פורום פוריות חברתי - תמיכה

אני מאוד מעריכה את העידוד שלך היום בערב(אתמול, אם תקראי את זה רק ביום ה) עודדת אותי בקשר לדלקת וזה עזר לי מאוד. אני אוהבת את שתיכן ומעריכה אתכן. נכון שיש לי רגעים קשים.אבל אני מאמינה שהם יעברו לי. תיהו סבלניות כמו תמיד אוהבת ומעריכה עד אין סוף אורית

תודה אוהבת אותך יפה תמשיכי לעבוד על עצמך ותהיי רגועה נשימה עמוקה ולעבור הלאה מחכה לבשורות טובות אני

מההרדמה המלאה של השאיבה. ספרו לי על זה הכל ותסבירו לי למה בעצם לעשות הרדמה? כמה זה יכול לכאוב? משהי נסתה בלי?

היי ניני אצלי זה החלק הכי כיפי בכל הסיפור דקירה קטנה והזרמת חומר ההרדמה ושתי שניות אחר כך את נמצאית במקום חמים ונעים ואת חולמת ...למשך רבע שעה וזהו את מתעוררת והכל כבר מאחורייך וכל מה שמעניין אותך אחר כך הוא כמה ביציות שאבו ומה המצב שלהן . קטן עלינו אחותי אחרי כל מה שאנחנו עוברות ...... זה החלק הכי פחות לא נעים .. ולגבי שאיבה בלי הרדמה אני שאלתי את הרופא שלי בפעם האחרונה והוא אמר שזה כואב וגם אסור לזוז כל הזמן ועדיף לעשות את זה עם ... אז אל דאגה את תעברי את זה כמו גדולהההההההה ומה רע להיתנתק קצת תגידי? יאללה לכי לישון ושיהיה לך לילה טוב ובהצלחה בשאיבה ושלא תצטרכי לעבור את זה שוב ותעדכני (((((((((((חיבוק ))))))))))))))

אבל זה לא מסוכן? ההרדמה הזאת? אני פוחדת לא לקום ממנה:(

ניני יקרה, דווקא כאן אני לא יכולה להזדהות איתך - אני מודה שבעיני ההרדמה של השאיבות תמיד היתה החלק הכי כייפי של הטיפול. לא הייתי מעיזה להודות בדבר המביך הזה אלמלא נודע לי במשך הזמן שיש עוד בנות שאוהבות/אהבו את ההרדמה של השאיבה כמוני (-; אבל מידע עבורך יש לי: קודם כל, חשוב שתדעי ששמדובר בהרדמה קלה יותר מהרדמה של ניתוח. או במילים אחרות, גם בהרדמות כלליות יש כל מיני דרגות של הרדמה, וזוהי הדרגה הקלה ביותר. זה בא לידי ביטוי בעיקר בשני דברים: 1. אורך ההרדמה - רק 10-15 דקות 2. התחושה שיש כשמתעוררים ממנה - ההתעוררות קלה ונעימה בהרבה מאשר ההתעוררות מהרדמה כבדה יותר. לצערי יש לי נסיון בשניהם... הניתוח האחרון שעברתי היה אפנדיציט לפני כשלוש שנים, וכשהתעוררתי מההרדמה הרגשתי זוועה, הקאתי, ולקח לי כמה שעות טובות לחזור לעצמי. לעומת זאת ההתעוררות מההרדמות של השאיבות (עברתי 5) תמיד היתה נעימה ממש. כמו תמיד, כל אחת מגיבה אחרת, ויש כאלה שגם מרגישות רע אחרי הרדמת שאיבות, אני מניחה. אין לי מושג איך את תרגישי, אני מאחלת לך שכמוני - אבל בכל מקרה, אם את "בוגרת" הרדמה כללית של ניתוח, חשוב שתדעי שזה בפירוש לא אותו הדבר. ויש גם אפשרות לעשות שאיבה ללא הרדמה. זה פונקציה של מה מפחיד אותך יותר, כאב השאיבה או ההרדמה - ושל כמה זקיקים יש לשאוב. כמובן שככל שיש יותר זקיקים זה פחות מומלץ... פעם זיידמן סיפר לי שהוא שאב למישהי איזה 16 ביציות ללא הרדמה כך שזה אפשרי, אבל... אאוץ'. אז תחשבי על זה קצת, אבל אל תלחיצי את עצמך... זה באמת לא נורא (((חיבוק)))

תודה יקירתי}{ אין לי סיכוי ל-16 ביציות ואפילו לא ל-10.... אני בונה על 4-5 במקרה היותר טוב. אף פעם לא הייתי בהרדמה מלאה, מאד מפחיד אותי לאבד שליטה יותר מפחיד מכאב ואני לא יודעת לדמיין למה זה דומה...

