פחד מאיידס משבש את דעתי

היי, אני בן 48, לפני שנה וחצי התגרשתי. זה היה קשה ועצוב. 3 חודשים אחרי שהתגרשתי הלכתי לזונה, שכבתי איתה עם קונדום. זה היה מהיר מאוד 10 שניות אני חושב. בדקתי שהקונדום בסדר הכול תקין והלכתי. מיום למחרת החלו החיים שלי להשתבש. אני בפחד אימים שחטפתי איידס ממנה. כל חצקון שיוצא לי. כל שיעול כל שריר תפוס אני מדמה שזה תחילת הסוף. אני לא מצליח לאזור מספיק אומץ לעשות בדיקות. איך שאני חושב על זה אני מתחיל להיות קפוא. אני לוקח כדורי וואבן. כמעט כל יום 5 מג. הבנתי שעם קונדום כין סיוכי להידבק . אבל כאילו אין מקום להיגיון אין מקום לשכל. אני מאז לא יוצא עם נשים ופשוט עובד ביום יום חוזר הביתה לאחר העבודה ולפעמים בוהה שעות במחשבות מתי המחלה תתפרץ במלוא עצמתה. שאני עם הילדים במשמורת אז אני רגוע וככה שאני גם בקרבת גרושתי שהיא מקור רציני לרוגע שלי, היתה. סהכ מתפקד מצויין בעבודה . חוץ מאשר בזמן חופשי וגם הפסקתי ליצור קשר עם נשים מחשש שאם אני חולה אולי אדביק אותם . אז החלטתי להפסיק לקיים יחסים . האם יש דרך להיחלץ מהלופ והאם זט דרך קשה וסבוכה. אציין שאין לי כסף לפסיכולוג.

וואו, איזו תשובה מעמיקה הראשונה וכל כך נכונה. זה מדהים שאתה עוזר ככה. תודה רבה לך איש יקר. תמיד מאז שאני זוכר עצמי השאלה שלי היתה איך אני חי ואחרים מתים. אף פעם זה לא הסתדר לי. או למה לי לא קורה דבר ולאחרים קורה. לא יודע מהיכן הדפוס הזה, אבל למדתי לחיות איתו, בעיתות מצוקה ובדידות הוא גובר במיוחד כנראה אחרי אחרי נישואין של 25 שנה שהתפרקו לא ביוזמתי.