פורום שווה לכל נפש

שלום רב!! בתי בת ה-26 נמצאת במשבר נפשי קשה, אינה עובדת וחייה עם מובטל בעל עבר פסיכיאטרי ועדיין אינו יציב ולדעתי תלוש מהמציאות. גם הוא אינו עובד. שניהם מתקיימים על חשבון הוריו המשלמים את הוצאות המחייה. עד לפני כשנה הייתה בתי סטודנטית מצליחה, שאפתנית ומלאת שמחת חיים, היום לאחר תקופה של שנה במחיצתו, ירדה חזק מאד במשקל ואבדה את שמחת החיים. ניתקה קשר עם חבריה. ולמעשה אינה מבלה ומיום ליום הולכת ודומה לו בהתנהגותה ובדרך חשיבתה. הוא משתלט על נשמתה, פוקד עליה בנוכחותנו והיא מצייתת ללא היסוס, בכל שאלה התשובה באישורו ואנו מבינים שהיא ויתרה על עצמאותה למענו.למדה ממנו שאין צורך לעבוד, אפשר לחיות על חשבון טוב ליבן של הבריות. היא הפסיקה בעצתו את לימודיה באוניברסיטה ולאחר מאמצים רבים הוא שוכנע שכדאי לה לסיים את התואר והוא איפשר לה להמשיך ללמוד. למעשה כל דבר מצריך את אישורו.ניסינו במשך תקופה זו לדבר על ליבה, אך ללא הועיל. כיום היא בהריון בשבוע ה-11 ואינה מעוניינת להפיל את הוולד, למרות שבמשפחתו ישנן בעיות נפשיות כבדות וגנטיות. יצרנו קשר עם משפחתו בנסיון לדבר על ליבם ולשחרר את בתנו מקשר זה שטופח על ידם אך ללא הועיל, אמו מנסה בכל דרך להמשיך ולחזק קשר אומלל זה. בתי אינה מעוניינת לגשת לכל סוג של טיפול מכיוון שהוא ממש השתלט על אישיותה ועל שיקול דעתה באופן הרסני והיא מקשיבה לכל פקודה שנותן לה. לאיזה גורמים ניתן לפנות בכדי להרחיק אותה ממנו על מנת לקבל טיפול? מה ניתן לעשות?? בברכה ובתודה,אב מיואש

שלום רב!! בתי בת ה-26 נמצאת במשבר נפשי קשה, אינה עובדת וחייה עם מובטל בעל עבר פסיכיאטרי ועדיין אינו יציב ולדעתי תלוש מהמציאות. גם הוא אינו עובד. שניהם מתקיימים על חשבון הוריו המשלמים את הוצאות המחייה. עד לפני כשנה הייתה בתי סטודנטית מצליחה, שאפתנית ומלאת שמחת חיים, היום לאחר תקופה של שנה במחיצתו, ירדה חזק מאד במשקל ואבדה את שמחת החיים. ניתקה קשר עם חבריה. ולמעשה אינה מבלה ומיום ליום הולכת ודומה לו בהתנהגותה ובדרך חשיבתה. הוא משתלט על נשמתה, פוקד עליה בנוכחותנו והיא מצייתת ללא היסוס, בכל שאלה התשובה באישורו ואנו מבינים שהיא ויתרה על עצמאותה למענו.למדה ממנו שאין צורך לעבוד, אפשר לחיות על חשבון טוב ליבן של הבריות. היא הפסיקה בעצתו את לימודיה באוניברסיטה ולאחר מאמצים רבים הוא שוכנע שכדאי לה לסיים את התואר והוא איפשר לה להמשיך ללמוד. למעשה כל דבר מצריך את אישורו.ניסינו במשך תקופה זו לדבר על ליבה, אך ללא הועיל. כיום היא בהריון בשבוע ה-11 ואינה מעוניינת להפיל את הוולד, למרות שבמשפחתו ישנן בעיות נפשיות כבדות וגנטיות. יצרנו קשר עם משפחתו בנסיון לדבר על ליבם ולשחרר את בתנו מקשר זה שטופח על ידם אך ללא הועיל, אמו מנסה בכל דרך להמשיך ולחזק קשר אומלל זה. בתי אינה מעוניינת לגשת לכל סוג של טיפול מכיוון שהוא ממש השתלט על אישיותה ועל שיקול דעתה באופן הרסני והיא מקשיבה לכל פקודה שנותן לה. לאיזה גורמים ניתן לפנות בכדי להרחיק אותה ממנו על מנת לקבל טיפול? מה ניתן לעשות?? בברכה ובתודה,אב מיואש

לפי דעתי אתם צריכים עזרה מקצועית.. דברו אוליי גם עם החברים שלה למרות שהיא נתקה איתם כל קשר.. שידברו איתה וכו..

שלום לך אב יקר קשה לקרוא את מה שאתה כותב, אני מניחה שאתם עוברים שנה לא קלה. אז קודם כל הברירה היחידה שלכם היא לפנות בעצמכם לטיפול או ייעוץ, כי המצוקה הקשה היא שלכם. כמובן שהיא בהתייחס לבתכם, אבל איתה נראה שכרגע שום דבר לא עובד. אז אולי אם אתם תתחילו סוג של תהליך, זה יתרחב ויוכל להגיע גם לבתכם. יחד עם זאת ואני אומר זאת בזהירות ואני יודעת שקשה ליישם את זה, היא אדם בוגר וכמעט אין שום דבר שתוכלו לעשות כדי לשנות את בחירתה כרגע. אולי יבוא יום והיא תתפכח ותראה כמה היא טועה ותלמד על בשרה את השיעור הקשה הזה. אתם יכולים לבחור איך לנהוג. להמשיך לקבל אותה ואותו כך, ללא נסיונות לשנות (_כי זה לא עוזר) או להחליט שאתם מתנתקים ולא מוכנים לקבל אותה כך. כל אדם בעולם הזה, צריך ללמוד את השיעור שלו, בדרך הקשה או הקשה יותר. וגם לכם יש כנראה שיעור קשה עם הילדה הזו. ליבי איתכם, אני מאחלת לכם שתדעו ימים טובים יותר ושהמצב יישתנה במהרה. תזכרו, שהחיים נעים לכל מיני כיוונים וצריך להמשיך לקוות אירית

היני אני שוב.. לא נשאר לי חוץ משני החברים הטובים ביותר של האדם.. המחשב והכלב .. איתם אני מבלה כל זמני הפנוי והלא פנוי.. אני רוצה לספר לכם בדיחה.. זוכרים שלשום כשהייתי בשיא הדכאון .. עודדתם אותי פה תודה לקוקי ואירית.. אז ניגש לבדיחה: כל הזמן רק חשבתי שיש מלא אנשים שדואגים לי.. אז שלשום החלטתי לא להיות לבד .. החלטתי להתקשר לאנשים שיכולים להבין אותי ולעזור לי.. או לפחות לתמוך בי.. רק רציתי לזרוק את עצמי בתוך קבוצה כזאת ולהגיד להם "אני עייף.. תטפלו בי.. תשארו איתי".. לקחתי את הפלאפון וצלצלתי לאדם מאוד קרוב אליי ומאוד אוהב אותי ומתחשב בי.. קבעתי איתו שיבוא אליי .. בערב הוא הגיע אבל לא ראיתי בעיניו את ההתלהבות לעזור.. הרי זה צריך להיות מאוד חשוב לו שאני הולך לגלות לו את "הסוד הגדול".. הוא בא מתושתש .. עייף מהעבודה .. ממש לא מתעניין בכלום.. למה שהוא יתעניין יש לו משפחה כבר שהיא בראש סולם הדאגות שלו.. כמובן .. לא סיפרתי לו כלום. אז זאת הבדיחה שממש לא מצחיקה.. חזרתי לאגם הבוץ שוב.. התאבקתי וניסיתי לחפש דרך אחרת.. אז עלה לי רעיון: לחפש מקרים דומים למקרים שלי ולבדוק איך הסתיים המצב שלהם.. את האמת אני עדיין מחפש כי זה לא שכיח אצלי.. תמיד אמרתי שצריך להוסיף לעולם הפסיכולוגיה הפרעה חדשה שהתגלתה אצלי. איתי זה לא הצליח אבל אוליי יצליח עם אחרים.. סתם נקודה למחשבה.. נגיד שאתה מדוכא בגלל חובות כספיים כבדים.. אז תחפש אחרי מצבים דומים ותראה איך הסתיימו.. נגיד במקרה הכי גרוע שמצאת 10 מקרים כמו שלך 9 מהם התאבדו ואחד מצא פתרון והסתדר.. אז זה אומר שיש סיכויי שתצליח כמו האחרון. אני עדיין מחפש מקרים כמו שלי :) תודה.. תחזיקו לי ידיים.

הי רמי, אני חושבת שיש לבחון את כל המצב בכלליות ואת הדרך לפתור את הבעיות אחת אחת. לגבי הביקור של חברך, אתה יכול לחלק אותו לשניים. לחלק החיובי - שדורך גישה חיובית - שאומרת - למרות שיש לו משפחה ושאר דאגות הוא כן עשה מאמץ והגיע. למרות עייפותו וכו'. לא שיתפת אותו-וכאן אחריותך הייתה - לפעמים צריך לבקש עידוד, צריך לעשות את הצעד ולהגיד - אני לא מרגיש טוב. תעזור לי. והחלק השלישי - מחייב דיכאון וגישה פסימית שמסתכלת על העייפות של החבר ולא ההגעה, לגבי הדאגות האחרות שלו ולא ההקשבה שיכלה להיות לו אם היית משתף וכו'. מה שאני מנסה להגיד הוא - שלפעמים הגישה שלנו במצבים דיכאוניים מראה לנו תמונה פסימית - אך אלו אנחנו רואים דרך משקפיים שחורים את המציאות כפי שאנחנו מסוגלים באותו רגע אבל זו לא תמיד התמונה הנכונה. ויש לקחת את זה בחשבון. לגבי שאר הבעיות- יש מעגל סגור של להישאר בבית עם המחשב - ולחוות בדידות. כי מרגישים בודדים אז נשארים בבית וכך ממשיכים לא לפגוש אנשים חדשים ולא להגיע למקומות חדשים וכך נשארים בודדים וכו'. צריך להתחזק קצת ולשבור את המעגל - ולהתחיל דברים חדשים שכמו תמיד, מביאים אנשים חדשים - ולרצות לשנות את התמונה של הבדידות בחייך. לגבי התאבדות - אני את שלי כבר אמרתי. אני חושבת שיש להימנע ממנה כי אתה יודע איך זה להיות מחוץ לדיכאון אז פשוט תמיד תמשוך עוד מבלי להגיע למעשים קיצוניים שאין מהם חזרה. אתה כם יכול להסתכל על מי שיצא ממצבים כאלו טוב - ולהבין שגם אתה יכול ולא להסתכל לכיוון של המתאבדים שלהם נפתרו כביכול כל הבעיות אך גם כל השאר. אני מקווה שתמיד תמצא עצמך מחפש לצאת החוצה מהבוץ ולא תסכים לשהות בו יותר מידי זמן, ואני מקווה שתרצה להגיע לטיפול שיעזור לך לשחות החוצה מכל המצבים הכי קשים שאתה מכיר. לילה טוב קוקי

היי רמי ממה שכתבת חוויתי אותך כבעל הומור ויצירתיות. אלו הם שתי תכונות שחשובות מאד במיוחד במצבים קשים. אז לדעתי, אם תדע להשתמש במה שיש לך יותר, תוכל לקצר את זמן השהות בבוץ ולהאריך את זמן השהות במקום אחר טוב יותר בהוקרה אירית

עברתי טראומה (אונס בעבר ) ובמשפחתי אינם יודעים זאת .היום אני סובלת מכאבי גב וכל מיני דלקות האם זה קשור לעבר וזה נקרא מחלה פסיכוסומטית .פניתי למרכז סיוע והם באמת עזרו . אבקש תשובה ואל תאמרו לי לספר למשפחה מכיוון שזה בית שמרני רק תגידו לי איך להיפטר מהכאבים

האם משהו יכול לשלוח לי למייל את הטלפון של ד"ר יורם יובל . תודה .

נסי דרך אוניברסיטת בר אילן בה הוא מרצה.

האם מצאת? גם אני מחפשת. אשמח אם תוכלי לרשום אותו.

אני מבינה אותך מאוד החיים לא פשוטים ואני מתארת לעצמי כי עברת לא מעט. אתה מוזמן לכתוב פה על כל מהשאתה מרגיש,אנחנו כאן בשבילך. יחד עם זאת אניחושבת שאולי בכל זאת כדי לנסות ללכת למטפל אחר. רמי,אני מקווה שהיום אתה מרגיש טוב יותר,ובבקשה אל תעשה שום דבר קיצוני,תשמור על עצמך. דואגת,סופיה

תודה תודה רבה סופיה באמת

היי אירית לפני בערך כחצי שנה, אולי יותר, עזבתי את המטפלת שלי.כאשר עזבתי לא הרגשתי שחסר לי משהו ולהפך הרגשתי הקלה מאוד גדולה. בשבוע וחצי האחרונים אני מרגישה מעין געגוע בלתי מוסבר וצורך גדול לראות אותה ולשוחח עימה עד כדי שפעמיים השבוע עברתי ליד הקלינקה שלה וישבתי שם וממש רציתי שהיא תצא וניפגש. אני די בדיכאון ,קשה לי לאכול להזין את הגוף. השאלה שלי אירית האם לדעתך אני צריכה לדבר איתה ולחזור לטיפול? או שדווקא עלי להמשיך בחיי ולנסות לשכוח מהעינין.

