פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

הי יש לי בעיה כשאני יוצא למקומות של גברים, כמו גן הרכבת או אוויטה, נורא קשה לי כשלא מתחילים איתי או לא מסתכלים עליי. מצד אחד זה מתסכל ומאכזב ומדכא, מצד שני זה מכעיס נורא. איך הם "מעזים" שלא להתחיל איתי? זה נשמע טיפשי אני יודע. אבל מבחינתי, לא מתחילים איתי=אני לא שווה=אין לי זכות קיום. מה דעתך?

שלום רגיש, הייתי מחליף את המילה "רגיש" במילה "פגיע". אף אחד אינו מרגיש טוב עם דחייה, אך אדם בוגר מבחינה נפשית יכול להשליט במקרים כאלה את המחשבה שהוא אינו חייב לענות לטעמם של כולם. במקרה שלך, כנראה בגלל דימוי עצמי נמוך, משתלט עליך זעם נרקיסיסטי של "איך הם מעיזים לא להתחיל איתי?" כאשר אתה "שוכח" שיש אנשים עם פחדי דחייה משלהם, יש לאנשים טעמים שונים ועוד ועוד. בקיצור, הצירוף של התרכזות בעצמך עם דימוי עצמי נמוך יוצרים את הזעם הזה ואני ממליץ לך לטפל בו בטיפול בגישה פסיכודינאמי אצל מטפל גיי-פרנדלי. האבחנות שאתה עושה על עצמך מעידות על יכולת טובה להפיק תועלת מטיפול כזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי, אתה מכנה את הבעיה או הנושא שאיתו פניתי כ"רגישות", ואני קורא כמה אתה מבטל את עצמך כאשר אתה מרגיש "לא שווה". ודאי, שיש פה קושי שהייתי מנסה לפתור או לפחות להתמודד איתו. לא היה ברור לי אם אתה מרגיש את אותן תחושות גם בהקשרים אחרים, למשל כשאתה לא זוכה לקידום בעבודה, או כשלא מזמינים אותך לסרט או שעיקר הבעיה מתעורר בהקשר ההומואי ובמפגשים המאוד מסוימים שבהם אתה נבחן כ"שווה" או "בלתי שווה". אין לי ספק שגן או בר מאפשרים מעט מאוד היכרות ומפנים לתשומות לב מידיות וענייניות. האם במסגרות אלה לא היו לך חוויות נעימות יותר של קבלה (או התחלה)? הייתי מיעץ לך להתרחק קצת מהמקומות האלה, ולו כדי ליצור לעצמך יותר שליטה עצמית בנוגע למה שאתה מרגיש. בהצלחה.

אני מנהל מערכת של קשר עם בן זוג בחור מקסים בן 25 ואני 33 ובת זוג שותפה לחיים מאין שלישליה אני רוצה להביא ילד לעולם אך בן זוגי מתנה זאת כסיום הקשר שלנו ואני בדילמה מצד אחד אני "מת "לילד ועומדת לפניי האפשרות ומצד שני המחשבה שהקשר שלנו יסתיים גורמת לי צער ותסכול אני לא מוכן לוותר על האבהות ועל הקשר שלי עם בת הזוג ולא עליו כבן זוגי לחיים אהובי יקיר נפשי והחלק המשלים שלי. נא עזרתכם ותגובתכם תודה

שלום עידן, אתה באמת רוצה ליהנות מכל העולמות, אך לשם כך אתה זקוק לשיתוף פעולה של כל המעורבים בדבר. אני רואה איזה שהוא כשל אמפאתי שלך לראות את הדברים מנקודת מבטם של בן ובת זוגך והדבר שווה לדעתי כמה שיחות עם מטפל גיי/בי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי עידן האם עולה בדעתך להביא ילד עם בן זוגך? נשמע שהקשר עם בת הזוג "משרת" מטרה מאוד מסוימת וחזקה, שאולי יש מקום להגשים אותה איתו. מה דעתך?

שלום יש לי שאלה כללית שקראתי עליה, אדם בוגר מעל גיל 25 שאין לו והוא לא רוצה חלילה ניסיון עם אותו בן מינו ,אבל חולפות לו מחשבות גם אם זה זכר או נקבה שנהם , הכל בגדר מחשבות, אין לו ניסיון בכלל בין שני המינים , הוא מעדיף אבל שחייו יהיו רגילים להתחתן עם אישה להקים משפחה אבל דרוש בו בטחון עצמי כדי להוציא מחשבות שהוא לא רוצה לחשוב אלא רק מחשבות רגילות להכיר מישהי להתחתן להקים משפחה חיי אושר שהוא רוצה טובים, השאלה המציאותית היא איך יעביר לעצמו בטחון עצמי שיוכל להכיר מישהי ולצעוד לאט לצעד של חתונה למרות שאין לו ניסיון ? האם יוכל להתגבר על מחשבות לא רצויות לו ? תודה

שלום אור, לא ניתן לחסל משיכה לבני אותו מין (מה שאתה מכנה "מחשבות"), אך אין חובה לממש כל משיכה. אם אתה נמשך גם לנשים, תוכל לממש את המשיכה הזו בצורת חיי זוגיות ומשפחה רגילים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום נכון הבחירה שלי היא לחיות חיים רגילים להנשא לאישה להקים משפחה יותר מכל זו השמחה שלי אך שאלתי האם זה שאין לי ניסיון המחשבות לא מפריעות ? תודה

תקשיב לי- תתנסה עם בחורים תראה איך זה. השד לא נורא כל כך זה אפילו חויה מהנה. אם תחילט שאתה בכל זאת מעדיף נשים לך עם זה זה הזמן להתנסות. אני התנסיתי עם שני המינים ואני אישית מעדיף נשים אבל עם גברים זו היתה חוויה סוערת מסוג אחר שלעולם לא אשכח. מני

שלום גידי, בן זוגי ואני מתמודדים עם שאלות רבות בזוגיות עקב נטיותיו המיניות, -הוא נשמך לנשים וגם לגברים. יש ביננו אהבה גדולה, אנו נשואים, ורוצים להקים יחד משפחה. בעקבות כל זאת נמצאים גם בטיפול זוגי. גלשתי באתר שלך וקראתי את מאמריך בנושא, אתה מזכיר כמה פעמים (גם בתגובותיך לגולשים) נושא של הסדרים שונים במקרים כאלה בין בני זוג. אני מבינה שאתה מתכוון לנישואים פתוחים שיש בהם גבולות ומעין "חוזה" בין בני הזוג שמקובל על שני הצדדים. מתוך נסיונך, האם הסדרים אלו לא פוגעים בקשר, לא פוגעים בתחושת האמון, והייחודיות שבקשר? נראה לי שזה מאפשר לביסקסואל לחיות חיים שבו הוא ממש גם את הדחף לצד השני, אולי גם ריגוש לשני הצדדים, אך האין זה בעצם מחבל בזוגיות? תודה..

שלום אנונימית, הסכנה בכל קשר פתוח הוא שאחד הקשרים הצדדיים, שנועד להיות מיני בלבד, יתפתח ליותר. אי-אפשר לתת "תעודת ביטוח" שבעלך לא יתאהב באחד הבחורים שבהם הוא ייתקל במהלך חיפושיו אחרי מגע מיני בלבד. מניסיוני בטיפול, ברוב המכריע של המקרים הדבר לא קרה והקשרים נותרו מיניים ומזדמנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אני לא חושב שפניה לסטטיסטיקה תעזור כאן. השאלה היא מה את מרגישה (ולו) רק עם העובדה שהוא יקיים יחסי מין באופן קבוע עם גברים. זה נראה לי נכון מאוד מבחינתך לרצות לגדל משפחה עם מי שיוכל לתת לך את כל התשומות הרגשיות והמיניות הנדרשות, ואת צריכה לברר בעצמך האם את מוכנה לקחת סיכון שאלה לא יהיו לך במסגרת הקשר. הייתי אולי ממליץ לך גם על טיפול פרטני, שיהיה לך נוח יותר לברר את השאלות האלה עם עצמך.

תודה על תגובותיכם, אני אכן גם מטופלת פרטנית.... ומה במידה ובעלי יהיה מוכן "לוותר" על קיום יחסי מין עם גברים מתוך מקום שהוא מוצא סיפוק רגשי ומיני בקשר עימי, מתוך נסיונכם, האם זה גם קורה?, או שאני חיה באשליה?.... ממה שאני יודעת נישואין פתוחים לא עובדים... אנחנו לא כ"כ מכירים אחרים במצב דומה לשלנו, בעצם מה עושים במצב כזה? בעצם הרי בכל קשר מונוגמי יש וויתור על מין עם בני זוג מזדמנים אחרים...

דר' שלום,אני נער כבן 16 ושבעה חודשים,כשהייתי קטן הסתכלתי רק על נשים גברים בכלל לא מעניינים אותי בחיי היום יום בחטיבה תמיד הסתכלתי על נשים בכתה ט' בערך הרגשתי שאני נמשך מינית אל אחד מחברי כשהייתי "בודק" את עצמי הייה עומד לי אבל זה היה רק אליו. חשוב לי לציין שבכתה ו' בערך ניסיתי לקיים יחסי מין עם ילד אחר. הנושא לא עניין אותי ואם אני זוכר נכון לא הייתה לי זקפה. חשוב לי לציין שבחיים לא הסתכלתי על גבר אלא רק הסתכלתי לראות "לבדוק" האם הוא עושה לי את זה ובחיים לא עשו לי את זה זה לא משך אותי כלל בכלל. מאז אותו מקרה הייתי מאונן על בנים ועל בנות.כשהייתי מאונן על בנים הייתה בי תשוקה כזאת גמרתי ממש ממש מהר. אך כשהגעתי לתיכון המשיכה שלי כלפי אותו ילד הפסיקה,לא חשתי בכלום,וגם עכשיו כלל וכלל לא,גם ניסיתי לבחון את עצמי ונגעתי לכמה מחברי באיבר המין,וזה לא עורר בי כלום. כשאני נוסע לבצפר או כשאני ברחוב וכשאני לא חושב על "לבדוק" אני מסתכל אך ורק על נשים ורק הן מגרות אותי ואני נמשך אליהן בצורה חזקה. הלכתי עם כמה חברים לקניון והייתה שם מוכרת ממש ממש מושכת ורק מלהתקרב אליה הגעתי לזיקפה. גם באוטובוס כשלפעמים הייתי נוגע בטעות לבנות בשדיים בלי כוונה זה היה ממש ממש מגרה אותי והייתה לי זקפה.עד עכשיו כשהייתי מאונן על גברים זה היה ממש ממש עושה לי את זה והייתי מגורה מהר. אבל הנושא התחיל לפני שבוע וקצת בערך. כשניסיתי לבדוק את עצמי זה לא עשה לי כלום כשניסיתי לאונן על גברים זה לא גירה אותי או משהו ואפילו כשמישהו נצמד אלי באחוריים הרגשתי תחושה של"זוז זה דוחה אותי" וישר זזתי. מאז שאני ילד קטן תמיד נמשכתי לשדיים זה ממש ממש עושה לי את זה. תמיד בנות מושכות אותי. יש לי חברה אנחנו חברים כבר שלושה חודשים,כשאנחנו מתנשקים יש לי זקפה,בפעם הראשונה שנגעתי לה בציצי היה לי גירוי כזה ואז עמד לי ממש אבל כשאני נוגע בה בציצי(בחזיה) עומד לי אבל אין לי את אותו גירוי. אני מאוהב בה חזק,ממש ממש חזק,חשוב לי לציין שבחיים לא הרגשתי משהו אל גבר ובחיים לא רציתי לעשות משהו עם גבר,זה דוחה אותו המחשבה לעשות משהו עם גבר(לא גורמת לי להקיא או משהו אבל זה ממש לא לדעתי לעשות משהו עם גבר זה לא מושך אותי) כשאני מאונן על בנות אני מגורה הרבה יותר מאשר שכשאני מנסה "לבחון" את הגירוי שלי כלפי בנים. למעשה כשאני מנסה לאונן על הומואים זה לא מגרה אותי ורק כשאשר אני מנסה לאונן על בנות אני מגורה ואז כשאני מחליף ללאונן על הומואים תוך כדי שאני עם זקפה מהסרט של הבנות אני מקבל גירוי כלשהו מהבנים אבל ככה זה גם כשאני מאונן על בנות אני מרגיש זקפה אבל אין גירוי וכשאני עוצר וממשיך לאונן על בנות אני כן חש בגירוי. לפעמים כשאני מאונן על גברים זה כן מגרה אותי אבל לא בצורה שהייתה פעם,חשוב לי לציין שדיברתי עם פסיכולוגים והם אמרו לי שזה הגיל ושאנחנו מתגרים מכל שטות בגיל הזה.אני מרגיש שאני סטרייט ואני יודע את זה אני יכול לחוש את זה כשאני מסתכל על גבר,גם נוסיף שהגבר שאני מאונן עליו הוא יחיד ושום גבר אחר לא גורם לי לגירוי כלשהו. אשמח אם תגיד לי מה הבעיה,האם אני בי סקסואל? הומו? או שאני סתם סקרן לגבי המיניות שלי והכול תקין אצלי,אגב גם חלק מחברי אמרו לי שהם חשים משהו בצורה כזאת. אנא ממך השב לי במהרה,! תודה!:) ושבת שלום

טרייט ואני יודע את זה אני יכול לחוש את זה כשאני מסתכל על גבר תיקון:ואני יודע את זה אני יכול לחוש את זה כשאני מסתכל על בת*

שלום נער מתבגר, קראתי בעיון רב את שתי הודעותיך ותשובתי היא חד-משמעית: נכון לשלב ההתפתחותי המוקדם בו אתה נמצא, אתה מתנהג כסטרייט לכל דבר. מגרה אותך חזה של אישה, התקרבות לאישה וכד'. היטבת לתאר את מה שקרה ולא קרה לך עם בנים כסקרנות מינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שכחתי להגיד שכשאני רואה סרטים על גברים הסרט עצמו לא מגרה אותי כלל וכלל ואני לא מגיע לסיפוק או לזקפה,רק בנאדם אחד מגרה אותי מינית ורק במחשבה(לא במציאות) מכל הגברים שאני מכיר בחיים אל הסתכלתי עליהם חשוב לציין אנא ענה במהירות תודה!

