פורום הרזיה ללא דיאטה
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
כהמשך לשירשור כדי שלא תפספסי בטעות : כתבת לי שיש רוויה של המתוק אם אוכלים הרבה בבת אחת,אבל אני יכולה להעיד על עצמי שיש נקודה שהמתוק לא טעים כמו בהתחלה,אבל המתוק עדיין ממשיך להיות טעים גם אחרי הרוויה "הראשונית",אם נקרא לזה כך,ולכן אין באמת שובע מהמתוק,וחוץ מזה,בפעמים שאני אוכלת אוכל רגיל ואז מתוק ,פה אני אוכלת מעבר לשובע, אחרי האוכל הרגיל, והמתוק הוא טעם חדש וטעים מאוד,כך שבין אם אני מתחילה מהמתוק ברעב או אוכלת אותו אחרי שיש כבר שובע בשני המצבים המתוק עדיין תמיד טעים לי......אני מבינה שאת מנסה לומר לי אחרת,אבל אני לא מצליחה להבין את זה.....תמיד טעים גם אחרי הרבה...בין אם אוכלים הרבה מתוק מההתחלה,או ארוחה, ואחריה מתוק....ואני יודעת שזה לא הגיוני לאכול מתוק אחרי כל ארוחה ובטח לא כששבעים,אבל זו הפואנטה שלי....מתוק טעים גם לפני שהטעמים הגיעו לרוויה וזה יכול לקרות אחרי אכילה של אוכל ולא ממתקים,וגם הרוויה שאני יכולה לנסות להבין למה את מתכוונת היא לא באמת רוויה כי עדיין ממשיך להיות טעים... חוץ מכל זה,הבעיה הגדולה הנוספת:היא שגם כשמשעמם לי או שאני במצב רוח כזה או אחר,אז נורא טעים לי לאכול מלא ממתקים וזה מרגיש מעולה,אז אומרים ללכת ולעשות משהוא אחר במקום לאכול או לחשוב למה אני רוצה לאכול,אבל אני רוצה לאכול כי טעים לי וזה מרגיש לי טוב,אז איך אפשר לשנות את החשיבה הזו,אם טעים לי בכל מצבי הרוח-עצבים או רוגע,כשאני שבעה או כשאני רעבה...תמיד טעים ,ושוב ,הרוויה היא מבחינתי לא באמת רוויה ,כי כן יש שינוי בטעם אבל המתוקים לא מפסיקים להיות טעימים.....אף פעם.....אז איך הגישה הזו משנה את זה .....אם בכלל...זה פשוט נראה בלתי אפשרי שאני יכולה להגיד לעצמי שפתאום לא טעים לי....
האם את רוצה להמשיך לאכול כך? אז למה לשנות? אם זה מה שמתאים לך, ברור ששום דבר שאגיד לא "יישב" עם מה שאת רוצה לעשות, ולא תפסיקי לאכול מתוקים או אחר כי זה מאד טעים לך ולא תעצרי בשובע. אם יש איזו שהיא בעייה שקשורה לאיך שאת אוכלת, אז אפשר לפתור אותה בלי לוותר על המתוק. נשמע מדברייך שיש פה רצון או נסיון לעשות שינוי. אם אדע מה המטרה יהיה לי יותר קל לענות לך. אכילה בכל מצב רוח, כפתרון או כדרך התמודדות לא חייבת להיות בעיה. היא בעיה אם זה מנהל את החיים שלך, או אם יש סיבה אחרת לצורך בשינוי. ברור שלא תגידי לעצמך שלא טעים לך. שום דבר לא עובד מזה שאת אומרת לעצמך משהו כזה. זה עדיין יהיה טעים. אין כמו חוויה אישית בהבנה ותחושות שלך. ואפשר , ללמד אותךחווית אכילה אחרת, טעימה ומתאימה. זה לא רק תיאוריה, זה מלווה בתהליך למידה. אבל היות ואני לא יודעת מה המטרה שלך או הבעיה, אני לא יודעת איך לחדד את התשובה שלי.
זה שאני לא מבינה איך יכול להיות שאנשים שאין להם בעיות של אכילה, לא רוצים לאכול כל הזמן ובטח לא מתוקים למיניהם,ולא שהם רק לא רוצים הם גם לא מתגרים מזה כמוני. כי כמו שאמרתי,המתוקים תמיד טעימים והטעם לא משתנה,אז איך זה שיש אנשים שלא בראש שלהם לאכול כל הזמן מתוקים, ואומרים "לא בא לי"? ,מה זה לא בא? זה טעים,למה שלא יבוא סתם ככה? כשאני חושבת על זה לעומק,באמת יש פעמים שאני יכולה לומר לעצמי שלא בא לי כרגע מתוק אבל זה לא מסתדר לי לוגית בכלל! איך זה שלא בא? זה טעים ומתוק ,מה זה לא בא? אז למה לפעמים כן בא לי? זה פשוט לא מסתדר לי בראש ואני לא מבינה איך גישת הנון דיאט ,אפילו שהיא מאפשרת לאכול כל מה שרוצים מסדרת בראש את ה"לא בא לי"....תמיד טעים הרי..
את מרגישה לפעמים שלא בא לך מתוק. אבל משום מה את לא מקבלת את זה. הגישה משלבת עבודה עם הלוגיקה שלך ועם הצרכים הפיזיולוגיים. את מזומנת לנסות.
שלום, אם מכניסים את המזון לפה ,לועסים מעט ולאחר מכן יורקים אותו ( האוכל לא נכנס לקיבה- כי לא בולעים אותו). האם הקלוריות נספרות ?? האם דרך בלוטות הטעם ניתן לעכל את הקלוריות? תודה
שתגרום לנזק בלתי הפיך בהמשך. אני מציעה שתפסיקי מיד. ואם את לא מצליחה ,שתפני לטיפול כדי להתגבר על הבעיה הזו.
אוקיי.. אבל הקלוריות נחשבות אם האוכל לא נכנס לקיבה ונמצא רק בפה ?
גם סופר חשוב לי להבין משהוא: כשאני אוכל ארוחה המכילה חלבונים פחמימות ושומן,האם הפחמימות יוצאות ראשונות מהקיבה ומעכלות ונספגות בדם גם ראשונות? תודה
כי לגוף הכי קל לפרק אותם. תהליך הפירוק וספיגה שלהם מתחיל עם הפרשת רוק בפה.
לקבל תשובה קצת יותר מובנת עבורי : -כלומר, כאשר אוכלים ארוחה המכילה פחמימות שומנים וחלבונים,הפחמימות יוצאות קודם מהקיבה וגם נספגות ראשונות..בין אם הן מורכבות או לא..? -ולגבי השאלה השנייה שהייתה לי-השובע הראשוני נובע מהמתיחה אותה אני לא מרגיש בזמן האכילה אבל היא קורת ,עפ המתיחה שהקיבה כבר התרגלה אליה,ולא עפ ההורמונים,שהם באים רק אחרי כמה דקות של אכילה ומבשרים על שובע? תודה,פשוט לא מצאתי תשובות על זה באינטרנט בכלל..
ראשונות גם כשהן מורכבות. המתיחה שאתה מרגיש בקיבה היא תוצאה משולבת של כל התהליכים הקשורים בשובע, וגם בכמה שאתה רגיל "למלא" את הקיבה. כי אם אתה עובר את תחושת השובע, אז הקיבה מלאה יותר, ונמתחת יותר. הקיבה היא שריר עם אלסטיות מסויימת. אם אנחנו מתעלמים מהתחושה הראשונית, עם הזמן ההרגשה של המתיחה תבוא עם הכמות שאתה רגיל לאכול. זה לא שתהחושה של המתיחה הראשונית נעלמה, זה בגלל שלא מתייחסים אליה.
האם שובע מגיע מתוך כמות האוכל שנמצאת בקיבה,והקיבה עם הזמן מתרגלת למתח מסויים,או מהורמונים כאלו ואחרים שלוקח להם זמן להשפיע על שובע תלוי מה אוכלים, ומכאן,קודם המתח בקיבה הוא השובע הראשוני? תודה
כראשוני, אך זה לא התהליך הפיזיולוגי הראשון שקורה. זה אחד התהליכים שמאפשר לנו להרגיש כמותית כמה לאכול באותה הארוחה.
שובע,מרגישים בבטן לא? בחירת המזון מהראש ,את מתכוונת,ללחשוב אם זה יגרום לי שובע לאורך זמן או לא,או שכדי לשבוע אני אצטרך לאכול מלא....נגיד מממתק או משהוא כזה....ואז זה מלא קלוריות לגוף...? כי זה האמת גם מזכיר דיאטה-להגיד לעצמי, שעד שאשבע מהממתקים אצטרך לאכול הרבה.....אבל בא לי על הממתקים,אז להגיד לעצמי שאני אצטרך לאכול מלא מאוכל מסויים עד ללשבוע וזה למה לא לאכול אותו מזכיר לי דיאטה... וחוץ מזה ששוב ,קשה לי להאמין שיש שיטה באכן פותרת את הבעיה הזו ,של לאכול מתוך כיף ותו לו....אוכל נותן הנאה,במיוחד כל משפחת המתוקים למיניהם....איך כבר אפשר לגרום לאדם לעצור ולהגיד לו ,לא לאכול מהמתוקים אם אני נהנית מזה וכיף וטעים לי כל הזמן,מלא מלא מלא,ועצירה מגיעה רק כשאני ממש שובעת והמתוק עולה...אבל עד השלב הזה,מאוד טעים ואוד כיף לי... תודה
נניח פתחת חבילת ממתקים שאת מאד אוהבת. האם תעצרי לאכול כשיספיק לך או רק כשהשקית ריקה? אפשר ללמוד לאכול בכיף ובהנאה את כל סוגי המאכלים כולל מתוקים. ואם אני חוזרת לדוגמת השקית: האם ההנאה נגרמת מכך שגמרת את השקית? האם חושי הטעם עדיין "קולטים" את כל הטעם כשאת מסיימת שקית? אני נותנת דוגמה כללית מבלי להכיר אותך. אני מבינה את החשדנות שלך בתהליך. אני לא אומרת לך כמה לאכול, אלא לבדוק מתי באמת "נגמרת" ההנאה מהאוכל. וההנאה נגמרת כשתאי הטעם רווים ויש שובע. גם הנאה ממתוקים נגמרת אחרי כמות מסוימת, שאני לא יודעת מה היא. זו לא דיאטה שאומרת לך לא לאכול או כמה לאכול. זו בדיקה הדדית של מה את באמת אוהבת וצריכה. אם תלמדי לעצור שנייה לפני שאת מרגישה את המתוק עולה, זה לא יעשה שינוי? הרי זה רק יעצים לך את ההנאה, כי לא תרגישי רע פיזית או רגשית אחרי שתאכלי. ואם זו המטרה שלך, זה משהו שבהחלט אפשר ללמוד לעשות.
