פורום הרזיה ללא דיאטה

למרות שאני משתדל לרזות אני לא מצליח. מה עלי לעשות?

תפסיק לעשות דיאטה. תתחיל להקשיב לגוף שלך ותאכל בידיוק מה שהוא מבקש. אני מזמינה אותך לקרוא קצת תשובות שלי ושל לאה כדי להתרשם מהגישה שלנו. בברכה בלה

אני אחרי 3 לידות עוסקת בפעילות גופנית אך עדיןאין לי בטן שטוחה ברצוני להוריד שומן בעיקר מאזור הבטן האם זה אפשרי.

שלום סיסי. אם אף פעם לא היתה לך בטן שטוחה, יתכן שגם לא תהיה וזה קשור למבנה הגוף שלך ופיזור השומן הגנטי. אם היתה לך בטן שטוחה בעבר, 3 לידות אולי עשו את שלהן אך לא אמורות להוות גורם מגביל. אינני יודעת איזה סוג של פעילות גופנית את מבצעת אך אומר שכדי לצמצם את היקפי הבטן פרט לפעילות גופנית שמפעילה מגוון רחב של שרירים בגוף, רצוי לשלב פעילות אנאירובית הממוקדת בשרירי הבטן. התייעצי עם מדריכי כושר. שימי לב, אני ממוקדת בשרירים שלך ופחות בשומנים, ממודת בחיטוב ולא בהרזייה. כשאנו מרזים, איננו יכולים למקד את ההרזייה שלנו באיבר כזה או אחר. לרוב נחוש את ההרזייה שלנו קודם כל במקומות בהם אנו רזים יותר, ובהמשך נרגיש באזורים אחרים. בהצלחה לאה

לאה ובלה והיקרות אני פונה אליכם לאחר שחיפשתי רבות והאמת לאחר שאני כבר די מיואשת למעשה אני מניחה שהבעיה שלי אינה שונה מזו של הרבה אנשים רק שהנקודה היא שאני מיואשת מאד ואיני יודעת מה לעשות ואנסה לתמצת זאת בקצרה: אני כיום בת 30 ורוב חיי הצלחתי לשמור על משקל תקין למעט תנודות נורמאליות של קילו שתיים והסיבה לכך הייתה שלמעשה הייתי די אובססבית לגבי המשקל, נשקלתי בקביעות,עישנתי המון כדי לא לאכול, והקפדתי לא להשתולל עם אוכל הנקודה היא שבמשך כל השנים האלה מנעתי מעצמי מאכלים מסוימים לחלוטין (למשל:" גלידות, ציפס ,לחם לבן וכל אותם מאכלים שבאמת גורמים להשמנה) הבעיה החלה אצלי לפני כ ארבע חודשים- מכל מיני סיבות פשוט נמאס לי!!! נמאס לי להתאמן ונמאס לי להתאפק ונמאס לי לשמור ונמאס לי להישקל כל הזמן ולהיכנס לחרדה על כל קילו. ולכן כל מה שעשיתי בתקופה האחרונה היה לזלול ולפצות את עצמי על אותם שנים של הימנעות, פשוט הרשתי לעצמי לאכול כל מה שבא לי והתוצאה כמובן לא איחרה לבוא להוסיף על זה שהפסקתי לעשן (מה שבעבר עזר לי להתאפק מאכילה) וככה מצאתי את עצמי עם 10!!! קילוגרם מיותרים - 10 קילגורם בפחות מחצי שנה!!! - זה כנראה מספר שיא - לפחות בשבילי ועכשיו לשאלתי- היות ואני למודת דיאטות והיות ודי ברור לי שמה שקרה לי הוא אך ורק תוצאה של התאפקות ממושכת והיות ומהכרותי עם עצמי, כל דיאטה שאי פעם עשיתי גרמה לי בסופו של דבר להשמנה ועוד בתוספת מה עלי לעשות? מצד אחד אני חייבת לרזות (המצב החדש גובה ממני מחיר אישי ונפשי יקר) מצד שני "הפתרון" כיב יכול של דיאטה וספורט - אינו אפשרי עבורי (לפחות לא כרגע) כי הוא מזיק לי בטווח הארוך אני יכלה להמשיל את זה לאדם חולה אשר התרופה הקיימת עבור מחלותו אינה עוזרת לו אז מה כן ? אודה לכן מאד אם תוכלי ליעץ לי או לפחות לתרום לי מנסיונכן ולומר לי - לאן או אל מי אוכל לפנות לקבל עזרה? ושוב המון תודה אני

שלום לך וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. ראשית, אם יותר לי, את אינך מיואשת, את מתוסכלת כרגע ואולי קצת חרדה שלא יימצא לך הפתרון אך אני לא חווה דרכך משהי נואשת. המיואשים מרימים ידיים, את לא, את עדיין מחפשת, לא מתפשרת על הרגשתך, על מאווייך וצרכייך הפיזיים והרגשיים. וזה נפלא בעיני לכשלעצמו. יקירתי, מטוטלת השליטה מסבירה ומשקפת את כל שתארת בהודעתך. המטוטלת מדגימה מעבר מקצה אחד של האמצע אל הקצה השני, משליטה עזה לחוסר שליטה טוטאלי. זה מה שקורה לרובם המכריע של מי שחיים בשליטה סיזיפית באכילה שלהם. ומדיאטה לדיאטה, משך הזמן שניתן להשאר בשליטה ולשמור על מערכת החוקים הנוקשה הולך ומתקצר, כך שנשים המגיעות אלי אומרות לא פעם, "אני מתחילה דיאטה בבוקר והיא נגמרת לקראת ערב". הסיפור מוכר. ומה שמעודד בסיפור שלך הוא ההבנה שדיאטות אכן משיגות עבורך את התוצאה ההפוכה ואת רוצה לוותר על המאמץ הבלתי נסבל ועל האשלייה שזה עוד יכול לקרות עבורך. אלא, שאינך יודעת מה במקום. עד כה חיית בשליטה טוטאלית ומן הסתם כשאת מבקשת לוותר על השליטה הזו את מוצאת את עצמך בחוסר שליטה טוטאלית. מתסכל ומעיק לכל הדעות. אז מה אני מציעה לך? את הדרך השפויה שהולכת באמצע ומפסיקה לטלטל אותנו מצד לצד. דרך יציבה שבה תלמדי לסמוך על גופך ולהתנהל על-פיו להבדיל מלנסות לשלוט בו. גופך הוא האוטוריטה האולטימטיבית בהרזייה שלך. וכל מה שעשית עד היום עודד אותו לאגור שומנים עוד ועוד. תהליך הרזייה ללא דיאטה הוא תהליך מקסים שעובד במספר מישורים שכל אחד מהם טומן בחובו למידה חדשה, מענינת ואני מרשה לעצמי אף לומר מרגשת. בתהליך הזה אנו לומדים לחוות את הגוף שלנו, לזהות את הסיגנלים שבאמצעותם הוא מכוון אותנו לאכילה. נותנים לו את הקרדיט להנחות אותנו. בד בבד, מתחייבת עבודה על דפוסי החשיבה והגישה שלנו לגוף ולמזון. אלה הן אבני יסוד בתהליך. מבחינתי להצליח בתהליך הרזייה זה לעבור תהליך מבפנים החוצה. כמי שהתמחותה היא בהנעה לתהליכי שינוי (בהרזייה, במקרה הספציפי הזה), מה שמעניין אותי הוא מערכת ההנעה וההפעלה הפנימית שלך, ולמעשה זה גם מה שאמור לסקרן אותך. מטרת התהליך היא לשנות ולהפוך מבני אדם שמנים לבני אדם רזים, קודם כל מבפנים. הביטוי החיצוני מופיע במקביל. הצלחה, מבחינתי, היא התנהלות מתוך being של אדם רזה (להבדיל ממה שקורה בדיאטות שבהן הגוף שלנו אמנם מרזה ולפרקים אנו חווים אותו כרזה אך בתוך תוכנו מאיים האדם השמן לפרוץ החוצה ובסופו של דבר, ב- 99% מהמקרים, גם מצליח). התהליך הוא מרתק, ממנף ומעצים. איננו מתמקדים בחולשות שלנו וב"בעיות" שלנו אלא בעוצמות ומעלות. זהו תהליך מהנה ומעשיר בצורה בלתי רגילה והתוצאות לא רק מדהימות אלא ם יציבות. אין כאן מרכיב של "שמירה" כי איננו צריכים להגן על עצמנו יותר מפני ה"שמן" שבתוכנו...הוא הולך ונעלם. אני מתארת לעצמי שזה יכול להשמע גן-עדן עלי אדמות, אפילו הזוי למי שכבול כ"כ הרבה שנים במאבק פנימי מתמיד. אך כמי שחוותה את המלחמה הזו שנים רבות מדי, אני יודעת להגיד שזה אמיתי לגמרי והכי שפוי שיש. את יכולה לפנות אלי ו/או אל בלה להמשך שיחה אישית, כל אחת מאיתנו באה מאוריאנטציה שונה ועושה שימוש בכלים שונים. אשמח לקשר בינך לבין כאלה שהיו בדיוק במקום בו את נמצאת כרגע ולא עוד. רק אל תפמפמי לעצמך יאוש, אין לו מקום כי יש אופציה אחרת. מאחלת לך המון הצלחה ושנה נפלאה של הישגים בכל תחום. שלך לאה פינטו

שלום רב לך. אני מסכימה עם כל מה שלאה כתבה ורוצה להוסיף מספר נקודות חשובות. ראשית, המצב בו את נמצאת הוא מצב אידיאלי לשינוי, וזה בגלל ששינוי של תפיסת עולם קשה מאד לעשות וצריך לפעמים הבנה חדה וברורה שתפיסת העולם הקודמת כבר לא משרתת אותך. דווקא מתוך מקום זה, בו באמת נמאס לך מהדרך הקודמת, את תיהיי מוכנה לזנוח אותה ולנסות דרך חדשה. אציין רק שמה שעשית בחצי שנה האחרונה הוא בוודאי לא דרך חדשה, אלא ההפך של הישנה - עברת מקציונית של שמירה לקיצונית של אי שמירה. בשני המקרים התעלמת מגופך כשבחרת מה כמה ואיך לאכל . הדרך שאני ולאה מציעות היא דרך הקוראת תגר למה שמקובל לחשוב כיום ,שכדי לרזות צריך לאכל פחות ולהתעמל יותר, אלא אומרת משהו שונה לגמרה,היא אומרת שכדי לרזות צריך להפוך לרזה טבעי בתודעה. הדבר אפשרי בגלל שכולנו נולדנו רזים טבעי - מחוברים לגמרה לצרכים של הגוף שלנו ועקב תהליכים של חינוך הלך לאיבוד הרזה הטבעי שתכונו. אפשר למצוא אותו שוב ולתת לו את הכבוד הראוי בבחירת המזון בסיטואציה לא פשוטה שנכפתה עליו - סיטואציה של חברת השפע. מקווה מאד בשבילך שתפרגני לעצמך תהליך מעצים ויפה זה. בברכה בלה.

שלום רב, אני מכירה את הבעיה : בטוחים שאם אוכלים עוד משהו קטן (בד"כ פחממות בערב)- זה לא יזיק. "נאכל פחות בבוקר" , אבל זה לא כך. נכנסים למעגל שקשה לצאת ממנו. נסי לאכול ארוחה מזינה בבוקר, בצהריים גם משהו מזין ומשביע, בעל ערכים תזונתיים (קטניות לחלבון, ביצים אורגניות, דגי מים עמוקים, ירקות אורגניים, גבינות מחלב עיזים)- ובערב להמעיט במזון מורכב מידי - איכלי סלט ירקות פשוט עם יוגורט וקרקר. איכלי בין הארוחות, פרי או שניים - לעולם לא כלפתן אחרי ארוחה כבדה. נסי לא לנשנש - בכלל איכלי הרבה ירקות - הסיבים מנפחים וגם מועילים לדרכי העיכול. כשבא לך משהו, קחי כוס מים לא קרים ושתי בכלל יותר ולא ממותק. יש לי גם טיפ לגבי דרך הכנת המזון, שגם היא חשובה, למי שרוצה להיות בריא באמת. יום טוב לך, עידית סער, נטורופתית

עדית היקרה. ראשית לא ברור לי למי העצות שלך מיועדות. שינית זהו פורום של הרזיה ללא דיאטה. העצות שאת נותנת עומדות בסתירה לתפיסת העולם של גישה זו. יש פורומים רבים בהם אנשים מחפשים עצות כמו שלך ואנחנו מעדיפות לשמור את הפורום הזה פתוח לגישה מיוחדת זו. אנא המנעי מלתת עצות תזונתיות בפורום שלנו או לפרסם את שיטת הבישול שאת מקדמת. יש פורומים של דיאטה קלינית או נטורפתיה. בברכה וחג שמח בלה

שלום , אשמח אם תוכלי לעזור לי בבעיה שמטרידה אותי מאוד, היות ואני לא יודעת למי לםנות אני בת 25 לפני כ4 שנים בתקופת הצבא עשיתי את שומרי משקלך בליווי ספורט והורדתי 12 קילו ושמרתי על זה במשך שנה וחצי ואז התחלתי לבלוע כדורי פוריות (גלולות בגלל בעייה ביאותית) והפחתתי בספורט , והופ עלו להם כל הקילוגרמים, אני עדיין בולעת את אותם כדורים ואבלע אותם כל חיי אני מקפידה מאוד על ספורט לפחות 7 שעות בשבוע מקפידה על תזונה מזה הרבה שנים של מוצרי דיאט בלבד, גבינות 1/2% חלב 1% לא אוכלת מטוגן, ולא אוכלת עוגות חטיפים וכדומה, לפני מס' ימי מדדתי את אחוזי השומן והם היו 35% ובמקום אחר (כדר כושר) היוו 39% רציתי לדעת כיצד זה הגיוני שיש לי אחוזי שומן כל כך גבוהים אם אנמי מקפידה על תזונה, קצת םרטיםן עלי: בת 25 1.57 ס"מ שוקלת 57.5 אשמח מאוד אם תוכלי לומר לי על אחוזי השומן הגבוהים ועל סיבה מדוע אני לא מצליחה לרדת במשקל אפילו גרם... המון המון תודה וסליחה על אורך המכתב

