פורום הרזיה ללא דיאטה

שלום, אני מנסה להבדיל מראש ,לפני שאני אוכל אם אני אוכל מהתקף בגלל האסור שיש לי בראש על אוכל ואני מנסה להיפטר מזה עכשיו, או מרגש אחר. יש דרך שאני יכול לזהות לפני האכילה ?כי זה מרגיש לי אותו הדבר.. תודה

בין אם האכילה באה מרגש, או מתחושת איסור לאכול.הלמידה והאבחנה נעשית בדיעבד. כדי לעזור לך, אתה מוזמן להוריד את האפליקציה שלנו (אם יש לך אנדרואיד) ולהתחיל לעבוד איתה כדי לזהות את דפוסי ההתנהגות שלך. מgoogle play - תוריד את dietble, תבחר אותי או את לילי רוזן כמטפלת, ונוכל לעקוב ביחד אחרי מה שקורה לך. ללא עלות. חשוב ששם משתמש יהיה באנגלית ללא פסיקים או רווחים.

האם יש אמת בזה שפחמימות ריקות משמינות? כי הן מעכלות מהר, גורמות לעלייה מהירה בסוכר ואז יש צניחה בסוכר ורעבים מהר שוב? תודה

נכון שיש פחמימות פשוטות ומורכבות, אבל אין קלוריות ריקות. בפחמימות אין בד"כ שומן. הגוף שלך צריך פחמימות כדי לקבל אנרגיה זמינה. ולכן אנחנו צורכים פחמימות. כדאי לגוון בין סוגי הפחמימות שאוכלים . לאכול גם פשוטות וגם מורכבות. כדי להשמין, צריך לאכול יותר ממה שצריך , כלומר מעבר לשובע בארוחות, בהתמדה ולאורך זמן. ובמצב כזה כל סוג אוכל יכול לגרום לעלייה במשקל. כך שפחמימות לא בהכרח "אשימות".

הצילו!!!! קרה אסון!, ביום שני לפני יומיים בערב נשקלתי בשעה 21:00 והיום נשקלתי בשעה 21:00 באותו משקל אם אותם בגדים בדיוק. ועליתי מיום שני בדיוק 4.800 ק"ג במשקל. קיבלתי שוק אני בהלם ממש רועדת ממש טראומה! איך הגעתי למצב הזה? למה זה קרה לי? למה העונש הזה הגיע אלי? ביום שלישי היה בעבודה אירוע לכבוד סוף שנה עם כיבוד ואכלתי עוגות,קוראסונים,מאפים,עוגיות,שוקולדים,עוגות שמרים שוקולד בכמויות גדולות. והיום אכלתי בעבודה גם עוגות שוקולד, קיש בטטה, לחמניות עם גבינות וסלמון מעושן ואגוזים ופירות יבשים בגלל ט"ו בשבט היום אכלתי מלא פקאן מסוכר ובוטנים ואגוזים מסוכרים ופירות יבשים. יומיים של סיוט בגלל המסיבת סוף שנה בעבודה וגם בגלל ט"ו בשבט בעבודה. אני ממש כועסת על עצמי שאכלתי את כל הבצקים האלה והעוגות בלי לעצור ולחשוב ממש הייתי בעמוק. לא התאפקתי לא הצלחתי להתאפק לא הצלחתי נכשלתי נכשלתי. איך ה-4.800 ק"ג יכולים לרדת מהיומיים של הזלילות האלה? אכלתי לפחות 20 אלף קלוריות בכל יום ויומיים זה 40 אלף קלוריות . ממחר אני רועדת מחר רק שהאוכל לא יישתלט עלי. כי בחיים אני לא אצליח לצום! איך אפשר להוריד כמות כזאת עצומה של קלוריות?

אנא פני לטיפול. את מוזמנת להגיע לפגישת הכרות ללא תשלום כדי לברר איזה ואיפה תוכלי לקבל טיפול מתאים. [email protected]

שלום רב. מזה זמן מה אני מנסה לברר פיתרון לבולמוסים שיש לי. ומעניין אותי להבין אם אפשר:איך זה שאיך שיש את הקריז או הדחף בבום לאכול ,ישר ואוטומטית אני אומר לעצמי: לא טוב לא טוב ,זה משמין! כאילו,איך המוח יודע אוטומטית שהפעולה של האכילה עכשיו משמינה?

כך שלמדת "לפתור" רגשות ומצבים דרך אוכל. עם הזמן הפתרון הזה הופך להיות אוטומטי ובכל מצב שיש לך קושי, ,אוכל מחכה לך. ולכן, זה לא עוזר להגיד שבולמוס גורם להשמנה, כי מלכתחילה זו לא הסיבה שגורמת לך להגיע לבולמוס. תחשוב מה המצבים שמביאים אותך לבולמוס. יש איזה שהוא דפוס שאתה לא רואה. לדוגמא: אם אתה כועס, ובמקום לכעוס אתה מחניק את הכעס דרך אוכל. האוכל "סופג" את התחושה שאתה לא יכול באותו הרגע להתמודד איתה. אם אתה עושה דיאטות, אז כל חריגה מדיאטה יכולה לגרום לך להרגיש כשלון , ששום דבר לא עוזר, ואז הבולמוס מחכה לך. אני מציעה לך להוריד את האפליקציה שלנו , אם יש לך אנדרואיד (עדיין לא מותאם לכל הטלפונים) ולעבוד איתה. לרשום אחרי ארוחות איך אתה מרגיש בבטן ובכלל. היא קלה מאד לשימוש, וכך תוכל לזהות את הדפוס שמוביל אותך לבולמוס. אני אוכל לראות גם ו"לדבר" איתך דרכה. מgoogleplay, אתה מוריד את dietble. חשוב ששם המשתמש יהיה באנגלית ללא פסיקים ורווחים. ואם אתה רוצהתוכל ליצור איתי קשר במייל, לתאם פגישת הכרות ללא תשלום או התחייבות להבין מה אתה צריך כדי לפתור את הבולמוסים [email protected]

תודה על התשובה,אבל אני יותר חיפשתי תשובה על איך באופן אוטומטי כשאני מרגיש את הדחף לאכול ישר בראש שלי יש, אוי לא אוי לא ,אני עושה פעולה לא נכונה שוב לעומת כשאני אוכל סתם לכיף בלי בדחף ואין את האוי לא אוי לא . כאילו איך המוח יודע שאיך שיש את הדחף להגיד אוי לא זו פעולה לא נכונה עבורי? תודה

שלא נובע מרעב או חשק לאכול. לכן אתה יודע להבחין בינהם.

שלום האם הגוף מאזן לבד את באוכל שנאכל מעבר לשבוע באותו היום או לאורך הימים הבאים?

כלומר, אם אכלת מעבר לשובע בארוחה אחת, סביר שבבאה תאכלי בהתאם לשובע. כדי לבדוק את עצמך אפשר להוריד את האפליקציה שלנו, ללא עלות, כרגע רק באנדרואיד: מgoogle play,לחפש dietble. האפליקציה מתוכננת בדיוק לזה, ללמד מתי לעצור. אפשר לבחור אותי או את לילי כמטפלות ונהיה בקשר אישי דרכה. או לברר את הדברים בפגישה. לתיאום: [email protected]

הי, שנים שהיה לי פחד להשמין כי פחדתי משיפוט של אנשים וזה שמר פחות או יותר על המשקל שלי. הבעיה היא שאני שומעת כל הזמן שאומרים שצריך ללמוד לקבל את עצמך כמו שאתה קודם כל כדי להרזות. אז הסיבה הנכונה שבגללה אני אמורה לטפל בבעיית ההשמנה שלי זה מה? הבריאות? יש עלי 15 קילו עודף וכן, יחסית תמיד אני פחות ופחות מרגישה שיותר קצת אני פחות בכושר ומתעייפת לעלות במדרגות. זה מה שאמור להפריע לי בהשמנה?כלומר זו הסיבה היחידה הנכונה לרצות ממנה לא להשמין עוד ועוד? תודה מראש

אז בואי נחשוב לא למה, אבל איך. אם את לא יכולה לקבל את עצמך במשקל הנכחי, יש אפשרויות. וזה רק בהנחה, שאת באמת בעודף משקל. אם תתחילי תהליך תזונתי, רק כדי לרזות, את לא תלמדי לאכול או לשמור על המשקל הרזה. כך שגם אם את לא מקבלת את עצמך כמו שאת , בהנחה שאת בעודף משקל, כדי לרזות, את צריכה קודם ללמוד לאכול בלי לפחד להשמין, במשקל הנכחי. ואז אפשר יהיה להמשיך הלאה. זה לא קשור לאחרים. אשמח להרחיב בפגישה או שאת מוזמנת לנסות את האפליקציה שלנו אם יש לך אנדרואיד. תחפשי בgoogle play, את dietble. האפליקציה ללא עלות. לפגישה: [email protected]

היום אכלתי שעה לפני אימון ספינינג צהריים לאפה עם שווארמה וצ'יפס , ובשיעור ספינינג עמדתי למות לא יכולתי לנשום, היה לי כל הזמן דקירות בחזה ונתפס לי הצד וכל האוכל עלה לי ועמדתי להקיא. לא יכולתי בכלל לדווש ולעשות עומס בגלל האוכל הכבד שאכלתי. כל האימון נהרס לי. זה אשמתי שאחרי האוכל שהרגשתי מפוצצת לא הקאתי! אם הייתי מקיאה אז הייתי יכולה לעשות ספינינג. אפילו הליכון לא יכולתי לעשות בגלל כל האוכל שעלה לגרון. פעם ראשונה בחיים שזה קורה לי שלא יכולתי בכלל לזוז ולנשום בגלל אוכל. אכלתי ממש בכוח זה היה מלא אוכל לאפה ענקית עם חומוס וטחינה וסלטים עם שווארמה וצ'יפס. ולאחר שעתיים הלכתי לספינינג ורציתי למות מהחנק והאוכל שעלה לי לגרון. ממש סיוט היה לי. כמו יום גיהינום. עכשיו גם השמנתי גם הבטן התנפחה וגם הפסדתי אימונים בחדר כושר כי בחוץ גשם וקר ואי אפשר לעשות הליכה בחוץ בכלל. איזה עצבים זה. ממש נורא. אסון. אכזבה. איך אפשר להקיא את מה שאכלתי בצהריים? מדוע לא יכולתי להתאמן היום לאחר האוכל? האם זה אומר שאסור בכלל לאכול לפני אימון? כמה שעות לפני אימון אסור לאכול? שאני אדע להבא לא לחזור בחיים על הטעות הזאת.