ממוש את תתעוררי גם אם לא תרצי...זה באמת כמה שזה נשמע דפוק כל כיף סוף סוף לישון ככה בלי שום דאגות וכלום...תוך שניה נרדמים וככה גם תוך שניה מתעוררים..האחות מתחילה לדבר אליך ואת כמה...זה מינון הרדמה קטנטן

היי מאמי אין ממה לפחד , ההרדמה היא מאוד קלה, משהו כמו 20 דקות פלוס מינוס. כאשר הייתי בהתחלה בטיפול מס' 1..היתה הפעם הראשונה בה הורדמתי בחיים, את יודעת מה זה פחדתי,רעדתי מפחד, אבל תיק תק עבר,ואז האחות אמרה לי זהו עכשיו את אחרי..אבטיפול מס' 5 האחרון שהיה לי לפני כמה שבועות, המרדים הזריק לי, והחלטתי שאני לא ארדם פקחתי את העיניים כמו מפגרת,הרופא והאחיות הסתכלו עליי,והמתינו לי שארדם,הכרחתי את עצמי שלא,אז המרדים בא עוד פעם ונתן לי עוד מנה, ואז נרדמתי..זה היה כל כך מצחיק..חחחחח. ואחר כך התנו לי נוזלים,בגלל ההרדמה המוגברת...מגיע לי. אז אני אומר לך שהכי הכי מרתק בכל הטיפולים זה ההרדמה,את יושנת,נחה,נרגעת,ובסוף מתעוררת,והכל נהיה כבר מאחורייך. את תראימ שיעבור בהצלחה..מתי השאיבה ?

עוד לא קיבלתי, אז אין לי מושג, אני רק נכנסתי לחרדה לקראת, יש לי שריטה כזאת את יודעת;)

שאפשר גם בהרדמה ספינלית, יענו- האמא של האפידורל. ככה שזה לא מנדטורי הרדמה מלאה. אם את מעדיפה הרדמה ספינלית תבקשי. בהחלט יכול להיות שאני אלך על זה, (למרות שאחרי הקיסרי שלי היו לי תופעות של חוסר תחושה ונימול בירכיים שעברו רק אחרי כמה חודשים). לא קראתי את התגובות שקיבלת (בכל זאת מאוחר קצת) אבל אולי הצלחתי לחדש לך במשהו ולעזור. ((((((((((((((((חיבוקים)))))))))))))))))) שלך, דורה.

אוי אפידורל עוד יותר מפחיד אותי....:(( אבל אני חושבת שאעשה בלי כלום מה כבר יכול להיות?? יכאב לי? שיכאב הפחד כואב לי יותר;) (((((())))))

היי נינוש, לא קראתי מה שאר הבנות רשמו לך אך רק להרגיעך, ההרדמה זה החלק הכי כייפי בטיפול, חבל שזה רק 10 דקות, תאמיני לי מאז שבתי נולדה אלו הזמנים שאני ישנה הכי טוב בכל ה-4 שנים האלה.... זו הרדמה מאוד קלה אין מה לפחד פשוט תהיה רגועה ותזרמי עם זה... אפשר גם בלי, תלוי במספר הבייציות. בזמנו שאבו לי ציסטה ללא הרדמה וממש לא כאב לי, והרופא אמר לי שזו אותה פעולה כמו שאיבה...אך אם יש הרבה בייציות כדאי להרדים... ממוש אחרי 2 לידות שלך...הכל מתגמד שיהיה בהצלחה, רומי

היי רומי ראיתי שכתבת לנועה על ד"ר שולמן ואני מעוניינת לדעת עוד פרטים עליו ועל הבית חולים בבקשה יש לי כמה שאלות : א. האם הוא רופא טוב ויש עליו המלצות חמות לפחות האם את ממליצה? ב. האם לכפר סבא (מאיר) יש הסכם עם קופת חולים כללית כי אני לא מעוניינת בפרטי כרגע? ג. האם הוא היחיד שמטפל במטופלת מההתחלה ועד הסוף או אם זה במסגרת הבית חולים אז מי שנמצא בתורנות באותו יום עושה את הבדיקות או הטיפולים ? ד. איפה דר' שולמן עובד עוד באיזה בתי חולים באיזור השרון ? ה.האם יש עוד רופאים טובים מהגדולים שאת ממליצה עליהם שעובדים עם כללית מהאזור כי אני לא רוצה לנסוע רחוק ממש לא ? אודה לך ולכל מי שתענה לי על שאלותיי כי אני שוקלת לשנות משהו ועדיין אין לי מושג מה אז אני בודקת את כל האפשרויות (פרוטוקול,רופא,בית חולים,בעל ......... משהו אחרי היום הולך להתנדף מהחיים שלי ואני מחפשת את הקורבן עדיין......). תודה ולילה טוב

היי מיה, לצערי לא אוכל לענות לך על שאלותייך מפני שאני במאוחדת ולא בכללית, פשוט שולמן בזמנו היה בתל השומר ואז עזב למאיר וזה רק מה ששמעתי, הוא זה שרשם לי את הפרוטוקול הראשון ואז עזב. אבל בברנג'ה הוא ידוע כמעולה. תתקשרי למאיר ותבררי לך כי ממש אין לי מושג בנוגע לכללית. שיהיה בהצלחה, ותודה על האיחולים, רומי

למי יש ניסיון עם העט הנ"ל. קיבלתי היום להזיק עשיתי בדיוק כמו שאמרו לי. מחט סימון המנה נגיד 225 שהחץ השחור סמוך אליו. משכתי החוצה את הלבן ראיתי מס' אך הדבר הזה מסתובב נכון. ואז הזרקתי, פתאום אני רואה שלא כל הלבן זה שדוחפים פנימה להזריק נכנס נכון האם עשיתי בסדר ובאמת הכמות נכנסה. כי החץ השחור נמצא עדיין על מס' 225 אנא חיזרו אלי תודה

כיילת קודם את העט ? צריך בהתחלה לשים על 37.5 לפני ההזרקה הראשונה...עשית זאת ?

