פורום הרזיה ללא דיאטה

איזון ארוחות ושובע ורעב, את בעצם אומרת שאם נגיד ואני מחליט לאכול (ורק כמובן באופן היפוטתי),קוראסון שוקולד עם נס קפה (לחלבון),האם את אומרת שאם אני אוכל רק ורק את זה במשך מלא ימים ועוצר בשובע וברעב צפוייה ירידה במשקל ולא עלייה?????? הקוראסון הוא הפחמימה והשומן והקפה הוא החלב....... זה בהמשך לזה ששאלתי בשאלה האחרונה ולא קיבלתי תשובה מדוייקת: תקני אותי אם אני טועה בחשיבתי:אני מתייחס לקיבה כאל כלי קיבול שבתוכו נכנס האוכל. נכון ש800 קלוריות זה 800 קלוריות,אז האם כאשר אני רעב ובוחר לאכול לחם עם גבינה (כדי שיהיה מאוזן),אני יכול להסתפק ולהגיע לשובע בנגיד 400 קלוריות של אכילה,לעומת הבורקס (שבגלל שבראש לי זה מאכל עם דחיסות קלורית גבוהה שלוקח זמן עד שיגרום לנפח בקיבה),אני אגיע לשובע לאחר אכילת 800 קלוריות? ומפה נובע הבלבול או חוסר ההבנה שלי.... תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!

אשמח לדעת אם יש לך מטרה מסוימת ,כי לפי זה אוכל אולי לענות לך בצורה יותר ברורה.

אני פשוט שואלהשאלה כללית כדי להבין האם הבעיה בלהוריד במשקל היא איזון אבות המזון או שאני אוכל מאכלים דחסי קלוריות שלא תורמים נפח לקיבה ואז כל מה ששאלתי בשאלה הראשונה בשרשור הזה...... פשוט כדי שיהיה לי סדר בראש.... תודה

אניצריכה לדעת, גובה, משקל,גיל ומה אתה אוכל. וגם אז לא בטוח שדרך הפורום אוכל לתת לך תשובה מספקת. אבל אני מוכנה לנסות.

אין לי בעיה לתת את הפרטים האילו אבל מה זה משנה?אני שואל שאלה כללית ,זה לא אותו הדבר לכולם? מבחינת איך הגוף מתנהג כשאוכלים מאכלים שלא תורמים נפח לקיבה אבל הם דחוסי קלוריות?

נכון שיש קווים בסיסיים שמתאימים לכולם, כי הגוף שלנו עובד באותה הצורה. אבל לשאלות שאתה שואל , צריך מידע יותר אישי. את הכללי כבר נתתי. כך שלבחירתך אם להמשיך בשיחה ממקום יותר אישי או לא. אפשרות שנייה, פשוט תפנה לייעוץ תזונתי , גם אם לכמה פגישות בשביל לקבל את התשובות שאתה מחפש.

מדוע זה שאם אני אוכלת כמות של 1000 קלוריות בארוחה אני לא באמת שבעה לשמונה או עשר שעות? למה זה? תודה

אכלת קודם . כל ארוחה שונה ומשתנה. ומי אמר שכמות מסויימת של קלוריות מספיקה לכמות מסויימת של שעות? אי אפשר לדעת מראש לכמה זמן תספיק ארוחה, ולכן כל חישובי הקלוריות לא משרתים שום מטרה.

מאגרים או משהוא בסגנון של כל אב מזון,וכך הגוף מאזן את עצמו עפ זה שלעיתים בארוחה הוא גורש יותר חלבון או פחמימה או שומן? -ומה קורה אם נגיד חסר פחמימה וממשיכים לאכול במקום זה חלבון,אפשר להשמין מזה?ולמה? תודה רבה

אין לנו את היכולת ל"שמור" אוכל בגוף. חלבונים מנוצלים כל הזמן. יש כמות קבועה של חלבון ( ב צורת חומצות אמינו) שצריכה להיות באופן קבוע במחזור הדם, והשאר מופרש בשתן. פחמימות בד"כ "נשרפות" תוך שעתיים, כי זה מקור האנרגיה המיידית שלנו. שומן, מתפרק יותר לאט ונצבר רק אם יש עודף. אם חסרה פחמימה, הגוף יכול במקום זה , בלחץ, להשתמש בחלבון. כמובן שזה לא מומלץ לאורך זמן, כי זה מדלדל את השרירים. כשהגוף לא מקבל אספקה סדירה של אבות מזון, הוא שומר על עצמו. כלומר, מוריד את כמות האנרגיה שהוא שורף לעומת כמות האנרגיה שהוא יכול לשרוף. ככל שאוכלים יותר טוב, הגוף ממש את הפוטנציאל שלו לשריפת אנרגיה 24 שעות ביממה.

תודה על התשובה

מטבעם לא מתפתים כשיש אוכל טעים בעיקר אני מתכוון למתוקים עוגיות וכו,שהם לא אכלו הרבה זמן או לעולם לא אכלו,והם לא מתפתים או חושבים עליו יותר מדי? אני מסנה לחשוב,מה זה לא מפתה כשיש אוכל טעים מסביב שאף פעם לא אכלו? אין את הרצון לאכול הרבה ממנו כדי להינות מהטעם החדש?

לא מרגישים צורך, לאכול את מה שנמצא מולך באותו הזמן. לא רק אנשים רזים יכולים לעשות את זה. כולם יכולים.

האם הגוף שורף שומן במהלך כל היום גם כאשר לא רעבים? -ולמה זה שצריך באופן תמידי לאכול מעבר לשובע ורק אז להשמין? כלומר:איך או מתי הגוף יודע להתחיל לאגור מזון כשומן?אם לא משמינים אחרי אורחה אחת שאוכלים מעבר לשבוע,אז מתי הגוף כן מתחיל או יודע לאגור אוכל? תודה רבה!!!!

רקמת השומן היא רקמה פעילה ויש לה הרבה תפקידים בגוף. למשל: לעזור בספיגת ויטמינים, מייצרת הורמונים ועוד. כך שהשומן בתאי השומן "מתחלף" לאורך היום. הגוף יודע שהוא צריך לאגור שומן, כשהוא מקבל יותר מדי אוכל על בסיס קבוע ולאורך זמן. השובע, קובע את כמות האוכל שאנחנו אוכלים. כך שאם עוברים את השובע בארוחות באופן קבוע ולאורך זמן, תהיה עלייה במשקל.

הבנתי,האם אפשר לומר אבל שאם אני בארוחה אחת אוכל טיפה מעבר לשובע ,את האוכל האקסטרה שגרם ליתר שובע הגוף מחיל ולאגור כשומן? אפילו אחרי ארוחה אחת ולא משנה בין אם זו הארוחה הראשונה ביום או לא....,אם לא אז מה הגוף עושה עם האקסטרה אוכל?

הטעם של האוכל פחות טעים מאשר כאשר מתחילים לאכול כשרעבים. אך האם אפשר להגיע למצב שאוכלים מהר,הטעם של האוכל עדיין לא פוחת,ואז בבום מרגישים שובע ואז גם טעם האוכל יורד בהתאם? כלומר-האם טעם האוכל והשובע מסונכרנים יחדיו? כי כן שמתי לב עלי-שאני לפעמים אוכל מהר ולא מחכה לתחושת השובע להיכנס לפעולה,אבל הטעם של האוכל לא יורד לי,ואז כשלפתע אני מרגיש שבע גם טעם האוכל משתנה. האם אני צודק? תודה

לא מרגישים את הטעם של האוכל , ואז כפי שאתה אומר מרגישים את השובע ב"בום". זה קורה כשמגיעים מאד רעבים לאוכל, או כשפשוט רגילים לאכול מהר מדי.

אם תוכלי לעזור לי :אני כבר כמעט בשנה וחצי בשיטת הנון דיאט-ויש לי שני דברים שעדיין קשים לי מאוד :הראשון הוא העובדה כי עדיין לפני כל חשק או רעב אני בלבטים עם עצמי ולא באמת יודע מתי כן לאכול עפ חשק ומתי כן אני באמת רעב. רעב לפעמים קל לי יותר,אבל לדבי החשק זו בעיה-כרגע אני מנסה פשוט להבין מתי אני באמת אהנה מהאכילה של החשק ומתי לא וזה הדבר היחידי שמנחה אותי במתי כן לאכול עפ חשק ומתי לא. הבעיה השנייה-היא האיזון של אבות המזון בארוחה-אנשים רזים בטבעם מסביבי אף פעם לא יחשבו ויגידו לעצם שהם צריכים לאזן את הארוחות עם יותר חלבון,ואני עושה את ממקום שרוב האוכל שלי הוא פחמימה,כי לרוב זה מה שיש מסביבי,וזה הרבה יותר קל לקנות קוראסון ואייס קפה מללכת ולמצוא מקום שיש בו ארוחה מאוזנת. וזה קצת הרבה משגע אותי. יש משהוא שתוכלי לעזור לי איתו כדי להתמודד טוב יותר עם שני המצבים האילו? תודה רבה

לא תמיד יודעים מראש להבדיל בין חשק לרעב. ולא צריך לעצור כל חשק לאכול. בהחלט נורמלי לאכול כשמתחשק משהו. ואז אם אין רעב, סביר שהחשק יוביל אותך לאכול כמות קטנה של מה שבחרת, כי אחרת תרגיש שאכלת יותר מדי. לגבי איזון אכילה, נכון שהרבה יותר קל ונגיש לקחת קוראסון. ועקרונית, אם אתה עוצר בשובע, לא צריכה להיות בעיה. לפעמים תסיים אותו, לפעמים לא. לפעמים זה יספיק לך , לפעמים לא. במקום שקונים בו קראסון, יש אולי עוד אפשרויות. כמו סנדויץ טונה או גבינה או אחר. אולי תנסה מדי פעם לקנות אותם במקום הקראסון, ולראות איך זה מרגיש לך? בצורה זו הגיוון בבחירות יסדר את האיזון באכילה. ואתה צודק, זה לא משהו שחושבים עליו. זה משהו שבא עם הזמן באופן טבעי. ועם הזמן גם לא כל ארוחה צריכה להיות מאוזנת. השאלה שלי אליך, האם אתה מזהה את השובע? האם אתה קונה קראסון מתוך בחירה או הרגל? רק להדגיש, אין בעיה עם הבחירה של קראסון.

אני בהחלט מתחיל רק עכשיו להתרגל ולאכול כמויות קטנות יותר כי כך השובע שלי אומר. זה פשוט לקח כמעט שנה וקצת של תהליך לא לאכול מדי. אז לשם ההברה-ציינת כי בעצם אין בעיה עם אכילת הקוראסון,אבל כן מיינת בתחילת התשובה משהוא על איזון הארוחה. עד כמה צריך לשים לב על זה. כי כרגע אני די עוסק בחישוב של כמה לא מאוזן אכלתי היום ואני חושש שבגלל חוסר האיזון הזה מאיזושהיא סיבה תיהיה עלייה במשקל,ואז אני בכוח מכריח את עצמי למצוא ארוחה מאוזנת ולמצוא חלבון-כי בדכ הוא זה שחסר לי בארוחות ויותר קשה למצוא. אז העלייה במשקל את אומרת לא תיגרם מקוראסון גם אם זה לא חד פעמי אלא בגלל חוסר איזון? מה זה משנה? תודה רבה!!!!!!

פחות אוכל כדי לשבוע, ממה שאתה חושב או רגיל. אם אין לך מספיק חלבון במשך היום, תהיה פחות שבע. אם אוכלים בעיקר פחמימות, מרגישים לא מסופקים ויש תחושה של חיפוש אוכל במשך היום. חלבון חשוב למטרה שלך. כי הוא גם נותן שובע כשהוא משולב עם פחמימה, וגם מאזן את האכילה. רוב האנשים "נופלים" בחלבון, כי באמת, כמו שאתה אומר, יותר קל להגיע לפחמימות. אבל תחשוב רגע: סנדויץ חביתה או עם טונה או גבינה אפשר לקנות כמעט בכל מקום. גם שווארמה או פלאפל בפיתה. אם אתה עוצר בשובע, בכל ארוחה- גם איזנת את הארוחה וגם נהינת. ארוחה מאוזנת לא תמיד אומרת חזה עוף עם אורז. גם שניצל עם אורז או תפוחי אדמה היא ארוחה מאוזנת. נשמע שאתה מתבלבל בין איזון ארוחות, לבין ארוחות שיש בהן יותר שומן. הגיוון בארוחות, גם בארוחות מאוזנות הוא מפתח להצלחה.