שלום שוב, אם אתה נמשך לגברים בפנטזיה ואין לך זיקפה בזמן צפייה בסרטים כחולים, הסיבה יכולה להיות שהמשיכה שלך לגברים מלווה חרדה שמעכבת את הזיקפה. על כל פנים, מריבוי השאלות אני מבין שהפחד שלך שמא אתה הומוסקסואל התפתח לממדים של אובססיה ולכן מומלץ, אולי, לפנות לייעוץ פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הייתי רוצה לדעת איפה אני יכולה לקבל ייעוץ זוגי במחיר סביר לי ולבת הזוג שלי. הויכוחים שלנו הולכים ונעשים רגישים אני אוהבת אותה מאד ולא רוצה לאבד אותה. תודה

שלום טוטו, אני גם אינני מכיר מטפלים מתאימים וגם אינני יכול להמליץ על מטפלים פרטיים מעל גבי הפורום. אני מקווה שתקבלי המלצות דרך הדוא"ל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין מאוד עייפתי והותשתי מפגישות עיוורות (לא בדיוק עיורות רואים אחד את השני לפני) בד"כ אני צריך לנסוע במיוחד לת"א כדי להיפגש איתם ,וכל פגישה חוזרת על קודמתה נפגשים יש זרימה יש נושאי דיבור ניפרדים כידידים ולא שומע יותר מהגבר,זה מייאש,מעציב אותי,וגורם לי להרים ידיים,הרי הוא ראה איך אני נראה לפני,הייתה זרימה בפגישה ,למה זה חוזר התסריט הזה שאחרי המפגש הם נעלמים והנורא מכל שהם עוד אומרים שמאוד מתאים להם להמשיך להיפגש ועכשיו זה רק תלוי בי והם נעלמים. מה עובר עלי,אני לא חונק לא לוחץ מתנהג מאוד טבעי בפגישה,אבל לא הולך לי זה מכאיב לי עד מאוד שאני לא מצליח לעלות על הסיבה ,במהלך השיחות שלנו בפגישה עולה הנושא של גברים שקרנים ,לא אמינים,שמחפשים רק סקס וזהו שקשה למצוא אדם רציני היום ומה שקורה אחרי הפגישה אותו אדם מתנהג בדיוק ככה. אולי אני שואל בסוף הפגישה איך מתקדמים הלאה שאולי לחלק מהגברים זה מלחיץ . אולי לא נעים להם לפגוע אז הם אומרים שמאוד מתאים להם איך היית מייעץ לי לסיים פגישות,לשאול לאן פנינו מועדות? לסיים בהיה נעים להכיר אותך? מי צריך ליזום את השיחה אחרי הפגישה ? מתי היא צריכה להגיעה אותה שיחה? אולי אני שוגה בדרך הפעולה שלי,ואולי באמת רובם לא רציניים ,באים מתוך כאב וייאוש ומעבירים הלאה את הכאב שלהם למישהו אחר.

שלום אמיר, ייתכן מאוד שכבר נוצר מעגל קסמים, אשר בו אתה מעביר את נואשותך (כפי שמתבטאת בהודעה זו) במפגש עצמו ואתה פועל כצד המעוניין. אם השערה זו נכונה, הפגנת אדישות וקושי להשגה הם שם המשחק, באתגרם את הצד השני. עם זאת, זו אינה ההמלצה החביבה עליי. לדעתי, עצם הסיטואציה של פגישה עיוורת קשה, מלאכותית ובנויה כולה על רושם חיצוני. יכול להיות שזו אינה הדרך עבורך והייתי מציע לך לנסות לפחות בנוסף לכך דרכים נוספים להכיר גברים במסגרת טבעית יותר כגון עבודה או לימודים או לפחות מקום כמו מועדון או מסיבה שבו ניתן לקבל תשובה מיידית וחד-משמעית על מידת העניין של האדם האחר בך (חילופי מבטים וכו'). בסיטואציה כזו לפחות אינך תלוי בחסדיו של אדם אחד ויש לך הזדמנות לבחור ולהיבחר בו זמנית ע"י מספר רב של "מועמדים". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני חייב ללמוד,אין לי נסיון בתחום ההיכרויות ואולי אני עושה כמה טעויות אין בית ספר לתחום ובאמת חייבים ללמוד מנסיון,מישהו פעם אמר שכדי למצוא את הטוב צריך לעבור הרבה רע גם כדי לדעת להעריך את הטוב! פגישות בבית של אדם ,טוב או רע. עדיפות מקום נטרלי?למרות שאין ממש חוקיות אני יודע:) גם לגבי לשכב בפעם הראשונה או לא. להיות אני גם את זה אני יודע:),לא להראות סימני בדידות ,יאוש,פסימיות.לא לנסות להרשים יתר על המידה,לזרום טבעי שחכתי משהו??? השאלה הכי חשובה זה איך לדעתך צריך לסיים פגישה:) dont call as we call you? "נדבר"?" נישמור על קשר"?, צריך לשאול מה הלאה? פה נראה לי אני נופל בגדול. מראה סימני מצוקה וחוסר עונים. מה היית ממליץ? ומתי לדעתך צריך להתקשר לאותו אדם אחרי הפגישה? לשלוח אס אמ אס? האם לחכות שהוא יחזור אלי המשחקי כוחות האלה נמאסו עלי האמת?

היי אמיר, אתה מתאר תסכול מאוד נפוץ אצל הומואים שמחפשים קשרים, אבל אני יכול להרגיע אותך שיש גם אחרים ורק צריך לאתר אותם. יכול להיות שחלק מהעובדה שאתה לא מצליח בינתיים קשור בך. אולי המקום שאתה פוגש אותם לראשונה, או ההקשר הראשוני לא מתאים לצרכים שלך (היינו קשר רציני). חשוב אולי לשנות את המסגרת הזו (למשל לפגוש אנשים בקבוצות חברתיות או דרך אנשים אחרים) או אולי לדבר על כוונותיך מהפגישה הראשונה. אני לא חושב שיש פורמט קבוע לסיום פגישה ראשונה. אתה פשוט צריך לנהוג כפי שאתה מרגיש. בהצלחה!

רציתי לדעת מה עושים כשאת אמא לבת 23 יפה חכמה מצליחה ,סטודנטית שנה שלישית אחרי שרות צבאי מלא , עובדת משרת סטודנטים בחברת הייטק. אהובה על כל הסובבים אותה. כולם פשוט מתאהבים בה ומחמיאים לה על כמה שהיא מקסימה,והיא באה מבית חם דואג ואוהב .כל הזמן היתה עטופה באהבה ודאגנו לה (אולי יותר מדי) והיא יוצאת עם בחור תת רמה , כלומניק , חסר ערכים, ברוטאלי, שוביניסט (מהחינוך בבית כמו אבא שלו) בחור שפעם מרעיף עליה אהבה ופעמים אחרות רבות משפיל אותה ברבים, מעליב אותה , בוגד בה ולאחרונה עשה לה משהו קיצוני ונוראי שאפרט בהמשך.הוא עצמו לא רציני לחיים, אין לו מטרות , לא משקיע בעצמו, לא לומד , כל פעם מחליף עבודה, מסתכסך עם כולם ועוזב, הוא בן 29 כמעט. אם יש לו שאיפות בחיים, הוא לא מתאמץ כהוא זה לממש לפחות את החלק האפשרי שבהן.הוא לא איש שיחה , בחור צעיר עם דעות פרימיטביות נחרצות שוביניסט. וכולם ,החברים, משפחה ,מכרים, ואנחנו ההורים אומרים לה שהוא לא בשבילה ושיהיו לה רק צרות בחיים איתו, והיא ממשיכה בשלה ולא מקשיבה לאף אחד. כל מה שתארתי נודע לי עליו רק עכשיו לאחר שהם נפרדו לחודשיים, וחברות של בתי דיברו איתי ואמרו לי שצריך לעשות הכל כדי למנוע ממנה לחזור אליו, כי הוא נוסף לכל התחלואים והמינוסים שלו, פגע בה בצורה נוראית ואכזרית. וזה הסיפור . לפני חודשיים הוא, ככה סתם באמצע החברות שלהם שהיא למעלה משנתיים שמצידה נתנה לו את כל כולה ואת כל ליבה, בא ומודיע לה שהוא הולך לעבוד בחו"ל . סיפר לה סיפור שהוא נוסע לעבוד אצל חבר של אח שלו וכו.... והוא אמר לה שהוא אוהב אותה ושהם לא נפרדים , ושהוא יחזור וכו.... היא כמובן האמינה לו , ואז התגלה לה שהוא נסע בעצם לגור עם בחורה שהכיר מחו"ל, וחי איתה חיים כפולים שם, במשך חודש וחצי, וגם לבחורה לא סיפר שיש לו חברה בארץ, כשבתי גילתה זאת היא התקשרה אליו כמובן עם בכי , ותוכחות .והוא מצידו הכחיש ואמר לה שהיא משוגעת ,שהיא מדמיינת ושהיא צריכה פסיכולוג. בסוף לאחר שהוא לא יכול היה להתחמק מהאמת וההוכחות הוא הודה בבגידה , ובזילזול המשיך בשלו , ובעט ברגשות של הבת שלי בלי סנטימנטים.הבת שלי כבר ידעה שאין לה מה לחשוב עליו והתחילה לצאת יותר עם חברות, וניסתה להכיר אנשים חדשים, אבל לרוע המזל לא היה לה שקט לזמן רב, כשהבחורה התעשתה וקלטה את הטיפוס וגם נודע לה על החברה בארץ שהוא עזב,היא סילקה אותו והעיפה אותו בחזרה לכאן, היא יצרה קשר עם בתי ואמרה לה שאסור לה לחזור לנוכל ולשפל הזה.הוא חזר לארץ וכל החברים שלו כעסו עליו. החבר הכי טוב שלו אמר לו "איך יכולת לעשות לה דבר כזה לבחורה כזאת טבה? היא לעולם לא תחזור אליך." והוא התערב עם החבר שלו על סכום כספי(כביאכול) ואמר לו : " אני מתערב אתך שהיא חוזרת אלי תוך יום". הוא התקשר לבת שלי והתחנן ובכה לה שהוא אוהב אותה ושהוא לא יכול בלעדיה ושהוא מצטער, ושהוא ילך לפסיכולוג, ושהוא זקוק לה והיא גם מתוך רחמים וגם מתוך אהבה (כנראה שהיא עדיין אוהבת אותו) השתכנעה וחזרה אליו. כולם אמרו לה שהוא נוכל וצבוע ושהוא בודד עכשיו ,ושהוא לא ישתנה, וזה לא עזר. היא לא יודעת שאני יודעת מכל הסיפור. בלי קשר לסיפור הבגידה, אנחנו ההורים שלה תמיד אמרנו לה שהוא לא בשבילה ושהיא צריכה למצוא מישהו אחר, אבל לא לחצנו עליה, קיוינו שזה ייגמר, והיא תבין לבד, ושהדברים שהסברנו לה יחלחלו ויעשו את שלהם. רצינו שתרגיש טוב ונוח בבית ולא רצינו שתמצא אצלו מפלט ללחצים שלנו. אבל זה לא נגמר , והזמן לא פועל לטובתה .ואני כל כך מודאגת. אני יודעת שהחברות הזאת חייבת להגמר , אסור לה להתחתן עם בן אדם כזה. (חיה כזאת).כל הזמן הייתי נחמדה אליו בשבילה, ועכשיו אני לא יכולה לסבול אותו ולא אוכל לסבול שהיא תהיה איתו. אני לא יודעת מה לעשות ואיך להשפיע עליה. כל מילה שאני אומרתלה, רק מרחיקה אותה ממני וגורמת לסיכסוכים בינינו. היא לא מקשיבה לי ולא מקשיבה לאף אחד. מה אני יכולה לעשות? אני ממש דואגת. כשהיא חזרה אליו , היא שיקרה לנו ואמרה שהיא ישנה אצל חברה, היא לא ענתה לטלפונים, גם לא לחברות שלה, וסיפרה להם שהוא החביא את הטלפון שלה, כי הוא לא רצה שיתקשרו אליה וישפיעו עליה. (כי הוא יודע שהן שונאות אותו). אני יודעת שהבת שלי צריכה שיחות להעצמה נפשית מגורם מקצועי, זה ברור לי עכשיו. יש לה דימוי עצמי נמוך .ואף אחד לא מבין למה , היא חכמה ויפה ומצליחה בכל דבר שהיא עושה. והיא קיבלה כל כך הרבה אהבה ופירגון בבית. איך אפשר לעזור לה? אני לא רוצה לנקוט בפעולות שגויות שיזיקו לה יותר. אין לי נסיון במקרים כאלה. היא הבת הבכורה שלי, אני מבקשת עזרת פסיכולוג

שלום שיילי, פורום זה מיועד להומוסקסואלים, ביסקסואלים ולסביות. אנא הציבי את פנייתך בפורום פסיכותרפיה הסמוך ואשמח להשיב לה שם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

היי ד"R גידי הכרתי לפני שבוע וחצי מישהו בן 21 שמגדיר את עצמו ביסקסואל. המפגש הראשון( לאחר שיחות של תקופה לפני הפגישה -שבועיים ויותר) היה מצויין: הייתה תקשורת טובה ישבנו בבית קפה ושוחחנו מעל לשוש שעות ,לאחמ"כ אפילו זרמנו למגע (ללא חדירות) הוא החמיא לי וגם אני ואני הרגשתי כלפיו משהו.. אולי נדלקתי גם כי אני די נמשך אליו. למרות שהיה צריך להתעורר מוקדם למחרת הוא נשאר איתי והייתה תחושה של תשוקה ,אך לא גמרנו (אולי הוא חש שלמרות המשיכה טיפה הייתי לחוץ ולא ממש עמד לי באופן מלא כי לא ראיתי עצמי זורם באותו הערב אולי ) לאחר המפגש דיברנו מעט באופן וירטואלי , ומאז לפני כשבוע וחצי לא נפגשנו (הוא בבסיס סגור ומשתחרר בסופשים) , אך שמתי לב שהוא מגיב ומדבר איתי , אך לא בצורה של רגשות כפי שהביע אותם בזמן הפגישה ..האם הוא מפחד מרגשותיו אליי? האם הוא נמשך? שאם לא אז לא היה נשאר איתי ככ הרבה שעות ביחד במגע צמוד שלי ושלו .. מה לדעתך הגורם לכך שהוא פחות מגיב ? אני משתדל לא להראות יותר מידיי סימפטיה כדי לא להיפגע וכדי לא להבריח כמובן. אני טיפוס רגשי אבל שקול גם מבחינה רציונלית . אני יודע שהיה כבר בעבר עם מס' גברים ואני לא הראשון שלו. הוא הרגיש איתי נינוח ביותר בזמן הפגישה ולא הפגין לחץ (אולי אני טיפה הייתי לחוץ בזמן הסקס כי לא חשבתי על זרימה מלאה אפילו שנמשכתי אליו וחוץ מזה אני נהנה מאוד בסקס ללא חדירות גם) השאלה בעצמם אם הוא נמשך והתקשורת הייתה טובה אז מה בעצם גורם לו להתרחקות מסויימת? מה ממליץ לעשות בברכה רבה ירין

שלום ירין, שיחה של שש שעות במפגש ראשון מעידה, ללא ספק, על התקרבות גדולה מאוד, ואולי אף מפחידה (את אותו בחור). בנוסף, להיות ביסקסואל בגיל כה צעיר פירושו של דבר, בין היתר, להשאיר את פתוחה את האופציה לקשר נורמטיבי עם אישה. אינני יודע אם זה המצב, אך אלה גורמים שכדאי לך לקחת בחשבון כדי לא להיפגע. המלצתי היא לשמור על מרחק, או בניסוח אחר, מרחב מחיה, עם אותו בחור. קח צעד אחד או שניים אחורה ואפשר לו להתגעגע אליך. בדוק אם הוא יוזם. ראה מה קורה בסופי שבוע - האם הוא יוזם פגישות? וכמובן, קח גם את ההצהרה על ביסקסואליות בחשבון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שמתי לב שאתה מייעץ מספר פעמים לאפשר מרחב מחיה, לתת לצד השני ליזום.. אבל מה אם הצד השני יחשוב שאני לא מעוניין כי אני לא יוזם?

הוא מנהל של איזשהו סניף של רשת בתי קפה ידועה. רק בגללו אני מגיע לסניף מספר רב של פעמים בחודשים האחרונים, בשביל האפשרות שאולי יתפתח משהו. לא בטוח שהוא בקטע, אינטואיציה אומרת שכן. מבטים מדי פעם. אני מרגיש את זה. אבל לצערי אין לי אומץ ליזום משהו. והוא לא יוזם (אולי הוא חושב שאני לא מעוניין, אולי הוא לא מעוניין, אולי הוא לא בקטע, אולי הוא לא פנוי). אני בראש בונה לי כל מיני תרחישים דימיוניים - שהוא מתחיל איתי, או אני איתו, ואנחנו נכנסים למערכת יחסים ורודה וממושכת. אבל הכל בראש. מה יהיה איתי? אני אמצא אהבה מציאותית פעם? ריאלית?

