יקרות... אולי ט. שבת שלום.

כמה עוד אכתוב שאני עצורה?? ומה זה ייתן לי נחמה??? הרי העולם ממשיך ואין בו מקום למי שקשה לו לשאת הכל... למי שאיבד חיים וחי. למי שאיבד את עצמו אי שם.... העולם צריך להמשיך למשוך קדימה... ומי שמצליח על אף סיבלו להיגרר מה טוב חלקו... בדיוק כמו ילדי הריטלין.. הם צריכים תרופה כדי להמשיך במסגרות ובשביל שיהיו מרוצים מהם וכד... אחרת, יכעסו עליהם.. ינודו חברתית ולימודית... נכון מעט יש שינוי בעניין.. אבל הבאתי זאת כדוגמא שאין מקום לחריגות האדם הסובל צריך ליישר קו עם העולם ... ומה קורה שהסבל האישי נגרם בגלל אדם אחר? זה לא רק חומר כימי שחסר (- וגם מטופל כרגע ) אבודה. בעיקר לעצמי. אבודה. בעולם שאני חיה בו אך כמהה לניתוקים. ללא להיות. ומבינה שאני נצרכת... לבעלי.. לילדים.. ל... ואפילו לעצמי... אבל אני אינני.. אז מי שם במקומי... והיכן את "מתמודדת"?? היכן את בוחרת לחיות? את כל כך התקדמת... כל כך יש שינויים אדירים.. איפה את?? איפה את אוחזת בזה?? למה כעת את נשברת כל כך?? למה את נאבדת? נאלמת?????? קשה להמשיך רק רוצה להתייחס אליכן, חטולית, הצלחת למצוא חומר על מדיטציה? עזר לך? מה שלום אחיך? גיסתך? מיכלי, איך את עם האכילה כעת? הצלחת לאזן? והטיפול? נד, גלים... למטה והצלחת לקום.. לכעוס על עצמך שהעזת לכתוב שברירי מילים מהרצפה.. להתנער מההרעבה.. ועוד... רוצה להושיט לך מצוף. שיעזור וילווה אותך בסערה הזו. בניפוץ הגלים וכשבאים בעוצמה ואף שיש רגיעה... כאן. בשביל להבין הכל. להרגיש ולדעת כמה כלום לא מובן מאליו. כמה זה כל כך מובן להישבר. כמה כל כך צריך להמיר את הכאב לדבר אחר. חיבוק לכולכן, מתמודדת

רוצה להגיב אבל בנתיים קראתי ❤ חיבוק

זה המון ואף דיי מספיק!! תודה על: קראתך תגובתך והקשבתך חיבוק מהלב 💗 מתמודדת

שבוע טוב מתמודדת מה פרוש חומר כימי שחסר כרגע אך מטופל לא הבנתי..? כמובן שאת נצרכת לסביבה שלך ולעצמך אינך שקופה את אומרת שאת אובדת ..מבינה שזה חלק מתהליך שאת עוברת אך מדוע שוב זקוקה לניתוקים ?? קשה מאוד להכיל ולתת מקום לפגיעות ?? הרי התקדמת יפה מאוד אז מה קרה ? להישבר בתוך תהליך זה דבר מובן אך מהשבר הזה אינך מוצאת את עצמך ? זו הכוונה? אני מבינה שהתהליך גורם לך לא לרצות להיות במקום הכואב שבו את נמצאת בטיפול ...אבל בלי להיות חלק מהתהליך אייך זה ימשיך ? נכון קשה להמשיך אך לדעתי את יכולה לקבוע את הקצב שאת יכולה לחשוף דברים ולהאט את הקצב ..אולי יקל על ההתמודדות..זה מה שאני עושה הפעם בטיפול עם המטפל אומרת לו לעצור ולא ממשיכה לא רוצה שימשכו אותי במילים למקומות שעדיין לא ביקרתי בהם נפשית והוא מאט את הקצב כן מצאתי עזרה כשלשהי בפייסבוק עם אנשים שקשורים דווקא לנפגעים מכל מיני סוגים שמייעצים אייך אפשר לנווט את הרגשות לרגיעה אבל בסופו של דבר בהמשך כולם רוצים כסף ..אז מחפשת כרגע מקומות אחרים אחי בערך בסדר לא ממש מקשיב למה שאומרים לו לעשות כי כעת מטפל גל בגיסתי..שמצבה ב"ה משתפר.. ועברתי שבוע לא קל בכלל הייתי מרותקת למיטה בשכיבה בגלל כאבי הגב למרות הזריקה שקיבלתי..וכך ממשיכה גם הראיה שלי לא במצב הכי הכי מה שמאוד מפריע לי לקרא ולכתוב אז בכלל.. מילא גם זה יעבור שיהיה לכולנו שבוע מבורך בטוב עם בריאות שופעת וכוחות הגוף והנפש יעמדו לרשותנו כל יום חטולית

היי יקרה!! כתבת כל כך במחשבה ושאלת נכון. מחכה ליום שאומר הכל מאחורי. עצוב לי לשמוע על עינייך שתוקפות אותך אחת לכמה זמן. זה כל כך משבית.. על הגב גם כן שזה מרתק למיטה בכאבים עזים... מאחלת לך ולמשפחתך בריאות איתנה. וכן, שמחתי לקרוא שאת יודעת ויכול למנן את הפגישות לפי מה שעושה לך טוב בכמויות נכונות לך. וכן שאת מחפשת עוד סביבה תומכת בשאר מקומות.... אוהבת, ומאחלת רק טוב מתמודדת תודה שהצצת...