לזה שאכלת בכח או לזה שלא הרגשת טוב באימון. ובכלל , מה פתאום את חושבת להקיא? האם את סובלת מהפרעת אכילה? אז ככה, בהנחה שלא מדובר בהפרעת אכילה: לאכול עד השובע, לא יגרום לתחושות כלכך נוראיות, ואם זאת, עדיף לאכול עד שעתיים לפני אימון אם הוא אינטנסיבי. וספינינג הוא אימון אינטנסיבי. אולי צריך לדבר על הקשר שאת עושה בין מה שאכלת, לאימון שאת בוחרת. האם את בוחרת אימונים לפי כמות האוכל שאת אוכלת? ואם את מחפשת פתרונות של בולימיה, מחלה, הפרעת אכילה, זה לא המקום. אולי כדאי שתבואי לדבר איתנו ונעשה קצת סדר בחשיבה שלך? משהו לא מסתדר בתמונה שאת מתארת. [email protected]

אם יש לכם אנדרואיד, ורוצים אפליקציה לירידה במשקל בראש שלנו, של שיווי משקל, תורידו אותה, תירשמו באנגלית ללא רווחים או פסיקים בשם משתמש. אנחנו שולחות לכם פידבק ללא עלות. הורידו מgoogle play store: dietble כל פעם שיושבים לאכול, או בדיעבד, ענו על שאלות לגבי הארוחות שלכם, תנתרו את התנהגות האכילה שלכם ותראו מה ואיך לשנות.

תהיה גם גרסה לווינדווז פון?

כרגע הגרסה מותאמת רק לאנדרואיד. לאייפון יהיה בהמשך. אעדכן כשיהיה. ייקח קצת זמן.

אשמח אם יהיה אפשר להסביר לי: איך ייתכן שיש ככ הרבה דיאטנים מוסמכים שאומרים שטויות של לאכול כל ארבע שעות כל שעון או לא לחכות לרעב, אלא לאכול לפניו,אם הרי זה סותר את איך שהגוף עובד ומגיב לאוכל בכללי????? איך יש ככ הרבה דיאטנים שאומרים שטויות שרק מבלבלות את המוח לאנשים?אני לא מבינה!למה יש כאלו שעובדים עם שיטת הנון דיאט ויודעים שלא צריך ללכת לפי החוקים המטופשים האלו וכאלו שלא יודעים? לא מלמדים את זה כשעושים את התואר בתזונה???????????????? תודה רבה:)

למה? אין לי תשובה טובה. כל אחד בוחר את הדיאטנית המוסמכת שמתאימה לו.לכל אדם יש צרכים שונים ומגוונים וההמלצות אמורות להינתן בהתאם. מסגרת אכילה היא לא קללה ,אלא כלי עבודה שצריך אותו לעיתים, לתקופות קצרות במצבים מסויימים.רק ששוכחים שמדובר בכלי עבודה לטווח קצר ,ולא באורח חיים. את הגישה שלנו פיתחנו לאורך השנים בידיעה שדיאטות לא עובדות. המחקר כבר מראה ש-98 אחוז מהדיאטות לא עובדות, ומסביר למה ,תוך התבססות על נתונים ועובדות מדעיות. כנראה, שרוב האנשים עדיין מחפשים את פתרון הקסם שלא קיים.

זה שכל אדם בוחר את הדיאטה שמתאימה לו זה ברור, אבל רוב הדיאטנים לא מדברים בכלל על שובע ורעב אלא ישר קובעים שמאכלים מסוימים משמינים ואותם אי אפשר לאכול באופן קבוע מתי שרוצים. והרי מי שבמין אך הגוף עובד, יודע שזה לא נכון בכלל פיזיולוגית ,אז איך זה שעדיין הרוב המוחלט של הדיאטנים כן מקטלגים כמאכלים מסויימים משמינים? באמת שזה לא ברור לי... תודה:)

גם לי לא ברור למה עדיין עובדים ככה ולא מתייחסים לשובע ורעב. ולדעתי גם אין דבר כזה מאכלים משמינים ,או אסורים. אני יכולה לדבר ולענות רק בשם עצמי ולא בשם אחרים.

שלום רב, החלטתי ללכת לפסיכולוג שיעזור לי עם התקפי האכילה. הבעיה ,היא שאני לא ככ מבין, זה עד שאני אפתור את הבעיות הרגשיות שמובילות לאכילה ואני מניח שזה לוקח זמן,אני עדיין אמשיך לאכול. אז מה אני אמור לעשות בינתיים?אני רק אשמין יותר ויותר...תודה

טיפול בהתקפי אכילה הוא טיפול משולב של טיפול פסיכולוגי וטיפול תזונתי עם דיאטנית מומחית בתחום. את הצעד הראשון עשית. עכשיו צריך להוסיף את הטיפול התזונתי שישלים את הטיפול הפסיכולוגי. כמו שאתה מציין, טיפול פסיכולוגי לא מטפל באכילה ובהתקפי האכילה. וטיפול תזונתי לא מטפל בצד הפסיכולוגי. שיתוף הפעולה בין דיאטנית לפסיכולוג הוא מה שעושה את העבודה. אני מציעה לך ליצור איתי קשר, ולתאם פגישה ללא תשלום או התחייבות כדי להמשיך את השיחה הזו . בשיחה אסביר את הקשר ואיך עובדים תזונתית במקביל לטיפול הפסיכולוגי על מנת להפסיק התקפי אכילה. [email protected] [email protected]

תודה על התשובה! אבל למה אני צריך טיפול תזונתי ?אף פעם לא הייתי בדיאטות וכאלו עם אוכל ....

טיפול תזונתי בהתקפי אכילה מתייחס להתקף עצמו, למה קורה תזונתית לפניו, למחשבות על אוכל, אמונות שגויות על אוכל וכו. כדי "ליצור" התקף, אתה באופן לא מודע, גם אוכל אחרי התקף או לפניו בצורה שמאפשרת אותו. והטיפול התזונתי נכנס למקומות האלה, במקביל לטיפול הפסיכולוגי. כמו שאני לא יכולה לטפל בבעיות רגשיות, כך גם פסיכולוג לא יכול להכנס לעומק בעיית האכילה מהצד התזונתי. שיתוף הפעולה של הדיאטנית עם הפסיכולוג הופך את הטיפול לשלם, ומקדם אותך הרבה יותר מאשר טיפול אצל כל אחד בנפרד.מנסיון בקליניקה, אנשים שבאו לטפל בהתקפי אכילה בלי טיפול פסיכולוגי, או ההיפך, התקדמו הרבה פחות ולא באמת הצליחה להיפטר מהתקפי האכילה.

שלום, אפשר להשמין והמון רק בגלל איסורים של דיאטות או רק בגלל אכילה רגשית שלא קשורה לאכול?

אפשר להשמין גם בגלל איסורים של דיאטות וגם בגלל אכילה רגשית שלא קשורה לרעב. דיאטות שמלמדות מה "אסור" גורמות לצורך עז במזונות ה"אסורים" ומכניסות אנשים למעגל של תחושות אשמה כלפי אוכל ואכילה. ואין באמת דבר כזה אוכל "אסור", כך ש98% מהמקרים אחרי דיאטה, משמינים חזרה, יותר מנקודת ההתחלה. אכילה רגשית, שגורמת להשמנה, תלויה בכמויות האוכל שנאכלות בגלל סיבות רגשיות, ובתדירות שזה קורה. ודיאטות בהחלט יכולות לגרום לאכילה רגשית שגורמת להשמנה.

שלום, קראתי כמה מאמרים כתובים באינטרנט עי אנשים שירדו קילוגרמים מרובים ולא נפטרו מאכילה רגשית לעד ממש ממש. תמיד, מדי פעם היא מבליחה ,ולא נפטרים ממנה לעולם. זה נכון?? תודה

זה מעלה שאלות: האם האנשים שכתבו ניסו לטפל גם באכילה הרגשית תוך כדי הירידה במשקל? יש להבחין בין אכילה רגשית שמובילה לעלייה במשקל או להפרעות אכילה, לבין אכילה רגשית נורמטיבית שיש לכולנו. מהנסיון שלי בקליניקה, בהחלט אפשר להתגבר ולהפטר מאכילה רגשית, זו שמובילה לעלייה במשקל עד להפרעת אכילה.

יש לי דחף ממש כשאני כבר עם אור סגור במיטה, לקום ולאכול משהו מעין "לבלמס" משהו.. תמיד זה יוצא במבה. אני בת 24 ולא חוסכת מעצמי כלום. למה שטקס כזה יקרה כל לילה? זה מעיק ולא נעים וגם כואבת הבטן..

יכולות להיות הרבה סיבות לדחף כזה. אולי מרעב, אבל זה נשמע יותר רגשי. אשמח להמשיך את השיחה כדי לראות איך אפשר לעזור לך. תרצי לתאם פגישה ללא תשלום או התחייבות כדי לנסות לכוון אותך? אפשר גם לדבר בטלפון

את אשת מקצוע? כי אשמח יותר לדבר עם מישהו שיבין את המצב מהצד המטפל.. מצטערת מאוד מאוד ממש ממש.. תודה על הנכונות לעזור!!! מקסים מצידך... יש לי סיפור חיים די מורכב שאני לא בטוחה שמישהו שאינו יש מקצוע יוכל להבין או להכיל או לדעת איך לעכל את זה..

אני אשת מקצוע. דיאטנית קלינית מעל 30 שנים שמטפלת בהפרעות אכילה והשמנה.כך שאני בהחלט מכירה את מה שאת מספרת. אני לא פסיכולוגית. אם תעדיפי לדבר עם פסיכולוגית אוכל להפנות לפסיכולוגית מתאימה.