ומתי לנסות להבין שלאכול שוקולד זה לא מה שיפתור לי את העצבים או המתח שאני חווה? תודה

אם אכלת שוקולד, ונשארת במתח או עצבני, אתה מבין למה אכלת אותו. לאוכל את ה"כח" לפתור בעיות , אבל באותו רגע , זה מרגיש שכן. אפשר ל"התנתק "מסיטואציה על ידי אכילה. יש מי שאוכל במקום להגיב. אבל התחושות לא עוברות. לפעמים כשאוכלים אנחנו "מעבירים" את התחושות לאוכל. כלומר במקום להיות עצבני על הסיבה המקורית, אתה מתעצבן שאכלת שוקולד. כדי לא לאכול במצבים כאלה, צריך ללמוד לקבל את העובדה שאתה במתח או עצבני ולהיות בתחושה, במקום באוכל. זה לא פשוט, אבל בהחלט אפשרי.

לי להבין את העקרון: נאמר ואני רעב ויש מסביבי רק דברים כמו בורקסים פיצות שוקולד חטיפים וכו....אני מתכוון מאכלים שיש בהם הרבה קלוריות פר גרם,האם לאכול אותם ורק אותם עד להגעת השובע על דרך קבע אכן יכול לגרום לעלייה במשקל? כי אומרים בשיטת הנון דיאט להקשיב לגוף ומה שהוא רוצה,אז נכון שכשרעבים בדכ נפנה לאכול שמשביע מהר יותר כמו אורז שניצל עוף ביצים וכו,אבל נגיד ואין את הדברים האילו מסביב ועל דרך קבע יש רק מזונות עתירי קלוריות. האם אפשר להשמין מזה? (וניגד מאזנים את אותם מאכלים שלרוב לא מכילים חלבון,עם חלבון מדי פעם....) תודה רבה

זה לא אומר שאפשר לאכול רק שוקולד חטיפים וכו'. פיצה זה דווקא אוכל מאוזן כי יש בה את כל אבות המזון. אם אוכלים רק שוקולד וחטיפים, חסרים אבות מזון, וזה גורם לנו להרגיש חוסר סיפוק בארוחה. קשה לשבוע מזה ,בגלל המחסור באבות המזון. אם תוסיף חלבון לארוחה ,למזונות שחסרים בחלבון תגלה, שתשבע יותר, ואז אם ניקח לדוגמה שוקולד, אתה תאכל פחות שוקולד אם תצרף לזה חלבון ,מאשר אם תאכל שוקולד לבד. אם אוכלים רק חטיפים על בסיס יומי, אתה תרגיש שזה נמאס לך, ותחפש דברים אחרים. ואם אין בנמצא משהו אחר, אולי כדאי שאתה תדאג שיהיה עוד מבחר? כשאין ברירה אוכלים את מה שיש. אבל קשה לי לראות בימינו אנו מצב שכל יום אין ברירה...

כלומר הפיתרון הוא לצרף את אבות המזון ולא שאוכלים אב המזון שהוא לרוב פחמימה שהוא דחוס בקלוריות כמו קוראסונים שוקולדים וכו,הבנתי נכון? באותה הארוחה הגוף בעצם מרגיש שיש חוסר באב תזונה שהוא לא מקבל ולכן אני אמשיך לאכול נגיד את הפחמימות וזה כבר יהיה מדי אוכל? אבל אני כן מרגיש שובע מסויים כשלרוב אני אוכל פחמימות,ולא ככ מאזן בארוחות שלי את אבות המזון,אז אם אני שבע ,ולא מרגיש חוסר בחלבון,למה שעדיין הבעיה עם מזונות עתירי קלוריות היא חוסר איזון אבות המזון? תודה

אבל, אם לאורך זמן אוכלים רק חטיפים ושוקולד, אין איזון באכילה,ולכן גם אם אוכלים לשובע לאורך זמן, יכול להיות שתהיה עלייה במשקל. אני מוציאה את הפיצה מהמשוואה, כי בפיצה יש חלבון, פחמימות ושומן, כך שזו ארוחה מאוזנת. אם מדובר בארוחה אחת של חטיפים ושוקולד כל יום, לשובע, לא אמורה להיות בעיה של השמנה, אבל כפי שאמרתי לך קודם, כדאי לבדוק היערכות אחרת לחלק מהימים. עם יד על הלב, ארוחה רק של שוקולד וחטיפים כל יום לא נמאסת עליך?

אכן נמאס כל הזמן ארוחה של חטיפים ושוקולדים את צודקת בהחלט-אבל-אני יכול למצוא הארוחה מאוזנת פעם ביום או פעמיים ביומיים כזה וזהו,למה? כי אם באמת נוציא פיצות והמבורגרים מהשוואה,האוכל שלרוב אני מוצא לאכול בחוץ-כי רוב יומי בחוץ-והאוכל שהוא הכי זמין ועל הדרך הוא אכן לרוב בורקסים אייס קפה,לחמים וכו.....ללכת למסעדה ובמיוחד להזמין ארוחה מאוזנת כי בראש שלי אני יודע שהיא צריכה להיות מאוזנת-נראה לי כמו דיאטה. כי שוב,אכן יש רגעים של חשק אמיתי לאוכל אמיתי ומאוזן,אבל כמה זה קורה? רוב היום אני כן אוכל את הגאנק או ארוחה שהיא לא מאוזנת ומכילה בעיקר פחמימות ומאכלים שכל ביס מפוצץ בקלוריות. לכן-השאלה היא :האם אני אמור לעשות מאמץ אף גדול יותר לאכול אוכל שהוא מאוזן כי כרגע זו הסיבה המשקל שלי לא יורד,לא הסיבה שאני בוחר מלכתחילה לאכול מאכלים עתירי קלוריות? כי מאז שאנו קטנים פחות מדברים על איזון הארוחה (שזה נכון כשחושבים על זה),אלא רק מפחידים אומרים שבורקסים וסופגניות למיניהם מכילים ככ הרבה קלוריות ולהגיע איתם לשובע צריך לאכול מהם הרבה.... תודה רבה! תודה שוב

מה משקלך? מה הגובה שלך? אתה כבר אוכל פעמיים בשבוע ארוחה מאוזנת,.גם המבורגר ופיצה הן ארוחות מאוזנות. האם אתה עוצר בהן בשובע? ואם מתחשקת לך ארוחה מאוזנת, למה זה מרגיש לך כמו דיאטה? והאם את כל הארוחות שלך אתה אוכל מחוץ לבית?

אוקייי, אם אכן מזונות דחוסי קלוריות יש בהם יותר שומן מכאן הם יתרמו לשובע באותה הכמות כמו מזונות נמוכים בדחיסות הקלוריות,אבל,כן יש את המקום הזה,שמלאות נמדדת גם ברצפטורים בקיבה שמרגישים שהקיבה מתלאת ומכאן תבוא תחושת השובע. אז אם אוכלים אוכל דחוס בקלוריות ,עד שהוא ימלא את הקיבה ,הקלוריות יצטברו עוד ועוד לעומת מזונות לא דחוסי קלוריות. האם אני טועה ???? תודה רבה על העזרה!!!!!!!!

בדיוק בגלל שהוא עתיר שומן. איפה הבעיה? מזונות עתירי שומן "מחליקים בגרון", טעימים ולכן קשה לנו יותר לעצור בהם. הקיבה על הרצפטורים שלה עושה את העבודה. להקשיב לתחושת השובע שהבטן נותנת, גם במזונות עתירי שומן , זו כבר העבודה שלך.

הבנתי תודה רבה על הסבלנות לענות לי. אז בעצם אני לא צריך להקשיב או לייחס חשיבות כשאומרים שכשאוכלים מזונות עתירי קלוריות יש לאכול מהם הרבה עד שנגיע לשובע (כלומר עד שמתחת הקיבה תקרה),וזה מה שמשמין על דרך קבע? כלומר אם אני בוחר לאכול נגיד בורקס ברעב-עד שאשבע מהבורקס אכניס נגיד 800 קלוריות וזה מה שלאורך קבע ישמין אותי? תודה שוב

בין אן הם מגיעות מבורקס או 10 פרוסות לחם. מה שעוזר לשובע, זה אם יש את כל אבות המזון. בורקס גבינה משביע יותר מלחם בלי כלום. כלומר, שפחמימות לבד ישביעו בנפח גדול יותר, כמות גדולה יותר מאשר בורקס גבינה למשל. קלורית, יכול להיות שתגיע לאותו מספר. הגוף שלנו לא עובד מתמטית. הוא עובד פיזיולוגית, ולכן ספירת קלוריות לא עוזרת לא לשובע, ולא לאיזון אכילה. כדי להשמין, צריך לאכול יותר ממה שצריך לאורך זמן ובהתמדה. וזה נכון גם אם אתה אוכל מאוזן וגם אם לא.

ממש תודה על ההברה נדיה זה ככ עוזר לי! תקני אותי אם אני טועה בחשיבתי:אני מתייחס לקיבה כאל כלי קיבול שבתוכו נכנס האוכל. נכון ש800 קלוריות זה 800 קלוריות,אז האם כאשר אני רעב ובוחר לאכול לחם עם גבינה (כדי שיהיה מאוזן),אני יכול להסתפק ולהגיע לשובע בנגיד 400 קלוריות של אכילה,לעומת הבורקס (שבגלל שבראש לי זה מאכל עם דחיסות קלורית גבוהה שלוקח זמן עד שיגרום למפח בקיבה),אני אגיע לשובע לאחר אכילת 800 קלוריות? ומפה נובע הבלבול או חוסר ההבנה שלי.... לאחר תשובתך מובן לי שאם אבחר בבורקס עם גבינה אז זהו מאכל מאוזן לעומת לחם לבד,אבל אם אני בוחר לאכול כמו הדוגמא שנתתי שני מאכלים שונים ששניהם מאוזנים אך אחד זה הבורקס והשני זה הלחם. האם אני שוגה? תודה רבה לך על העזרה!!!

מידת הרעב שלך לאותה ארוחה. השובע קובע מתי אתה עוצר. כך שאי אפשר לדעת מראש כמה את תאכל. עקרונית, כדי לשבוע תאכל כמות זהה של קלוריות, כדי לשבוע.

תחושה שאני פשוט לא מצליח לפענח אותה:זו תחושה של שריפה בבטן (לא עולה לי לגרון או משהוא כזה),אבל המחשבה על לאכול די מגעילה אותי. מה זה יכול להיות? תודה

אני מציעה שתפנה לרופא המשפחה.

משתנה רק ברגע שמחכים מעט זמן אחרי שאוכלים?או -האם האוכל ניהיה פחות טעים אחרי כמה ביסים,וזה קורה לפני שמתחילים להרגיש תחושת שובע? אני שואלת כי יצא שבארוחת ערב אכלתי מעט פתיתים עם חתיכה די גדולה שלשניצל,והרגשתי שאני די עומדת לשבוע אבל אז היה לי חשק עז ביותר למתוק בבת אחת,והתחלתי לאכול שוקולד,ודי חיכיתי בכל ביס מתי יימאס הטעם,ופשוט הטעם לא ירד או הרגיש שונה, גם אחרי שאכלתי המון ולא ידעתי שאגיע לכמות כזו מלכתחילה. כן חשוב לי לציין שכבר כמה חודשים טובים אני בשיטת הנון דיאט ויחסית כשאני אוכלת הרבה מתוק בבת אחת זה לא הגיע אף פעם לאותן הכמויות כמו היום בערב ,אם כבר אכלתי אוכל לפני ואני כמעט שבעה. מה שקרה בסוף ,שהייתי צריכה להפסיק מבלי שתחושת הטעם תגיד לי "די",כי ידעתי שזה לא הגיוני ,כי אני כבר הייתי כמעט שבעה מלכתחילה,אז הפסקתי,ואכן התחושה לרצות עוד מתוק נעלמה אחרי כמה דקות. הבעיה היא שעכשיו אני לא סומכת ככ על הגוף-כי באותו הרגע הטעם של השוקולד לא הלך ופחת ,אלא נשאר אותו הדבר אחרי המון ביסים,וזה לא מסתדר לי אם כבר הייתי כמעט שבעה מהאוכל לפני שבא הרצון לשוקולד. אז אני חוזרת על השאלה ,האם משתנה הטעם של האוכל רק ברגע שמחכים מעט זמן אחרי שאוכלים ותחושת השובע נכנסת לפעולה? או ,האם האוכל ניהיה פחות טעים אחרי כמה ביסים,וזה קורה לפני שמתחילים להרגיש תחושת שובע? הייתי צריכה לעושת משהוא אחר? תודה רבה

אבל כששובעים, מרגישים שלאכול זה "עבודה" ולא נהנים מהאוכל באותה מידה. אני לא מבינה למה לא הספיק לך השוקולד. האם קרה משהו באותו יום? האם היית עסוקה במשהו אחר כשאכלת? האם רק חשבת ששבעת, ובאותה ארוחה היית צריכה יותר אוכל ממה שאת רגילה? אין סיבה לא לסמוך על הגוף יותר. והאם שוקולד זה משהו שאת מרשה לעצמך תמיד או שאת מחליטה מראש כמה לאכול? כמו שאת רואה יש לי יותר שאלות מתשובות. זה נובע מכך, שעל מנת לענות על שאלה כזו אני צריכה להכיר אותך. יש כאן אירוע שונה ממה שאת מכירה בד"כ, אבל האם הוא שונה ממה שקרה בעבר? כדי לענות על השאלה, אני צריכה לראות איך את אוכלת לאורך זמן, ואת זה אפשר לעשות בטיפול, אבל לא דרך הפורום.

