בהמשך לשאלה שלי מ-15.01.13

שלום אדית, אני ממליץ לך לקרוא את ספרן של דבורה לוז ושרה אבני, "אמא, יש לי משהו לספר לך" בהוצאת שופרא: http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=29426 קיימים כמה הסברים אפשריים לקורות את בנך, כל אחד מהם דורש הכרות אישית איתו: 1. ייתכן שהוא ניצל את מעט המשיכה שהייתה לו (ואולי עדיין יש לו) לנשים על מנת ללכת בתלם, כברירת המחדל של נער שגדל בחברה הטרוסקסואלית ולהימנע מההתמודדות הלא פשוטה שעדיין ניצבת, גם בימינו, בפני הומוסקסואלים. 2. הומוסקסואלים רבים (כמעט לכולם) יוצרים שפה משותפת טובה מאוד עם נשים ושני הצדדים נהנים מכך. לכן, להומוסקסואלים יש חברות אפלטוניות רבות ולנשים סטרייטיות רבות יש ידיד אפלטוני הומוסקסואל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=175 גם אם הקשר כלל מגע גופני, ייתכן מאוד שדווקא כהומוסקסואל או ביסקסואל הוא חש פחות מאוים ע"י אישה מאשר ע"י גבר (נערים בגילו דאז הם הומופוביים מאוד). 3. סיכוי נמוך יותר יש לאפשרות שבנך עדיין ביסקסואל, כלומר, נמשך במידה מסוימת גם לנשים אך העדיף זוגיות עם גבר: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בקרב ביסקסואלים אנו עדים לתופעה הנקראת "סדרתיות", כלומר, בתקופה מסוימת בחייהם ממומשת המשיכה לגברים ובתקופה אחרת המשיכה לנשים. אם בנך חי עם בן זוג בגיל כה צעיר, לא הייתי ממליץ לך לטפח תקוות שיבוא היום וישנה את "בחירתו". בכל מקרה, הייתי ממליץ לך לעמוד מנגד, לא להתערב באופן פעיל בבחירותיו ולהיות שם בשבילו בכל מצב, כמצופה מכל הורה. על מנת שתוכלי למלא תפקיד זה, בלי לשכוח את צרכייך שלך, הייתי ממליץ לך להיעזר באחת מקבוצות התמיכה של תהל"ה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il