שלום יאסו, ברור, שאם תמשיך לחיות את הפנטזיה הנוכחית שלך, בלי לעשות מעשה ולבדוק, לא תמצא אהבה אמיתית. מצד שני, חשוב להבין את הפונקציה ההגנתית שפנטזיה זו מספקת לך. היא, למעשה, מונעת ממך להתחיל קשר לא רק עם אותו בחור אלא עם בחורים בכלל, משום שאתה מנקז את כל האנרגיה הנפשית שלך אליו, כאשר רוב הסיכויים הם שזו אהבה בלתי אפשרית. מדוע אתה נזקק לפנטזיה זו? השערתי היא שהסיבה לכך היא דימוי עצמי נמוך שלא מאפשר לך את ה"שפשוף" שעוברים בחורים רבים כאשר הם חווים דחייה. לכן, המלצתי לך היא לפנות למטפל גיי-פרנדלי ובעזרתו לטפל בדימוי העצמי הנמוך באופן שיאפשר לך לנקוט צעדים מציאותיים יותר למציאת בן-זוג. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, הייתי רוצה עזרה דחופה. הבת שלי לסבית והיא בוגרת, אחרי גיל ה- 20. היה בינינו נתק של מספר שנים וכיום אנחנו בקשר חדש. לאחרונה היא התוודתה בפני שהיא מאוהבת בי. אני לא יודעת איך לנהוג, האם אני מגיבה ונוהגת איתה בצורה נכונה ומצד שני אני לא רוצה לאבד אותה. אודה באם תוכל לעזור לי ולכוון אותי איך להתנהג איתה. חייבת עזרה דחופה ביותר

שלום סאמי, אינני יודע אם לאהבה של בתך אלייך יש קשר לנטיותיה המיניות. מה שברור הוא שהיה נתק, שכל בת זקוקה לאמא ושאת מרגישה מוצפת. המלצתי לך היא לפנות למטפלת משפחתית יחד עם בתך כדי לעשות קצת יותר סדר ביחסים ביניכן, לעזור לכן להגדיר דברים, לגלות חמימות זו כלפי זו ויחד עם זאת לשמור על גבולות בין אם וביתה. הנה קישור לרשימת המטפלים המשפחתיים המוסמכים לפי אזור מגורים: http://www.mishpaha.org.il/?CategoryID=158 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בן 25 שנמשך לגברים אך מעולם לא הייתי עם גבר ולא התנסתי בשום חוויה מינית עם גבר ולו הקטנה ביותר. זהו משהו שפשוט לא מתקבל מתקבל על הדעת מבחינתי . אני לא דתי או משהו כזה. גדלתי בבית מאוד פתוח ואין זה קשור בכלל לסביבה שלי אלא רק לעצמי ולדרך החשיבה שלי. אין לי בעייה עם הומואים לסביות וכל הנוגע לדבר. רק כשזה נוגע בי אני פשוט לא מוכן לקבל את זה. זו בפירוש אינה צורת ודרך החיים בה אני חושק. העולם הזה זר לי לחלוטין ואין לי כל רצון להחסף אליו. קיימת אצלי משיכה לנשים או לפחות ברצון להיות בזוגיות עם אשה. והדרך בא אמצא את עצמי מאושר היא רק בחיים משותפים עם אשה וילדים ובבנית משפחה חמה ואוהבת. המשיכה המינית לנשים אצלי גם קיימת אך באופן חלש יותר. ורוב נסיונותי חלו כשלון ואכזבה אכזבה לבת הזוג אני מניח וכומובן אכזבה מרה מבחינתי שכן מה יביא אותי כן לחשוק ולרצות בסקס. ולעשות את הדבר הטבעי ביותר של האדם מהי הדרך שתביא אותי לחיים בהם אני חפץ??????

לא ברור לי מה הבעיה שלך. אתה לא מעוניין באורח חיים של הומוסקסואל ולא חי בפועל כך. אני מציעה שתדבר עם אנשים כאן שחוו חוויות דומות. שלך תמיד

אני אומנם לא חיי חיים של הומוסקסואל ולמעולם לא התנסתי בחוויה מינית עם גבר. סביר להניח שגם לא אתנסה ואני מניח שכאן רובכם הגדול יאמר שאני טועה אך מה לעשות כך החלטתי. אני בכל זאת רוצה לדעת מה אני יכול לעשות על מנת להנות ולרצות סקס עם אשה. כי רגשית אני יכול להתאהב בנשים ולהרגיש מאוד בנוח איתן אך במבחינה מינית אני לא מרגיש משיכה עזה ואת הצורך של קיום יחסים. לא חוויתי אורגזמה עם אשה, אלא רק כשאני לבד. עם איזה סוג של נשים לדעתכם אני צריך להתחבר בכדי להיות בזוגיות, שיכולה להביא גם ליחסים רציניים של הקמת משפחה. איילו נשים יצליחו להבין את בעייתי ולהתמודד איתה ואיך בכלל אני אמור להציג זאת בפנייה?

שלום אוסקר, אם לא הצלחת לתפקד מינית עם אישה, התחזית בכיוון זה אינה טובה. לעומת זאת, די ברור שגם הקן המשפחתי שאתה חולם להקים עם אישה וגם רתיעתך מהקהילה ההומו-לסבית אינם נובעים מניסיון, אלא מעולם דימויים שניזון בעיקר מהדימיון. הומוסקסואלים מנהלים צורות חיים שונות. יכול מאוד להיות שדווקא אותן צורות חיים שאליהן נחשפת באופן חלקי דרך התקשורת או מתוך ראייה אקראית הן אותן צורות חיים ראוותניות או ססגוניות שדוחות אותך, בעוד יש רבים החיים בצורה סולידית הרחק מההמון הסואן. אני הייתי מציע לך להתנסות בשני הכיוונים ולקבל תשובה מתוך המציאות ולא רק על סמך הנחות יסוד שלא בדקת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

בכל הכבוד, ד"ר רובינשטיין נראה לי שהעצה שלך לבחור להתנסות עם גברים הנה עצת אחיתופל כי כפי שכולנו יודעים, וגם אני מניסיון אישי, לפעמים אין דרך חזרה...

אני לא חושב שאי פעם הייתי מצוי בלבטים נפשיים ורגשיים כל כך קשים כמו בתקופה האחרונה. במיוחד לאור השינויים הדראסטיים בחיי כתוצאה מהמעבר החד של החופש הטוטאלי למסגרת הצבאית הנוקשה ובייחוד, או יש להגיד בעיקר לנוכח הבדידות האינסופית שאני חש במסגרת זו ובכלל בחיי...משום מה היה לי נוח או קל עד עכשיו לדחוק הכל לצד ולהעלות את הנטיות שלי בצורת מפגשים מיניים ספורים עם גברים ולחזור לשגרה ה"יום יומית" שלי..אבל אני מוצא את עצמי מתוסכל נפשית כל כך ..שאפילו חלה ירידה בחשק המיני שלי וגם התחלתי לפקפק במשיכה שלי לגברים..אני מתחיל לחשוב שהמשיכה הזאת נובעת מעיקר מחסר בקשרים חברתיים עם גברים שהיו חסרים לי במהלך כל חיי. ושזאת רק בריחה מהתמודדות עם החיים האמיתיים. אני לא יודע מה לעשות עם עצמי כל כך..אני מרגיש שאני לוקח על הכתפיים שלי יותר מדי. אני לא מצליח להרגיע או לאפס את עצמי..כאילו אני כל הזמן חש צורך בלרצות לחיות חיים של אנשים אחרים. ושאני פשוט כישלון..

היי דולב, לא הצלחתי להבין מה מציק לך, אבל נשמע שאתה באמת בודד וזה הדבר הראשון שהייתי מטפל בו. נסה למצוא לך חברים חדשים, במסגרת הצבא או בכלל (אני לא יודע באיזו תדירות למשל אתה יוצא הביתה). אני בטוח שהתנסויות חברתיות חדשות יפחיתו מעוצמת הכאב והתסכול שאתה חש כעת וגם אולי יעזרו לך לברר את עניין המשיכה שלך לגברים. תוכל גם במקביל לפנות לתמיכה נפשית, אפילו בקווי הייעוץ הטלפוני או כאן, ובמידה שתרגיש נכון גם להיעזר במטפל מקצועי. תרגיש טוב!

שלום דולב, השירות הצבאי הוא אכן נקודת מפנה משמעותית מבחינה התפתחותית בחייו של כל צעיר ישראלי. בהודעתך אתה מעלה קשיים רבים ובסופה אתה מציג את המקור להם, דימוי עצמי נמוך. אני ממליץ לך בחום לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש, רצוי גיי-פרנדלי ורצוי באופן פרטי. הצבא מאפשר כיום פנייה לשוק הפרטי לצורך קבלת טיפול פסיכולוגי ואם אתה לא רוצה להיות יותר קדוש מהאפיפיור ואתה משרת קרוב לבית, תוכל לעשות זאת גם ללא ידיעת הצבא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין הבעיה שלי היא אולי תשמע קצת מצחיקה אבל יש לי בעיה שאני לא יודע כיצד להתחיל עם הבחורות במילים יותר מורכבות אני לא מצליח ליצור מצב שבחורות נימשכות אלי מבחינה מינית ורומנטית בכול פעם שהייתי מעוניין ליצור קשר עם מישהיא זה היה ניגמר לא טוב כתוצאה בערך באזור גיל 19 פשוט החלטתי שאני זה שלא מעוניין בקשר עם אף אחת וככה חלפו להן 7.5 שנים ויום אחד קרה איזה מיקרה שגרם לי לשנות את כל הגישה שלי לעיניין התחלתי שוב לנסות ליצור קשרים עם בחורות דרך הנט (אמרתי לעצמי אני יתחיל לאט להיתרגל לעיניין) במשך 3 חודשים שרפתי כל יום לפחות 4 שעות היתה לי רק תוצאה אחת מהעיניין אך היא לא בדיוק רומנטית הכרתי מישהיא באתר מקושרים ובאיזה שהוא שלב הקשר שלי איתה הפך להיות קשר עסקית ובנוסף חברי (אנחנו חברים ממש קרובים מדברים כל יום מיספר פעמים ביום) אבל בלי שום קשר לכל זה מה שקרה זה שהתאהבתי בא ובגלל שאני בן אדם מאוד היגיוני ומחושב (אולי קצת יותר מידי) אמרתי לעצמי שזה עלול להיות בעייתי קשר עסקי+מערכת יחסים ואמרתי לעצמי שאני שם לזה סוף ומחסל את כל העיניין (על ידי שימוש בצורת מחשבה היגיונית) ישבתי איתה לשיחה וסיפרתי לה הכל מה אני מרגיש וחושב ואפילו סיכמתי איתה שאני לא ינסה ליזום כלום ביננו (הרעיון היה לירות לעצמי ברגל כדי שמביחנה הגיונית זה מאוחר מידי כדי לבנות מערכת יחסים או במילים אחרות הפלתי את עצמי במכוון כדי לפספס את הרכבת וכתוצאה לאחר לעבודה) היא הרגישה הקלה כמובן מהסיבה שהיא (כמו כל השאר) לא נימשכת אלי בשום צורה שהיא אך העיניין עדיין לא תם חודשיים לאחר מיכן אני עדיין מרגיש אותם רגשות ולמעשה נוספה לי הרגשה של תיסכול לפני שבועיים החלטתי שאני הולך לשבור את המילה שלי (מה שאף פעם לא קורה) ואני מיתכוון לנסות לבנות איתה קשר הבעיה היא שאני לא ממש יודע איך לעשות את זה ואיך אני יכול לעורר אצלה את הרגשות המתאימים אני יודע שזה ניתן לביצוע יש אין ספור מאמרים על כל נושא הפיק אפ על הנט אבל מישפטים ומילים לא ממש עוזרות לי אני צריך משהו יותר מוחשי כמו דוגמאות שטח להעתיק מהם או לפחות משהו בסיגנון אני ממש צריך עזרה ופתרון המהיר יחסית כי הפסדתי מספיק זמן אני היום בן 27 ואני נימצע במצב שאף פעם לא היתה לי מערכת יחסים כל שהיא (גם לא דייט) העיניין מטריד אותי מאוד היה לי מיספר פעמים לפני חצי שנה שזה הביא אותי לדיכאון ומחשבות אובדניות אבל יצאתי מי זה אבל העיניין עדיין ממש מטריד אותי ובמקום לרחם על עצמי אני משקיע את כל האנרגיה שלי בלחפש ולמצוא ולממש פתרון לעיניין תודה רבה שהקדשתה את הזמן לקרוא פוסט זה אני ישמח לראות תשובה מימך מה אתה חושב על המצב ואני עוד יותר ישמח לקבל איזה שהיא הכוונה לאנשהו שיכול יהיה לעזור (אני לא מחפש טיפול פסיכולוגי ממושך שיקח כמה שנים אלה משהו שיעזור לי נקודתית כאן ועכשיו מקסימום משהו שיקח חצי שנה גג)

שלום לך, אמנם הפורום מיועד להומוסקסואלים, אך קראתי בעיון את פנייתך. קשה לי להאמין שיש טיפול מהיר לבעייתך, אך תוכל בכל זאת לנסות טיפול קבוצתי (בד"כ אנו מציעים אותו לאחר תקופה של טיפול פרטני). בקבוצה תוכל לקבל משוב אותנטי מבחורות, בתנאים מוגנים של תמיכה הדדית. כדי להתקבל לקבוצה תעבור ריאיון אצל המנחה ואם יש בעיה קשה יותר (למשל, הדיכאון והמחשבות האובדניות), הוא יפנה אותך לטיפול מתאים. אתר שבו תוכל למצוא קבוצות טיפוליות המונחות ע"י מנחים מקצועיים מוסמכים במחיר סביר הוא www.igroups.co.il . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אני בן 35 ומעולם לא יצאתי לדייט עם בחורה, לא כל שכן בחורה לוהטת לא כל שכן בחור. גם אני צריך עזרה. רוצה להיפגש?

יש לי בת בת 21 שהיא לסבית ועל כך היא סיפרה לי בגיל 16. אני כמובן קבלתי אותה כמו שהיא .לקח לי אמנם זמן לעכל אבל הבנתי שככה זה וזהו והבעיה היא שלי ולא שלה.יחסנו מצויינים ביותר ופתוחים,ביתי הוא ביתה וחברותיה חופשיות לבוא ככול שתבחר. לאחרונה גיליתי שגם בני בן ה-18(כרגע חייל בצבא בקורס קצינים)הוא הומו. אני חשדתי בכך ובגיל 17 ניסיתי לדבר איתו על כך אך הוא הכחיש והתחמק ובקש ממני לעזוב את הנושא ולא להתערב בעיניניו יותר. בכל אופן נתתי לו הרגשה שמבחינתי זה בסדר. לאחרונה יחסנו עלו על סירטון והקרע ביננו עמוק על רקע תסכולים גדולים שלו ממני.ואני כתבתי לו מכתב ובו העלתי את האפשרות שכל התסכולים שלו אולי נובעים מכך שלדעתי הוא הומו שעדיין לא יצא מהאחרון מחשש מפני החברה(הוא ילד שפעל ופועלהמון בקהילה ומוכר בישובנו מאוד).במכתב שהחזיר לי כתב בהתרסה שכל חבריו וכל שותפיו לעשיה וגם מפקדיו בצבא כבר יודעים על כך ורק אני נשארתי מאחור. אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה לשאול אבל אנסה: 1.למרות שאמרתי לו שמבחינתי הכל בסדר,הגילוי הסופי קשה לי מאוד ואני חרדה לגורלו ואני לא יודעת מה לעשות,ואני לא יודעת כיצד להתמודד ואני מאוד דואגת לו..