שטען כי שומן נשאר זמן רב יותר בקיבה ולכן הוא יכול להשביע לשעות רבות יותר מאשר חלבון. האם זה אומר שלא צריך לשים לב או להתייחס ללמלא את הקיבה כדי להרגיש שובע? כלומר הקיבה יכולה לא להיות מלאה ועדיין ניתן להרגיש שובע ולא לאכול הרבה דברים שמכילים הרבה שומן ופחות סיבים תזונתיים? תודה רבה מקווה שזה המקום הנכון לשאול שאלה קצת טכנית....

ולכן, שומן נותן שובע ליותר זמן מאשר פחמימות וחלבון. כדי להרגיש שובע, כדאי לאכול את כל אבות המזון ביחד. ואם את שבעה, ובאמת מרגישה שבעה, יהיה לך קשה לאכול מעבר כי את תרגישי כבדה. אם אוכלים כל דבר מעבר לשובע, מרגישים את הכבדות בבטן. לא כלכך הבנתי את הקשר לסיבים תזונתיים בשאלה.

הי שוב, כתבת לי בתשובה הקודמת שכשרעבים, חלק מהעניין הוא גם לבחור מה רוצים לאכול. אז אם רצית עוגה, רצית עוגה. אז אם נגיד ואכן הייתי רעב ובכל זאת אוכל מזון שלא רציתי באותו הרגע-אבל בוודאות הייתי רעב, האם לאורך זמן זה יכול להשמין? אבל אני אוכל עפ שובע ורעב ורק לא הכי מדייק בבחירות שלי........ בשאלה הראשונה-כתבתי שבבוקר רציתי לאכול חתיכת עוגה והמחשבה על אורז ובשר הגעילה אותי,אז חשבתי שאולי יכול להיות שלא הייתי רעב מלכתחילה כי חשבתי שכשרעבים אוכלים הכל...

עוסדים עם המציאות. לצערי, אי אפשר במשך היום לאכול כל הזמן את מה שרוצים באותו הרגע. אני לא רואה או מבינה איך בחירה מתוך מה שיש במציאות יכולה לגרום להשמנה, כל עוד הארוחות מספקות את צרכי הגוף.

אז בעברי הייתי אצל דיאטניות שכן דגלו בשיטת הנון דיאט והחדירו לי שיש הבדל אם אני שובעת מכריך של 250 קלוריות לעומת בורקס עם 500 קלוריות. הן כן אמרו לי שלא צריך לספור קלוריות,אבל אני רציתי להגיע למצב בו אני לא מחשבת מזונות עם דחיסות קלורית מסויימת,ולא צריכה לחשב ולדאוג תמיד שתיהיה מסיבי ארוחה מאוזנת,אלא לאכול כל מה שיש מולי אם אני רעבה. כן בעבר ענית לי בפורום זה שאם ניקח בורקס לדוגמא-יש בו שומן רב יותר ולכן הוא ישביע באותן הקלוריות של כריך ,אבל זה סותר מה שהן אמרו לי אז מה נכון? אני פשוט מנסה להבין האם באמת אני יכולה לאכול כל מה שיש בדרכי גם אם זה גאנק על בסיס קבוע,או מזונות שכוללים דחיסות קלורית גבוהה ולא פעם ב....ולא להשמין.. תודה רבה

לא קשור לנון דיאט. יש מאכלים שהדחיסות הקלורית שלהם גבוהה וכאלה שהדחיסות הקלורית שלהם יותר נמוכה. יש בקיבה "קלורימטר" שעושה את עבודת "הספירה" בשבילנו, וזה מנגנון השובע. אם יש שובע בארוחה, עוצרים שם. כך שלא מחליטים מראש כמה אוכלים, אבל נותנים לתחושת השובע להחליט. ולכן, בין אם האוכל דחוס קלורית או לא , זה לא מה שמוביל את ההחלטה של כמה לאכול בארוחה. איזון ארוחות חשוב לכמה דברים: 1)לשובע, כשארוחה מאוזנת, יותר קל להרגיש שובע,2) מספקת את כל אבות המזון. את לא צריכה לחשב שום דבר. תאכלי לשובע. אם תרצי לבדוק את איכות בחירות המזון שלך לאורך זמן, זה כבר סיפור אחר.

יומן אכילה: חצי קרעת קורפלקס עם חלב,חלב בערך כוס וחצי זכוכית. השארתי ממש קצת קורנפלקס. חטיף קטן של שוקולד פסק זמן 2 שקדים ולחמנייה עגולה עם שתי פרוסות גבינה צהובה 15% עם שתי כפות ממרח חצילים בפנים. אכלתי שלושת רבעי מכל הלחמנייה. סיימתי כעבור שעתיים וחצי את שארית הלחמנייה עם 3 קוביות שוקולד. 2 קוביות בינוניות של עוגה. יום שני חתיכה בינונית וקצת של עוגה בבוקר 3 שקדים ,ואותה לחמנייה של יום קודם-רק הכנתי חדשה שוב ושוב אכלתי שלושה רבעים שניים וחצי חופנים של חטיף בייגלה עם 4 קוביות שוקולד שוב סיימתי את שאר הלחמנייה עם עוד חתיכה מרובעת קטנה של עוגה עם 2 כוסות חד פעמית של מיץ תפוחים שוב חתיכת עוגה עם כוס קפה על בסיס חלב. שתיתי שחצי כוס זכוכית גדולה. יום שלישי קורנפלקס עם חלב אותה מתכונת של היום הראשון 3 שקדים וברוקולי עם בערך 4 כפות אורז ועוד חזה עוף ממולא בחצילים ,2 וחצי חתיכות כאילו חטיף שוקולד פסק זמן-להשקיט את הרעב לא היה לי זמן לשבת ולאכול כמה ביסים מעוגה עד שהגעתי לבית ואכלתי חופן במבה עם חצי לחמנייה ריקה ,ושתי כוסות חד פעמית של מיץ תפוחים בערב הלכתי לקולונוע וקניתי פרוזן יוגורט בגביע בינוני,השארתי בערך שמינית ממנו שזרקתי. בייגלה בערך שני חופנים עם 3 כפות גבינה עם כוס מיץ. השארתי בערך 7 חתיכות בייגלה עם כף גבינה בצלחת. כל האוכל הזה נאכל ברובו רק כאשר חשבתי שאני חשה ברעב ,סיימתי לרוב בשובע טוב שהוא לא יותר מדי בכלל. חוץ מהנס קפה והעוגה שבאה איתו ביום השני שפה כן חשתי שאכלתי מדי וביום הראשון טיפה שבעתי מדי מהלחמנייה. אני פחות או יותר אוכלת כך כבר כמה חודשים ורק משמינה. אולי אני צריכה לא לאכול עוגות כשאני רעבה או ביסלי ושוקולד??? זה משמין אולי? אני זוכרת שמזמן התכתבנו וכתבת לי שבכל הדברים שאני מחשיבה "משמינים" יש יותר שומן אז לא צריך לייחס להם חשיבות של נפח קיבה ודברים כאילו... בת 23 לא עושה פעילות גופנית לרוב יושבת במהלך היום, גובה ממוצע של 1.63. שותה הרבה מים ולא ציינתי ירקות שאני אוכלת פה ושם במהלך הארוחות אבל באמת לא הרבה כי אני לא אוהבת. מה עושה לא טוב?????????? תודה רבה מראש!!!!!!!!!!!!!

מה המטרה שלך, ומה משקלך? כמה זמן את אוכלת כך? האם יש ימים שבהם את אוכלת אחרת?

רוב הימים הם כאילו,יש ימים שאולי אני כן מכניסה עוד ארוחה יותר מאוזנת במקום עוגה או מאכלים כאילו,אבל לרוב זה יסתכם בארוחה כמו פיצה או בורקס עם כוס קפה. המטרה זה להרזות במשקל באופן תמידי ולא להעלות ולרדת כל הזמן... לרדת לפחות חמישה קילו.

נגיד היום מה שאכלתי זה חתיכת עודה בינונית פלוס בבוקר שלושה שקדים עם שתי פירכיות (אבל לא הרגילות הלבנות אלא לחמיות) עם כפית וחצי של ממרח שוקולד וכפית וחצי של ממרח לוטוס שלוש שקדים שתי לחמיות עם כף וחצי חומוס וגבינה צהובה אחת וביס מעוגה לטעם עם 2 קוביות שוקולד קצת ביסלי ופרוסה וחצי של לחם רגיל עם 2 כפות גבינה מה לא תקין באכילה שאני עולה במשקל ולא יורדת?

כמה את שוקלת היום? ולמה את מתכוונת שאת לא רוצה לעלות ולרדת יותר? מה הטווח של השינוי במשקל? באיזו תדירות את נשקלת?

שוקלת היום 71 ובהחלט רוצה לרדת לפחות חמישה קילוגרמים נשקלת פעם בשבועיים

1. את נשקלת יותר מדי פעמים. אחת לשבוע זה די והותר, וגם אז , עד שלא תראי שירדת יותר מ2 ק"ג, זה לא נחשב ירידה. אם את רואה עלייה של עד 2 ק"ג זה לא נחשב עלייה. המשקל שלך יציב ולא משתנה. האם ירדת למשקל הנוכחי ממשקל יותר גבוה? 2. אני לא בטוחה שאת מזהה את השובע שלך או את הרעב שלך. יש חלקי ארוחות, קטנות. 3) לא נראה לי מהרישום שאת מקבלת מספיק אבות מזון. אין מספיק חלבונים למשל. האם את מבשלת? ואם לא, יש מספיק אפשרויות פשוט לנקות ולחמם במיקרו. 4) יום שלישי מצויין עד וכולל את החטיף שוקולד. אחרי זה הלכת לאיבוד. נראה שאת מפחדת לאכול ,ומנסה להסתפק במעט אוכל, במקום להכין לעצמך צלחת, לאכול ולראות כמה את צריכה באמת. את כאילו מנשנשת אבל לא ממש אוכלת. זה נכון?