לא לא, איתך זה בסדר גמור לדבר.. אני אשמח שנדבר במייל.. סבלתי מאנורקסיה 11 שנים. יודעת מה הן הפרעות אכילה.. אספר לך את כל הסיפור והשתלשלות העניינים. המייל שלי- [email protected] תודה רבה רבה לך על הנכונות לעזור! אגב, מחפשת דיאטנית.. אבל לא כזו שמתמחה בהפרעות אכילה כי מאסתי בהן.. כולן חושבות שכל האנורקסיות אותו דבר וכולן צריכות אותו תפריט וכולן צריכות אלפיים קלוריות.. לא מחפשת מן הסוג הזה.

היי, כתבת לי מייל? אולי לא הגיע? או שוויתרת בסוף.. הכל בסדר! בכלל מעריכה שענית לי כאן.. יש לי סיפור ארוך עם תזונה.. שאת לא תאמיני כשתשמעי..

שלום איך אני ככ רוצה להוריד במשקל ,ולא מצליחה,לעומת אנשים, חברים ומכרים שאני מכירה שמצליחים להוריד במשקל עם תפריט מדוייק שאומר כמה ומתי לאכול? מה זה אומר?שיש להם יותר כוח רצון משלי? למה אני נופלת יותר פעמים ביחס אליהם?

זה אומר שמה שהם עושים, לא מתאים לך. דיאטות לירידה במשקל לא מקבלים מחברים או אינטרנט. מקבלים מאנשי מקצוע, דיאטניות קליניות, כמוני או בקופת חולים. אני מציעה לך לתאם פגישה. [email protected]

שלום, איך שיטת הנון דיאט מתייחסת לעובדה שתמיד אומרים שצריך לאכול ארוחה עם חלבונים כדי שיהיה שובע מהר יותר בארוחה וכדי לא לאכול רק פחמימות שיגרמו לרעב להגיד מהר יותר ,לעומת ארוחה עם חלבונים? תודה

חלבונים שומן ופחמימות בארוחה, נותנים לנו ארוחה מאוזנת, שגם תשביע אותנו. היא לא תשביע יותר מהר, פשוט תשביע.השאלה מה המטרה שלך ומה את רוצה לשנות. אפשר לאכול ארוחה שאין בה חלבון ואח"כ ארוחה שיש בה חלבון. הנקודה היא לעצור מתי שאת שובעת. אם את לא מרגישה את השובע שלך, אז כלי העבודה שלנו ,הוא דרך ארוחות מאוזנות. בגישת שיווי משקל, החופש באכילה, ולמצוא את דרך האכילה שמתאימה לך , ורק לך, היא מה שמובילה אותנו. כל אחת ואחד הוא שונה, אבל כולם צריכים בסופו של דבר לאכול את כל אבות המזון. איך הוא מגיע אליהם, זו כבר שאלה של נטיה, חשק גיוון ועוד.

תודה לך על התשובה! זאת אומרת שאין לי ממה לחשוש אם אני אוכלת ארוחה רק עם פחמימות?כי המון בחיים שמעתי שזה משהוא איכול להעלות את הסוכר בדם מהר ולגרום לירידה חדה ואז מהר מאוד שוב אצטרך לאכול.. תודה

קשה לי לתת תשובה על בסיס ארוחה אחת. אבל עקרונית, אין בעייה בארוחה שבנוייה רק מפחמימות כל עוד לא כל הארוחות בנויות רק מפחמימות.

כמה גנים ו או מטבוליזם משפיע על משקל? תודה

גנטיקה הוא אחד הגורמים להשמנה, אבל לא היחידי. מטבוליזם מושפע מאכילה. אם אוכלים מעט מדי, מוריד את המטבוליזם, ויכול לגרום להשמנה. כך שגם אם מטבוליזם ונטייה להשמנה, יש להם מרכיב גנטי, מה שיגרום להשמנה הוא התזונה, פעילות ועוד. במילים אחרות, זה שיש אולי גנטיקה להשמנה, לא אומרת שתהיה השמנה.צריך יותר מגורם תורם אחד.

כלומר אין דבר כזה בן אדם שנולד עם מטבוליזם גבוה יותר מאדם אחר? ככה שאדם עם מטבוליזם גבוה אוכל באופן טבעי יותר מאדם עם מטבוליזם שונה ממנו?תודה

כל אדם הוא שונה. ויש אנשים עם מטבוליזם יותר מהיר מאחרים, אבל זה לא אומר בהכרח שהאנשים עם מטבוליזם נמוך יותר ישמינו.

שלום רב, אני לא יודע אם אכילה של נון דיאט בפורום הזה קשורה לשאלה שלי אבל אני מקווה שכן: אני אכלן רגשי כל חיי. ורציתי לדעת האם אחרי שאני כן כבר מודע ויודע ואוכל עכשיו על פי נון דיאט,האם כשאני אוכל רגשי ויש לי התקף,אם אני ארגיע את החשש שיש תוך כדי האכילה עצמה שהאוכל משמין ,זה יכול לגרום לרוגע באכילה עצמה ובעתיד פשוט למגר את ההתקפים?ניסיתי לעשות את זה ,כי אני בתוך נון דיאט באכילה הרגילה שלי וזה לא עובד. ורצתי לדעת למה? אם אני אוכל לפי נון דיאט מה גורם לי בהתקף לאכול עוד ועוד? זה האשם על האכילה המרובה או הרגש עצמו או שניהם ביחד?ושוב, אם אני אוציא את האשם ואנסה לאכול ברוגע עפ נון דיאט כמו תמיד, זה יכול למגר את האכילה ההתקפית רגשית? תודה רבה

בתהליך הנון דיאט קורים דברים במקביל. לאכול הכל ולשחרר את תחושות האשם מהאכילה לוקח זמן. למגר התקפים לוקח זמן. כשאנחנו מטפלות באנשים שסובלים מהתקפי אכילה, אנחנו מסתכלות גם על מה גורם להתקף, מתי הוא קורה, באיזה תדירות ובאיזו עצמה. אכילה לפי נון דיאט בלבד, בלי התייחסות למה שקורה בפועל, ביום יום, לא בהכרח יעבוד. ההתקדמות שמצפים לה בטיפול בהתקפי אכילה: יחד עם הורדת הפחד מלאכול, ולפתוח את האפשרות לאכול הכל, בודקים במקביל מה קורה לתדירות, ועצמת ההתקפים. ומוצאים התנהגויות אוטומטיות ועוד. אני מציעה לך לבוא לפגישה לא מחייבת וללא תשלום, לבדוק איפה אתה נמצא בתהליך היציאה מההתקפים, באיזה שלב, והאם טיפול יוכל לעזור לך, או שאין בו צורך.

באכילה מעבר לשובע :מה שונה בין פעמים שלא רוצים לאכול מעבר לשובע,לפעמים שכן? תודה

יכולות להיות לכך הרבה סיבות: האוכל טעים, יושבים עם אנשים, רואים טלויזיה/מחשב ולא שמים לב ועוד ועוד ועוד. מרגישים את השובע, ואם עוברים אותו, זה קורה. יש אנשים שמתקשים לעצור בשובע כי הם לא תמיד מרגישים/מקשיבים לו מתוך רגש, כמו: כעס, עצב, שמחה רגשות אחרים ושונים.

שלום רב, חושב לי לדעת אם זה אפשרי בכלל:אם יוצא שמדי פעם אני אוכל מעבר לשובע,ממקום נורמלי אני חושב לחלוטין של אכילה,האם זה אומר שעד הפעם הבאה שאני אוכל תיהיה השמנה אפילו אם היא הקטנה ביותר ממש אפילו נגיד 0.0001 גרם? כלומר כל מה שאוכלים מעבר לשובע או רובו לפחות,נכון לאותה הארוחה הגוף בונה עם זה שומן?וככה משמינים טיפונת ממש יותר ממה שהיינו לפני ששקלנו בארוחה? זה הגיוני? תודה

השמנה היא תהליך שדורש התמדה וזמן. כלומר, גם אם אוכלים פעם אחת מעבר לשובע, לא משמינים. לגוף יש הרבה מה לעשות ולעבוד עם מה שאנחנו נותנים לו. שומן הוא אב מזון שהגוף מפרק כל הזמן. נכון שהוא גם נאגר ברקמות השומן, אבל כדי להשמין, ולעלות במשקל, ולהיות בעודף משקל, צריך לאכול מעבר לשובע לאורך זמן ובהתמדה. השאלה שלך לא "עובדת" פיזיולוגית כי הגוף שלנו לא בנוי רק משומן ולא מגיב רק לשומן.

זאת אומרת שגם אחרי אכילה אחת לא משמינים כשאוכלים מעבר לשובע באיכלה הזאת. כלומר שומן נכנס לתאים (אפילו אם לא רואים השמנה ועודף משקל),אבל היפותטית רק כשאוכלים כמה פעמים מעבר לשובע במהלך היום? -האם זה גם אומר תיאורתית שאם אוכלים בדיוק לפי שובע ורעב במהלך היום אפשר להגיד ששומן לא נכנס לתאים בכלל אלא רק יוצא ממנו? תודה רבה

כך ששומן, חשוב שייכנס לתאים וחשוב לנו להשתמש בו. אם אוכלים לפי שובע ורעב, אומר שלא משמינים ולא נמצאים בעודף משקל. פיזיולוגית, שומן נכנס ויוצא מתאי השומן כל הזמן. למה יש לך פחד משומן? בלי שומן בגוף אין חיים. יש לשומן המון תפקידים בגוף והרקמה של השומן מאד פעילה, בעיקר בזמן מנוחה.