הקיבה ריקה מאוכל? כתבת לי שהקיבה אף פעם לא ריקה,התכוונת שהקיבה לא ריקה כי יש בה חומצה אבל כן ריקה מאוכל כאשר חשים רעב?
הקיבה ריקה או מלאה בזמן מסויים. את זה הגוף יודע.
הקיבה ריקה מאוכל ואז מופיע הרעב?? או שיכול להיות אוכל מתעכל בקיבה ואני רעבה,פשוט אין הגיון אם יש אוכל שמתעכל,ורעב יופיע.....זו השאלה
"מדווחות" למח על צורך במזון. המערכת כוללת, נוירוטרנסמיטרים, הורמונים,מערכת עיכול (קיבה ומעיים), מערכת עצבית ועוד. כך שמה שאנחנו מרגישים כרעב, הוא תוצאה של הרבה מערכות שעובדות בו זמנית, כדי לתת לנו את האות להתחיל לאכול ומתי לשבוע. כך שאת צריכה פשוט לאכול כשאת מרגישה רעב ולעצור בשובע. האם יש לך מטרה מסויימת בשינוי הרגלי האכילה שלך?
אם אוכל לקבל פה תשובה: אם נגיד והייתי טוחן את כל האוכל שאני אוכל (נגיד ואני אוכל ארוחה יחסית מאוזנת),והייתי שתה את הכל כשייק (שזה דוחה לגמרי,לכן השאלה היפוטתית לחלוטין),האם הייתי מרגיש רעב יותר מהר אם הייתי שותה את האוכל מאשר אוכל אותו?
פשוט יהיה "יותר מוכן" לעבודת הקיבה. כך שאני לא רואה למה תהיה רעב יותר מהר. הגוף מפרק את האוכל שאנחנו אוכלים למרכיביםהרבה יותר קטנים מטחינה בבלנדר. ומפרק אותו כימית. כך שאחרי כזה שייק לא צריך להיות הבדל.
1-האם העובדה שגם כשאני חש רעב ולא הכל בא לי זה בסדר? 2-למה יש פעמים שבא לי מתוק אחרי האורחה גם אם אני שבע,ופעמים שלא בא לי כלום אחרי האורחה? במה זה תלוי?
1- לגמרי בסדר 2- כי לפעמים מתחשק, ולפעמים לא. אין בזה ממש חוקיות מסוימת. אפשר ל"חפור" ולראות אחרי איזה ארוחה מתחשק מתוק ואחרי איזה לא. אם זה חשוב לך, אפשר לבדוק בייעוץ.
מתוקים ,כי פשו טעים לי ואין לי סיבה אחרת. טעים לי גם במצבי כעס וטעים לי גם כשאני רגועה ולא מונעת מעצמי כלום. טעים לי מלא מלא לא ממתקים ורק כשאני מגיעה לכמות גדולה של סוכר אולי אז מספיק לי. איך גישת הנון דיאט ,חוץ מזה שהיא אומרת שמותר לאכול הכל ,יכולה לעזור לי בזה שטעים לי לאכול לא משנה באיזה מצב.... ולהגיד לעצמי שאני אשמין בכמויות גדולות,אף פעם לא עוזר...
ולדעת מתי לעצור ואיך לעשות את זה מבלי להרגיש מקופחת. זה תהליך שלוקח זמן, אבל לא מונע ממך את מה שאת הכי אוהבת ולא מונע ממך אוכל. התהליך מלמד אותך לווסת כמויות מ"הראש" וגם מה"בטן". אנחנו לומדות מה את אוהבת ואיך את אוכלת במשך היום, וככה לאט לאט מבינות איך לתת לך את האפשרות לבחור לעצור או להמשיך לאכול כמותית ואיכותית. אנשים שאוהבים מתוק וממתקים גם בוחרים מה הם אוכלים בתוך עולם המתוק. הנקודה היא ללמד אותך לבחור. וברור שלהגיד לעצמך שתשמיני לא עוזר. כי חוץ מלתת לך ייסורי מצפון ורגשות אשמה זה לא נותן לך כלום. השיטה מלמדת גם לאכול בכיף בלי ייסורי מצפון והלקאה עצמית מיותרת.
שובע,מרגישים בגוף בבטן לא? בחירת המזון מהראש ,את מתכוונת,ללחשוב אם זה יגרום לי שובע לאורך זמן או לא,או שכדי לשבוע אני אצטרך לאכול מלא....נגיד מממתק או משהוא כזה.... כי זה האמת גם מזכיר דיאטה-להגיד לעצמי שעד שאשבע מהממתקים אצטרך לאכול הרבה,אבל בא לי על הממתקים,אז להגיד לעצמי שאני אצטרך לאכול מלא מאוכל מסויים עד ללשבוע וזה למה לא לאכול אותו מזכיר לי דיאטה... תודה
נניח פתחת חבילת ממתקים שאת מאד אוהבת. האם תעצרי לאכול כשיספיק לך או רק כשהשקית ריקה? אפשר ללמוד לאכול בכיף ובהנאה את כל סוגי המאכלים כולל מתוקים. ואם אני חוזרת לדוגמת השקית: האם ההנאה נגרמת מכך שגמרת את השקית? האם חושי הטעם עדיין "קולטים" את כל הטעם כשאת מסיימת שקית? אני נותנת דוגמה כללית מבלי להכיר אותך. אני מבינה את החשדנות שלך בתהליך. אני לא אומרת לך כמה לאכול, אלא לבדוק מתי באמת "נגמרת" ההנאה מהאוכל. וההנאה נגמרת כשתאי הטעם רווים ויש שובע. גם הנאה ממתוקים נגמרת אחרי כמות מסוימת, שאני לא יודעת מה היא. זו לא דיאטה שאומרת לך לא לאכול או כמה לאכול. זו בדיקה הדדית של מה את באמת אוהבת וצריכה. הרי זה רק יעצים לך את ההנאה, כי לא תרגישי רע פיזית או רגשית אחרי שתאכלי. ואם זו המטרה שלך, זה משהו שבהחלט אפשר ללמוד לעשות.
שבע ואני פיזית לא יכול להכניס עוד אוכל (לאוו דווקא כשאני מפוצץ מאוכל,גם אחרי כמה שעות זה יכול לקרות),אבל אני חש רעב לאוכל,זה בראש שלי?
זו שאלה שניתן לענות עליה רק אם מסתכלים על מה שאכלת קודם, ואיך אתה אוכל באופן כללי. התשובה יכולה להיות שאתה רעב מהבטן, ויכולה להיות שאתה רעב מהראש. זו שאלה שאפשר לענות עליה בייעוץ אישי.
נגיד מתוקים (כי זה פשוט קרה לי אתמול),והייתי שבע בבטן אפילו אחרי 4 שעות,כלומר,פיזית הרגשתי שאני לא רוצה לאכול כי אין מקום בבטן,אבל אחרי 4 שעות האילו, הרגשתי פתאום חוסר למשהוא קטן לאכול,ובאופן מוזר אכלתי קציצה אחת וזה סידר לי את התחושה של הצורך לאכול משהוא....אבל אם היה בפני נגיד רק לחם או משהוא כזה בוודאות לא הייתי אוכל,כלומר זה צורך לדבר מאוד ספציפי ממשפחת החלבון...... לא יכול להיות שזה בראש שלי פשוט...?
- כלומר אני יכולה לחוש שובע,כאילו אין לי מקום יותר להכניס אוכל בבטן וזה לא אומר שהקיבה מחאה באוכל? זה אומר שעל פי הוויסות הטבעי של המוח והגוף הגעתי לרמת קלוריות שאני אמורה לקחת בארוחה הספציפית הזו גם כשזה חצי פרוסה עם גבינה? תודה
עם ההרגשה. זה לפעמים מפתיע ששובעים מיחסית מעט אוכל, אז מה? לפעמים צריך ארוחה שלמה, ולפעמים לא. מהשאלה שלך, נראה לי שהבנת. תסמכי על תחושת השובע שלך.
שונה,זה שכשאני שבעה אני שבעה אני מבינה,אבל האם רעב יכול לה
עם גבינה ולפעמים אני צריכה ארוחה שלמה,האם אני יכולה להבין מזה שזה לא נכון שאמרו לי שתמיד צריך למלא את הקיבה כדי לחוש שובע? והאם כאשר אני שובעת רק מחצי פרוסה עם גבינה,עדיין הקיבה שלי כן הייתה ריקה לפני שאכלתי את זה?
אין כאן חוקים של כמויות. רק את יודעת ומרגישה מתי את שבעה. וכן, לפעמים תשבעי מחצי פרוסה עם גבינה ולפעמים צריך ארוחה שלמה. משתנה כל הזמן.