החץ השחור נשאר מכוון לכמות שהזרקת. לא כל החלק הלבן שנלחץ יורד. תמשיכי תמיד ללחוץ עוד קצת אחרי שנדמה לך שסיימת, לפעמים זה לא בדיוק הסוף. גם אני מזריקה 225, זה עושה שישה "קליקים" אז תספרי, גם זה יכול להרגיע אותך. נכון שיותר קל להוציא רשיון טייס? סתאאאם, אחרי כמה פעמים זה נהייה קל אפילו לי. ספרי איך הולך, דורה.

תשמעי, מישהי, גם אני חשבתי כך ואפילו כתבתי את זה פה בפעם הראשונה שביקרתי בפורום. אבל אז ילדת האוקיינוס נתנה לי קצת על הראש, הסבירה לי באריכות שיש הרבה שהרפואה עדיין לא יודעת ונתנה לי כמה דוגמאות. לצערי אני לא זוכרת כלום חוץ מזה שזה עזר. אז או שתחכי שילדת תספר לך אותם הדברים, או שתאמיני לי שזה לא נכון. בכל מקרה זה ממש לא משנה חמודה, הבעייה היא שאתם לא מצליחים להכנס להריון. ואת זה אפשר לפתור. הכל עניין של זמן. (הצרה היא שאנחנו לא יודעות אף פעם כמה זמן לעזזאל...) אולי תספרי קצת על עצמך? קחי אוויר, המון סבלנות ויהיה בסדר. דורה.

מואה? סט אימפוסיבלה! בכל מקרה... גם אנחנו היינו בסרט הזה, וזה אכן מתסכל שאנחנו, שכל הבדיקות שלנו יצאו פוריות יותר מכל חתולות הרחוב בלב תל-אביב, העברנו חודש אחרי חודש באכזבה מרה מהווסת ששוב הופיעה, בעוד שכל הזוגות האחרים שהכרתי - נטולי-זרעונים, קשורי-חצוצרות, ומה לא - הרו וילדו כאילו אין מחר. אבל זה לא באמת נכון (אפילו שזה נראה כך)... כי טיפולי הפוריות אמנם עוקפים בעיות מסויימות, ובכך מעלים את הסיכויים להרות, אבל הם עדיין לא "מכניסים להריון" אף אחת. כן, בדיוק מה שכתבתי. הם פותחים שער כזה או אחר, נותנים לך "יד של קלפים" טובה קצת יותר, אבל התוצאה המיוחלת מגיעה בכוחות עצמה - והיא בהחלט שומרת לעצמה את הזכות להגיע בזמן ובמקום שיראו לה, ובהתאם לשיקול דעתה הבלעדי. אז תשמחי שנקודת ההתחלה שלכם טובה, תעשי את מה שצריך לעשות, ו...סבלנות (המילה הכי שנואה, אבל מה לעשות שהיא נכונה...) בהצלחה! ((חיבוק)))

אני אמורה להתחיל מחר את לקיחת התרופות של ההפריה ואני מפחדת פחד מוות , נבהלתי מהמגוון ומכמות התרופות ....אני אחרי חמש הזרעות שלא הצליחו (ילד קודם הבאתי ע"י הזרעה שלישית) , אני בגיל מעל 36 ........... מה דעתכן , יש טעם לנסות עוד כמה הזרעות , אני הייתי רוצה , בעלי פחות , האם יש סיכוי שהרופא יתן לי עוד הזרעות ? למרות שהכל כבר מוכן לטיפולי הפריה .........(בדיקות , אישור ) אני מפחדת ממחלות , האם זה נכון שילדי הפריה פחות בריאים ? לא יודעת מה לעשות ? אנא תחשבו ברצינות ואז תענו לי ......... תודה אני יודעת שהדברים שלי מבולבלים , כך אני מרגישה

אין לך ממה לפחד השד לא גדול איזה תרופות קיבלת והיכן את מטופלת? חיזקי ואימצי זה באמת לא נורא מה בעיתכם אם מותר לשאול?

תראי ההפריות באמת לא כאלה נוראות והילדים בריאים לכל דבר...אבל אני בטוחה שלרופא לא תהיה שום בעיה לנסות עוד כמה פעמים הזרעות...אם זה מה שרחשי ליבך אומרים לכי עם זה...(חברה שלי בגיל 33 עשתה גם מספר הזרעות רב והרופאים ייעצו הפריה אך הרגישה שרוצה לנסות עדיין הזרעות ובסוף נקלטה..) שוב כל עניין לגופו כמובן אם יש איזה שהי בעיה שההפריות "עוקפות" אז כמו בן ברור שללכת על הפריה...בכל מקרה לכי עם תחושות הבטן שלך..שיהיה בהצלחה ותעדכני מאוס

היי לך, אני ממש מסכימה עם הדברים של מאוס, 1. את מרגישה שרוצה עוד הפריות? אז תמשיכי לפי תחושותייך 2. השד ממש לא נורא בהפריה, לאט לאט לומדים את התרופות 3. ילדי הפריה אינם שונים גם במומים מכל הריון ספונטני אחר בהצלחה בכל מה שתחליטי רומי

