננות וטיפול בבעיות שמפריעות לך. בברכה אירית

מה שאמרתי אינו בהכרח מעיד שמדובר בהתנהגות כפייתית וחרדה.יש צורך באבחון מסודר, אם רוצים לקרוא לבעיה בשם. בברכה אירית

שלום אירית! אני מאוד שמחה לגלות את הפורום הזה! אני סטודנטית לעבודה סוציאלית, כרגע לקראת סיום התואר הראשון! אני מאוד מתעניינת בתחום הגוף-נפש וכרגע עובדת על סמינר המחקר וסמינר עיוני בנושא. סמינר המחקר בודק את הגישות,תפיסות ושילוב תחום זה עם מקצוע העבודה הסוציאלית והסמינר העיוני עוסק בהיבט של שיתוף והשתתפות וכיצד ניתן להעזר בתחום לעודד ולשפר מיומנויות של השתתפות. מצאתי מספר מאמרים הנוגעים לנושא כגון: mind-body interventions: applications for social work practice ועוד. רוב המאמרים מסכמים בכך שחסרים מאמרים ומחקרים של עובדים סוציאליים העוסקים בתחום הגוף-נפש והייתי רוצה לשאול אותך אם ידוע לך על מאמרים נוספים בהם אוכל להיעזר? מעבר לכך, אני מתקשה בלמצוא מרואיינים לסמינר המחקר שלי - האם את יכולה להמליץ לי במקרה על עובדים סוציאליים שמשלבים בעבודתם את תחום הגוף-נפש?(הראיון קצר ויכול להיות טלפוני, ישנה גם אפשרות שאשלח את השאלון עצמו במייל). מעבר לסיוע מקצועי זה אשמח לשמוע על עבודתך. אני כרגע בודקת את אפשרויותיי להמשך דרכי וזה מאוד מעניין ומעודד למצוא מישהי כמוך שאולי תוכל להנחות אותי. תודה רבה!!!!!

דקלה שלום קודם כל תודה רבה, על הפרגון. אינני יודעת איך אני אוכל לעזור לך כי אכן חסרים מאמרים ,ועובדים המשלבים בין התחומים, זה קורה בעיקר בפרקטיקה פרטית. את יכולה לכתוב לי לאי מייל ונראה אם אני יכולה לעזור לך [email protected] בברכה אירית

שלום, אני בן 22, גובה 175, משקל 60 הבעייה שלי שאני ישן הרבה מאוד, אני ישן בממוצע 12-14 שעות (עם סטיית תקן נמוכה מאוד). ניגשתי לכמה וכמה רופאים, זה לא העלה דבר, בדיקות דם -תקין, בדיקת עצבים -תקין, אני חש שזו בעייה פסיכולוגית, דוקטור אירית, האם יש בעיה כזו? מניעים? פתרונות? אשמח לשמוע. תודה, אלי

אלי היקר, איך אתה מרגיש בזמן שאתה ער? האם אתה צליח לתפקד(לאכול,לעבוד וכו)? תודה,סופיה

כן, הכל בסדר כשאני ער.

אלי יקר קודם כל אני לא דוקטור , למרות שהפורום הוא בדוקטורס ,שזה שם כולל לתחומי מומחיות. אם אתה חש שזו בעיה פסיכולוגית יש להניח שאתה יודע על מה אתה מדבר. מה שחשוב הוא במקרה כזה לפנות לקבלת טיפול, עזרה, ייעוץ או הכוונה. מהדברים שאתה מתאר קשה להבין מה בדיוק הבעיה הפסיכולוגית , מעבר לזמן השינה. אז אם אתה רוצה תוכל לספר יותר. בברכה אירית

שלום. אני בן 33 וגר במרכז. לפני 3 שבועות קיבלתי צו לאבטחת ישובים בדרום. מרגע קבלת הצו אני בחרדה גדולה ופחד ממוות שלי כתוצאה מאירוע בטחוני במילואים. אני בקושי ישן ומוצא את עצמי ער במיטה עד שעות הבוקר שבמוחי כל מיני תסריטי אימה על הצפוי לי. אני מתעורר בכוונה בשעות הבוקר המוקדמות (05:00) וזאת על מנת שאהיה עייף אחרת אני לא ישן כלל (היו כמה לילות ללא שינה כלל). אין לי מצב רוח לכלום וגם בעבודה כאשר אני נזכר במילואים אני נכנס לפאניקה שמתבטאת בדופק מהיר ולב דופק חזק. אנשים סביבי כבר החלו לראות שינויים בי והחלו לחקור מה עובר עליי. אני נשוי ויש לי תינוק קטן ואני דואג גם לגביהם מה יקרה אם חס וחלילה אני לא אחזור. דיברתי עם הצבא (במקור אני איש מחשבים ולא לוחם) אך לא סיפרתי להם על מצבי הנפשי אלא ניסיתי להתחמק בגלל לימודים. כלום לא עזר ולא יעזור הם נחושים שאצא לשם. אני לא יכול להמשיך ככה ואני לא יודע מה לעשות. אני בקושי אוכל, ירדתי 5 קילו בזמן הזה, אני לא ישן וגרוע מכך אני מפחד מהרגע שבו אין לי מה לעשות כי אז המחשבות צצות. אני חייב לראות מישהו שיעזור לי אבל אני לא מכיר שום פסיכיאטרים, האם תוכלו להמליץ לי על אחד באזור המרכז? אני שייך לקופת חולים כללית אך אלך גם למשהו פרטי. ככל שמועד המילואים מתקרב המצב נהיה גרוע מרגע לרגע במיוחד לאור הדחיה של בקשתי לביטול המילואים. אנא עזרו לי בדחיפות. תודה