שלום סופיה יקרה אינני יודעת מאיזו סיבה סיימת את הטיפול ואיך נעשתה הפרידה. אם הסיום היה בזמן מבחינתך והפרידה נעשתה בצורה טובה דיה, אז יכול להיות שאלו רק געגועים , שבאים מתוך קשר טוב שהגיע לסיומו והם יחלפו כמו שהם באו. יחד עם זה את מציינת שאינך במצב טוב, אז אם זו כבר תקופה ולא משהו של הימים האחרונים, אני חושבת שאת יכולה להרים אליה טלפון ולהתייעץ איתה בנוגע לשאלה הזו ובכלל לגבי מצבך, מאחר והיא זו שהייתה איתך ומכירה אותך ומתוך הקשר שלכם היא תנחה אותך מה לעשות בהצלחה אירית

תודה על התגובה המהירה,אני התקשר אליה.האמת היא שסיימתי את הטיפול בצורה מאוד לא הוגנת,פשוט נעלמתי,היום אני מבינה שזה לא היה הכי נכון.

ניסיתי הכל .. אני לא מצליח לצאת מהבוץ.. 5 שנים אני נאבק ולא מצליח וכל יום שעובר אני מרגיש יותר כאב.. אני בן 25 .. יש לי בעיות רציניות בקשר לדימוי עצמי .. אבדתי הכל.. הפסקתי את הלימודים שלי.. הגעתי למצב שאני לא יכול לראות אף אחי.. או ליתר דיוק לא להראות את עצמי לאף אחד.. ניסיתי טיפול פסיכולוגי.. ופסכיאטרי שנתיים וזה לא עזר.. אני בן אדם חכם מאוד (iq=140).. כל האנשים ציפו ממני הרבה אבל אני תקוע כבר 5 שנים והיום אני עדיין אפס.. אני תקוע ולא מצליח להשתחרר .. אבדתי את כל החברים שלי את קשריי החברותיים והכל. ועכשיו זה הסוף.. אני מרגיש שבכל רגע אני הולך לשים קץ לחיי. בא לי לצעוק ולצעוק כך שהאנשים הקרובים אליי ידעו שאני לא מרגיש טוב אבל הם יודעים אבל לא יודעים למה.. יש דברים שאני לא יכול לספר להם.. תעלומה ממש אני לא מצפה לתשובה שתעזור לי.. או שהתשובה תבוא מאוחר מדיי רציתי לעשות הרבה אבל הגורל..

הי רמי, בא לי רק לתפוס אותך ולחבק אותך על ההודעה ששלחת. נשמע שקשה לך כמו שאני יודעת כמה קשה יכול להיות, ואני שמחה שאתה לא מתייאש לגמרי ואתה עדיין כאן איתנו. אתה יודע שכאן תמצא אנשים שמבינים אותך ואתה צודק. אני מקווה שרגשותיך לגבי קץ לחייך היו רגעיים ושתמצא את הכוחות למשוך עוד כי הרי אתה יודע שכשאנחנו ככה, זה עובר לנו בסוף ואז יש דברים שאנחנו לא מוכנים לוותר עליהם בחיים. אין כמו טיפול חדש, ואם תרצה אני אוכל להמליץ לך. אסור לנו להתייאש, והדרך עוד ארוכה ארוכה. תכתוב לי. קוקי

אני יכולה להזדהות עם הרבה ממה שאתה אומר ועוד להוסיף. אני מוצאת את עצמי בערבים מדברת עם הסייעים של סהר (סיוע והקשבה ברשת) ולא מבינה איך אני מוצאת את עצמי שם ולא עם אנשים אמיתיים שהם משפחה או חברים, איך אפשר להגיע להרגשה שאף אחד לא יכול להבין אותי - אבל אני מבינה שלכל מצב יש דרך יציאה מהמצב, לכל בעיה יש פתרון מסתתר, לפעמים אפשר להגיע אליו לבד, ולפעמים צריכים עזרה. אבל אני חושבת, למרות שעכשיו כואב לי כל הגוף מדיכאון, שיש דברים בחיים שברגעים אחרים בחיים שלי יכולתי לראות את היופי שלהם ולא הייתי רוצה לוותר עליהם. אני כמעט בגילך, טיפה יותר, וגם אני נמצאת בשום מקום, אני הרבה לפני לימודים כלשהם, למרות שגם אני חושבת שאני חכמה ולא מבינה איך הגעתי עד עכשיו ואני עדיין כלום, ומה לא בסדר איתי, ואיך יוצאים מזה - אבל אני יודעת שיש יציאה. אני בטיפול, אני מרגישה שאני צריכה שמישהו יחזיק אותי וזה טוב לי. היו לי גם מטפלים שלא הייתי מרוצה מהם ושלא עזרו לי אבל עכשיו בבוץ הכי גבוה, אני יודעת שיש אנשים שיכולים להבין אותי, כמו שאני מבינה אותך ויודעת איך אתה מרגיש והלוואי שיכולתי לקחת אותך רגע לרגע הכי מאושר בחייך, ולהראות לך כמה נפלא היה לך, או לקחת אותך לעתיד ולהראות לך כמה דברים נפלאים מחכים לך... אבל אני לא יכולה, אז פשוט אתה צריך לסמוך עליי שיש ולמשוך ולעבור את התקופה הזו, רצוי עם עזרה.

http://www.sahar.org.il/ לחץ על הצ'ט ותוכל לדבר עם מישהו בשידור חי עד חצות.מעכשיו. דואגת לך. השמע קול.

רמי יקר אינני מכירה אותך ואינני יודעת מה יעזור לך להמשיך ולהלחם. אני רק יודעת שאינני רוצה שתעשה את המעשה שישים קץ לחייך. למרות שאינני מכירה אותך, אני מצליחה להרגיש אליך אהבה. מתוך היותך אדם ,שמנסה ונאבק וסובל. הציעו לך פה עזרה קטנה, קח אותה, קח את העזרה אפילו אם לא נראה לך שזה יעזור , מה יש לך להפסיד, נסיון נוסף, תפוס את קצה החבל שהציעו לך. כתבת קודם שאינך רוצה לעשות זאת להוריך ובכן אל תעשה את זה להם. הסבל שלהם יהיה קשה מנשוא, קשה יותר ממה שאתה סובל עכשיו. תכתוב לנו באהבה אירית

תודה לכם.. היום אני מרגיש קצת יותר טוב.. אבל אני יודע שזה זמני .. זה כמו בן אדם שנושא על כתפיו משקל כבד והולך איתו 5 שנים .. אבד את הכוח .. מעודדים אותו לפעמים והוא צובר קצת כוח וממשיך אבל בקרוב כלום לא יעזור והוא יפול.

יש כל כך הרבה דברים לעשות לגב הכואב. לכל דבר יש המון פתרונות. אפשר להקל על הגב ולפרק את המשקל הכבד לחלקים וכל פעם לסחוב חלק אחד, אפשר לחלק את המשא בין כמה אנשים, אפשר להניח בצד ולקחת אחר כך, אפשר להניח את המשא ולהחליט לא לסחוב, אפשר לטפל בכאבי הגב, ובדרך ההתמודוות עם המשקל הכבד - כל כך המון דברים לעשות שאפילו ברגע מסוים לא נראים אפשריים - הכל אפשרי. תחשוב על הבנאדם שאתה הכי אוהב, תחשוב שהוא אומר לך שהוא לא יכול יותר ועדיף לו למות - ותראה כמה אנרגיה תהיה לו בלמצוא לו פתרונות ולעודד אותו. תן לעולם לעזור לך.... תדאג לעצמך. תעשה רשימה של הבעיות ורשימת פתרונות אפשריים. ותשאיר את ההתמודדות וביצוע הפתרונות לימים שיהיה לך יותר כוח, העיקר שתראה שהכל אפשרי. אני מכירה אדם שהתאבד בשל חובות גדולים מאוד שלא יכל יותר לסחוב. עשרות פתרונות אשתו ילדיו יכולים להציע לו עד היום אך הוא לא כאן יותר בכדי לשמוע.. תנסה לראות את הפסימיות שלך כחלק מן המצב בו אתה נמצא כרגע ולא להגיע לפתרן זמני שנראה מקל ועדיף, אבל בעצם הוא הסוף של כל הדברים. יקל עליך מאוד לכתוב את הכל כאן לדעתי. כל מה שעולה על דעתך, כל המחשבות הקשות והרגשות הרעים - הכל. הקלה מובטחת. רגעית אבל עוד רגע מקל ועוד רגע מקל - טכבר אנחנו במצב יותר טוב. פשוט תדחה החלטות חשובות ותתרכז בלעבור את המצב הזמני הרע. תכתוב לנו עוד.

שלום, בשבועיים האחרונים אני מרגישה חוסר עניין מכל דבר שהיה לי עניין בו קודם. אני לא מעוניינת לראות אף אחד, לדבר עם אף אחד, לצאת, אני מרגישה חוסר עניין בטיפול, חוסר עניין לא אופייני בסקס, בחבר, במשפחה - בכל. אני מרגישה אפאטיות ואדישות די מוחלטת לכל. חשוב לי לומר שתחושות אלו לא מלוות בדיכאון. (בעבר טופלתי בנוגדי דכאון ואני יודעת איך מרגיש דיכאון וזה לא נראה לי זה..) מה זה יכול להיות? האם זו בעיה? (אני מתפקדת-אני הולכת לעבודה, אני הולכת לטיפול) האם יש לטפל בכך? והאם יכול להיות שזה דיכאון במסווה של לא דיכאון? ואם כן-למה הוא מופיע בצורה כזו? תודה רבה

היי שבועיים יכול להיות מצב חולף, שצריך להכיל אותו. לעיתים יש תופעות לוואי מטיפול שנראות כמו דכאון. אני מאמינה שאם את מטופלת אז זה יחלוף. אם לא אז כדאי להעלות את זה בטיפול. אין דכאון במסווה של לא דכאון. בברכה אירית

אני אמא בת 33 לילדה בת 7, כל חיי היו חיים עצובים כי גדלתי בבית עם אבא רשע בית של צעקות על אמא קללות ואיומים והשפלות ופחד מתמיד! אני טיפוס טוב לב , תמיד דואגת לכולם ניכנסת לחרדות מכל מצב מדאיג. אמא שלי ניפטרה ויש לי רק אחות שאלתי היא : אני מאוד רוצה לעשות לביתי אח או אחות ורוצה שהיא לא תישאר לבד אבל כאילו אין לי כוחות להתמודד שוב עם תינוק...אני נורא דאגנית ורוצה שהכל ילך בצורה טובה ואין לי שום עזרה בגידול ילד , בעלי עצמאי ולא נימצא הרבה בבית ואני מרגישה שחיי עוברים , אני מתבגרת ויהיה מאוחר לעוד ילד אבל כאילו אין לי אומץ להתחיל שוב...בנוסף לכל העצבות שמלווה אותי כל חיי והגעגוע לאמא המלאך שלי...כולם אומרים לי לעשות ילד כי צריך והם כאמור צודקים ושזה יעשה אותי מאושרת אבל יחד עם זאת קשה לי בגידול תינוק מחדש כל הלילות , מחלות הילדים וכוליי... אני מרגישה שאלוהים נתן לי בעל טוב וחיים מסודרים ואסור לי לא להביא אח או אחות לביתי אבל עובדה שהנפש שלי כלכך פצועה מחיי ויש לי עוד את כל דאגות אבי המבוגר שאני ואחותי רצות אליו כל קריאה ...אני פשוט עייפה מהחיים כניראה וזה מתיש לי את שימחת החיים גם אפשר לומר שאני תמיד נמצאת במין דיכאון אבל דיכאון שבשליטה. אנא יעצי לי מה דעתך בעניין ואודה לך מראש על תשובתך אסנת.

היי, רציתי לדעת אם קיים קשר ביין מתחים וחרדות לקפיצות מתוך שינה והתעוררות בדופק מהיר? מודה מראש על תשובתכם...חג עצמאות שמח

שלום לך,רותם בקשר לשאלתך, אבקש ממך להישאר "בראש פתוח" ולא להיבהל: במהלך השינה הנשמה שלנו מתנתקת מהגוף שלנו ו"עולה למעלה". כשהנשמה חוזרת לגוף, לעיתים היא חוזרת במהירות כזאת שגורמת לנו לקפוץ, או לעיתים להרגיש כאילו ואנחנו נופלים מן המיטה. לפי דעתי, אין לזה קשר למתחים ולחרדות שלך, זה כבר קשור למשהו נפשי שאת עוברת עם עצמך. בדקי זאת. בקשר להתעוררות בדופק מהיר- לא ציינת את התכיפות של המקרים האלו, אבל זה נובע מלחץ שחווית בחלום. לפעמים אנחנו חולמים חלומות כ"כ חזקים, משמעותיים שלעיתים אנו קמים עם אותה תחושה אותה חווינו בחלום. רק טוב, ובהצלחה

אימי בת 65. אם שכולה . עכשיו התחילה דמנציה עם תופעות פרקינסוניות קלות. שאלתי: האם ניתן לעצור, לעכב, להפסיק, אלצהיימר?

אינני מבינה הרבה במחלה הספציפית הזו, אך לדעתי כדאי לפנות למומחה או מספר מומחים(ורצוי בין הטובים), לאסוף הרבה אינפורמציה ולטפל. עד כמה שאני יודעת, ניתן לשמר מצב מסויים, אך לא ניתן להפסיק לגמרי. שיהיה בהצלחה אירית

שלום, רציתי בבקשה לשאול- האם פחד ממשהו מסויים יכול לגרור אחריו כאבים אופייניים? זאת אומרת, יש לי פחד מהתקפי לב מאז שאבי נפטר מהתקף שכזה בפתאומיות לפני 3 שנים.מאז יש לי כל מיניסימפטומים שמתאימים לבעייה בלב- כאבים בחזה, דפיקות לב, כאבים ביד שמאל. עשיתי את כל הבדיקות והכל נמצא תקין. אחד הרופאים אמר לי שזה כאבים פסיכוסומטיים... האםזה הגיוני דבר כזה? האם פחד ממשהו יכול באמת ליצור כאבים לא אמיתיים? ראוי לציין, שמבחינתי זה אמיתי מאוד- כואבת לי היד ויש לי דפיקות לב והכל, אני לא ממציאה, אני מרגישה הכל. אשמח להבהרה בנושא ולעיצה... מה עושים כדי להעביר את זה והאם זה בכלל ייתכן? תודה, בת 24.