שונה-כשאני שבעה אני שבעה,זה אני מבינה,אך האם ייתכן מצב פיזי בו הקיבה איננה ריקה מאוכל ועדיין יש רעב,מכאן אני אוכלת,וממלאת אותה ואז יש שובע,או שכדי לחוש ברעב ולשבוע גם מחצי פרוסה עם גבינה ,הקיבה חייבת להיות קודם כל ריקה? לא מסתדר לי,שיש בקיבה אוכל שמתעכל ואני רעבה...יש אוכל למה שאני אהיה רעבה....
הגוף עושה את כל העבודה. הקיבה אף פעם לא "ריקה" באמת. זו דרך דיבור. כשהגוף זקוק למזון, הוא מאותת לנו דרך הרעב. וכמות המזון שהוא זקוק לה נקבעת דרך השובע. הקיבה היא רק חלק מתהליך מורכב שעובד עם מערכת העצבים והמח והורמונים ועוד, כדי לקבל את תחושות הרעב והשובע.
אם הגוף או המוח עושים את בחירותיהן במזון עפ איזושהיא מערכת וכתבת לי שלא. אז בעקבות מקרה שקרה לי אשמח להבין מה הוא היה: חשבתי רעב,ואכלתי משהוא בשרי למרות שהתחשק לי חלב,במוח שלי אמרתי לעצמי מה זה משנה מה אני אוכל העיקר שאני אוכל סוג של חלבון. ובאמת אבל שמתי לב שגם כשהייתי שבע מהבשר,א-הוא לא היה לי ככ טעים באפקט של האכילה,ופה האם זה יוכל להיות כי מראש לא התחשק לי בשר? וב-מה זה משנה באמת אם זה בשר או חלבי,שניהם חלבון,אז למה הרגיש לי חסר החלב גם אחרי ששבעתי מהבשר? תודה רבה
ובגלל שרצית חלב ולא בשר, גם אם הרגשת שבע, לא הרגשת מסופק. זה ההבדל.
אם את רוצה לקבל פרטים , את מוזמנת ליצור קשר ולתאם פגישת הכרות ללא תשלום או התחייבות
בארץ ואחזור רק עוד כמה שבועות,עד אז ,האם תוכלי לעזור לי להבין את הבעיה עם השומן שקראתי ככ הרבה חומר באינטרנט עליה,אז תשובה הגיונית לא מצאתי: שומן עולה מעל שאר המרכיבים בקיבה ואיננו מתפרק בקיבה,הורמון השובע CCK מופרש רק כאשר השומן או החלבון נכנס לתרסריון וזה לוקח בערך 10 דקות מזמן האכילה,אם אני לא טועה ,אבל אפשר לחוש שובע גם אחרי חמש דקות שאוכלים ,ועדיין לא מופרש CCK כי השומן לא הגיע עוד לתרסריון ,אז איך יש בכל זאת שובע מאכילת חלבון או שומן עי הפרשת CCK? -אם השומן הוא "מעל" החלבון והפחמימות בקיבה,אז איך CCK שמופרש רק כאשר שומן או חלבון מגיעים לקיבה, מאט את קצב התרוקנות הקיבה וגורם למאכלים שוניים יותר, להשביע מהר יותר,אם השומן מגיע אחרון לתרסריון? תודה רבה
איך התשובה שלי תוכל לעזור לך לבחור יותר טוב את מה שאת רוצה לאכול ולעצור בשובע?
באינטרנט שדיברו על נון דיאט-ואמרו שם שכשרעבים אז הבחירה באוכל לא תיהיה מאוד סלקטיבית ונסתפק בכל דבר שיש לפנינו. אני מוצא שזה נכון רק כשאני מת מרעב,אבל יש פעמים שאני חושב שאני חש רעב לא מוקצן,ובא לי מעדן (לדוגמא),ואם היה בפני רק שניצל ואורז (כדוגמא),סביר להניח שלא הייתי נוגע בזה ומעדיף להישאר רעב. האם זה נכון והגיוני?זה לא שאם הגוף דורש אוכל זה לא כזה משנה מה אוכלים,או שהשיש סלקציה טבעית עפ צרכי הגוף...נגיד בשניצל יש מדי שמן או משהוא כזה לעומת מעדן....לא יודע איך להסביר את זה מ,מקווה שזה מובן. תודה מראש
משתנות מכל מיני סיבות. ברור שכאשר רעבים מאד, סביר שנהיה פחות סלקטיביים ונאכל את מה שיש. אבל ברור שכל רעב יש "אוכל" משלו. לפעמים מתחשק משהו קטן ולפעמים ארוחה דשנה. לפעמים בא לנו משהו מרענן, ולפעמים משהו פריך וכן הלאה. אין ספק שהבחירות שלנו נובעות גם מהצרכים של הגוף ,דרגת הרעב וגם ל"מראה עיניים". וזו הבחירה הטבעית.
ולרצונות של מה אני באמת רוצה לאכול אני מגלה דברים שאני לא מבינה או לא יודעת אם הם נכונים: יש בקרים לדוגמא או פעמים במהלך היום שנורא בא לי משהוא מתוק ,ובוודאות אוכל אחר לא יספק אותי,אבל הרצון למתוק מרגיש ככ אמיתי ולא בא מסיבה של שעמום או רגש אחר,כאילו אני מרגישה שלא יהיה שקט אם לא אוכל את המשהוא המתוק,האם אני יכולה להסיק מכך שרעב זה לא ושזה חשק שיכול לעבור? תודה
אתמול והיא גם די חוזרת על עצמה: שאכלתי תפוח בתשע בערב,ואז ב 00:30 היה לי חשק עז לחלבון,אז אכלתי נקניקיות. זה גם חשק נורמלי כמו עם המתוק או שפה דווקא יכולתי לתת לחשק החלבון לעבור? תודה שוב מקווה שזה בסדר:)
ולפעמים מתחשק מתוק ולפעמים מלוח ולפעמים נקניקיות. הכל טוב
לא צריך בכל מחיר לבדוק כל פעם אם רוצים לאכול מתוק , איזה סוג רעב זה. מרעב או חשק. אפשר גם לאכול מתוק. הצורך להבחין בין סוגי הרעב תלוי בהתנהגות אכילה ובמטרה שלך. גם מתוק זה אוכל.
לא גדול ואכלתי נקניקייה ושתי כפות אורז ושבעתי? זה יכול להיקרא רעב קטן?
זה הגיוני. לפעמים מעט אוכל מספיק
שלא יהיה לי כבד בבטן ולא מצליחה,לאחרונה חשבתי שאולי אני אוכלת מהר מדי וצריכה לתת זמן לאוכל להתעכל או משהוא כזה. כמה זמן אבל אני צריכה לחכות או כמה לאט אני צריכה לאכול? תודה
תלוי בגודל הארוחה. הייתי מציעה לך להתחיל ב20 דקות עד חצי שעה
שאלתי כמה זמן בערך כי בתשובה אחרת שכתבת לי ,אמרת לי שזה דווקא מיתוס שלוקח 20 דקות לחוש שובע......וכעת כתבת לי 20 דקות,אז מה נכון? תודה
לא ככ מפורטות כמו שהייתי רוצה,אם אגיע אלייך למפגש יש אפשרות לתת קצת יותר פירוט בתשובה עצמה? כלומר-כמו שתכתבי לך,אני למדתי שיש הורמוני CCK PYY ואינסולין שתורמים לשובע עם חומצות הקיבה שלא תורמים,אז לא הבנתי שכתבת בנסיון האחרון להסבר ,שיש עוד דברים שגורמים לשובע ולא רק מפח הקיבה.... או בתשובה אחרת שתכתב לי -שהרכב האוכל באורחה לא תיעשה עפ כמות הקיבה אלא זה קשור למה אכלתי לפני הארוחה הנוכחית,,,לא הבנתי גם את זה.... האם אפשרי לקבל פירוט נרחב בפגישה פנים מול פנים איתך? תודה
מה המטרה שלך? אם מדובר בייעוץ אישי, אז בוודאי שבפגישה תוכלי לקבל יותר פרטים. אם מדובר ב"שיעור" תזונה אולי אני גם הכתובת. מה המטרה שלך?