שלום שרון, אני מבין את התסכול שלך כאם. הדבר האידיאלי היה אילו היית פונה יחד עם בנך לטיפול משפחתי, אך אם בנך לא יקבל את הרעיון הזה, נסי לפנות לבדך ולהודיע על כך לבנך - אולי בהמשך הוא יצטרף. חשוב מאוד ללבן ולעבד את התסכולים שלו ממך ושלך ממנו. באופן ישיר, ביחסים בינך ובינו, באמת נראה לי עדיף שתכבדי את בקשתו ותניחי לו. לא נראה לי שזו בעיה שיכולה להיפתר ללא עזרת איש מקצוע מיומן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה על תשובתך. האם ניתן לקבל טיפולים כאלו דרך קופת החולים(אני במאוחדת ) או רק באופן פרטי? ואיזה סוג של מטפל אני צריכה לחפש? האם יש הסבר,חוץ מההסבר הגנטי,מדוע במשפחה אחת התחלפו כל היוצרות? זה מה שאני שואלת את עצמי כל הזמן

אז למה עוד לא עיכלת שהבן גם הומוסקסואל ולא הטרוסקסואל? מה גם שאני לא מבין למה לא קיבלת את זה מהשניה הראשונה, אבל נניח שזה עקב ההשפעה החברתית סביבתית עלייך, כמו על כולם. לא ניתן לתאר כמה מתסכלת העובדה שנותנים יחס קשה יותר להומוסקסואלים ויחס קל יותר ללסביות, שכן לא צריכים לעשות לא כך ולא כך, אלא להתייחס בשיוויון מלא להטרוסקסואלים, להומוסקסואלים, וללסביות. מתי יגיע היום הזה, אלוהיי?

התמכרתי למקום מפגש לגברים (גן הרכבת). אחרי שנים של היכרות דרך אטרף או צ'טים, הגעתי פעם אחת למקום הרכבת, ואז שוב.. ושוב ושוב. האוכלוסייה שם ברובה לא לטעמי, בעיקר גברים מבוגרים, אבל.. סוף סוף מסתכלים עליי, מתחילים איתי, אני לא רגיל. שלא לדבר שיש לך הזדמנות להכיר אנשים על אמת ולא וירטואלי. אבל אני כולה בתחילת-אמצע שנות ה20. אני מפחד להתמכר למקום מהסוג הזה. מילא בגיל 60, אבל בגילי..

שלום אסי, בעידן האינטרנט פיתחו, בעיקר בני גילך, דעה שלפיה המרחב הווירטואלי "מכובד" יותר להכיר שותפים מיניים או בני זוג מאשר מקומות ציבוריים. כידוע, גם באתרי ההכרויות ובצ'אטים למיניהם יש ביטויים לגסות רוח ופגיעה בזולת. לכן, אינני רואה כל פסול בהנאה שאתה מוצא באותו גן, ובוודאי בהנאה מכך שמגלים בך עניין. הפחד להתמכר קשור, להערכתי, בחידוש של המקום הזה לגביך ועם הזמן ההתלהבות שלך ממנו תפחת. יחד עם זאת, אם אתה מרגיש שאתה נסחף, אתה יכול להחליט ללכת באופן מבוקר (נניח, אחת לשבוע) ולבדוק האם זו הזירה המתאימה לחפש את מה שאתה מחפש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

הי אסי, נשמע שמה שחסר לך, למרות הנסיון המיני באינטרנט ובגנים, הוא קשר, מגע אנושי והתעניינות של הצד השני. האם לא תוכל למצוא את אותם דברים עם בני גילך ועם אנשים שגם אתה נמשך אליהם? תוכל למשל להכיר בצורה מבוקרת ונשלטת על-ידך גברים באינטרנט אך לכוון את ההכרות שלך למשהו שיהיה מעבר לכך. כמו כן, אתה יכול ללכת לפעילויות חברתיות שיש בהם בחורים הומואים בגילך ודרך פעילות אחרת לזכות לקבל את אותם דברים. נראה לי שזה ימתן את הדחף שלך להגיע לגנים ולהיות מתוסכל במידה שאתה מתאר כאן.

רועי שלום לך אל תקרא להומואים הומואים זה לא מכבד את המעמד.

אני גבר סטרייט וגר עם שותף שהוא לא הומו וכל פעם כשהוא יוצא מהמקלחת ורואה אותי הוא מסתיר את הבטן אז סתם רציתי לדעת אם זה מצביע על נטייה להימשך לגברים?

שלום לך, במקומות הבילוי המיניים הנועזים ביותר של הומואים, רבים מכסים את מבושיהם כמקובל בין גברים ונשים (למשל, במלתחות של סאונות). ייתכן שהסתרת הבטן נכנסת לקטגוריה הזו בבחינת בושה מפני גבר שהוא אובייקט מיני פוטנציאלי. כמובן שכדי לקבוע דברים נחרצים יותר צריך להכיר את הבחור שיכול להיות סטרייט ביישן, ללא משיכה לבני מינו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני רוצה להתחיל בטיפול נפשי כי אני חושב שיש לי המון בעיות בעקבות המשיכה המינית לגברים האם כדאי לפנות למטפלת או מטפל ? או שאין זה משנה...

שלום רועי, בלי קשר למין המטפל - חשוב מאוד שתפנה למטפל גיי-פרנדלי, כלומר, למישהו שיש לו ניסיון בטיפול בהומוסקסואלים ומכיר את הבעיות המיוחדות הניצבות בפניהם. כשאתה מדבר עם המטפל חשוב לשים לב שמצד אחד הוא לא יראה בנטייה המינית עצמה הפרעה נפשית ומצד שני הוא לא יתעלם מההומוסקסואליות ויאמר באופן אוטומאטי שההומוסקסואליות אינה מהווה בעיה עבורך. אלה שני קצוות שיש להיזהר מהם. מין המטפל חשוב מבחינה אחרת. חשוב עם מי מהוריך יש לך קשר בעייתי יותר ונסה לבחור מטפל מאותו מין (למשל, אם הקשר בעייתי יותר עם אבא, פנה למטפל גבר). במקרה כזה הקשר עם המטפל אמור להיות חוויה מתקנת של הקשר עם אותו הורה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי רועי הייתי בטיפול אצל מטפל ומטפלת ועניין המין לא היווה פקטור (אולי הוא יכול לשנות אם וכאשר השיחה תגיע לעניינים יותר פיזיולוגיים או מביכים). בשנים האחרונות אני נוטה להיות מטופל אצל גבר, אך אני חושב שלא צריך להיות הבדל. אני גם מתקשה לחשוב שיש היום מטפלים הומופוביים, כך שההגדרה של מטפל גיי-פרנדלי נראית לי מיושנת, אך אולי אני טועה. בהצלחה

שלום דוקטור ברצוני לדעת מה גורם לבחור רזה מאוד לאוהב גברים דמנים בעל עודף משקל במיוחד חזה בולט של גברים שמנים הודה לך אם תענה לי תודה

שלום מיכאל, אנא עיין בתשובתי ל-pit25 ששאל ממש אותה שאלה אתמול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום אני בחור דומיני בחור רזה ברצוני לדעת מה גורם לי להמשך לגברים שמנים עם ציצי וכרס בולט אני מדבר על שמנים כמו בלרדת בגדול

שלום pit25, אין דרך לתת לך תשובה דרך האינטרנט. בחירת בן-זוג, ואפילו פרטנר ליחסי מין, מושפעת ע"י גורמים שונים. לעומת זאת, אם אתה נהנה עם סוג זה של גברים, אין בכך כל פסול, גם אם הם אינם הבחירה המקובלת. אגב, זהו "ז'אנר" ידוע הנקרא "דובים" (נדמה לי שיש או היה אפילו אתר כזה) ויש בפירוש צעירים נאים הנמשכים לסוג זה של גברים. אני מציע לך להסתכל על הצד החיובי: בוודאי הצלחתך אצלם גבוהה מאוד יחסית לאלה שמחפשים "חתיכים". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני מרפרף פה בתשובות ואני מקבל התרשמות שהומוסקסואליות היא ברירת מחדל,אי אפשר לשנותה ומומלץ לזרום איתה. מהצד השני אני מסתכל על ההומואים סביבי, מרביתם נראים כבר זקנים בגיל צעיר, והם לא מצליחים ליצור זוגיות יציבה, הבדידות אוכלת אותם. אז נשאלת השאלה האם אפשר להקים זוגיות עם אשה ולפי טענתך אי אפשר, אלא אם כן תמשיך לספק את היצר עם גברים. כך או כך לפי הדעה שלך אין מוצא לאומללות.

היי דניאל אני רוצה לומר לך שבוודאי אפשר להיות הומו לא אומלל. אני מנהל קשר זוגי ויציב של למעלה מ-6 שנים שאינו יורד מקשר הטרוסקסואלי. שאלת האומללות נגזרת מהאופן שבו אתה תופס את עצמך, ממידת ההשלמה שיש לך עם הזהות המינית שלך ומהבגרות הכללית שלך. אין כללים של טוב או רע, נכון או אסור, כמו שאין משהו שהוא אינהרנטית משבש בלהיות הומו. ברור, שקשה יותר לחיות כהומו בחברה בה רוב מוחלט לסטרייטים ובמיוחד בישראל בה למשפחתיות ולהורות יש ערך "מקודש". מניסיוני אני יכול לומר לך שצריך לקבל את עצמך, אם אכן כך אתה. הקבלה היא לא תוצאה של מהלך רציונאלי או שכלי אלא הפנמה של "תכונה" או מרכיב אישיותי עמוק בזהות שלך. בהצלחה!

שלום דניאל, אני מצטער שזה הרושם שקיבלת מתשובותיי. נכון שהומוסקסואליות אינה ניתנת לשינוי, בוודאי שהמשיכה המינית אל בני אותו מין אינה ניתנת להכחדה. ביסקסואלים, הנמשכים במידה זו או אחרת לשני המינים, יכולים לבחור עם מי לקיים זוגיות. אצל גברים הומוסקסואלים יש אכן צורך בגיוון, דבר שעלול לפגוע בזוגיות. עם זאת, יש זוגות הומוסקסואליים רבים. כשאתה מסתכל סביבך, אני מתאר לעצמי שאתה מסתכל באתרי הכרויות או במקומות מפגש ואז ברור שלא תמצא זוגיות (הדבר דומה לחיפוש זוגיות במועדוני פו"פ), כך שבהחלט ייתכן שהחוגים בהם אתה מסתובב הם סלקטיביים לשלילה. עם זאת, נכון שמצבם של הומוסקסואלים אינו קל בגלל התיוג החברתי שעדיין קיים ומופנם על ידיהם מגיל צעיר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר אני בן 33 אני בארון ואני מרגיש שאני כבר לא ילד ומאוד רוצה להחליט מה אני רוצה בחיים , רק שקשה לי לבחור מה נכון , אני וחבר טוב שלי הפכנו לזוג במשך השנתיים האחרונות, אנחנו מסתדרים מצוין המערכת יחסים לא התחילה מתוך התאהבות , היא איכשהו נוצרה , במהלך התקופה גם לא בדיוק הגדרנו שאנחנו זוג למרות שהיה מובן מאיליו , אנחנו 24 שעות ביחד מסתדרים ונהנים יחד. במהלך התקופה היו לי הרבה סטוצים עם גברים , אך לא יכולתי לתת לעצמי לנסות לקיים קשר אמיתי עם בחור ולהתאהב כי הייתי במעין זוגיות עם החבר הטוב שלי, החבר שלי מאוהב ואוהב אותי . אני בקונפליקט עם עצמי, אני לא מרגיש בתוכי מאוהב בחבר ,אני מרגיש אוהב ,הוא חשוב לי ונוח ונעים לי איתו.הוא רוצה כעת להכנס למערכת יחסים רצינית ואף להקים משפחה , מקובל עליו גם זוגיות פתוחה שאני לא ארגיש חנוק. יש ביננו קשר חזק ונעים אבל עדיין אני לא יודע אם מספיקה רק אהבה ונוחיות ללא שהיתה לי התרגשות והתאהבות בו,החבר הוא לא בדיוק הטעם שלי מבחינת מראה אך אני יודע שאני נמשך אליו כי יש לי זיקפה, הטעם שלי בבחורים שונה ויש אחרים שאני נמשך אליהם מאוד וחסר לי כל ההתרגשות והתאהבות אמיתית בבחור שעושה לי את זה. ההתלבטות שלי , האם להיכנס איתו לזוגיות רצינית להקמת משפחה או להפרד למרות שאנחנו חברים טובים ויהיה קשה להפריד זאת, מצד שני אני יודע שאין הרבה זוגות שמסתדרים מעולה כמונו, ואני מאוד מפחד שאני לא אסתדר בחוץ ואני אפסיד בחור מדהים כמו החבר שלי שדואג ואוהב אותי . ושוב מאידך ,אני פוחד שאני מפסיד את כל ההנאה של להתאהב בבחור שנדלקתי עליו, אולי אני פשוט חי בסרט אני לא יודע, החיים בקהילה לא קלים ורוב הבחורים לא מצליחים להחזיק מערכות יחסים והרבה נותרים לבד. מה הייתי ממליץ לי להכנס למערכת יחסים רצינית או לצאת ממנה עם כל הקושי הכרוך?

שלום יזהר, בכל תהליך של קבלת החלטות יש בחירה ובכל בחירה קיימת תחושת החמצה של האופציות בהן לא בחרנו. נראה לי שהבחירה שאתה עומד בפניה היא בין ביטחון וריגושים. הזוגיות עם חברך מעניקה לך ביטחון והעולם שמסביב קורץ לך בגלל הריגושים. יתר על כן, גם בצד הזוגיות יש לך מקום לריגושים, משום שהזוגיות פתוחה. לדעתי, זהו הסדר אופטימאלי מבחינת שני הצרכים המנוגדים בביטחון ובריגושים. קח בחשבון שדבר אחד הוא להיות בזוגיות וליהנות מהריגושים שבחוץ ודבר לגמרי שונה הוא להיות לבד, להיות ניזון מריגושים ולחזור לבית ריק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה, על תגובתך , אני רוצה לחדד את התלבטותי, אני מניח כי הבעייתיות אצלי נובעת מהסיבה שהקשר שלי עם החבר התחיל כחברים טובים כשעוד הגדרנו את עצמנו סטרייטים, במשך הזמן יצאנו אחד בפני השני מהארון, והתחלנו במעין זוגיות בה אנחנו יחד רוב הזמן מרגע שחוזרים מהעבודה, , הקשר בינינו כמו שכתבתי מדהים מסתדרים מצויין, החשש שלי הוא שנכנסתי לקשר ללא שהתאהבתי ולמרות העובדה שהוא שונה מהטעם שלי החיצוני בבחורים, מצד שני אני יודע שהוא מאוהב בי אך אני לא מאוהב, מבחינתי מדובר יותר בביטחון ונוחיות , די חסר לי קשר עם בחור שהתאהבתי בו והוא הטעם שלי, מצד שני כמו שכתבתי יש בי פחד גדול לעזוב אותו כי יש בינינו זוגיות מדהימה של הבנה אחד את השני ומסתדרים מצויין ולא בטוח שאמצא זאת עם אחרים , אני לא באמת יודע אם ניתן למצוא קשר חזק כמו של שנינו, קשה לי להחליט אם זה מספיק לי בחיים והאם יגיע יום שאצטער שהמשכתי בקשר או מצד שני שעזבתי את הקשר , סטוצים עם אחרים לא באמת מעניין אותי, חסר לי בחור שאני ארגיש מאוהב בו ותהיה לי התרגשות ממנו. עזור לי להבין יותר האם אני לא בוגר מספיק או שאני הגיוני בהתלבטותי ומה יהיה נכון יותר ?