כאבים פסיכוסומטיים הם כאבים לכל דבר, רק שהמקור שלהם הוא אינו פזיולוגי אלא רגשי. את מציינת נקודת זמן משמעותית שבה התחלת לסבול מהכאבים האלה והיא פטירתו הפתאומית של אביך, זה רק מחזק את הכיוון של כאבים פסיכוסומטיים על רקע רגשי. אינני יודעת מה עבר עלייך בעקבות מותו, אבל כנראה צריך לטפל בזה . מעבר לכך יש אפשרות ללמוד טכניקות של הרפיה כדי ללמוד לשלוט בכאב ולהפחיתו. הסימפטומים הללו יכולים להיות סימפטומים של התקפי חרדה והייתי ממליצה לך לבדוק גם את האפשרות הזו. בהצלחה אירית

מחבר: שוקי תאריך: שמי שוקי ואני פסיכולוג במקצועי, כאבים פסיכוסומטים הם אולי לא הגיוניים אבל הם קיימים ומוכרים. ניתן לטפל בכך בקלות רבה יחסית אני ממליץ על טיפול חזק יעיל וקצר מועד המשלב רוח גוף נפש אצל קינסיולוגית מומחית אשר אני כאיש מקצוע נעזרתי בעבר בשרותיה. מספר הטלפון שלה 052-2498046 בהצלחה שוקי

שלום שמי ליטל אני בת 23 בשלוש השנים האחרונות בשירותי הצבאי הייתי מתגוררת בדירה של צה"ל וכתוצאה מיקח הייתי נורא מפחדת לישון בדירה לבד ובנוסף לקח היתה ליפרידה פיתאומית מהחבר ,כתוצאה מאותו זמן היתחילו להופיע לי סימני כאבים מאוד חזקים בבירכים הייתי מרגישה כאילו הם נינעלות לי כאילו הן כבדות מאוד, והן ליפעמים היו מופיעות לי אם נפיחות ויחד אם זו אני סובלת מסבוריה שגם היתה לי היתפרצות באותו הזמן רציתי לדעת אם לדעתך אני סובלת בעיקבות אותו דברים שסיפרתי לך ומה בעצם אני יכולה לעשות . כי הלכתי לרופאי ראומטולוגיה לטיפול בפרקים והתשובה היתה שלילית . הרופא חלשב אולי אני סובלת מfmf והתוצאה היתה שלילית . רציתי לדעת אם יש מה לעשות בנידון.

שלום רב, שמי סימון, ואני בת 54, הופניתי לנוירולוג והוא אבחן אצלי headache tension אני סובלת משרירים תפוסים בגב הראש. הרופא הפנה אותי לכירופרקט, ודיקור סיני. אני לוקחת baclosal ו - muscol . התרופה עוזרת לי ל5-6 שעות ואחרי כן אני שוס סובלת מאותם כאבי מתח שרירים בצוואר ובראש. בצילום CT מצאו שאני סובלת בחוליה ה 2 ו 3 בצוואר מעודף לחץ. האם תוכלי לעזור לי לטפל בבעיה או להפנות אותי לעזרה מתאימה, תודה מראש, חג שמח ושנה טובה לך ולמשפחתך

מזה כשנה אני רגישה חולשה כללית, רעידות בגוף, זרמים ברגליים ואי נוחות גופנית , טופלתי בפקסט, לפני כחודש החלפתי תרופה לרסיטל,ואני עדיין מרגישה רעידותוזרמים בעיקר לאחר מנוחה. אני מאד מודאגת, נבדקתי אצל נויירולוג , הוא טוען שאלו הם סימנים של חרדה .מקווה שאכן כך, בדיקות דם שלי תקינות , מה אתה מייעץ לי לעשדות על מנת להריש טוב יותר ולמי לפנות. תודה חני חני

אני סובלת כבר 7 חודשים מחרדות . זה מלווה ברעידות מוגזמות בגוף כאבים בפרקים ביד שמאל , תחושה שעוד שניה אני מתמוטטת וכאילו אני לקראת התקף לב . בקיצור תחושות מפחידות . התחלתי טיפול פסיכולוגי וזה לא כ"כ עזר . אני משתמשת בכדור סטביליום - של ד"ר טבעוני. מה ע%

שלוםn מכיוון שבעייתי קשורה לגוף נפש ורוח כביכול רציתי לספר על הבעיה שלי היא נפשית בעיקרון תסכולי רב ביותר ואינני יודעת אם יש דבר שיוכל עוד לעזור לי ,למרות הרצון העז הבעיה נותרת בעינה והיא חרדת החדירה..אינני מסוגלת להחדיר דבר לנרתיק לא אצבע ולא טמפון ואף לא מקלון אוזניים פיצפון אז שלא לדבר על קיום יחסי מין מלאים שלא מתאפשרים כלל נוכח המצב.מה שקורה לי ברגע שאני מנסה להחדיר זה נתקלת בפתח של הנרתיק (עם רצון להחדיר) ולו רק הנגיעה בפתח החיצוני שלו מעוררת בי חוסר נעימות נוראית! המגע בפתח אמנם לא כואב אך ממש בלתי נסבל! !הדבר גורם לי סבל נפשי רב ..אינני יכולה לעבור בדיקות גינקולגיות ונחרדת כשאני שומעת כיצד הן מתבצעות וזה דבר שכל אישה חייבת לעבור בשביל לדעת שהכול כשורה אצלה ואני אינני יכולה לעבור אותן!אני מפחדת שלעולם לא אוכל להקים משפחה .אציין שלא זכור לי בעבר כל אירוע טראומטי שיכל לגרום לבעיה..וכן אני שוללת חוסר בגרות מינית/נפשית כי אין לי בעיה עם מין,אינני באה ממשפחה שמרנית,ואני מעוניינת,מוכנה,ובשלה מאוד לקיים יחסי מין מלאים . אני מטופלת אצל סקסולוג ואני מרגישה שזה סתם ביזבוז כסף לחינם כיוון שאלה שיחות שאמנם מחדירות קצת מוטיבציה אך בסופו של דבר אני נשלחת הביתה לבצע "נסיונות להירגע" ולגעת בפתח הנרתיק ושוב תסכול מחדש כי אני מוצאת את עצמי מנסה לגעת או להחדיר וסובלת מזה אל אף שנאמר לי על אף הסבל להמשיך ולהמשיך.אני מרגישה שאני לא מתקדמת לשום מקום נראה שהגוף מתנגד לרצון הנפש או להפך.. הרצון שלי לפתור את הבעיה הוא פנומנלי! מה עוד אוכל לעשות???????האם סופי וגורלי להשאר כך לעד?? עזרהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

היייי ליאן ישנו ספר הנקרא"גופה של אישה,תבונתה של אישה",הוא לא בדיוק מדבר על הבעיה שאת סובלת ממנה,הוא מתייחס לבעיות של נשים ועל חיבור בין הגוף לנפש,מתוך גישה פמניסטת ומשלב בתוכו טיפול אלטרנטיבי. ייתכן והחלק השלישי של הספר "אפשרויות לריפוי" יוכל לסייע לך. ואגב,במידה והסקסולוג אינו עוזר לך כדי לנסות משהו אחר, אולי טיפול פסיכולוגי. סופיה

הדרך שבה את מתארת את הבעיה מראה כי את מבינה את המורכבות שלה והקשר בין גוף נפש ורוח. את מציינת שאת נמצאת בטיפול אצל סקסולוג והשיחות מחדירות קצת מוטיבציה ואחר כך שוב אותו מעגל. לדעתי הטיפול אצל הסקסולוג הוא טיפול ישיר מדי,הוא שם זרקור על הסימפטום, על הבעיה , תוקף את הבעיה בצורה ישירה מדי (מה גם שזה סקסולוג גבר)ויש לי הרגשה שזה לא נכון במקרה הזה . נראה לי שאולי יהיה יותר נכון לגעת בדרכים אחרות ושונות בבעיה. לגעת בצורה רכה יותר אוהדת יותר. לא צריך להחדיר לך מוטיבציה צריך לעזור לך להפתח, קודם כל בפני עצמך, אחר כך בפני המטפל ואולי אחר כך רק אם תרצי בפני בן זוג שיהיה רך ותומך. את לא צריכה לגעת בפתח הנרתיק, את צריכה ללמוד לרקוד, להניע את האגן להתחבר לנשיות להבין מה חוסם אותך ורק אז הנרתיק שלך, שיש לו כנראה סיבה טובה להסגר, יסכים להפתח קצת ואחר כך עוד קצת ולאט לאט. אין מה לדחוק בו. לגבי ילדים ומשפחה, אל תטרידי את עצמך כשתהיי בנקודה הזו תוכלי לעשות את זה יחד עם הבעיה. אני מכירה נשים עם הבעיה הזו שיש להם ילדים. זו לא הנקודה. הנקודה החשובה היא להיות מסוגלת להנות מיחסי מין מלאים (אם את רוצה בכך) וגם אם לא, יש דרכים רבות ומגוונות להנות ממין.יאני מרגישה שאולי נכון לך להיות מטופלת בשיטה המשלבת טיפול גוף ונפש (שיטה שנקראת ביוסינתיזה). אם תרצי שם של מטפלת אשמח לתת לך. בברכה אירית

יש לי הפרעת אישיות ודיכאון ואני נמצאת בבית של הורים שלי וכל עוד אני פה . תלויה בהם כי אין לי כסף אז אני לא יכולה לעבור וחסרת ביטחון אז לא מוצאת עבודה ובקיצור תקועה . האם יש פיתרון כלשהו למי שבמצבי , אני רוצה לעבור ולהתקדם וכל עוד בבית אם ההורים זה לא יקרה.

שלום! אני סובל כבר הרבה זמן מבטחון עצמי נמוך.אז ככה:מאז ומעולם הייתי ילד ביישן ושקט,אחד שאהב לשבת בשקט בכיתה,לא למשוך יותר מידי תשומת לב,רוב ילדותי הייתי ילד פחדן וחסר בטחון עצמי אך כשעליתי לחטיבת הביניים המצב השתפר אך עדיין הייתי שקט ביחס לשאר,עם זאת עליי לציין שמעולם לא היו לי בעיות חברתיות.תמיד היו לי המון חברים וכו'. לקראת סוף י"ב הגעתי למסקנה שנמאס לי מהמצב הזה ושאני חייב לשנות אותו,אז שיניתי את התדמית החיצונית שלי וזה באמת עזר לי.הרגשתי יותר טוב,התחלתי גם לצאת עם בנות אז זה שיפר את הרגשתי שכנראה אני בכל זאת בסדר,התגייסתי לצבא ושם היה לי טוב מבחינה חברתית,הייתי מקובל על כולם,כולם אהבו אותי ואפילו קודמתי ממש מהר לתפקידים בכירים(אני איש טייסת F-16),התפקיד היה קשה,מאוד קשה אבל היה לי טוב מבחינה חברתית,באותה התקופה של הצבא גם יצאתי עם לא מעט בנות וגם היו לי שלושה חברות.בכל הזמן הזה הבטחון העצמי שלי היה בשמיים,הייתי מאושר וגאה.הבטחון העצמי הנמוך שסיפרתי עליו כשהייתי ילד חזר אליי לקראת השחרור והסיבה לכך היא שאחד העמיתים שלי בטייסת זרק לעברי מילה פוגעת.אני ממש נפגעתי,לקחתי את זה ללב,לקח לי המון זמן לצאת מזה,כל הזמן ניסיתי לחשוב מדוע הוא אמר את זה וכו'.בסוף לאחר מספר חודשים שכחתי מזה אבל מאז(כבר 6 חודשים)הבטחון העצמי שלי ממש מרוסק.לגמרי.אני מרגיש שכל מה שבניתי הלך לגמרי.שהילד הקטן והפחדן שהיה חזר והוא חי ונושם בתוכי שוב במלוא העוצמה.כמו כן עליי לציין שחברתי שאהבתי נפרדה ממני לפני 3 חודשים בגלל סיבות כאלו ואחרות מה שתרם עוד יותר למצב הרע שאני נמצא בו גם ככה.נכון לעכשיו אני מרגיש שאני כבר לא מספיק טוב,שהחברה לא מקבלת אותי,שאני נראה שונה(פיזית),שאני לא מספיק יפה ולא מספיק טוב וזה הורס אותי.נהייתי פראנואידי ובכל פעם שמישהו צוחק ליידי אני נכנס לפחדים שאולי זה עליי.ומדוע הוא צוחק?האם זה עליי?זה מכניס אותי לדכאון מיידית ואז אני פשוט רוצה לבכות או אפילו למות.ממש רע לי,אני כבר לא בטוח בעצמי,באיך שאני נראה,בכלום,כשאנשים שעוברים ליידי ברחוב מסתכלים עליי וזה פשוט מפריע לי,אני מפחד מזה-ממבטים חודרניים כי אז אני לא מפסיק לחשוב למה?למה מסתכלים עליי ככה?מה לא בסדר בי?ושום דבר לא עוזר לי,תראי,היו לי לא מעט חברות,אני נראה די טוב,יש לי די הרבה חברים אך עדיין אני מרגיש שהכל שונה,שהעולם שונה אליי.איך אני יכול לשפר את הבטחון שלי?בבקשה עזרי לי!ממש רע לי!