הי שוב! מטרתי היא שילוב של כן להבים דברים פזילוגיים ,כי אני כבר הייתי כמעט שנתיים בנון דיאט אצל מטפלת אחרת שיותר אני לא שם, ואת המידע הפסיכולוגי- רגשי הקשור באוכל כבר יש לי. אבל בעקבות התכתבויות איתך בפורום הזה,וחלק מההתכתבויות היו לפני חודשים, הבנתי שיש דברים שלא נאמרו לי בהקשר התזונתי פיזיולוגי (כמו ששומן מתעכל לאט יותר מכאן שמאכלי דחוסי קלוריות משביעים כמו מאכלים "רגילים"-לחם וכו),והבנתי עד כמה חשוב עבורי שאבין פרטים די טכניים כי בסוף גם הבנתי שהכל מתקשר לזה,וחשוב לי להבין את זה עד הסוף . אז כמו השאלה ששאלתי אותך כאן לדוגמא,חשוב לי בפגישה שהתשובה כן תיהיה יחסית מעמיקה ,כי גם הייתי אצל מישהיא אחרת (קרוב למקום מגוריי) שאמרה לי שהיא תוכל לעזור לי בזה,ותוך חמש דקות בפגישה עצמה היא סירבה לענות לי על פרטים כאלו ..... תודה שוב
נגיד ובתשובתך האחרונה אלי כתבת לי שאני מחפשת תשובה אחת ואין,אבל כל מיני דברים שקראתי שהם סותרים דברים שאמרת לי בפורום ,דווקא נראה כאילו כן יש תשובה חד משמעית ,כמו לדוגמא :רק כאשר הקיבה ריקה מופרש גרלין ומכאן נוצר רעב,ומצד שני ,את כתבת לי שהקיבה לא חייבת להיות ריקה מאוכל כדי שנחוש רעב,זה לדוגמא לא מובן לי,או שתלוי מה אכלנו במשך היום כדי לדעת אם נשבע או לא מאוכל מסויים גם לא מובן לי,או שמאכלים המכילים יותר שומן משביעים יותר מהר-פה לדוגמא למדתי שרק כאשר האוכל מגיע לתרסריון מופרש הורמון השובע CCK ,וזה לוקח זמן,אז למה באמת ברגע האכילה עצמה, מעדן עם אפס אחוז שומן לא משביע כמו מעדן עם 3 אחוז שומן,והאם זה קשור רק לכמה הקיבה מתרחבת בזמן האכילה...... פרטים אילו נראים טכניים ,אבל כדי שיהיה לי שקט בראש לא מספיק לי רק להבין תחושות שובע ורעב אלא המידע עצמו חשוב לי ביותר כדי שבחירותיי באוכל ייעשו באופן טבעי ולא מתוך חשש להשמנה כזה או אחר,וזה יעשה רק אם אבין פרטים אילו..... כי לומר את האמת-הייתי בפגישה אצל דיאטניות שונות במהלך חיי שלא דגלו בשיטת הנון דיאט (ואני יודעת כיום שזה שגוי לא ללכת על פיה),שאמרו לי פרטים שונים, כמו שעד שנגיע לשובע ממאכלים דחסי קלוריות נצטרך לאכול הרבה יותר קלוריות מאשר מאכלים בלי הרבה קלוריות,או שחייבים לאכול כל ארוחה חלבון ולא רק פחמימה אחרת אוכלים מדי פחמימה ומכאן מדי קלוריות,או לאכול מאכלים עם סיבים כי הם תורמים לנפח הקיבה ומכאן לשובע,די שיגעו אותי ולכן ככ חשוב לי להבין פרטים שנראיים טכניים,וזאת אחרי שלמדתי גם הרבה על מערכות השובע וההורמונים בגוף על דעת עצמי (כך שלא צריך ממש ללמד אותי מחדש הכל)...... האם זה משהוא אפשרי בפגישה עמך? תודה שוב!
אנחנו מתמקדות בצרכים שלך. אני מבינה ממך, שאם תביני איך המערכת עובדת זה ייתן לך סוג של שקט שיאפשר לך , להרגשתך, לבחור את האוכל בצורה טובה יותר. המערכת עובדת עם מה שאת אוכלת. אם אנחנו מדברות על ירידה במשקל, אז כדאי לבדוק איך את עושה את בחירות המזון שלך , אבל לא רק מתוך מקום של הבנת מערכת העיכול אלה מתוך הרצונות שלך, החשקים שלך, והיכולת שלך להרגיש רעב ושובע. אז בייעוץ , נראה לי שנתמקד בשניהם.
אני יכולה לתת לך "הרצאה "על כל נושא הרעב והשובע, ברמת האינפורמציה שאת מבקשת ואז לעבור לנושאים שחשובים לך. כדי לעשות את זה נצטרך יותר משעת ייעוץ אחת. היות ואת בחו"ל, נוכל לעשות את זה בסקייפ. אם ההצעה שלי מתאימה לך, אנא צרי קשר, תצייני בבקשה לייעוץ שזה אליי, לנדיה ונתקדם משם. בפורום לא אוכל לעשות את זה. אני מקווה שזה עונה על דרישותייך.
תפוח וזה ישביע? לא חייב שרעב הוא משהוא שצריך למלא את הצלחת בערך עבורו?
אוכלים יותר. מידת הרעב, תקבע את הכמות שאת אוכלת באותו הזמן.ותקבע גם את הרכב הצלחת לפי מה שתבחרי לאכול.
האם האני יכולה להניח שבכל המאכלים שיש בהם מלא מלא קלוריות כמו קצפת שוקולד בורקס וכו,פר גרם ,יותר נגיד מלחם או אורז,יש בהם יותר שומן,או שיש כאילו שיש בהם מלא קלוריות אבל יש בהם יותר סוכר ממאכלים לא מפוצצי קלוריות פר ביס/גרם? ושאלה נוספת בבקשה :יש הגיון בלאכול לחם מלא לעומת לחם לא מלא?כי אוכל עם סיבים מתעכל לאט יותר בגוף ואז השובע ארוך יותר והוא גם יאכל פחות בזמן האורחה עצמה? תודה רבה!
נכון שיש יותר סיבים בלחם מלא, אז מה? כמות הסיבים שאנחנו אוכלים ביום לא תלויה בלחם מלא או לבן, אלא בסה"כ סיבים שמקבלים מאוכל. אם את אוכלת ירקות ופירות, גם מעט, עדיין תקבלי יותר סיבים ממה שתקבלי בלחם. כך שלדעתי הדגש על סיבים מלחם קצת מוגזם. קלוריות לא מעידות על הרכב המזון. הרכבי מזון משתנים בהתאם לחמרים שיש בהם. כך שאי אפשר להגיד באופן גורף שלכל אוכל שיש בו הרבה קלוריות יש בהכרח הרבה שומן. יכול להיות גם הרבה ממרכיב אחר. וגם ההגדרה "הרבה קלוריות" תמיד תהיה ביחס למאכל אחר, לכמות שאוכלים ממנו, ועוד.
זה למה לא כדי בשעת רעב לאכול מאכלים כמו קצפות או בורקסים? כי ייתכן ויש בהם מדי סוכר וזה יגרום לעלייה חדה וירידה חדה של סוכר בדם ואז רעב יגיע יחסית מהר יותר מלאכול אוכל כמו אורז או לחם? ולגבי השאלה השנייה-זה גם למה רצוי לאכול תמיד ירקות עם האוכל? כי יש בהם סיבים והם יאטו את עיכול האוכל ויתרמו לשובע ממושך? מה שגם הם יתרמו לנפח בקיבה?.... כך לפחות אמרו לי פעם... תודה רבה שוב!!
כשרעבים כדאי לאכול. כל אוכל יכול לתת שובע. ובשובע עוצרים. האם יש מטרה תזונתית לשאלות או הן רק לידע כללי?
לא בטוחה שזה מתאים לפורום הזה כי זו שאלה קצת טכנית אבל אנסה כי לא קיבלתי תשובה בשום מקום אחר: שומן וחלבון גורמים להפרשות הורמוני הCCK והPYY כאשר הם מגיעים לתרסריון. מכאן שהאם השובע הראשוני -זה שגורם לי להוריד את המזלג ולא לאכול יותר נקבע מכמות האוכל שיש בקיבה? אין הורמון שובע שמופרש כאשר שומן נכנס לקיבה ויש חומצות שמפרקות את החלבון אבל זה עדיין לא הורמון שובע. כן קראתי שפחמימות דווקא יוצאות מהר יותר מהקיבה ובכך מעלות את האינסולין שעוזר לתחושת השובע. אז השובע הראשוני שגורם לי להפסיק לאכול בארוחה עצמה נקבע ממה? הרי רק אחרי בערך 20 דקות מזמן האכילה, הורמוני השובע מגיעים למוח יותר ויותר ומרגישים שובע רב יותר אפילו.....אבל זה רק אחרי בערך 20 דקות ואפשר לחוש שובע כבר אחרי עשר או רבע שעה באכילה נורמלית.... תודה
יש עוד הורמונים ,אנזימים , חומצות ובסיס שמופרשים כדי להכין אוכל לספיגה ועוד ועוד ועוד. 20 דקות לשובע זה סוג של מיתוס שהתפתח עם תרבות הדיאטות. פחמימות מעלות רמות אינסולין, אבל אנחנו כמעט ולא צורכים פחמימות "לבד". כמו גם שאנחנו לא צורכים חלבון או שומן לבד. כך שתהליך העלאת האינסולין הוא לא משהו שאת מרגישה. מה שאני מנסה לומר לך, הוא שתהליך העיכול והספיגה הוא מורכב. ושתחושת שובע היא פיזית ,ואותה את מרגישה. אז תניחי את המזלג כשאת מרגישה שובע, ותתני לגוף לעשות את העבודה .
הי נדיה. למדתי על מנגנון השובע והרעב,שוב אני שואלת אולי כדי לחדד יותר את השאלה,כאשר אני אוכלת עם המון שומן, ידוע לי שומן מתעכל יותר לאט ומפריש את ההורמונים עליהם דיברתי בשאלה הראשונה שלי,אבל זה קורה כאשר האוכל נכנס לתרסריון,מכאן אני שואלת,השובע שגורם לי להניח את המזלג בזמן הארוחה בין אם יש הרבה שומן או לא נקבע מתוך כמה אוכל יש בקיבה? כי לוקח זמן עד שהאוכל נהיה chyme ונכנס לתרסריון,ושם הורמוני השובע של החלבון ושומן מופרשים, אז השובע הראשוני נקבע מאיפה? כי אם לוקח זמן עד שהגוף מקבל את האוכל בתרסריון,כמות השומן או החלבון באוכל לא יכול להשפיע על כמה אוכלים בזמן הארוחה.... תודה רבה שוב!
כי יש "חיישנים" שמזהים כמות , ויש עוד הורמונים שקשורים לשובע. כשהאוכל מגיע לתריסריון, אנחנו לא "מרגישים" אותו יותר בבטן . אבל זה לא אומר שהרעב מיד "קופץ".