יזהר שלום, המצב שתארת משקף התלבטות של הרבה אנשים בקשר זוגי, שבו קיים בטחון, אך עם הזמן ובאופן טבעי פוחתים הריגושים. אחת השאלות החשובות בעיניי היא מה יותר חשוב לך. אני אמנם לא בהכרח חושב שאתה חייב לבחור בין שניהם, אך בניגוד למה שיכול להעלות מתשובתו של גידי, אני חושב שלחיות במערכת יחסים פתוחה ולגדל משפחה יכול להיות מצב לא בריא לכל הצדדים שמעורבים. יכול להיות, שיש בך עדיין חלק שלא התבגר ושעדיין משתובב בסטוצים ובריגושים זמניים, ואולי זה גם קשור לעובדה שבגילך אתה עדיין בארון. העובדה שהקשר הזוגי שלך - שטיבו לא ברור לי דיו - אינו נחשף בעיני אחרים מאפשרת לך גם כן להתעלם ממנו, לפרקים, ולמסור את עצמך להתנסויות בלתי מחייבות, אך כפי שנראה מהפנייה שלך, לא מספקות. הייתי מייעץ לך לשמור איתו על קשר, אך להבהיר לעצמך ולו עד כמה אתה באמת נכון להקים איתו משפחה. אם הוא חשוב לך, אולי נכון יותר לתת לו להיות עם מישהו שיוכל להתחייב לו ולילדים שיגיעו בהמשך באופן ממלא יותר. מצד שני, כיוון שלקשר שלכם יש משמעות גם בעיניך, וכיוון שממילא היחסים הצדיים שלך פתוחים בפניו, הייתי משמר איתו את הקשר גם לעתיד.

מודה על תגובתך, כתבת יפה , אני אנסה להפנים וללמוד מתשובתכם , אגב חידדתי את התלבטותי בתגובה נוספת לד"ר יזהר.

אז ככה. הכרתי מישהו. נפגשנו כבר 3 פעמים. אני מרגיש נורא חסר ביטחון ומפחד כל הזמן שהוא "יזרוק" אותי. אני מרגיש שירד לו ממני, שלא בא לו להיפגש איתי יותר. אני מפחד לאבד את הקשר איתו. אני מצד אחד מפחד להיות נודניק ולהיות זה שתמיד מתקשר, אני רוצה שגם הוא ייזום, שגם הוא יתקשר. מצד שני.. הוא חשוב לי. מה עושים?

שלום שבוזי, מדבריך אני מבין שאתה היחיד שיוזם את הקשר והבחור נענה ליוזמותיך. פירושו של דבר שהבחור מעוניין וכמוך, גם הוא מפחד לקבל ממך תשובה שלילית. טוב אתה עושה כשאתה זהיר ומקפיד לא לנדנד, אך הייתי מציע לך לומר לבחור שמאוד תשמח אם גם הוא יתקשר. כמובן, שברובד עמוק יותר כדאי לך לפתח דימוי עצמי יותר חיובי בקשר לעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

חח מצחיק שזה הרושם שקיבלת. הרושם שאני קיבלתי הוא שהוא לא יוזם = לא מעוניין.

שלום! אני דותן בן 16 וחצי ויש לי שאלה שמטרידה אותי זמן מה בנוגע לחבר טוב שלי עוד מגיל קטן.. לפעמים קורה שכאשר הוא בא אלי הביתה אני נשכב על המיטה(על הבטן) והוא פתאום עולה עלי בצחוק?!? וכאילו דופק אותי לפעמים כאילו נגרר למכות והכל בגדר הצחוק לפעמים כשאני נמצא בתנוחה מתאימה לחדירה שלי הוא תופס בצחוק ומבצע כאליו חדירה ואומר בצחוק"איזה תנוחה" חח.. יש לציין כי לפעמים הדבר מתרחש בציבור לייד חברים אחרים.. ישנם עוד מקרים רבים על אותו עיקרון.. מזה אומר אליו האם הוא הומו דו או בעל נטיות שונות..? אודה אם אקבל תשובה..

היי דותן, המשחק הזה שאתה מתאר מוכר, אני חושב, להרבה נערים בנים בגיל ההתבגרות, ולא הייתי מייחס לו עצמו חשיבות מיוחדת. מה שנותר מעניין, ולא כתבת על כך בכלל, הוא מה אתה מרגיש כשהוא "רוכב" עליך ולמה הדבר כל כך מטריד אותך? האם יש בזה משהו שמאיים על הזהות המינית שלך? האם היית רוצה לפתח את זה איתו לכיוון הומוסקסואלי?

שלום דותן, כמו שרועי כתב לך, מגעים כאלה מקובלים בין ילדים קטנים ולפעמים גם בגיל ההתבגרות. השאלה אם זה נעשה באמת בצחוק, או שיש לך ריגוש מיני מהעניין. למשל, האם יש לך זיקפה כשזה קורה? האם אתה מגורה מינית כשאתה רואה בנים או גברים יפים? ומה בקשר לבנות? האם אתה מרגיש גירוי מיני כשאתה רואה בחורות? מה שאתה מתאר הוא רק סימפטום שיכול להצביע על נטייה הומוסקסואלית ויכול להצביע על השתוללות ותו לא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בן 23 לאחרונה התחלתי לעבוד אם ילדים במסגרת פרוייקט פר"ח. ואני הומוסקסואל.. קורה לי לפעמים שאני מתחיל ממש לפחד ולהלחץ מזה שעלולה לי להיות משיכה אליהם... אני מאוד אוהב אותם (למרות שהם לפעמים משגעים אותי - אני עובד עם ילדים עם בעיות התנהגותיות ורגשיות קשות) לא הרגשתי דבר עד כה לילדים ואין לי מושג מאיפה זה הגיע פתאום. אני לא מסוגל לשאת מחשבה שאולי אני יכול לפגוע במישהו קל וחומר בילדים. האם יש חשש לפדופיליה ? הייתה לי מחשבה לא אחת שאולי בעצם גם אני רוצה לחזור להיות לפעמים ילד אני לא יודע אם זה קשור.. בנתיים אין לי כמעט שום מחשבות מיניות על ילדים חס וחלילה אבל קורה לפעמים שאני איתם ופתאום נגיד מישהו מרים חולצה ואני נלחץ מזה רק מעצם המחשבה שאולי אני נמשך אליהם באיזו שהיא צורה.. אודה לך על תגובתך

שלום רועי, קודם כל, טוב מאוד שאתה מודע לתחושות המתעוררות בך כשאחד הילדים מרים חולצה וכד'. שנית, לפי תיאוריך מתקבל הרושם שמדובר יותר באיזו אובססיה שהתפתחה אצלך, אובססיה שאין חשש שתתממש. כפי שאנשים שסובלים מחרדה וחוששים להשתגע אינם משתגעים, גם אובססיות אינן מתממשות. נראה לי שאתה בשליטה, אך אני כן מעודד אותך לפנות לטיפול (רצוי אצל מטפל גיי-פרנדלי) בכדי לטפל באובססיה הזו (ואולי יש אחרות?). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הגבתי להודעה של שםבדוי - "מישהו לדבר איתו" - והיא לא הופיעה, הגבתי שוב אחרי כמה ימים וגם היא לא הופיעה. גם הגבתי להודעה של עצמי - "סטיתי מדרך החיים הנכונה בגיל 12" - בשביל לשאול שאלה נוספת, וגם התגובה הזאת לא הופיעה. זאת תקלה בפורום או שמתנהלת פה צנזורה לא מוצדקת?

שלום דניאל, ההודעות אמנם עוברות לאישורי, אך אישרתי את כולן. כנראה שמדובר בתקלה טכנית. אם תשלח מחדש את הודעותיך, אשמח להגיב. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אבל יש לי דפוס התנהגות.. מעצבן בוא נגיד ככה. אני נמשך כאילו... לגברים שדוחים אותי. עצם זה שהם דוחים אותי, למרות שזה כואב לי מאוד, רק גורם לי לרצות אותם יותר. ואני מאוד רגיש לדחיה, וזה מדכא אותי שדוחים אותי. ובמקום לקבל את הדחייה ולהמשיך הלאה, אני מנסה (למשל בצ'טים או באטרף או במסנג'ר) שוב לגרום לצד השני להיפגש איתי, למרות שהוא הביע שלא מעוניין. היו לי מפגשים מיניים, סטוצים, עם המון גברים. אל הגברים שכן נמשכתי, למרות שהתנהגו לא הכי יפה, ולמרות שהיה ברור שלא יהיה המשך מעבר למפגש אחד כי אני כנראה לא הטיפוס שלהם, אל הגברים האלה - פניתי שוב, כאילו ידעתי שהם ידחו אותי, אבל עדיין פניתי שוב. אני כאילו הולך על גברים שדחו אותי, רק כדי שידחו אותי שוב. כדי לקבל את הפידבק שאני מאמין בו - שאני לא נראה טוב, שאני לא שווה, שאני אפס. ועצם זה שהם דוחים אותי שוב זה רק מאשר את זה. אממ. זה נשמע נורמלי?

שלום אסי, התופעה שאתה מתאר נפוצה מאוד בקרב סטרייטים וגייז כאחד, כלומר, הנטייה לדבוק דווקא במי שדוחה אותך. כמובן שברמה המודעת אתה עושה זאת בגלל שאותם גברים מושכים אותך, אך ברמה הלא מודעת יש דפוס קשור לדימוי עצמי נמוך, שניזון מהדחיות החוזרות ונשנות (בד"כ הדבר מלווה גם דחייה שלך את אלה שנמשכים אליו). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי אסי, קשה לי להשיב מה נחשב נורמלי ובלתי נורמלי וזאת נראית לי השאלה הפחות חשובה. השאלה שיותר מעניינת - אותי - היא מה אתה חושב או מרגיש על מה שאתה עושה (מבלי לשפוט את מה שאתה עושה). כשקראתי את מה שכתבת חשבתי דווקא על הסבר אחר, או נוסף, למשיכה לדוחים והוא אולי הפחד מיצירת קשר אחר, חדש. כי מה שתארת הוא ניסיון שלך להמשיך ולהתקשר ולהיפגש עם אותם גברים שדחו אותך (או שלא התנהגו טוב איתך - עניין לא מובן כשלעצמו). ואולי הפחד הוא דווקא מאותן חוויות ראשוניות של התחלה עם מישהו לא מוכר שבסופו של דבר לא ידחה, אלא ירצה להמשיך ולהיפגש. ואולי מזה אתה נמלט, איכשהו. מה דעתך?

שלום. השבוע נפרדתי מבן זוגי מזה כמה חודשים לאחר שחשתי שמצאתי את אהבת חיי. הוא אמר לי שהוא דו מיני ושמעולם לא חווה התנסות עם דברים למרות שהוא בן 50 ושזה מכה בו ולפעמים הוא מרגיש שזה חזק ממנו. אין הוא יודע אם הוא רוצה בכלל לנסות את הצד השני. אני שואלת איך ייתכן שלפני יומיים הייתי אהבת חייו ועכשיו לא. הוא נראה הומו, הוא עם כל הסממנים האפשריים אך כל חייו הוא היה בקשרים עם נשים. לי אין שום בעיה עם זה והייתי מוכנה לחיות איתו בידיעה שהוא מתנסה לפעמים עם גברים אך אני לא ממש יודעת על הנושא ואין לי מושג האם התנסות תגרום לו לעבור לצד השני? ולמה היינו צריכים להיפרד בגלל זה?

שלום אהבה, אני מתקשה להאמין שבגיל 50 הגבר הזה לא מימש מעולם את משיכתו לגברים, אם כי הכול אפשרי. להערכתי, אם לא היה מממש את משיכתו ומקיים יחסי מין עם גברים, הוא לא היה מגדיר את עצמו בפנייך כדו-מיני. יש גברים דו-מיניים המקיימים קשרים בתקופה מסוימת בחייהם עם אישה ובתקופה אחרת עם גברים: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html תופעה זו ידועה בשם "סדרתיות". כנראה שהדבר נובע מהקושי לממש את שתי הנטיות בו זמנית. ייתכן גם שלפרידה היו סיבות אחרות ונוח לאותו גבר להציג את משיכתו לגברים כסיבה לפרידה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני כבן 24 בעוד 4 חודשים עד היום לא התנסתי ביחסים לצערי . רציתי לשאול כיצד אני צריך לפרש את משיכה לנשים שהתפתחה אצלי כמובן בפנטזיות בלבד בחצי השנה האחרונה . כאשר מגיל צעיר המשיכה הרגשית והמינית היתה לגבריות בדר"כ היתה גדולה יותר משמעותית. בחצי השנה האחונה אני חווה שינוי תחושתי ורגשי גם ביחס כלפי נשים שאני מרגיש שנוצר אצלי עקב הפנטזיה המינית. כמובן שהפנטזיות לגברים עדיין קיימות אבל באוננות קל לי להגיע לפורקן שאני מפטז על שני המינים כמעט במידה שווה

שלום אלמוני, קיימות וריאציות שונות של ביסקסואליות, כלומר, של משיכה לבני שני המינים: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html רק הזמן והניסיון המיני והרגשי שלך עם בני ובנות שני המינים ישמשו לך מצפן מהימן איך לנהוג עם מי. בינתיים הרגשתי היא שהמשיכה לשני המינים מבלבלת אותך, וחבל. אני מציע לך לעיין במאמר שבקישור ולנסות ליהנות משני העולמות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, לפני מספר שבועות גיליתי על אחי שהוא דו מיני. מצד אחד הוא נמשך לבחורות ומצד שני הוא נשמך גם לבחורים. חשוב לי לציין שהוא צעיר בערך בן 18, מבחינת תכונות האופי שלו, תמיד היה חשוב לו להיבלט ולמשוך תשומת לב, הוא רגשני מאוד אימפולסיבי, עקשן ונסחף בקלות אחרי דעות חברתיות כאלה או אחרות. היום הוא מנהל קשר עם בחור מתוך רצון להתנסות. התחושה שלי היא שהוא מתנסה מתוך הפחד שלו למשיכה לבנים, ומצד שני מצהיר שהוא לא הומו כיוון שנמשך גם לבחורות. מתוך מקום של דאגה, הייתי רוצה לדעת איך אני יכולה לעזור לו? מובן שהייתי מעדיפה שיחייה עם בחורה אבל רק משום שיהיה לו יותר קל בחיים מבחינת הסביבה. האם זה נכון לבקש ממנו להיפגש עם פסיכולוג ולנסות לטפח את משיכתו לבחורות יותר? אני כל הזמן דואגת כיוון שכרגע הוא יותר מטפח את משיכתו לגברים. איך אני בתור אחותו הגדולה יכולה לעזור לו?