שלום לך. ראשית, הרשי לי להתחיל ולתת לך מקום וכמה שאת רוצה. אין צורך להתנצל, זוהי במה לכולם, כולל אותך, הרשי לעצמך לכתוב ולהתבטא בכל נפח שתחפצי. כמו שאני תמיד אוהבת לומר, קחי לך מקום בעולם ולעולם אל תתנצלי על כך. ולשאלתך החשובה, כיוון שאינני מכירה את המקרה שלך באופן אישי אתייחס באופן כללי למה שאת מתארת. ומה שאת מתארת וחווה אלה בדיוק הדברים שבבסיס הרציונל להמנע מדיאטה. אלה הם בדיוק התוצאות בטווח הארוך של הדיאטה (= כל משטר אכילה הטומן בחובו הגבלה, חסך והמנעות ברמה כזו או אחרת). להבנתך, את עושה הכל נכון - מקפידה על תזונה דלת שומן, מקפידה על מסגרת קלורית ברמה כזו או אחרת, מתעמלת בהתמדה (ולא מעט, אציין), נמנעת ממזונות "אסורים", ובקיצור די צמודה להנחיות המקובלות וחיה ע"פ הספר. ואופס...זה לא ממש עובד. הגוף נשאר שמן בהרכבו. ולמה? כי כל הגישה הזו והדרך הזו שגויה. וזו בדיוק הסיבה מדוע אנו כדיאטניות שוללות אופציה של דיאטה להרזייה. חשוב שתדעי שמה שאת מתארת איננו מנת חלקך בלבד, זוהי התוצאה שמגיעים אליה רובם המכריע של אלה העסוקים בדיאטה ו/או "שומרים", בשלב זה או אחר. גוף ונפש שנמנעים מהם כל-כך הרבה מזונות וטעמים נמצאים בסטרס ובחרדה מתמדת של רעב (=אי זמינות מזון באופן רציף), זוהי חרדה קיומית. גופך אינו יודע שיש מקדונלדס בכל פינת רחוב, שהמקרר מפוצץ ועל הכיריים מבעבעים תבשילים. הוא מקבל ממך מסר אחד שחוזר על עצמו שוב ושוב ושוב: no food for you. במצב כזה מתעוררים הרבה מאוד מנגנוני הגנה השרדותיים שמונעים מהגוף לאבד שומן ויותר מכך, מעודדים ומגבירים את אגירת השומן. למה? כי רקמת השומן היא מחסן הרזרבות לימים קשים יותר, היא הבטחונות, היא האנרגיה לטווח ארוך. אין מצב שגוף בריא יוותר על רקמת השומן שלו תחת איום על השרדותו. ובמקרה הזה לא רק שנחסכים ממנו מזונות ואנרגיה את כופה עליו פעילות פיזית שמגבירה את החסך. בנוגע למשקל, כתבתי על כך לא פעם. בתהליך הרזייה נכון, המדד שלנו הוא היקפים ולא משקל. המשקל שלנו מושפע מהרבה מאוד פרמטרים שאינם רלוונטיים להרזייה (=צמצום מסת שומן). הפעילות הגופנית משמרת את שרירייך והם שוקלים לא מעט ובעלי השפעה מכרעת על משקל הגוף. קחי לדוגמא בודי-בילדרס (העוסקים בפיתוח גוף) - הם רזים (=מסת השומן שלהם מינימלית) אך שוקלים המון. לא הייתי מציעה לך להפסיק פעילות גופנית רק בגלל שאת רוצה לראות את המחוג על מאזני השקילה זז לכיוון ה"נכון", בודאי לא, אם את נהנית ממנה ויש לה השפעות חיוביות על הרגשתך ורווחתך הפיזית. מה שכן הייתי ממליצה, זה לשנות כיוון וגישה בנוגע ליחסים שלך עם גופך ועם המזון בחייך, לפנות את דפוסי החשיבה הישנים לטובת חדשים, לוותר על תודעת החסר לטובת תודעת השפע....או אז, תראי כמה גופך לא זקוק לרזרבות. כמה הוא שואף (יותר ממך) להיות קל, נינוח ובריא בהרכבו. כתוב בפורום לא מעט על תהליך הלמידה בגישה של הרזייה ללא דיאטה, נסי ללקט את האינפורמציה ואם יהיו שאלות, נהיה כאן בשבילך, תמיד. גמר חתימה טובה שלך לאה פינטו

קודם כל תודה רבה , דבר שני האם כוונתך לארכיון של ה 4000 מאמרים ? אם הבנתי נכון אותך ואודה לך אם תבהירי לי יותר את בעצם אומרת לי כן לאכול דברים שונים , לא של אחוזי שומן גבוהים, אני רוצה לציין שאני אוכלת כ- 4 פעמים בשבוע טיבעול, ואני כן מרשה לעצמי לאכול אבל מעט תבשילים כגון :עדשים ברוטב, קציצות ברוטב, אבל שוב ברמה של בלי שמן וללא טיגון, אשמח אם תוכלי לייעץ לי משהו, ובנוסף אם תוכלי לייעץ לי על דיאטנית טובה שתוכל לעזור לי בסוג של הבעיה הזו מקופת חולים כללית מאיזור המרכז (יהוד , קירת אונו, רמת גן בני ברק ) אני יהיה אסירת תודה. בתודה מראש וגמר חתימה טובה

שלום, אני בת 19 וחצי... לפני כשנה עליתי הרבה במשקל, יותר מ-10 ק"ג... מאז אני שונאת את הגוף שלי ולא מוכנה לקבל אותו.. כל פעם אני אומרת לעצמי שזהו שאני לוקחת את עצמי בידיים ומורידה את מה שכל כך מפריע לי. המצב כבר חמור מבחינה נפשית מכיוון שאני לא מוכנה לצאת מהבית, להתלבש, להנות כי אני פשוט שונאת את עצמי ואת הגוף שלי. אני כל כך מיואשת ולא יודעת מה לעשות... רציתי לשאול מה אני יכולה לעשות במצב הזה שפשוט שום דבר לא עוזר לי להוריד את כל מה שהעלתי. בבקשה תעזרו לי!!

ליאת היקרה. את מתארת מצב בו אחרי עליה במשקל נכנסת למעגל של שנאה עצמית,ניתוק מהגוף שלך וחוסר יכולת לצאת מהמצב. את יודעת לכאורה מה צריך לעשות - להיכנס למסגרת שתעזור לך לאכל פחות ולהתעמל יותר ולצאת מהתקיעות שאת נמצאת בה אבל לא מצלחה לגייס את הכוחות לכך. מה שאת מתארת הוא מצב קלאסי של קונפליקט פנימי. מצד אחד יש בך צד שרוצה לצאת מהמצב ומצד שיני יש בך צד שמפריע ותוקע אותך. לדעתי, אם תעשי דיאטה את רק תחמירי את הבלבול והשנאה שיש לך כלפי עצמך ולטווח הארוך לא ישתנו הדברים באופן מהותי. לכן , זה שעד עכשיו לא הצלחת לעשות דיאטה זה אולי ברכה בשבילך. יש שיטה שיכולה לעזור לך גם לרדת במשקל וגם להפסיק את השנאה והמלחמה הפנימית שאת כל כך סובלת ממנה. שיטת הרזיה ללא דיאטה עובדת על הראש ועוזרת לך לשנות את תפיסת העולם שלך. אני ולאה נשמח מאד לנסות לעזור ולכוון אותך. את מוזמנת ליצור קשר במייל או בטלפון הפרטים שלנו תחת התמונות. שיהיה לך חג שמח, מלא איזון ואהבה כלפי עצמך וכלפי גופך. בלה

שלום היתי מעונינת בתפריט של 1300 קלוריות ליום עשיר בברזל בתודה מראש צביה

שלום שוש. רוצה לציין שהייתי מןפתעת מפנייתך. דיאטות קליניות לרוב ניתנות בחינם ובקלות ע"י דיאטניות קופ"ח. וזה מה שהייתי מציעה לך לעשות. אני באופן אישי לא כותבת תפריטים וזהו לא הפורום המתאים לכך. רק אומר שמקורו הטוב ביותר לברזל הינם מזונות מן החי והכוונה היא כמובן לבשר. ככל שהוא אדום יותר הוא עשיר יותר בברזל. מכאן את יכולה להבין שמדובר במוצרים כמו איברים פנימיים (כבד, לבבות וכ"ו), בשר בקר, הודו אדום (ע"פ הסדר הזה). לא רק שמוצרי הבשר הם בעלי התכולה הגבוהה של ברזל אלא שגם הזמינות שלו מהם היא הגבוהה ביותר (נספג מצויין במערכת העיכול, ללא הפרעות של מרכיבים אחרים). יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם יש להגביל מתן הברזל ממזון בשל רכיבי תזונה בעיתיים, לדוגמא: אנשים הסובלים מכולסטרול גבוה - בשל תכולת כולסטרול באיברים פנימיים. נשים הרות - בשל תכולה גבוהה של ויטמין A בכבד. במקרים כאלה ודומים להם ובהתאם לרמת חסר הברזל, תתכן המלצה לנטילת תוסף ברזל. ולכן, אני שוב מציעה לקבל תפריט מועשר ברזל בהתאמה אישית. המון בריאות. שלך לאה

יש לי שאלה אם אני ירצוץ 3 קילומטר כל יום או ילך 4 כל יום אבל ללא דיאטה ז"א אני לא יאכל ממתקים או דברים עם אחוזי שומן גדולים וגם לא אוכל כמיות אבל לא אגביל את עצמי באוכל בצורה משמעותית אני יוריד במשקל? בבקשה תענו לי לאימייל אני ממש מקווה לתשובה.. תודה רבה

אם תשכילי להנות מהפעילות הגופנית, אם לא תתחייבי לה באופן שיוביל אותך לרגשות אשם, בקורת והלקאה עצמית, אם פשוט תעשי אותה למען ההנאה. אין ספק כי שילוב פעילות גופנית בחייך יתבטא בתחושה טובה יותר וחיוניות ברמה גבוהה יותר. יתכן מאוד שגם תרגישי שגופך מתחטב באזורים מסויימים. לגבי המשקל, אני ממש לא בטוחה. והאמת הוא הכי פחות רלוונטי כאן. מה שחשוב זה שהגוף שלך ישחרר עודף שומן מרקמת השומן. זה מתבטא תמיד בהיקפים. המשקל שלנו מושפע מהרבה מאוד גורמים ואני ממש לא ממליצה להסתמך עליו - אנו שותים מים אנו עולים במשקל, מגיע המחזור עולים במשקל, אוכלים עולים במשקל - כל אלה אינם מעידים על השמנה כלל וכלל. אין לי הרבה מה להוסיף רק אומר שהגישה שאיתה את בונה את תוכנית ההרזייה שלך (לדברייך, תוכנית הירידה במשקל) קצת ...איך לומר, דיאטטית בעיניי. בהרזייה ללא דיאטה אנו למדים לאכול ע"פ צורכי הגוף שלנו וכאן לא נראה לי שלקחת את זה כ"כ בחשבון. בהודעתך יש רמיזה לכך שישנם מאכלים מותרים ומאכלים אסורים. זה לא קיים בתהליך הרזייה ללא דיאטה. בכל מקרה, מאחלת לך דרך צלחה והכי חשוב - להנות! להנות! להנות! שלך לאה פינטו

בהמשך לשאלתי מלפני כמה זמן (אם את זוכרת..): במידה ו"הצלחנו לנצח" את המערכות הביולוגיות, מן הסתם המנגנונים וחילוף החומרים נהרסו, השאלה שלי עכשיו היא האם ניתן לתקן את הנזק?

טל יקרה אנא, צרי איתי קשר למייל הפרטי. חייבת להודות שאני קצת מודאגת ובכל מקרה רוצה לעזור אך אני חייבת במקרה הזה לדעת עם מי אני מתכתבת, לא ברמת הפרטים האישיים אלא ברמת הזיקה שלך לנושא. מקווה שתעני לבקשתי. שלך באיכפתיות רבה לאה

שלום אני כחודש בדיאטה מאוזנת ,אך למרות שאני לא מבצע פעילות גופנית אני מרגיש ירידה משמעותית באזור המותניים והחזה וקצת בבטן. האם הגוף שורף קלריות גם כשאין פעילות גופנית? תודה מראש

שלום אייל. תודה שאתה מאפשר לי סוף סוף להסביר את מושג חילוף החומרים. הגדרה של חילוף חומרים היא: כמות האנרגיה שהגוף מבזבז / מנצל בדקה/בשעה של מנוחה. מכאן אתה יכול להבין שבזמן שאתה יושב מול המחשב או שוכב על הספה מול הטלויזיה, גופך שורף שומנים (בעיקר) ופחמימות (פחות) במטרה לייצר אנרגיה (שנמדדת בקלוריות) כדי לספק ולאפשר תפקודיהם התקינים של שלל מערכות גופך. כשאנו עושים פעילות גופנית אנו מפעילים את השרירים שלנו באופן מוגבר ומכאן שנדרשת יותר אנרגיה והגוף מייצר יותר . עם הזמן כשמתפתחת לה רקמת השריר, חילוף החומרים שלנו בעת מנוחה יעלה. השרירים הם צרכני אנרגיה משמעותיים וככל שהמסה שלהם גדולה יותר כך חילוף החומרים (בזבוז אנרגיה בזמן מנוחה) עולה. זה עושה את ההבדל בין נשים לגברים, בין צעירים למבוגרים, בין אנשים פעילים לבלתי פעילים...בקיצור למסת השריר בגוף יש השפעה משמעותית אך לא לה לבדה. ישנם גם הורמונים המשפיעים על חילוף החומרים שלנו ואחרים כמו תכיפות ארוחות ביום ועוד. עוד פרט חשוב הוא שאצל שמנים יש אמנם מסת שומן גדולה אך גם מסת השרירים התומכת אינה מבוטלת ולכן אין לחשוב שמעצם היותם שמנים חילוף החומרים שלהם נמוך. אז מקווה שבתוך ההרחבה גם עניתי. גמר חתימה טובה לאה

שלום רב אני בת 29 ירדתי במשך 4 חודשים 21 ק"ג וכעת אני שוקלת 59.500 קג אני 162 ס"מ (לאחר 2 לידות). שאלתי היא הדיאטה שלי מבוססת על כך שמהצהריים אני לא אוכלת כלום רק שותה מים או משקה דיאטטי ואני הולכת בערב במשך שעה-שעה וחצי. כולם אומרים לי שזה לא בריא ואני יכולה לחלות בסכרת. אני מצידי כבר לא רעבה וממש טוב לי עם עצמי ועם הדיאטה שבחרתי. האם הם צודקים? האם זה מסכן באיזשהו אופן את הבריאות שלי???? תודה מראש!

אינני יודעת לגבי סוכרת אך ככל שזה נוגע לבריאות גופך, נראה לי שאת עושה נכון כשאת אינך מתעלמת מ"הם". שלום ליהיא, תבנית האכילה שלך היא חריגה, אם תמצאי לי אדם אחד רזה טבעי (אמיתי, לא מדיאט) שמתנהל בצורה כזו, אני מורידה את הכובע. אני גם חושבת שהירידה במשקל קצת מהירה מדי (להבדיל מירידה בהקפים שאותה אני מחפשת). כרגע טוב לך , ולכן בחרתי שלא להגיב, לא אני אהיה זאת שאומר לך מה טוב לך ומה לא. אך כיוון שביקשת את עמדתי, אני מרשה לעצמי להביע אותה באופן כנה וישיר. ראי ליהיא, תבנית אכילה זו היא מאוד מלאכותית ועולים בי ספקות רבים בשני מישורים: 1. האם את בכלל יודעת לזהות את הסיגנלים המורים על רעב? כרגע את חיה בניתוק משמעותי מאוד מגופך. את קיבלת החלטה עצמאית והכתבת לגופך את צרכיו. המוטיבציה שלך כרגע מאפשרת לך להתעלם ולהתכחש. האם באמת אינך חשה בשום צורך מעבר לשעת הצהריים? או שאת פשוט מתעלמת ומדחיקה אותו? אני בהחלט מודעת לימים בהם גופך יזדקק למעט מאוד אך גם לאחרים בהם גופך זקוק להרבה יותר. הצרכים שלו משתנים תכופות ולא כפי שנהוג לחשוב. לכן, לו רק מהסיבה הזו, אני חושבת שאי ההלימה בין גופך להתנהלותך טומן בחובו מצב לא בריא עבורך. 2. אני בהחלט מודעת ומכירה גם במוטיבציה הראשונית הזו שמאפשרת לנו לנתר אל השמיים. אותה אנרגיה מעוררת, תחושת הדחיפות, הצורך בסיפוק מיידי, התקווה והציפייה שהנה אוטוטו זה בידיים שלי - מאפשרת לנו כביכול לגייס את עצמנו באופן קיצוני אפילו. אלא שזו גם הגישה שמכשילה אותנו פעם אחר פעם. כי כל הרצון שבעולם לא יעמוד לרשותך לאורך זמן , הוא לא יספיק, אלא אם הדרך והגישה לא תשתנה מבפנים. זה מה שלימדו אותי שנים רבות של דיאטות ונסיון מקצועי לא קטן. זה מה שמלמדים אותנו מחקרים המראים שוב ושוב איך מגיעה לה השבירה ואיתה העליה. מה שחשוב לי לומר לך ליהיא, שמה שמדאיג אותי זה תחושת הכשלון שבאה אח"כ. האמון ביכולת שפוחת. הדימוי העצמי שמתגבש, תחושת התסכול ואפילו היאוש. כשבעצם, הבעיה לא היתה מעולם ביכולויות שלך להיות רזה אלא בדרך ובגישה שבה את בוחרת. את יודעת, בריאות היא לא רק בריאות פיזית. בריאות מוגדרת ע"פ ה- WHO (ארגון הבריאות העולמי) כרווחה פיזית, מנטלית, רגשית וחברתית. אינני רוצה להתנבא (אם כי אני מסוגלת לנחש) לגבי העתיד. אך בכל מקרה, כשיהיה קשה ואולי בלתי נסבל דעי שיש דרך אחרת. מאחלת לך שנה נהדרת וגמר חתימה טובה שלך לאה פינטו כדברייך אינך חשה צורך בשינוי. אני מאמינה שהצורך הזה יגיע

אני בת 26 שוקלת 56 וגובהי 1.60 . אני מעוניינת לרדת כמה קילוגרמים בודדים. רציתי לדעת כמה קלוריות בערך ליום אני אמורה לאכל. האם 1000 קלוריותהם הרבה או סביר? ועוד שאלה- יש לי נפיחות בבטן אחרי אוכל וגם בעיות עיכול שלא נמצאה להן תשובה ברפואה הקונבנציונלית. אני שותה תה שומר אחרי האוכל אך זה לא כ"כ עזר. רק שצירפתי לזה גם חליטה של עלי מנטה זה קצת יותר עזר. האם מותר לערבב סוגי תה? והאם מנטה עוזר לבעיות עיכול. תודה.