שוב,את העובדה שהשובע של החלבונים והשומן שמגיעים לתרסריון ומשם מופרשים הורמוני השובע CCK וPYY זה אני יודעת,אבל בזמן הארוחה עצמה, רק נפח הקיבה הוא זה שמודיע על מתי להפסיק לאכול ,כי לCHYME לוקח בערך 20 דקות (לפחות ככה קראתי) להגיע לתרסריון ואז הורמוני השובע שכתבתי מגיעים. הבנתי נכון?
הפרשות של הורמונים, אנזימים, חומצות ובסיסים קורים בו זמנית, כל הזמן. אין "משהו אחד" שקובע את השובע. האוכל עובר לתרסריון בכמויות מדודות כל הזמן. את מחפשת תשובה אחת,ואין. התהליכים קורים בו זמנית. כשאת מרגישה שבעה, זה הזמן לעצור.
אוכל אוכלים כשרעבים כשאין אוכל בקיבה,ושובע תלוי בהרכב וכמות האוכל,כמות האוכל נקבעת עפ כמה הקיבה יכולה להכיל ומה אוכלים נקבע עפ אבות המזון שצריך שהם פחמימות חלבון ושומן. מה הם הגורמים שיכולים לשנות את התבנית הזו שבכל ארוחה צריך לאכול חלבון פחמימות ושומן (שזה עפ דיאטה רגילה שהרוב עוסקים בה-ששם נותנים כמות מסויימת של כל אב מזון שצריך לאכול ביום כדי להרזות ולא רק הכמות הקלורית)? נכון שפעילות גופנית אולי תדרוש יותר חלבון או יותר אוכל במהלך היום,אבל נגיד ואין לי שינוי דרסטי בפעילות היומיות שלי, איך יש פעמים שאני מרגיש שבע משקית חטיף ולפעמים אני מרגיש שאני צריך ארוחה כבדה יותר? הרי במצב כזה אני יכול לאכול שתי שקיות חטיף כדי למלא את הקיבה ואם חסר אב מזון נוסיף חלבון כלשהוא. אז אני פשוט לא מצליח להבין מה זה אומר שהשובע ממאכלים שונים תלוי במה אכלתי במהלך היום או כמה אנרגיה הגוף צריך . אם הגוף צריך מלא אנרגיה אז נאכל מלא חטיפים ואם חסר אב מזון נוסיף אותו ממקור אחר (נגיד כוס קפה). מה יכול להשמין פה לארוך זמן? התהליך הזה של לפעמים שבעים מאוכל מסויים ולפעמים לא, לא ברור לי ,כי כמו שכתבתי פה,אם רעבים נאכל עוד מלא ואם חסר אב מזון נשלים אותו ,אז למה מאכלי חטיפים או ממתקים ישמינו לאורך זמן? זה פשוט לא מובן!!!! תודה מראש
אני מתייחסת לשאלה שהם שאלו לגביהם. שובע תלוי בהרכב ובכמות המזון. תלוי במה אתה אוכל לפני ובמשך היום. תלוי במה הגוף שלך צריך. אני לא יודעת אף פעם להגיד כמה מישהו צריך לאכול בארוחה מסוימת, כי רק אתה מרגיש את השובע שלך. אם תחליף ארוחות בחטיפים, גם תוכל להרגיש שובע. הבחירות מזון הן שלך. ברור שמבחינה תזונתית, בריאותית וערכית, עדיף שרוב האוכל שאתה אוכל יגיע מארוחות מאוזנות. ברור שגם חטיפים יכולים להיות מאוזנים ולהשביע. אבל בוא נפריד בין תחושת שובע, להרכב מזון , להרזיה ולהשמנה. שובע יכול להגיע מכל סוג אוכל, תלוי במידה הרעב שלך. וכמו שאתה חווה, לפעמים אתה מרגיש צורך בארוחה כבדה ולפעמים בחטיף. זה לא סותר שום דבר ממה שנאמר עד כה. לגבי ספורט , אין צורך ביותר חלבון. זה סיפור אחר ושיחה אחרת. משמינים כאשר אוכלים יותר ממה שצריך , בכל ארוחה שהיא, לאורך זמן ובהתמדה. אם אתה רעב, אתה אוכל בהתאם לרעב שלך, שכן השובע הוא הגבול של הכמות שאתה אוכל. כל אוכל, ואני מדגישה , כל אוכל , אם אוכלים מעבר לצורך, לאורך זמן ובהתמדה ,יכול לגרום לעלייה במשקל. זה נכון לארוחות מאוזנות, לחטיפים ולכל אב מזון. בהתאם לרעב שלך באחת הארוחות היום, אותה ארוחה שאכלת אתמול, יכולה היום להשביע אותך, להיות לא מספיקה או יותר מדי. כי הצורך שלנו באוכל משתנה כל הזמן בהתאם לצרכים של הגוף באותו הזמן, דהיינו מידת הרעב.
כן אפשר להתייחס לזו שאני עכשיו שואל: דיברנו בפורום בעבר,ואני מנסה למצוא מידע נוסף ולא מצליח באינטרנט,ואפילו שאלתי דיאטנים שונים שקרובים אלי את השאלה האחת הזו והם לא עונים לי בבירור: אם השאלה לא מתאימה לפורום אבין אם לא תעני לי אבל אשמח לנסות: בשוקולד יש יותר שומן מלחם ומכאן שיש אותה רמה של שובע ואותה כמות נאכלת בשניהם. אבל א-ללחם יש סיבים שמאיטים את קצב העיכול ב-הלחם לא יגרום לעלייה חדה וירידה של אינסולין וג- השובע שמגיע ממתיחת הקיבה מגיע מכמה אוכלים -בלחם יש פחות קלוריות פר גרם מהשוקולד, ולכן נגיע לשובע מהר יותר ממנו מאשר השוקולד למרות שיש בשוקולד יותר שומן. מה אני פשוט לא מצליח להבין פה? תודה עד אין סוף נדיה!
סיבים מאיטים את קצב הספיגה של המזון. אינסולין עולה כשאוכלים פחמימות. זה לא מסביר לבד שובע או רעב. אילו הם תהליכים שקורים בגוף. אבל כשאוכלים, לא אוכלים כל מזון בנפרד. הגוף מקבל את כל אבות המזון ביחד, ונוצרת בינהם אינטראקציה שיוצרת גם רעב וגם שובע. זה שבשוקולד יש יותר שומן מבלחם ( ובלחם לא תמיד יש שומן) זה נכון. אבל אם תשבע יותר מהר משוקולד או לחם? תלוי בכמה אתה רעב, מה עוד אכלת במשך היום , כמה אנרגיה הגוף שלך צריך היום ועוד ועוד. כך שאי אפשר להסתכל על דבר אחד בלבד כשמדברים על שובע. בספרים אפשר לבודד תהליכים כדי להבין אותם. הגוף שלנו עובד כל הזמן ולכן צריך להסתכל על הכל ביחד. הכי פשוט, זה לסמוך על הרעב שלך כדי לדעת מתי לאכול, ולסמוך על השובע כדי לדעת מתי לעצור. כשאתה מנסה לבודד כל דבר, ולחשוב שכל תהליך הוא עצמאי ולא קשור למה שקורה בגוף באותו הזמן, אתה מתבלבל.
תודה רבה לך נדיה!!! אז אני יכול להסיק מכך שזה לא נכון כמו שחשבתי כל הזמן הזה שאם אוכלים ושבעים הגוף עושה מה שהוא עושה עם האוכל (משתמש בו לאנרגיה מיידית והיתר לשומן),ואז צריך למלא אותו שוב באוכל כי מה שאכלנו מקודם כאילו כבר אין לו חשיבות יותר? אם ארוחה אחת הייתה מאוזנת ואז אחרי כמה שעות בא לי שוקולד כשאני רעב,עדיין חלק מהאוכל "הטוב" שאכלתי בארוחה הראשונה איכשהוא משפיע עוד על הגו, ויגרום לי לאכול פחות שוקולד (נגיד)? תודה רבה שוב!
וארוחה כזו או אחרת תלויה גם במה שאכלנו קודם.
על מאכלים דחוסי קלוריות,ואמרנו שיש בהם הרבה שומן וזה טוב כי הוא מתעכל לאט במערכת והוא שווה למאכלים שאין בהם שומן מבחינת השובע. אז אם אני אוכל קרואסון שיש בו הרבה שומן לעומת לחמנייה,ובשניהם אין חלבון,אז למה עדיין ללא חלבון ברוב הארוחות ביום שלי אני יכול להשמין? אני יודע שיש כמות מומלצת של חלבון יומית וזה לתפקודים הבסיסים של הגוף,אז נגיד ואני גומר את המכסה היומית הזו,מה עדיין יכולה להיות הבעיה אם אני אוכל ברוב היום נגיד קרואסון שיש בו הרבה שומן ויתרון לשובע? תודה!!!
כל יום אנחנו זקוקים לכמות אוכל שונה, בהתאם לצרכי הגוף. אם לאורך זמן הרכב המזון חסר, נניח אין חלבון, אתה תמשיך ל"אוכל". שובע הוא תוצאה של כמה אוכל אוכלים בארוחה והרכב המזון שאנחנו מקבלים בארוחה ולאורך היום. לא יהיה שובע לאורך זמן אם חסרים אבות מזון. וזו בדיוק הבעייה כמחשבים קלוריות או "מכסת מזון". אין לזה קשר לצרכים של הגוף שלך. משמינים אם אוכלים יותר מדי לאורך זמן ובהתמדה. ואם תאכל מאכלים עתירים בשומן, בצורה לא מאוזנת הרי שאתה אוכל יותר שומן ממה שאתה צריך. ובין אם אתה אוכל יותר שומן, או חלבון או פחמימות יותר ממה שאתה צריך, לאורך זמן תעלה במשקל.