שלום רב, האם אפשר פירוט עד כמה שניתן במסגרת פורום למה כוח רצון להיות רזה ,זה לא משהוא שגורם לעצור או למגר התקפים של אכילה,או אפילו לא התקפים של כמויות אלא אכילה שיוצאת ממסגרת של תפריטים ?כלומר למה כוח רצון זה אף פעם לא מספיק למרות שמאוד אני רוצה להיות רזה? למה האוכל תמיד מנצח אם חשוב לי להיות רזה וזה סבל כשאני לא ? תודה

לא מלמד אותך לאכול. אלא להיפך. מלמד אותך לעשות דיאטות ומניפולציות עם האוכל כדי להיות רזה. ואז בהרבה אופנים את נשארת רעבה. וכל אדם רעב, חייב לאכול. אבל נשמע שהרצון שלך להיות רזה משאיר אותך יותר מרעבה. ואז כמות האוכל היא בהתאם. התקפי אכילה יכולים להיות תוצאה של דיאטות רבות לאורך זמן, ויסות רגשי דרך אוכל ועוד ועוד. אוכל חיוני לחיים שלנו, כך שאי אפשר לוותר עליו, וצריך ללמוד לחיות איתו בשלום. ובשבילך כרגע, נשמע שכל ארוחה היא התמודדות.אם תלמדי לאכול, לסמוך על הגוף שלך שהוא לא משמין מכל מה שאת אוכלת, ובמקביל נבדוק מה קורה שגורם להתקפי אכילה מעבר לרצון להיות רזה, אפשר ל"נצח" את ההתקפים. אני מציע שתבואי לפגישת הכרות ללא תשלום או התחייבות, לשמוע קצת יותר על האפשרויות העומדות בפנייך. ויש הרבה. [email protected]

ממש תודה על התשובה המפורטת ,אבל אני עדיין מתקשה להבין למה אם יש כוח רצון ברגע אחד שמחזיק לתקופה מסויימת ויש מטרה להיות רזה (ונגיד ורעב הוא לא חלק מהיום יום אלא רק איכלה רגשית ואסור על מאכלים מסויימים דווקא כן),למה בדרך הוא אובד ?מה פתאום לא חשוב להיות רזה ? (לא הגיוני!) ,לאיפה הרצון הולך? תודה שוב:)

כי הצורך לאכול מסיבות רגשיות "גובר" עליו. למעשה את מרגישה שאין לך שליטה או החלטה על מה קורה עם האוכל. חלק מזה הוא התנהגות אוטומטית, כי את תמיד פונה לאוכל מכל מיני סיבות , אבל חלק מהדחף נובע ממקומות רגשיים. אפשר למנוע קודם כל את הדחפים הכמעט אוטומטיים, ואז לבדוק איזה דחפים רגשיים מובילים אותך לאכילה, לטפל בהם, ולמגר את התקפי האכילה. להיות רזה, זה לא מטרת הטיפול.הטיפול מתמקד בהפסקת התקפי האכילה.

אבל אם היה כוח רצון שעשה פוס מסויים לתקופה מסויימת למה אי אפשר לחזק אותו כל הזמן כדי שימשיך להיות פוס?אם זה קרה פעם אחת זאת אומרת שאפשר לאמן את המוח לעשות פוס תמידי ?

יש עליות ומורדות בתהליך,עד שהתקפי האכילה מפסיקים לחלוטין.עד לפוס תמידי .מהתקפים. את בטיפול?

לא. אני באמת מנסה להבין למה זה לא שאלה של כוח רצון? אם ברגע אחד או שניים היה לי כוח רצון להגיד לא לאכול אז למה אי אפשר לחזק אותו תמיד ולהגיד לא ללאכול ? למה תמיד אני אוכלת בסוף?

אני מבינה שאת לא בטיפול. אני צודקת?

רק מארוחת הבוקר בופה במלון עליתי 5.600 קילו! ישר אחרי הבופה נשקלתי ועליתי בדיוק 5.600 קילו באותו משקל ובאותם בגדים! ממש הייתי בשוק!!!! אכלתי: עגבנייה מלפפון סלט ירקות בלוק שלם של גבינת קממבר צלוחית יוגורט תות צלוחית יוגורט עיזים 5% 10 חתיכות ריבועי תפוחי אדמה מוקרם ברוטב שמנת פטריות ברוטב שמנת צלחת אורז לבן בלוק של חלבה וניל ממרח חלבה ממרח חמאת בוטנים מאפינס תפוזים גדול מאפינס שוקולד מאפינס אגוזים חמוציות פרוסה עוגה אנגלית פרוסה עוגת שוקולד פרוסה עוגת שיש 10 חתיכות עוגות גבינה חביתה מקושקשת פומלה מלון ירוק מלון כתום תפוז אשכולית אדומה כוס שוקו חם 10 כוסות שוקו קר כוס חלב 3% משמשים מיובשים בננה מיובשת מוזלי גרנולה יוגורט עם מוזלי תמר לח שזיפים מיובשים קשיו קוקוס טחון אגוזי מלך רק מארוחת הבוקר בופה במלון עליתי 5.600 קילו! ישר אחרי הבופה נשקלתי ועליתי בדיוק 5.600 קילו באותו משקל ובאותם בגדים! ממש הייתי בשוק!!!! כמה קלוריות זה כל זה בערך? איך אני אוריד את הקלוריות האלה? איך אני אוריד את ה-5.600 קילו שעליתי מהבופה במלון?

למשפחה עם 6 ילדים

השאלה היא לא איך עלית ואיך לרדת. השאלה היא איך לטפל בבלומוסים. זו לא פעם ראשונה שאת כותבת בפורום, וכל פעם שתפני, תקבלי את אותה התשובה. תפני לטיפול בהקדם. את מוזמנת לפגישת הכרות ללא תשלום או התחייבות. [email protected]

במשקל של 50 ק"ג - לאישה בגובה של 1.90 ה-BMI הוא 13.85 = תת משקל לעומת זאת לאישה בגובה של 1.20 ה-BMI הוא 34.72 = עודף משקל. בגלל שאני גמדה אני חייבת להיות שמנה בעודף משקל. הכי כיף להיות 1.90 . הלוואי שהייתי 1.90 ולא 1.20 כי אז לא הייתי עם בטן שמנה.... בחיים לא תהיה לי בטן שטוחה = גם בגלל שאני נמוכה וגם בגלל הגנטיקה של הכרס בבטן ושל הבטן התפוחית והשמנה לפי ה-BMI אני צריכה לשקול 20 כי אני 1.20 אבל אני שוקלת 50 כדי שתרד לי הבטן אני צריכה לא לאכול כלום

יש משקל גוף מינמלי שמאפשר חיים, לכל גוף. אבל גם משקל אבסולוטי. כלומר, את לא יכולה לשקול 20 ק"ג רק בגלל שאת בגובה 1.20. ולכן הטבלאות של הBMI, לא רלוונטיות עבורך.

שאלה על פחמימות: האם וכמה זה נכון וצריך להתעקש על זה שהארוחה תיהיה מורכבת מכמה שפחות פחמימות פשוטות כדי שהסוכר לא יעלה ויירד מהר בגוף ואז אני אהיה רעבה פחות מהר יחסית אם הייתי אוכלת פחמימה מורכבת? והאם זה גם נכון שרצוי לשלב תמיד חלבון כי עודף פחמימות בארוחה (מעל 300 קלוריות בערך-ככה לפחות רוב הפריטים של הדיאטות אומרים),יגרום לעידוד אגירת שומן? תודה

1. תאכלי איזה סוג פחמימות שאת רוצה. אלא אם את לפני תחרות ספורט משמעותית ואז התוצאות של התחרות באותו הרגע יכולות להיות מושפעות מאכילת פחמימות פשוטות . ארוחה ואוכל בכלל לא בנויה ממרכיב תזונתי אחד בלבד. כך שאם את נשארת רעבה אחרי ארוחה זה סימן שלא אכלת מספיק, ולא בגלל שהיו בה פחמימות פשוטות. 2.ארוחה מאוזנת בנוייה מפחמימות חלבונים ושומן. כך שבאופן טבעי כשאוכלים מכל מרכיב בצלחת אוכלים כמות מסויימת מכל חלק. אני לא סופרת קלוריות כי אין לזה משמעות. קלוריות לא מספרות על האיכות התזונתית של הארוחה והמרכיבים שלה. ומה שגורם לעידוד אגירת שומן, היא אכילת יתר, מעבר לשובע , לאורך זמן והתמדה מכל סוגי האוכל, ובכל סוג ארוחה.

שלום, האם צריך לרצות לטפל באכילה רגשית, כי החוויה של האכילה היא לא נעימה?זו צריכה להיות הסיבה? האם סיבת ההשמנה גם יכול להיות סיבה טובה? תודה מראש מקווה ששאלתי במקום הנכון למרות שם הפורום ...

את העבודה על הרגש עושים בטיפול דרך עבודה על התנהגות האכילה ועוד. במידה והאכילה הרגשית היא השלטת לבעיית ההשמנה, יש אפשרות לצרף פסיכולוג או כל מטפל מוסמך כדי לעבוד במקביל על הרגש. כדאי לפנות לייעוץ. אפשר לתאם איתנו פגישת הכרות לא מחייבת וללא תשלום. [email protected]

שלום רב, אני באמת למנסה להבין :אם יש את שיטת הנון דיאט שעובדת עפ שובע ורעב ואין חוקים באכילה,וזה נותן חופש מוחלט לאוכל בלי להתחשב בזה שלדוגמא פחמימות פשוטות גורמות לסוכר לעלות ולרדת מהר לא לאכול בלילה כי הגוף לא מעכל את מה שאוכלים ועוד ועוד ,אז למה יש ככ הרבה דיאטניות שדוגלות כולן בשיטה הקבועה של הדיאטה: לאכול כל שלוש שעות, לא לאכול פחמימות לבד לאכול רק פחמימות מורכבות, לא לאכול בלילה וכו?הרי פיזיקה של הגוף זה פיזיקה של הגוף,אז אם יודעים שהגוף לבד מאזן את כמה שצריך לאכול במהלך היום ולבד אומר לנו מתי וכמה לאוכל למה אז הרוב המוחץ של הדיאטניות לא משתמשות בשיטה הזאת,וככה רוב האנשים בעולם פשוט לא מכירים אותה בכלל?זה לא מובן לי.. מאיפה אז זה בא? תודה !