נועה יקרה, רק לגופך התשובה. ואני מבטיחה שיהיו ימים בהם גופך יזדקק לפחות, ובאחרים יזדקק ליותר. אז איך נדע? אני מזמינה אותך לקרוא תשובה שנתתי לרוני בעמוד זה כדי להבין את הגישה של הפורום הזה להרזייה. אנחנו לא אמורים לחשב לגוף שלנו מה וכמה הוא צריך, אנו אמורים לחוש אותו, לזהות את הסיגנלים המאותתים על צרכיו האמיתיים (לא המשוערים). בנוגע לנפיחות שתארת, אכן נשמעת כמטרד. כשגופך גורם לך אי נוחות הוא מנסה להעביר מסר - משהו לא טוב לו, לא מתאים לו. האם לאחר כל ארוחה את חשה זאת? האם מדובר בארוחות מסוימות? בשעות מסוימות? במצבים מסוימים? אם את רוצה לעזור לעצמך, נסי קודם להבין ולזהות את התבנית. האם הנפיחות היא בבטן העליונה? בתחתונה? כמה זמן לאחר ארוחה? תוך כמה זמן היא נעלמת? אלו סימפטומים נוספים מתלווים לה. הרבה מאוד שאלות עולות. כדי למצוא פתרון חשוב להגדיר טוב טוב את הבעיה. נסי לעקוב אחר דפוס הנפיחות ולאפיין אותו בצורה יותר מדוייקת. אשמח להמשיך התכתובת איתך. שלך לאה פינטו

בני הינו בן 22 משקלו 55 ק"ג גובהו 181 ס"מ bmi שלו הוא17 חייל הוא אוכל טוב ,פעיל לא מתלונן על רעב ומתבייש ברזונו כמו כל אמא אני מודאגת מהרזון הבולט שלו ומההשפעה שיש לזה עליו(פסיכולוגי). האם יש אילו דברים מיוחדים שעלי לתת את הדעת עליהם. תודה

ערב טוב. מדברייך אני יכולה להתרשם שבנך בריא ומתפקד כראוי לבן גילו. כשהמצוקה העולה מדברייך היא המראה הרזה שאינו לשביעות רצונו. מה שמעניין הוא האם מידת הרזון שלו היא תופעה חריגה במשפחה? ושנית, הייתי ממליצה להפנות לבדיקה רפואית כללית ואולי אף בדיקה אנדוקרינולוגית (הורמונים). יתכן שבדיקות אלה יכולות להסביר את הרזון (שהוא ללא ספק אינו שכיח). ובכל מקרה, אם מצבו הבריאותי יימצא כשורה, כמו שעל פניו עושה רושם, תוכלי להסיר דאגה מליבך. בנוגע לפן האסתטי, באם הכל תקין רפואית, יש ביכולתו לשנות את המצב באמצעות פעילות אנאירובית מובנית לפיתוח גוף (...סביר) כך שהרגשתו לגבי עצמו תשתפר. המון הצלחה וגמר חתימה טובה שלך לאה פינטו

ששלום אני בכיתה י"ב וחברה הכי טובה שלי,כבר יותר מ-5 חודשים בולמית.היא מקיאה ישר אחרי שהיא אוכלת ואני גיליתי את זה רק לפני 3 חודשים.בהתחלה ניסיתי לדבר איתה אבל שום דבר. זה משהו שכל החברות שלה(מחוץ לביה"ס) עושות וזה נראה לה מאוד נורמלי למרות שהיא יודעת את הסיכנוים. היא הרזתה המון,(והיא גם לא הייתה שמנה). לפני כמה ימים היא נתקפה ב"דלקת גרון מסתורית" שגרמה לה להקיא דם כל הזמן ולאחר כמה זמן היה לה גם חום וכאבי כטן וראש. מה אני צריכה לעשות בנדון.הבנתי שבולמיות זה מאוד מסוכן. בתודה,נ'

שלום נ היקרה. ראשית כל הכבוד על האחריות בגרות וחברות שאת מגלה. חברתך אכן בסכנה גדולה לפתח הפרעת אכילה, מחלה מסוכנת וקשה מאד לטיפול. התערבות מוקדמת יכולה לעזור לה מאד לצאת מזה בלי הרבה נזק, לעומת זאת הזנחה מסוכנת גם לגוף וגם לנפש. חשוב לגרום לה לפנות לטיפול. הבעיה עם סובולות מהפרעות אכילה היא שהן מסרבות להבין שיש להן בעיה וכמובן מסרבות ללכת לטיפול. אני לא יודעת עד כמה אתן קרובות ועד כמה את יכולה להשפיע עליה . אם יש דרך כלשהי לגרום לה להבין או ליידע את הוריה לספר למורה או ליועצת של בית ספר זה חשוב. צריך להיזהר כמובן כדי שלא תרגיש שבגדת באמונה ואז תתרחק ממך. נסי להפנות אותה לפורומים של הפרועות אכילה כדי שתבין את הסכנות הכרוכות בהתנהגותה.

אני מצטרפת לרגשות הדאגה שהביעה בלה. ובמקרה כזה, החברות בהחלט עומדת למבחן. אינני יודעת איך הייתי מתנהלת לו הייתי במקומך אך מעיזה לתת לך לחשוב על השאלה "האם אני מוכנה לעמוד מנגד ולתת לחברתי להרוס את עצמה?" ובמקביל "האם אני מוכנה לסכן את הקשר בינינו בשלב זה?" היי כנה עם עצמך במענה לשאלות אלה והרשי לעצמך לתת לעצמך כל תשובה שהיא. זו האמת שלך והיא החשובה. ובנוגע לחברות שלכן, קחי בחשבון אפשרות שהיא אולי לא תדע להעריך זאת כעת, אך עם הזמן זה בהחלט עשוי להשתנות ואף לחזק את הקשר בינכן. מאחלת לך שלמות והצלחה בכל החלטה שתקבלי. שלך לאה פינטו

אני בת 36, ללא עבר עשיר של דיאטות אך לפני כמה שנים נכנסתי לתכנית או. איי. (אכלני יתר אנונימיים). האמת היא שמאד מצאתי את עצמי שם והצלחתי לרדת במשקל יפה וגם לעבור שינוי נפשי, מנטלי. אבל אחרי הלידה האחרונה, לא הצלחתי לחזור ולהשקיע בתכנית (ורק כך אפשר להצליח בה, כמו בכל דבר). ניסיתי להצטרף לשומרי משקל שזו תכנית נחמדה אבל כשאני עומדת מול עוגות/עוגיות/בורקסים/שוקולד/גלידות והרשימה עוד ארוכה, אני לא יכולה להמנע מלקחת, ולא מסוגלת להפסיק. היום אני שוקלת כ-64 ק"ג (גובהי 1.58). אולי אינני מוגדרת "שמנה" אבל בודאי לא רגילה להיות במשקל הזה ואם אמשיך כך - הצפי הוא אינסופי... מכיוון שהתחום שהפורום עוסק בו חדש ומעניין בשבילי, אשמח לדעת מה בדיוק זה אומר ואיך אני יכולה להתחיל בפעולה. תודה מראש

בוקר טוב רוני וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. הסיפור שאת מביאה מאוד מאוד מוכר לי. בשתי התוכניות שציינת ישנם שני מרכיבים בולמים ומשמעותיים ביותר: 1. המנעות 2. תיוג - כמי שהתמחותה בהרזייה והנעה בתהליכי שינוי, אני אפילוחושבת שזו בעיה גדולה הרבה יותר מקודמתה. ואני שמחה שמצאת את דרכך לכאן. אנסה להסביר בקצרה ואם יעלו שאלות את מוזמנת להמשיך ולשאול. בגישה הזו אנו הולכים עם הגוף ולא עושים עליו מניפולציות. כל עוד נולדנו בריאים, הגוף שלנו נולד עם היכולת הטבעית לווסת את המשקל שלו ואת האכילה שלנו, לבד. הגוף עצמו שואף למשקל אידיאלי, להרכב גוף (שומן, שריר) אידיאלי ולבריאות מיטבית באופן טבעי וכל מה שעלינו לעשות זה להתחבר, להקשיב, להרגיש ולא פחות חשוב, לאהוב את עצמנו על מנת להעניק לעצמנו את המתנה הנפלאה הזו. לגוף יש את היכולת לעשות זאת לבד הוא רק זקוק לטיפלה עזרה מאיתנו, לא לשליטה שלנו. כשאנו קשובים לעצמנו, מאזן האנרגיה הרצוי מתרחש מעצמו, הכמויות הנצרכות פוחתות ללא מאמץ וללא קושי והכי חשוב לאחר שעוברים את התהליך הזה נעלמת מהשפה שלנו המילה "שמירה", אין על מה לשמור, זה פשוט הופך להיות חלק ממי שאת. וכן, אנשים מרזים ולא רק בגופם, גם ובעיקר בתודעתם. את מוזמנת לשוחח עם אנשים שעברו את התהליך ולהיווכח בעצמך. אוכל לתת לך מספרי טלפון. בתהליך הזה אנו הופכים בד בבד לרזים אמיתיים מבפנים (ב- being שלנו) ומבחוץ. מה שמעניין אותי כמלווה בתהליך הם גורמי ההנעה הפנימיים שמשפיעים על ההתנהלות ההתנהגותית שלנו ולא ההתנהגות עצמה. מהם הגורמים האמיתיים לעודף המשקל שלך, והאמיני לי המשקל והאכילה הם רק סימפטומים בין אם מדובר בעודף קל ובין אם מדובר בהשמנה של ממש. אם להיות יותר קונקרטית אומר שמבחינתי הגורמים הם: 1. הלך הרוח הדיאטטי עצמו - ההגבלה המנטלית עושה שמות. (אצלנו לומדים שעוגותעוגיות/בורקסים/שוקולד הם לגיטימיים בדיוק כמו כל מזון אחר) בגישה הזו מטמיעים כי אין מזון "אסור" ומזון "מותר". ומתוך החופש האמיתי הזה, הבחירות שלנו מפתיעות אותנו כל פעם מחדש. ומתמקדים בגוף עצמו לא באוכל. לכן כאן אין תפריטים,מתכונים, קלוריות וגרמים של שומן. מפתחים מיומנות לזהות ולהבין את צורכי הגוף ואיתותיו. זה מה שחשוב. לומדים לזהות את רמות הרעב הונות, רמת הסיפוק ורמות השובע המשתנות. לומדים לברר עם עצמנו ולשאול "מה אני הכי רוצה לאכול עכשיו?" "מה הדבר שיהיה לי הכי טוב עכשיו?" 2. עולם הרגש שלנו - כל אכילה שהיא מעבר לצרכיו הביולוגיים של הגוף (כלומר שלא מתוך רעב פיזי) היא אכילה רגשית, אכילה מתוך רעב רגשי שהוא אגב מנת חלקנו, כולנו.לרוב עודף המשקל שלנו מתחיל משם או מדיאטות שהחלטנו לפצוח בהן ללא סיבה ראויה בצעירותנו. 3. דפוסי החשיבה שלנו - מתחבר גם לרבדים שציינתי לעיל. כל עוד כאן לא יהיה שינוי, בגישה ובתפישה, כל שינוי חיצוני לא יחזיק מים. מבחינתי הצלחה שלך בתהליך ההרזייה איננה נמדדת בירידה שלך במשקל או בקצב שלה או לאיזו נקודה בדיוק הגעת. ההצלחה נמדדת ביכולת שלך לפעול אחרת ולחשוב אחרת באופן טבעי ואוטומטי כך שאין צורך יותר להאבק במשקל ובאוכל, ההצלחה שלך נמדדת בכך שהירידה בהיקפים ובמשקל היא תופעת לוואי של השינוי הפנימי שתחווי, הצלחה נמדדת בכך שהמשקל הנמוך שלך נשאר יציב ללא המנעות או חסך כלשהו. הצלחה נמדדת בתחושת החופש הנפלאה שבה תחיי. זה שהגוף שלך חיצונית יהיה רזהאך מבפנים תמשיכי לספור קלוריות / נקודות / גרמים של רכיב כזה או אחר - משאיר אותך בדיוק באותה נקודה של "הראש שמן". וה"ראש" מאוד קריטי ביצירת המציאות שתחיי כך שזה רק ענין של זמן עד שהדבר יתבטא שוב במימדי גופך. איך לפעול, שאלת? פשוט לתת לעצמך את ההזדמנות להנות במקביל מהמזון בחייך ומגופך תוך תהליך מרתק ומרגש שבו תקבלי כלים נהדרים לעשות זאת. מתנה נהדרת לשנה החדשה. רוני, מאחלת לך שנה טובה ומלאת ריגושים והתרגשויות חיוביות. אם עולות שאלות, אל תהססי. שלך לאה פינטו

רוני היקרה שלום. אציין ואומר שאני מאד מכבדת את התוכנית של אכלנים כפתיתיים ואף למדתי את עקרונות השיטה באוניברסיטה. אבל מניסיון שלי היא פותרת את בעיית האכילה באופן חלקי ורק לאנשים מסוגי מסוים. התוכנית מצוינת למכורים מסוגים שונים כגון אלכוהול, סמים הימורים. אבל כשמעברים את עקרונותיה לאכל זה יוצר בעיה גדולה בעיני. מכיוון שאכל בניגוד לכל החומרים הממכרים האחרים הוא חיוני ובריא לגוף הרי שהמנעות גורמת לפעמים לתגובה חריפה של הגוף המייצרת בולמוסים. עיקר התוכנית הוא בצעדים הרוחניים שלה שכמו שאת מציינת מחייבים עבודת עומק אדירה - דבר שבעיני הוא חובה למכורים אבל לא בהכרח לכאלה הסובלים מעודף משקל. ולשאלתך אני מאמינה שאם תלמדי כילים שונים של התבוננות ושינוי התודעה שלך יחד עם חיבור ופירוש נכון של מסרים ביולוגיים תוכלי לחזור ולאזן את תזונתך ואת משקלך. גם אני כמו לאה מאחלת לך שתפרגני לעצמך דרך הרזיה שונה ואחרת אשר עובדת עבודת שורש. אם תרצי לקבל אנפורמציה נוספת על דרך עבודתי או על דרך עבודתה של לאה (אנחנו עובדות בכילים שונים ) את מוזמנת לפנות אלנו. בברכת שנה טובה ומבורכת - בלה

שלום רב ! ברצוני לעזור לקרוב משפחה שמתבייש לפנות אליכם. יש לו בן בגיל 31 שנים עם מבנה גוף שמן. הוא אכלן כפייתי, אוכל לפני ובין הארוחות ובכמויות גדולות. איננו מצליח לעשות שום דיאטה. הוא עושה פעילות גופנית מדי יום. הליכה ברגל כשעה והרמת משקולות. האם אתם יכולים להציע לו להצטרף לקבוצת תמיכה או טיפול באיזור מגוריו, בקרית-מוצקין. דיברתי איתו וסיפרתי לו שאני מתכוונת להתייעץ אתכם בנושא, והוא הסכים. אשמח מאוד, באם תכוונו אותנו לאן לפנות. בברכה חני

שלום! שאלתי לא כל כך קשורה לדיאטה ,אבל עם תדעי לענות לי על כך אשמח שתעני.. כשאני באה מהעבודה אני אוכלת וישר אחרי הולכת לישון, האם זה משמין?