הי נדיה ממש תודה על הניסיון לעזור. אז ככה:אני דווקא לא מפחדת בכלל מלאכול או מנסה להסתפק בארוחות מועטות,אני פשוט מנסה לאכול כל מה שאני רוצה ולא לחשוב על ארוחה מאוזנת או כמה קלוריות יש בביס של עוגה וכו. כי בעברי כן אמרו לי דיאטניות שבכפית שוקולד יש מאה קלוריות וזה לא משביע כמו לחם עם משהוא בפנים,ואני מנסה לצאת מזה ולאכול באמת כל מה שיש בפניי מבלי לחשב מדי או להכין מראש אוכל כמו שהייתי עושה שנים. אני חשבתי שלאחר עלייה יחסית משמעותית מאותו השבוע שכתבתי לך (שבאמת זו אכילה רצופה כזו של שבועיים),שאני בהחלט רואה עלייה במשקל,שאני אוכלת מדי עוגות ומתוקים וחטיפים למרות שאני באמת רעבה,וזה משהוא שאני צריכה להפסיק איתו. לאמר את האמת,שאם אני באמת אוכלת מדי עוגות וחטיפים כשאני רעבה (וזו הסיבה לעלייה במשקל-למרות שאת לא כתבת לי את זה-אז אני לא יודעת אם זו אכן הבעיה),זה די מכניס אותי שוב לסרטים ,כי זה אומר שכל מה שאומרים שלאכול על בסיס קבוע בורקסים ועוגות ומתוקים וחטיפים כשרעבים זה משמין. ואז אולי אני כן אמורה להגביל את כמות אותו סוג המזון הזה שאני אוכלת. אני פשוט לא רוצה יותר להשמין כי באמת הגעתי למשקל שהוא כבר גבוה לי שאני לא רוצה לחצות אותו וגם נמאס לי. אני פשוט רוצה לדעת אחת ולתמיד האם הבעיה היא שאני אוכלת מדי חטיפים ועוגות כדי לשבוע או שאני לא מקשיבה לשובע ולרעב ,למרות שאני חושבת שאני דווקא די בסדר בזה. לגבי יום שלישי ספציפית-דווקא לא הרגשתי שהלכתי לאיבוד ,כי אכלתי באמת מתוך רעב ופשוט יצא שלא אכלתי ארוחה מאוזנת או בצלחת,אלא ביס מזה וביס מזה,וזה באמת לא מריע לי או בא ממקום של פיצוי או פחד או משהוא כזה. זה דווקא בא ממקום של לאפשר לעצמי לאכול כל מה שאני רוצה כל עוד זה מגיע מתוך רעב. האם את חושבת שכמויות העוגות והמתוקים שאני אוכלת גם אם זה מתוך רעב ,הם אילו שמפריעים לירידה במשקל? כי שוב,אני אוכלת מתוך רעב את אותם סוגי המזונות,וכפי שראית, זה לא משהוא שהוא פעם ב ,אלא על דרך קבע..... ממש תודה!!!!!!!!

שהבעיה היא לא במתוקים עוגות ובורקסים. אני חושבת שאת בשלב מאד חשוב, של ללמוד לאכול את מה שאת רוצה מתי שאת רוצה. ויכול להיות שבשלב הזה את חווה עלייה במשקל, כי למעשה את עסוקה בלאכול את כל מה שלא הרשו לך עד היום. מתי שהוא את תרגישי שבא לך עוד דברים. גם בורקס וגם ארוחה מאוזנת, גם עוגה וגם אוכל מבושל, ואז תגיעי לאיזון הטבעי של בחירה ואכילה חופשית בלי לחשב, לחשוב וכן הלאה. אשמח לשמוע יותר על העלייה במשקל, כדי להבין אם אני בכיוון הנכון. כי גם אם יש עלייה במשקל, היא תיעצר, והמשקל הזה ירד עם הזמן.

אז איפה הבעיה,בחוסר איזון של אבות המזון או במדי מזונות עתירי קלוריות? אין לי בעיה להפסיק לאכול מזונות עתירי קלוריות בארוחה,פשוט רציתי לנסות לאכול באמת כל מה שבא ליד ולראות אם אני משמינה,ואולי המסקנה כאן שזה אכן כך....... אז כן לא להפריז במזונות עתירי קלוריות בשעת רעב? אני די צריכה תשובה חותכת אם אפשר,כי הבנתי שמזונות עתירי קלוריות מכילים יותר שומן אבל עפ התוצאות על הגוף שלי,זה לא משנה,זה פשוט כורם לי להכניס המון קלוריות בשעת רעב. האם אני צודקת? תודה רבה

לדעתי זה המקום שאת מתקשה איתו. לא קיבלתי ממך את הנתונים המספריים של שינוי המשקל, כך שחסר לי מידע. אבל לדעתי כדאי שתאזני יותר ארוחות , בלי לוותר על מה שאת רוצה לאכול. אני חייבת לומר שבשלב זה של השיחה, בלי להכיר אותך, ולשמוע את כל הסיפור לעומק, יהיה קשה לתת לך תשובות אישיות טובות וחותכות. את יכולה להמשיך עם כל סוגי האוכל, רק תנסי לאזן את הארוחות לפחות 3-4 פעמים ביום. יותר מזה, בפורום לא אוכל לעזור לצערי. יש שלבים שפשוט כדאי להגיע לייעוץ, כדי להמשיך את הדרך ולראות איפה הקושי ואיך לפתור אותו. לא הייתי מוותרת על מה שהתחלת, ולא הייתי שמה את המשקל כמדד להצלחה. המשקל הוא לא כל הסיפור.

טעיתי. חשבתי שכתבת שאת נשקלת פעמיים בשבוע ....

אבל עדיין בודק מאה פעם לפני אכילה ,שבאה מרעב או סתם לכיף,האם אני באמת רעב או האם באמת יש לי חשק לאכול ואני אהנה מהאכילה. זה לא ככ מתקדם,כי עדיין אני לא רואה שום ירידה במשקל אלא ירידות קטנות ואז עליות,מה שיוצא שלא הורדתי בכלל במשקל ורק עליתי בשנה הזו. הבעיה הגדולה היא שעדיין אני לא מצליח לבטוח בעצמי ישר לפני החלטת האכילה כי אני לא רוצה לעשות יותר מדי טעויות של לאכול מבלי שאני חש רעב אמיתי כדי לא להשמין עוד ועוד ועוד. לדיאטנית שלי אין ככ הרבה מה להגיד חוץ מזה שהיא אומרת לי שהביטחון שלי בגוף יגיע עם הזמן,אבל בינתיים אין הרזייה ואין שקט במוח כי אני חושב מאה פעם אם כדאי לי לאכול מתוך חשק ומאה פעם אם אני באמת רעב. מה ממליצה לי לעשות? תודה

היא כי אתה עדיין לא רואה ירידה במשקל? לראות ירידה במשקל יכול לקחת הרבה זמן. אבל האם אתה אוכל באופן חפשי את מה שאתה רוצה, מבלי לעלות במשקל? האם לפני תחילת התהליך יכולת לחשוב שאם תאכל כפי שאתה אוכל היום, לא תעלה במשקל? אני לא יודעת למה אתה לא סומך על הבחירות מזון שלך, ומעיזה לשאול אם החוסר שקט בראש והקושי לסמוך הוא רק בנושא אוכל ומשקל ,או גם בתחומים אחרים. אני מציעה שתראה מה השגת ,חוץ מירידה במשקל השנה ,ותמשיך את התהליך. היות ואני לא מכירה אותך ואת הסיפור שלך, אין לי איך להוסיף כרגע.

יכול לקרות שאני חש שובע אבל חסך במשהוא שהוא החלבון? או שזה סתם פסיכולוגי? תודה

אז הגוף "מחפש" חלבון ושומן כי פחמימות לבד לא מספקות ולא משביעות. התחושה שלך לא פסיכולוגית

קמתי בבוקר וחשבתי שאני רעב-אבל משום מה ,מה שיכולתי כן לאכול זה חתיכת עוגה ,והמחשבה על לאכול בשר ואורז ממש הגעילה אותי. האם מכאן אני יכול להסיק שאני לא הייתי באמת רעב ,כי אם זה היה כך לא היה משנה אם היה לי רק אורז ובשר הייתי אוכל את זה? תודה רבה

כי כשרעבים, חלק מהעניין הוא גם לבחור מה רוצים לאכול. אז אם רצית עוגה, רצית עוגה.

בלנסות להבין משהוא ואודה לך אם תוכלי לעזור לי: שובע מגיע עפ הבנתי מכמות האוכל שיש בקיבה ששם יש רצפטורים שמסמנים למוח מתי יש שובע. אז אם ראיתי וקראתי כי X קלוריות של שמן ממלאים את הקיבה עד מקום מסויים ולעומת זאת אותן X הקלוריות של חלבון ממלאים את הקיבה יותר מהשמן,(או באוכל זה יכול להיות-לאכול עוגה לעומת לחם-בעוד הלחם תופס נפח בקיבה יותר מהעוגה), האם זה בעצם אומר שכאשר אני רעב רצוי לא לאכול על דרך קבע מזונות בעל דחיסות קלורית גבוהה שנותנים נפח קטן בקיבה,כי,אז כדי לשבוי מהם (שייתפסו את נפח הריבה),צריך לאכול הרבה -כלומר הרבה קלוריות-ואז בדרך קבע זה משמין? נכון או לא נכון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!???????????? תודה רבה!!!!!

כשבודקים משהו במעבדה, הוא חשוב להבנת הפיזיולוגיה ואיך הגוף עובד, אבל לא ליום יום. הסיכוי שאתה תאכל שמן בלבד ( למשל תשתה כוס שמן זית) או חלבון בלבד ,כלומר ללא אבות מזון אחרים נלווים הוא אפסי. עוד נתון שיבלבל אותך, שומן נותן יותר שובע מחלבון. כך שאם הדחיסות הקלורית גבוהה צריך נפח קטן יותר של אוכל בשביל לשבוע, כי שומן נשאר יותר זמן פיזית בקיבה ומתעכל רק כשהוא עובר למעיים. למה אני מבלבלת אותך? כי אי אפשר לדבר על שובע מנקודת מבט אחת בלבד. ושובע היא תחושה מאד מאד ברורה ומורגשת. כך שהסיכוי שלך להרגיש שובע, הוא הרבה יותר גדול אם תקשיב לגוף מאשר אם תחשב מה תאכל.

אוקייי, אם אכן מזונות דחוסי קלוריות יש בהם יותר שומן מכאן הם יתרמו לשובע באותה הכמות כמו מזונות נמוכים בדחיסות הקלוריות,אבל,כן יש את המקום הזה,שמלאות נמדדת גם ברצפטורים בקיבה שמרגישים שהקיבה מתלאת ומכאן תבוא תחושת השובע. אז אם אוכלים אוכל דחוס בקלוריות ,עד שהוא ימלא את הקיבה ,הקלוריות יצטברו עוד ועוד לעומת מזונות לא דחוסי קלוריות. האם אני טועה ???? תודה רבה על העזרה!!!!!!!!

הוא לא יודע להבדיל בין מזון "דחוס" קלוריות או אחר. את זה אנחנו יודעים.

האם כאשר אוכלים מעבר לשובע אז הגוף "מזהה" שיש עודף אוכל ואת העודף הזה הוא מתחיל לייצר כתאי שומן אפילו אחרי ארוחה אחת?

שאכלת יותר מדי. אבל הגוף לא מייד מתחיל לצבור שומן.ארחה אחת לא יכולה לגרום להשמנה. רק אכילת יתר בהמדה ולאורך זמן תגרום להשמנה.

אז מה הגוף עושה עם האוכל שנאכל מעבר לשובע? לא צובר אותו כשומן? אפילו לא קצת?

אי אפשר לדעת בכל רגע נתון מה הגוף עושה עם האוכל. הגוף עובד עם האוכל לפי צרכיו.

בעצם חזרת וציינת כי רק אם אוכלים מעבר לשובע באופן קבוע ולא משנה מה משמינים. אז אני חוזרת לשאלה שיהא-אם יש בפניי רק נגיד במבה (שהוא בראש שלי ,לפי מה שדיאטנים חפרו לי בעבר-הוא מזון בעל דחיסות קלורית גבוהה אך אינו גורם לנפח גדול בקיבה לעומת לחם נגדי),לא משנה כלזה,כל עוד אני אוכלת את הבמבה ברעב ושובע לא אשמין? לא משנה מה הנפח שהאוכל יגרום בקיבה ולא שמנה הדחיסות הקלורית שלו? תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!

כל עוד את אוכלת במבה ועוצרת בשובע, אין סיבה לעלות מזה במשקל. כמובן, שעלייה במשקל לא מתייחסת רק לבמבה אלא לכל מה שאת אוכלת במשך היום. אז אם כל היום את אוכלת לפי שובע ורעב, והאוכל שלך פחות או יותר מאוזן, כולל הבמבה, לא צריכה להיות שום בעייה.

מה זה אומר שהאוכל פחות או יותר מאוזן? כלומר שלא יהיה חסך במהלך היום של אב מזון מסויים כי אז רעבים ? תודה רבה!!!!!!!