כמו שציינת , הפיזיקה של הגוף זה הפיזיקה של הגוף. המח מווסת את האכילה שלנו ונותן לנו סימנים פיזיולוגיים ברורים המורגשים בבטן כדי לדעת מתי לאכול ומתי להפסיק. המסרים החברתיים ,המרדף אחרי הרזון והמיתוסים הרבים הקשורים באוכל ,גרמו לנו עם הזמן להתרחק ולהפסיק להאמין ביכולת המולדת שלנו לאכול לפי שובע ורעב. הרבה אנשים התחילו לאכול לפי מה שהם חושבים שצריך לאכול ולא לפי מה שהם מרגישים שהם צריכים לאכול. למשל: להגיד שאוכל משמין, זה חוסר הבנה של הפיזיולוגיה. אין אוכל משמין. אוכל משמין כשאוכלים יותר מדי. כשמדברים על תזונה ובריאות, מתבלבלים בין מצבים בהם תזונה פותרת בעיות קליניות לבין לאכול. נניח שיש למישהו סכרת. אז במקרה כזה יש חשיבות לאיך הוא אוכל, מה הוא אוכל בארוחה וכו , כדי לאזן את רמות הסוכר. אבל זה לא אומר שכולם צריכים לאכול כמו מישהו שסובל מסכרת. המחקר מתחיל להראות שגישת נון דיאט עובדת ונכונה לרוב האנשים יותר מאשר דיאטות שאת מתארת. דיאטות רגילות מבוססות על סוג של הרעבה, שמאפשרת ירידה במשקל לטווח הקצר. אבל, המחקר מראה את מה שאנחנו רואות בקליניקה כבר שנים, שדיאטות רגילות נכשלות ב 98% מהמקרים. כך שלא היית קונה מוצר אם היו אומרים לך ש ב98 % הוא לא יעבוד. גישת נון דיאט מתייחסת לאדם באופן הוליסיטי. לא רק מה הוא אוכל, אלא מה הוא חושב, מה הוא מרגיש כשהוא אוכל, מה גורם לו לאכול כך ולא אחרת ועוד.בטיפול פורמים את כל הדיעות הקדומות לגבי אוכל ואכילה. ולמעשה מחפשים ומוצאים את הדרך המתאימה לו לאכול. יש אנשים שיגלו שמתאים להם לאכול כל 3 שעות, ויש כאלה שזה ממש לא בשבילם. הגוף מעכל את כל מה שאנחנו אוכלים, גם בלילה.הרבה אנשים בגלל שהתרחקו מהפיזיולוגיה בכלל לא מרגישים רעב ושובע, והגישה מחזירה את התחושה של רעב ושובע ומחזירה את הבטחון לסמוך עליה. לכל אחד יש את הדרך שמתאימה לו לאכול ואין המלצה נכונה גורפת לכולם. השיטה דורשת עבודה ומחשבה רבה על הצרכים של המטופל הן מצד הדיאטנית והן מצד המטופל. הרבה יותר קל להגיד, תאכלי ככה וזהו, מאשר לחקור לעומק את הצרכים האישיים של כל אחד. אוכל צריך להתאים לאורח החיים שלך ולמי שאת ולא להיפך.גם אני התחלתי את דרכי כדיאטנית רגילה, כי זה מה שלמדתי. אבל לאורך השנים התפתחתי מקצועית להסתכלות שונה על כל התנהגות האכילה, המסרים השיווקיים והחברתיים. למדתי מתוך העבודה עם האנשים, המשך לימודים ועוד שדיאטה רגילה זו לא הדרך.הגישה מקבלת גיבוי גם מעולם הפסיכולוגיה והמדע. למה לא כולם משתמשים בגישה הזו ? את זה תצטרכי לשאול אותם. כי אנשים לא אוהבים לשמוע שצריך לעבוד כדי לשנות התנהגות אכילה ושתוצאות לוקחות זמן. רוב האנשים רוצים תשובה כאן ועכשיו, תוצאות מיידיות, שמחזירות אותך למעגל הדיאטות ולא מאפשרות אכילה ספונטנית , בהנאה וחופשייה מתכתיבים חיצוניים. ואולי זו הסיבה שלא מכירים את הגישה, זה לא מוכר טוב כמו אשלייה של פתרונות קסם.

אומרים שזה עוזר לתחושת שובע ויציאות תקינות מה דעתכם המקצועית? והאם זה לא מסוכן לקחת קבוע? תודה

בהנחה שאין בעייה רפואית שצריך לדעת עליה,עקרונית לא מזיק, כאשר לוקחים אנטיביוטיקה - פרוביוטיקה מחזקת. אם לוקחים בהגזמה יכול לגרום לאי נוחות בבטן ועוד. אתה מוסיף לעצמך חיידקי מעיים טובים. אין קשר להרזייה. [email protected]

שלום רב שאלה שמעניינת אותי מזה זמן רב: האם זה אפשרית היפותטית לחלוטין להאמין שאוכל משמין ואוכל מסויים אסור בגלל שהוא משמין,ועדיין לפתור ולמגר בולמוסים קטנים או גדולים זה לא משנה-אכילה מהסוג הזה,שבועת במקור מרגש חיצוני שלא קשור לאוכל ? תודה רבה!!!!

האם זה אפשרי למגר בולמוסים שנובעים מרגש חיצוני שלא קשור לאוכל שאיתו לא רוצים להתמודד,אבל עדיין מאמינים או אומרים לעצמינו שאוכל מסויים בכללי משמין ,או אפילו להגיד שאוכל בכללי לא משמין אבל רק בבולמוסים כן? כלומר האם אפשרי לטפל ברגש החיצוני עם אמונה שהאוכל משמין רק כשיש בולמוס,ו או אוכל מסויים משמין בכללי??ובכך למגר את הבולמוסים שנובעים מרגש חיצוני? תודה רבה !

הוא תהליך שלוקח בחשבון את דרך החשיבה שלך. כלומר, אם יש מאכלים שאת חושבת שהם משמינים, במהלך הטיפול בודקים את האמונות שלך, מדברים על השפעת מאכלים על הגוף והמשקל וכו'. גם אם את לא משתכנעת, עדיין אפשר למגר את הבולמוסים, כי כמו שאת אומרת הם מונעים קודם כל מרגש ולא מאוכל. למרות, שאם את אוכלת אוכל שאת חושבת שהוא משמין, זה בפני עצמו יכול לגרום לך לבולמוס. התשובה לשאלתך , היא כן. אפשר למגר בולמוסים גם אם עדיין יש לך מחשבות על אוכל אסור ואוכל מותר.וכן, בולמוסים יכולים לגרום להשמנה, כי בבולמוס, את אוכלת כמות של אוכל גדולה בזמן קצר. אבל ההשמנה בעקבות בולמוסים תלוייה גם בתדירות של הבולמוסים. ולכל אחד ואחת יש הגדרות שונות לבולמוסים, כך שכמה את אוכלת, במה שאת מגדירה בולמוס, זה גם נושא לבירור. כמובן שבמקביל עובדים גם על הרגש שגורם להיווצרות הבולמוס מלכתחילה. [email protected]

כלומר כדי לחדד שהבנתי אותך נכון: גם אם חושבים שיש אוכל אסור ואוכל מותר,אם הבולמוס מגיע ממקום רגשי שלא קשור לאכול ספציפית,עדיין אפשר לטפל נטו ברגש וככה להפסיק את הבולמוס שהגיע מהרגש האחר שלא קשור לאוכל? זה לא שהחשיבה על האסור של האוכל או הפחד מההשמנה תגרום לחוסר היכולת להפריד בין הרגש החיצוני לבין הרגש שעולה בעקבות האיסור על אוכל מסויים או פחד מהשמנה? את אומרת שיש את יכולת ההפרדה הזאת וככה -היפותטית לחלוטין-אדם שמאמין שיש אוכל מותר ויש אוכל אסור-או מאמין שאם הוא חורג נגיד מתפריט מסויים אז הוא ישמין,יכול לטפל ברגש וככה להפסיק בולמוסים המגיעים מהרגש נטו? תודה שוב!

עבודה על האכילה, מיתוסים כלפי אוכל וכו וגם על הרגש הגורם לבולמוס. לפעמים ההתקדמות היא באכילה ויכולת למנוע בולמוס או להוריד תדירות בולמוסים או שהבולמוסים קטנים, ולפעמים ההתקדמות היא ביכולת זיהוי וויסות רגש. כל פעם כל אחד מה"חלקים" של הרגש ו/או ההתנהגות אכילה מתקדמים, לא בהכרח באותו הזמן, אבל במקביל, וכך לאט לאט נפרם הצורך בבולמוסים . את מוזמנת לשיחת הכרות ללא תשלום או התחייבות על מנת לדבר על זה ולבדוק יחד מה הדרך הטובה בשבילך להתחיל טיפול. [email protected]

באמת שלא ברור לי שאומרים שאם לא פותרים את הרגשות אז משתמשים באוכל כדי לדחוס אותם . הרי גם אם נגיד פותרים את הרגש שמרגישים עכשיו שגורם לרצות לאכול ,זה לא אומר שלא תיהיה סיטואציה חדשה בחיים שבה אותו סוג של רגש יעלה שוב ,אז למה צריך להיות אכפת לי שאני לא פותר את הרגש העכשווי?הרי בין אם אני פותר את הרגש עכשיו בלי אוכל ובין אם אני כן אוכל, רגש מסוג זה נוסף או רגש אחר לחלוטין, בסיטואציה אחרת בחיים יעלה ,אז למה להגיד שאני לא פותר את הרגש אלא דוחס אותו צריך לשנות לי כדי לפתור את האכילה הרגשית הזאת? כמובן שהאכילה מפריעה לי כי יש השמנה,אבל למה אומרים שהעובדה שאני דוחס את הרגש ולא פותר אותו צריך בכלל להיות אכפת לי כחלק מהשיקולים להיפטר מאכילה רגשית? תודה

אז כדאי לטפל ברגש. כשאומרים לטפל ברגש, לא מתכוונים בסיטואציה אחת. אלא ללמוד לווסת את עצמך רגשית, בלי אוכל בכל מיני סיטואציות ועקב כל מיני סוגים של רגשות. ברור שלאורך החיים יכול להיות שתפנה לאוכל בגלל רגש. אך כל עוד זה לא יהיה אוטומטי, וכל עוד ברוב הזמן תוכל לווסת את הרגש שלך -לא דרך אכילה, תוכל במקביל להיות במשקל תקין. לאכול רגשית, זה משהו נורמלי. מתי צריך לטפל באכילה רגשית? כשהאכילה מתחילה לשנות את התפקוד בחיים שלך, גורמת לך להשמין, גורמת לך להרגיש חסר שליטה מול האוכל ועוד. חוץ ממך, אף אחד לא יכול להחליט בשבילך אם אתה רוצה לטפל באכילה רגשית.