שלום אנונימית, אינני רואה כל סיבה לדאגה באשר למצבו של אחיך. הוא נמשך לשני המינים וכרגע בחר להתנסות עם בחורים. לכן אינני שותף לתחושה שלך, לפיה הדבר נובע מפחד ממשיכתו לבנים. עולמם של ביסקסואלים יכול להיות עשיר ומגוון יותר מזה של סטרייטים או הומואים: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . בנוסף, פסיכולוגים אינם יכולים לחזק משיכה כזו או אחרת. למעט מקרים בודדים מאוד, המטופל עצמו הוא זה שצריך ליזום את הפנייה לטיפול ולכן אני מציע לך להירגע ולאפשר לאחיך לעשות את הניסויים והטעיות האופייניים לבני גילו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אני בן 25, הומו בארון. יש לי חבר מזה שנה וחצי, אני לא גר בבית אך גם לא יחד עם החבר, שגר עם אחיו. בזמן האחרון כשאני מגיע להורים וצופה עם אבא שלי בטלויזיה וכשמופיע הומו ידוע, הוא שואל אותי האם הוא הומו. פעם אחת הוא הביע דעה חיובית לגבי ההומו שהופיע, כשהשבתי לו שאני לא יודע אם אכן הוא הומו, ובפעם אחרת כשהשבתי שאכן האדם שהופיע בטלויזיה הוא הומו, אבי שאל אותי כיצד אני יודע? אמא שלי לעומת זאת בכל פעם כשמופיע הומו ידוע בטלויזיה, נוהגת להביע סלידה ממנו. אציין, כי הוריי שאלו אותי פעם אחת בלבד , בתגובה לסירובי לצאת אם מישהי שניסו להכיר לי, מדוע אני לא יוצא עם בנות, השבתי להם שאני לא מעוניין וכי טוב לי כך ובתגובה שאלו אותי אם החבר שלי הוא בן זוג שלי. לשאלה זו לא השבתי והשיחה הסתיימה. אציין כי אינני מסתיר מהוריי כי אני וחברי נפגשים כל יום ושאנחנו יחד כמעט כל הזמן. שאלתי היא האם ניתן לדעת מה דעתם על היותי הומו ומה דעתם על הומוסקסואליות בכלל. תודה.

שלום אורן, על פניו, כפי שהיצגת את הדברים, הרושם הוא שהוריך ימשיכו לקבל אותך עם נטייתך המינית. שאלותיהם כאילו פותחות בפניך דלת לצאת מהארון. עם זאת, אינך חייב לצאת מהארון והשאלה אם אתה רוצה לשתף אותם. השאלה אם חברך הוא בן זוגך ממש מזמינה. כתבת שחברך גר עם אחיו. האם אתה עדיין גר עם ההורים? מה יחסיך עם ההורים? בכל מקרה, כדאי שתדע שתהייה מצויד בכתובת של עמותת תהל"ה לתמיכה בהורי הומוסקסואלים אם וכאשר תחליט לצאת מהארון: http://www.tehila.org.il/ . נערכת שם עבודה נפלאה בקבוצות תמיכה להורי הומואים ולסביות. אשמח אם תשתף אותנו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אורן שלום, נשמע שלפני שאתה מתכוון לצאת מן הארון אתה רוצה שננסה לעזור לך לשער מה תהיה תגובת ההורים שלך להיותך הומו ולהומוסקסואליות בכלל. אני מסכים עם גידי במיקוד תשומת הלב לשאלה הישירה שלהם בדבר החבר שלך. נשמע שהם מוכנים לפתוח את הנושא וליצור אצלך בטחון לומר להם. אני מתרשם שהקשר שלך עם ההורים חשוב לך. מתוך קשר זה, נדמה לי, צריכה לצמוח הגדילה שלך שתוביל ליציאה מן הארון. אני חושב שציינת מספיק דברים כדי ליצור בסיס נוח להתחיל מנקודה כלשהי, אולי ישירה יותר מבחינתך, שתאפשר לך ללמוד על השאלה הראשונה שהצבת - שהיא הנראית לי החשובה יותר - מה הם מרגישים כלפי היותך הומו. בהצלחה.

שלום 1-אני חושב שיש לי נטיה משולבת....מחד אני אוהב נשים יפות,מצד שני נמשך לנערים יפיופים, ולפעמים נמשך לסאדומאזוכיזים מאישה גבוה ויפה מאד מעין השפלה 2- רציתי לדעת מימה יכול להיווצר עירוב כזה של משיכה רבה ,מחד לאישה יפה וקלאסית,ומאידך לבחור יפיוף, ומאידך לסאדו-מאזוכיזים ? האם זה מילדות קשה? אימי הייתה קשה מאד, אגרסיבית, מאיימת, משפילה אותי....בנוסף סבלתי מהטרדות מיניות מילדות עד גיל 25 3- איך אפשר לבחור צד אחד....מהמשולש המיני הזה? האם בכדורים, או בטיפול קוגנטיבי, או ? ואיפה מומלץ לקבל הטיפול שאתה מציע ....אני במאוחדת -ירושלים אודה לך אם תפרט

שלום ישראל, התיאור שלך את אמך נשמע כמקור לצרות רבות עם או בלי קשר למשולש הנטיות שציינת ואני בהחלט מעודד אותך לפנות לטיפול. אינני חושב שאתה חייב לבחור באחת הנטיות ואחת ממטרות הטיפול צריכה להיות, לדעתי, הגמשת מערכת הערכים שלך, כך שתוכל לחיות בשלום עם שלושתן ולממש את מה שבא לך. הטיפול המתאים הוא, לדעתי, טיפול בגישה פסיכודינאמית, שהיא גישה הנשענת על עקרונות הפסיכואנאליזה ומיושמת ע"י רוב המטפלים בארץ. קיים מקום לשקול טיפול תרופתי רק אם בנוסף למה שציינת אתה סובל מסימפטומים של דיכאון או חרדה. אינני מכיר מטפלים מירושלים ואינני בקיא בהסדרי הביטוח המשלים של קופ"ח מאוחדת. אם הצטרפת לביטוח המשלים, מגיע לך מספר שיחות מסוים שצריך לבררו בקופה"ח אצל מטפל הנמצא בהסדר עם הקופה. להערכתי, מספר שיחות זה לא יספיק לענות על צרכיך. אם יש לך קושי כלכלי לממן טיפול פרטי, המלצתי היא לנסות להשיג דרך פסיכיאטר של קופה"ח טופס 17 לשירות הפסיכיאטרי של הדסה עין-כרם שרמתו המקצועית גבוהה ונערכים בו טיפולים פסיכודינאמיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

ישראל שלום, אני, בניגוד לגידי, לא יכול להצביע על אמא שלך כמקור ל"צרות" שלך, שכן תארת גם הסטוריה של הטרדות מיניות (למרות שלא ציינת האם הדבר נעשה במשפחה או מחוצה לה). מכל מקום, אני חושב שאתה צריך לקבל טיפול ולקבוע לעצמך את היעד שלך, מבלי לדבוק בהכרח באחת האופציות שאתה מציב. אם אתה מרגיש שמצבך הנפשי מעורער ושתרופות יכולות להרגיע ולתת לך שקט או יציבות, אני מציע כי תפנה תחילה לפסיכיאטר בקופה והוא יוכל להפנות אותך הלאה ו/או לתת לך טיפול תרופתי במידת הצורך. תרגיש טוב.

שלום גידי. אני בן 21 אחרי צבא, הומוסקסואל שאף אחד בחיי לא יודע עליי. בקושי הספקתי להתייחס לעובדה זו בחיי, שכן עליי לטפל קודם בבעיות רציניות הרבה יותר. בגיל 12, סוף היסודי, התחלתי לפספס את דרך החיים הנכונה. בגיל זה נפלו עליי מספר דברים קשים יחדיו: הפרידה מכל החברים הטובים (עברתי לתיכון אחר), תחילת ההתבגרות בהיותי בודד ללא חברים, גילוי הנטייה המינית השונה (עוד לא הסכמתי לקבל את זה), ובנוסף, חשיפת מחלה כרונית בגופי. כל אלו גרמו לי להרגיש שונה, ומנעו ממני להכיר חברים חדשים, ובעצם גרמו להתבודדותי. פיספסתי רכישת כלים חברתיים חשובים וידעתי רק להיסגר בבדידותי. בנוסף, הוספתי להרגיש שונה בעקבות אי שלמות עם המראה החיצוני שלי, ובעקבות חינוך שכלל הכאה ע"י אבי. על כן מאז ועד היום לא היו לי חברים כלל. בכל המסגרות בהן הייתי מאז ועד היום, נהגתי באופן מאוד מכני: הגעתי ומיליתי את תפקידי בלבד. נמנעתי מלהרחיב בשיחה ומליצור חברויות. עם הזמן גם התחלתי להאמין מאוד בכבוד האדם וזכויות האדם (כנראה בשל החינוך האלים של אבי בילדותי), והתחלתי מאוד להקפיד על תזונה בריאה. שתי תפיסות עולם אלו לא נהוגות בד"כ אצל בני גילי, ועל כן ההחזקה בהן רק הוסיפה להרחיק אותי מהם. כיום קושי נוסף מצטרף לכל אלו והוא העובדה שאני לא עובד, ושלא עבדתי מעולם. כעת לאחר הצבא, קושי זה מאוד בולט כמובן, ואינני יודע מה לעשות בנידון. הנני מאוד רוצה להתחיל לעבוד ולמלות את שגרת יומי, אך כיוון שמאז היסודי לא יצרתי קשרים, ושפיספסתי רכישת כלים חברתיים כה חשובים, אני כל כך מתבייש לגשת ולשאול אם צריכים עובדים אפילו. כמובן שגם מפריע לי שאין לי ולו חבר אחד, אך הקושי להשיג זאת הינו משמעותי כאמור. באופן שולי אציין, למען הסר ספק, שהנני בתול וחסר כל ניסיון, שכן על אהבה אני אפילו לא מעיז לחלום כאשר מטרידים אותי עניינים בסיסיים הרבה יותר בחיי. אשמח לשמוע כל עצה והארה ממך, במיוחד כאלו שהן קצת יותר מהפניה לטיפול, שכן הייתי ברבים כאלו בעברי ולא סייעו לי רבות. בתודה רבה לך דניאל.

שלום דניאל, קראתי בעניין את פנייתך המעמיקה והאינטליגנטית. אם אתה מדגיש את המחסור בכישורים חברתיים, הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול קבוצתי המיועד לבני גילך. תוכל להיעזר באתר הבא למציאת קבוצה כזו: www.igroups.co.il וכן להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה של איגי: www.igy.co.il. ייתכן, עם זאת, שכדאי לשקול טיפול פסיכולוגי פרטני במקביל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

דניאל שלום, אני חושב שהמקום הטוב ביותר להתחיל לפתח קשרים חברתיים ואישיים הוא במקום עבודה או לימודים. לא ציינת האם יש לך מגבלות מסוימות לעבוד (פרט לעניין החברתי) אבל הייתי לוקח את ההתעניינות הנפלאה שיש לך בזכויות אדם (שהיא רק לזכותך) ומנסה להשתלב באחד הארגונים או העמותות (תוכל להיעזר למשל באתר שתי"ל:http://www.shatil.org.il/ בהצלחה!

ד"ר רובינשטיין שלום בן 28. יש לי נטיות הומוסקסואליות , אך יש לי גם משיכה לבנות. עם מעט הניסיון שהיה לי עם בנות נתקלתי בבעיה: לקח לי הרבה מאד זמן לגמור. אני חושב שהדבר קשור לכך שכשאני מאונן , או כשאני עם גברים - התנוחה המועדפת עלי היא תנוחה פסיבית - עם גירוי של הרקטום. גם כשאני מנסה לאונן בתנוחה רגילה (לא פסיבית וללא גירוי של התחת) , קשה לי מאד לגמור ( ללא קשר על מי אני מפנטז - גברים און נשים). אני מאד מעוניין מתי שהוא להקים משפחה , אבל מודאג מאד מזה שאולי לא אהיה מסופק עם נשים. האם כדאי לי לשנות את הרגלי האוננות שלי - בצורה שרק איבר המין יקבל את הגירוי (ולא התחת) וע"י כך במשך הזמן הדבר ישפר את סיכויי לקיים יחסי מין מוצלחים עם נשים? תודה.

שלום רוני, לא הייתי מציע לשנות את הרגליך המיניים עם גברים בתקווה שהדבר ישפיע על התנהגותך המינית עם נשים. לדעתי, אתה נמשך לגברים יותר מאשר לנשים, עם גברים אתה מגורה בפי הטבעת והדבר דורש היפוך מוחלט ביחסיך עם נשים, היפוך שמתבטא בעיכוב האורגזמה. אין מניעה שתקים משפחה ובצד יחסי המין עם אשתך תקיים יחסי מין עם גברים. גברים ביסקסואלים רבים עושים זאת, ובכלל, יש הסדרים רבים ושונים שביסקסואלים מגיעים אליהם במשך החיים: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי רוני, אני מסכים עם גידי שאתה לא צריך לשנות את תנוחת הגירוי שלך. נראה לי נכון להישמע למה שהגוף שלך נמשך ונהנה, מבלי לבוא אליו בשיפוטיות או בנסיון כזה או אחר לשנות אותו, הגם ששינוי כזה לא יוביל לטעמי למימוש נטיה הטרוסקסואלית בהכרח. הייתי רוצה להוסיף על האופציה של גידי, שממנה אני מסתייג באופן אישי, ולהזכיר שכיום ניתן לגדל משפחה גם במסגרת יחסים חד-מיניים, באמצעות פונדקאית ו/או אימוץ או גידול משותף, ולכן קיימות לא מעט אופציות לממש את אותו הצד המשמעותי הזה שלך, בכפיפה אחת עם הענותיך וקבלתך את המשיכה המינית שיש לך. תרגיש טוב.

שלום ד"ר עברתי על חלק מהשאלות והתשובות , ואני שואל מה באמת אדם שיש לו מחשבות על בני מינו רק בגדר מחשבות אין לו ניסיון בזה והוא גם לא רוצה לחשוב על זה כי כל רצונו זה להתחתן עם אישה להביא ילדים לעולם ולסלק מחשבות על בני מינו כי הוא לא רוצה לחשוב דברים כאלו, אלא רק להנשא עם אישה לבנות חיי משפחה מבלי שיכשל במחשבות כאלו , ונקודה חשובה להדגיש אין לו ניסיון או רצון להיות עם בני מינו זה רק מחשבות מבלבלות שהוא רוצה לשכוח, ולדעת שבחיי נישואין יצליח ולא ייכשל האם יש פסיכולוג שיוכל לעזור לו בזה להמליץ בצפון? תודה

שלום א', קיימת הסכמה כללית בקרב אנשי המקצוע מתחום בריאות הנפש, על סמך ניסיון טיפול של שנים רבות, שלא ניתן לשנות את הנטייה המינית. כאשר קיימת משיכה גם לבנות המין השני, ניתן לטפח ולפתח משיכה זו, אם כי לא ניתן להכחיד את המשיכה לבני אותו מין. כאשר לא קיימת כלל משיכה לבנות המין השני, לא ניתן ליצור בטיפול יש מאין והעזרה הטיפולית מתבטאת בניסיון לקבל ולהשלים את המשיכה לבני אותו מין. מעבר לכך, לא ניתן להמליץ דרך הפורום על מטפלים ספציפיים מטעמי איסור פרסום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

זאת אומרת שאם קיימת גם משיכה לבן המין שהונה כיצד יסתגל למצב שהוא רוצה להמשך רק למין השונה ולא לאותו מין שלו? תודה

שלום מה הכוונה שלך במשפט כאשר קיימת משיכה גם לבנות המין השני, ניתן לטפח ולפתח משיכה זו? תודה

שלום שמי דני ןאני צריך עזרה אני חושב שאני נמשך להומואים אבל אני לא רוצה ליות כזה וגם אני רוצה ליות עם בנות איך אני מצליח להפסיק לחשוב על בנים אשמח לכל טיפ שיעזור

שלום דני, לא ניתן לחסל את משיכתך לבנים. במידה ויש לך גם משיכה כלשהי לבנות, ניתן לממש אותה ללא קשר למשיכה לבנים. במידה ואין לך כל משיכה מינית לבנות, לא ניתן ליצור יש מאין ותיאלץ להשלים עם משיכתך לבנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שחתי להגיד את גילי אני בן 14

שלום דני, את המשיכה שלך לבנים לא ניתן לחסל. אם אתה מרגיש גם משיכה לבנות, במקביל, ניתן לחזק אותה ולבחור לממש רק אותה, אך אם משיכתך היא רק לבנים, יש לעזור לך להשלים איתה ולקבל איתה. אתה יכול לעשות זאת בעזרת טיפול פסיכולוגי או בעזרת קבוצת תמיכה כגון זו המופעלת ע"י ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אינני יודע מאיפה לוקח אדון רובינשטיין את האומץ והאחריות להגיד שזה לא אפשרי, זה אפשרי מאוד!!! אני עצמי הייתי כזה נמשכתי אך ורק לבנים וממשתי את זה בכל הכח שרק אפשר.משפחתי קיבלה את זה בצורה מאוד בוגרת ותומכת! מעולם לא הייתי מסוגל לחשוב אפילו על אישה למרת שבשלבים מסויימים מאוד ניסיתי. בסופו של דבר רציתי להתחתן בשביל לעשות ילדים משל עצמי ואז החלטתי ללכת לקבל עזרה מקצועית,למרות שאני חילוני וצעדתי בהתלהבות ובמרץ במצעדי הגאווה בירושלים ותלאביב עם שלטים בלונים ועוד... כיום אני נשוי באושר גדול,מתחרמן על אישתי כל הזמן ולא מסוגל לחשוב על גבר בכלל.