איפו יש שרות פסיכולוגי לנוער. האם זה קשור לקופות חולים או יש מרכזים מיוחדים?

היי אירית ישנו מרכז לבריאות הנפש ,לדעתי בכל עיר. השירות במרכז ניתן חינם.ניתן גם לפנות לקופת חולים. בהצלחה סופיה

שלום אני סובל בבעיית מחשבות טורדניות ואני רוצה לפנות לטיפול בנושא. אל מי עליי לפנות, לפסיכותרפיסט? פסיכיאטר? פסיכולוג? אשמח גם לקבל המלצות באזור חיפה והצפון או המלצות על דרכי התמודדות תודה רבה

אני מכירה פסיכולוגית שמתמחה בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית ומקבלת בקליניקה בתל אביב. אם אתה מעוניין שלח לי מייל: [email protected]

פסיכיאטר - מטפל באופן תרופתי יש פסיכיאטרים שעושים גם פסיכותרפיה. פסיכולוג ופסיכותרפיסט עושים עבודה דומה, שזו עבודה טיפולית ההבדל בינהם זה אופן ההכשרה. אני ממליצה לפנות למרכז הקליני הבין תחומי של אוניברסיטת חיפה, שם יוכלו להפנות אותך למטפל מתאים לתחום הבעיה שאתה מציג. בברכה אירית

היייייי יריב ישנו ספר חדש שיצא ממש לפני כמה שבועות הוא נקרא:"די לואובססיה של פרופסור עדנה פואה ורייד וילסון,הוצאת מודן" הספר מדבר על הבעיה עצמה ומציע כל מיני דרכי התמודדות. הספר אינו תחליף לטיפול כמובן אבל אולי הוא יכול לכוון אותך. סופיה

סופיה, תודה רבה על ההמלצה

הבעייה: מעיים עצבנים במשך 4 שנים. עשיתי את כל הבדיקות החלפתי 3 קופות חולים שום כלום. לאחרונה הציע לי רופא משונה לקחת רסיטל פעם ביום הוא הבטיח שארגיש רגוע יותר טוב. הוא עמד בהבטחתו.. אני מרגיש מעולה. השאלות שלי: האם עליי לקחת באמת שעה לפני שינה? 2. האם הכדור ימנע? או ירפא? או ידחה את הכאבי בטן שמגיעים פעם בחצי שנה? 3. מה זה הכדור הזה באמת? בברכה. מאיר

מה זאת אומרת "רופא משונה"? בכל מקרה אין לי ידע מספיק בנושא תרופות כדי לענות לך על השאלה. בברכה אירית

אני סובלת מאכילה כפייתית. אילו טיפולים אלטרנטיביים יש לבעית אכילת היתר. תודה

צריך לעשות טיפול משולב: עבודה דרך הגוף, טיפול נפשי וניתן לשלב טיפול הומאופתי אפשרות נוספת ששמעתי לאחרונה היא על שיטת ipek שקשורה לשיטת" מוח אחד" (קנסיולוגיה). שמעתי על הצלחה בתחום הזה. חוץ מזה יש קבוצות לעזרה עצמית ותמיכה הדדית שעובדות עם שיטת "12 הצעדים" שעוזרת מאד בהתמכרויות למינהן. בכל מקרה כדאי להתחיל לטפל תוך כדי הבנה שזו התמודדות עמוקה מאד , בעיה הנובעת ממשהו עמוק,. וחשוב מאד לקבל את הבעיה , לטפל בה רק להבין שזהו תהליך ארוך. בהצלחה אירית

שלום עירית אני מעוניינת לדעת האם ישנה אפשרות לשיקום שכולל עזרה בדיור ולימודים ללא שילוב עם עבודה? איך ואיפה אני יכולה למצוא עזרה כזאת? תודה מראש?