כשאוכלים מדי פעם מעבר לשובע:האם עד הארוחה הבאה כל מה שאכלתי שהיה כבר מעבר לשובע ,הופך לשומן ?כאילו מה שאכלתי עכשיו, עד עוד ארבע חמש שעות ייהפך לשומן ורק אז יתחיל להישרף בגוף באופן טבעי?או שאפילו השומן לא התחיל להיווצר עד לארוחה הבאה ? תודה

באם האוכל הופך מזון לשומן, תלוי במה הגוף שלך צריך, ובאיזה כמות עודפת אכלת. אם אכלת מעבר לשובע, גם אם חלק מהמזון יופנה לתאי השומן, עדיין אין זה אומר שאתה תשמין. כדי להשמין צריך לאכול מעבר לשובע, בהתמדה ולאורך זמן. השומן "נשרף" 24/7. אתה כל הזמן משתמש במאגרי השומן שלך, גם כשאתה יושב ולא עושה כלום. כמו שאתה משתמש בפחמימות שלך ובחלבון.

אכלתי היום: 30 יחידות עגבניות שרי 10 מלפפונים ירוקים פלפל אדום,פלפל צהוב,פלפל כתום,פלפל ירוק 100 גרם חלבה עוגיות לוטוס תמר מג'הול גדול בקלאווה פיסטוק בקלאווה אגוזים בקלאווה גבינה אורז לבן עם תירס אורז לבן עם במיה עוגת תפוזים עוגת שמרים פרג עוגת שמרים גבינה כוס שוקו 100 גרם חמאת בוטנים 200 גרם עיסת קקאו 2 כרוב ממולא 2 עלי גפן ממולא באורז טחינה לבנה אורז מקלובה עם כרובית מטוגנת מנגו בננה קינמון מה לא אכלתי היום בסדר?

לתת לך כל פעם שתפני לפורום.

אני משער שכשאוכלים הגוף לא יודע עדיין כמה זמם ייקח לעכל פחמימות פשוטות מול מורכבות נכון? אז כמה צריך להקפיד כמה שיותר לאכול פחמימות מורכבות שיתרמו לשובע יותר ארוך מפחמימות פשוטות? תודה

שובע תלוי בדרגת הרעב לפני הארוחה, הרכב הארוחה, וכמות האוכל שאוכלים בארוחה. פחמימות מורכבות לא "עובדות" לבד, ואפשר לשבוע גם עם פחמימות פשוטות.

האם באמת באמת טיפול תזונתי ופסיכולוגי באמת יכולים להפסיק לחלוטין את הרצון אפילו להתקפי איכלה או בולמוסים ??? בעיקר כשההתקף נובע מרגש ולא בעיית איסור על אוכל?? באמת אני שואלת את ראשי הפורום האם אתן מכירות אנשים בכללי שהפסיקו עם ההתקפים ולא מתגעגעים אליהם וחיים בשלום בלעדיהם ולא מתחבטים בינם לבין עצמם אם כן לאוכל או לא? תודה רבה!

געגועים לבולמוסים הם חלק נורמלי מהתהליך ההחלמה. ועם הזמן , גם הגעגועים נעלמים. מטופלים שלי עברו את זה, כך שגם את יכולה. מה דעתך לבוא לפגישת הכרות ללא תשלום או התחייבות כדי לשמוע על התהליך ולמצוא את הדרך שלך להחלמה?

מה שמפריע לי ואני לא רואה אליו פיתרון זה שאני לומדת להיות עם הרגש עצמו,אבל שום דבר ואפילו אחרי שהרגש עובר ותוך כדי לא משתווה להנאה שהאוכל עצמו (ולא החוויה של האכילה) נותן לי כשאני אוכלת במצב כזה של התקף. אז יש לי את ההנאה מהאוכל עצמו לעומת להיות עם הרגש שזה לא נעים בפני עצמו ,אז זה כל הזמן מאבק. אני מסתכלת על הדברים לא נכון?או חווה אותם לא נכונה? תודה

ומכאן הגעגוע. לחיות בלי בולמוסים ובלי החוויה של איבוד שליטה עם אוכל. עם זה את צריכה להשלים, אם את לא רוצה יותר התקפי אכילה בחייך. זה ייקח זמן להשלים ולהפנים. אל תוותרי, נשמע שאת לגמרי בכיון להחלמה.

אני בת 15 ו6 חודשים גובה 1.62 ושוקלת 47.7 היה לי מחזור סדיר והכל תקין אבל ב3 חודשים האחרונים לא קיבלתי מחזור.. הרופאים עשו בדיקות אבל לא יודעים אם זה כתוצאה מלחץ לימודי או כתוצאה מדיאטות לא נכונות שעשיתי או כתוצאה מחשד לשיחלות פוליצסטיות או חוסר בחומצה פולית .. חשבתי על לעשות ספורט אבל הדיאטנית אמרה שאני לא אוכלת מספיק בשביל חדר כושר גם פעם בשבוע..יש תפריט כלשהו כדי שאני אוכל להחזיר את הגוף שלי למצב מאוזן ולקבל מחזור? אני לא רוצה להסתבך בעתיד.. הרופאים פשוט הרימו ידיים ואמרו לקחת גלולות וזה דמוי מחזור ולא מחזור..

כך שאת צריכה להמשיך טיפול אצלה ולעשות את השינויים הנדרשים באכילה, כולל עלייה במשקל. שזה כנראה המקום שאולי קשה לך איתו? אף אחד לא הרים ידיים. כדי לקבל מחזור צריך שיהיה מספיק אוכל, מספיק שומן בתפריט ומשקל מתאים. אל תוותרי.

אין אפשרות לשנות את התפריט בצורה שאני כן אקבל מחזור בלי להעלות במשקל? הייתי אצל הדיאטנית היא פשוט אמרה לי להתחיל להוסיף פחמימה כל יום ולבוא אלייה חודש הבא.. התהליך אמור להיות כזה איטי? היא פשוט אמרה שהתפריט שלי מצומצם שאם אני אוסיף משהו קטן זה ישפיע על הגוף שלי בצורה של השמנה זה נכון?

ואני לא מכירה את הסיפור שלך לעומק. אני לא יכולה להגיב על מה שדיאטנית אחרת אמרה לך. תהליך החזרת מחזור לוקח זמן, ותלוי במה את אוכלת , כמה את אוכלת ובמשקל. כך שאם כדי להחזיר מחזור את צריכה לעלות במשקל, אז זה מה שאת צריכה לעשות. נשמע שיש לך התנגדות?

מה הסיבה שרק אחרי הבולמוס אני יכולה להגיד שלא נהניתי מהאוכל? מה מפריע?

ומכניס אותך לסוג של בועה, שבה את לא מרגישה כלום.את מרוכזת רק באכילה ו"ההתרגשות" לקראת כמות האוכל שמצפה לך. ולכן רק אחרי הבולמוס, את חווה את כל האי נעימות שנגרמה מהתקף האכילה. את חווה אי נעימות פיזית ורגשית. כשהשאלה החשובה היא , מה הוביל לבולמוס? מה תדירות הבולמוס? מה גודל הבולמוס? כמה זה מפריע לחיים שלך ולתפקוד שלך ? ועוד ועוד ועוד ועוד.

התקפי אכילה באים מחוסר יכולת להתמודד עם רגש או בגלל חשיבה שהאוכל משמין?מה צריך לפתור ?

קושי בויסות רגשי, פחד להשמין וגם צמצום אכילה בגלל הפחד להשמין. צריך לפתור את שניהם. גם את ההתמודדות הרגשית, שלא תהיה דרך אוכל,וגם ללמוד לאכול ללא פחד להשמין. ואת זה אנחנו עושות בטיפול התזונתי, שמשולב עם טיפול פסיכולוגי.

תודה על התשובה. השאלה האם באמת אני חייב לטפל ברגש? כי אני משווה את ההתקפים כמו שמישהוא נגיד מעשן סיגריות. לא משנה כמה יש לי רגש שאני לא מוכן לטפל בו, עישון ודברים מהסוג הזה, אני בחיים לא יעשה,ואני אעדיף להישאר עם הרגש ולא לטפל בו מאשר לעשן נגיד. אז למה באוכל חייבים לטפל ברגש כדי שההתקפים יעלמו ,ולא מספיק לחוות שההתקף הוא פעולה לא נעימה בפני עצמו וזהו?

היא שלך בלבד. אבל, יש אפשרות לווסת רגשות ולהתמודד איתם גם בלי התקפי אכילה או דרכי מיסוך אחרים. ההתקפים לא נעימים , אבל מעבר לכך הם גם "מכתיבים" התנהגות ומשנים את התפקוד היום יומי. מעבר לכך, ככל שתתמיד בהתקפים הם יתגברו. התחושה של חוסר שליטה באותו הרגע, היא משהו שיועבר גם לעוד דברים ויש אפשרות שתמצא את עצמך בהתקפי אכילה יותר גדולים ובתדירות יותר גדולה עם הזמן. סביר שזה גם יגרום לעלייה במשקל. כך שאם אתה כבר יודע מה מוביל אותך להתקף אכילה, ויש דרך לחיות טוב בלעדיהם, עם רגשות כאלה או אחרים, למה למנוע מעצמך את האפשרות הזו?

זה לא ככ ענה לי על השאלה:אני התכוונתי שלמה לא מספיק לי לדעת פשוט שההתקפים לא טובים לי בכללי כדי לא להיאבק בהם בראש בלעשות או לא לעשות. בדיוק כמו שיכול להיות לי קושי לווסת רגש אבל לא משנה כמה קשה יהיה לי ,נגיד התמכרות אחרת של נגיד עישון סיגריות לא יקרה בחיים. אז כמו שאני אומר לא סופי לסיגריות ולא מתפתה אפילו ,למה לאוכל כן יש נטייה וחשיבה על לעשות אותו כשאני מחליט לא לטפל ברגש? תודה

צריך למצוא דרך אחרת לווסת את הרגש. ובשלב זה אין לך פתרונות יותר טובים. ולכן כל רגש, קטן או גדול, שאתה לא מצליח לווסת אתה מבטא בבולמוס. אוכל תמיד נגיש וזמין, וממש קל להגיע אליו. כדי להחליט לא לא לעשות בולמוס, צריך ללמוד לגשת לאוכל בצורה אחרת וללמוד להיות עם הרגש ללא אוכל. אז זה תהליך למידה מקביל גם של טיפול ברגש וגם של טיפול באוכל.

