הומופוביה ורגשות קהים
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
שלום פרופ' רובינשטיין, בעבר חשתי חרדה עצומה לנוכח אמירות הומופוביות, אשר לצערי, שלא כמו אמירות המכוונות נגד מזרחיים, ערבים, אתיופים וכו', מהווים חלק מהשיח לגיטימי בחברה הישראלית. אמירות אלו נאמרות גם על ידי אנשים כמו מנחם בן ויורם שפטל (דאינם דתיים) על דרך קבע. האם אתה מכיר את שני האנשים האלו ודעותיהם? מדוע , לדעתך, הם מתבטאים כך? האם אך ורק לשם הפרובוקציה? אציין שהחרדה שחשתי בעבר כשהייתי שומע את דעותיהם היתה עצומה, וכיום היא פחתה. מהי, לדעתך, הסיבה לכך? האם,לדעתך, מדובר בקהות חושים? זה די מטריד אותי. אשמח לקרוא את חוות דעתך.
שלום מיכאל, במסגרת הפורום הזה אני רואה את תפקידי בהתייחסות לחרדה שלך ולא לעמדות ההומופוביות שביטאו דמויות ציבוריות כאלו ואחרות. ההסבר היחיד שעולה על דעתי בהקשר זה הוא שייתכן ואמירות אלו עוררו בך חרדה משום שנגעו בנקודה פגיעה שלך, כגון הומופוביה עצמית/מופנמת שלך שאולי לא היית מודע לה והחרדה מבטאת הזדהות עם האמירות ההומופוביות, כאילו היית זקוק לאישור מאותן דמויות לנטיותיך המיניות. כמובן שזו רק השערה שיש לבדוק אותה בהקשר של סיפור החיים האישי שלך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