שלום רב אני בת 23 -רווקה פשות בזמן אחרון הזיכרון שלי הולך ונחלש-אני שוחחת נגיד מה אמרו לי לפני דקה! אני לא מרוכזת בכלל וזה נורה מדעיג אותי. בעבודה אומרים שאני מרופפת בעננים!!!!!!!!! מה אני אמורה לעשות???????????

בשבלב הראשון כדאי להתייעץ עם רופא . בברכה אירית

אתמול בלילה קרה לי משהו מאוד מאוד מבהיל... הייתי בין שינה לערות, והזיתי לחלוטין כי יש מימולי עצם, אשר נעלם תוך מספר שניות. יש לציין כי באותו רגע הייתי ערה לגמרי, וכן אין לי חום ואני לא חולה ולא נוטלת תרופות באופן קבוע. אני לא יודעת מה פשר הדבר, אבל זה מאוד מאוד מאוד הפחיד אותי באותו רגע וגם עכשיו.. מה הסיבה שיש הזיות? תודה מראש

אם זה חד פעמי לא הייתי קוראת לזה הזיות. יש לפעמים בין השינה לעירות כל מיני דברים שלא רואים בראייה הרגילה של העירות זה יכול להיות צבעים או צורות. שוב אני אומרת אם הכל תקין אצלך וזה הדבר היחיד שהיה לך לא נראה שיש ממה לפחד. אם זה ימשיך או יחריף אז כדאי לחשוב מה לעשות לילה טוב אירית

אני בחורה צעירה בת 24 שעשתה הרבה שטויות בחיים שלה אבל הפסקתי , הבעיה שלי היא כזאת בעברי היה לי זכרון פנומנלי (לא משהו רשמי- אבל היה לי זכרון מעולה ביותר) אין דבר שלא הייתי זוכרת והצטיינתי גם בלימודים עקב כך...בגיל 22 הייתי תקופה של 3 חודשים בהודו וניסיתי קצת סמים - לקחתי אקסטזי, ל.ס.ד, טריפים, קוקאין ועישנתי הרבה חשיש וגראס (אני חייבת לציין שסמים נרקוטים כגון אקסטזי וכל השאר לקחתי רק 2 מכל סוג כל החיים שלי) וזה דפק לי את הזכרון שלי לגמרי ...היום אפשר להגיד עלי שאני ממש סנילית וזה ממש מפחיד אותי - מה אני יכולה לעשות כדי להחזיר אלי את הזכרון שלי ..אני רק בת 24 ואני ממש מתוסכלת. אשמח לתגובה מהירה לי

סמים קשים יכולים לפגוע במוח, לעיתים גם בשימוש חד פעמי. אני מקווה שהיום את לא נוגעת בסמים כי כנראה עבורך זה די מסוכן. חוץ מזה האם יש עוד תופעות חוץ מאיבוד הזכרון? כמה זמן את אחרי השימוש? בכל מקרה כדאי לפנות למומחה לקבלת ייעוץ בברכה אירית.

אירית - התקופה הזאת מאחורי אני לא נוגעת בשום סם אני כבר שנה + לא נוגעת - ואני לא סובלת מעוד תופעות כלשהן אבל מה אני עושה עכשיו ? איך אפשר לטפל בזה ?

אני לא יודעת מה לא בסדר אצלי אבל אני יודעת שב-י"ב נהרסו לי החיים,אני בן אדם שלא יכול לדבר אם כל אחד על מה שאני מרגישה וב-י"ב הפנמתי כמעט שנה שלמה מה אני מרגישה,והיו לי הרבה דברים שהפריעו לי,וניהיתי פאסימית ואני כבר לא מכירה את עצמי,אולי אני צוחקת מבחוץ וכולם חושבים שאני בן אדם שמח אבל אני אוכלת את עצמי מבפנים.רגע אחד אני בבאסה ואין לי חשק לדבר אם אף אחד ואני רוצה רק להסתגר איפה שהוא ולבכות ורגע אחר אני שמחה.ההורים שלי הם אנשים שאי אפשר לדבר איתם ולכן אם אני רוצה לדבר אם מישהו אז אלו יהיו החברות.ההורים שלילא יודעים באיזה דיכאון הייתי כל י"ב,חשבתי על לפרוש מהלימודים ואיך שהוא עברתי את זה,שנאתי את הלימודים.אני חצי שנה באותו מצב כמעט כמו בי"ב אבל יותר טוב,כי אני איך שהוא מודעת לזה כי דיברתי אם מישהו,אבל אני לא יודעת מה לעשות ומה שקורה לי בצבא לא עוזר.כמעט ואף פעם אני לא מדברת עם ההורים שלי על מה שמפריע לי ביחס אליי או לדברים שאני אוהבת,למשל אין להם מושג מה עבר עליי בי"ב,כי למשל אם ניסיתי לדבר איתם פעם אחת על משהו שרציתי וזה יעשה לי טוב אבא שלי זילזל בזה.הם מקשים לי על החיים.כבר אין לי ערך לחיים כמו פעם,לא איכפת לי למות עכשיו,אני חושבת על זה לפעמים,אני לפעמים מעדיפה למות כי אין לי כוח להתמודד עם החיים או עם כלום.אני רוצה לברוח מהכל,כל מה שעשיתי עד עכשיו בחיים זה ללמוד וללמוד וזה לא מבחירתי ועד שסיימתי ללמוד הגיע לי הצבא,וזה עוד משהו שעובר לי רוב הזמן בדיכי כזה,כי זה לא משהו שאני אוהבת לעשות,זה לא מספק אותי,ואם אני רוצה לעשות משהו שאני אוהבת כדי לעודד את עצמי ולא לרחם על עצמי אז או שאני לא יכולה עקב התפקיד או שכבר אין לי מצב רוח ואין לי כוח למשוך את עצמי.