שלום רב, אם אני שורפת על ההליכון 500 קלוריות זה אומר באמת שמה שאכלתי ששווה 500 קלוריות כאילו לא אכלתי אותו יותר?

בכל ספורט שאת עושה, את שורפת קלוריות. גם במנוחה את שורפת קלוריות. אבל בזמן שאת עושה ספורט את שורפת יותר קלוריות ממה שאת שורפת במנוחה. כל אדם שעוסק בספורט בהתמדה שורף יותר קלוריות במנוחה, מאשר אדם שלא עושה ספורט. וזה אחד מהיתרונות של הספורט. שאת שורפת יותר אנרגיה גם ב 23 שעות שאת לא עושה ספורט ממה ששרפת קודם. אם שרפת באימון 500 קלוריות, הרי שהגוף ידרוש אותך באוכל. זה לא אחד לאחד, זה ששרפת באימון (אם המכונה צודקת) 500 קלוריות לא אומר שלא תשלימי אותם.

בשיטת הנון דיאט ,איך מתייחסים לפחמימות מורכבות מול פשוטות?השיטה סותרת את מה שאומרים שפחמימות פשוטות מתעכלות מהר יותר ממורכבות ולכן לא כדאי לאכול אותן ובטח שלא לבד בלי חלבון? תודה

אין אוכל שאסור או לא כדאי לאכול. עדיף תמיד לאכול ארוחות מאוזנות שכוללות פחמימות חלבונים ושומן. איזה סוג פחמימה? זו שאתה רוצה לאכול באותה הארוחה. אין צורך ל"התעקש" על אכילת פחמימות מורכבות כל הזמן. כי את היתרון של פחמימות מורכבות שהם בעיקר סיבים, מול הפחמימות הפשוטות, אפשר להשיג ממאכלים אחרים. לדוגמא, אם אתה אוכל פירות ,יהיו לך הרבה יותר סיבים מאשר תוכל לקבל בלחם מלא. כך שאפשר לאכול פחמימות פשוטות או מורכבות לבחירתך.

זאת אומרת שכשאומרים ומתקשים בדיאטות רגילות על פחמימות מורכבות כי הן תורמות לשובע ארוך יותר זו הקצנה? כי בכל מקום אני שומע שצריך לאכול פחמימות מורכבות ולא פשוטות אחרת הרעב יגיע שוב ומהר..

צריך לאכול כמות מזון שמתאימה לדרגת הרעב של אותה הארוחה. הרכב המזון כלומר, מידת אבות המזון בארוחה- פחמימות חלבונים ושומן, יקבעו את נפח המזון שתאכל. כך שאם יש בארוחה פחמימות מורכבות או לא, פחות רלוונטי לשובע. בהקצנה, אם הארוחה בנוייה רק מפחמימות תצטרך נפח וכמות יותר גדולה של פחמימות מאשר אם אכלת ארוחה שכוללת את כל אבות המזון.וזה נכון גם לפחמימות מורכבות.

זאת אומרת שאני צריך לדאוג שיהיה לי חלבון כל אורחה כדי לא לאכול יותר מדי בסהכ אם יש רק פחמימות? תודה

צריך לאכול כמות מספקת של אוכל שמתאימה לדרגת הרעב שלך לאותה ארוחה. אם תוסיף חלבון לארוחה שיש בה רק פחמימות, לאותה ארוחה תאכל פחות פחמימות מאשר היית אוכל אם היית אוכל רק פחמימות.

יש רגש תקוע ולכן רוצים לאכול מלא כדי לדחוס אותו. אבל האכילה לא מהנית כי יש אשם או פחד מהשמנה מכמויות גדולות של אכילה. אז האם צריך לפתור את האשם על עצם האכילה המרובה או את הרגש עצמו?

גם על הרגש וגם על האוכל. כי יש דרכים אחרות לווסת רגשות, האוכל הוא לא פתרון. ובמקביל אפשר להפטר מרגשות אשמה לגבי אוכל בכלל, וללמוד להחזיר את האוכל למקומו הטבעי. כלומר, לאכול כי אתה רעב, ולא בגלל רגש. בזה שהבנת שאתה דוחס את הרגש עם אוכל, אפשר להתחיל את התהליך שינוי.

שלום רב, מזה שנה וחצי שאני בנון דיאט ועדיין יש המון רגעים בהם אני לא מבדילה באם אני רעבה או לא. אז אני הולכת אוכלת ומגלה שאין רעב. איך אני יכולה לצמצם את הפעמים האילו של ללכת לאכול ורק אז לגלות שאני לא רעבה?יש טיפ כשלהוא ? ץודה

לא צריך ארוחה כדי להבין שאת לא רעבה, בדרך כלל את מזהה את השובע עם הביס, שניים הראשונים. השאלה היא, במצב כזה, האם את עוצרת? הבלבול יכול לנבוע מהתנהגויות אכילה אוטומטיות בעבר. שלחת יד מבלי להתכוון למשהו שראית על הדלפק ולא באמת היית רעבה. וכשאת מגלה שלקחת "סתם" האם את עוצרת, ועוזבת את האוכל? ותמיד כדאי לבדוק, האם מדובר בקושי בזיהוי בגלל רגש שעולה? כמו שאת חווה, ההבחנות ושינוי ההתנהגות לוקחות זמן. אבל נשמע שאת לגמרי בדרך הנכונה.

שלום רב נדיה: אם תמיד יש אוכל בקיבה גם כשרעבים זה אומר שאם אומרים לקחת כדור חזק אחרי אוכל זה לא נכון? כי אם תמיד יש אוכל בקיבה למה לי לאכול כדי לקחת את הכדור? תודה

הם כדורים שזקוקים ל"עזרה" בספיגה , וגם מקומית ל"עטוף" אותם בדרך למעיים. כך שלפעמים צריך לקחת כדור עם אוכל. או מייד אחרי אוכל מאותה הסיבה. נקודתית לאותו הזמן שלוקחים את הכדור. על איזה כדורים מדובר?

הכדורים הם אנטיביוטיקה רגילה . פשוט רציתי להבין את ההגיון אז למה צריך אוכל במיוחד לאכול איתם כדי שיספגו יותר טוב אם כבר יש אוכל בקיבה גם ככה ?שהאוכל שנשאר בקיבה יעזור לספיגה שלהם למה צריך במיוחד אוכל? תודה

את לא יודעת כמה אוכל יש בקיבה כשאת לא אוכלת. ואם כבר מדובר על אנטיביוטיקה, הם הורסים גם חלק מחיידקי המעיים שטובים לעיכול, ולכן ייתכנו שילשולים. כדאי להוסיף כדורי פרוביוטיקה כשלוקחים אנטיביוטיקה ,נניח ל 10 ימים ויותר.

הי, אני 7 שבועות אחרי לידה. עליתי בהריון 15 קילו. מרגע אחרי הלידה אני שומרת על תזונה נכונה ובריאה, חזרתי לכושר 5 פעמים בשבוע, כבר לפני שבועיים. והמשקל שלי לא זז. מה יכולה להיות הסיבה?

הגוף שלך יחזור לעצמו בקצב שלו. יש נשים שמניקות שיורדות במשקל תוך כדי הנקה,ויש נשים שיורדות במשקל אחרי שהן מפסיקות להניק. אין פה חוקים. מה שכן, את רק 7 שבועות אחרי לידה, ואת כבר מצפה לחזור לעצמך? למה את כלכך קשה עם עצמך? הריון הוא 40 שבועות או קצת פחות. תני לגוף שלך לחזור לעצמו בקצב שלו.

הי, תקוע לי בראש ואני לא מצליחה להוציא את זה ,שאם אוכלים מעבר לשבוע (אחרי שמגלים אותו ),כל דבר יהפוך לשומן ,הרבה או קצת. בגלל זה אפילו כשאני חולה וצריכה לקחת דבש או סירופ בראש שלי תקוע שזה מעבר לשובע וכן הגוף יעשה עם זה שומן אין דרך אחרת, עד לארוחה הבאה. וזה מה שמאוד מפריע לי לאכול בנועם אפילו עכשיו כשכבר גיליתי את השובע והרעב . תוך כמה זמן באמת הופל הגוף כל מה שלא צריך לשומן?בין ארוחות?האם באמת יש מעבר לשובע השמנה אפילו ממש ממש ממש קטנה? תודה רבה

כשאוכלים מעבר לשובע בכמויות גדולות, ולגוף "אין מה לעשות" עם העודפים, הוא יהפוך אותם לשומן. אבל כדי להשמין, העודפים של האוכל צריכים להיות גדולים., בהתמדה ולאורך זמן. את חושבת בטעות, שלגוף אין מה לעשות עם אוכל חוץ מלהפוך אותו לשומן. כדאי אולי שתפגשי אותנו כדי ללמוד את ההבדלים. אם את עוצרת בשובע, אז לא צריכה להיות לך בעייה גם אם לפעמים יש אכילה מעבר בכמות קטנה. הגוף שלך יכול להתמודד עם זה, אבל ל"ראש" שלך קשה. כדאי לך ללמוד איך הגוף עובד , לבדוק תזונתית איך את אוכלת ומתי את מפחדת להשמין, כדי לשחרר את המחשבה ש"תקועה" ומונעת ממך להינות מאוכל.

שלום נדיה, בעבר כתבת לי שזה טבעי ונורמלי שמתחשק מתוק מדי פעם אחרי ארוחה אפילו כשאני שבע. אני באמת מזהה את הפעמים שאני שבע באמת ואוכל לא יבוא בחשבון אבל באמת שבא לי מאוד מתוק אחרי הארוחה. אני יכול רק לנחש שפיזיולוגית אין צורך באמת למתוק הזה. אז החשק הזה מגיע מאיפה?? אולי כן פיזיולוגית? תודה מראש

זה טעים, יש רצון "לסגור" ארוחה, הרגל ועוד. זה נורמלי, ולא בהכרח מהווה בעייה תזונתית כל שהיא. אם אתה שבע, אז אתה לא "צריך" את המתוק. אבל לפעמים מתחשק.אתה בעצמך מזהה את ההבדל. למה זה מפריע לך?

היום בבוקר שתיתי שייק עם סלרי.לימון.פטרוזיליה.נענע.ג'ינג'ר. קייל.תרד.מי קוקוס. ושתיתי עוד שייק מבננה.קינמון ופפאיה. ואכלתי שקית של 100 גרם מטבעות עיסת קקאו 100% קקאו ואכלתי קיווי ואכלתי 2 תמרים מג'הול גדולים. האם היום בבוקר אכלתי יותר מידי קלוריות? במה טעיתי ביום בארוחת בוקר?