מה שמשמין אותנו או מתי אנו אוכלים, זה בעיקר הכמה והאיך. לאחר אכילה, מערכת העיכול שלנו מוציאה אנרגיה רבה על פירוק המזון, הובלתו, ספיגתו וכ"ו. הרבה מאוד חומרים מופרשים לתוכה ולוקחים חלק בפעילות החשובה הזו. פעילותה של מערכת העיכול מתקיימת באופן מלא גם כשאנו ישנים. אני יכולה לספר לך שההמלצה לא פעם, לספורטאים הישגיים שנדרשים לאימון בוקר היא לאכול לפני השינה כדי שבבוקר לאחר עיכול הלילה תהא אנרגיה זמינה לפעילות. למעשה, מערכת העיכול היא אחת המערכות הבזבזניות ביותר של אנרגיה בגופנו ואת יכולה לחוש בכך עם עלית הטמפרטורה הפנימית בעקבות אכילה. אם אנו מרגישים עייפים לאחר אכילה זה אומר משהו, זה אומר שהגוף מפנה את מירב האנרגיה שלו למערכת העיכול ומנוחה יכולה להיות תשובה נהדרת כי אז אנו לא מפריעים וגוזלים מהאנרגיה הנדרשת. בדיוק כמו שאנו חווים עייפות בעת מחלה, הגוף מפנה אנרגיה רבה להחלמה וללחימה בגורמים זרים ומזיקים. במחלה, טוב יהיה אם בני האדם לא יתייחסו למנוחה כהמלצה או פינוק אלא כאל צורך אמיתי של הגוף לשם הבראתו. יחד עם זאת, אם הגוף עייף לאחר ארוחה זה גם אומר שהעמסנו עליו קצת יותר מדי בארוחה אחת. אנו אמורים לקום מארוחה טובה חיוניים ונינוחים. ....אלא אם כן הגורם לעייפות הוא שונה לחלוטין. ובכל מקרה, מקווה שעניתי לשביעות רצונך והובנתי כהלכה. שנה טובה וחג שמח שלך לאה פינטו

שלום. הבעיה שלי היא שאני רעבה כמעט כל הזמן גם שאני אוכלת אני שבעה מהר ואחרי שעה אני שוב רעבה. שאלתי האם את יכולה להמליץ על משהו לא מזיק שגורם להרגשת שובע?? תודה.

שלום גליה וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. בהעדר ליקוי בריאותי - פיזיולוגי כלשהו, את מתארת מצב שמבחינת הביולוגיה התקינה של הגוף הוא לא אפשרי. ואני מניחה שמה שאת אומרת זה שאת חשה בצורך לאכול תכופות ומכאן בעית המשקל (שלא ציינת ולא התייחסת, לכן זוהי רק הנחה). אני מעריכה שקיימות כאן שתי בעיות: 1. קושי שלך בזיהוי רעב ובזיהוי שובע וכן בדרגותיהם השונות. 2. קושי להבחין בין רעב פיזיולוגי לרעב רגשי כלשהו. אלה הן מיומנויות שעליהם מתאמנים אצלי בתהליך הרזייה ללא דיאטה. ככל ש"בילינו" יותר שנים בניתוק מהגוף שלנו, הנטיה היא להתקשות בזיהוי ובאבחנה. דבר נוסף שעולה לי זה התכולה האנרגטית במזונות שאת צורכת. ושוב אציין כי חסרים לי פרטים אודותייך ואינני יודעת בכלל אם את סובלת מעודף משקל או לא. ואם כן על איזו רמת עודף אנו מדברים. הגוף הבריא מעולה בספירת קלוריות, הוא יודע בדיוק כמה אנרגיה נדרשת לו לטווח ארוך ולטווח קצר ויודע לעשות את החשבון בהתאם למה שתזיני אותו. אם הרעב הוא רעב פיזי אמיתי והוא זקוק ל- 300 קלוריות (דוגמא בלבד), הוא יפעיל את מנגנון הרעב שוב במידה ותחליטי "לסתום" את רעבונו עם איזה מוצר לייט של 70 קק"ל. אם הגוף שלי רעב ברמה גבוהה, אל לי להתפלא שלא יסתפק באגס. לא תעבור שעה וארגיש רעבה שוב. כפי שציינתי, אני חוזרת ומדגישה אינני מכירה אותך מספיק כדי לומר שזה הענין אך אין לי ספק שאם מצבך הבריאותי וההורמונלי תקינים, הסיבות המרכזיות הן אלה שצויינו לעיל. והדרך הטובה והיציבה ביותר להתמודדות היא ללמוד את מסריו של הגוף ואת מסרי עולם הרגש שלך, להתחבר טוב יותר לעצמך. והכלים לך קיימים. שנה טובה לאה פינטו

נידבקתי על ידי דיאטנית ואמרה לי שיש ליעודף של 50 קילו יש מצב שאני אקבל מקופת חולים מושלם אפשרות לעשות הטיפול שעושים בהדסה בניתוח קימת בלי פתיחת בטן להרזיה?. כבר עברתי בעבר ניתוך בסורוקה gastri bypass .1983 כמו כן יש לי גידול שני במוח tentorial meningioma מה אני יכולה לעשות לעזור לי?

חנה היקרה. הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה כיצד נוכל לעזור לך?

שלום אני אישה בת 65 והייתי מאד מבקשת לדעת, כמה פרי יכול לצאת מ-300 גרם רימון כלומר עם הקליפה, זה נחוץ לי מאד לדיאטה מסוימת, האם אתם יכולים לעזור לי, תעשו אותי ממש מאושרת, בתודה מראש ובברכת שנה טובה סיגלית

שלום חנה. זה פורום הרזיה ללא דיאטה. עליך לפנות לפורום של דיאטות.

אני בת 49, לפני כ-5 שנים עקב דיכאון התחלתי לקחת סרוקטס, הכדור השפיע נפלא על מצבי הנפשי אבל..גם על משקלי. אז העליתי כ-10 ק"ג שממאנים לרדת. עלי לציין כי לפני כן מעולם לא ידעתי דיאטה צהי כי משקלי היה סביר. היום אני שוקלת 85 ק"ג וגובהי 1.78 הדיאטה הרצינית שהצלחתי בה היתה דיאטת הלחם של אולגה רז, רזיתי בשמנו 5 ק"ג אבל...הם חזרו. האם קיימות סדנאות שלכם באיזור ת"א? ובכלל מה ניתן להגיד לי.... שנה טובה

שלום עינב. עד לתקופת הדכאון ונטילת הכדורים חווית את גופך הרזה, והיום משפגה השפעת הכדורים (אני מניחה, שאינך נוטלת מהם עוד?), אני לא רואה סיבה או מניעה לחזור לשם. אך לא בדרך הדיאטה. מנסיונך הדל בדיאטה למדת שזה לא ממש עושה עבורך את העבודה ואף משמר את ההשמנה שלך. כמי שעד גיל מאוחר לא חוותה השמנה, אני אפילו מרשה לעצמי להאמין שזה הולך להיות די קל במקרה שלך אם תבחרי בדרך מעשית וחכמה יותר היא דרך ההרזייה ללא דיאטה. ברמה הטכנית והפרקטית, אני אינני מקיימת סדנאות. תהליכים כאלה הם תמיד אישיים ואינני רואה שום טעם ותועלת בקבוצה אפילו מוצאת אותה בעלת חסרונות מובהקים. את התהליך ניתן לעבור אצלי בשני אופנים: מפגש פנים אל פנים אצלי בכרכור או באמצעות מסנג'ר או טלפון, מה שמשרת את לקוחותיי הרחוקים גאוגרפית (בעיקר תל-אביביים ודרומיים יותר). בכל מקרה, כל מפגש מתקיים באופן קבוע אחת לשבוע ואורכו 1-1.5 שעות. ולפני הכל, אני מזמינה אותך לשוחח עם אנשים שחווים ושחוו את התהליך (במסנג'ר ו/או פנים אל פנים) כדי ללמוד על משמעותו של התהליך, על תוצאותיו וכן על טיבו של הפורמט הטלפוני. מאחלת לך חג שמח ושנה נהדרת שלך לאה פינטו

שלום אני בן 17 מטר שבעים שוקל 45,ופשוט לא מצליח לעלות במשקל... מה לעשות??:\

שלום רב. ראשית לשלול מחלה כלשהי. שינית לגשת ליעוץ אישי אצל דיאטנית . הגעת לפורום להרזיה ללא דיאטה העוסק בנושאים אחרים.

שלום, אני בן 35 ועובד בהייטק. במהלך עבודתי לא יוצא לי לזוז הרבה מידי ולכן עד לפני 3 חודשים הייתי הולך לחדר כושר שלוש פעמים בשבוע. אני סובל מכולסטרול גבוה ויש לי נטהי להשמנה למרות שעכשיו יש לי קילוגרמים מעטים להוריד. אני מצליח להקפיד על דיאטה, הבריאות חשובה לי והכושר הגופני חשוב לי. בחוש\דשים האחרונים אני לא מצליח להביא את עצמי לחדר כושר. כתוצאה מכך אני משמין, או לא מרזה, ואני לא מרגיש טוב עם זה. אני לא מצליח להבין מה עושה לי לא להצליח לעשות את הדבר הזה שכן היה בסדר העדיפויות שלי וכן הקפדתי לשמור עליו. זה לא עניין של זמן כי תמיד הייתי עסוק ותמיד עשיתי ספורט. יש לי חברה בחודשים האחרונים, והיא כל הזמן מחמיאה לי על מראי החיצוני ואוהבת אותי יחד עם הקילוגרמים העודפים. אומנם אני עסוק איתה יותר מבעבר אך שוב, זה לא עניין של זמן כי כבר היו לי חברות אחרות ועדיין הייתי עושה ספורט. אני לא מצליח להביא עצמי לחזור לכושר וזה מתסכל אותי. אני רוצה להבין למה. הרי אין טעם ללכת פעם אחת בשבוע. בכדי שזה יהיה אפקטיבי צריך ללכת פעמייםורצוי שלוש. אם זה הזמן, ולא בעיה על כסף, ואני כן אדם עיקבי ועקשן - למה פה אני נופל? מה אתה אומר ומה אתה מציע לי לעשות? אני תמיד מוצא תירוצים לא ללכת, תמיד אני אמצא דברים אחרים לעשות ואני לא מצליח. מה אוכל לשאול את עצמי בכדי להבין יותר טוב למה מצבי כזה?

שלום לך, "לא מבין". מה שאתה מעלה כאן היא שאלה הנוגעת למוטיבציה ובעצם למערכת ההנעה הפנימית שלך. ויפה אמרת, זה אף פעם לא ענין של זמן, אף פעם. גם אם אתה מגדל 5 ילדים, עובד במשרה מלאה ועוד. באופן כללי וגס אומר שהבסיס לקבלת ההחלטות שלנו (קטנות וגדולות) הוא תוצאת המשוואה שבין שני כוחות פנימיים (יש האומרים "תאומים") - כאב ועונג. בני האדם ככלל (ולא רק הם, אגב) שואפים באופן מתמיד לעונג ולהנאה מחד, ושואפים להמנע ככל הניתן מכאב, מאידך. כשכאן יש להבין 2 נקודות: 1. אין הכוחות זהים בעוצמתם - הפחד והנטיה שלנו להמנע מכאב חזק יותר מהכמיהה שלנו לעונג. 2. כאב ועונג הינם מושגים סובייקטיביים לחלוטין. מה שאני תופשת כעונג יכול להתפש ככאב על-ידך, מה שאני תופשת ככאב נורא ואיום, יכול להתפש ככאב נסבל על-ידך וכ"ו. ואיך ההקדמה הזו משרתת את הבנתך? נניח, לצורך הדוגמא בלבד, שאתה מוצא את עצמך בוחר פעם אחר פעם בישיבה על הספה הנוחה וצפיה בטלויזיה על פני יציאה להליכה או למכון הכושר. אין ספק שאתה מקשר חויה רגשית חיובית יותר עם הצפיה בטלויזיה מאשר עם הפעילות הגופנית. ומצד שני, ולהבדיל, יתכן שאתה מקשר כאב הרבה יותר גדול עם היציאה מהבית ו/או עם הפעילות הגופנית מאשר הצפיה בטלויזיה. מה שאני הייתי בודקת איתך הם ההקשרים הנוירואסוציאטיביים שאתה עושה לפעילות הגופנית. מנסיוני, זוהי התוצאה של ההקשר הלא נכון בין הרזייה לפעילות גופנית. זוהי גם התוצאה של אי מציאת הערך הרגשי של ההרזייה עבורך. כל עוד הפעילות הגופנית תהיה בגדר עוד מטלה, כל עוד הפעילות הפיזית מוגדרת באופן קשיח (3-5 פעמים בשבוע, כי אחרת זה לא שווה), כל עוד הפעילות הגופנית תפגיש אותך כל הזמן עם המקום החלש שלך ובעצם תקושר עם המלחמה שלך בגופך - תמצא עצמך במאבק פנימי מתמיד שבו העונג של להמנע מהמאבק יכריע את ה"כאב" שבמפגש הזה. המטרה היחידה של פעילות גופנית צריכה להיות: הנאה וסיפוק. אז את תראה שאתה בוחר בה יותר ויותר. כדי לרזות לא צריך לעשות פעילות גופנית. נקודה. אני יודעת שזה מרים הרבה גבות ואפילו עלול לעורר התנגדות פנימית חזקה נוכח קריאת תגר על אמונה שאנשים מאמצים. פעילות גופנית היא חיובית בהרבה מובנים אך לא בהקשר הזה. החיבור הזה לא נכון ומתיש. דבר נוסף, דיברת על סדר עדיפויות. סדר עדיפויות משתנה בתקופות שונות של חיינו. ואיתו הבחירות שלנו. אם אני היום עסוקה במעבר דירה או פרוייקט בעבודה שתובע את תשומת לבי וזמינותי המנטלית מעבר לשגרה,יתכן מאוד ש "יכאב" לי הרבה יותר להתקע עם עבודה לא גמורה מאשר ההמנעות מפעילות גופנית. "יענג" אותי הרבה יותר לדעת שהתקדמתי עוד שלב מאשר להגיע למכון כושר. ברגע שלפעילות גופנית יהיה הקשר של הרגשה נהדרת עם האופן בו אתה חווה את גופך (בזמן הפעילות לא אחרי שהוא ירזה), הקשר של זמן איכות עם עצמך, כבוד לבריאותך או כל דבר אחר שהוא בעל ערך אמיתי מבחינתך - תראה שיהיה לך יותר ויותר קשה לוותר עליה. יתכן גם שהגישה של "הכל או לא כלום" מחשקת אותך. אם עושים פעילות מתוך הנאה לא קוצבים אותה בזמן ובתדירות. (תחשוב על משהו אחר שנתפש אצלך כהנאה ועונג אולטימטיביים - כמה קל לך לגייס את עצמך לחזור עליהם ולעשותו בכל רגע אפשרי כמעט). כשאני בוחרת לצאת להליכת הבוקר שלי זה מתוך הבנה שזה מאוד יהנה אותי עכשיו לצאת לאויר הצלול עם מוזיקה שאני אוהבת ברחובות הירוקים והמתעוררים ואף פעם לא בגלל שאני חייבת. כשאני יוצאת להליכה אני אף פעם לא יודעת לכמה זמן, מחויבת רק לדבר אחד להנאה. לעיתים אני יכולה לומר לעצמי, טוב רק ל- 10 דקות כי לא בא לי על הליכה ארוכה היום, 10 דקות יספיקו כדי להזרים לי קצת את הדם ולנשום אויר נעים. וברוב המקרים זה נמשך הרבה מעבר. למה? כי אני חיה בחופש הבחירה כל רגע. ומתוך החופש הזה אין חשש להתחיל, לעשות. מצא את החיבור להנאה ולעונג- זה ישתלם לך בכל רובד. שנה טובה ומאושרת ואם אתה מרגיש קצת מבולבל תקרא שוב. ותמשיך לשאול באופן ספציפי יותר, אענה בשמחה. שלך לאה פינטו

גבר יש משחה שקוראים לה רוקח פורטה ניראה לי מתאים לך תנסה בהצלחה

שלום, רציתי לדעת דעתך לגבי בדיקת רגישות למזון. שמעתי שאנשים מורידים הרבה קילוגרמים ללא שום דיאטה. את יודעת איך זה עובד ואיפה מבצעים את הבדיקה? תודה.

שלום סוניה עלך להפנות את השאלה לפורום נטורפתיה.

יתכם שאומגה 3 גורם לתיאבון?