ככלי קיבול שמכניסים לתוכה אוכל וצריך שהוא יתמלא על לשובע ראשוני ,עד לפני שהורמוני השובע יופעלו? כי קראתי באינטרנט שיש חיישני מתיחה של הקיבה ברגע שאוכלים שהם אילו שמבשרים למוח על שובע. והם לא עובדים עפ מה הכנסתי לקיבה אלא עפ הכמות... תודה!!
ויש חיישנים שמגיבים לכמות שאוכלים , כמו שיש הורמונים ועוד חמרים שמופרשים לקיבה בהתאם להרכב האוכל. הכל עובד בו זמנית. כך שגם הכמות שאת אוכלת וגם הרכב המזון משפיעים על השובע.
כן,אני יודעת שיש הורמונים שמופרשים בקיבה ואחראיים לפירוק האוכל שהוא החלבון ולא השומן. אבל אין בקיבה הורמוני שובע שמופרשים כתוצאה מאוכל. רק רמת הגרלין יורדת ככל שאוכלים והיא מתמלאת,אז עפ מה נקבעת כמות האוכל שאוכלים,אם רעב מופיע כשהיא מתרוקנת,וצריך למחאה שוב? תודה רבה שוב!
כשהגוף זקוק לאנרגיה. זה לא רק קשור רק לכמות האוכל שיש או אין בקיבה. מידת הרעב שלנו תקבע כמה אוכל אנחנו צריכים לאכול. זו תחושה פיזית בדיוק כמו שהשובע הוא תחושה פיזית. הקיבה מכינה את האוכל לעיכול. מופרשים גם אנזימים, לפירוק החלבון, וחומצות ובסיסים להכין את האוכל לעיכול. כשהקיבה "מלאה" האוכל מתפרק ומתחיל להתעכל. רוב הספיגה נעשית במעיים. הקיבה עובדת 24/7 , כך שרעב יכול לבוא בכל זמן. אם חסר אב מזון למשל, גם אם הקיבה "מלאה" אפשר להרגיש רעב. כך שכמות האוכל שאת אוכלת אמורה להתאים לרעב שאת מרגישה. התהליך מורכב, וקורים הרבה דברים בו זמנית ,גם לתת תחושה של שובע וגם לקבל שוב תחושה של רעב.
מקשיבה לגוף שלי ולצרכים שלו יש סינון טבעי של המאכלים אותם אני בוחרת לאכול באופן טבעי. קרה לי מקרה אתמול שאשמח להבין מה זה היה:הייתי רעבה והיה בפני שקית ממתקים ולחמנייה. את הלחמנייה הבאתי מהבית והממתקים ראיתי כשהייתי בחוץ ונהייתי רעבה. באופן טבעי הלכתי ובחרתי בלחמנייה למען השובע,ופה לא הבנתי למה? ידעתי שהלחמנייה תשביע אותי יותר מהממתקים אבל חשבתי על זה והבנתי שאולי זה לא ככ נכון:יכולתי לאכול המון המון ממתקים עד לשובע ואז גם היה מתקבל שובע לא? אז יכול להיות שאולי הייתי אוכלת המון ממתקים מכאן שזה מפוצץ בקלוריות ואיכשהוא באופן אוטומטי הגוף או המוח חישבו שלא צריך ככ הרבה קלוריות כדי לשובע? תודה רבה!
לפי מה שרצית. זה שהיו ממתקים לא אומר שרצית לאכול אותם. אני לא חושבת שיש פה מה להסביר. פשוט בחרת את מה שרצית לאכול.
ככ ואני שמה לב שבסיכום הכללי של הקלוריות לא אכלתי הרבה בכלל,אבל עדיין לפעמים הגעתי מעבר לשובע...זה אומר שעדיין יש סיכוי להשמנה לטווח ארוך ככה?
משמינים כשאוכלים יותר ממה שצריך לאורך זמן ובהתמדה. אני מקווה שאת לא סופרת קלוריות, כי מי שסופר קלוריות לא באמת אוכל לפי שובע ורעב. ואם את מציינת שאת לא אכלת הרבה בכלל, אז איך אפשר להשמין מזה?
לא מתוך רעב פחמימות או חלבונים? פחמימות ישמינו יותר? אני ודע שגם בחלבון יש גלוקוז ,אבל אם לגוף אין מה לעשו עם החלבון עצמו זה גם יילקח לשומן נכון? תודה
למה לאכול? אם יש לך חשק למשהו תאכל את מה שמתחשק. מה זה משנה אם יש בזה חלבון או פחמימות ? אם אתה אוכל מתוך חשק, עדיף לאכול את מה שאתה רוצה כדי לא להמשיך "לחפש" אוכל שיספק אותך.
באינטרנט למצוא תשובה למה שאני עומד לשאול אותך ואודה לך מאוד אם תוכלי לעזור לי: ניקח מאכל כמו שוקולד לדוגמא שם יש פחמימות ושומנים וניקח כוס חלב. הנה ארוחה שמכילה את כל אבות המזון. נכון שבשוקולד יש הרבה אינסולין אבל אחרי שקראתי המון על מערכת העיכול הבנתי שיש שם גם שומן והוא מתעכל הכי לאט במערכת ותורם לתחושת שובע ממושכת. אז באופן היפוטתי לחלוטין ורק לשם הבנת עיקרון: האם כל פעם שאני רעב ואוכל שוקולד עם כוס חלב עד לתחושות השובע אני כן אשמין? חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר שיש שמעלה ומוריד מהר אינסולין אבל אז זה מתנגש לי עם כמות השומן שמשביעה לאורך זמן. ונכון שהגוף צריך ויטמינים ומינרלים:אז נגיד ואני לוקח אותם בתור כדורים.....למה שהגוף עדיין ישאר בחוסר של משהוא (אין לי מושג של מה),אם אני אוכל רק את השוקולד והחלב. יהיה חוסר מאיפה הוא ידיע? (ונוציא משמהוואה את זה שאחרי כמה זמן כבר נמאס לאכול אותו הדבר כל הזמן). הרי הגוף לא באמת יודע כמה קלוריות יש בכל מאכל ,רק איך זה גורם לי להרגיש אם אני אוכל משהוא מסויים. אז למה שבאמת כשיש רעב לרוב השוקולד לא יספק והחלב. הבאתי לגוף את אבות המזון......... איפה הבעיה פה? אולי חשבתי שפעם ב לאכול כאלו דברים בשעת רעב זה בסדר כי לא אראה כזה הבדל גדול על המשקל וזה נמהל בסכ השבועי,אז האם זה זה? תודה רבה וסליחה על אורך השאלה פשוט חשוב לי להבין זאתאחת ולתמיד כי חיפשתי תשובה בכל מקום ולא מצאתי... תודה שוב
לא נמצאת באם שוקולד וחלב, היא ארוחה מאוזנת. כי אם תאכל שוקולד עם חלב כל הזמן, אתה לא תרגיש מסופק. הגוף שלנו צריך גיוון באכילה, ולכן לאחר זמן מה שאוכלים את אותו הדבר הוא "נמאס" או לא מספק. בין אם מדובר במרקם, בטעם או בהרכב המזון. מה שמשמין זה אם אוכלים יותר ממה שצריך לאורך זמן. תיאורטית אתה צודק. לא משמינים מזה שאוכלים שוקולד עם חלב. כן משמינים אם אוכלים יותר ממה שצריך. ולאורך זמן אם ממשיכים לאכול רק שוקולד וחלב, זה לא יספק , הכמויות שאתה אוכל מהם יגדלו ולא ישביעו בגלל שצריך גם דברים אחרים. בוא נפריד בין לאכול שוקולד וחלב כל הזמן, אם זו תזונה מתאימה לאורך זמן (ברור שלא) לבין השמנה. הגוף משמין אם אוכלים לאורך זמן יותר ממה שצריך, מעבר לשובע. וזה לא משנה לצורך השיחה הזו מה הרכב המזון.
כלומר עפ תשובתך אני יכול להסיק כי אם אני אוכל שוקולד וחלב לאורך זמן עפ שובע ורעב אין סיבה להשמנה (שוב-במידה ונגיד וחסרים ויטמינים למיניהם ונגיד ואני לוקח אותם בכדורים ונגיד שאני מבטל את ההתחשבות בגיוון האוכל-ולא אוכל מעבר לשובע כי נמאס לי מהשוקולד והחלב)? ובאותה הנשימה-אני לא צריך אף פעם להתייחס לסימון הקלורי שיש בעוגייה אחת, שנגיד ויש בה 200 קלוריות לעומת לחם עם חביתה וגבינה בפנים,שנגיד שגם שם יש 200 קלוריות...בשתי סוגי האורחות האילו קיבלתי את אבות המזון והשובע והכמות תיהיה באותה המידה וגם מספר השעות שלאחריהן יופיע שוב רעב? כי אני יודע ששובע מגיע מהרכב וכמות האוכל,אז פה ההרכב הוא שוויוני וגם כמות האוכל שאני אוכל עד לקבלת השובע תיהיה זהה וכך גם מספר שעות השובע עד לארוחה הבאה? תודה רבה לך על הסבלנות!
עקרונית ,אם אוכלים את כל אבות המזון בצורה מאוזנת לפי שובע ורעב לא עולים במשקל. זה נכון גם אם יש ציון קלורי כזה או אחר על מזון כזה או אחר. הגוף "עובד" פיזיולוגית ולא מתמטית. ולכן אם תאכל רק ממתקים אתה לא תגיע לאיזון תזונתי, מה שיכול להתפרש כהרעבה ע"י הגוף. "סופר הקלוריות" של הגוף הוא השובע. אני מציעה שאם יש לך עוד שאלות והתשובות לא מספקות, שתפנה לייעוץ תזונתי לקבל תשובות שמתאימות לצרכים שלך.