השמנה היא תהליך שלוקח זמן. צריך לאכול יותר ממה שהגוף צריך, לאורך זמן ובהתמדה. אני לא יודעת איך ארוחת הבוקר שתיארת משתלבת עם הרגלי התזונה שלך, כך שאין לי אפשרות לענות על השאלה שלך.

האם אכילה חד פעמית פעם אחת בשבוע של 10,000 קלוריות יכולה לגרום להשמנה בלתי הפיכה?

התקפי אכילה , בולמוסים, לאורך זמן, מעלים במשקל. כדי להפסיק את הבולמוסים , כדאי שתפני לטיפול תזונתי.בטיפול נבין מה קורה לפני הבולמוס, נבדוק את הרגלי האכילה שלך, ונמצא את הדרך לעצור אותם. במידת הצורך משלבים גם טיפול פסיכולוגי. כי בולמוס הוא ברוב המקרים לא רק בעיית אכילה, הוא גם קושי לויסות רגשות, שמוביל להתקפי אכילה.

בן 46.בריא בדר"כ.גובה 179 ומשקל 101. ראיתי סרטון על דיאטת"כאסח"שמוגבלת לשבוע בלבד והיא למעשה ניקוי רעלים ודרך להרזיה מהירה לפני ארוע למשל.נאמר בסרטון בבירור שזו לא דרך חיים לכן מומלץ לעשות את זה מקסימום שבוע ואז לא ייגרם נזק לגוף:בבוקר שייק פרות על בסיס מים,2 פרות ועלים ירוקים,בצהרים ובערב הרבה ירקות חיים ומבושלים,כף שמן זית בכל ארוחה ובאחת הארוחות מנת חלבון כגון דג. כל כמה זמן אני יכול לעשות את שבוע ה"כאסח"הזה בלי לעשות נזק לגוף.פעם בחודש?פעם בחודשיים?פעם ב3 חודשים? תודה

גם לא פעם אחת, וגם לא לשבוע. הגוף נכנס למצוקה, ואין לדעת איך תצא מזה.

אולי זה לא מתאים לפורום אבל אשמח להסבר אם ידוע ,פשוט לא נמצאתי תשובה באינטרנט: אם אוכלים מדי בארוחה אחת,איפה ההגיון שרק ביום למחרת,או בהמשך אותו היום הגוף יאזן את הכמות הקלורית שנכנסה באותה ארוחה,ולא מיד באורחה הבאה? תודה

האיזון של צרכי הגוף נעשה ברצף ולא "מחכה" ליום הבא. בכל ארוחה שנאכל, נקבל "תשובה" מהגוף לגבי הצרכים של הגוף באותה ארוחה.

הרגש,אז למה אני מרגיש הקלה אחרי שאני אוכל ואני מרגיש משוחרר? ושמה שגרם לי לאוכל מלכתחילה, התחושה הלא נעימה הזאת ,לא קיימת יותר?

האוכל מדחיק אותה, לא מעביר אותה. באותו רגע אתה מרגיש שפתרת משהו. אבל התחושה הלא נעימה, הלא פתורה, תחזור . ובמצב כזה כשאין לך פתרון אחר לרגש, אתה תפנה שוב לאוכל. הרבה פעמים התחושה הלא נעימה שגרמה לך לאכול, מתחלפת בתחושות לא נעימות של רגשות אשמה כלפי האוכל. כאילו "מעבירים" מתחושה אחת לתחושה שנייה. ואז נדמה , שהתחושה הראשונה שבגללה אכלת עברה.

תודה על התשובה. קצת לא ברור לי הקטע שאומרים שאוכל הוא לא מה שאני צריך בשעת לחץ . כי כשאני אוכל מתוך התקף אז יש דופמין שמופרש מהאוכל וזה נעים. אז למה צריך להיות אכפת לי אם האוכל פותר או לא פותר את הבעיה או אם האוכל זה מה שאני צריך עכשיו או לא? יש דופמין ,זה עושה נעים וזה מה שאני מחפש. כמובן שהבעיה הנלוות זה השמנה ומאבק עם המשקל,אבל למה צירך לעניין אותי שהאוכל זה לא מה שאני צריך אם זה עושה נעים?

לך שאתה אוכל בגלל לחץ? אתה לא מסכים שאוכל זה לא פתרון. מצד שני, אתה אומר שלאכול מתוך לחץ גורם לך לבעיה אחרת. אז למה לא למצוא דרך אחרת להתמודד עם לחץ? כשיהיה לך פתרון אחר, תוכל לבדוק אם אתה רוצה באמת לאכול מתוך לחץ או שעבורך זה פתרון אוטומטי כי אין לך דרך אחרת כרגע.

אני מקפיצה מלמטה: ב"דחף" ,את מתכוונת זה הסיבה לבולמוס עצמו?תודה

הוא מה שגורם לך להגיע לבולמוס מלכתחילה. לדחף עצמו יכולים להיות הרבה גורמים. חלקם "קטנים" , נניח אם מישהו הרגיז אותך או שינו לך תכניות ברגע האחרון, וחלקם "גדולים". תחושות של כאב, כעס גדול ועוד. ככל שתלמדי לא להיענות לדחף שנגרם מסיבות "קטנות", כך בהמשך יהיה לך יותר קל ואפשרי לא להיענות לדחף מסיבות "גדולות". היות ואני לא מכירה אותך, אני לא יודעת מה זה סיבה "קטנה" בשבילך ,שהדחף לבולמוס הוא אוטומטי כמעט ,לסיבה "גדולה" בשבילך שבה התחושה היא שאין אפשרות אחרת מלבד בולמוס, ושאין לך בעצם שליטה על התוצאה. זה הדברים שמבררים בטיפול.

בעקבות גבס ברגל אני לא יכולה ללכת ברגל בכלל מרותקת בבית בספה עם רגל מורמת לפני הגבס הלכתי בכל יום 20 קילומטרים ברגל ועשיתי חדר כושר בכל יום 4 שעות שרפתי רק מהספורט בכל יום 2000 קלוריות וגם לא הצלחתי לרדת גרם המשקל עכשיו עליתי עד עכשיו 11.5 קילו בדיוק בגלל שאני לא יכולה לעשות פעילות גופנית בגלל הניתוח והגבס ברגל. איך אני ארד ככה במשקל שאני לא יכולה ללכת ברגל בכלל? כל דבר קטן שאני אוכלת אז אני משמינה ישר הבטן מתנפחת ואני עולה במשקל! רק בבוקר אני רגילה לאכול מעל 2000 קלוריות אני רגילה לאכול מלא מלא למרות כל הספורט שעשיתי 7 ימים ביום התאמנתי ונשארתי באותו משקל 2 ו-3 קילו למעלה. לא הייתה ירידה במשקל בכלל. אם שרפתי ביום רק בספורט 2000 קלוריות וקלוריות בסיסית במנוחה נגיד 1000 קלוריות אז זה 3000 קלוריות אכלתי ביום 3000 קלוריות ולפעמים 4000 קלוריות בכל יום. אז עכשיו יש 2000 קלוריות בעודף ואני אוכלת כרגיל עכשיו בין 3000 ל-4000 קלוריות ביום ואני עולה במשקל ככה בצורה מטורפת. אז כמה קלוריות אני צריכה לאכול עכשיו על מנת לרדת במשקל? בבית אני תמיד רעבה זה בעיה קשה קשה. איך אני אצא מהסיוט הזה של ההשמנה הזאת והחוסר פעילות?

ההודעות שלך בפורום לא יכולים לקבל מענה. מקצועית, אני מבקשת ממך לפנות לטיפול בהקדם.

בעקבות גבס ברגל אני לא יכולה ללכת ברגל בכלל. עכשיו עליתי בשבוע 10 קילו בדיוק בגלל שאני לא יכולה לעשות פעילות גופנית בגלל הניתוח והגבס ברגל. איך אני ארד ככה במשקל שאני לא יכולה ללכת ברגל בכלל? הלכתי בכל יום מעל 20 ק"מ ברגל כל יום בנוסף לחדר כושר 3 שעות. הליכה בחוץ 3 שעות ובחדר כושר חוגים עוד שעתיים- כל יום ספינינג עשיתי! 7 ימים בשבוע שעשיתי ספינינג. בכל יום אין ספק שבשבילי לא להיות בתנועה זה מאד קשה. = זה בלתי נסבל ! זה לא חיים! זה סיוט גיהינום!!! י - כל יום הייתי בחדר כושר ועשיתי הליכות בחוץ מלא שרפתי מלא קלוריות בהליכות עם חדר כושר כל היום עמדתי והלכתי והייתי על הרגליים ועכשיו אני שמנה נפוחה עליתי 10 קילו במשקל כל דבר שאני אוכלת עכשיו אני משמינה כי אני יושבת כל היום לא בפעילות לא עושה הליכה וספורט אני רגילה לאכול מלא מה שבכל יום אכלתי מלא קלוריות קשה להיות בבית כל היום מבלי לאכול!!!!!! זה סיוט חלום רע סיוט !!!!! איך אני עכשיו אהיה בלי הליכה אני אגיע ל100 קילו בקלות רק ספורט עזר לי למשקל עכשיו מאזן קלורי חיובי גדול היה מאזן קלורי אותו דבר המשקל היה אותו דבר עכשיו המשקל 10 קילו יותר איך יוצאים מהסיוט הזה ויורדים במשקל כשלא שורפים בכלל קלוריות בישיבה בבית? כי בספורט שעשיתי שרפתי רק מהספורט מעל אלף קלוריות בכל יום!!! אפילו אלפיים קלוריות! גם בבוקר עשיתי הליכות ארוכות 3 שעות 20 קילומטר. גם בחדר כושר הלכתי 6 ק"מ הליכון. גם חוג עיצוב וגם ספינינג- וזה בכל יום בכל יום! עכשיו עולמי נחרב. למה זה קרה לי למה? למה אני? למה חייתי על אכילה מרובה וספורט למה למה? מה עכשיו????

את מתמודדת עם מצב שדורש טיפול. אנא פני בהקדם