שלום! אני סובל כבר הרבה זמן מבטחון עצמי נמוך.אז ככה:מאז ומעולם הייתי ילד ביישן ושקט,אחד שאהב לשבת בשקט בכיתה,לא למשוך יותר מידי תשומת לב,רוב ילדותי הייתי ילד פחדן וחסר בטחון עצמי אך כשעליתי לחטיבת הביניים המצב השתפר אך עדיין הייתי שקט ביחס לשאר,עם זאת עליי לציין שמעולם לא היו לי בעיות חברתיות.תמיד היו לי המון חברים וכו'. לקראת סוף י"ב הגעתי למסקנה שנמאס לי מהמצב הזה ושאני חייב לשנות אותו,אז שיניתי את התדמית החיצונית שלי וזה באמת עזר לי.הרגשתי יותר טוב,התחלתי גם לצאת עם בנות אז זה שיפר את הרגשתי שכנראה אני בכל זאת בסדר,התגייסתי לצבא ושם היה לי טוב מבחינה חברתית,הייתי מקובל על כולם,כולם אהבו אותי ואפילו קודמתי ממש מהר לתפקידים בכירים(אני איש טייסת F-16),התפקיד היה קשה,מאוד קשה אבל היה לי טוב מבחינה חברתית,באותה התקופה של הצבא גם יצאתי עם לא מעט בנות וגם היו לי שלושה חברות.בכל הזמן הזה הבטחון העצמי שלי היה בשמיים,הייתי מאושר וגאה.הבטחון העצמי הנמוך שסיפרתי עליו כשהייתי ילד חזר אליי לקראת השחרור והסיבה לכך היא שאחד העמיתים שלי בטייסת זרק לעברי מילה פוגעת.אני ממש נפגעתי,לקחתי את זה ללב,לקח לי המון זמן לצאת מזה,כל הזמן ניסיתי לחשוב מדוע הוא אמר את זה וכו'.בסוף לאחר מספר חודשים שכחתי מזה אבל מאז(כבר 6 חודשים)הבטחון העצמי שלי ממש מרוסק.לגמרי.אני מרגיש שכל מה שבניתי הלך לגמרי.שהילד הקטן והפחדן שהיה חזר והוא חי ונושם בתוכי שוב במלוא העוצמה.כמו כן עליי לציין שחברתי שאהבתי נפרדה ממני לפני 3 חודשים בגלל סיבות כאלו ואחרות מה שתרם עוד יותר למצב הרע שאני נמצא בו גם ככה.נכון לעכשיו אני מרגיש שאני כבר לא מספיק טוב,שהחברה לא מקבלת אותי,שאני נראה שונה(פיזית),שאני לא מספיק יפה ולא מספיק טוב וזה הורס אותי.נהייתי פראנואידי ובכל פעם שמישהו צוחק ליידי אני נכנס לפחדים שאולי זה עליי.ומדוע הוא צוחק?האם זה עליי?זה מכניס אותי לדכאון מיידית ואז אני פשוט רוצה לבכות או אפילו למות.ממש רע לי,אני כבר לא בטוח בעצמי,באיך שאני נראה,בכלום,כשאנשים שעוברים ליידי ברחוב מסתכלים עליי וזה פשוט מפריע לי,אני מפחד מזה-ממבטים חודרניים כי אז אני לא מפסיק לחשוב למה?למה מסתכלים עליי ככה?מה לא בסדר בי?ושום דבר לא עוזר לי,תראי,היו לי לא מעט חברות,אני נראה די טוב,יש לי די הרבה חברים אך עדיין אני מרגיש שהכל שונה,שהעולם שונה אליי.איך אני יכול לשפר את הבטחון שלי?בבקשה עזרי לי!ממש רע לי!

אתה מתאר מצב מורכב . קשה לך לעשות הפרדה בין החוץ לפנים. כשאתה הולך ברחוב קיימת חרדה מאד קשה המביאה אותך למחשבות פרנואידיות. המציאות שלך, אינה משקפת את המצב הפנימי שלך . אני מציעה לך לפנות לטיפול. אני לא בטוחה שמה שאתה מגדיר בטחון עצמי נמוך , זו הבעיה, כדאי לפנות לאיש מקצוע כדי שיעזור לך להבין מה קורה לך וכך תוכל להתמודד בצורה טובה יותר. בהצלחה אירית

היי אירית לא מזמן השתחררתי מהצבא ואני מרגיש מעוד מבולבל לגבי העתיד. השקפות העולם שלי מתנגשות עם משפחתי ואני נוטה להקשיב להם להם מפחד שאני העשה טעות ושאני הפסיד זמן... כרגע אני לא כל כך מרוצה למרות שהם מאוד מרוצים. הם אומרים לי שאני לא מבין כלום .........

שלום לך איש הבלבול שלך מובן לי מאוד,דרישות המשפחה הציפיות שלהם ממך,והרצון שלך לרצות אותם. תזכור שהחיים הם שלך ואף אחד לא יחייה אותם במקומך,אז ילד באמת תעשה רק מה שאתה מרגיש ורוצה.יכוללהיות שכרגע אין לך מושג אתה רוצה,אל תיתן לזהלהבהיל אותך אתה צעיר קח את הזמן,תנוח ותחשוב אתה רוצה לעשות. ממליצה לך לקרוא את סידראתא של הרמן הסה,הוא מדבר על החיפוש הזה שאתה נמצא בו. אני בטוחה שתמצאאת האמת שלך. סופיה

להשתחרר מהצבא זה דבר אחד ולהשתחרר מההורים זה עניין בפני עצמו, עניין גדול שדורש תהליך של צמיחה, למידה והתנסויות ולעיתים דורש טיפול יסודי. כנראה אתה עדיין מרגיש ילד, תלוי בהוריך (אולי גם מבחינה כלכלית) וקשה לך לחשוב ולחיות את חייך בצורה עצמאית, אז אולי כדאי להתחיל מצעדים קטנים של עצמאות ולהגדיל אותם יותר ויותר עד שתצא לעצמאות מלאה. במובן הרגשי זה כבר עניין מורכב יותר, אני ממליצה לפנות לטיפול. אני לא מאמינה בהפסד זמן. כל דבר שאנו עושים מפגיש אותנו עם החיים, השאלה האם אנחנו מוכנים לפגוש אותם במלוא עוצמתם, לשלם מחיר גם על הטעיויות שאנו עושים ולקחת אחריות. להיות איש, בוגר זה גם לקחת אחריות (שהיא לפעמים קשה) על ההחלטות, ההצלחות והכשלונות בהצלחה אירית

שלום, רציתי לדעת האם להיות סכיזואיד זה חלק מלהיות סכיזופרניה או האם אלה שתי מחלות שונות?

סכיזואידיות מוגדרת כהפרעת אישיות, בה האדם אינו יכול ליצור קשר אם אדם אחר ונשאר בדרך כלל סגור בתוך עצמו עם פחד מאד גדול מקשרים. סכיזופרניה זוהי מחלה אשר גורמת לניתוק, עיוות של המציאות בכל הרמות.הסכיזואיד לא בהכרח סכיזופרן. בברכה אירית

שלום לכולם.. יש לי שאלה..למה אנשים שאפילו כלכך רע להם בעולם מפחדים ממוות אים אומרים שכלכך טוב בצד השני? בתודה הרן

היי הרן,מה שלומך בימים אלו? ולשאלתך , לדעתי אנשים מפחדים מהלא נודע והמוות הוא לא נודע וכולם מגיעים אליו אנחנו מעדיפים לפנטז ולחשוב שטוב שם יותרמבעולם הזה,אבל אנחנו לא בטוחים שהכן יש שם משהו. הרן אני מקווה שאתה מרגיש טוב. שבת שלום סופיה

שלום סופיה,, בימים האלה עדיין מסתובב עים מצבי רוח עולים ויורדים והכל לפי צו השעה .וממשיך לחפש את מקומי בעולם הזה. וחבל לא רוצה להרוס את המחשבות החיוביות שלך עם המחשבות שלי. אז בינתיים שלום ולהיתראות,,, הרן

המוות הוא העובדה המוצקה היחידה שיש לנו בחיים ויחד עם זה הוא אי ודאות עמוקה ביותר. זה מייצג את המצב הקיומי של החיים שלנו. חיים באי ודאות עמוקה. למרות זאת רוב האנשים אינם ערים למצב הזה בחיים היומיומיים, אחרת היה הדבר מקשה על החיים. העובדה שאתה שואל את השאלות האלה מראה על התעניינות פילוסופית במשמעות החיים וכן יכולה להעיד גם על מצב מצוקה לא פשוט. יש אפשרות להעזר בדבר שנקרא ייעוץ פילוסופי שיכול לענות על הצורך שלך להתמודד עם שאלות קיומיות. מקווה שיהיה לך רק טוב אירית

שלום אירית ,, השאלה הזו מלווה אותי כבר יותר משלושים שנה .ופשוט בזמן האחרון בגלל מוות ההורים עולה יותר בחוזקה. כי אני כבר שנתיים גר לבד ומה שמחזיק אותי דאגה לאחים והילדים שלהם.. אחרת כבר מזמן לא הייתי פה..והשאלה שלי איננה פילוסופית בכלל,,, בתודה הרן

אני נראה לי הייתי מעדיפה למות לפעמים,אין לי כוח יותר מידי להתמודד עם החיים,גם אני שואלת את עצמי לפעמים למה בכלל לחיות אם רק סובלים בחיים,וגם אני שואלת את עצמי הרבה שאלות קיומיות,מה המטרה בחיים בכלל???????????????????

אני רוצה לדעת עם הוא אוהב אותי ???? !!!!!!!!!!!!!!!!!

הי, עד כמה באמת יש חשיבות ליום חופשי בבית לאמא עובדת? מה ערך מוסף של יום כזה כאשר במהלכו כל מה שאעשה בסופו של דבר, בלי קשר לתכנונים, יהיה לטפל בבית ולנקות, לכבס ולבשל? האם עדין ליום כזה יש ערך מוסף? תודה מראש, שירלי.

שלום לך סליחה על האיחור בתשובה התשובה לכך היא מאד אינדבידואלית. יש נשים שלא מעוניינות ביום כזה שהן מוצאות את עצמן בעבודות הבית ויש נשים שיום כזה הוא חשוב עבורם. השאלה היא כמה את מסוגלת לקחת לך חופש אמיתי ביום הזה. החופש לבחור. לבחור, לנקות את הבית מתוך כך שאת רוצה שיהיה לך נעים לעשות סידורים שמזמן לא הגעת אליהם או לבחור להסתובב בקניון, ללכת לים, לבית קפה, לישון, לקרוא ספר, לבהות בטלויזיה ועוד ועוד. היום חופש צריך להיות כזה שתהיה בו את אפשרות הבחירה. יש אתר שאני ממליצה עליו לכל האמהות ובכלל, שנקרא "באופן טבעי". אפשר למצוא שם הרבה תשובות, עיצות ותמיכה להתלבטויות כאלה בהצלחה אירית

שלום, אני עובדת סוציאלית בארגון המציע טיפול באמצעות בע"ח לילדים. לאחרונה, החל בטיפול ילד, שהגיע עם אביו הגרוש. אני חושדת כי האב לא עירב את האם בהחלטה לכבי הטיפול. האם לפי החוק חלה עליי חובה ליידע את האם ולסרב להתחיל בטיפול עד אז?

אני נוטלת ציפרלקס כשנה ואני חייבת לומר שהזכרון שלי נדפק לחלוטין מאז האם יש קשר ? זה מפחיד אותי כי אני בסה"כ בת 24 מה יהיה אם אני לא זוכרת כלום עכשיו ???

אף אחד לא יכול לענות לה ?

טוב, זה אני שוב. אני לוקח ציפרלקס כבר כמעט חצי שנה, ואם משהו, הציפרלקס שיפר לי את הזיכרון בצורה משמעותית!!! עכשיו טכנית שלי לא באמת 'השתפר', הוא נשאר כמו שנולדתי איתו, הבעיה היתה שהדכאון הוא זה שדפק לי את הזיכרון ומאז שאני מטופל בציפרלקס והדכאון עבר ומסתבר שיש לי כמעט זיכרון מעולה (מאז גיל צעיר מאוד לא היה לי כזה זיכרון-על). בכל מקרה, אין ממה לפחד, אני חושב ש Lee סתם מנסה להרחיק אנשים מהתרופה, אולי עובד של חברה מתחרה שמיצרת תרופות לספיגת סרטונין סלקטיבית ומנסה לחבל במכירות של ציפרלקס.