היום התחלתי טיפול נוסף להפריה, בבית חולים בילנסון ד"ר פיש מדהים... הביא לי גונל עם העט של 900, מה דעתכן מישהי ניסתה זאת, איך היו מצב הזקיקים. שיהיה לכולנו בהצלחה ובטוח שיהיה בעז"ה

הייי עפרה פיש נתן לך פרוטוקול? איך הוא? קבעת אצלו? או שזה בא במזל? העט הוא מאוד נוח וקל, מה שעלייך לעשות הוא רק להחליף מחט..זהו. אם יש לך חוברת,את קוראת מה עלייך לעשות..קל מאוד. את מזריקה רק גונל,זה הפרוטוקול.? בכל אופן בהצלחה מאמי שירלי

היי נשמה פיש היה הרופא שמקבל את יודעת ליד האחיות. אז במקרה באמת הוא היה וממש מקסים את יודעת. הוא הביא לי גונל F בהזרקה בעט. ואח"כ בעז"ה לאחר ההחזרה(הפריה) הוא נתן לי הרבה תמיכה מה שלא לקחתי אף פעם. לא איכפת לי שיכאב העיקר כבר הריון הבנת. הביא לי גסטון זריקה+ לשתות כדורים מקוה לטוב מה איתך את עוד שם עפרה

.

ה

איזה מינון להזריק ביום?

שלום בנות יקרות זהו. אתמול עברתי לפרו' עם ד"ר סוריאנו ה-מ-ד-ה-י-ם ואני מתאוששת בבית עכשיו, עם קצת כאבים בבטן, לא נורא. מחכה שזה יעבור. לגבי התוצאות -מסתבר שהחצוצרות שלי מפותלות מאוד וסתומות ועם הדבקויות (כנראה בעקבות דלקת ישנה שגרם חיידק כלמדיה -עכשיו כבר אין דלקת) אז עכשיו לפי סוריאנו אנחנו יודעים את הסיבה לאי פיריון.(ותוסיפו לזה עוד איזה בעיית זרע והכל מסתדר לנו..) בקיצור - הוא המליץ לעבור להפריה חוץ גופית, והמליץ על שולמן וזיידמן כי חוץ מזה שהם מומחים הם עמיתים שלו ואז הוא יוכל להסביר להם ישירות על מצבי.... אני די מבולבלת ממה שצריך לעשות ואל מי לפנות - היום אלך לרופא הפיריון הרגיל שלי-ד"ר רזיאל אריה ואראה לו את התוצאות. אני לא יודעת אם אפשר בכלל ללכת פרטי לשולמן או לזיידמן ואז להיות מטופלת באסותה או בישבא. מישהי מכירה את המחלקה לIVF בשיבא? זה כמו באסותה?? גררר.... במכבי אמרו לי שזה אפשרי - אבל אני ממש לא מבינה בתהליך הזה... ואולי בכלל הרופא הרגיל שלי ירצה שאטופל דרכו (דרך מכבי)ואז מה זה אומר כי הוא בכלל באסף הרופא וזה רחוק לי(אני מהשרון. מגיעה 24 שעות למרכז בשביל איזה ילד חמוד. או ילדה. לא משנה כרגע) כמה צמוד הרופא לתהליך ההפריה ? האם צריך אותו כל הזמן ואז צריך להיצמד לרופא של הקופה? או שמספיק שהרופא 'מפקח' מלמעלה על כל העסק ואז מספיקים מדי פעם ביקורים פרטיים אצלו??? פשוט לא יודעת אם ללכת על הרופא הפרטי או זה של הקופה ואז להיות מטופלת בבי"ח. תגידו - יכול להיות שתהליך אישור IVF כולל הכל (שברור לכן שאין לי מושג מה זה הכל) לוקח חודשיים? בקיצור - סלט נחמד נחת לי על הראש.. אנא עיזרו לי להבין אותו.. תודה יקירות, נועה

טוב נועה ממש אין לי תשובות אבל הכל אבל לפחות משהו... קודם כל אני בכללית ואצלינו לוקח לאישור להגיע כחודש עכשיו אני באסותא פרטי ושם מגיעים פעם 1 לטיפול לרופא לקבל את פרוטוקול הטיפול ואת המרשמים ואת המעקב US ודמים עושים באסותא...את התשובות האחיות מעבירות לרופא, הוא מחזיר להם תשובה והם מעבירות לנו את המשך ההוראות... אני יודעת שאפשר לקבוע לזיידמן בתל השומר גם אבל פרטים על זה בטח תקבלי צבנות אחרות שמטופלות שם...(אני הייתי קודם בבלינסון) מאחלת לך בהצלחה וטוב לדעת סןף סוף את הסיבה לאי הפיריון...אז שוב המון ב ה צ ל ח ה מאוס