כך שאם את אוכלת פחות או יותר את כל אבות המזון כל יום, בכמות מתאימה , ( כי לא חשוב רק מה, גם כמה) אז הבמבה תהיה חלק ממה שאכלת במשך היום, ללא השפעה מיוחדת.

שיש לי צרבות ואני מבלבלת את התחושה עם רעב. יש דרכים בלי ללכת לבדיקות ולקחת תרופות לצרבות,להבדיל אם זה צרבת או מיצים כולים ,מרעב? תודה

את יכולה לנסות לרשום כמה ימים מה את אוכלת, ולראות מתי יש לך צרבות. כך גם תראי אם היית רעבה וגם מה יכול לגרום לצרבות. צרבת היא תחושה מאד מאד לא נעימה. אם היא מגיעה מרעב, כנראה שאת לא אוכלת מספיק. אם ממקור אחר, צריך לבדוק ולראות מה האפשרויות לטיפול.

בשובע-ולא מלאה מדי,אבל ז היה לי חשק עז למתוק,אז אכלתי עוגייה אחת,ואחכ הרגשתי קצת מלא מדי בבטן. אז מה היה עלי לעשות? לא לאכול כדי לא להרגיש ככה בבטן?ולהתעלם מהחשק למתוק? תודה

ולמדת שלפעמים עוגייה אחת, גם אם קטנה היא יותר מדי לאותה ארוחה. כנראה שכדי לספק את החשק למתוק היית צריכה לאכול חלק מהעוגייה, ולא את כולה. זה מאד קשה, כי מה זה כבר משנה? אז למדת, שזה משנה. אם היית אוכלת רק חלק מהעוגייה גם היית מספקת את הצורך למתוק וגם לא היית מרגישה מלאה מדי בבטן.

נכון ,אם אני מנסה אבל לחשוב כמו בן אדם רזה:גם כשהוא אוכל מתוך חשק (לא מרעב),אז הוא אוכל לשם הנאה או מתוך שעמום וכל הסיבות שאינן רעב. אז מתי אדם רזה יודע כן לאכול אוכל של חשק ומתי הוא יודע לסנן? אם גם כאשר הוא בוחר לאכול את החשק וגם כשהוא חושב אולי לאכול זה נובע מתוך סיבות שאינן רעב פיזי? תודה רבה

גם אדם רזה אוכל מתוך חשק,וגם אדם רזה אוכל לפעמים יותר מדי. התחושה בבטן של המלאות כשאוכלים יותר מדי היא אותו הדבר. כך שהשאלה שלך מתייחסת כנראה לאדם בעודף משקל שרוצה לרדת במשקל. במקרה הזה, צריך להבין מה בהרגלי האכילה שלו גרם לו לעלות במשקל, ולהתחיל לעבוד עליהם. אם העודף משקל נובע מאכילת יתר וקושי לעצור בשובע, זה תהליך שלומדים אותו. ואז לפי הבנתי את השאלה שלך, את תאכלי כמו אדם רזה.

אני חייה לפי השיטה המדהימה הזאת, שלמדתי לבד ורציתי לשתף בכלים שעזרו לי במיוחד בהתחלה. 1. אל תתעסקו באוכל עצמו, אין דבר כזה אוכל משמין, תשנו תפיסה, אמונה וסטיגמה אוכל לא משמין. 2. למה כן לשים לב: מתי אנחנו אוכלים? תשובה: כשאנחנו רעבים מה אנחנו אוכלים? תשובה: מה שהגוף רוצה! וזה מאוד קשה בהתחלה להשתחרר מהערך התזונתי והקלורי של מה שנחנו יודעים על האוכל ולפיו פעלנו כל חיינו, ולהתייחס לאוכל כמו ילד קטן, טעים או לא, רוצה או לא, תתחילו בלשאולה מה בא לי? מה יספק אותי הכי הרבה כרגע, מתוק?, מלוח?, חם?, קר? ולנסות למקד את המחשבה עם תחושות הגוף הכי טוב שנוכל, מכירים את ההרגשה הזאת שבא לכם משהו מסויים אבל אתם מנסים לשכנע את עצמכם שלא כדאי, זה משמין, לא בריא... במקום אתם אוכלים דברים אחרים, אבל הסיפוק לא מגיע ובסוף אתם גם מגיעים לדבר שרציתם כל הדרך, תשאלו את עצמכם, כמה אוכל הייתם חוסכים לגוף שלכם אם היתם מתחילים עם מה שרציתם וכן גם עוגה, שוקולד גלידה הכל הולך, תנסו לראות בזה תהליך של למידה על הטעמים שלכם סוגי האוכל שעושים לכם טוב וסוגי האוכל שלא רק לפי תחשות הגוף והסיפוק שאתם מקבלים. איך אנחנו אוכלים? תשובה: אנחנו רעבים בין 2-4 פעמים ביום, לכל אחד זה שונה, אבל שאתם שם, אוכלים תחיו את הרגע, הפסיקו הכל, עיתון, טלויזיה, פלאפונים... ותתרכזו באוכל שאתם כל כך אוהבים, תתדאגו שכל ביס הוא חוויה, אין ביסים לט טעימים, כל ביס הוא מושלם, תנשמו בין הביסים וכשאתם אוכלים את הביס המושלם, תניחו את המזלג, כי אם תתעסקו בלהכין את הביס הבא איך תטעמו את האוכל, איך תרגישו מה הוא עושה לכם ואיך תדעו מתי שבעתם, באמת שארוחה לפי צורכי הגוף לא לוקחת יותר מ15-30 דקות , תנו לעצמכם להנות בלי הסחות דעת. איפה אנחנו מרכזים את האנרגיה שלנו? תשובה: לא באוכל, כשעשינו דיאטות המון מהמחשבות שלנו במשך היום היו חישובים של מה אכלתי מה אני אוכל בהמשך, פעלתי נכון או לא, הדבר הנפלא ביותר הוא לגלות איך הזמן שלנו מתפנה, איך אנחנו מספיקים כל כך הרבה כשאנחנו מעבירים את השליטה לגוף שלנו, אין לנו צורך לחשב ולדאוג כי זה התפקיד של הגוף, כשנהיה רעבים הגוף יאותת לנו, כשיבוא הרעב נשאל את הגוף מה בא לו? כמה בא לו? זה לא עניין שלנו, אז הרצון שלנו הוא למלא את עצמנו באהבות, תשוקות חלומות ופשוט להנות. הדרך היא ארוכה, אבל באמת שווה את המאמץ, אל תחשבו על הירידה או על המשקל תהנו מהדרך יש לכם חיים שלמים לאכול כל מה שתרצו ולהיות במשקל הטבעי שלכם, בהצלחה

כל הכבוד! רק לגבי זמן ארוחה ומספר ארוחות ביום. יכול להשתנות מאחד לשני.

שלום , יש לי bmi 17.8 אני לוקחת גלולות זואלי כבר חודשיים . בחבילה הראשונה היה דימומים במשך החודש הופסקו וקבלתי מחזור תקין בגלולות הצהובות . בחבילה ה2 לקחתי כל יום באותה שעה באופן קבוע (יום אחד הקאתי אז לקחתי מחבילה נוספת את הכדור החסר) אך לא קבלתי מחזור בגלולות הצהובות. אני מכירה את הגוף שלי ומרגישה את כל תסמיני המחזור רק ללא דימום. האם זה קשור למשקל שלי ? האם יש חשש למשהו אחר ?

אם המחזור שלך לא מסתדר עם גלולות, אנא פני לגינקולוג להתייעצות. אם סיבת לקיחת הגלולות היא הפרעת אכילה, תפני בבקשה לייעוץ תזונתי במקביל לטיפול הגינקולוגי.

אם משהוא שנחשב בתפיסה הכוללת משמין,כמו נגיד חתיכת עוגה,בעצם עפ השיטה זה לא משמין,כי ייתכן ויש שם אחוזי שומן גבוהים ואז סך הקלוריות מאכילת עודה לעומת לחם מלא תיהיה שווה. האם זה אומר שאם נגיד ונתקענו על אי בודד רק עם עוגה,אפשר לאכול כמה שרוצים ממנה ולא להשמין??????? (ונגיד ומאזנים את זה לפעמים עם כוס חלב לחלבון...)??? זה לא שיש בעודה אחוז שומנים גבוה,ויש גבול לכמה שומן באוכל הגוף צריך מבלי להמיר את זה לתאי שומן? תודה רבה

משמינים אם אוכלים יותר ממה שצריך לאורך זמן ובהתמדה. אם נתקעת על אי בודד אתה תאכל את מה שיש.... עוגה לא יכולה להשמין אותך לבד. כדי להשמין צריך לבדוק מה אתה אוכל כל היום, ולאורך זמן. לעוגה אין "כוח" להשמין אותך. לאכילת יתר מכל סוגי המזון, בהתמדה ולאורך זמן, יש.

למה שהגוף יוריד את עודף השומן שיש לי ? אם אני כל הזמן ממלא מאגרים למה שהגוף יפנה לתאי השומן? -יש את חילוף החומרים הבסיסי של הגוף שזה בדכ 1200 לנשים ו1800 לגברים-האם כדי ליצור גירעון קלורי לא צריך בעצם לעבור את המספרים האילו?כדי לא לצרוך יותר אנרגיה מאשר מוציאים? תודה

אם אין לך עודף משקל, באמת אין שום סיבה לגוף להוריד משקל. אז על מה אנחנו מדברים? גם לא ברור לי מאיפה המספרים של שריפת האנרגיה לנשים וגברים. מי אמר שאישה לא יכולה לשרוף 1800 קלוריות או יותר? אם מדברים על ירידה במשקל, צריך קודם לראות שיש עודף משקל. האם אתה בעודף משקל? כדי לענות לך, אשמח לקבל נתונים של גיל, גובה ומשקל.

להיות בשיטת הנון דיאט,ואני לא יודעת אם זה נכון מה שאני עושה: קודם כל לקח לי זמן רב להרגיש שובע ורעב,אבל בשבועיים האחרונים באמת עליתי על זה,ולא הרגשתי שבעה יתר אפילו לא פעם אחת,מה שכן עשיתי שאולי לא בסדר,שאני עשיתי כמעט אחרי כל ארוחה-כשאני אוכלת ארוחה די מאוזנת,לרוב אני משאירה מקום לחטיף או משהוא מתוק כמו עוגה או עוגייה. או כשאני רעבה מלכתחילה אני אוכלת משהוא בסגנון האוכל הזה. יכול להיות שזה מה שמונע ממני להרזות? תודה

המשך לתגובה הראשונה-כי כן קראתי לאחרונה שכל אב מזון מתנהג שונה בגוף-אז יכול להיות שכשאני מחליטה אוכל שהוא פחמימה פשוטה או יותר פחמימה זה מומר לשומן?

הגוף מפרק כל פחמימה לפחמימה פשוטה. לכל אב מזון תפקיד שונה בגוף, ולכן הגוף מתייחס לכל אב מזון בצורה שונה. אבל זו גם הסיבה שהוא צריך את כל אבות המזון. ומזון מומר לשומן רק אם אוכלים בעודף, בהתמדה ולאורך זמן.

הנון דיאט מתייחסת לעובדה כי הגוף אינו מפרש או מתייחס אותו הדבר לכל אב מזון. כלומר נאמר ואוכלים פרוטאין,בגוף יעבוד הרבה יותר קשה לפרק אותו מאשר פחמימה. אני שואל כי בעבר הייתי אצל דיאטנית בגישת הנון דיאט -ואני זוכר שהיא אמרה לי שכשאני רעב,ויש נאמר במבה מולי,ואני אוכל אותה,למרות שאני לא הכי רוצה אותה ויותר שואף לאוכל כמו אורז ועוף,אבל אוכל את הבמבה על הדרך-זה יכול להשמין לטווח הארוך כי זה "לא מה שהגוף זקוק לו כעת". אז אחרי למידה עמוקה עצמאית,האם אני יכול בעצם לקשר את העובדה שבאותו הרגע לא התחשק לי על הבמבה ובכל זאת אכלתי אותה ,זה אכן יכול לגרום להשמנה לטווח הארוך-כי היא מכילה בעיקר פחמימה ושומן,בריכוז גבוה שהגוף לא צריך כדי לשבוע באותו הרגע? האם אני צודק במסקנותיי?

