מחכה לתשובה דחופה בבקשה
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
בני בן 8 ומגיל צעיר נמשך למשחקים עם הבנות - הן בגן היה כך והן בביה"ס כעת. הוא לא מתלהב מהימצאות בחברת בנים כלל (יש לומר גם לרוב נמנע מכך). שונא כדורגל ומשחקים שבנים בד"כ מתלהבים מהם. יש לו אחות גדולה ואח קטן, אך לדעתי זה לא קשור לכלום. אנו מאוד מוטרדים ורוצים לדעת שני דברים: 1. האם זה אומר בהכרח שהוא "קוקסינל"? 2. מה נוכל לעשות והאם אפשר בכלל לשנות זאת?? (האם זה גנטי לגמרי?) בבקשה אל תאמר לי את התשובות הנדושות שעלינו לקבלו כפי שהוא, ואל תייעץ לי ללכת להדרכת הורים. ממש לאחרונה הוא סיים תרפיה באומנות, וגם עם התרפיסטית היו לנו שיחות על כך שלא נתנו לנו מענה. אני מודה שקשה לי מאוד עם זה. מדובר בילד חכם ויצירתי מאוד, ואנו יודעים שבקרוב הוא יהיה בודד וקורבן להתעללויות מצד הילדים, משום שהבנות תפסקנה לשחק איתו כי הוא בן, והבנים כבר עכשיו מתרחקים. אני יודעת שאסור להעיר לו על כך כי אז יהיה מבולבל ומתוסכל עוד יותר, אבל הנושא הזה של "קוקסינליות" באמת דוחה אותי. מה לעשות???
שלום לאמא הדואגת, אני מבין את המצוקה שלך ואכן צפויה לכם התמודדות לא פשוטה כמשפחה. נלך מהקל אל הכבד: אין בשלב זה לדעת אם בנך יתפתח דווקא כטראנסג'נדר ("קוקסינל") או כהומוסקסואל. אני מניח שבאופן יחסי יהיה לך יותר קל עם האפשרות השנייה. לא נראה לי שאפשר לשנות זאת, בין אם הגורם גנטי, סביבתי, או כפי שמקובל לחשוב כיום - משולב. יש דברים מולדים שדווקא כן ניתנים לשינוי (למשל, תכונות אישיות כמו מופנמות) ויש דברים סביבתיים שאינם ניתנים לשינוי. השינוי היחיד האפשרי הוא ההשלמה עם המצב. חשוב מאוד להפריד בין טובתכם כהורים וטובת הילד. הכיוון של טיפול באומנות נשמע באמת מאוד מתאים עבור הילד כדי לבנות את עצמו. בטיפול פסיכולוגי בכלל קיימת כיום בהחלט מגמה של חיזוק הצדדים החזקים במקום ניסיון לתיקון הצדדים החלשים, דבר שהוכח כלא יעיל: http://www.giditherapy.co.il/?p=662 ולפי תיאורייך, מדובר בילד חכם ויצירתי שבהחלט ניתן לעזור לו לבנות את עצמו בכיוון שלו, כך שהדימוי העצמי שלו יהיה גבוה מספיק כדי להתמודד עם הלחצים הסביבתיים שצפויים לו. ואולם, כדי להתמודד עם לחצים אלה צריך להיות לו גם גב הורי חד-משמעי שקודם כל מפריד בין מה שאפשרי ומה שבלתי אפשרי ובין הצרכים שלו והצרכים של הילד. מטבע הדברים, חלק מהדאגה שלכם קשור בעניין התדמיתי שלכם כמשפחה עם ילד כזה. זה חלק שאפשר לטפל בו. כל ניסיון ללכת נגד נטיותיו של הילד לא רק שיפגע בו כעת אלא בהחלט עלול ליצור בעיות נפשיות אחרות בעתיד. קבלת הנטייה (בלי לעסוק בשאלה אם יתפתח להיות הומוסקסואל או טראנסג'נדר) תאפשר לילד להתמודד טוב יותר וגם לראות בבית חוף מבטחים המקבל אותו כמו שהוא - אחרת, יראה גם בבית מקום לא בטוח בו הוא נאלץ להעמיד פנים על מנת להתקבל. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
א. אני מאוד מעריכה את תשובתך המהירה והמקצועית!!! ב. מעניין אותי באמת לדעת, אם לפי מחקרים שנעשו, האם הצליחו ניסיונות שנעשו לשנות אצל ילדים/בני נוער הזהות המינית ה"לא נורמטיבית" הזו. או שבאמת זה אבוד מראש? האם ניתן לחזות מעכשיו? מאיזה גיל בעצם ניתן לומר בוודאות שזו אכן נטייה לקוקסינליות? צריך להבין, שכבר מעכשיו הבנות מתחילות להתרחק (בצדק). ואז מה? הוא יהיה לבד???? אנו רואים שהילד אכן מראה סימני מצוקה, ואף התרפיסטית אמרה שהוא נראה מבולבל. איננו רוצים שהוא יהיה בודד חברתית. האם לשלוח ילד בן 8 לטיפול בנושא זה מעכשיו? האם לחכות? אינני יודעת כיצד אוכל להתמודד עם זה משום שכאמור, הנושא תמיד "הפחיד" אותי במוזרות שלו.