שלום נועה, בזמני היה לזיידמן הסדר עם אסותא דרך מכבי או כללית, אני מניחה שההסדר עדיין קיים אבל כדא לך להרים טלפון לקליניקה שלו ולברר. בכל אופן, ההסדר הוא הרבה יותר פשוט והרבה פחות יקר ממה שאת חוששת, ואני אישית ממליצה עליו בחום (זה מה שאני עשיתי): את יכולה לעשות טיפול אצל זיידמן באסותא באופן הבא: ראשית את קובעת אצלו תור, והולכת (פרטי). הקופה נותנת לך החזר על ייעוץ בגובה 80% מעלות הביקור. מחיר הביקור כולל את עלות כל הטיפול ע"י זיידמן - החל מקביעת הפרוטוקול, דרך המעקבים ועד לשאיבה ולהפרייה. במהלך כל הטיפול את יכולה להרים אליו טלפון מתי שבא לך (הוא זמין רוב הזמן) ולשאול כל שאלה שתעלה. בנוסף את משלמת לאסותא 2 תשלומים שגם עליהם יש לך החזר של 80% מהקופה, ועל התרופות את משלמת בנפרד לפי תעריפי הקופה (זה לא משתנה - בכל דרך שתבחרי תשלמי את אותו המחיר עבור התרופות). כלומר עלות הטיפול הכללית היא ממש לא גבוהה יחסית לפרטי. והרבה יותר חשוב מהמחיר - העובדה שיש לך רופא אחד שהוא מומחה משכמו ומעלה שעוקב בעצמו אחרי כל התהליך מתחילתו ועד סופו. לצערנו לפעמים הטיפולים לא מצליחים במכה ראשונה, ואז, יותר מתמיד, יש חשיבות לכך שכל המידע יהיה מרוכז אצל גורם רפואי אחד שמסיק מסקנות מכל מה שקרה ומטיפול לטיפול (בתקווה שלא יהיו הרבה, כמובן) משפר ביצועים ומקרב אותך למטרה... זה בניגוד למצב בו התיק שלך שנמצא בביה"ח ובמשך אותו הטיפול, שלא לדבר על טיפולים שונים - עובר כמה ידיים וכמה עיניים של רופאים ואחיות שונים... מקווה שעזרתי קצת ושיהיה בהצלחה!

היי נועה, קראתי את מה שכולן כאן כתבו לך ורציתי רק להוסיף שאני יודעת ששולמן עזב את שיבא (כי אני מטופלת שם) ועבר לכפר סבא, ואת מהשרון נכון? אז לדעתי שווה לך לברר אצלו. מעבר לכך לדעתי כפי שהבעתי בפעמים קודמות..אפשר להתחיל ולנסות בבי"ח ולא בפרטי...כי בסך הכל זה די דומה ויש לך גם את אותם רופאים אז כמובן לשיקולך. שיהיה בהצלחה ואם יש לך שאלות אשמח לענות לך רומי

אני בערך באותו סלט איתך, לא מבינה עדיין כלום באיי וי אף אז אני סתם שולחת לך חיבוקים ואנרגיות חיוביות להצלחה(((())))

שוב תודה ענקית לכולכן! אין ספק שהחכמתי מהעצות שלכן. וזהו, עכשיו זורמים הלאה. אנחנו עכשיו נתחיל לאט לאט עם הטפסים, ואז נחליט גם לאן נלך - לאסותה או לאסף הרופא. (אתמול הייתי אצל ד"ר רזיאל שאמר שאם אנחנו רוצים לנדוד עד אסף הרופא אז הוא יעזור לנו שם.) ביי בנתיים וחיבוק ענקי לכולן

מזה כשבע שנים, מאז נישאתי, אני מנסה להרות. הצלחתי לעשות זאת ארבע פעמים, רק בעזרת כדורי איקקלומין, הזרעה תוך רחמית ותרופות נוספות. מתוך ארבעה הריונות שניים הסתיימו בלידות. עכשיו, בגיל 41, בתקופה של הפסקה בטיפולים - זה הצליח באופן טבעי! אני בשבוע החמישי ומתפללת להמשך טוב. מאחלת שמחה ואושר לכולן ולכולם.

שיהיה במזל טוב, הריון קל ובריא ותודה על האיחולים. דורה.

היי לך, שמחה בשבילך ושיהיה בשעה טובה, וזה רק מחזק שצריך הרבה הרבה מזל!! הריון קל ובריא, רומי

השגתי תור לסוריאנו בקשר לחצוצרות. במקרה התפנה להם תור וזה יהיה היום בערב. נראה מה הוא יגיד. נמאס לי מהכל- אני ממש מתקשה לתפקד בעבודה ולנהל חיים - רע לי ועצוב לי ואני מרגישה שאם לא יהיה לי עוד ילד אני בחיים יותר לא יהיה מאושרת. נגמרו החיים ושום דבר לא יוכל לשמח אותי. במרץ הקרוב זה יהיה שנה לנסיונות להרות אבל כשאני חושבת על זה - זה בעצם שלוש שנים שאני לא מצליחה. כי בשלוש שנים האלה היתה לי הפלה נדחית, והריון מחוץ לרחם וגם ניתוח לפרוסקופיה על ציסטה.. פשוט במרץ האחרון היה ההריון מחוץ לרחם ומאז כלוםםםם תודה על ההקשבה

את בידיים טובות, ד"ר סוריאנו מדהים ורופא מקצועי סופר אנושי ומקצועי. בהצלחה.

אתמול עברתי אצלו לפרוסקופיה והוא הסביר הכל באריכות ולא פיספס כלום... תאמיני לי - זה מעולה שאת הולכת אליו!!!

שיהיה המון המון בהצלחה ..וכמובן תעדכני...

והלוואי שיפתיעו אותך עם עוד ביצית מופרית. דורה.