אם אכלת במבה, וזה לא מה שהתחשק לך , לא תשמין מזה. אם תאכל במבה בכמות מעבר לשובע לאורך זמן ובהתמדה, אתה תשמין מזה. וזה נכון גם לגבי אורז ועוף, וכל אוכל אחר. אם אוכלים ממנו יותר מדי , כלומר מעבר לשובע, ובהתמדה לאורך זמן, משמינים. כל נושא פירוק המזון לא רלוונטי לשאלה שלך. זה נכון שפחמימות מתפרקות יותר מהר מחלבונים ויותר מהר משומן. אבל מה הקשר בין זה לבין אכילה עודפת? אם אוכלים יותר ממה שצריך, ולא משנה מאיזה אב מזון, לאורך זמן והתמדה, משמינים.

נכון שעפ תשובתך הקודמת ציינת כי אם נאכל מתוך חשק ולא רעב הכמות תיהיה קטנה,אבל עדיין האכילה לא תנבע מרעב-משמע-לא מתוך צורך של הגוף לאנרגיה-משמע הזמנה

מזה שאוכלים משהו מחשק, ולא מרעב לא משמינים. המחשבה שאוכלים משהו ומשמינים מידית, מוטעית מהיסוד.

לומר,זה שבדכ אני נהנה מאוכל מסויים אבל,יום אחר לא בא לי את אותו המזון זה סתם בראש ולא פיזיולוגית? פיזיולוגית גם אם נגיד ואני אוכל אוכל שאני לא נהנה ממנו באותו רגע נתון,זה לא משנה לגוף? הגישה אבל לא דוגלת בזה-שהגוף מנסה לאזן את כמות אבות המזון הנכנסים אליו?ואז אם יוצא שאני אוכל אוכל לא מדוייק עפ צרכי הגוף אני אשמין מזה לאורך זמן? תודה

כמה לאכול מגיע מהבטן. ברור שיש איזושהי התאמה. לפעמים אנחנו רעבים לאוכל כבד וממלא. לפעמים אנחנו רעבים לאוכל קל. לפעמים לאוכל פריך ולפעמים לאוכל מרווה ועוד ועוד. הגוף מתרגם את מה שאתה אוכל לאבות מזון . כך שהבחירה מה לאכול בזמן שאתה רעב היא בחירה של הראש וחשקים, והגוף מתרגם את האוכל לאבות מזון ולצרכים שלו.

שמרגישה כמו "חור בבטן",יכולה לנבוע מסיבות אחרות ולא רעב,ואפשר לעיתים לפרש תחושות מסויימות כרעב. אפשר לתת דוגמאות? כי אני חושש שזה מה שקורה לי..... חוץ מצמא ,מה עוד יש? תודה

אוכלים מסיבות אחרות. למשל שעמום, לחץ, צורך בלעשות משהו. לפעמים קשה לקבל את התחושה הנעימה בבטן של השובע, ויש תחושה שאם יש עוד "מקום" אז זה רעב. חוסר שקט גם יכול להוביל לתחושה מוטעית של רעב. ועוד ועוד ועוד.

בוקר טוב, אני גיליתי את השיטה לפני כארבע שנים אחרי שמאסתי מדיאטות ורציתי פשוט לחיות טוב ולהנות מאוכל, הדרך הזאת היא יותר קשה מכל דיאטה שעשיתם, אבל אחרי שלמדתם אותה היא הדרך הכי נפלאה וקלה לחיות את חיינו, אני ממש שמחה לראות שהשיטה הזאת מקבלת במה, כי לצערי לא הרבה מכירים אותה ואני רוצה לשתף אותכם עם החוויה שלי, אני למדתי את השיטה לבד לא נעזרתי בשום מטפל, למי שיש את היכולת באמת ממליצה לפנות למטפלים, כי כמו שאמרתי זה יותר קשה מכל דיאטה, אין חוקים הכל מותר צריך רק לסמוך על הגוף שלנו, להוריד לגמרי את האכילה לפי הראש מותר אסור, משמין מרזה, מה שאותי מנחה זה טעים, מספק, גילוי טעמים מדויקים וחדשים. הכי חשוב הרזייה לא קשורה לאוכל,כדי להצליח בתהליך צריך למלא את עצמנו בדברים שלא קשורים לאוכל, באהבות שלנו, תשוקות חלומות לגלות מי אנחנו רוצים להיות כל יום מחדש, לקום עם תשוקה לעשייה, מטרות לאותו יום, האוכל תמיד נמצא וחשוב שיהיה זמין לנו כשאנחנו רעבים, אבל הוא לא הדרך להרזייה, אני ארשום פה את החוויות שלי מהדרך כדי לעזור למי שמעוניין, ישנם כלים טכניים שעוזרים בתהליך, אבל הכי חשוב זה למצוא את מוקד התשוקה שלכם לתקופה הקרובה שלא קשור באוכל, זה כן יכול להיות בישול או אפייה, אבל מהרצון להכין את המתכון המושלם, לארח, לפנק אחרים ובעיקר את עצמנו, כי כשאנחנו משקיעים באוכל, כדאי לא לטעום ולאכול תוך כדי אלא לחכות לרעב ולהתענג על כל ביס ובאמת לטעום, לחשוב על המרקמים, שילובי התבלינים, ריח ופשוט להנות מהרגע, כי ההנאה תלווה אותנו עד הרעב הבא, בהצלחה

וכשלומדים לזהות אותם, ולהשתמש בהם, כל חווית האכילה משתנה. למעשה, רעב ושובע, הם הדרך שלנו לאכול. לכן בחירות מזון יכולות להיות מאד שונות מאחד לשני. אין אוכל מותר ואין אוכל אסור. יש אוכל, טעים ומהנה. אני שמחה לשמוע שהדרך עובדת בשבילך.

חשק ולא מתוך רעב-שמתי לב שיש לזה שני מצבים:האחד הוא שאפשרי לאכול חשקים במהלך שעות רוב היום אבל אז הטעם של האוכל או ההנאה ממנו לא תיהיה אותו הדבר כמו חשק אמיתי. אני מנסה לסדר לי בראש מתי או איזו סיבה פיזיולוגית (אם יש אחת כזו),שיש פעמים שהחשקים הם ממש טעימים ופעמים האם לא כאלו טעימים ונובעים מתוך שעמום. כלומר:מה זה ההפרש בטעם שככ שונה בין שני המצבים. האם יכול להיות שחשק שאוכלים אותו יכול לנבוע מרעב ורק חשבתי שזה חשק? כי ברעב הרי בלוטות הטעם רגישות יותר והאוכל טעים יותר מאשר כשלא רעבים...זה עובד אותו הדבר? תודה רבה

נכון, כשרעבים ואוכלים מרעב, יש לאוכל טעם אחר מאשר כשאוכלים אותו כששבעים. וגם הכמות שאנחנו אוכלים ממנו תשתנה בהתאם. חשק יכול לנבוע מרעב. ואם חושבים על זה רגע, כשנהיים רעבים מתחילים לחשוב מה בא לנו לאכול.... כך שרעב וחשק בהחלט יכולים לבוא ביחד אבל גם לחוד.

אם רעב וחשק יכולים אכן לנבוע מסיבות נפרדות אז מתי אני יכול לבטח לדעת מתי כן לאכול מתוך חשק טהור שלא נובע מרעב? הרי זה יכול לנבוע משעמום מתח וכו,אבל זה יש ביום יום מלא פעמים ,אז מתי כן?

אפשר לנהל יומן מזון, ולראות בדיעבד מה היה. דורש ניסוי וטעיה. בשיווי משקל נוכל ללוות אותך וללמד אותך את ההבדלים.

רציתי לשאול כשאני אוכלת לפי רעב ושובע בדרך כלל היציאות שלי סדירות פעם ביום, אבל יש פעמים שאין לי יציאות יומיים שלושה ברציפות, אני שותה הרבה מים במשך היום אז שתן יש לי הרבה, העניין הוא שזה לא משהו שמפריע לי אני לא מרגישה נפוחה, או כאבי בטן והכל כרגיל, האם יכול להיות שאכלתי בדיוק מה שהגוף צריך ואין לו פסולת, יש לציין שאכלתי ממש טוב לפי תחושות רעב ושובע ממש לא מעט מידי

בגלל לחץ, לא נח לך איפה שאת נמצאת ועוד. אם זה לא קורה לך בתדירות גבוהה, אין צורך להתעכב על זה.

מה ההרגשה שאנחנו צריכים לחוש שאנחנו שבעים, הרגשת הרעב מאין חור בבטן מוכרת לכולנו, אבל ההרגשה של שובע מהי בדיוק, אני הבנתי על עצמי ששובע זה בעצם לא להרגיש כלום, כלומר לא רעבים, אבל לא צריך להרגיש את האוכל בבטן, אפשר לחדד בבקשה את ההרגשה ואיך אפשר למדוד את כמות האוכל שנאכל או שנשים בצלחת לפני שאנחנו אוכלים

שובע היא תחושה פיזיולוגית ברורה, לא פחות מרעב. אם אתה מרגיש רעב, אתה כבר בחצי הדרך. (למרות שתחושת "חור" בבטן יכול להיות הרבה דברים אחרים גם) תחושת השובע מורגשת בבטן. על מנת לזהות שובע, לא מודדים מראש כמה אוכל שמים בצלחת, אלא בדיעבד. שובע מורגש תוך כדי אכילה. ולכן אם תשים מראש כמות אוכל שאתה חושב שתספיק לך, כבר "מחקת" את היכולת שלך להרגיש שובע, כי החלטת מראש כמה תאכל. זיהוי שובע הוא תהליך שלוקח זמן ודורש סבלנות. ואנחנו מלמדות את הדרך בשיווי משקל בדרכים שונות. תתחיל מארוחה שאתה חושב שאתה תמיד אוכל בה מעבר לשובע. נניח ארוחת שישי. תסמן לך "בראש" איפה לדעתך אתה שובע, בזמן הארוחה, ותראה כמה אתה אוכל מעבר. וכך לאט לאט תזהה את תחושת השובע. תחושת השובע לא מגיעה תמיד עם אותה כמות אוכל בארוחה. היא משתנה, מארוחה לארוחה בהתאם לצרכי הגוף . ולעצור בשובע, זה לא מובן מאליו.

הרזייה ללא דיאטה ואני לא מבין משהוא:אם כל הזמן נותנים לגוף בדיוק מה שהוא צריך ולא נותנים לא להיות רעב,למה שמלכתחילה הוא ישתמש במאגרי השומן ויירזה. אם "טוב לו" כל הזמן ,למה שהוא ייקח מהעודפים שלו? תודה

אם אתה במשקל תקין, הגוף יישאר מאוזן. אבל אם אתה בעודף משקל, ההנחה הבסיסית היא שאתה אוכל יותר ממה שאתה צריך. ואז, ברגע שתאכל לפי הרעב והשובע , אתה מתאים את כמות האוכל לצורכי הגוף שלך לאותה ארוחה, ואז אתה בעצם אוכל פחות, ותוכל לרדת במשקל.

ועפ הורמונים המשתחררים בגוף ונותנים סימן למוח של מלאות,הם זה אומר שבמהלך השעות הקרובות אחרי הארוחה האוכל כבר לא נמצא בקיבה ועובר למעי הדק,אך ההורמונים עדיין מאותתים שובע. האם זה אומר שגם אם פיזית אני מרגישה שאפשר להכיל עוד משהוא בקיבה עדיין אני לא אהיה רעבה,או שההורמונים שמסמנים שובע למוח מתפקדים על עוד מתעכל אוכל בקיבה,ומכאן שארגיש שיהיה לי לא נוח בבטן אם אוכל משהוא? תודה סליחה מראש על השאלה הטכנית

כשההורמונים מסמנים למח שאת שבעה, אז את מרגישה שובע. ולכן כל צורך לאכול כשאת שבעה, הוא או חשק, או פרשנות לא נכונה לתחושת הרעב. מצד שני, אנחנו לא רובוטים. וכן , לפעמים בא לנו לאכול משהו גם כשאנחנו פיזית לא רעבים. הקיבה שלנו תכיל את מה שניתן לה. התחושות שלנו אמורות להכתיב לנו כמה לאכול. כלומר, אם תאכלי מעבר לצרכים שלך, את תרגישי את זה גם בארוחה עצמה ולא רק אחרי. יש אנשים שלא נח להם אם הבטן לא מרגישה מלאה כל היום. אבל זה כבר סיפור אחר, שקשור להרגלים ולא לפיזיולוגיה.