את לא זוכרת כלום כי בהודו את נטלת סמים קשים! מצאתי עכשיו את ההודעה שלך בנושא. מקווה שתמותי. יובל

אני לא יודעת מה לא בסדר אצלי אבל אני יודעת שב-י"ב נהרסו לי החיים,אני בן אדם שלא יכול לדבר אם כל אחד על מה שאני מרגישה וב-י"ב הפנמתי כמעט שנה שלמה מה אני מרגישה,והיו לי הרבה דברים שהפריעו לי,וניהיתי פאסימית ואני כבר לא מכירה את עצמי,אולי אני צוחקת מבחוץ וכולם חושבים שאני בן אדם שמח אבל אני אוכלת את עצמי מבפנים.רגע אחד אני בבאסה ואין לי חשק לדבר אם אף אחד ואני רוצה רק להסתגר איפה שהוא ולבכות ורגע אחר אני שמחה.ההורים שלי הם אנשים שאי אפשר לדבר איתם ולכן אם אני רוצה לדבר אם מישהו אז אלו יהיו החברות.ההורים שלילא יודעים באיזה דיכאון הייתי כל י"ב,חשבתי על לפרוש מהלימודים ואיך שהוא עברתי את זה,שנאתי את הלימודים.אני חצי שנה באותו מצב כמעט כמו בי"ב אבל יותר טוב,כי אני איך שהוא מודעת לזה כי דיברתי אם מישהו,אבל אני לא יודעת מה לעשות ומה שקורה לי בצבא לא עוזר.כמעט ואף פעם אני לא מדברת עם ההורים שלי על מה שמפריע לי בהם שיש הרבה דברים כאלה,שאמרתי לעצמי פעם שאם אני ימות זה רק בגללם,הם מקשים לי על החיים.עשיתי איזה איבחון באינטרנט של האם אני ביכאון ויצא לי לפי המחשב שיש לי סימפטומים של....עד חמורים של דיכאון .אני לא יודעת מה לעשות ולפסיכולוג אני לא רוצה לפנות .מה לעשות??????? אם אפשר תגובה לפלאפון אני ישמח כי אני לא יראה את זה עד עוד 17 יום(0522206235)

היי, מעיין חשבת לעבור טיפול קבוצתי? ממליצה מאד. רק טוב, ובהצלחה

אירית שלום מזה חודש התחילו לי התקפי בכי והשתלטות של מחשבות שליליות שלפעמים אף מקשות בשינה רציפה בלילה מין תחושת רגרסיה בהתנהגות , כאילו כל מנגנוני ההגנה הנפשיים שלי נעלמו רציתי לדעת האם תופעות אלו יכולות להעיד על דכאון ? האם שימוש באומגה 3 יכול להפחית את התחושות הנ"ל? האם עליי לפנות לרופאה משפחה או ליעוץ אחר? נא תשובתך תודה

שלום לך תחושות כאלה מעידות שמשהו מתרחש הן בגוף והן בנפש ולכן חשוב לפנות לרופא לצורך אבחון ובירור ראשוני. לגבי האומגה שלוש, אינני יודעת במדוייק, אך כדאי לפנות בכל מקרה לרופא. בהצלחה אירית

שלום רב אירית, הנני בת 30, עדיין גרה עם הוריי(מעולם לא עזבתי את הבית)ולאור זאת פיתחתי תלות,לא עצמאית,חרדה לעתידי,מרגישה כאילו שרגליי בתוך בוץ טובעני ואינני יודעת איך לצאת ממנו. מעבר לכך,חיי החברה שלי דלים שכן חברותי כבר נשואות. אני מרגישה ללא קרקע מוצקה ואינני יודעת למי לפנות. בעבר הייתי מטופלת אצל פסיכולוגים אך זהו תהליך ארוך וממייגע שלא תמיד עוזר. אני מניחה שלאור כל אלה פיתחתי לי גם פוביות כגון: פחד לצאת החוצה, התקפי חרדה ,מצבי רוח ועוד.. הייתי שמחה לשמוע על סדנא שיכולה לעזור לאנשים עם בעיה כמו שלי או כל דבר יצירתי שיש בו עזרה נקודתית . בברכה, בר

את מוזמנת לבוא אלי לייעוץ (חד פעמי או מספר פגישות מצומצם). חוץ מזה ישנו "הפורום של לנדמרק" שעוזר לאנשים רבים. אני יודעת שיש אנשים שלא היו מרוצים, אבל כדאי לברר ולבדוק אם זה מתאים לך. תחפשי בגוגל או תיכנסי לאתר של "באופן טבעי" שם יש בלוג של קוראים כותבים על הפורום של לנדמרק. תנסי בהצלחה אירית

לבר שלום רב אחת מחברותי הטובות עברה תהליך דומה לזה שלך היא נעזרה בטיפול קינסיולוגי אצל מטפלת מעולה . הטיפול משלב גוף נפש ומוח, חזק מאוד ומרים לגבהים חדשים את מי שנחוש להתרומם מהתחתית, בדרך כלל הוא קצר מועד עם חיזוקים לפרקים, ומסתייעים בו אנשים הניתקלים בקשיים כמו גם כאלה שמציבים לעצמם יעדים ומעוניינים להשיגם בקלות. מספר הטלפון שלה: 052-2498046 שמה חמד מידן מטפלת בראשל"צ . מומלץ מאוד בהצלחה אורן

אני כבר מס' חודשים עם חבר מקסים וכיון שאני בעלת בי איי והוא לא בעל תואר אני בסתר ליבי מזלזלת בו הוא אולי קצת יותר אינטיליגנטי ממני ועולה עליי באופי ובתכונותיו ובמוסריותו הוא חמוד מתוק ישר ואוהב מאוד מאוד אני בטוחה שיהא אב מקסים איך עוקרים את הספק על מנת שלא ישתלט וישבור את היחסים היפים שנרקמו ביננו : ) אני לא רוצה לזרוק אותו אחרי כמה שנים כמו שכבר עשיתי עם מישהוא אחר מאותה סיבה אני רוצה להתפכח להתבגר להבין שהשכלה זה כלום תודה

למומחים שלום! אני בחור צעיר שכבר הרבה זמן סובל מממתח מתמיד שמפריע לי בתפקוד יומיומי אני פניתי לפסיכיאטר שנתן לי תרופות שלא עזרו,הגעתי למסקנה שאני חייב לשפר את יכולת ההבעה שלי ולסלק את הביישנות שלעניות דעתי גורמת למתח,אני מחפש סדנה שבא יש תרגול מעשי מול אנשים ,בדיבור בציבור בחיזוק הבטחון העצמי,לא רק בהרצאות אני מבקש שתיעצי לי מה לעשות ולאן לפנות,בתודה מראש.

שלום לך, ג'וני שלחתי לך אי מייל למייל הפרטי שלך. רק טוב, ובהצלחה.

אני בת 34 בעלת מקצוע חופשי והמון זמן בלבטים לגביו - בררתי עם עצמי ועם חברים ומשפחה ואפילו במכון הדסה הייתי (עסק לא זול...). לא מצליחה להחליט מה הכי מתאים לי בעולם לעסוק בו לא כפשרה - אלא כמשהוא שימלא אותי ויעשה אותי מאושרת. אני מנסה להתחבר לעצמי שוב ושוב בעניין הזה והדבר היחידי שעולה הוא דיילות אויר או עיסוק בייבוא מהמזרח הרחוק (בגלל הטיסות). אבל לא ברור לי אם דיילות אוויר תתאים במידה ואחליט להיות אמא ולגבי הייבוא אין לי מושג לגבי המקצוע וקשייו. בינתיים הזמן רץ ואין לי פרנסה. לא נעים. מה דעתך בבקשה? פרט לכך אני כבר מס' חודשים עם חבר מקסים וכיון שאני בעלת בי איי והוא לא בעל תואר אני בסתר ליבי מזלזלת בו הוא הרבה יותר אינטיליגנטי ממני ועולה עליי באופי ובתכונותיו ובמוסריותו הוא חמוד מתוק ישר ואוהב מאוד מאוד אני בטוחה שיהא אב מקסים איך עוקרים את הספק על מנת שלא ישתלט וישבור את היחסים היפים שנרקמו ביננו : ) אני לא רוצה לזרוק אותו אחרי כמה שנים כמו שכבר עשיתי עם מישהוא אחר מאותה סיבה אני רוצה להתפכח להתבגר להבין שהשכלה זה כלום תודה

בשלב הראשון הייתי רוצה להציע לך לבוא לייעוץ. מעבר לכך , בעניין העבודה. אני לא יודעת במה עבדת עד עכשיו ואיך היה עולם העבודה שלך עד עכשיו. נשמע שיש יותר מדי שאלות וספקות גם לגבי העתיד מה שלא מאפשר לך לחיות בהווה כאן ועכשיו. אני מציעה לך להתחיל ולנסות. אם ברצונך להיות דיילת אויר, קדימה צאי לדרך, כשתהיי אמא, תתמודדי אז. אי אפשר לחשוב גם על הווה וגם על העתיד ולהכניס את כל השיקולים ביחד. זה מונע מהאדם לזוז. לגבי החבר. רוב הדברים שאת מתארת הם טובים עבורך. את מודעת לכך שאת עלולה להרוס את מערכת היחסים בגלל נושא ההשכלה (כנראה שזה ערך שהנחילו לך בבית) . אז תעבדי על עצמך בנושא זה ועדיף ,לדעתי , לעשות זאת בטיפול. בברכה אירית

שלום קוראים לי מעיין,נראה לי שאני נמצאת במצב מסויין של דיכאון,אין לי סיב יותר מידיי טובה לחיות,אני רוב הזמן או מדוכאת או בוכה או ששמחה רק כשאני עוסקת באותו הזמן במה שאני אוהבת שזה לא קורא הרבה לאחרונה,אני בצבא בתפקיד שדורש ממני יותר מידיי מבחינה נפשית ואני לא מסוגלת מצד אחד אבל לצאת מהתפקיד זה יותר מידיי סיכון בשבילי אז אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי אוףףףףףףףףףףףףףףףףף,לא יודעת למה אבל הם נראים לי קשים מידיי להתמודד איתם,אולי אני רואה הרוב בצורה שלילית

מעיין לא כל מצב קושי, לא כל בכי או עצב הוא דכאון. דכאון אמיתי הוא שיש הפרעות במצב רוח, הפרעות באכילה ושינה וקושי עד אי יכולת לתפקד. לכן אולי לא כדאי להשתמש במונח הזה. כולנו ברמה זו או אחרת של דכאון, כי ההתמודדויות בחיים דורשות מאיתנו כוחות נפשיים ולא תמיד בא לנו על הקשיים האלה ובא לנו להנות ולהיות חופשיים.את מתארת קושי בהתמודדות הנוכחית שלך. צבא, תפקיד חשוב והרבה אתגרים נפשיים. אולי את יכולה לראות במצב הזה מקום של צמיחה, של למידה על עצמך. את הרי צעירה ומכלול החוויות שאת עוברת מלמדים אותך עוד דברים על עצמך ובונים בך כוחות שאולי אינך יודעת שקיימים. אם בכל זאת את חושבת שאינך מסוגלת להתמודד , כרגע , לבד. ושאת חווה סימפטומים כמו שתיארתי למעלה כדאי לפנות לעזרה מקצועית. בברכה אירית

לא פירטטי את כל מה שאני מרגישה וחושבת אבל נראה לי שזה בערך בקיצור

אני לא יודעת מה לא בסדר אצלי אבל אני יודעת שב-י"ב נהרסו לי החיים,אני בן אדם שלא יכול לדבר אם כל אחד על מה שאני מרגישה וב-י"ב הפנמתי כמעט שנה שלמה מה אני מרגישה,והיו לי הרבה דברים שהפריעו לי,וניהיתי פאסימית ואני כבר לא מכירה את עצמי,אולי אני צוחקת מבחוץ וכולם חושבים שאני בן אדם שמח אבל אני אוכלת את עצמי מבפנים.רגע אחד אני בבאסה ואין לי חשק לדבר אם אף אחד ואני רוצה רק להסתגר איפה שהוא ולבכות ורגע אחר אני שמחה.ההורים שלי הם אנשים שאי אפשר לדבר איתם ולכן אם אני רוצה לדבר אם מישהו אז אלו יהיו החברות.ההורים שלילא יודעים באיזה דיכאון הייתי כל י"ב,חשבתי על לפרוש מהלימודים ואיך שהוא עברתי את זה,שנאתי את הלימודים.אני חצי שנה באותו מצב כמעט כמו בי"ב אבל יותר טוב,כי אני איך שהוא מודעת לזה כי דיברתי אם מישהו,אבל אני לא יודעת מה לעשות ומה שקורה לי בצבא לא עוזר.כמעט ואף פעם אני לא מדברת עם ההורים שלי על מה שמפריע לי בהם שיש הרבה דברים כאלה,שאמרתי לעצמי פעם שאם אני ימות זה רק בגללם,הם מקשים לי על החיים.עשיתי איזה איבחון באינטרנט של האם אני ביכאון ויצא לי לפי המחשב שיש לי סימפטומים של....עד חמורים של דיכאון .אני לא יודעת מה לעשות ולפסיכולוג אני לא רוצה לפנות .מה לעשות???????

מבין אותך לגמרי מבלי לדעת מה את עוברת

אני לא יודעת מה לא בסדר אצלי אבל אני יודעת שב-י"ב נהרסו לי החיים,אני בן אדם שלא יכול לדבר אם כל אחד על מה שאני מרגישה וב-י"ב הפנמתי כמעט שנה שלמה מה אני מרגישה,והיו לי הרבה דברים שהפריעו לי,וניהיתי פאסימית ואני כבר לא מכירה את עצמי,אולי אני צוחקת מבחוץ וכולם חושבים שאני בן אדם שמח אבל אני אוכלת את עצמי מבפנים.רגע אחד אני בבאסה ואין לי חשק לדבר אם אף אחד ואני רוצה רק להסתגר איפה שהוא ולבכות ורגע אחר אני שמחה.ההורים שלי הם אנשים שאי אפשר לדבר איתם ולכן אם אני רוצה לדבר אם מישהו אז אלו יהיו החברות.ההורים שלילא יודעים באיזה דיכאון הייתי כל י"ב,חשבתי על לפרוש מהלימודים ואיך שהוא עברתי את זה,שנאתי את הלימודים.אני חצי שנה באותו מצב כמעט כמו בי"ב אבל יותר טוב,כי אני איך שהוא מודעת לזה כי דיברתי אם מישהו,אבל אני לא יודעת מה לעשות ומה שקורה לי בצבא לא עוזר.כמעט ואף פעם אני לא מדברת עם ההורים שלי על מה שמפריע לי בהם שיש הרבה דברים כאלה,שאמרתי לעצמי פעם שאם אני ימות זה רק בגללם,הם מקשים לי על החיים.עשיתי איזה איבחון באינטרנט של האם אני ביכאון ויצא לי לפי המחשב שיש לי סימפטומים של....עד חמורים של דיכאון .אני לא יודעת מה לעשות ולפסיכולוג אני לא רוצה לפנות .מה לעשות???????