מצטרפת לאיחולים

היי מקסימות שלי...ושמחה שאתן כאן!!!! טוב אז לדיווחנו היום: אכן נשאר "פרש בודד" כפי שילדת כינתה אותו, והוא סה"כ התחלק ל-4 אבל סימטרי וחתיך...... נו ...מה אומר לכם בתוך תוכי (ואל תגלו..) לא מאמינה שיצא מזה הריון...אבל החזירו , והדבר הכי משמח כאן שאני לא במתח לבטא חחחחח קבעתי כבר פגישה לפרוטוקול הבא...בדרך כלל הם לא מסכימים רק אחרי הבטא, אך מכיוון שאני רוצה להתחיל טיפול מייד עם קבלת המחזור, אני חייבת להיות עם פרוטוקול מוכן...וכמובן ש"איימתי" שאני אעזוב אותם אם לא יתנו לי פגישה בשבוע הבא, ואז צ'יק צ'ק נקבעה הפגישה...אסרטיביות בנות, אסרטיביות. והפעם אני זאת שאקבע את הפרוטוקול, כי הוא היה פשוט "על הפנים" הפעם, בנוסף לזרע החלשלוש שלנו....וזאת התוצאה. תודה לכן מתוקותיי על ההתעניינות וכמו שתמיד אני אומרת יהיה בסדר בסוף... אוהבת, רומי

ואז הזרע החלשלוש יראה לך מזה..חחח...הלוואי...מחזיקה לך אצבעות חזק חזק חזק

מרוב לחץ פספסתי את ההחזרה שלך, אבל ידעתי שיש לך שם תותחון-על קטן הלוואי שלא יהיה לך שימוש בפרוטוקול שאת בונה בעצמך}{ שיהיה באמת באמת בהצלחה(((())))

תוכלי לתת לי את המייל שלך ונתכתב?

המייל שלי הוא: [email protected] וזו גם הכתובת של המסנג'ר, אני בדרך כלל מחוברת כל היום בעבודה, פשוט היום אני בבית, כי עברתי בבוקר הזרעה. אני אשמח להתכתב איתך, מורן.

בהצלחה!!

ראיתי,קיבלתי, נתכתב...חחחחח

תודה רבה, ראיתי מה שכתבת לי למטה, המון הצלחה גם לך ולכולן!!!

מה זאת אומרת?

היי א.א. מה שהתכוונתי זה שבהודעה הלפני אחרונה שלי בשרשור הזה, התבלבלתי ורשמתי בשם מחבר את השם שלך במקום לרשום את השם שלך בנושא, כי ההודעה הייתה מיודעת לך, טעות....

מחזיקה לך אצבעות למחר... נשיקות וחיבוקים...

תודה לכן, עידכנתי יותר למעלה...תקראו שלכן, רומי

אני צריכה לברר אם הוא מקבל פרטי,בכל מקרה כרגע הוא במילואים-זה מה שנאמר לי מבית החולים

הבנתי..תנסי לברר על פרטי, אם כן אולי יסכים לקבל בסופשבוע...הלוואיייייי...בהצלחה

היי רצית שאני אספר אתהבעיה שלי ניסיתי 6 חודשים להכנס להריון בדרך הטבעית ללא הצלחה,בעלי עשה בדיקת זרע פעמיים ויצא שאין זרע בכלל! הפנו אותנו למנהל בנק הזרע בבלינסון ואמרו לנו שרק דרכו מתחילים את הטיפול הבעיה שהתור נקבע רק לאמצע מרץ ואני יושבת ומחכה... לכן חשבתי אולי ללכת לפרטי,שם אני מאמינה שהעיניינים ירוצו הרבה יותר מהר אבל שוב-אולי כדאי לחכות לתור שנקבע לי,בכל זאת הוא מומחה...

אין שום טיפול שיכול ליצר לפחות קצת זרע....... או שהמצב הוא שבכללל אין זרע. כי היום יש אפשריות לשפר זרע. ועדיף ללכת באמת ליעוץ ואל תבטלי את התור חבל. בהצלחה

תגידי, אותו מומחה לזרע לא מקבל פרטי ?

אני מכירה סיפור דומה והבחור ישב ובכה שנה שלמה הזוג פנה למומחה באזור הצפון ולפי בדיקה ניתחו אותו ונולדה להם בת בהריון טבעי לחלוטין יש פתרון אל דאגה אולי באמת משהו סתום או שאיבה פנימית להוציא זרע תתעודדי ולכי על רגשותייך אם לחכות לתור או לקחת רופא פרטי

ד"ר אריה סוריאנו ממכבי (מקבל גם פרטי) הוא מנהל יחידת הזרע באסף הרופא. יש לו שם טוב ומקצועי והא אדם סבלני ביותר. אם את ממכבי הטלפו במרפאתו: 03-6917222 בהצלחה ואל ייאוש!!

חשוב לי לדעת מהמרגישות נשים בגילי שעדיין לא נכנסו להריון (אני מנסה כבר 6 חודשים)

בת 38? איזה כייף. אני כבר 40. מרגישה שהזמן לא מחכה לי, ונלחצת כל יום שעובר. עשית פרופיל הורמונלי? את זוכרת מה ה- FSH? זה מה שמטריד אותי עכשיו ואני הולכת לבדוק עוד יומיים את זה. את בטיפולים? עדיה.