הי מעיין, נשמע שעוברת עלייך תקופה ארוכה לא קלה. אני מקווה שאת לא באמת "לפעמים מעדיפה למות" ושאת מבינה שתקופה זו, למרות כל מה שעובר עלייך, היא תקופה - ואפשר לטפל בדכאון ולגמרי לצאת ממנו שמחים ומחוזקים. אני במקומך הייתי מוצאת דרך להיות בטיפול פסיכולוגי שממש יכול לעזור לצאת מהדיכאון ולהרגיש טוב יותר, ואם את חוששת בגלל השירות תנסי לבקש מהורייך עזרה לטיפול פרטי. יש לך עוד חיים ארוכים שמחכים לך אחרי הצבא, שבהם תהיי עצמאית ותעשי מה שתרצי, ולא תצטרכי ללמוד אם לא תרצי, ולא תצטרכי להיות בצבא - ותחיי את חייך. מכל הלב אני ממליצה על טיפול ומקווה שתרגישי ממש טוב בקרוב. קוקי

אני חושבת הרבה פעמים שעדיף למות,ואני לא רוצה לערב את ההורים שלי,אם כבר אז בלי ידיעתם,אבל ללכת לפסיכולוג זה הרבה כסף ואני לא רוצה ללכת כי זה כאילו לא בשבילי,אני התבייש ללכת לפסיכולוג,(אני לא יודעת כבר!!!!) ,למרות שאם אני יספר לאנשים מה עובר לי בראש אז כן היו שולחים אותי לפסיכולוג ,ואם אני אלך לקב"ן אז אני לא רוצה שיוציאו אותי מהצבא כי אז לא יודעת.....יחשבו עליי דברים או משהו,ואני לא רוצה שידעו מה המצב שלי אם הוא לא טוב,אבל אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי,אני ממשיכה ( אני עדיין כותבת כאן)לנסות להתמודד אבל נראה לי שמתי שהוא אני לא יוכל להתמודד יותר ואז אני לא יודעת מה יהיה איתי.... ההורים שלי לא יודעים ולא יידעו מה עובר עליי,אני חושבת שחלק ממה שעברתי בי"ב או ממה שהרגשתי זה הכל בגלל ההורים שלי(אני לא מאשימה אותם או מפילה הכל עליהם,אני אוהבת אותם אבל כמעט ולא ראיתי מהם תמיכה במה שרציתי לעשות,או בכל מה שאני אוהבת לעשות וזה עוד יותר קשה, הרבה דברים שרציתי השגתי בעצמי וזה מראה לך שאם אני רוצ התמיכה אז לא תיהיה לי בהכל,אולי עכשיו זה קצת שונה,דיברתי שנה שעברה אם היועצת של הבית ספר והיא אמרה לי מה לא בסדר,לא סיפרתי לה הכל אבל הרב,והיא אמרה לי שיש לי חוסר תקשורת עם ההורים שלי,ובגלל זה בכל מה שמפריע לי או מציק לי אני מדבר עם חברות ואף פעם לא איתם,אם חברות שלי דיברתי כל הזמן אבל לא על מה אני חושבת ממש,לא יודעת מה לעשות....

האם רפואה משלימה יכולה לעזור במקרים מחשבות טורדניות ואם כן לאילו סוגי טיפולים ניתן לפנות?

אני ממליצה טיפול בהומאופתיה קלאסית יחד עם טיפול פסיכולוגי. בתחום של הטיפולים אפשר לפנות לטיפול קוגנטיבי וניתן לפנות לטיפול ארוך יותר המטפל בשורש הנפשי, רגשי ונוגע יותר בעומק . בברכה אירית

רב תודות!!!