את השאלה ואז בעקבות תשובתך ניסיתי לחפש מידע נוסף ולא מצאתי: בעקבות תשובתך עלתה לי שאלה נוספת:-אם כאשר אוכלים לא מאוזן (נגיד חוסר בחלבון),זה אומר שבתוך הארוחה או בין הארוחות סביר להניח שאני אוכל יותר,ומכאן אפשר להניח שלגוף כן יש מערכת שדורשת חלבון לאיזון הקלורי הנכנס לגוף ,אחרת איך ייתכן שאני לא הרגשתי מסופקת מאכילה שהיא רובה פחמימות, ולהפך? כלומר הגוף אולי כן יכול להודיע או לבקש חלבון או פחמימה לאיזון האורחה כדי למנוע אכילת יתר? ממש תודה
לא מתבטאת בכך שאת מרגישה שאת צריכה חלבון. היא מתבטאת בכך שאת מחפשת ארוחה שתזין ותספק אותך. ואז, אם לא תאכלי ארוחה מאוזנת ומלאה, תרגישי מחסור. הבחירה של המזון שאנחנו אוכלים קשורה למה שהגוף צריך, אבל לא מורגשת ב: אני צריכה פחמימות או חלבון או שומן. היא מתרגמת למתחשק לי משהו יותר "כבד", חם, ממלא, וכו
לגבי הרכב וכמות המזון אני מחדדת את השאלה ושואלת-האם כאשר אני בוחרת לאכול רק ממתקים,האם עלייה בשומן לאורך זמן ,תקרה בגלל שפחמימות יעלו ויורדי לי את הסוכר ויגרמו לרעב (ומכאן שאני צריכה לאכול חלבון לאיזון הסוכר),או בגלל הנפח שהממתקים לא ממלאים מספיק את הקיבה וכדי לשבוע אצטרך כל הזמן לאכול יותר ויותר? תודה שוב
את לא נותנת לגוף שלך את אבות המזון שהוא צריך. המחסור באבות מזון, הוא זה שיגרום לך "לחפש" אוכל. גם אם את אוכלת הרבה שומן, עדיין יהיה לך מחסור בחלבונים למשל. ואז השאלה היא לא איזון הסוכר או הנפח, אלא המחסור באב מזון מהותי שהגוף שלך צריך. אם אוכלים רק ממתקים או אכילה "חסרה" של אבות מזון, הגוף מתרגם את זה לרעב, ומחפש את מה שחסר לו. ולכן זה לא מספק. זה לא קשור בהכרח לסוכר או פחמימות, כי כשאוכלים רק ממתקים, מקבלים הרבה סוכר פחמימות ושומן.
עפ מה שקראתי, עוזב כולו תוך 2-4 שעות ובמעי הדק עוזב תוך 5-6 שעות. אבל,אם האוכל בקיבה כולו עוזב אחרי 4 שעות אז אומרים להרגיש רעב לא? אבל אחרי נגיד 4 שעות האוכל עובר לתרסריון ולמעי שם עדיין מופרשים הורמוני שובע...אז איך רעבים אחרי 4 שעות כשהקיבה מתרוקנת...זה סותר? תודה
בין אם הורמון זה או אחר מופרש. הערכות של כמה זמן אוכל נשאר בקיבה ועובר למעיים הן הערכות במעבדה . זה התהליך. אבל הוא לא מדוייק לכל ארוחה כפי שאת מתארת. אם לגוף יש מספיק "חמרי עבודה" הוא לא יהיה רעב. אם אין לו, הוא "יבקש" אוכל. כך שלנו אין עניין לדעת או לחשוב בדיוק איפה האוכל נמצא כעת בגוף. זה מעניין כדי להבין תהליכים פיזיולוגיים ואיך הגוף שלנו עובד. אבל זה לא מלמד אותך לאכול .
שמופרש בקיבה לא חייב להיות מופרש ולבשר על רעב רק כאשר הקיבה ריקה מאוכל?
כך שאין זה אומר שהקיבה ריקה .
אבל הוא מופרש כאשר הקיבה ריקה-או לפחות כך קראתי ,לא? מתי אז הוא עוד מופרש אם לא במצב זה? תודה
הוא מופרש כשהגוף מזהה צורך לאכול.
קלוריות ביום ושנים של אכילה לא נכונה הייתי מגיעה לפעמים ל 2000 קלוריות וצפונה קלוריות ביום. האם עכשיו שאני אוכלת עפ התחושות שלי ואני מגיעה בימים מסויימים ל2000 קלוריות או 1700 קלוריות ביום,עדיין אני לא אראה תוצאה בירידה במשקל כי אני לא אוכלת מתחת לBMR שלי? או שאם אני אוכלת פחות מפעם למרות שזה לא מתחת לBMR עדיין ארזה? תודה
כשאת מתאימה את האכילה לBMR, יכול להיות שאת לא אוכלת מספיק. BMR הוא מדד קלורי במנוחה, שלא לוקח בחשבון פעילות פזית ולא את הפעילות התרמית של המזון. כך שהוא מדד בסיס להערכה של צרכים יומיים אבל לא ה"אורים והתומים" שלו. למעשה כל יום צריך כמות קלורית שונה, כך שמאד הגיוני שכל יום נראה אחרת. אם את עוצרת בשובע, זה לא משנה כמה קלוריות אכלת. כי כמו שאת רואה את כל יום צורכת כמות אחרת של מזון. ולכן, לאורך זמן, בהנחה ש: את בעודף משקל,שכאשר את אוכלת לפי שובע, את אוכלת פחות מכפי שהיית רגילה קודם, ואת אוכלת בעיקר מאוזן ( אבל לא רק), את תרדי במשקל
שאני די מלאה בבטן אבל לא ממש,אבל בו זמנית גם צריכה אוכל של ממש אם אכלתי בארוחות האחרונות שלי די הרבה גאנק?
כן. את יכולה להרגיש מלאה בבטן ואם זאת להיות גם רעבה. זה אומר שלא אכלת את מה שהיית צריכה לאותה הארוחה ונשארת לא מסופקת. מה שאת מתארת אומר ש"מילאת" את הקיבה, ואת מרגישה את נפח המזון, אבל לא שבעת, כי הרכב המזון לא סיפק את הצרכים שלך לאותו הזמן.
ללא דיאטה בעצם אומרת שחשוב הרכב וכמות האוכל המאכל בשעת רעב,ומכאן שאם אני בוחרת לאכול ממתקים בשעת רעב,גם ההרכב וגם הכמות התיאכל תיהיה גבוהה ולאורך זמן זה ישמין?
הרכב וכמות המזון, "יקבע" את השובע. זה נכון לכל סוגי האוכל. אם את רעבה מאד תאכלי יותר, ואם את רעבה פחות, תאכלי פחות כדי להרגיש שובע. זה תופס לכל סוגי האוכל. השמנה היא תהליך ארוך בדיוק כמו הרזייה. ממתקים הם סוג של אוכל. אפשר לדבר הרבה על מה כדאי לאכול, אך זה לא משנה את העובדה שכמות והרכב המזון שאת אוכלת יקבע את השובע. כדי להשמין, צריך להתמיד באכילה מעבר לשובע לאורך זמן.
לשובע עדיין תאי השומן קצת גדלים ושהגידלה שלהם קורת בכל ארוחה לא משנה כמה אוכלים? ראיתי סרטון ביוטיוב ורציתי לדעת....
כאשר נכנס אליהם שומן. תאי השומן הם תאים פעילים 24/7. אם הם גדלים בכל ארוחה קצת וחוזרים אח"כ לגדלם הקודם? אני לא יודעת.
האם אנחנו יכולים לדעת בארוחה האם זה כבר אוכל שיילקח לשומן,לתאי השומן או לא. תודה
שאין לנו אפשרות אם מה שאתה אוכל עכשיו יעבור לתאי השומן דווקא. היות ורקמת השומן פעילה, תמיד יש כניסה ויציאה של שומן מתאי השומן ואל תאי השומן.
מאוד מצב בו הרצפטורים על הלשון אינם רווים אבל בבטן נרגיש שבעים. האם זה בסדר אבל מדי פעם כן לאכול למרות זאת ,או שזה לא כדאי ועדיף ללכת רק עפ התחושה של הבטן,כלומר איך נרגיש אחרי. כי קורים מצבים שבהם אני מרגיש שנורא טעים לי ואני אוכל נגיד ארטיק (כי זה קרה אתמול),אבל בבטן הייתי קצת כבד....אז זה סותר תודה
אז כדאי ללכת עם ההרגשה הזו.
שלום, האם כאשר רעבים זה בסדר שאוכלים חטיף או משהוא שלא נחשב ארוחה מאוזנת או מלאה? זה חא אומר שכשרעבים חסרים מזונות מזינים וכל דבר אחר לא יספק? תודה
אם לא יוצא, ואוכלים חטיף, זה מה שיש. כל עוד זה לא הרגל יומי לאכול חטיף במקום ארוחה, או הרגל בכלל, אתה תשלים את מה שאתה צריך אח"כ כי פשוט תהיה רעב.
שלי קשורים אחד בשני? כלומר אם אני קצת רעב ובוחר לאכול המבורגר אבל לא הכל כי אני קצת רעב,תיהיה לזה בכל זאת השפעה על המשקל לטווח ארוך?
לא צריכה להיות לזה השפעה על המשקל. גם המבורגר זה אוכל שיש בו חלבונים ושומן, ופחמימות בלחמנייה.
אם אני רעבה כשאני אוכלת ,רציתי לדעת כמה בערך אוכלים כמרגישים רעבים אבל קצת? זה יכול להיות כמה ביסים מפרוסה או שזה לא הגיוני? תודה
ישביעו אותך.