כל הבדיקות תקינות - שלי ושל הפרטנר. לצערי עדיין אין הריון, מנסים חצי שנה כבר.

אני בת 39, מנסה שנה:)

את מטופלת בבי"ח או פרטי?

הייתי מטופלת בבית חולים,ואני מתכוונת לעבור לפרטי. 5 טיפולים ללא הצלחה,מתסכל אותי ומכעיס החכתי לייעוץ אצל פרטי, ד"ר לוי בחיפה, בן אדם מקסים ,יחס מעולה ,וזה הכי הכי חשוב. ואני חולמת להיות אצלו,רק העכבה בדרך שלי היא קופת חולים כללית. אז אני בין לבין. לא יודעת איפה יהיה הטיפול הבא.. אני מחכה ,נראה מה יהיה. את כנראה מתלבטת!!!!! רק אני לא זוכרת מה המצב שלך? את יכולה לספר לי?

היי עפרה אני בת 25, אנחנו מטופלים זה 9 חודשים. עברתי כבר 5 מחזורים ללא הצלחה. הפעם רציתי לעבור לאלישע,אבל הקופה משגעת אותי\אם לא יהיה לי אישור אז שוב עושה בבלינסון. ואחר כך לאלישע אם לא יצליח לי. מקווה שיצליח ולא אצטרך את זה. הבעיה אצלנו היא מיעוט בזרע. שיהיה לך גם בהצלחה שירלי :-)))))))))))))

איזה קופ"ח את? אני בלאומית ונותנים רק לבילנסון, כמו שאת אומרת גם השבוע אני שם ומתחילה את טקס הזריקות . שבעז"ה אני ואת וכל הבנות הנמצאות כאן נראה אור בקרוב במיחוד לפני פורים. אוהבת עפרה

אני קופ"ח כללית

רציתי לדעת כמה טיפולים כבר עשיתן ,כמה זמן אתן כבר מטופלות,האם היה כבר הריון אחד תודה

אני מטופלת כבר 9 חודשים+ 5 מחזורי טיפול/שאיבות ומה שהכי הכי הכי הכי הכי הכי הכייייייייייי מתסכל אותי זה שאף פעם לא נקלטתי,אפילו כימי לא היה לי.

אני מטופלת באלישע את חושבת שחלוקה ל4 זה מעט ואם כן טוב לדעת מה את מיעצת לפי נסיונך?

היי ברברה, תראי אין כמובן משהו מדוייק, אך ידוע שביום ה-3 להפריה הבייצית המופרית אמורה להתחלק בין 6-8 תאים, נכון שגם 4 תאים יכול להשתרש ו-8 לא, אך אני לא כל כך מאמינה בזה ועדיין חושבת של-8 תאים יש יותר סיכוי.....לכי תדעי רומי

היי אני מבקשת המלצות לגביי רופא פרטי שמומחה בפריון הגבר,במיוחד כאשר תוצאת הבדיקה הראתה שאין זרע כלל תודה

הי קרן, גם אנחנו ממח' " אין זרע בכלל "! בזמנו הופננו לד"ר מדג'ר הוא מומחה לפיריון הגבר מתל- השומר לא יודעת איך הוא עובד בפרטי. מקצועי מאד וידוע בתחומו !!! תבדקי גם במכבי הוא עובד גם שם. בהצלחה.

הי רומי, התבאסתי לקרוא את העידכון שלך מאתמול .... כל הכבוד על הרמת הראש וצעידה קדימה... מחזקת אותך! ובהצלחה גדולה מחר... אחרי הכל צריך רק ביצית אחת להפריה ( למרות שאת משתוקקת ל-2). אגב: מה שינו לך בפרוטוקול הנוכחי שלדעתך גרם לשינוי? מי עשה שאיבה? זיידמן לא בחו"ל? אז שוב בהצלחה יקירתי וזיכרי- מה שצריך לקרות קורה... רונק

היי מתוקתי מה קורה מתי הבטא ואיך את מרגישה? בד"כ הגבתי יפה מאוד לגונל (2 אמפולות) וכך המשכתי עד הסוף בצירוף אורגלוטרן. עכשיו זיידמן רצה להוריד לי את המינון כך שלא יהיו הרבה בייציות (20 בערך לטיפול) אני הסכמתי שלא צריך האמת כל כך הרבה.....ואז לקחתי 150 גונל 5 ימים ואח"כ 150 מנוגון עד הסוף + אורגלוטרן...היו סה"כ 6 בייציות, ואת יודעת במצב של הזרע צריך יותר בייציות כדי שיהיה יותר מרחב תמרון . שאיבה לא עשה לי זיידמן, וביננו זה ממש לא משנה לדעתי מה שקובע זה הפרוטוקול והמעבדה...זהו אז פעם ראשונה ששרד רק אחד נקווה לטוב, אך אני סקפטית ורוצה מייד להתחיל עוד טיפול במחזור הקרוב

הי רומי, הבטא ביום שישי .....וי וי וי .... האמת שאני מרגישה מצויין ולא מרגישה שום תופעות מקדימות לכי תדעי מה זה אומר... רק היום התחלתי קצת ליהיות במתח ומחשבות מה יהיה אם לא וכו... לרב אני עסוקה עם כל עיניניי ואת בטח יודעת שעם ילדה בבית אין הרבה פנאי להסתבך עם עצמנו. לגבי הפרוטוקול שלך - ממש לא מכירה את המינונים האלה כי הגונל שלך לא בעט, אגב למה לא ? מה ההבדל? ומה זה אורגלוטרן ?? תגידי, אתם עושים בדיקות זרע בין הטיפולים לבחון אם יש שינויים ? אגב, בהחזרה ישבה איתי מישהי שציפתה להחזיר עובר אחד ששרד וכשהיא חזרה הסתבר שהופ עוד אחד הצליח להתפתח אז יש מקום לאופטימיות ! מחזקת אותך ! שיהיה המשך יום טוב . רונק

קבוצה שנפגשת, בה מדברים על המצב, ועוזרים זה לזה מבחינה רגשית להתמודד עם הקשיים הרגשיים והאכזבות?

