בדידות וכשל בכל מערכת יחסית שהייתה איי פעם

שלום מיכאל, הבעיה הכאובה שאתה מתאר אינה קשורה כלל לנטייה המינית שלך. אתה כותב בעצמך שאין לך חברים מגיל צעיר ואתה מקבל תגובות על משהו לקוי בהתנהלות החברתית שלך שגורם לאנשים לנתק קשרים אתך. גם המשיכה למי שאינו מעוניין בך ואובדן העניין במי שמעוניין בך מופיעה בהחלט גם אצל סטרייטים והיא עלולה להעיד על דימוי עצמי נמוך. במילים אחרות, אינך מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותך. אני מתאר לעצמי שלעובדה הכואבת מאוד שסולקת מהבית בגיל צעיר חלק נכבד ביצירת דימוי עצמי נמוך זה. לכך יש לצרף גם גורם תרבותי שלפעמים משפיע. אנחנו חיים בחברה מאוד תחרותית והישגית, דבר שעלול לגרום לכולנו להעריך דברים קשים להשגה ולהמעיט בערכם של דברים קלים להשגה, אם כי במקרה שלך דומה שההיסטוריה האישית שלך מסבירה את הדימוי העצמי הנמוך, שאתה כנראה משליך על הסביבה בצורה שגורמת לה לדחות אותך. אני משער שהשפעת הרקע המשפחתי נידונה בהרחבה בטיפול האישי שלך, אך קיים אולי מקום לפעול בעוד רובד והוא טיפול קבוצתי, שבו תוכל לקבל תגובות מחברי הקבוצה בזמן אמת לגבי התנהגויות ספציפיות שלך שמרחיקות את הזולת. אולי אתה פוגע בזולת באופן שאינך מודע לו ואולי החסך ההורי הגדול שלך גורם לך לציפיות גבוהות מאוד המתבטאות בתלות שמאיימת על הסובבים אותך. אלו רק שתי השערות שתוכל לבדוק באמצעות טיפול קבוצתי. התייעץ על כך עם הפסיכולוגית שלך. עצם ההתמדה שלך שנה וחצי בטיפול מעידה על כך שיצרת איתה קשר טוב שיש לו ערך כחוויה מתקנת וזאת בניגוד לניתוקי הקשרים שאתה מתאר וגם בקשר טוב צריך לשאת רגעי תסכול. דבר איתה על התסכול שלך מהטיפול, חלק מתפקידה להכיל זאת ונראה שהיא עושה זאת ועל האפשרות של הוספת טיפול קבוצתי בשלב כלשהו. על כל פנים, לא נשמע לי שקשייך קשורים בהכרח לנטייה המינית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il