לא

שלום, אני כמעט חודשיים אחרי לידה ושוקלת 63 ק"ג (1.68) ואני "מתה" לחזור למשקל של 58 ק"ג. אני עושה ספורט פעמיי- שלוש בשבוע, משתדלת לאכול מאד בריא ומאוזן, אבל לא מצליחה להרזות!! (מדי פעם כן אוכלת עוגות , שוקולד וכאלה..אבל לא יותר מדי) ורוב הזמן משתדלת. אז מה בדיוק השיטה פה? איך מרזים ללא דיאטה? תוכלו להפנות אותי למאמר בנושא אולי? גם אני לא מאמינה בדיאטות ונורא חשוב לי לאכול מאוזן ובריא (אני גם מניקה). בנוסף- אפשר להפנות אותי למתכוני בריאות? תודה רבה!!

שלום רונה לי היקרה. ראשית מזל טוב. שינתי את רק חודשיים אחרי הלידה וכבר מתה לפי דבריך לחזור למצב הקודם. כאלו שום דבר לא קרה, כאלו גופך ונפשך לא עברו שינוי עצום ולא צריך לעצור רגע ולהתרגל אליו. חוסר סבלנות שלך כלפי עצמך והרצון המהיר לחזור מיד למשקל שקבעת שהוא נכון עבורך הוא לפי דעתי אחת הסיבות לקושי שלך לרדת. עצתי לך - תמשיכי לאכל בריא להתעמל ולהניק. תסמכי על הגוף שלך הוא יחזור למשקל שנח לו וטוב לו להיות בו. אל תאצי בו ואל תלחמי. המלחמה הזאת הרסית ושוחקת ולא מביאה להרזיה. בקשר להרזיה ללא דיאטה יש לנו הרבה תשובות לשאלות שאת שאלת. את מוזמנת גם לאתר שלי. אם תרצי לשאול עוד את מוזמנת להמשיך לשאול. בברכת שנה טובה ואמהות מהנה - בלה

תודה על התשובה, נכון באמת אני חסרת סבלנות כלפי הגוף שלי שסה"כ הוא עשה עבורי את הדבר המדהים ביותר שיכול להיות... אז מה כתובת האתר שלך? איפה אפשר לקבל פירוט בעניין? תודה ושנה טובה

שלום שמי פלורי ואני 4 חודשים לאחר לידה לפני הלידה שקלתי 42 ק"ג ואני אישה רזה אתההריון סיימתי במשקל 52 ק"ג כיום אני שוקלת 46 ק"ג אני בקושי אוכלת (מחוסר זמן בשל העבודה והטיפולבתינוק ) ולא מצליחה להוריד את 4 הק"ג המיותרים גובהי 1.60 איך אוכל לבצע ירידה מבוקרת

שלום שמי פלורי ואני 4 חודשים לאחר לידה לפני הלידה שקלתי 42 ק"ג ואני אישה רזה אתההריון סיימתי במשקל 52 ק"ג כיום אני שוקלת 46 ק"ג אני בקושי אוכלת (מחוסר זמן בשל העבודה והטיפולבתינוק ) ולא מצליחה להוריד את 4 הק"ג המיותרים גובהי 1.60 איך אוכל לבצע ירידה מבוקרת

כיצד במקרה של צריכה מעטה של קלוריות (ממש מעטה) מרזים, הרי הגוף לא אוגר את הקלוריות כאשר הוא נמצא ב"מצב חירום"?

שלום, טל. אני מניחה שמה שאת שואלת זה "..איך זה שמשמינים?" ולא איך זה שמרזים? הבהירי את שאלתך ואענה בשמחה לאה

התכוונתי למקרים של הפרעות אכילה, אנורקסיה והרעבה. הרי עם הזמן יורדים ויורדים במשקל גם אם צורכים מעט קלוריות (כמובן עד משקל מסויים). אך מצד שני ממה שהבנתי כשהגוף מרגיש "מצוקה" הוא מתחיל לשמור על השומן. אז זה לא כל-כך מסתדר לי... אז השאלה שלי היא איך בעצם ממשיכים לרדת בכל זאת? מקווה שעכשיו קצת יותר ברור. תודה.

שלום אני בחורה מוסלמית עם עודף משקל משמעותי (35 ק"ג)כבר כ-5 שנים. לפני 3 חודשים החלטתי שאני נלחמת בהשמנה. קודם כל אני בדיאטה וגם אני הולכת 4 פעמים בשבוע כ-5 ק"מ כל פעם. אני לא שוקלת את עצמי אבל מאיך שאני נראת רואים שינויים מאוד קלים ולא משמעותיים. עכשיו האם זה נורמלי או האם הקצב צריך להיות יותר מהיר . אם אני אקפיד על ההליכה במשך כשנה האם אוריד משמעותית במשקל כמובן עם דיאטה. שאלה שניה מאוד חשובה--- בשבוע הבא יש לנו רמדאן שבו במשך כחודש אנחנו צמים מהבוקר עד 7-בערב(גם ללא מים). אני מאוד לא רוצה לותר על ההליכה-לקח לי הרבה זמן עד שנכנסתי לקצב.-- ללכת בלילה אחרי האוכל אני לא יכולה מסיבות שונות. עכשיו אני מתכוונת ללכת כשעה וחצי לפני שמותר לאכול. האם אימון גופני ללא מים המהלך צום יכול להזיק לגוף שלי. האם זה טוב להורדת משקל תודה רבה מראש

בלשון המעטה - לא רצוי. שלום toni וברוכה הבאה לפורום שלנו. אני בוחרת להתחיל במענה על שאלתך השניה. בלי קשר למידת הטמפרטורה הסביבתית, אם כי לא נוכל להתעלם ממנה כרגע ואינני יודעת כיצד תתפתח לתקופת צום הרמאדן, הגוף שלנו מאבד לא מעט נוזלים במהלך היום גם ללא פעילות גופנית. אני מניחה שאת עובדת או לומדת (שומרת על שגרת הפעילות פחות או יותר) וכיוון שנמנע ממך לצרוך נוזלים לאורך היום, גופך לא יהיה ממוים דיו לשאת מאמץ גופני באופן בריא. לא ממליצה לך להתעלל בגוף. יש לו פחות אנרגיה ונוזלים בימים אלה, אין טעם להעמיס עליו, זה יכול להיות בעוכרייך. לגבי האופן בו בחרת לרזות, יש לי כמובן הסתייגויות רבות, אנא קראי תגובותינו לפניות הגולשים ונסי להבין מהי משמעותו של פורום הרזייה ללא דיאטה. עם כל שאלה שתעלה, אשמח לעמוד לרשותך ולתת מענה ראוי והולם. שיהיה צום קל ולילה טוב. שלך לאה

שלום! אי בת 22, שוקלת 63 בגובה 166. עליתי 10 קילו בשתיים האחרונות. אי מתאמנת בחדר כושר 3 פעמים בשבוע - 40 דקות ארובי + 30 דקות מכשירים לחיזוק. אני משתדלת לאכול נכון - שותה רק מים (המון) לא אוכלת מתוקים. וכלום לא עוזר לי. חברה שלי התחילה בדיאטת "הרבלייף" - בבוקר ובערב שותים שייק (עשוי מאבקה המכילה חלבון/ חלבון סויה, שמנים, ויטמינים ומינרלים), כך שאוכלים ארוחה אחת ביום - צהריים. חברה שלי רזתה ומרגישה שיפור משמעותי. אני מפחדת להתחיל בזאת כי אני דואגת שאם אני אפסיק, אני אשמין עוד יותר.. אשמח לשמוע את דעתך! תודה

בעלי אובחן שיש לו כבד שומני על רקע אוביסיטי כל תוצאות הכבד היו לא טובים הוא סובל גם מכאבי ראש עזים ומזה כמה ימים לחץ דם אנחנו ניגשנו לדיאטתנית שנתנה לו הוראות אכילה וגם התחלנו להתעמל בהליכה אבל אני חושבת שהוא צריך דיאטה לא רגילה ( כמו שקבל ) אלא דיאט מיוחד לבעיה שלו כמו low carbohidrae diet מה דעתך מה הוא צריך לעשות אגב הוא שוקל 108 לגובה 168

גלית היקרה. אני רואה שאת מודאגת ממצבו הבריאותי של בעלך ובצדק. משקלו גבוה וכבד שומני אכן מראה שיש בעיה מטבולית. התחלתם בהליך נכון של שינוי גישה לחיים. אני רואה שאת לא סומכת על הדיאטנית וחושבת שעליו לקבל הנחיות מסוג אחר. ראשית עליך לשתף אותה במחשבות שלך ולקבל ממנה הסבר ללמה נתנה לו דיאטה כמו שנתנה. שינית אני חושבת שהרבה יותר חשוב להשקיע בלגרום לבעלך להיות קשוב לגופו, לקחת עליו אחריות ולהזין אותו במזון איכותי ובריא. עודף משקל הוא סימפטום המבטא חוסר איזון פנימי וניתוק מהגוף. מאד חשוב להחזור הביתה אל הגוף שלנו ובהרבה אהבה חמלה והבנה להתחיל לשקם אותו. פעילות גופנית מהנה וטובה גם היא חשובה כמובן וזה נפלא שאתם עושים ביחד. בעלך יזקק להרבה תמיכה ממך וחשוב שיהיה לו אמון באיש מקצוע שנותן לו את ההנחיות. אני כאמור חושבת שחשוב גם להגביר את המודעות שלו לתהליכים גופניים שמתרחשים אצלו כמו רעב שובע וחשק למזון מסוים , לתהליכים רגשיים כמו בריחה ממתח, חרדה שיעמום למזון ,לתהליכים תודעתיים כמו צורת מחשבה לא נכונה הגורמת לו להישאר בתודעה של אדם שמן. שילוב נכון של כל אלה והרבה סבלנות יביאו אותו לבריאות טובה. חשוב מאד להיזהר שלא יפול למלכודת של דיאטות הגורמת לנזק רב לטווח ארוך. שתיהיה לכם שנה טובה ובריאה.

לדיאטנית שלום! אני סופרת קלוריות ועד כה שמרתי על משקל שנע בין 57 ל58 ק"ג. [אני עוד מעט בת 18]לאחרונה, לא שיניתי שום דבר מיוחד בהרגלי האכילה ופתאום נוספו לי 3 קילו. שאלתי היא כיצד אני מורידה את ה3 קילו האלה בחזרה? אני עושה ספורט 3 פעמים בשבוע ואוכלת 1400 קלוריות ביום. אני לא יכולה לעשות יותר ספורט ולא יכולה לאכול פחות כי ביררתי וזה לא בריא... אם אני יאכל ממש מדוייק לפי שעות זה יעזור? או אם אני ישנה את האוכל שאני אוכלת? יגוון? בנוסף רציתי לשאול - אם לעיתים רחוקות חורגים בכמות הקלוריות - זה משפיע על המשקל? לדוגמא כאשר מוזמנים לאירוע או משהו כזה. האם זה אפשרי להעלות במשקל ביום אחד בלבד?? תודה מראש ! ליהי

ליהי תקראי את התשובה שלי ושל לאה למעין. אני חושבת שזה יבהיר לך את גישתנו .

קראתי, אבל אני לא מרעיבה את עצמי...אני אוכלת רגיל, בגלל זה אני בכלל לא מבינה איך פתאום נוספו 3 קילו? ואם אני ימשיך לאכול כמו שאני אוכלת עכשיו זה יעלם כמו שזה בא? או שכדאי לגוון את התפריט או להתמיד יותר בשעות, לסדר ארוחות? אשמח אם תעזרו לי, ושוב תודה רבה ליהי

אם כן, מהי הכמות המומלצת לאדם בגיל 63 ?

שלום אבישי. ראשית מתנצלת על העיכוב במענה, איכשהו זלגת לי מבין השורות. אומגה 3 הן חומצות שומן. שומן מיותר בד"כ יאגר ברקמת השומן ומכאן שהכל ענין של מינון. בנוגע למינון המומלץ גבר בן 63, אני באמת לא יודעת לענות. אך מעריכה שכל דיאטנית בקופ"ח תדע לומר לך. אתה יכול לברר עימן ואולי גם עם רופא המשפחה או רוקח בבית המרקחת. בהצלחה ושנה טובה, בריאה ומאושרת שלך לאה פינטו

שלום רציתי בבקשה לדעת ששמים טבעת האם זה עם הרדמה כללית

כתבת כנושא "טבעת" ואני לרגע הלכתי עם זה למחוזות אחרים. פעם "טבעת" היתה רק חישוק קטן, יפה ורומנטי שנותנים לאהובה, פעם "טבעת" היתה רק סמל לאהבת אמת ומחויבות ארוכת שנים הוא לה והיא לו, אח, פעם כשהיו אומרים "טבעת" כולם ידעו על מה מדברים. היום המושג "טבעת" כבר דורש הסבר. לאחר שהרשתי לעצמי קצת להתפלסף על מושגים ותפישות המשתנים עם הזמן, אענה לשאלתך בקצרה ואומר שאני לא ממש יודעת להגיד כיצד ההליך הזה מתבצע היום. מציעה לך לברר בקופת החולים, במכונים הגסטרואנטרולוגים של קופ"ח או בפורום המתאים לכך. איחולי שנה טובה וחג שמח שלך לאה פינטו

במהלך חודש המלחמה ועונת המבחנים עליתי כ-3 ק"ג, מ54 ל57 (תוך תקופה של כחודשיים) ומאז אני תקועה איתם. אני מאוד נמוכה ולכן כל קילו מאוד בולט ומפריע לי. הורדתי את צריכת הקלוריות שלי לפחות מ1300 תוך כדי אימון גופני כמעט כל יום (זה די דומה לתזונה הקבועה שלי במשך שנים אבל קצת יותר זהיר). קראתי שלגוף יש נטייה "לשמור על עצמו" ולכן גם במצב של מחסור בקלוריות יכולה לא להיות ירידה במשקל כי הגוף שומר יותר אנרגייה כשומן או משהו כזה. שאלתי היא כזאת - אם מתמידים בדיאטה מאוד דלת קלוריות, האם בסוף תהיה ירידה או שהגוף שלי פשוט ימשיך ויתרגל לכמותהקלוריות הפחותה? מאיפה משיג הגוף את האנרגייה הדרושה לו כאשר אני חיה על תזונה מאוד דלה? איך ניתן להאיץ את הירידה פרט לירידה בכמות הקלוריות?