גיליתי כי בני בן ה 7 צופה בתמונות של גברים הומויים באתרים באינטרנט.הוא בכה והכחיש כי זה הוא. אני בטוחה כי זה הוא ואינני יודעת כיצד להתנהג או מה לחשוב.

שלום אמא לילד, יכול להיות שמדובר בסקרנות ללא משיכה מינית ויכול להיות שמדובר במשיכה מינית, למרות גילו הצעיר של בנך. במקרה השני חשוב להבין שהילד עובר מצוקה קשה כתוצאה ממשיכתו (שאינה ניתנת לשינוי) ולכן זקוק לתמיכה הורית ולא לביקורת שרק מחזקת את תחושת החטא שלו. המלצתי לך היא להניח לילד לחלוטין ולפנות לפסיכולוג חינוכי המתמחה בהדרכת הורים. חשוב מאוד שתעבירו לילד גישה תומכת, מקבלת ולא שיפוטית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום. אני בת 29, מכירה כ-4 שנים אישה איכותית מאוד לטעמי, ורק עכשיו מתחילה לחוש כלפיה רגשות עזים של התאהבות ממשית ומשיכה מינית. הכרותי עימה נוצרה בשל עבודתה תחת ניהולה של אמי. יש ביניהן יחסים טובים מאוד ואמי יודעת שאני חשה זאת כלפיה, אך חוששת שמא אפגע אם לא ילך בינינו. האישה בת 41, התגרשה לא מזמן מבן זוגה ובעלת שלושה ילדים. אני רואה שהאישה מתרגשת רבות מנוכחותי ומגלה כלפיי יחס נעים ביותר, שגורם לי לתהות האם גם היא מתחילה להרגיש משהו דומה כלפיי. אני לא רוצה להקדים את המאוחר במובן של מצבה המשפחתי כרגע, אך מאוד רוצה לדעת מה היא מרגישה והאם יתכן בינינו קשר רומנטי בהמשך. מה אתם יכולים לייעץ לי לעשות כעת, מבלי לאבד את הקרבה המסויימת שכבר קיימת בינינו, אם יוודע לה שאני מתאהבת בה. תודה רבה, רותם

שלום רותם, ההתלבטות שלך בהחלט במקומה. לא הייתי מזרז תהליכים. קשה מאוד לנחש עד כמה יחסה החיובי של האישה אלייך הוא אפלטוני (לא מיני) והאם יש בו בכלל מרכיב של משיכה לבנות מינה. אם יחסה חשוב לך, לא הייתי מנחית עליה את העניין המיני כרגע, אלא נותן לדברים להתפתח בקצב שלה. את יכולה אולי לספר לה באופן כללי שאת נמשכת לנשים ולראות את תגובתה, אבל גם צעד כזה ייתכן שיגרום להתרחקות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

רציתי להתייעץ בקשר לאחותי אחותי הלוותה לחבר כסף והוא לא החזיר לה ואני מדברת ע סכום רציני ומאז היא לא מצליחה לסגור את המינוס בבנק ומונעת מעצמה דברים , היא בקשר עם אותו ידיד וכל הזמן מבקשת ממנו להחזיר לה את הכסף אבל כל הזמן הוא משקר עליה ומושך אותה סגרתי לאחותי כמה פעמים את המינוס אבל נראה לי שזה לא מה שפותר את העיניין רק לפני חודש נתתי לה כסף והנה שוב היא במינוס הצעתי לה להגישד נגדו תביעה אבל אין לנו כל מסמך אלא ההלואה נעשתה בעל פה אני לא רואה סוף לזה פניתי אליה פעם ואמרתי לה שהיא צריכה ללכת לסדנאות שמלמדות איך לא להיכנס למינוס איך לכלכל את עצמך טוב יותר אך היא דוחה את זה האמת שהיא מאוד עקשנית ולא נראה לי שאני רוצה כל הזמן לסגור לה את המינוס אני חושבהת שהיא מתנהלת עם הכסף בצורה ממש לא נכונה היא לא בזבזנית ומרוויחה דיי טוב אך מגיעה למצב עגום שכזה איך לעזור לה לצאת מזה ?

שלום לילי, פורום זה מיועד לעזרה להומוסקסואלים ומשפחותיהם. אני ממליץ לך לפנות לאחד מפורומי בריאות הנפש האחרים באתר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

מתי בדיוק התחילו מספר השבועות של החופשה? היום? אתמול? או שלפני מספר שבועות והפורום אמור להיות פעיל בכל יום?

מדוע סיננו את ההודעה שלי?? יש כאן סלקציה??? מה עם חופש הדיבור???

האם ניסיון מיני הומוסקסואלי שנעשה כביכול מתוך התנסות כוללת ביחסי BDSM מעידה בהכרח על נטייה מינית הומוסקסואלית או ביסקסואלית או שייתכן שזו היתה התנסות מתוך סקרנות או היסחפות בלתי נשלטת בBDSM??

שלום גל, מדובר בשתי תופעות נפרדות שיכולות להופיע יחד. כלומר, BDSM יכול להופיע אצל סטרייטים, אצל הומוסקסואלים ואצל ביסקסואלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

בן 40 נשוי + חרמן ומתוסכל מינית אוהב שאישתי מאוננת לי יותר מסקס אוהב לרדת לאישתי יותר מסקס אוה למצוץ את הבוהן של אישתי אוהב שהיא דוחפת לי אצבע מדמיין שהיא דופקת אותי עם דילדו שמוצץ לה אצבע אני לפעמים חושב על זין קרה מספר פעמים שאוננתי והייתי כה חרמן שפשוט מצצתי מלפפון מה לעשות?

היי דני, אנחנו חיים בעולם מודרני, ודבר ראשון כל הכבוד שאתה אוהב לרדת לאישתך. אל תדחיק רגשות, נסה פעם משהו שאתה אוהב, אתה בסדר גמור ואני יודעת שהכי טוב לנפש ולנשמה לנסות דברים שאתה רוצה כל עוד יש הסכמה עם אישתך, למה לא לנסות, אם היא מוכנה להכניס אצבע, אולע היא לא תתנגד גם לדברים אחרים. תהנה בחיים, אתה סטרייט ותשאר סטרייט, אין קשר בין הפנטזיות שלך לזהותך המינית.

שלום דני, כל התופעות שציינת מקובלות הרבה יותר ממה שאתה חושב ואין להן קשר הכרחי להומוסקסואליות. הואיל ואתה נהנה מהן, אינני רואה סיבה לשנות דברים, אלא לקבל אותם כפי שהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אני בן 21 קצין בקבע. הרבה אנשים מסביבי חושבים שאני הומוסקסואל; הדבר מתאפיין בעיקר בסוג המוזיקה שאני שומע, העדר אסרטיביות ורגישות יתר. חשוב לציין, שיצאתי מקשר של שנה לא מזמן (עם בחורה) ואני בכלל לא נמשך בלשון המעטה לגברים בכל צורה שהיא. מבחינת מראה חיצוני אני גברי + . האם ייתכן כי בכל זאת אני הומוסקסואל ועדיין לא גיליתי את זה או אולי יש לי מאזן לא תקין של הורמונים? תודה מראש,

אבל אם אתה באמת מרגיש 0 משיכה לגברים, או אחוז מאוד מאוד קטן של משיכה לגברים, אתה לא הומו - וזה לא משנה אם אתה חולה על דנה אינטרנשיונל, מדבר בצורה נשית, חלומך להיות ספר מצליח או מעצב אופנה או למדוד חזיות בזמנך החופשי. בסופו של יום, המשיכה שלך לגברים היא זו שמגדירה אותך כהומוסקסואל. חבל סתם להטריד את עצמך במחשבות שלפי ההודעה שלך לא קשורות אליך בכלל. אין סיבה שזה יפריע את מנוחתך. אם אתה לא נמשך לא לנשים ולא לגברים ייתכן שאתה א-מיני, וזה נושא שונה שאין לי בו הבנה כלל וכלל אז אני לא מעז לתת לך איזושהי עצה בנושא. יום טוב.

שלום עידן, הומוסקסואליות מוגדרת כמשיכה מינית של האדם אל בני מינו. הואיל ומרכיב הכרחי זה חסר בתיאורך, לא הייתי מגדיר אותך כהומוסקסואל. העובדה שהסביבה מייחסת לך נטייה מינית על סמך פעילויות והעדפות שאולי שכיחות יותר בקרב הומוסקסואלים (וגם זו נראית לי תפיסה סטיריאוטיפית) אינה מגדירה את נטייתך המינית. אם וכאשר תתחיל לחוש משיכה לגברים, יהיה מקום לדבר על כך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום מופתע, פורום זה הוא פורום מומחה. אין לי שום דבר נגד טרנסג'נדרים, אך אין לי גם ניסיון בטיפול בהם ולכן אינני מרגיש כשיר לייעץ להם מעל גבי הפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום. אני מטופל כבר כחודש וחצי אצל מטפל שמגדיר עצמו כפסיכואנליטיקן (מטפל בשיטת הפסיכואנליזה). קראתי קצת על הנושא, ואפילו שאלתי אותו אישית - אבל עדיין לא הצלחתי להגיע לתשובה במה עוזרת הפסיכואנליזה. הגעתי לטיפול אחרי זמן רב של רצון וצורך להתחיל בטיפול פסיכולוגי, ועכשיו כשאני בשיחות כבר זמן ניכר, אני לא מרגיש שאני מקבל איזשהו טיפול. יש רק ניסיון לבצע אנליזה וניתוח שלי, אבל אין שום ת'כלס, שום עצות, שום הכוונה, שום טיפול בעצם. אני מרגיש שאני לא ממש זקוק להוציא ולשפוך, אלא שאני זקוק לייעוץ, להכוונה וכיו'ב, למישהו מקצועי שידע לנתב אותי בדרכים שונות ולעזור לי בת'כלס,מבחינה אופרטיבית. מה שאני מקבל כרגע זה סוג של חפירות שאין בסופן משהו אופרטיבי, טיפולי, כזה שאני יכול לבחון אם עזר, לא עזר וכו'... וזה ממש מתסכל האם כדאי לי להפסיק את הטיפול? האם מישהו מכם התנסה בשיטת טיפול כזו והיא עזרה לו? אני ממש מתלבט איך להמשיך בעניין ואשמח לעצות ודעות נוספות מאנשים עם ניסיון. תודה

שלום דין, הפרשנות היא אכן עצם מהותה של הגישה הפסיכואנאליטית והשמרנים בגישה זו רואים לעצמם חובה לא לכוון ולא לייעץ. ישנן גישות אחרות בהן המטפל נוטל חלק אקטיבי יותר של ייעוץ והכוונה מעשיים, כגון הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית. מעט על הגישות העיקריות תוכל לקרוא כאן: http://www.giditherapy.com/faq/index.html . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

דין שלום, לא כתבת בן כמה אתה ומה היו ציפיותיך מהטיפול. האם שוחחת על הקושי שיש לך בטיפול עם המטפל עצמו? מנסיוני אוכל לומר לך שחקירה ממושכת יכולה באמת להרגיז ולא לתת תוצרים, בשלב הראשון, אך היא תוביל אותך להבין את הדברים שלך (אלה, שמעוררים אצלך את הצורך בעצות) בצורה טובה יותר. כנראה, שאתה עדיין לא נמצא בשלב ההוא. אולי אתה לא נותן לכך מספיק צאנס, למרות שיכולות להיות סיבות אחרות לכך, כמו למשל חוסר התאמה עם המטפל, מחסומים רגשיים שיש לך בעצמך ועוד. בהצלחה!

רוב שלומות וברכה! האם אני הומו? האם אני סטרייט? ואלי אני בכלל בייסקסואל??! מה האינטרסים שלי? ייתכן מאוד ואני מטיף דתי.. (שים לב, אי אפשר לדעת כמה משוגעים מסתובבים היום ברשת) השאלה שאותי יותר מעניינת היא: למה לעזאזל זה משנה לך במשהו ?( ??!!!) אנא אח שלי, תשתדל להתייחס (אם אתה בכלל מעוניין בכך) בצורה עיניינית יותר. אשמח אם תתייחס לגוף ההודעה, לתוכן שלה. תתמודד עם הטענה. כמובן שאינך חייב לקבל אותה. השאלה האם זוהי תיאוריה דתית או לא הינה פחות משמעותית, במידה שהיא באמת עובדת. אחרי הדיאגנוזה שקיבלתי ממך: "אתה בסה"כ בן אדם די הזוי,ללא ספק בעל בעיות זהות מינית,שמתעטף בשפה עאלק מדעית או גבוהה כדי להסתיר את חוסר האינטיליגנציה שלך." (דיאגנוזה זה איבחון ומצטער על השפה הגבוהה) גם אני אנסה לאבחן אותך ע"י השורות המעטות שכתבת: אתה אמנם הומו, אך אתה לא מרוצה מזה במיוחד ואתה מתקשה להשלים עם זה. אינך יכול לקבל את הגישה המקובלת שקוראת להכרה עצמית והשלמה עם הזהות המינית - כי עדין משהו מציק לך. מה שבטוח, יכולת להתעלם מההודעה שלי, אבל לא. כי זה מעניין אותך וזה מדבר אליך ואתה כנראה רוצה לשמוע עוד. אבל אתה כנראה מתקשה להודות בכך שאתה לא מרוצה מהמצב הנתון שלך אז הדרך שלך לתקשר איתי היא דרך התקיפה. בגלל שאני משתדל לא לדבר גבוה, אני רק אומר לך שבפסכילוגיה המודרנית מכירים גם בתופעה הזאת. ולשאלתך: לא! אין "דרך לבטל את כל התהליכים שהתבשלו בנפשו של אדם במשך שנים ולהפוך אותו לסטרייט" אי אפשר למחוק דברים מהנפש. אך אפשר, ולדעתי גם רצוי לטפל בהם. יש לטפל בשורש שלהם וכאשר מטפלים בשורש(=מקור הבעיה), גם הסימפטומים(=התוצאה של הבעיה ובמקרה שלנו המשיכה לגברים) נעלמים. כמובן שאינך עושה טובה לא לי ולא לבחור השני שכתב פה. אינך חייב לדבר איתי או איתו. אני מאמין שאם תחליט שכן - זה יהיה רק לטובתך. אני גם מייחל ליום שבו בתקשורת יופיע מישהו שאכן השתנה, אבל כנראה היום הזה רחוק. כי כפי שכבר כתבתי בהודעתי המקורית, זה מאוד לא אופנתי. זה נחשב למסיונרי ולהטפה דתית ויש גם הרבה אנשים שחושבים שזה נוגד כמה ערכים ליברליים. אז אני ממליץ לך לא לחכות ליום הזה. מה שכן, אני יכול להפנות איתך להיפגש בארבע עיניים עם מישהו שכן עבר את התהליך הזה (שזה לדעתי הרבה יותר אמין מהתקשורת). מאחל לך באמת הרבה אושר בחיים ושלווה. רק שתחליט כבר אם אתה משלים עם ההומוסקסאליות שלך או שלא. בהצלחה!