להבין את זה עד הסוף- כלומר איך שאני מבין את זה-הרצפטורים בקיבה הם לא תנאי לשובע? כלומר לא חייבם או צריכים למלא את הקיבה כדי שהרצפטורים ירגישו רוויה כדי להרגיש שובע??? שובע בזמן הארוחה עצמה...... אז איך כן מרגישים שובע? זה פשוט חדש לי לגמרי כי חקרתי די הרבה בעניין וכולם כתבו שצריך למלא את הקיבה לשובע.....זה ששובע זה הורמונים אני יודע,אבל אז אני יכול לבטל את החשיבה שצריך למלא את הקיבה כדי שהרצפטורים ירגישו אוכל ויאותתו לשובע????? וכפי שכתבת יכולים להיות שני מצבים או שהקיבה מתרוקנת ויופיע רעב ,או ,שיש אוכל בקיבה אבל הגוף זקוק לאוכל (אני מניח כי נגמרו לו המאגרים בשרירים ובכבד והוא דורש אוכל)? אין ספור תודות נדיה!!!!
ברור שצריך ל"מלא" באיזה שהוא אופן את הקיבה גם כמותית וגם איכותית כדי להרגיש שובע. אבל ב"למלא" זה לא אומר עד סוף היכולת של הקיבה לקבל אוכל.
כל אני מאוד מודה לך על התשובה המפורטת את מפלאה! רק כדי להבין עד הסוף-בגלל כמות השומן בשוקולד אז אולי הוא יאכל בדיוק כמו כמות הלחם וזה לא ישמין,אבל דווקא המרשמלו שאין בו הרבה שומן ,יאכל הרבה יותר מהלחם והשוקולד ולא ישביע גם לאורך זמן...... לכן לא כל המאכלים עם מלא הקלוריות בהם ישביעו באותה המידה כי לא בכולם יש כמות שומן גובהה? והשוקולד בסדר כי יש בו את השומן? ממש תודה!
תלוי בהרכב המזון, בכמה את רעבה, במה אכלת קודם ומה הגוף שלך צריך באותו הזמן. אין תשובה אחת לשאלה שלך.
לאכול את כל אבות המזון באותה הארוחה כדי לא להיות רעב במשך היום ואז ייצא שאני אוכל מדי במצטבר ? אם אני לא אוכל מספיק חלבונים נגיד במשך חצי יום אני יכול להגיע למצב של רעב מוגבר,ואז ביום למחרת אני אראה עלייה במשקל?אפילו של חצי קילו או פחות אבל אראה עלייה? תודה
הגוף מאזן את עצמו דרך נוזלים, כך שהמשקל שלך נע בטווח של 2 ק"ג כל הזמן, בלי קשר למה שאתה אוכל. אז אם מדובר בהשמנה, זה רק מה-ק"ג השלישי. ואם אתה מגיע לרעב מוגבר, כל מה שזה אומר, זה שלא אכלת מספיק . אז תאכל לפי הרעב שלך ולא מעבר לזה, ולא תהיה לך בעייה. אם אתה מגיע לכל ארוחה ברעב מוגבר, כדאי לפנות לייעוץ, לראות איך אפשר לצאת מהמעגל הזה.
אבל אם אני נשקל פעם בשבוע ורואה עלייה או ירידה של חצי קילו ויותר,המשקל הזה לא אומר? רק משלוש קילו ומעלה להסתכל? ולגבי הרעב המוגבר-אני לא באמת יכול לאכול כל מה שבא לי בלי לשים לב לסימנים שהגוף מאותת לי.....אז אם אני אוכל כל היום רק מתוקים אני כן אולי אוכל מספיק לשובע אבל זה יהיה הרעב המוגבר שדיברתי עליו ......יהיו חסרים אבות מזון נוספים פשוט ,כי יש במתוקים רק פחמימות... לזה התכוונתי... תודה
הן נורמליות ולא מצביעות על עלייה במשקל. כדי לשמור, או לרדת במשקל צריך לאכול מאוזן, ולא ממתקים . ממתקים הם כיף ואקסטרות נחמדות, אבל לא אמורים להחליף ארוחה.
השרשור הראשון,כנראה פספסת... העברת אוכל לתאי השומן אומר אז מה? זה לא אומר שיש תוספת ברקמת השומן אבל היא זניחה מפעם אחת? כי שוב,מבחינתי זה כן היו עובדות סותרות:כי מקום אחד קראתי שכן אוכלים מעבר לשובע אפילו באורחה אחת והגוף מתרגם את האקסטרה לשומן ומצד שני הגוף מעלה מטבוליזם אפילו אם אוכלים יותר מפעם אחת....... תודה!
שקורה כל היום. בדיוק כמו שפירוק שומן הוא תהליך שקורה כל היום. ברור שאם תאכל מעבר לצורך בהתמדה ולאורך זמן , תהליך העברת השומן לתאים יתיעל. מפעם אחת זה זניח.
לספור קלוריות,פתאום אני שמה לב כי לא בא שוקולד או חטיפים או מתוקים למיניהם ,אני מבינה את הצד הפסיכולוגי של זה,אבל לא את הצד הפיזיולוגי. הגוף תכלס לא יודע כמה קלוריות יש בכל אוכל שאני עומדת לאכול,אבל יכול להיות שהוא "יודע" איך זה מרגיש או מה זה "נותן" לו ועפ זה אני עושה את הבחירה הטבעית שלי במאכלים השונים? בייחוד במאכלים שיש בהם מלא קלוריות כמו מתוקים למיניהם שלא תורמים לשובע רק אחרי אכילה ממש מרובה שלהם.....כי אנשים רזים שאני מכירה באמת לא אוכלים מתוקים כשהם רעבים וחטיפים למיניהם כל הזמן ,אלא מדי פעם.......אז זה באמת המטרה שאני צריכה להגיע אליה.....כי באמת אכילה של דברים עם מלא קלוריות כן תביא להשמנה ולא באמת אפשר לאכול אפילו בשעת רעב לא משנה מה (שיקיים ,שוקולדים וחטיפים) ולהרזות?
את הבנת שלא תמיד בא לך, כי את יכולה לבחור לאכול שוקולד או אחר מתי שאת רוצה ולא כי אסור או מותר. אני חושבת שזה יותר קשור למחשבה, מאשר לפיזיולוגיה. תמשיכי עם מה שאת מרגישה,כי לדעתי במקרה הזה, זה יותר חשוב מלדעת מה הגוף צריך או לא צריך באותו הרגע. לבחור מה לאכול ולדעת לעצור, זו המטרה שלך. לאכול שוקולד או אחר כשבאמת מתחשק לך ולא כי יש לך הזדמנות. ואם אלך יותר רחוק, לבחור את השוקולד שאת רוצה ולא את זה שמוצע לך, כי את לא מרשה לעצמך לקנות את מה שאת רוצה ממקום של חשבונות קלוריים כאלה או אחרים.
הי נדיה- ההרזייה ללא דיאטה-וקראתי שנתנו עצה למי שלא יודע אם הוא יודע אם הוא רעב או לא-לדמיין שהוא אוכל משהוא שהוא אוהב אבל לא הכי,כלומר שזה לא תיהיה הבחירה הראשונה שלו בבופה ולחשוב כשאני חושבת שאני רעבה,אם הייתי אוכלת את זה או לא. אם לא אז אני לא רעבה. את חושבת שזה הגיוני ואני יכול לעשות את זה? אני נגיד בחרתי תפוח שאני לא מתה על זה אבל זה בסדר,אם אני באמת רעבה אז הייתי אוכלת את התפוח ואם אני אומרת לעצמי שלא ,אז אני סביר להניח לא רעבה...... כי כאילו הרעיון מאחורי זה הוא שבוחרים את הרע במיעוטו בשעת רעב גם אם הוא לא גדול....
אני מניחה שהסיבה שמציעים דבר כזה היא לבדוק אם אפשר לעצור בשובע או לא, ולא ליצור רצון לסיים את מה שאוכלים כי אוהבים אותו. לא ברור לי מה היתרון בזה. כדי ללמוד להרגיש אם את רעבה , צריך לאכול. כי שובע הוא בן זוג קבוע של הרעב. ולא משנה מה תאכלי, את השובע תרגישי לפי המידה בה את רעבה. אם את בוחרת לעצור שם או לא, זו כבר שאלה אחרת. אני חושבת שתמיד כדאי לבחור לאכול את מה שרוצים, כי כל דבר אחר לא יספק, ולכן יהיה קשה לדעת אם את שבעה או לא. ולפעמים רעב מורגש אחרת, לא כי את לא רעבה, אלא דווקא בגלל שבחרת משהו שלא ממש רצית מלכתחילה.
הכוונה דווקא הייתה לדמיין או לחשוב שאוכלים משהוא שלא מתים עליו אבל הוא בסדר כדי לדעת אם רעבים ,לא מתי לעצור בשובע....זה יותר הגיוני?
לדעתי לדמיין יכול רק לבלבל, כי אין כמו חוויה פיזית להבין את ההבדל בין רעב לשובע. אנשים מורעבים מדמיינים שהם אוכלים, כי אין להם ברירה. לדמיון מודרך או אחר יכול להיות מקום כדי להבין קושי מסויים, מטפלים קליניים מוסמכים, משתמשים בדמיון מודרך ככלי להבין יותר לעומק קושי כזה או אחר. אם רעבים, הכי טוב לאכול, כדי לדעת אם התחושה הייתה נכונה או לא. שובע, היא תחושה מאד חזקה, ,ולכן התשובה מיידית.
אז זה לא נכון שתחושת השובע מתגברת אפילו אחרי שמפסיקים לאכול?משהוא עם זה שלהורמונים לוקח זמן לבשר למוח שיש שובע ולכן אם אוכלים מהר לא נותנים מספיק זמן לאות להגיע ויוצאים מפוצצים מהארוחה? תודה
בזמן שאוכלים. ומרגישים מפוצצים אחרי ארוחה אם אוכלים מעבר.