מעין שלום רב. צר לי לאכזב אותך אבל מה שאת עושה יביא לתוצאה הפוכה. לגוף יכולת מופלאה להתאים את עצמו למצב. כשאת כופה עליו דיאטת הרעבה מלווה בפעילות גופנית מואצת ,כאשר כל זה מלווה במחשבות של חוסר סבלנות כלפיו, הוא מפרש את המציאות כאיום על קיומו ומגיב בהתאם. בין שאר הפעולות הוא מוריד מטבוליזם, גורם לך להוציא פחות אנרגיה על ידי צימצום בתנועיתיות שלו, גורם לך להתחלי לחשוב יותר ויותר על מזונות עשירים באנרגיה ודברים רבים נוספים. גופנו בנוי לשרוד עם כמות קטנה מאד של קלוריות לאורך זמן.הבעיה היא שתוך כדי תהליך הרעבה נוצרים נזקים גם ברמה התודעתית וגם ברמה הביולוגית. גופך לא ישכח לך את הרעב שכפית עליו ובבוא העת - כשיגמר לך הכח לריב אתו ולהרעיב אותו הוא יצא למסע אכילה בלתי מרוסן. עצתי לך - אם את רוצה באמת להוריד את הקילוגרמים שהעלת - פשוט תיהיי סבלנית . הקשיבי בתשומת לב רבה לאותות רעב ושובע שגופך שולח לך. אחרי שיתגבר על הטראומה של הרעבה שכפית עליו הוא יחזור לאיזון המלא שהיה לו לפני המלחמה ,אבל וזה חשוב ,זה בתנאי שלא תכפי עליו רעב ארוך מידי - אם זה יקרה מנגנון האיזון הטבעי שלו ינזק וכדי לשקם את הנזקים יהיה צורך בעבודה קשה הרבה יותר. אני יודעת שהגישה שלנו מנוגדת למה שמקובל אבל מה שמקובל לא מביא לתוצאות המקוות(דיאטות משמינות ). שתיהייה לך שנה טובה . בלה

שלום מעין. אולי אינך מבחינה כרגע בשינוי כלשהו במשקל, אך האם אין שום שינוי בהיקפייך? זה משהו לשים לב אליו. ראשית אומר שדיאטה היא לא אופציה מבחינתי. שנית אני מבקשת להסביר את "הגוף נוטה לשמור על עצמו" אינני יודעת אם המשקל הנמוך שאותו ציינת הוא פרי השתדלותך ואורח חיים דיאטטי או שזהו משקלך הטבעי. בהנחה שזוהי עליה חריגה ובדר"כ את שוקלת 54 ק"ג. היי רגועה, הגוף ישאף לשם. הגוף נוטה לווסת את המשקל שלו לערך הבריא והאידיאלי עבורו ואצלך זה כנראה סביב ה- 54 ק"ג. מה שבלה מנסה להזהיר מפניו ואני מצטרפת הוא לא להיכנס למעגל מיותר שיטפח את עודף המשקל הזה לכדי השמנה. הגוף אינו נגדנו, הוא מאוד מאוד בעדנו. תפקידו הוא לשרוד ולהגיע לסטטוס קוו בריאותי אופטימלי. הוא אינו ישות שמתפקדת באופן עצמאי כדי לעשות לנו דווקא הוא בסה"כ הכל מגיב לנו למען רווחתנו בתנאים שאנו מציבים לו. האבסנו אותו הוא ישמין. חשבי, איזה מזל שהגוף יודע מה לעשות עם אנרגיה עודפת, יש לו היכולת לאגור אותה מבלי שתופרע שום מערכת אחרת. איזה מזל שהאופציה שלו היא לא פשוט להסדק ולהתפוצץ. והקיבה שלנו, אם "טעינו" והעמסנו היא יכולה פשוט להתרחב, הגוף בעל יכולת לשרוד תנאים לא פשוטים שאנו מציבים לו. נכון, את, אני והוא אולי לא אוהבים את הצורה שגופנו מקבל, זוהי דרכו להראות לנו דרך המראה שמשהו לא ממש תקין, אך העריכי את יכולויותיו לשמור על תקינות בריאותך גם אם קצת שמנת. להבדיל, אם נצמצם לו את כמות המזון באופן שאינו מתחשב בצרכיו, הוא שוב יגיב למען בריאותנו ויפעיל שלל מנגנוני הגנה מפני מה שהוא תופש כרעב, חסך המאיים על קיומו. מה שבעצם לא רק תוקע את תהליך ההרזיה אלא אפילו יוצר בסופו של דבר ריבאונד. העריכי וכבדי את גופך ופשוט האזיני למסריו, הנטיה שלו היא להיות רזה, לא שמן. וזה יקרה כל עוד לא תנסי לשלוט בו ובאכילה שלך אלא תסמכי על עצמך ועל גופך שתוך הקשבה לאותות הרעב, תוך הקשבה לקולות שמעודדים אותך לאכול מזון כזה או אחר, תוך הקשבה לסיפוק ולשובע שלך - תוכלו יחד להשיג את המטרה המשותפת. מקווה שלא בלבלתי אותך. אם כן, את מוזמנת למקד אותי בלא מובן. מעין יקרה, שתהיה לך שנה נהדרת. שלך לאה פינטו , צמצמנו את צריכת המזון

תודה על התשובה. אני מאוד מעריכה את דעתך ואת הזמן שהקדשת לענות לי, אבל אני חושבת שהמסר שלך אידיאלי מדי. זה נכון שהאידאל הוא להקשיב לגוף באופן תמידי וללכת לפי הצרכים האמיתיים תמיד, אבל זה לא לגמרי פועל. אי אפשר לנתק את האכילה מלוח הזמנים היומיומי באופן מוחלט ולכן השעות נקבעות לפי הפסקות בין ההרצאות או זמני החזרה לדירה. כמו כן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבאוכל יש מימד גדול של פינוק ולכן קורה גם שאוכלים פשוט כי מאוד רוצים את ההנאה שבאוכל. בקשר למשקל הקבוע - ייתכן שלגוף שלי יש משקל קבוע מבחינתו, אבל מה לעשות אם המשקל הזה מאוד בעייתי מבחינתי? בתור אשה נמוכה (152) כל קילוגרם עודף משפיע מאוד על המראה שלי ואפילו עלייה של כ3 ק"ג נראית משמעותית מאוד. התזונה שלי מאוד מוקפדת ואני מאוד משתדלת לשמור ולהמנע מחטיפים וממזון עתיר שומן וסוכר, אני מתעמלת כמעט כל יום בחדר הכושר ובכל זאת במהלך 3 השנים האחרונות עליתי בקרוב ל10 ק"ג! גם ייעוץ אצל תזונאית לא עזר לי לרדת במשקל. אני אומרת כל זאת כדי להבהיר את הנקודה שהגישה שלכן אכן נראית מאוד בריאה ומאוד נכונה ומאוד אידיאלית, אבל מה לעשות - לא תמיד פועלת! מעין

שלום רב ! אני בת 33, יש לי שני ילדים, 5 ו- 1.7 שנים, בשתי ההריונות עליתי 25 ק"ג ואני מתכננת הריון נוסף, כרגע משקלי תקין, אבל נשארו לי שאריות מההריון (בטן שמסרבת להשתטח ועור מדולדל) אני עושה ספורט ושום דבר לא עוזר, כמו שציינתי אני מתכננת הריון נוסף ואני בשום פנים ואופן לא מוכנה לעלות שוב 25 ק"ג (יש לציין שאני לא אוכלת מעל ומעיבר בזמן ההריונות ואני עושה פעילות גופנית) ואני מורידה אותם די מהר אחרי לידה, הייתי רוצה לדעת האם אפשר לקבוע פגישת ייעוץ איתך לתזונה נכונה בזמן ההריון ואם כן, כמה עולה פגישת ייעוץ ואיך ניתן ליצור איתך קשר ?, תודה.

על אף העובדה שעליה של 25 ק"ג בהריון היא עליה גבוהה מהממוצע , את טוענת שאת פעילה, שצריכתך התזונתית נאותה ושאת מורידה הכל בקלות. אז איפה הבעיה? כיוון שאני מאמינה באותם עקרונות שנכונים בהרזייה ללא דיאטה גם בהריונות, ומאמינה שרק דרך החיבור וההקשבה לצרכים של הגוף ניתן להגיע לאיזון האופטימלי הנכון בין אם זה הריון או גיל המעבר או כל תקופה אחרת בא מתקיימים שינויים הורמונליים, אני לא ממש הכתובת להנחיות יחודיות בתקופת ההריון. יתכן שבלה תתן לך מענה שונה. ובכל מקרה דעי שכל קופת חולים וכל טיפת חלב נותנת את השרות הזה לנשים הרות. לא נותר לי אלא לאחל לך שתזכי להגשים הריון שלישי בריא, קל ונוח. שנה נפלאה ומאושרת. שלך לאה פינטו

הי גם לי הייתה בדיוק את אותה בעיה אני בת 34 ולפני חודש וחצי ילדתי את ביתי רוני. בשתי ההריונות הקודמים עליתי 20 ק"ג(בכל אחד) שנשארו עלי עד למשך הרבה זמן גם אני לא הייתי מוכנה בשופ אופן להכנס להריון ולהוסיף עוד 20 ק"ג ל40 שנשארו. כחודשיים לפני ההריון התחלתי להפגש עם לאה ועברתי תהליך מדהים שבעקבותיו עליתי סך הכל ק"ג אחד , כן כן ק"ג אחד (ירדתי 4 ק"ג ועליתי 5 ק"ג) במשך כל ההריון , לפני כשבוע עליתי על המשקל בטיפת חלב ולשמחתי הרבה השלתי 15 ק"ג!!!!! כל ה"עבודה" שעשיתי השתלמה ועדיין משתלמת כי פשוט התחלתי לחיות אחרת. אני חייבת לציין כי כשאני כותבת "כבודה" אני מתכוונת לעבודה בנושא האישי והנפשי לא הפיזי ולא דיאטה השלתי 15 ק"ג (אני רזה ב-15 ק"ג מיום שנכנסתי להריון) בלי להלחם , ואפשר לאמר די בקלות. נכון זה נשמע קצת מופרח "די בקלות" אבל זה אכן כך אכלתי כל מה שרציתי מתי שרציתי וכמה שרציתי. אני מאוד מאוד ממליצה לך להפגש עימה היא עושה נפלאות.... היום אני פשוט בן אדם מאושר, והכי חשוב חופשיה מאוכל... בהצלחה , זה שווה את זה וחבל שלא נפגשתי עמה גם בהריונות הקודמים.

ללה שלום. איזה יופי. ראשית מזל טוב על הלידה ושנית אני ממש שמחה לשמוע על התהליך שעברת. אני מאחלת לך הרבה אושר בריאות וסיפוק . בלה

אני סטודנט בן 24, מצבי תקין, צמחוני. גובהי 175 שקלתי 63 וכעת שמנתי. עברתי ממידה 42 ל44. זה מאוד מפריע לי ואני לא מצליח להרזות..אני חי בלילות אני הולך לישון ב5 בבוקר וקם ב4,3 בצהריים ואז הולך לעבודה או לומד. אני פשוט אוהב את הלילה. התחלתי לעשות הליכות מהירות של שעה לפני חודש וזה לא עוזר!! אני בא הביתה אחרי הליכות רעב (על אף שאכלתי נשנוש לפני ) ואוכל בלילה. אני מאוד רוצה להרזות 5 ק"ג באופן טבעי אבל זה לא קורה. יש לציין שאני מאוד אוהב לחם ,לא יכול בלי לחם.. אני אוכל דווקא די בריא,קטניות ,פירות ירקות אבל הבעיה היא חטיפים ..אני אוכל ככה ביגלה נגיד. אני אוכל בערך כל שעתיים משהו אחרת אני משתגע מרעב . מה ניתן לעשות?

אם נתחיל לשחק עם הגוף שלנו ונבנה מערך אמונות תוקע. השמנה בתקופת מבחנים היא תוצר טבעי של אכילה רגשית, אכילה בתגובה למתח, לחץ, פחד (מכשלון אולי מהצלחה), עייפות, שעמום (צריך לשבור את שגרת הישיבה עם משהו) וכ"ו. התמודדת עם רגשות כאלה ואחרים באמצעות האכילה. כרגע משהוסר הגורם (נגמרו המבחנים, ואיתם שאר רגשות מעיקים), אמורה להתקיים חזרה טבעית להרגליך ואיתה החזרה למשקל והיקפים טבעיים. אך אתה אומר שזה לא קורה. אני מבינה ומתרשמת שאתה בחור רזה בד"כ ללא בעית משקל ברקע וכדי לא ליצור בעיה כזו בהווה ובעתיד עליך פשוט לחזור לתלם בנוחות ובטבעיות ולא ללחוץ את הגוף לספק לך תוצאות מחר בבוקר. אתה לא צריך דיאטה או משטר כזה או אחר. אני לא מוצאת שום בעיה עם האהבה שלך ללחם, למעשה הייתי חוששת אם היית נעדר כמיהה למאפים (ולחם הוא הטוב מבינהם). מה שחשוב זה שאתה לא תראה ותאמין שזו בעיה. זרום עם גופך כפי שנהגת לעשות עד כה וחזור לחיות את חייך, חזור אל עיסוקך ותחומי הענין שמילאו את עולמך לפני שלקחת פאוזה לשקידה על המבחנים. אני יוצאת מנקודת הנחה שסדר היום שתארת אינו דבר חדש, הוא לא היווה בעיה בעבר ואין סיבה שיהווה בעיה היום. יוני, אין שום סיבה שגופך לא יגיב. אל תנסה להכניס אותו ואת עצמך לסטרס מיותר זה רק יהיה בעוכריך. תן לו את הזמן ותן לעצמך את הקרדיט על היותך אדם רזה בעל התנהלות רזה. וכן, גם אנשים רזים חווים אכילה רגשית. ההבדל בין שמנים לרזים הוא במינון ובהקשרים, אצלך היה מדובר בארוע קצר מועד ודי. ואפרופו פעילות גופנית, כן היא מעלה את הצרכים האנרגטיים ומדלדלת את מאגרי הפחמימות שלנו ולכן יש לנו צורך במזון ולרוב פחמימתי. אל תהיה מופתע, לך עם הגוף שלך, הוא יודע מה הוא מבקש לעצמו. ואגב, אם אני טועה בהנחות היסוד שלי לגביך, אתה מוזמן לתקן אותי. שנה טובה, קלה ומוצלחת. לאה

ראשית תודה על תגובתך המהירה שנית :לא מדוייק. בזמן לימודיי סדר יומי היה לקום די מוקדם 9 בערך ולישון מאוחר בערך ב1, מה שגרר גם עייפות ולחלק מהשעורים לא הגעתי. לאחר מכן אחה"ץ עבדתי. העניין הוא שפה בתק' המבחנים אכלתי לא בגלל לחץ אלא פשוט בגלל שנשארת ער עד מאוחר ומתי מרעב מן הסתם. נראה לי שהאכילה בלילות היא זאת שגרמה לי להשמנה. היא+פיצוחי פול קלוי בכמויות. הפסקתי עם זה (לפני חודשיים ) ואני עדיין לא יורד. הפסקתי שבוע לגמרי עם חטיפים ולא ירדתי. זה תסכל אותי אז אמרתי יאלה מה זה משנה.. האם את ממליצה על מה שכולם מדברים על פורטה משהו? זה דכאן תיאבון אני מבין שלא אבל נראה לי אני לא מתקדם לשום ירידה אז אולי כדאי לי לזמן מוגבל??? עד היום אכלתי מה שבא לי כי כל היום היתי עסוק-לימודים, עבודה , אכלתי בריא אבל גם טיפה שטויות אבל היה לי סדר יום ברור שהיום אין לי ולכן נראה לי ששמנתי. איך מורידים בחודש 7 ק"ג???????

ברצוני להתייעץ איתך לגבי בתי,בת 5. ילדה מקסימה ויצירתית. חכמה ולומדת. הבעיה היא הרגלי האכילה שלה.לעניות דעתי היא אינה אוכלת מספיק. גובהה כ-מטר משקלה כ-17 ק"ג. היא אינה מוכנה לטעום ולנסות מאכלים חדשים. דוגמה לרשימה של מזון שאכלה אתמול: כוס שוקו + 2 קוביות שוקולד לבן 2 סנדביצ'ים של גן עם חומוס וגבינה --לא אכלה ארוחת צהריים אגס מעדן קרלו שוקו לא אכלה ארוחת ערב (הגשתי לה את ארוחת הצהריים אך לא רצתה לאכול) הילדה אוהבת ממתקים אך יודעת שלא תקבל אם לא אכלה ארוחה מסודרת לכן יש מקרים שאינה אוכלת לא ארוחה ולא ממתקים. בסה"כ בבית איננו אוכלים ממתקים רבים. מבחינה חיצונית (איך לא) היא נראית חיוורת יחסית. יש לציין שבתקופת החורף היא סובלת מברונכיט אך לא זקוקה לתרופות מסויימות. אשמח לשמוע ממך מה דעתך תודה