שמשהו לא טוב יקרה ואז נתעורר ונגיד איפה היינו. אני אספר ואנסה לקצר כמה שניתן. לפני כשנתיים גילינו שאבי מנהל מערכת יחסים הומוסקסואלית עם ילדים בגילאי ה-20-30 וזאת בעודו נשוי לאימי. אנו עד היום לא יודעים אם היה מגע מיני או רק פנטזיות ודיבורים אך לאחר שקרים והכחשות מצידו הוא נשבע שלא היה מגע מיני ורק פגישות ודיבורים. הוא שיקר כל הזמן ורק שתפסנו אותו וחקרנו את העיניין והיו לנו הוכחות חד משמעיות-רק אז הוא הודה בכל מה שכתבתי אך לא מסר את כל הפרטים ואנו בטוחים שיש דברים שאינו מספר. (אנו זה אני ואימי ואחותי).בשמן הגילוי הוא בכה והתנצל ואיים בהתאבדות אם אימי לא תיסלח לו והיא שריחמה עליו ולא רצתה להשאר לבד סלחה לו וממשיכה לחיות איתו. מאז היא לא שוכחת לו את זה לרגע, היתה תקופה שהיה ביעוץ אצל פסיכיאטר וקיבל כדורים לדיכוי היצר המיני (כי בעצם ישלו נטיות הומוסקסואליות שהוא לא מכיר בהם ולא רוצה לקבל אותם ומעוניין להמשיך לחיות עם אימי).את הכדורים,דרך אגב,הפסיק לקחת אחרי כמה חודשים. אימי פגועה מאוד,מזכירה לו את מה שעשה כל כמה ימים-ואני שכלפי חוץ סלחתי לו על השקרים וההתנהגות והבגידה באימי מרגישה כל הזמן שאני שונאת אותו ומפחדת שיעשה משהו רע לי ולילדיי אם ידחק שוב לפינה ע"י אימי וזאת הסיבה שאני בעצם כותבת פה. אני חיה בפחד מתמיד-אדם שאיים להתאבד ואדם שממשיך לשקר ולא סיפר אף פעם את כל האמת-הוא ממשיך לזלזל באימי על אף שסלחה לו (אי אפשר להגיד סלחה-פשוט ממשיכה לחיות איתו-וחשוב לציין שאחרי הבגידה הראשונה והסליחה שלה היתה בגידה נוספת אחרי כמה חודשים ושוב סליחה שלה -בפעם האחרונה-לפי דבריה). אני מפחדת כל יום בתת מודע-כשהכל לכאורה שקט ואז כשיש שוב ריב בינו לבין אימי(מה שקורה לפחות פעם בשבוע ואימי שוב מעלה הכל) הפחד יוצא ואני חרדה ומפחדת שיפגע בי ויותר מפחדת שיפגע בילדיי בדרכם מבית הספר או סתם כשהם מתארכים אצל הוריי ללילה וכשאני לא לידם. עכשיו ביתי נמצאת אצלם-היא אוהבת לישון שם ואני פשוט לא יכולה להרדם מרוב פחד-מצטערת שנתתי לה ללכת לשם כי היום היה שוב ריב בינו לבין אימי והם לא מדברים כרגע אבל אני מרגישה שהם חיים על חבית נפט ומספיק גפרור אחד בשביל לפוצץ הכל. מה דעתך? היש אמת בפחדיי? מה ניתן לעשות בכדי למנוע את הדבר הנורא שיכול לקרות?

שלום לכם,, אני קרוב לעשרים שנה נימצא בטיפול פסיכולוגים ופסיכיאטרים ולקחתי כלמיני תרופות וכדורים ושום דבר לא עזר לי ותמיד הרימו ידיים ואמרו שהכל תלוי בי ושלחו אותי הביתה..אני בשנות הארבעים שלי וכבר לא רואה את עצמי חי יותר מעוד ארבע או חמש שנים..ואת דבר הזה עוד לא סיפרתי לפסיכיאטר שלי..אצלו הולך בפנים שמחות וחוזר הביתה.האים יש עוד מה לעשות. ק בתודה

הרן,אני יודעת שממש קשה לך ואני גם מבינה שהדבר הכי מעצבן בעולם זה לשמוע את המנטרה הזאת שאומרת שהכל תלוי בך. אני רק רוצה לומר לך שעל תאבד תקווה ולא לא הכל תלוי בך,אבל יש חלק ולו קטן,פיצפון שתלוי בך,ויאפשר לך להקל מעט על מצבך.אם אתה מעוניין לפרט יותר ולשתף השמח לשמוע ולנסות לסייע. אל תתיאש תמיד אבל תמיד יש מה לעשות. סופיה

שלום סופיה,, תודה על ההיתיחסות שלך להודעה שלי...אבל כבר מאוחר מדי ואין טעם בלפתוח הכל מחדש. אני אנסה להמשיך האלה כמה שאפשר ואראה מה יהיה ? ,בתודה הרן

היי הרן, אני לירון בדידות זה סבל קשה מנשוא אני יודעת ... אני מרפאה ברפואה משלימה ............ אתה מוזמן לטיפול ..אין לך מה להפסיד 0524867199

הרן... פשוט להמשיך בדרך. אולי אם תסתכל אחורה תוכל לראות שיש כמה דברים שהשתנו וכמה דברים שקצת עזרו לך. הבדידות האינסופית, לעיתים זהו מצב קיומי כואב כל כך וקשה לגעת בעומקים הללו. אולי כדאי לך להתעניין ולקרוא שרבים מהאנשים החכמים של האנושות התעסקו בשאלות של בדידות האדם, חלקם אף היו בודדים מאד. כולנו בודדים ברמה זו או אחרת מי יותר מי פחות. הרבה מהאנשים מכירים מצב זה ומי שלא מכיר זה רק מפני שאינו רוצה לפגוש את המצב הזה. אז אני מאחלת לך להמשיך באומץ בדרכך, אינך יכול לאמר עוד כמה זמן נשאר לך לחיות אלא אם אתה מתכנן משהו וגם אז שום דבר לא בטוח. החיים והמוות לא ניתנו בידינו. אז תנסה למצות את מה שאפשר אירית

יש לי גיסה שבעלה סובל מדיכאונות חוזרים ונישנים והיה מטופל בכדורים שכרגע אין ברצונו לקחת. בעייתה של גיסתי היא, שאינה יודעת איך לדבר, להתנהג במצבים קשים שקורים בבית. היא מאשימה כל הזמן את כל העולם שאמרו לו מילה שלא במקום, או התנהגו אליו לא בדיוק בצורה שהוא רוצה שיתנהגו אליו, וכמובן, אין איש יכול לצפות את התנהגותו. גיסתי הולכת ודועכת, לחץ הדם שלה מגיע לגבהים ואין היא יודעת לאן לפנות בכדי שידריכו אותה כשקורים המצבים הלא נעימים. אנא, הודיעו לי לאן עליה לפנות. בברכה שושי

שלום שושי שמי לירון ואני מטפלת ברפואה משלימה בין היתר בפרחי באך אלו אין תמציות אנרגטיות שאני מכינה בהצאם לבעיה לדוגמא בעיות של כעסים פחדים דיכאון פסימיות הרגעה את מוזמנת להפנות ו\אותה אלי לשיחת יעוץ וטיפול 0524867199 לירון

שלום שושי שמי לירון ואני מטפלת ברפואה משלימה בין היתר בפרחי באך אלו אין תמציות אנרגטיות שאני מכינה בהצאם לבעיה לדוגמא בעיות של כעסים פחדים דיכאון פסימיות הרגעה את מוזמנת להפנות ו\אותה אלי לשיחת יעוץ וטיפול 0524867199 לירון

בדרך כלל כדאי לפנות למי שמטפל בבן זוג. אם זה פסיכיאטר במרפאה לבריאות הנפש או מטפל אחר ולהתייעץ איתו כיוון שהוא מכיר את האדם וצריך לתת הדרכה גם לבן זוג. אם אין מי שמטפל בבעל, וזו בעיה קשה כי בלתי אפשרי להתמוודד עם הדברים ללא טיפול (מכל סוג שהוא) כדאי שגיסתך תפנה למרפאה לבריאות הנפש או לטיפול/ ייעוץ פרטי. מקווה שעניתי לך אירית

היי, אני ובעלי עברנו משבר רציני לפני חצי שנה, כולל בגידה שלו. נפרדנו, חזרנו והיום הכל מצוין, הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני המשבר. העניין הוא שעד אז (לפני המשבר) נורא האמנתי לו, סמכתי עליו והוא ניצל את זה ושיקר לי. גיליתי שיש לו מישהי דרך הפלאפון שלו (היא התקשרה ובמקרה אני עניתי). אחרי זה היו הרבה שיחות נפש מאוד ארוכות, כמו שכבר אמרתי נפרדנו ולאחרי כמה חודשים החלטנו לפתוח דף חדש. הבעיה היא שמאז שחזרנו יש לי אובססיה ופחד נוראי שהוא מסתיר משהו ממני. כל פעם שיש לי הזדמנות אני מחטטת בפלאפון שלו בלי שהוא יודע ובודקת שיחות נכנסות, שיחות יוצאות, הודעות וכו'. אני יודעת שאם הוא יידע שאני עושה את זה יהיה פיצוץ. אסור שהוא יידע. אבל כל פעם שאני עושה את זה משהו לא מסתדר לי. דוגמא: שמעתי שהטלפון שלו צילצל, אחרי שהוא דיבר שאלתי מי זה, הוא אמר מעבודה. כשהייתה לי הזדמנות לבדוק לא היה שיחה נכנסת באתה שעה. ז"א שהוא מחק את המספר שהתקשר. וכל מיני מקרים מוזרים כאלה. אני לא יכולה לדבר איתו על זה כי אני מתביישת מי זה שאני מחטטת בטלפון שלו ומצד שני זה אוכל אותי מבפנים ולא נותן לי שקט. אתמול גיליתי עוד משהו. כמובן שבהודעות שלו הכל ריק, גם נכנסות וגם יוצאות. אני לא יודעת אם היה והוא מחק או לא היה. אז ניסיתי דבר אחר. נכנסתי למונה הודעות וגיליתי שהוא שולח הודעות למספרים לא מוכרים וגם שולחים לו. יכולתי לראות רק את שעת ההודעה ומספר, לא את התוכן. התקשרתי למספר האחרון. זה היה קול של אישה. אמרתי שזה טעות. ניסיתי לרמוז לו, שאלתי אותו אם הוא מסתיר ממני משהו, הוא אמר שלא ואני לא יכולתי להגיד כלום. מה לעשות? אני רוצה לדבר איתו על זה, לשאול. מצד שני אסור שהוא יידע שאני מחטטת בפלאפון שלו. בבקשה תעזרו, אבל בלי לצחוק ובלי לפגוע. תודה, שרית

אם חזרת אליו לאחר המשבר ולאחר הבגידה, והבעת את הסכמתך לפתוח איתו דף חדש, זה אומר שבהסכמתך לעיסקת החבילה הזו את שוכחת, סולחת ומקבלת אותו למרות הפגמים והחסרונות שלו. ובמילים אחרות, שאת מוכנה לחיות עם הגילויים החדשים שלאחר המשבר , קרי הבגידות שלו. אם החלטת באמת ובתמים להמשיך - את צריכה להיות מודעת לכך שכמאמר הפתגם: "פעם בוגד - תמיד בוגד" ישנם סיכויים גבוהים שהוא ישוב לדרכו הסוררת. אין לך מה לייסר את עצמך ולפשפש באובססיביות בפלאפון שלו. או שתסכימי לקטע הזה כעסקת חבילה , או שתחתכי ודי. ואז בטוח תזכי בשקט הנפשי שאבד לך

היי שרית עצתי לי אליך היא לעשות חושבין האם את באמת אוהבת באמת רוצה דף חדש דף חדש הוא דף נקי זה אומר לתת אמון ולבטוח לא לפשפש בדברי בעלך לא לבלוש אחריו ולא לשאול אותו כל הזמן מי היה בטלפון אי אפשר לחיות באובססיה את יכלה לעשות איתו שיחה כנה אתו ולאמר לו שאת מקבלת אותו עם חולשותיו אבל את מבקשת רק את המילה שלו שישבע לאמר לך הכל ותתמודדו ביחד עם מה שיעלה רק לא שקרים בבקשה רק שלא ישקר או יסתיר תאמרי לו שאת אשה שיש לך חושים ותחושת בטן וכשהוא משקר את יודעת והוא יודע שאת יודעת תגידי לו שם אם הוא ירגיש צורך להיות עם מישהי אחרת שיגיד לך רק שלא ישקר ותשחררי באמת כשיהי לו משהו את כבר תדעי את לו צריכה להיות מהבולשת בהצלחה לירון מרפאה ברפואה שלימה את מוזמנת לשיחת יעוץ 0524867199

שרית יקרה לפני כחצי שנה התגלה לך שבגדו בך, שזה אחד מהמשברים הגדולים ביותר שיש לאדם . הבגידה הזוגית הינה בעיה מורכבת ורב מימדית ופוגעת בצורה קשה באדם הנבגד וגם בבוגד. השיקום של מערכת זוגית כזו לוקח זמן וכמעט בלתי אפשרי לעשות זאת ללא עזרה מקצועית. כל מה שאת עוברת הינו טבעי, גם הבילוש וגם החיטוט וגם חוסר שקט נפשי. אל תשפטי את עצמך על זה , אבל צריך לחפש דרך לעבור את זה . אני מציעה מאד מאד טיפול זוגי. אם בן זוגך לא יסכים הייתי מציעה לך ללכת לבד , כדי לעבד את החוויה הכל כך קשה שאת עוברת. ישהו אתר שנקרא " באופן טבעי" אולי תמצאי שם קבוצת תמיכה וירטואלית שתעזור לך עם רעיונות ועיצות משלה. ליבי איתך אירית