תן גם לי הזדמנות לאתגר אותך. יש לי שאלה. כמה טיפולים ואיזה סוג של טיפולים אתה חושב שעליך לעבור כדי להימשך -רק- לנשים מגיל 70+, שמנות, בעלות מחלת עור מסוג כלשהו אחרי כריתת שד? וכמובן להפסיק להימשך בכלל לנשים צעירות, שופעות וחטובות. מממ... שאלה מעניינת, לא? ועדיין השינוי במושא המשיכה יהיה קטן יותר מאשר השינוי שאתה מצפה מהומוסקסואלים לעשות. רואים שאתה לא מבין מדוע יש כזאת עוינות כלפי ארגונים שונים שטוענים שהם יכולים לשנות נטייתו של אדם. תן לי להסביר לך מאיפה נובעת העוינות הזאת. לארגונים כאלה לרוב מגיעים אנשים שבורים נפשית בגלל החברה סביבם שלא מקבלת את ההומוסקסואליות בעין יפה. אני מאמין שאפילו אתה לא מעז להגיד שאחוזי ההצלחה הם 100% ואם אני לא טועה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר נמוך מזה(וגם ישנם כאלה שמעמידים פנים כאילו השתנו). ומה עם אלה שמודים שלא השתנו? מה אומרים להם? אומרים להם שהם לא האמינו, לא התאמצו מספיק או לא פעלו כמו שצריך. בקלילות כזאת להפנות את האצבע המאשימה כלפי ההומוסקסואל ולהגיד לו שזה באשמתו. המוני בעלי מקצוע טוענים שטיפולים כאלה יכולים לגרום לנזק נפשי קשה ביותר ולעתים בלתי הפיך. הכעס הוא שאותם ארגונים לוקחים אנשים שבורים והארגון הזה מסכן את המצב הנפשי שלהם ומשתמש בכאב שלהם(בין אם הוא רוצה או לא) כדי לקדם אינטרסים משלו. ועל ההצלחה המוטלת בספק(ואל תיתמם ותאמר שאין פה שום מקום לספק) של הטיפולים האלה אפשר לכתוב עוד הרבה מאוד. אנא השתדל בתגובתך להגיב גם על השאלה הראשונה בתחילת ההודעה.

תודה על האתגר וע"פ בקשתך אני מגיב על שאלתך הראשונה. אינני יודע כמה טיפולים יידרשו על מנת לעבור תהליך שכזה שיגרום למשיכה לנשים זקנות ושמנות. אינני איש מקצוע, אך אני מאמין שגם אנשי מקצוע יתקשו בשאלה כזאת ובנוסף יתקשו עוד יותר להיענות לדרישה כזאת מצד מטופל. הסיבה לכך הינה שמשיכה שכזאת מסומנת כסטייה, כלומר תזוזה מהנורמות המקובלות; זוהי סוג של עיוות שייתכן שיש לו אפילו שם מקצועי שאינני מכיר. משיכה בעלת אופי ארוטי לחפצים לדוג' מכונה פטישיזם. משיכה לילדים קטנים ידועה כפדופיליה. המכנה המשותף בין הסטיות האלו שהזכרתי כמו גם זו שאתה העלת, הוא שהן כולן יכולות לנבוע מגורמים פסיכולגיים-נפשיים שקשורים בד"כ בתקופת הילדות-התבגרות של המטופל. הפסיכואנליזה עוסקת בתיקון הנפש ולא בעיוותה או בהשחתתה. אך המטופל שלנו רוצה להיות פדופיל. האם אתה מבין מדוע הרבה יותר קל להפוך פדופיל לאדם נורמלי מאשר להפך? כמובן, ידוע שתמיד יותר קל להרוס מאשר לתקן. אך כאן, אנחנו נצטרך להחזיר את המטופל לסביבת ההתבגרות שלו, לתת לו את כל התנאים המתאימים לכך וליצור בעבורו את הגורמים שיעזרו לו להתפתח ולהתבגר בצורה לא תקנית ולא בריאה בעליל כדי לצמוח ולפתח משיכה מינית לא תקנית. אם סטייה מסויימת היא תוצר של התעללות מינית שנחוותה בגיל קטן, גם אם נצליח לייצר בעבור מטופל שמעוניין בכך התעללות מינית, הדבר לא ישפיע עליו כמו שזה ישפיע על ילד קטן שבעבורו לאירוע יהיה אופי הרבה יותר טראומתי. (עליי לציין שאינני מכיר באמת את תופעות הפטשיזם והפדופיליה לעומק ואת הגורמים שלהם. הם הובאו כאן רק בתור דוגמא ותו לא) ולעיניינו: למרות שהבאת השוואה מאוד מעניינת וחריפה שכביכול מערערת על אפשרות של שינוי אוריינטציה מינית, ניתן לראות שהשוואה היא א-סימטרית ולא רלוונטיית. וכן, לדעתי יהיה הרבה יותר קל לשנות משיכה לגברים מאשר לשנות משיכה נורמלית לנשים סקסיות וצעירות. מדוע? מכיוון שהמשיכה לאותו המין יכולה לנבוע מהתפתחות נפשית לא בריאה שיש צורך לתקנה, אך לעומת זאת המשיכה למין הנגדי הוא הדבר הטבעי ביותר (כפי שתוכל לקרוא על כך באריכות בתגובה שכתבתי לעומר) הנובע מהתפתחות נפשית תקינה ובריאה. עכשיו, רציתי להתייחס לקביעה שלך על כך ש"לארגונים כאלה לרוב מגיעים אנשים שבורים נפשית בגלל החברה סביבם שלא מקבלת את ההומוסקסואליות בעין יפה." אינני חושב שזוהי קביעה נכונה. חוסר קבלת הסביבה את ההומו מהווה אחוז קטן מאוד מסך כל השבר הנפשי שאיתו מגיעים מטופלים ל"ארגונים כאלה" (דרך אגב, אני לא ציינתי שום שם של ארגון וגם לא את הארגון ה"הוא"). אכן, באמת יש הרבה מטען נפשי בקרב ההומוסקסואלים. מחקרים אפידמיולוגיים מלמדים על שיעורים עצומים של חרדה, דיכאון ומקרי התאבדות בקרב הומוסקסואלים בכל העולם. מחקר אחד העלה שאצל תאומים זהים, שחייהם דומים מכל הבחינות, סיכויי ההתאבדות של התאום ההומוסקסואל גדולים פי 6.5 מאלה של תאומו ההטרוסקסואל. הקהילה ההומו-לסבית ממהרת תמיד להדגיש שהגורמים לכך הינם תוצאה של רדיפה ודחייה של ההומוסקסואל. אך גם במדינות כמו הולנד וברזיל וגם בערים דוגמת סאן פרנסיסקו, שמפורסמות ביחסן הסובלני והשוויוני כלפי הומוסקסואלים, המצוקה הזאת עדיין קיימת. לכן, ניתן להסיק שאת המצוקה הנפשית לא ניתן לתלות רק בגורמים חיצוניים דוגמת ההומופוביה. כנראה שמדובר בגורמים שקשורים בקשר עמוק עם ההומוסקסאליות עצמה. אתה צודק: באמת אינני מעז להגיד שאחוזי ההצלחה הם 100%. אמנם, תדע שיש אנשי מקצוע שסבורים כך בודאות. אחרים טוענים (וגם אני איתם) שמדובר בסביבות ה -80%, במידה והטיפול נעשה בצורה מקצועית ויסודית בנוסף לשיתוף פעולה מלא של המטופל. מה אומרים למי שלא הצליח בטיפול? - אתה שואל. ובכן, לא, לא זורקים אצבע מאשימה כלפיו. לא אומרים לו שהוא לא האמין מספיק (למרות שאתה חייב להודות שללא ספק גם זוהי יכולה להיות סיבה טובה). אומרים לו (ואני מצטער מראש עם ההשוואה פוגעת במישהו) שכמו שעדין יש כיום מחלות חשוכות מרפא, למרות שהרפואה כיום מאוד מתקדמת; כך גם לגבי טיפולי הרה-אוריינטציה אין עדין את כל הכלים כדי להביא לשינוי המיוחל (אולי בעתיד יתגלו כלים נוספים שלאו דוקאקשורים לפסיכואנליזה). בסופו של דבר, אסור לשכוח, שהעיסוק הזה, הוא חדש באופן יחסי (הוא היה קיים גם בעבר אך בצורה מאוד מינורית) ומאוד לא פופולרי ולא מקובל על כולם, על כן גם התקדמות הלמידה הינה איטית וזה כמובן משפיע על אחוזי ההצלחה. כמובן שאפשר עוד לכתוב הרבה על ההצלחה המוטלת בספק ועוד ועוד ועוד. השאלה היא לאן אתה רוצה להגיע? אשמח לקבל תגובות חיים יפים יואב

שאלה שמעניינת אותי הרבה זמן: למה יש יותר הומואים מלסביות? זה נראה כאילו התחיל עידן שבו הבנות נשארו עם אותן תכונות אופי ומאוד נשיות ונמשכות לגברים אבל הגברים התחילו להיות פחות גבריים, יותר נשיים.. וזה כאילו תהליך שקרה רק אצל הגברים. ניכר שרוב הבנות נמשכות לבנים (יותר משהבנים נמשכים אליהן) בעוד שחצי מהבנים מתגלים כהומוסקסואלים. האם גברים לא מסוגלים להתאהב בנשים באותה מידה שנשים מתאהבות בגברים? בקיצור למה יש הרבה יותר הומואים משיש לסביות?

כאדם הפשוט מן השורה חסר ההבנה המקצועית בנושא, הייתי יכול להעלות במחשבה ראשונה 2 השערות שישר קפצו לי לראש: 1. ניתן לנחש שאחת הסיבות היא שלהומוסקסואלים יש יותר מה "לעשות" - יש אברי מין זכריים ויש גם ישבנים... משמע יש אפשרויות רבות מגוונות ביחסי המין... 2. ניתן לנחש שאחת הסיבות הנוספות גם היא, שלאורך ההיסטוריה, הגברים היו המין שהיה יותר סגור ויותר נמנהו מהתנהגויות חריגות, מבחינה חיצונית ומעשית לפחות, לעומת הנשים, שנראה שהיו מאז ומתמיד יותר חופשיות מהגברים. ייתכן שה"סגירות" העזה הזאת של הגברים לאורך ההסטוריה פשוט מאוד "התפוצצה" עם תחילת המודרניזם והחופשיות והפתיחות, וזה מתבטא ביותר הומוסקסואליות מאשר לסביות שכן אצל הנשים מכיוון שנראה שהייתה פחות פתיחות אז יש פחות מה ש"ירצה" "להתפוצץ" ו"לצאת החוצה" בעידן המודרני. אלו סתם השערות שאולי שוות מחשבה ולא יותר מזה אבל שאלת שאלה באמת מעניינת אז התחשק לי להגיב לך ברשותך =]

שלום רב, לא ידוע לי על סטטיסטיקה כזו ואל האומדנים בדבר שיעור החד-מיניים באוכלוסייה יש להתייחס בזהירות רבה. מדובר במיעוטים מסתתרים, שאין כל רישום לגביהם, והמחקרים שנעשים עליהם נערכים תוך פנייה לחד-מיניים מוצהרים שמהווים רק חלק קטן ממגזר זה באוכלוסייה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני לא יודע למה ולא יודע על מה זה יכול להצביע..אבל יש לי בעיה קשה .לפחות מבחינתי יש לי משיכה ברורה לבנים לגבי בנות זה מעורפל. אבל המשיכה לבנים/התאהבות היא רק כלפי סטרייטים. אני כבר פעם אחת מצאתי את עצמי מתוסכל ומדוכא כשאיבדתי חבר טוב שהיה לי לאחר שבעצם התאהבתי בו. ועכשיו עוד פעם התחברתי עם מישהו שאני מוצא את עצמי נמשך אליו מאוד. וכל היום אני חושב עליו ומתוסכל. ואני חושב מה לא בסדר בי למה תמיד אני מחפש את הלא מושג. זה מתסכל אותי..אני רוצה כל כך למצוא מישהו. אבל רק בסטרייטים אני מתאהב..למה?

שלום הראל, הומוסקסואלים רבים נמשכים, ואף מתאהבים, בסטרייטים. בין מודעות ההכרות תוכל למצוא הומוסקסואלים רבים המגדירים את עצמם כבעלי מראה סטרייטי כדי למשוך הומוסקסואלים אחרים. מבחינה זו אינך חריג. עם זאת, מעטים הם ההומוסקסואלים שמונעים מעצמם בשל כך קשר עם הומוסקסואלים אחרים וייתכן שבמקרה שלך הדבר מרמז על קושי לקבל את עצמך כהומוסקסואל, או לפחות, לממש את נטייתך. המלצתי לך היא לפנות למטפל גיי-פרנדלי כדי לעבד את הנושא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אני בן 25, הומו בארון. יש לי חבר מזה שנה וחצי, אני לא גר בבית אך גם לא יחד עם החבר, שגר עם אחיו. בזמן האחרון כשאני מגיע להורים וצופה עם אבא שלי בטלויזיה וכשמופיע הומו ידוע, הוא שואל אותי האם הוא הומו. פעם אחת הוא הביע דעה חיובית לגבי ההומו שהופיע, כשהשבתי לו שאני לא יודע אם אכן הוא הומו, ובפעם אחרת כשהשבתי שאכן האדם שהופיע בטלויזיה הוא הומו, אבי שאל אותי כיצד אני יודע? אמא שלי לעומת זאת בכל פעם כשמופיע הומו ידוע בטלויזיה, נוהגת להביע סלידה ממנו. אציין, כי הוריי שאלו אותי פעם אחת בלבד , בתגובה לסירובי לצאת אם מישהי שניסו להכיר לי, מדוע אני לא יוצא עם בנות, השבתי להם שאני לא מעוניין וכי טוב לי כך ובתגובה שאלו אותי אם החבר שלי הוא בן זוג שלי. לשאלה זו לא השבתי והשיחה הסתיימה. אציין כי אינני מסתיר מהוריי כי אני וחברי נפגשים כל יום ושאנחנו יחד כמעט כל הזמן. שאלתי היא האם ניתן לדעת מה דעתם על היותי הומו ומה דעתם על הומוסקסואליות בכלל. תודה.

מדברייך ניתן להבין שאתה חושש להפתח בפניהם ולספר בגלוי שאתה הומו. נראה לי שמתאור השיחות בבית ההורים שלך מבינים בינם לבין עצמם שאתה הומו אך לא דברו איתך על כך. אני מבין שכל הנושא מעיק עליך ולכן לא נותר לך אלא לצאת מהארון ולדבר על זה בגלוי עם הורייך. אם אתה חושש מתגובתם אולי רצוי שתפנה לייעוץ עם פסיכולוג המתמחה בנושא. בסופו של דבר לא תהיה לך ברירה אלא לספר להורים.