הערכה עצמית והומואים

שלום טל, קודם כל, עשית כבר צעד מאוד חשוב בכך שפנית לפורום והצגת את העניין כבעיה רגשית. זה כלל לא מובן מאליו, משום שרבים הסובלים מההפרעה הזו אינם מגדירים אותה כהפרעה ותופסים את השינויים הגופניים הרבים שהם עושים כפתרון של הבעיה (ולצערי, רבים מדי המנתחים הפלסטיים שמשתפים פעולה עם ניסיונות אלה, שרק מחזקים את ההפרעה): http://www.giditherapy.co.il/?p=1026 http://www.giditherapy.co.il/?p=260 מדובר בהפרעת גוף דיסמורפית שהיא תת-הפרעה של הפרעה כפייתית (OCD), אלא שהאובססיות מתרכזות כל פעם באיבר או ב"ליקוי" (לרוב מדומה) אחר בגוף. הנטייה להפרעה יכולה להישאר רדומה, אך כמובן כאשר היא נפגשת עם סביבה ששמה דגש חזק כל כך על מראה חיצוני, הסביבה הזו מהווה כר פורה להחמרה. בהחלט קיים טיפול שיעילותו מוכחת בהפרעה, לפעמים יש צורך בליווי של טיפול תרופתי, לפחות בתחילת הטיפול ולפעמים לא (תלוי ברמת החרדה הנלווית לכך). הטיפול הוא בעיקרו בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (תוכל לקרוא על כך בספר "די לאובססיה" של רייד וילסון ועדנה פואה בהוצאת מודן), אם כי חשוב לא פחות לחזק את הדימוי העצמי בכללותו, שדימוי הגוף הוא רק חלק ממנו. מניסוח ההודעה והצגת הבעיה נראה שבהחלט יש מקום לאופטימיות לגבי תוצאות הטיפול. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il