היי, אני ובעלי עברנו משבר רציני לפני חצי שנה, כולל בגידה שלו. נפרדנו, חזרנו והיום הכל מצוין, הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני המשבר. העניין הוא שעד אז (לפני המשבר) נורא האמנתי לו, סמכתי עליו והוא ניצל את זה ושיקר לי. גיליתי שיש לו מישהי דרך הפלאפון שלו (היא התקשרה ובמקרה אני עניתי). אחרי זה היו הרבה שיחות נפש מאוד ארוכות, כמו שכבר אמרתי נפרדנו ולאחרי כמה חודשים החלטנו לפתוח דף חדש. הבעיה היא שמאז שחזרנו יש לי אובססיה ופחד נוראי שהוא מסתיר משהו ממני. כל פעם שיש לי הזדמנות אני מחטטת בפלאפון שלו בלי שהוא יודע ובודקת שיחות נכנסות, שיחות יוצאות, הודעות וכו'. אני יודעת שאם הוא יידע שאני עושה את זה יהיה פיצוץ. אסור שהוא יידע. אבל כל פעם שאני עושה את זה משהו לא מסתדר לי. דוגמא: שמעתי שהטלפון שלו צילצל, אחרי שהוא דיבר שאלתי מי זה, הוא אמר מעבודה. כשהייתה לי הזדמנות לבדוק לא היה שיחה נכנסת באתה שעה. ז"א שהוא מחק את המספר שהתקשר. וכל מיני מקרים מוזרים כאלה. אני לא יכולה לדבר איתו על זה כי אני מתביישת מי זה שאני מחטטת בטלפון שלו ומצד שני זה אוכל אותי מבפנים ולא נותן לי שקט. אתמול גיליתי עוד משהו. כמובן שבהודעות שלו הכל ריק, גם נכנסות וגם יוצאות. אני לא יודעת אם היה והוא מחק או לא היה. אז ניסיתי דבר אחר. נכנסתי למונה הודעות וגיליתי שהוא שולח הודעות למספרים לא מוכרים וגם שולחים לו. יכולתי לראות רק את שעת ההודעה ומספר, לא את התוכן. התקשרתי למספר האחרון. זה היה קול של אישה. אמרתי שזה טעות. ניסיתי לרמוז לו, שאלתי אותו אם הוא מסתיר ממני משהו, הוא אמר שלא ואני לא יכולתי להגיד כלום. מה לעשות? אני רוצה לדבר איתו על זה, לשאול. מצד שני אסור שהוא יידע שאני מחטטת בפלאפון שלו. בבקשה תעזרו, אבל בלי לצחוק ובלי לפגוע. תודה, שרית

תיהיה גלויה זה הכי טוב

יש לי ידיד טוב כבר שנתיים שאני מאוד אוהבת, מתחילת הקשר שלנו אנשים היו אומרים לי שהוא שקרן.. אבל בהתחלה לא ממש האמנתי לזה, בזמן האחרון המודעות שלי לעניין עלתה, ממזמן כבר הבנתי שהוא -ב-א-מ-ת- מקשר לי, ולא רק לי אלא לכל הסביבה ושיתכן והוא אפילו מאמין לעצמו ולשקרים שלו.. קראתי מאמר על שקרנים פתולוגיים שאומר שהם כאלו מכיוון שפגוע אצלהם משהו במצפון, אין להם מצפון ממש ולא אכפת להם שהשקרים שלהם פוגעים באחרים.. השאלה שלי היא איך אני אמורה להתמודד? כי אני לא רוצה להפסיק איתו את הקשר בגלל זה (אבל זאת קצת בעיה כשהקשר מבוסס על זה שהוא בא אליי ומספר לי שקרים על איך עבר השבוע בתפקיד הקרבי הקשה בצבא..) והאם זה יכול לפגוע בי שהוא כזה..?

אם הקשר ביניכם מבוסס גם על אמון, כדאי מאד שתדברי איתו על העניין בצורה פתוחה וגלויה ותציעי לו לגשת לקבל עזרה מקצועית (פסיכותראפיה למשל) כדי לפתור את הבעיה. תבהירי לו שאת מעונינת בו ובאיכות הקשר ביניכם ושבכוונתך לעבור איתו את התהליך ולעמוד לצידו לאורך כל הדרך. אין תרופות פלא - צריך להשקיע בתהליך, אבל אם אוהבים ורוצים - אין דבר העומד בפני הרצון. במצב הנוכחי אין דריכה במקום והדברים רק ילכו ויתדרדרו. אין סיכוי שתצליחו לבסס קשר עמוק, אמיתי ואינטימי באמת והתסכולים של שניכם רק יגברו.

אני בת 34 בעלת מקצוע חופשי והמון זמן בלבטים לגביו - בררתי עם עצמי ועם חברים ומשפחה ואפילו במכון הדסה הייתי (עסק לא זול...). לא מצליחה להחליט מה הכי מתאים לי בעולם לעסוק בו לא כפשרה - אלא כמשהוא שימלא אותי ויעשה אותי מאושרת. אני מנסה להתחבר לעצמי שוב ושוב בעניין הזה והדבר היחידי שעולה הוא דיילות אויר או עיסוק בייבוא מהמזרח הרחוק (בגלל הטיסות). אבל לא ברור לי אם דיילות אוויר תתאים במידה ואחליט להיות אמא ולגבי הייבוא אין לי מושג לגבי המקצוע וקשייו. בינתיים הזמן רץ ואין לי פרנסה. לא נעים. מה דעתכם בבקשה? תודה תודה מראש !

סיון, נו באמת, את רצינית? משהו שימלא אותך ויעשה אותי מאושרת זה להיות דיילת?! מלצרית מעופפת שמשחיתה את זמנה בעבודת פרך לשרת אנשים, להגיש להם, לנקות להם ולדאוג לכל הקפריזות שלהם (רוב הזמן על הרגליים). מה קרה, כבר נגמרו הדברים המעניינים שיש לך לעשות, לתרום, להשפיע ולהשאיר חותם? כנראה שאין לך שמץ של מושג מי את ומה את רוצה באמת מהחיים. כדאי שקודם כל תנסי לעשות את הצעד הזה למען עצמך בלי קשר למקצוע ופרנסה, לפני שאת ממשיכה הלאה. לדעתי, כדאי שתנסי לברר עם עצמך ממה את בורחת ולמה? ורק אחר כך כנראה תקבלי את התשובות לכל השאלות האחרות. דרך צלחה!

לחברי האהוב והמתור איבר קטן ואני אוהבת סקס. מה עושים ?

סקס זה לא רק גודל האיבר. אך אין ספק שזהו גורם משמעותי אם אין התאמה גם במידות. תלוי כמה את אוהבת אותו, עד כמה זה מפריע לך. אם זה משהו שקשה לך לקבל וקשה לך להנות מסקס בגלל זה אז בהחלט קיימת בעייתיות ששווה התייחסות רצינית. כדאי למצוא מגוון רחב של הנאות יחד עם "המגבלה" (וזה בהחלט אפשרי). מיניות היא משהו רחב ביותר וניתן להגיע להנאה בהמון דרכים. אז נסי לשחרר את התפיסה שאדם צריך להיות מושלם ונסי להנות. אם בכל זאת זה לא ילך אז.... תצטרכי לחשוב היטב. בהצלחה אירית

שלום התהבתי בגבר שאינו בעלי רוצה עזרה

תלכי על זה :)

זוהי בעיה מורכבת . מציעה לך להכנס לאתר "באופן טבעי", אנשים כותבים שם על הכל, ילדים זוגיות ועוד. יש שם כמה בלוגים שקשורים לנושא אולי תוכלי למצוא שם מגוון של דיעות וסיפורים וזה יכול להעשיר אותך. מעבר לכך יש מס' שאלות שניתן לשאול בהקשר הזה. האם הקשר עם בעלך חשוב לך ועד כמה? האם ההתאהבות הזו, זה משהו הדדי, קיים קשר עם האיש האחר או שזו סתם התאהבות שיכולה לחלוף כשם שהיא באה? אולי כדאי לפנות לייעוץ של מס' שיחות , כדי להבהיר לעצמך דברים. בהצלחה אירית

אני בן 19 ואני חייל. אני זוכר מיום הגיוס שלי הכל אצלי התחיל להשתנות. זה התחיל בחוסר שינה, אני בקושי אוכל, ובקושי יש חשק לצאת עם ההורים למקומות. הבעיה היא שאני משרת רחוק מהבית, ומה לעשות אני באמת לא כמו כולם שפשוט רוצים להיות קרובים בשביל לא לטחון. אצלי הבעיה היא אמיתית, זה מתחיל ביום ראשון שאני כל יום שבת לפני השינה אומר לעצמי בלב הלוואי ואני אקום ואקרה לעצמי משהו, או שאני מעדיף לא לקום בכלל. וזה ממשיך בנסיעה של יום ראשון שאני אומר שאולי יקרה משהו לאוטובוס, העיקר לא להיות במערכת הזאת. מידיי פעם אני רואה מכונית ואומר כוס אמק בא לי לקפוץ לכביש. אני סובל מאוד אפילו שאני יוצא הבייתה אין לי חשק לכלום אני חוזר הבייתה ורק המחשבה שאני צריך לחזור ביום ראשון עושה לי רע ולפעמיים בחילות. אני לא מטורף, אל תעשו אותי מטורף. פשוט אני לא יכול להסתגל. אני כבר שנה במערכת הזאתי, ואני לא חושב שאני אשרוד עוד שנתיים במצב הזה ככה, אני בטוח שזה יפגע בי מתישהו. אני לא רוצה להתאבד, אני פשוט רוצה שפעם אחת המערכת הזאת תקשיב לי ולא תדפוק אותי כמו שהיא עשתה כמה פעמיים. אני יודע שאם אני הלך לקב"ן הוא יחשוב שאני סתם משקר לו, כי זה מה שקורה אצלהם בזמן האחרון, ואני נמצא בתוך מערכת שאני אבוד בה אין לי כוח לכלום.. אני מתחנן לעזרה מה לעשות בבקשה.. אין לצאת מהדיכאון הנוראי הזה שכבר שנה שלמה אני נמצא בו.. שכחתי כבר מה זה לחייך ומה זה לשמוח אני מבקש עזרה בבקשה..

צבא הוא מקום נוראי.זוהי מסגרת סתומה,אתומה וכל כך לא אנושית.אנשים שלא מצליחים להסתגל לשם הם השפויים בעניי.אלמוני אתה יכול להפסיק עם הטירוף הזה,שנקרא צה"ל.אסור לך לסבול.לדעתי אולי כדי שתעזר בהורים שלך,(מישהו בכלל יודע כמה אתה סובל?)הם אולי יכולים להפעיל מעט לחץ. מקווה שתרגיש טוב יותר. סופיה

רציתי לומר לך שאני מזדהה איתך לגמרי ואני לא יודעת מה לעשות,אני לא רוצה ללכת לקב"ן שלא יחשבו שאני משוגעת,ואני לא רוצה ללכת לפסיכולוג כנ"ל,ואני לא רוצה לערב את ההרוים שלי,כי אי אפשר לדבר איתם,ובוא נגיד שאין להם מושג מה עבר עליי מבחינה נפשית במשך שנה וחצי כבר,כמעט שנה בי"ב עבר עליי משבר, והוא נמשך בצורה שונה בצבא,בגלל זה אני אומרת שבי"ב נערסו לי החיים,אולי נתייעץ אחד עם השני???????

בחור יקר או שתפנה דרך הצבא לקבלת עזרה (ולמרות שהמערכת אטומה, ניתן למצוא שם כמה אנשים שהם לא אטומים). או שתפנה באופן פרטי לפסיכיאטר וטיפול. לא כדאי להמשיך את המצב ללא טיפול. כולנו יכולים להבין אותך, צבא זה לא פשוט ויכול להיות שלא מתאים לכולם וזה לא אומר שמשהו חריג או לא בסדר. אז כדאי שתפנה לעזרה בהצלחה אירית

זהירות

בעלי עבר אירוע מוחי והוא מקבל פעמיים ביום 0.5 מ"ג קלונקס . אם הוא מפסיק לקחת יום יומיים מתחילים לו זרמים ועיקצוצים בצד המשותק ונניח שזה ממכר מה עושים אם הוא לא יכול בלעדיהם כי הוא פשוט סובל אשמח לקבל תשובה תודה אסתי

הבנתי שזה גורם לבעיות גמילה ולא ענית לי על מה ששאלתי והשאלה שלי מה עושים אם בעלי סובל במידה ולא יקח את התרופה ,,,,,,אחרי כמה זמן זה כבר טיפול לגמילה ולמה?

הבנתי שזה גורם לבעיות גמילה ולא ענית לי על מה ששאלתי והשאלה שלי מה עושים אם בעלי סובל במידה ולא יקח את התרופה ,,,,,,אחרי כמה זמן זה כבר טיפול לגמילה ולמה?

אני מחפש נואשות מומחה גדול בהיפנוזה שרוצה אתגר מקצועי ובדרך גם לעזור לבעל משפחה אשר סובל מאוד ממחלה נוירולוגית ולא מוצא מזור לבעייתו. אני ולה בנרקולפסיה-הירדמויות בלתי רצוניות ועייפות תמידית. אין לי איכות חיים, ואישתי ו-2 הילדים שלי מסכנים בגלל זה. ניסיתי עשרות רופאים ב-10 שנים האחרונות, ואף אחד לא מצליח לעזור. כתובת המייל שלי [email protected] מקווה שיש מישהו שם בחוץ שרוצה לעשות מצווה לפני החג. תודה.

האם אתה מכיר את מודפיניל? (Modafinil - בארה"ב משווק תחת השם Provigil). אני הייתי במצבך והתרופה שינתה את חיי. אפשר להשיג באינטרנט ללא הגבלה. שמעתי לאחרונה שזה אושר בארץ, אבל זה לא כל כך רלוונטי כי אני לא מאמין שזה הוכנס לסל הבריאות בכמויות שאתה תצטרך. 200 מ"ג כל בוקר, לעיתים עוד 100 בצהריים, אם יש אירוע ערב לקחת 100 מ"ג בסביבות 17:00 - ואתה מסודר! אתה חוזר לחיות - להיות ערני וחיוני! ותתחיל לצעוד קצת ולהפעיל כימיקלים חיוניים במוח.

