מה עושים איתי-נגמרולי כל החיוכים.
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
רקע-בקצרה-לפני כ-10 חודשים נפטר אבי,ומאז המשפחה מפולגת,אני ואימי ביחד,אחי+אחותי ביחד.ניסינו להשלים,התקשרתי בכיפור,וזהו נגמר הקשר.עוד מעט אזכרה של 11 חודשים-והרבה שאלות עומדות לי בפתח-איך אגיב?מה יהיה?החיוכים שלי נגמרו,נכנסתי לדיכאון-וזה מקרין על כל המשפחה שלי-בעל ו-3 ילדים,שהם מקסימים-תומכים בי בכל רגע ורגע,אבל אני תמיד חרדה-תמיד לחוצה,עצבנית,,ואין לי טיפת חיוך על הפנים.פעם קראו לי סמיילי,היום אני תמיד קשוחה,לא מנידה עפעף של חיוך.....מה אני עושה עם עצמי......??????תנו לי יעוץ פתרון..תודה רבה סמדר.
סמדר, קשה להבין משאלתך, האם את חרדה ועצבנית בעיקר בגלל האבל, או בגלל הנתק הלא מוסבר עם אחיך ואחותך, או בגלל השילוב של שני הדברים. על פניו ראוי לשאוף לחידוש הקשר והמנעות מהנתק. תוכלי להסתייע בנדון בתיווך/פישור של בני משפחה אחרים או חברים משותפים וכד' או אפילו מגשר או מטפל משפחתי. שלא תדעו עוד צער.
סמדר, קשה להבין משאלתך, האם את חרדה ועצבנית בעיקר בגלל האבל, או בגלל הנתק הלא מוסבר עם אחיך ואחותך, או בגלל השילוב של שני הדברים. על פניו ראוי לשאוף לחידוש הקשר והמנעות מהנתק. תוכלי להסתייע בנדון בתיווך/פישור של בני משפחה אחרים או חברים משותפים וכד' או אפילו מגשר או מטפל משפחתי. שלא תדעו עוד צער.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