שלום שירי. לפני כל התכתובת הארוכה שלי, שאלה: האם הילדה שברה את עקומת הגדילה שלה באיזשהו שלב? אם לא, המשיכי לקרוא. אם כן, זו אינפורמציה חשובה להתייחס אליה. לגישתי, תפקידנו, אנו ההורים, בתזונת ילדנו הם: 1. להציע מגוון מזונות. לדאוג שבמקרר ובארוחות תהיה תמיד אפשרות לבחור ממגוון מזונות בעלי ערך תזונתי. לכן ממליצה לך לא להגיש מה שנוח ובא לך אלא מה שהיא מבקשת מבין אפשרויות שתציעי לה. זה יכול להתחיל כבר ברמת הקניות (ושוב מבין אפשרויות שתציעי ונסי להרחיב את האפשרויות אך לא יתר על המידה כדי לא לבלבל) 2. לייצר אוירה טבעית ונעימה, מקבלת וסבלנית סביב האכילה. לא ללטוש עיניים אל בתך ואל צלחתה בזמן אכילה. את אולי לא אומרת כלום אך ילדה בת 5 כבר יותר ממסוגלת לקלוט שזה אישו בשבילך ומתחילה אולי להיות מזוהה עם בעיה שלא בהכרח קיימת. שירי, אכילתם של ילדים מווסתת באופן טבעי ובריא ע"י מנגנון רעב-שובע. האם העלית את האפשרות שבתך באמת לא רעבה? ויש לכך כמה הסברים: א. צפיפות הארוחות בשעות הבוקר ב. הערך הקלורי הנצרך בארוחות אלה גבוה. אם אני כאדם בוגר שותה ואוכלת שוקו ו- 2 קוביות שוקולד בבוקר הסבירות שאהיה רעבה כבר בשעה 10:00 נמוכה ביותר. בתך בגן עוד הספיקה לצרוך כמות יפה של פחמימות וחלבונים. עשי לך הרגל, האמיני לה. כשילד אוכל מזון בעל ערך אנרגטי גבוה אחה"צ הרעב שלו לארוחת ערב יהיה נמוך. היא לא סתם הרשתה לעצמה לוותר על ארוחת ערב. או שהיא באמת לא רעבה או מה שהוגש לה אינו אטרקטיבי לטעמה או שזה נכנס לקטגורית משחקי הכח סביב הממתק. מה שאני מציעה זה לסמוך על הילדה שלך ולחזק אותה לסמוך על עצמה, שהיא זו שיודעת מתי היא רעבה ומתי היא שבעה. אני יודעת שישנם הורים שזה לא קל להם כי הם לא סומכים על עצמם בענין הזה ואכילתם מנווטת מהראש ולא מהבטן (זו הסיבה שאני תמיד מציעה להורים להתחיל מעצמם). 3. לקבוע את הגבולות הסבירים ובדרך הוגנת. אני לחלוטין נגד הגבלה ומגיל צעיר. אם אני מחזיקה בבית מעדנים מתוקים, ממתקים וחטיפים זה מעביר מסר ברור "זה בסדר, זה חלק מהתזונה שלנו" ואז...בוקר אחד אני מחליטה שזה נכון אך לא לך בתי היקרה. זה לא הוגן זה אפילו מקומם וממריד. ילדים נמשכים למתוק בשל זמינותה של האנרגיה לגדילתם ולהתפתחותם. את תארת ילדה פעילה, יצירתית ומקסימה. אני מניחה שגם חברותית ועסוקה. ממתקים וחטיפים הם פתרון טוב, הם מספקים אנרגיה מיידית מבלי לבזבז לנו את היום. ובל נשכח שאצל ילדים תמיד היום קצר מדי. הייתי בשלב ראשון מקטינה את הזמינות ובשום אופן לא כעונש "פשוט אין", אפשר להציע פרי במקום ואם לא אז נהדר אפשר לגשת יחד לקיוסק השכונתי ולקנות משהו (אחד). כך לא תצרי מצב של חסר אצל הילדה, אותו ממתק ישתלב באופן טבעי ועם הזמן בשל הצרכים האנרגטיים שלה היא תתנסה ותחשף למזונות נוספים. אגב, האם היא יושבת לאכול לבד? אולי זה משעמם אותה? כי ממתק אפשר לאכול תוך התעסקות במשהו אחר להבדיל מארוחה בצלחת (היא עדיין לא קוראת עיתונים אני מניחה). אגב טיפ קטן, ענין הממתקים הטריד אותי, כאם בתחילת דרכה, בעיקר בגלל השיניים. הגבול שאני הצבתי היה אחד: "מותר לכם כמה שתרצו, אך דעו כי אחרי ממתק יש לצחצח שיניים בגלל.....בלה בלה בלה" ואכפתי זאת. היה זה בגיל 5 בערך ששמעתי את הבת שלי חושבת בקול ואומרת "טוב אני לא אוכל את הסוכריה כי צריך לצחצח שוב שיניים ואין לי חשק" יש כאן גם שיעור בלקיחת אחריות על ההנאות ועל הבריאות. והשיניים...טפו, טפו, טפו. מה שאני ממש ממש לא ממליצה: 1. לתייג מזון כזה או אחר כ"בעייתי" "אסור" בעיקר כשהוא תופס מקום של ניגוד רצונות ואינטרסים בין הילד להורה. לא בכדי המרד הנפוץ של ילדים בהוריהם, כבר בגילאים צעירים, מתבטא באמצעות מזון. זה המקום היחידי כמעט שילד שתלוי לחלוטין בהוריו יכול להגיד "לא" בעיקר כשהוא מבין כמה הדבר הזה חשוב לאמא או לאבא. 2. לא להשתמש אף פעם במזון כפרס או כעונש. למזון אין כח כל עוד לא ניתן לו את הכח הזה. אוכל הוא רק אוכל וכן גם מעדן ושוקולד הם מאכלים, אין להם שום כח מיוחד. הם יכולים לגרום לנו עונג ברגע נתון אחד ולהיות בלתי אטרקטיביים לחלוטין ברגע אחר. אולי יפליא אותך לדעת אך הכרתי יותר מדי בוגרים שבאו לטפל בהשמנה שלהם ודיווחו שבצעירותם היו רזים מאוד ואמא הייתה צריכה להכריח אותם לאכול או אסרה עליהם מזונות מסוימים. אנו מגדלים ילדים לטווחים ארוכים, לא לפרקי זמן קצרים, גם מאיתנו נדרשת סבלנות. וחשוב ללמד אותם לסמוך על עצמם. לשמר אצלם את הערנות וההקשבה לגופם ולאפשר את מערכת היחסים הטבעית עם המזון. בהקשר הפיזי הזה לא בהכרח דעתך היא הדבר הנכון להסתמך עליו. בהצלחה לאה פינטו

שלום, אם אני שרפתי בריצה 250 קלוריות אז כמה זה שווה בגרמים של שומן? האם יש משוואה לחשוב דבר כזה?

250 קלוריות לחלק ל- 9 שווה כ- 27 גרם שומן. כל גרם שומן אוצר בתוכו 9 קק"ל, מכאן החישוב וזו המשוואה. אך לא ברור לי איזו משמעות יש לזה עבורך. נתחיל בזה שאינך יכול להיות בטוח כמה קלוריות שרפת בפעילות ספציפית כזו או אחרת (זה תלוי בלא מעט גורמים), אך המחשבה ששרפת 27 גרם שומן היא שגויה מן היסוד. אבי, אם כך אתה מעריך ואומד את ההשפעות של הפעילות הגופנית שאתה מבצע אתה עושה טעות אף גדולה מהקודמת. ההתחשבנות הזו עם מה שאנו עושים למען עצמנו, גופנו ובריאותנו, כמו גם ההתייחסות לגוף כאל מכונה מתמטית הוא עוול גדול (אם יותר לי, זה אפילו מקומם אותי). טוב, אולי התערבתי לך יותר מדי אז אני הולכת אחורה ומרפה ובכל מקרה עניתי לשאלתך ואם תרצה לפתח את ההבנה והידע, אשמח. שנה טובה וחג שמח לאה

אני רוצה לרזות ולשמור על הגיזרה.. אני שוקלת 58 והגובה שלי 1.68 אני רוצה לרזוץ בעיקר באזור הרגליים מה לעשות?

יעל את במשקל תקין לחלוטין.

בוקר טוב יעל. נתחיל בזה שרצונך כבודך. ומכאן אני הולכת איתך לכיוון רחב ורחוק לכאורה משאלתך, היי סבלנית כי זה יכול להיות בעל ערך עבורך. הרצון שלנו זה הכח המניע לכל דבר שאנו משיגים בחיים, הוא הדרייב והרוח הדוחפת אותנו להשגת כל יעד שהוא בעל ערך עבורנו. והשאלה הגדולה היא שאלת הערך. ערכים הם דברים שחשובים לנו מאוד ובעלי הקשר רגשי עמוק. לדוגמא, חשוב לי לקבל ג'וב מסוים. מה יש שם בשבילי? מה ארגיש ביום שאחזיק בג'וב הזה? מה יהיה זמין לי אז שאינו זמין לי היום? האם זה באמת מלהיב אותי? בשביל אחד יכול להתממש דרך הג'וב הזה ערך ההגשמה העצמית, בשביל אחר ערך ההצלחה והמיצוב, בשביל שלישי זו בכלל יכולה להיות תחושת בטחון או אולי שייכות ועוד ועוד ועוד. איש איש וסולם הערכים הפנימי שמנחה אותו בחייו. הענין הוא שכאן אנו נוטים לא פעם להתבלבל בין האמצעים למטרות האמיתיות. הג'וב הזה הוא רק אמצעי לגרום לי להרגיש ולחוות משהו שאינני חווה בעולמי כרגע. ברגע שאני מבינה מה המטרה האמיתית, או אז נפתחת לי קשת רחבה של אפשרויות להשגתו מבלי להיות נעולה על אמצעי אחד שמגביל ומייסר אותי. אם תחושת שייכות זה מה שאמור לספק הג'וב הזה, אני יכולה לפתח תחושה זו לא רק דרך הקריירה שלי, אם בהגשמה עסקינן אולי אני יכולה לחוות רגש זה באמצעות שעות הפנאי שלי דווקא, ואולי יש עוד סוגי תפקידים שיכולים לשרת את אותה מטרה בדיוק. ואלה הן השאלות שהייתי רוצה להפנות אלייך. מה הערך של משקל נמוך יותר עבורך? תשובה כמו "אני ארגיש טוב יותר" היא כללית ובמענה המנותק מהקבעון בהרזייה כדרך את יכולה כבר לתת לעצמך אינספור פתרונות להרגיש טוב יותר. ככל שתהיי יותר מדוייקת בהגדרת הערך כך האפשרויות לפתרון תהיינה יותר משביעות רצון ומניחות את הדעת מבחינתך. אני מבינה שה"בעיה" איננה כזו כללית על אף ההצגה שלה ככזו, האם המשקל הוא באמת הבעיה? אולי צורת הגוף? (גנטי) אולי מידת חיטובו? אולי המידות המינוריות בחנויות הבגדים? ראי, זהו מערך שאלות שלם שאנו לומדים לשאול את עצמנו, נתתי כאן ממש טעימה קלה, לא קל ולא פשוט לעשות זאת לבד ובטח כשאיננו מיומנים בכך, אך זהו פתח להסתכלות קצת שונה. כשמחליפים משקפיים מתגלים לנו הרבה מאוד דברים שלא ראינו לפני כן. לא תמיד הפתרון נמצא בירידה במשקל ובודאי לא כשמדובר בפרמטרים בעלי אופי גנטי (הבעת אי שביעות רצון מרגלייך). מעבר לכל ההרצאה הארוכה הזו, יתכן שבאמת טבעי לגופך להיות רזה יותר (דעי שהיחסים המבניים תמיד ישארו כי זה חלק מהגנטיקה שלך), את זה לא תוכלי לדעת כל עוד תפעלי בגישה דיאטטית שמאלצת את הגוף להגן על עצמו ולשמור מכל משמר על הקיים ויותר. רק בדרך של חיבור לגופך הוא ירד ויעצר היכן שהכי טוב לו, נוח לו ובריא לו. יעל יקרה, אני רוצה לאחל לך שנה נהדרת, מאושרת ומספקת. מקווה שהארתי משהו ולו במעט. שלך לאה פינטו על אף העובדה שזו יכולה להיות היי יותר מדוייקת.

שנה טובה גם לך לאה ובעיקר לבלה שעזרה וממשיכה ללוות אותי בתהליך

עדי היקרה תודה על הפירגון. שתיהיה לך שנה טובה ומוצלחת. בלה

אני הייתי בעברי אנורקטית ולאחר מכן סבלתי שנים רבות מבולמוסים מטורפים והקאות גם יחד. אני רוצה לשתף אותכם עם ההחלמה שלי, עברתי כל כך הרבה טיפולים והתרופה הכי נכונה היא באמת לשחרר, לשחרר את הפחד להשמין ובאמת להאמין שאפשר לצאת מזה, אני לא אגיד לכם שאני לגמרי שלמה במאת האחוזים מעצמי, אך כן אני יכולה להגיד שברגע שאתה משחרר את הפחד,ומתגבר על הבעיות הפנימיות(שהרי לא סתם אדם קם בבוקר ואוכל חצי מקרר, יש לזה סיבה פנימית), הכל לאט לאט מסתדר ולומדים להבין שיש פתרון מה שצריך בשביל לצאת למסע הזה זה המון כוח רצון, תמיכה מאדם שמתאים(כמו שאני זכיתי) והרבה אמונה בהצלחה מקווה שעזרתי עדי

על הדרך שעשית. על העוצמה שגילית בתוכך. על הבחירה המצוינת למען עצמך. על האומץ והחוכמה. על השיתוף המחזק והמאיר. מאחלת לך המון הנאה מהישגייך ואושר בדרכך הנוכחית. ושהשנה החולפת תמנף ותעצים את זו הבאה עלינו לטובה. שנה טובה ומאושרת לאה פינטו

שלום, שמי אורית, ואני בת 34 . יש לי בעייה -אני סובלת מבעיות בגב התחתון עקב בעייה כרונית כאמור עוד בהיותי ילדה הייה לי מכשיר לבעיית עקמת-שנגרמה מתאונה . ואני מנסה כבר יותר מ-3 שנים להוריד את הכרס שיש לי בכל מני שיטות של אימון. אך ללא הצלחה, בכל פעם של מאמץ יתר בגב כואב מאוד. רציתי להתייעץ עימכם- יש מכשיר בערוץ מסויים שמפרסמים אותו כי הוא פועל כסאונה -זאת אומרת כאשר שמים את המכשיר על המקום הרצוי -המכשיר מחמם את האזור וגורם להזעה ואז מציינים כי זה גורם להרזייה בטוחה. האם זה אפשרי????? האם זה נראה לכם בטוח??

שלום אורית, את בחורה צעירה ומעלה בעיה שדורשת התייחסות מקיפה ואחראית. לבעיות גב השלכות לטווח ארוך ולרוב לא פשוטות. אני מבינה שהרצון לצמצם את נפח הבטן התחתונה בא ממניע אסתטי אך גם יכול להשפיע על בעיית הגב. אני ממליצה לך בחום לאתר מומחה לרפואת ספורט ולהתייעץ, לקבל הדרכה אישית לך מאדם שזו מומחיותו ומסוגל לקחת בחשבון השלכותיה של כל פעילות על הגב שלך. נסי להכנס לפורומים שעוסקים ברפואת ספורט ואפילו לפנות לקופת החולים שלך ולברר שם. כזכור לי גם קופות החולים נכנסו לנישת הכושר ויש הנותנות שרות זה לחבריהן. שמרי על הגב שלך ואל תתפתי להבטחות של חברות מסחריות ללא יעוץ מוסמך ממומחה. אני אישית לא מכירה את המכשיר עליו דיברת, יתכן שהוא מצויין ויתכן שלא, התייעצי עם האדם הנכון. שנה טובה ומתוקה, יציבה ובריאה. שלך לאה פינטו

שלום, אני בן 21 כבר שבוע וחצי בדיאטה מאוזנת אבל עדיין לא ירדתי קילוגרם אחד! מדוע? (אני לא שותה קולה, מוותר על שמן וקמח לבן וממתקים)

אילן היקר. כשמכניסים עוגה לתנור לא מסתכלים כל שנייה האם היא מוכנה ובוודאי לא פותחים את התנור מוצאים וטועמים כי רק זה כשלעצמו יגרום לכך שעוגה לא תצא טוב. גם כשזורעים זרעים של פרח לא חופרים כל רגע באדמה ובודקים האם הם נבטו - בשני המקרים הללו פשוט סומכים על התהליך - אם פעלנו נכון תיהיה תוצאה טובה. אתה מתאר מצב בו אתה עושה דיאטה מאוזנת ועדיין לא רואה תוצאות. יכולות להיות לכך הרבה סיבות אבל אחת החשובות שבהם שתהליך נכון לוקח הרבה זמן ודורש הרבה סבלנות. אם התחלת תהליך בריא ונכון סמוך על הגוף שלך ואל תבדוק אותו בכל רגע. אגב אנחנו נגד דיאטות ונגד שקילות אם לא שמת לב זה פורום של הרזייה ללא דיאטה מה שאומר תהליך שונה לגמרה להרזיה.