אני מחפש נואשות מומחה גדול בהיפנוזה שרוצה אתגר מקצועי ובדרך גם לעזור לבעל משפחה אשר סובל מאוד ממחלה נוירולוגית ולא מוצא מזור לבעייתו. אני ולה בנרקולפסיה-הירדמויות בלתי רצוניות ועייפות תמידית. אין לי איכות חיים, ואישתי ו-2 הילדים שלי מסכנים בגלל זה. ניסיתי עשרות רופאים ב-10 שנים האחרונות, ואף אחד לא מצליח לעזור. כתובת המייל שלי [email protected] מקווה שיש מישהו שם בחוץ שרוצה לעשות מצווה לפני החג. תודה.

אני רק רוצה לשאול אם חשבת על דרך טיפול שהיא אינה חיפוש מזור לבעיה עצמה, אחרי הכל 10 שנים הם הרבה זמן. אלא לטפל במערכת המשפחתית כך שתוכלו לחיות באיכות חיים יחד עם המחלה.? לבעיה כרונית יש השפעות משמעותיות מאד על המערכת המשפחתית (אינני צריכה לאמר לך). ופעמים רבות כדאי לנסות ולטפל דווקא בהשפעה של הבעיה על איכות החיים ולא בבעיה עצמה. שיהיה כל טוב אירית

שלום, אני בת 20 ויש לי נטייה להיות אובססיבית לגבי דברים. לדוגמא אם אני מקבלת איזה חפץ חדש ויהיה בוא פגם הכי קטן ושולי אני פשוט לא אפסיק להביט בו ואעדיף לא להשתמש בחפץ. קיבלתי מכה באף והרגשתי שהוא זז לי. בדקו אותי מס' רופאים ואמרו שאין לי כל שינוי באף ואף אני עצמי שמתי לב שאלו דברים שהיו קיימים אצלי לפני ועדיין מאז הדבר מפריע לי ואני לא מפסיקה להביט באפי ולבחון אותו. אני נורא אובססיבית ופדנטית ואני מודעת לכך והדבר מאוד מפריע לי. ממה זה נובע ואיך אני יכולה לשנות את זה? לתשובתך אודה,

נשים החשות כי הן זקוקות לעזרה בהתמודדות עם מגוון נושאים כגון: לבטים לגבי הריון, טיפולי פריון, התמודדות עם הריון ולידה, קשר אם-תינוק, הפלות, חד הוריות ועוד, מוזמנות ליצור קשר עם היחידה לבריאות הנפש של האשה באיכילוב, לשם קבלת טיפול פרטני או בקבוצות טיפוליות. תושבות תל אביב זכאיות לשירותי המרפאה ללא תשלום. תושבות ערים אחרות יחויבו בתשלום . קביעת תור בטלפון 03-6974707

האם ידוע לכם על עזרה נפשית חינם באזור הדרום? כהתלמדות או כהתנדבות? אני צריכה את המידע הזה דחוף.

היי אירית וכולם.ראשית אני מתנצלת שקצת נטשתי את הפורום פשוט בתקופה האחורונה קשה לי להגיב. אני רגישה שהמציאות שלי אינה אמיתית שאני ממציאה את עצמי ואת הסובבים אותי כאילו כלום לא אמיתי.מפחיד אותי להסתכל במראה נדמה לי שהמצא שם מישהו אחר,דמות כלשהי אדם אחר לא אני או לא מה שהורגלתי לראות עד עכשיו. אולי אני יקום מחר ויגלה שאני בעצם מקום אחר שדמיינתי הכל ואני בכלל במקום אחר.אולי אני מתה?המחשבות הללו לא מרפות ממני.החיים הללו אני שואלת את עצמי אם זה מהשזה אם זה איתי אם אני אמיתית? אם מה שעברתי וכל ה שקרה לי עד עכשיו באמת קרה או שהמצאתי הכל? אולי אני סתם מטורפת? אירית,מה את ממליצה לי לעשות?

סופיה יקרה נשמע לי שאת במצוקה גדולה . אני לא מכירה אותך אז רציתי לשאול אותך, מה לדעתך כדאי לעשות. תכתבי לי ונראה אם זה כיוון נכון. כדאי בנוסף ,לא להתעסק עם השאלות הללו לבד ולעשות דברים שמחברים אותך ליומיום ולמציאות. מה הסיבה שאת שואלת את עצמך את השאלות הללו? אם אני כותבת לך אז את קיימת בברכה אירית

ברצוננו להזמינכם להשתתף ביום עיון מרתק בנושא פסיכודיאגנוסטיקה, משפט ואתיקה שיתקיים ב- 30.5.05 באוניברסיטת חיפה הרשמה מוזלת עד 15.4.05 ! יום העיון, בהשתתפות מיטב המומחים בתחום, יעסוק באבחון והערכה פסיכולוגיים בנושאים: קטינות קורבנות של פגיעה מינית, ילדים שחשופים להזנחה פיזית ונפשית, לקות למידה, אבחון תסמונת PTSD העולה לדיון בתביעות נזיקין, מסוגלות הורית למשמורת ולאימוץ, הערכת אחריות פלילית ויכולת לעמוד לדין, פיגור שכלי, חוות דעת מקצועיות וסוגיות אתיות ומשפטיות בפסיכודיאגנוסטיקה. להזמנה ליום העיון ופרטים לחץ על הקישור לאתר להלן - http://virtualnew.haifa.ac.il/users/www/25863/פסיכודי%20הזמנה%20מייל.htm בברכה, המחלקה לפסיכולוגיה ומשפט המרכז הבינלאומי לבריאות משפט ואתיקה

נסו גם את הקישור למידע אודות יום העיון באתר "פסיכולוגיה עברית" - http://www.hebpsy.net/calendar.asp?cat=2&date=30/5/2005&id=422

שלום, אני באמצע שנות העשרים לחיי. סובל קשות מבדידות מאז גיל העשרה. גדלתי כנער שמן,כעור ודחוי,ללא חברים.בן למשפחה קשת יום עם הורים פרימיטיביים שהיו עסוקים בעקר בלהתעלל בנו נפשית,בלהוריד לנו את הבטחון העצמי ולהרחיק כל דבר חיובי או תורם מחיינו.נאלצתי לנשור מביה"ס בגיל מוקדם ולעבוד. אינני מסוגל להתחייב לכלום,אני מדלג מעבודה שטותית אחת לשנייה,ממקום מגורים אחד לאחר.מארץ לארץ,אני מנסה ומנסה,אבל אני לא יכול לשמור על קשר תקין עם אנשים.אני לא מסוגל לדבר על שום דבר מעניין או אפילו להסתכל לאנשים בעיניים.עם נשים יש לי חרדה מינית . כיום אני נראה יחסית טוב.ואנשים חושבים שאני בחור מאושר ולא מצליחים להבין למה אני סובל כ"כ. בנוסף אני סובל מכאבים נמשכים בחזה במשך שנים ומהתקפי חרדה,כל דבר מפחיד אותי.ניסיתי המון דרכים לצאת מהגיהנום שלי,אבל נכשלתי תמיד,מה שגרם לי לשנוא את עצמי עוד יותר. אני אבוד,מיואש,אין לי אף אחד לפנות אליו,אנא עצתך.

שלום לך כל מה שאני רוצה לאמר לך שיש תקווה בדבריך. עצם המודעות שלך לכל מה שעברת היא כבר צעד אחד קדימה. דבר נוסף, מהדברים שלך אני רואה שאתה רוצה שינוי שאתה רוצה חיים טובים. אז אני רוצה לאמר לך, זה אפשרי, רק צריך להתחיל לטפל בדברים הרגשיים, ללמוד ולשפר את סגנון החיים ולהרחיב את האפשרויות. אני ממש מאמינה שאפשר ומדבריך נראה לי שאתה יכול. אז כדאי להתחיל בלמצוא מטפל או מטפלת טובים שיעזרו לך "לצאת מהגיהנום" שיהיה בהצלחה אירית

שלום! רציתי לדעת מהן ההשפעות של תרופה בשם "קלונקס" האדם שלוקח אותה הוא אדם בן 71 ליבו מתפקד 30% ידוע לי שזו תרופה להרגעה השאלה היא האם היא גורמת לכל מערכות הגוף לפעול לאט יותר כולל הליכה ופעולות יומיומיות פשוטות אחרות תודה מראש חיה

הייתי ממליצה לפנות לפורום פסיכיאטריה לקבל תשובה מוסמכת ומלאה יותר בעניין של תרופות בברכה אירית

מה קורה אם מפסיקים אחרי מספר שנים אחרי שלוקחים ברצף את הכדורים מהם תופעות הלוואי האם אפשר להפסיק איתם לבכלל ומהי ההשלכה הנפשית שיכולה להיווצר עקב הפסקה של הכדור וכן גם הפיסית האם הכדור ניתן לטיפול בקיבה עצבנית והאם אדם שלוקח את הכדורים האלה בעקבות קיבה עצבנית יכול גם לקבל נכות דרך ביטוח לאומי על כך

שללום רב, ברצוני לדעת כמה זמן אפשר לקחת תרופה זו ואם כדאי לבדוק את השפעתה ואם כן מתי?

שללום רב, ברצוני לדעת כמה זמן אפשר לקחת תרופה זו ואם כדאי לבדוק את השפעתה ואם כן מתי?

האם לשכב עם אחות של אשתי מהווה איסור חמור של גילוי עריות- יהרג ואל יעבור? מלבד ההבט המוסרי שעברתי ורמסתי- בשוגג, אני רוצה לדעת האם מבחינה יהודית עברתי על איסור גילוי עריות?! (כי הבנתי שיש 13 גילויי עריות מורחבים יותר, מעבר לאח ואחות שהנו גילוי עריות וודאי ואחד מהם הוא גבר ששוכב עם 2 אחיות) אני משתגע וזקוק לתשובה דחופה שתרגיע אותי ותשחרר אותי מכבלי יסורי

אם אתה כזה צדיק גדול והספקות גורמות לך להשתגע - אז לך אל הרב ותקבל ממנו תשובה מלאה ומפורטת!

זוהי גילוי עריות חמור עיין למשל ברמב"ם (משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פרק ב) אחות אשתו ערוה עליו, עד שתמות אשתו. בין אחותה מאמה, בין אחותה מאביה, בין מן הנישואין, בין מזנות, הרי זו ערוה עליו. הלוא מקרא מפורש הוא בתורתינו: (ויקרא פרק יח) ואשה אל אחותה לא תקח, לצרר לגלות ערותה עליה בחייה: כפרה חמורה אתה צריך. הנה עצם הענין שזה משגע אותך זהו סימן לטוב, כנראה שעלית במוסריותך. אמץ את המלצת תום. וגש לרב חשוב, שיעוץ לך מה לעשות בכדי שמוסר חיובי ישתכן אצלך באופן קבע. ותהא זו כפרתך. עירית, תקני את הודעתך המוטעת והחמורה, העלולה לגרום לעוד הדרדרות מוסרית בארצנו.

זוהי גילוי עריות חמור עיין למשל ברמב"ם (משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פרק ב) אחות אשתו ערוה עליו, עד שתמות אשתו. בין אחותה מאמה, בין אחותה מאביה, בין מן הנישואין, בין מזנות, הרי זו ערוה עליו. הלוא מקרא מפורש הוא בתורתינו: (ויקרא פרק יח) ואשה אל אחותה לא תקח, לצרר לגלות ערותה עליה בחייה: כפרה חמורה אתה צריך. הנה עצם הענין שזה משגע אותך זהו סימן לטוב, כנראה שעלית במוסריותך. אמץ את המלצת תום. וגש לרב חשוב, שיעוץ לך מה לעשות בכדי שמוסר חיובי ישתכן אצלך באופן קבע. ותהא זו כפרתך. עירית, תקני את הודעתך המוטעת והחמורה, העלולה לגרום לעוד הדרדרות מוסרית בארצנו.

זוהי גילוי עריות חמור עיין למשל ברמב"ם (משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פרק ב) אחות אשתו ערוה עליו, עד שתמות אשתו. בין אחותה מאמה, בין אחותה מאביה, בין מן הנישואין, בין מזנות, הרי זו ערוה עליו. הלוא מקרא מפורש הוא בתורתינו: (ויקרא פרק יח) ואשה אל אחותה לא תקח, לצרר לגלות ערותה עליה בחייה: כפרה חמורה אתה צריך. הנה עצם הענין שזה משגע אותך זהו סימן לטוב, כנראה שעלית במוסריותך. אמץ את המלצת תום. וגש לרב חשוב, שיעוץ לך מה לעשות בכדי שמוסר חיובי ישתכן אצלך באופן קבע. ותהא זו כפרתך. עירית, תקני את הודעתך המוטעת והחמורה, העלולה לגרום לעוד הדרדרות מוסרית בארצנו.

האם לשכב עם אחות של אשתי מהווה איסור חמור של גילוי עריות- יהרג ואל יעבור? מלבד ההבט המוסרי שעברתי ורמסתי- בשוגג, אני רוצה לדעת האם מבחינה יהודית עברתי על איסור גילוי עריות?! (כי הבנתי שיש 13 גילויי עריות מורחבים יותר, מעבר לאח ואחות שהנו גילוי עריות וודאי ואחד מהם הוא גבר ששוכב עם 2 אחיות) אני משתגע וזקוק לתשובה דחופה שתרגיע אותי ותשחרר אותי מכבלי יסורי

אינני יודעת האם זה גילוי עריות. אבל הייסורים שלך לא ייסתיימו אם תדע או לא. עשית מעשה שמבחינה מוסרית מכביד עליך וכך לפחות אתה יודע שקיים בך צד מוסרי. אין ספק שיש כאן סיפור מורכב להתמודד איתו והייסורים הם חלק מכך.. מאחלת לך שתעבור תהליך ותמצא את השקט אירית

חבל מאד שמצפונך מייסרך אחרי המעשה (או כמו שאומרים מעט מדי ומאוחר מדי). והרי מה מותר האדם מן הבהמה? ואיזהו גבר אם לא זה השולט ביצרו? ובשל מה? והכל בשל תאוות בשרים ותשוקה רגעית בהמית.