במשך שלוש שנים, הצלחתי בשיטת ללא דיאטה, הגעתי למשקל הכי רזה שהייתי בו, אכלתי מה שאני רוצה רק מתי שהייתי רעבה והפסקתי שכבר לא הרגשתי את הרעב, חייבת לציין שאני אוכלת רק ״אוכל משמין״ , כי אוכל לא באמת משמין רק המחשבות שלנו, אני אוכלת כל בוקר קפה ועוגה בערך בשעה שתיים ארוחת צהריים שאני מכינה לילדים ובערב אוכלת גלידה במשך היום אני שותה כ3 ליטר מים, מתאמנת 5 פעמים בשבוע אימון של שעה, אני לא פריקית של שום דבר עושה רק מה שטוב לי ויש לי שגרה שאני נהנת ממנה, בשנה האחרונה הכל השתנה עליתי 6 ק״ג מבלי לשים לב, בעיקר חזרו לי התקפי אכילה ללא שליטה שהם מה שלא נותנים לי לרדת בימים הרגילים אני אוכלת רגיל ופתאום בא האטרף משום מקום ללא שליטה והורס הכל, אני יודעת שמה שעולה מהר יורד מהר אני מנסה לא להתייחס ולחזור לשיגרה אבל לא ממהר לבוא האטרף הבא, הצלחתי לרדת 4 ק״ג מה 6 שהעלתי אבל בעבודה קשה מאוד, אני לא עושה דיאטות כי יודעת שזה לא עוזר, אני כבר יודעת מה אני צריכה לאכול מכל דבר מתי ואיך, אבל לא מצליחה למלא את עצמי בדברים אחרים שלא קשורים לאכול ושוב אוכל נהייה מוקד תשומת הלב שלי, אני נשקלת כל יום וכל עלייה של 300 גרם יכולה להרוס לי את מצב הרוח למרות הכל אני עדיין ממשיכה להתאמן לא מוותרת על העוגה והקפה מבחינתי זאת הארוחה החשובה לי ביום, לאחרונה הלכתי לבדיקות כי הרגשתי שאין זרימה נכונה בגוף שלי למרבה הפליאה הבדיקות שלי הכי טובות שהיו לי מימי, תמיד הייתי אנמי,זה נעלם, אני יודעת שזה בגלל מה שאני לא אוכלת ולא מה שאני אוכלת לא מאמינה שצריך כל היום ובכל יום לאכול אוכל ״בריא״ , אבל יודעת שהגוף יודע הכי טוב מה טוב בשבילי ואם אקשיב לו הוא יהיה במשקל הרזה שלו, אני יודעת הכל , אבל לא מצליחה להיות שם... אני יודעת שהבעיה היא הפחד מהשמנה, כל יום מגיעה ליום חדש לא חושבת על מה שהיה אבל האטרף מכה שנית, לא יודעת איך לצאת מהמעגל הזה

אין ספק שאם כבר הצלחת פעם אחת להתגבר על ה"אטרף", את תצליחי שוב. משברים וחזרה למקומות "בטוחים" ( למרות שכרגע זה לא מרגיש לך ככה) הם חלק מתהליך ההחלמה. נראה שהנפילה הנוכחית, עד כמה שהיא מרגישה קשה ולא ניתנת לשליטה, היא בעצמה נמוכה יותר מהמקום שהיית בו לפני 3 שנים. זה נכון שהפחד לעלות במשקל "הורס" את היכולת לאכילה חופשית ורגילה. אבל אני חייבת לשאול, מה עוד קורה אצלך בחיים האישיים, רגשיים, פנימיים, בסביבתך? את לא חייבת לענות לי כמובן, אבל מה שקורה לך הוא סוג של דגל אדום ,שיכול לומר שהמוקד אולי הוא לא באיבוד שליטה על האכילה, הוא בעצם יכול להיות, במקום אחר. כך שזה חומר לחשיבה. אני לא יודעת אם יצאת לבד מה"אטרפים" או בעזרת טיפול. אם בעזרת טיפול, שווה להרים טלפון למטפלים שלך כדי לחזור , להתארגן, ולצאת ממעגל הקסמים שאת נמצאת בו כרגע, לפני שתרגישי אין טעם להתאמץ. אני ממליצה לך בחום, להפסיק להישקל . את כבר יודעת ש 300 גרם לכאן או לשם לא משנים שום דבר, וכרגע, את משתמשת במשקל כעין "שוטר" שיכתיב לך מה לאכול. כך שברגע שאת נשקלת, את כבר בתוך מעגל הקסמים שיכתיב לך איך היום ייראה. הפחד להשמין הוא נורמלי. אבל תזכרי איך ירדת. בכך שאכלת באופן חפשי ולשובע. ואת זה אי אפשר לקחת ממך. אם תוכלי להתייחס למה שקורה לך, כמשבר זמני שניתן להתגבר עליו , וניתן, יהיה לך קצת יותר קל. אני חושבת שכדאי שתפני לייעוץ תזונתי אצלנו או אחר, כדי לחזור למקום הטוב שהיית בו, או כמובן לחזור למי שעזר לך לפני 3 שנים. כדאי לחזור ולבדוק מה גורם להתקפי אכילה שלך. בהנחה שאת לא נשארת רעבה, והמשבר הוא לא עקב רעב פיזיולוגי, מה הטריגרים ל"אטרף" מלבד השקילה?

תודה רבה על התגובה, לפני שלוש שנים שנמאס לי לחיות בדיאטות או בין לבין, מצאתי את הנון דיאט, קניתי ספר בנושא ולימדתי את עצמי הכל התחלתי לשחרר ולהנות, זו היתה דרך קשה אבל כל כך משתלמת, הירידה במשקל היתה פשוט תופעת לוואי ולא המטרה המטרה היתה להיות מאושרת כל יום לחיות בתשוקה ועשייה כל יום מחדש, שיניתי הרגלים, דרכי חשיבה למדתי מה אני באמת אוהבת לאכול ובעיקר מה לא והתרכזתי בטעם האמיתי, כל ביס בשבילי הוא הנאה, אם פעם חשבתי שבגלל שאני אוהבת אוכל טוב אני תמיד אהיה שמנה, היום אני יודעת שזה היתרון הכי גדול שלי, לאכול רק מה שבאמת באמת טעים (זה גם לא תמיד קל) אבל אחרי תקופה של שלוש שנים שלא פחדתי להשמין ידעתי שיש ימים שאוכלים יותר וימים שאוכלים פחות והגוף מאזן ומתאזן וגם עלייה של 2 ק"ג לא נראים בבגדים ואם אני לא אתן לזה משמעות באותה מהירות שזה עלה זה ירד ואפילו היה שווה לצאת קצת מהשגרה, אבל בשנה האחרונה ברור שהרבה בחיים שלי השתנה, לטובה ולרעה והיו תקופות שפניתי קצת לאוכל למרות שידעתי שאם אני לא רעבה מה שאני מחפשת לא נמצא במטבח, אבל אני מרימה את עצמי כל פעם מחדש, העובדה שאני ממשיכה להתאמן למרות שאני יותר שמנה ממה שאני רגילה היא הצלחה אדירה בשבילי, כי האימונים היא לא דרך לרדת במשקל או קשורה לאוכל היא דרך להרגיש טוב בתוך הגוף שלי, בקיצור מה שאני שואלת זה האם בשיטה הזאת גם יש תקופות טובות יותר ופחות, האם יש נפילות ואם פעם אחת הגעתי למשקל הכי רזה שלי האם הוא תמיד יהיה אותו משקל, בנוסף האם יכול להיות שעכשיו אני צריכה לצרוך פחות אוכל ממה שצרכתי בפעם הראשונה שהצלחתי, כי אז זה היה עניין של ניסוי וטעייה, אם היו פעמים שהגעתי לאכול יותר משהגוף צריך הרגשתי בטן נפוחה ודאגתי לזכור את ההרגשה בשביל שלא לחזור עליה שוב, היום אני לא מכירה את ההרגשה הזאת אולי רק באטרף אבל זה שונה אני יודעת שפניתי לאכול ללא שליטה ולכן מבינה את ההרגשה בימים רגילים אני יודעת כבר כמה לאכול, זה לא מעט ולא הרבה זה פשוט מספק מבחינת טעם וכמות, אבל אולי אני כן אוכלת יותר ולא מודעת, אני רעבה שלוש פעמים ביום בדרך כלל בשעות קבועות, ממש מחכה להרגיש את הרעב מתחיל כי רק כך אני יודעת מה בא לי לאכול ומתי להפסיק, לא מפחדת להיות רעבה כמו רוב האנשים אלא מחכה לרעב, ניסיתי הכל כדי לחזור אחורה למשקל הרזה שלי, פשוט לא מצליחה, באסה כי זאת הדרך הכי נפלאה לחיות..

לימדת את עצמך את כל מה שחשוב, וזה עובד. הדבר היחידי שקשה לך לשחרר הוא את המספרים על המשקל... אני שמחה שהירידה במשקל הייתה תוצאת לוואי, כי כך צריך. אך האם ירדת יותר מדי? האם "התאהבת" ביכולת לרדת במשקל, ולכן את מחכה יותר מדי זמן לרעב? יכול להיות שהקושי לחזור לאכול ברוגע ,לפי רעב ושובע, תלויה בדרגת הרעב שאת מגיעה אליה לארוחה? כשהתחלת את התהליך, נהנית למרות הקושי, ממה שלמדת. המשקל היה חלק חשוב בכך , אך לא העיקר. עכשיו הפכת אותו לעיקר. עכשיו "המשקל הרזה " הוא העיקר. ולא מה שהרווחת בדרך. הגוף מתאזן על משקל שמתאים לו להיות בו, באכילה מהנה וחופשית. לוקח לו זמן להתייצב. אני חושבת שזה השלב לבדוק ,למה אוכל הוא עדיין התשובה בשבילך. אמנם אחרת, בכמויות אחרות, בעוצמות אחרות, אך עדיין תשובה בשבילך. אם המשקל לא היה מפריע לך, לא היינו מדברות עכשיו. אז אני חושבת שכדאי שתבדקי מה הטריגרים האחרונים שמובילים לאכילה התקפית, שהשתנו מתחילת התהליך שעברת, אבל עדיין שם. את העלייה במשקל תשימי בצד, כי כפי שאת כבר יודעת, כשתחזרי לדרך שמצאת, המשקל יחזור גם. אבל אם תתעסקי בירידה במשקל, זה לא יקרה..

בגישת הנון דיאט ואז החלטתי שאני בעצמי ממשיך את הטיםול אחרי שקיבלתי ממנה מספיק מידע. הדבר היחידי שממש אבל ממש לא מובן הוא:עדיין קשה לי להבדיל לפעמים בין רעב לסתם תחושה מוזרה של מיצי הקיבה בבטן,אז רציתי לדעת האם זה הגיוני שכאשר אני רעב וחושב על אוכל שנמצא מסביבי,למרות שאני כן מחשיב אותו טעים,באותו הרגע הנתון של הרעב אני ממש לא רוצה אותו,ואפילו מחשיב אותו ככבד בקיבה ובתחושה? זה לא שאם אני רעב זה לא כזה משמנה מה אני ייבחר לאכול העיקר שהאוכל לא מגעיל או דוחה אותי? מקווה שהסברתי טוב:אוכל שאני אוהב אבל לא רוצה אותו באיזשהוא רגע נתון,ואז אני חושב שאולי אני לא רעב מלכתחילה כי אם אני בדכ אוכל אותו ובזמן תחושה שאני חושב שאני רעב,אני לא רוצה אותו,מכאן שאני לא באמת רעב???. זה קורה לי עוד יותר-כשאני לפעמים חושב שאני רעב אבל לא מסוגל לאכול ספציפית פחמימה אלא רק לשתות נס קפה או לאכול קוטג... נורמלי שני מצבים אילו????????????? תודה רבה מראש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם הבנתי נכון, לפעמים יש אוכל שממש טעים לך בדרך כלל, אבל דווקא כשאתה רעב "לא בא לך" לאכול דווקא אותו. אם זה המצב, אז זה נשמע טבעי לחלוטין. נניח אתה אוהב מנה מסוימת במסעדה מסויימת. והלכת למסעדה, אבל באותו יום התחשק לך להחליף למשהו אחר. למה לא? אחד הדברים שלומדים בגישת שיווי משקל, היא שברגע שאתה אוכל לפי מה שאתה רוצה, אתה מגלה שאתה לא תמיד רוצה לאכול את מה שאתה חושב שאתה רוצה לאכול. לדוגמה: עוגה שממש חושבים שאוהבים, ושהרצון והמחשבה על העוגה מתעצמים כשלא מרשים לעצמינו לאכול אותה. ואז אוכלים אותה, אחרי שלומדים את גישת שיווי משקל , ומגלים שלא אוהבים את העוגה בכלל. רק בגלל שהיא הייתה עד עכשיו "אסורה" היא נחשבה לכלך טעימה. חלק חשוב מהלמידה היא ללמוד מחדש מה טעים לך ומה לא. כי אולי עד עכשיו אכלת לפי מה שחשבת ש"מותר" לך או "אסור" לך.