שלום רב לכל הגולשים לצורך עבודת תזה הבודקת את יעילות הטיפול שמשלב את גישת הרזיה ללא דיאטה עם פסיכותרפיה גופנית (איזון גוף נפש) אני מחפשת 5 נשים (העבודה היא על נשים בלבד) אשר נמצאות במצב של עודף משקל וניסיונות חוזרים של דיאטות אשר לא מצליחות לרזות . עדיף כאלה שכבר ממש מיואשות בהחלט אפשרי גם כאלה הסובלות מהפרעת אכילה כפייתית. המשתתפות במחקר תמלאנה שאלון (אנונימי לחלוטין) לפני הטיפול ובסופו. הטיפול עצמו מורכב מ 10 מפגשים מובנים אשר כוללים לימוד עקרונות של גישת הרזיה ללא דיאטה ושילוב של טיפולי גוף נפש. נדרשת מחויבות לכל התקופה. אם אתם מכירים נשים כאלו או אם יש מבין גולשות הפורום שמעוניניות להשתתף אני מזמינה ,אותכן ליצור איתי קשר. ההשתתפות כרוכה במחיר סימלי . אפשר ליצור קשר במייל או בטלפון - 0528303005 אותכם

האם זו סדנה? מה תעשי ב10 מפגשים? יש לך נושא מסוים לכל פגישה?

זו לא סדנה אלא מפגשים אישים . בכל פגישה יש נושא מובנה אחר כאשר הנושאים בנויים בצורה מתפתחת אחד על השיני. אם תרצי אשמח לפרט לך. אם את מעונינית אנא הזדרזי כי יש הרבה ביקוש . אני לא מקבלת כל אחד - אני מחפשת כאלה שעשו הרבה דיאטות ודי מיואשות. לא מוכנות להישאר כמו שהן אבל כבר לא מסוגלות בשום אופן לעשות יותר דיאטה. אשמח אם תצרי קשר - 0528303005

שלום רב, שאלה של גולש באתר הטיפים שלנו, סטיפס - נשמח אם תסייעו לנו במענה עבורו (אנו ניתן כמובן קרדיט וקישור לפורום המעולה שלכם!): בטן נפוחה ללא קשר בין אם אכלתי ואם לא, איך ניתן להקל על כך?

אכן בטן נפוחה איננה רק פונקציה של מילוי בקיבה ומערכת העיכול במזון. הגוף "מדווח" לנו על כל שמתרחש בתוכו פנימה באמצעות תחושות שיכולות להיות טובות ונעימות או כואבות ובלתי נוחות, כך אנו לומדים מה טוב לנו ומה פחות. האם הנפיחות בבטן מתבטאת בחלקה העליון או התחתון? האם היא מלווה בסימפטומים נוספים? האם היא יציבה או בכל זאת מופיעה בתגובה למשהו? ובכלל באיזו תדירות היא נחווית? האם הגולש חש בה מזה זמן או שרק לאחרונה? הרבה שאלות עולות בנוגע לאופיה של הנפיחות הזו ומכאן שיכולות להיות הרבה תשובות שיובילו לפתרונות שונים. יתכן שמדובר בפעילות בקטריאלית, יתכן שמדובר בסוגי מזונות מסוימים (גם אם הביטוי אינו בא בצמידות לאכילה) ועוד. אני מציעה לגשת לרופא המשפחה לשם אבחנה. ולסיום, תודה על הפרגון ועל מילה טובה, ובהצלחה. לאה פינטו

אתם תצטרכו - בכל תחום: www.stips.co.il

כמה מומלץ להרזות בשבוע?

מהו הקצב הנכון והבריא לו ביותר. שלום איתן וברוך בואך לפורום הרזייה ללא דיאטה. לשיטתי, מדידה טובה של תהליך הרזייה נכון נעשית אך ורק באמצעות היקפיו ולא משקלו אשר מושפע מיותר מדי גורמים לא רלוונטיים. ההיקפים לעומת זאת מבטאים באופן ישיר את צמצום מסת השומן שתכונתה הפיזיקלית המובהקת היא נפח ולא משקל. כיוון שבהרזייה ללא דיאטה אנו מפתחים מיומנות הקשבה למנגנונים טבעיים של הגוף ובונים מערכת יחסים חדשה שיש בה אמון, בונים מערכת יחסים חדשה בה אנו סומכים על הגוף שלנו ולא שולטים בו, אנו משאירים לגוף את המנדט לקבוע מהו הקצב ולאלו מימדים להגיע. הגוף מגיב לנו די מהר ותוך שבועיים שלושה ניתן להבחין ברפיון המכנסיים על המתניים. איך זה יראה על המשקל? לא בטוחה שאני יודעת להגיד כי אצלי נשקלים רק לאחר שיורדים מידה במכנסיים, for old times sake וגם זה משתנה מאדם לאדם. אז אנו גם מגלים שהפרופורציה בין המשקל להיקפים אינה דומה למה שהכרנו בעבר. ובלשון פשוטה, ההיקף יורד יותר מהמשקל. מבחינתי כדיאטנית קלינית זוהי עדות לכך שהגוף שומר על מסת השרירים שלו, הוא אינו במצוקה כמו שקורה בדיאטה ומרשה לעצמו לשחרר שומנים. דבר נוסף שהבחנתי בו הוא שהירידה בהיקפים היא יותר לינארית מהירידה במשקל כפי שאנו מכירים בדיאטה. כלומר, הגוף יורד בקצב אחיד למדי עד למידת היעד הבריאה לו. בדיאטה, אנו מכירים טוב טוב את הסיטואציה שבה יורדים בהתחלה ודי הרבה (איבוד מים כתוצאה מאיבוד שריר) ולאחר מכן נתקעים. ואגב עוד פרט קטן אחד, בדיאטה הגוף מאבד באופן יחסי מעט מאוד שומן (כ- 5% בסה"כ), אלא אם כן אנו נכנסים לאימוני כושר היסטריים כפי שאפשר לראות באחת התוכניות היום בטלויזיה. משהו שללא ספורטאים קשה להטמיע כחלק מאורח חייהם. משהו שקשה אך כנראה אפשרי לעשות כשיש עליך 20 מצלמות, קבוצת מעודדים ומעודדות שלא מרפה ופרס גדול בקו הסיום. טוב, עניתי לך ויותר אז המשך שבת נעימה לאה

שלום, אני בת 31 אם לשתי בנות. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתי ילדה רזה מאוד, גם מבחינת ההיקפים, רגליים רזות מאוד. בגיל העשרה הייתי תמיד במשקל של 50 עם גובה של 1.72. זה תמיד הפריע לי ועד היום זה מפריע לי, למרות שאני אחרי 2 לידות. היום לאחר הלידה השניה חזרתי להיות רזה , למעט הבטן שהיא תמיד שמנה יותר. אין לי בעיית אכילה, אני אוכלת המון ופשוט לא משמינה, לפי דעתי הכל מצטבר בבטן. האם עלי לעשות פעילות גופנית ולהמשיך לאכול רגיל כדי להוריד את הבטן ולהשמין בחלקים אחרים בגוף, כמו אזור המותן ומטה (הכוונה לרגליים). בעיה נוספת שמטרידה אותי זה הבנות שלי. מאחר ואני יודעת שאני רזה בגלל גנטיקה (אבי הוא אדם רזה מאוד), והחשש שלי שגם הבנות שלי יעברו את מה שאני עברתי. בתי בת ה- 4 וחצי כבר מראה סימנים לכך, גופה צר והיא רזה וגבוהה. מה אפשר לעשות? כמו שאתן יודעות ילדים לא אכלנים גדולים. אשמח לעצה תודה

שבת שלום אילנית. כתבת "...היום לאחר הלידה השניה חזרתי להיות רזה" מה היה מאז הלידה הראשונה? אני מתרשמת שאת משתייכת לקבוצה קטנה מאוד באוכלוסיה, קבוצה רזה מאוד שנאבקת להשמין ולא כ"כ מצליחה בשל גנטיקה הקשורה במנגנוני יצור ובזבוז אנרגיה. אני באופן אישי לא הצלחתי אף פעם לעזור לאדם רזה, בקטגוריה זו, להשמין. גם כשהוספנו משקאות עתירי קלוריות כגון "אנשור פלוס" ואחרים, התוצאות לא היו מזהירות, אם כי את יכולה לנסות. אינני יודעת מה המשמעות של "אני אוכלת המון" כי המון או מעט זה פונקציה של צורכי הגוף. אך אני מניחה שרצית להעיד על הקושי שלך וכאן יש שתי אפשרויות: 1. לנסות לבדוק את הצריכה שלך ואת האפשרות להעשירה אצל דיאטנית קלינית מוסמכת 2. לקבל ולאהוב את גופך. ראי, אני מבינה שאינך אוהבת את הגנטיקה שלך והמלצה כזו ממני אולי נשמעת כרגע בלתי מתקבלת על הדעת ובכל זאת זה הכיוון הבריא ביותר לטעמי. כיוון שאת חשה שלא בנוח עם הגנטיקה הבריאה שלך את חוששת שבתך "תסבול" ממנה גם. אנו "סובלים" כשאנו מתמקדים במה שאנו לא אוהבים, בחולשות שלנו, במגרעות שלנו, בין אם פיזיים ובין אם אישיותיים ובמיוחד כאלה שאיננו יכולים לשנותם. כל מה שתשימי עליו זכוכית מגדלת יגדל ויתעצם. אינני יכולה להציע לך משהו יעיל כנגד הגנטיקה שלך והאמת היא שגם לא הייתי מחפשת. מה שכן הייתי מציעה לך כאשה ובודאי כאם ללמד את בנותייך אהבה עצמית וקבלה עצמית מהי. זאת תוכלי לעשות רק באמצעות הדוגמא האישית, באופן בו את תלמדי להתייחס כך לעצמך. הרי זוהי האהבה הראשונה, התמקדי במה שיפה וטוב ונהדר וצמצמי את הפוקוס על מה שפחות. עם הזמן למדי לחפש גם בגופך את היתרונות, הם בטוח נמצאים וקיימים (אני בטוחה שחלק מהגולשים כבר מסוגלים לראות אותם). רק החליפי משקפיים, נסי להסתכל באור אחר. ובתך, רק בת 4.5, שימי לב מה ממלא את עולמה, אני בטוחה שמליון דברים חוץ מהיקפי גופה. שימי לב איך היא יודעת להנות ולשמוח על הרבה דברים בחייה מבלי שהיקפי גופה יעיבו על ההנאה. אני ממליצה לך בחום, להתמקד בכל מה שנהדר ומקסים בבתך ולא בחסרון הזה שאת, ורק את, רואה מתוך העולם האישי שלך. התמקדי בכישוריה, בעיניה היפות, בהתפתחותה הקוגנטיבית, במיומנויותיה החברתיות, התמקדי במה שעושה אותה שמחה, במה שמסקרן אותה ועוד. והכי ראוי היה להתחיל דווקא מעצמך. ילדים הם יצורים חדי אבחנה והם מבינים מעבר למילים גם אם אין להם היכולת הורבלית לבטא את הבנתם. האם היא לעולם מודל החיקוי של בנותיה, קחי בחשבון את האפשרות שוהן קולטות את אי שביעות הרצון שלך וישליכו גם על עצמן. ה"סבל" הוא אינו אובייקטיבי אלא סובייקטיבי ותפישתו מושפעת מהבית והסביבה בה אנו גדלים. מקווה שנגעתי והארתי. בנוגע לפיזור השומן. איננו יכולים לווסת, לשלוט ולהחליט איפה להשמין ואיפה לא. הפיזור של תאי השומן כמו גם מבנה הגוף הוא גנטי. זה אומר ששומן יצטבר לנו איפה שיש לנו מלכתחילה ריכוז גבוה יותר של תאי שומן ופחות היכן שהריכוז נמוך יותר. מה שכן ניתן לעשות זה לחטב. אם הבטן מפריעה אפשר להפעיל את שריריה (האנכיים, הרוחביים והאלכסוניים), כשהשרירים הללו מתקצרים הם "מרימים" ומכנסים את רקמת השומן באותו אזור. זה גם יכול להועיל מאוד לגב. מקווה שעניתי והועלתי שתהיה לך שבת מקסימה ונהדרת שלך לאה פינטו

שלום רב. אני רוצה להוסיף מידע חשוב. לפעמים רזון קיצוני בלי יכולת לעלות במשקל יכול להעיד על צליאק. אני ממליצה לך לשלול את האפשרות . למרות שהסיכוי נמוך

שלום רב מבקש יעוצכם בקשר לכך. אני עוסק בפעילות אירובית כ4 פעמים בשבוע כ1שעה כל פעם. בתודה

שלום יוסי עלך להפנות את השאלה לפורום נטורפתיה. בברכה בלה

קראתי שעשו מחקר ומצאו שמשקאות דיאט למיניהן - מונעות ירידה במשקל ואף גורמות להשמנה (אני מתכוונת למוגזים שהם מכילים רק 1 קלוריה לא לנקטרים למיניהם) האם זה נכון? גם קרובת משפחה שלי שנמצאת בקבוצת תמיכה טוענת שאסור לשתות מוגזים רק מים, מדוע ? כמו כן בתכנית "לרדת לגדול" טענה הדיאטנית שעדיף לאכול יוגורט עם 1.5 אחוז שומן ולא 0 , דבר שהדהים גם את המנחה, מדוע ? שאלה שלישית - בדיאטות שונות מותר לאכול גבינות עד 5 אחוז שומן, האם הכוונה גם לגבינה בולגרית, צפתית וכו - ממשפחת הגבינות הקשות המלוחות ? אודה על תשובתכן

שלום אירית. השאלות שלך מעידות על כך שאת מתנהלת על פי תפיסת עולם של דיאטה. תפיסת עולם הטוענת שצריך לאכל כמה שפחות קלוריות כמה שפחות שומן ולהתעמל כמה שיותר. עם הזמן יותר ויותר חוקרים וגם דיאטניות מתחילות להגיע למסקנה שהגישה הזאת פשוט לא עובדת לטווח רחוק ולכן יש את הרעיונות החדשים האלו . הם אומנם מוצגים מתוך עולם הדיאטה אבל מראים לדעתי את המבוכה והמצוקה אליו נקלעה גישה זו . ולשאלות הספצפיות שלך. אני מאד נגד משקאות דיאט זה לא בריא מרמה את הגוף ומכניס לתוכו כימקלים מיותרים. יוגורט עם אחוז שומן יותר גבוה הוא יותר טעים ולכן גם יותר מספק ומאפשר שובע ליותר זמן . בקשר לגבינות - אני לא יודעת למה הכוונה את צריכה לשאול את הדיאטנית שהכתיבה לך את הדיאטה. אני נגד מדידת מזון על פי אחוזי השומן שבו אלא יותר על פי מה שהגוף שלך מבקש. תעמדי מול מקרר ותשאלי את עצמך מה בא לגוף שלי איזו גבינה (ואל תשאלי אותו כמה אחוזי שומן כי הוא לא מבין בזה) איזה טעם בא לי? ואז תחליטי. כך פועל אדם רזה טבעי וכך הוא זוכה בחופש רזון ובריאות. אגב באחת התוכניות של לרדת בגדול ישבה ניצה שאול רזה אמיתית מול אחת המתחרות שהתנצלה עמוקות על כך שטעמה שוקולד וחטאה בגדול. ניצה אמרה אני פשוט לא חושבת על זה אני אוכלת מה שבא לי ולא מלקה את עצמי. הנה לכם רזה טבעי אמיתית. אפשר להגיע לסוג תודעה כזה צריך רק להאמין. בברכה בלה

יש לי ילד בן 10 וחצי ושוקל כ- 65 ק"ג. לאחרונה הוא שמן עוד יותר וכבר מסרב לבצע פעילות גופנית. (בעבר הוא שיחק בחוג כדורגל וכדורסל וכיום מסרב ללכת בטענה שבמהלך האימונים קשה לו לנשום) גם הליכות הוא מסרב לעשות עמי. ניסיתי לפנות בעבר לדיאטנית והוא לא שיתף פעולה- הוא פשוט לא מצליח להתאפק וכל הזמן רעב. אנא עזרו לי מה עליי לעשות? אני מודאגת גם ממצבו הבריאותי שלא יתדרדר בעקבות משקל עודף זה.

שלום נועם. ראשית כל הכבוד לך שאת כל כך אכפתית ומנסה לעזור לילד שלך. שינית טיפול בעודף משקל של הילד חייב להעשות ברמה משפחתית. הורים צריכים להיות סוכני שינוי וכל המשפחה צריכה להתגייס כדי לעזור לו. ישנם מסגרות קבוציותית ללילדים המשלבות עבודה קבוצתית פסיכולגית ותזונתית .ישנה אפשרות להעזר באימון אישי כדי לגייס את הילד למטרה. לאה עוסקת באימון אישי של הורים לצורך הרזיה של הילדים שלהם ואולי כדאי לך לדבר אתה. בברכה בלה