כלומר,זה שבדכ אני נהנה מאוכל מסויים אבל,יום אחר לא בא לי את אותו המזון זה סתם בראש ולא פיזיולוגית? פיזיולוגית גם אם נגיד ואני אוכל אוכל שאני לא נהנה ממנו באותו רגע נתון,זה לא משנה לגוף? הגישה אבל לא דוגלת בזה-שהגוף מנסה לאזן את כמות אבות המזון הנכנסים אליו?ואז אם יוצא שאני אוכל אוכל לא מדוייק עפ צרכי הגוף אני אשמין מזה לאורך זמן? תודה

האם חשק הוא משהוא שתמיד צריך להתעלם ממנו כי הוא לא מגיע מרעב?

שכדאי לספק אותו במידה המתאימה. כלומר, אם אין רעב, אז מה שאוכלים לפי חשק, הוא בדרך כלל קטן כמותית. מאד חשוב להקשיב לחשקים, כי אם לא נהיה מסופקים מהאוכל שאנחנו אוכלים, נרגיש שחסר לנו משהו, ויש סיכוי שנמשיך לחפש אוכל, לא מרעב, אבל מתחושת חוסר סיפוק. שובע וסיפוק מאוכל חשובים באותה המידה. אם נתעלם מהחשקים, יגיע יום שבו תהיה תחושה שאי אפשר להתאפק מלאכול את מה שהתחשק, וגם יהיה קשה לעצור כשמספיק. לכן חשק , חשוב לספק.

-לא מרגישים רעב,אבל האם פיזית ניתן להרגיש שכ אפשר להכניס מזון לגוף בגלל שהקיבה התרוקנה למרות שאין תחושת רעב? -וההאם כאשר בלוטות הטעם נהיות פחות רגישות אחרי שאוכלים כבר כמה ביסים והטעם יורד-האם זה קורה במקביל לשובע או שיכול להיות שהטעם יירד אבל עדיין רעבים? תודה

מה שגורם לנו להרגיש שבעים אבל לא מלאים. ולכן, אפשר לטעות ולחשוב, שאם יש "מקום" זו תחושת רעב. תחושת רעב היא מאד מאד ברורה. והתחושה הנעימה שיש לנו לאורך היום, אינה תחושה של רעב. לגבי תאי הטעם, רוויה יכולה להיות קשורה בשובע אבל לא בהכרח. אם את אוכלת משהו מאד מתוק לדוגמה, ותאי הטעם רווים ,לא תרגישי את הטעם של המתוק אחרי כמה ביסים, אבל זה לא אומר שאת שבעה. כשאת אוכלת ארוחה מאוזנת, יש סיכוי שיש התאמה בין תחושת הרוויה מהטעם לבין השובע. אבל שוב, לא בהכרח.

רציתי להוסיף שהצרבות או התחושה שעולה לי משהוא בגרון קרה לי גם היום נגיד בלי שאכלתי משהוא,ואז הייתי בטוחה שזה רעב,אכלתי,והרגשתי לא טוב עם זה.... איך אני יכולה להבדיל בין רעב לצרבת?ולמה זה בא לי סתם ככה אפילו? תודה

צריך להסתכל על רישום אכילה שכולל מה את אוכלת, באיזה שעה והאם יש לך צרבת אחרי כן או לא. אבל כפי שציינתי קודם, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה לראות אם יש סיבה אחרת לצרבות.

בלתי מוסברות בעיקר אחרי אכילת משהוא מתוק,אפילו תפוח. האם זה יכול לנבוע מפשוט עצם האכילה של זה,או שזה חייב להיות מקושר לאכילת יתר של אותם מאכלים? אני בת 24 ובחיים לא קרה לי דבר כזה,יש לי עודף משקל של אולי 10 קילו בערך.. תודה

יכול להיות שיש לך איזו שהיא רגישות או דלקת. יכול להיות משהו בסגירה של השסתום בין הוושט לקיבה. אני חושבת ששאלה כזו צריכה להיות מופנית לגסטרואנטרולוג. אני מציעה לך בשלב זה, לא לשכב במיטה או על ספה אחרי שאת אוכלת. תלכי להתייעץ עם רופא המשפחה. הוא כבר יפנה אותך לאן שצריך.

האם הגוף משמין רק מקלוריות עודפות או שמשנה איזה אב מזון זה הוא האקסטרה קלוריות? האם ייתכן כי ברגע נתון לא בא לי פרוסה עם שוקולד אלא פרוסה עם גבינה כי הגוף לבד"מחשב" שבשוקולד יש יותר שומן ויש לו מספיק שומן במאגרים?הגיוני?

ולא משנה מאיפה הן באות. ברגע שאוכלים מעבר לצרכים של הגוף, כלומר מעבר לשובע, בהתמדה ולאורך זמן תתכן עלייה במשקל. כן, גם מירקות...

הייתי ממש שמח אם אפשר לענות לי עליה למרות שלא בטוח שזה המקום.אז קראתי הרבה והבנתי שכאשר אוכלים חלק מהאוכל נאגר בכבד שרירים ותאי השומן ,ובין הארוחות הגוף משתמש באוכל הזה לאנרגיה. מה שלא הבנתי:האם כאשר לא אוכלים מעבר לשובע עדיין חלק מהמזון הנאכל בארוחה, ייאגר בתאי השומן או שזה יאגר רק בכבד ובשרירים?והאם אוכל שהוא מעבר לשובע בארוחה ייאגר לתאי השומן ועדיין ישומש בין הארוחות לאנרגיה? תודה רבה

ואנחנו זקוקים לפחמימות האלה כל הזמן לאנרגיה מיידית. למשל כשאני מקלידה עכשיו את התשובה, הפחמימות (גליקוגן) שיש בשרירים של האצבעות משמשים לי לאנרגיה. זו אנרגיה שמתחלפת כל הזמן. כך שהיא לא נאגרת. המאגר היחידי של אנרגיה האפשרית בגוף, היא בתאי השומן. ולכן, רק אם אוכלים מעבר לשובע, לאורך זמן ובהתמדה יכולה להיות עלייה במשקל.

כן זה אני אכן מבין שרק אם אוכלים בהתמדה ולאורך זמן משמינים,אבל בהתייחסות למה שכבר כתבתי:קראתי שכאשר אוכלים המזון נאגר בכבד בשריר ובתאי השומן. האם האוכל מהארוחה נאגר בתאי השומן גם כשלא עוברים את השובע,או רק כאשר עוברים את השובע אחרי כל ארוחה,המזון העודף ייכנס למאגרי השומן? תודה

רקמת השומן שלנו היא רקמה פעילה. כלומר היא עובדת. זו לא רקמה "שלא עושה כלום". רקמות השומן משחררות לגוף הורמונים, חומצות שומן ועוד. כדי שאוכל ייאגר ברקמות השומן ויגרום להשמנה, צריך לאכול מעבר לשובע לאורך זמן ובהתמדה. למה? כי הגוף לא מגיב לארוחה אחת שאוכלים קצת מעבר לשובע. כדי לאגור שומן, מעבר לנורמה שלך, הגוף צריך לעבוד בזה. כלומר, הוא צריך סיבה מאד טובה לשנות ממנהגו. שומן נכנס ויותר לתאי השומן באופן נורמלי . רק כאשר יש עודף, שהגוף מזהה כמשהו שאין אפשרות לעבוד איתו, הוא יהפוך "יאגור" אותו כשומן.

האם חייבים להעלות במשקל לפני או בזמן המחזור החודשי?אני כן שמה לב שהגוף שלי דורש אוכל יותר מהרגיל ואני תמיד מעלה במשקל בגלל זה...האם זה חובה שיהיה כך? תודה

מה שנראה על המשקל כעלייה. אבל, זו עלייה רק של נוזלים ולא של שומן או אחר. הרעב שאת חווה הוא תוצאה ישירה של שינויים הורמונליים לפני המחזור. לא משמינים מזה. כל אחת יודעת פחות או יותר כמה היא "מעלה" לקראת מחזור. זו נפיחות של נוזלים, שיכולה להיות מורגשת בבגדים וגם להיראות במשקל. אבל זה זמני, עד סוף המחזור.

במיליון אחוז שבא לי לאכול משהוא מתוק וטעים ואני שואלת עצמי מאה פע אם באמת אני רוצה או לא,ואז אני אוכלת אותו אפילו אם זה רק קוביית שוקולד אחת,ויוצא בסוף שאני מרגישה שלא הכי היה מקום בקיבה לקובייה הזו? והתחושה הפיזית היא לא ככ קלילה? מה אני יכולה לעשות?

כשאת שואלת את עצמך 100 פעם אם לאכול את השוקולד או לא, את כבר לא נמצאת במקום שתוכלי לדעת מה את באמת רוצה. ותראי איזה יופי הגוף "עונה" לך. אכלת ,והרגשת שלא היה לך באמת צורך מתוך רעב, אלא רק חשק לטעם מסוים, ולכן אחרי קובייה אחת הרגשת שמספיק, ואפילו את זה לא היית צריכה. עם הזמן את תלמדי להבחין במה את רוצה באמת. ואם נחשוב רגע, אם היו אומרים לך להסתפק בקובייה אחת מראש, היית כנראה אוכלת יותר רק כי אמרו לך להסתפק באחת. פה ההחלטה לעצור, הגיעה ממך. את הרגשת ואת עצרת. וזה מצוין. כך שאת יכולה לסמוך על התחושות שלך ולא לחשוב 100 פעם אם לאכול או לא.

וואי ממש תודה על העצה זה ממש עזר לי לחשוב אחרת לגמרי.... אבל האם מכאן את בעצם אומרת שגם כשאכלתי את הקובייה האחת והרגשתי שהיא לא הייתה נחוצה,זה אומר בעצם שגם כשחושבים שאוכלים מתוך "חשק",זה בעצם מקום של רעב אבל לאוו דווקא רצון לאכול ארוחה "מזינה",אלא יותר גאנק? כי אם אכלתי את הקובייה והרגשתי שזה לא היה נחוץ,מכאן שהייתי שבעה וזה מה שגרם לי להרגיש לא טוב,אז גם כשאוכלים מדי פעם לפי חשק זה בעצם אומר שזה מגיע מרעב מסויים? תודה רבה

זה תהליך ולוקח הרבה זמן,אבל אני שם לב שמספיקים שלושה ימים שאני אוכל בארוחות ממש טיפה מעל השובע וכבר אני משמין,אז זה לא עבודה כזו קשה......יכול להיות? באמת אני לא אוכל הרבה מעבר לשובע כמה ימים ברצף והגוף לא מאזן את עצמו...עכשיו זה קצת מכניס אותי לסרטים ממש להיזהר מכל ביס כדי שלא אשמין..

הגוף שלנו עובד 24/7. כך שהמשקל שלנו הוא לא מספר אחד. המשקל שלנו נע באופן נורמלי בתנודות של 2-3 ק"ג. כך שאם המשקל שלך נע בטווח של 2-3 ק"ג מעל מה שאתה רגיל לראות, לא מדובר בעלייה במשקל אלא תנודות של נוזלים. אם המשקל שלך יעלה מעבר לכך, אז נוכל לדבר ולבדוק יש עלייה במשקל. אותו דבר לגבי ירידה במשקל, שינויי של 2-3 ק"ג לא נחשב לירידה. כשאתה נשקל כל יום, תראה כל יום תנודות. תנודות בטווח של 2-3 ק"ג. ולכן כשנשקלים כל יום, קשה להסיק מכך אם אתה באמת עולה במשקל.