היי רוית, תדפדפי כאן בדפים הקודמים..אני זוכרת שמישהי כתבה כאן שנפתחת קבוצת תמיכה. בהצלחה, רומי

גם מתוככנת להיפתח קבוצה בבלינסון. טלפון : 03-9377600/4

בימי ה' אחה"צ נפתחת קב' תמיכה לנשים עם בעיות פיריון בת"א בבית רובינשטיין ד"ר צביה בירמן- שהיא מנחת קבוצות בכל הארץ בנושא הזה המייל שלה [email protected] הטלפון שלה:052-3818000

היי,כתבתי למטה הודעה לגביי רופא פרטי קבעו לנו למרץ למנהל בנק הזרע של בי"ח בלינסון בעלי עשה פעמיים בדיקות זרע בהן לא נמצאו כלל זרעים (בקצרה: כשבעלי היה בן 7 היה לו סרטן לכן חוששים שזאת הסיבה) אמרו לנו בביה"ח שאנחנו צריכים להפגש קודם איתו לכן רציתי לדעת אם כדאי לחכות למה שהוא יגיד או לפנות לפרטי

אה אוקיי, אין לי מושג במה מתמחה מנהל בנק הזרע, אני כן יודעת שמעבר לבדיקות זרע רגילות יש עוד אופציות קצת יותר כרורגיות, יתכן שלכן קבעו לכם תור אליו, אבל אולי יש עוד מומחים בתחום ואולי אפשר לנדנד להקדים, זה מה שאני הייתי עושה. אגב יש פה באתר פפורום לבעיות פוריות של הגבר, אולי שם הרופא והמשתתפים יוכלו להמליץ לכם?... בהצלחה()

הי לכולן אולי משהי יכולה לעזור לי להבין מה צריכות להיות תוצאות בדיקות דם . אני מטופלת בפיוריגון 50 יח' ו 25 יח לסרוגין כיוון שבפעם הקודמת קיבלתי מינון זהה והיתה הזרעה . הפעם זה לא ממש עובד כבר קיבלתי 12 זריקות עם אותו מינון והזקיקים עדין קטנים . לגבי הבדיקות דם התוצאות הן : E2 - 1003 LH - 1.6 PROGESTERON - 0.9 האם משהי יודעת מה צריכים להיות הערכים האופטימאלים להזרעה ? אני לא יודעת מה לעשות ? הפעם הזריקות לא משפיעות והרופא שלי עדין מתעקש להשאר עם המינון הנוכחי ולא להגדיל עד מתי?? אולי אתן תצליחו להסביר לי מה קורה כי מהרופא שלי אני לא מקבלת תשובות נראה לי שזה הזמן לעבור לרופא פרטי קרן

האי-2 מראה שיש גדילה של זקיקים, הכמה והגודל רואים במעקבי זקיקים. הפרוגסטרון מראה שאת עדיין לא לפני ביוץ אמורה להיות "קפיצה" בערכים לקראת יום הביוץ, ומקובל לתת אוביטרל כהגוף כבר מוכן לביוץ, כמובן בהתאמה למצב הזקיקים. אולי צריך להעלות מינון, את צריכה לדבר עם הרופא שלך... בהצלחה()

את יודעת אולי אם הערכים שציינתי הם טובים ? הרופא לא רוצה להעלות לי את המינון , הוא חושש מתגובת יתר שהיתה לי כשנתנו לי גונל F במחזור הראשון

שלום לכל בנות הפורום, מקווה למצוא אצלכן את התשובה לשאלה שמטרידה אותי מאוד. חייבת לדעת האם זה רק אצלי או שכך מתנהגים רוב הגברים . אז ככה: אני חיה עם בן זוג, ואנו מנסים להביא ילד לעולם. בן זוגי אדם טוב לב, ג'נטלמן, מנומס, ישר ואמיתי. בן זוגי גרוש ויש לו 2 ילדים בגילאי העשרה שלא חיים איתנו (אלא עם אימם). בן זוגי מאוד רוצה להקים משפחה חדשה - איתי. הוא אוהב אותי אהבה עזה. אני רווקה ללא ילדים. לי ולבן זוגי אין שום בעיה רפואית. כל הבדיקות תקינות לחלוטין (גם צילום הרחם). הבעיה שמפריעה לי מאוד - זה שיש לי הרגשה שבגלל שבן זוגי כבר אבא לילדים, הוא לא *מרגיש* מה שאני מרגישה בעקבות חוסר ההצלחה - עדיין - להכנס להריון. למרות שהוא מאוד מאוד מאוד רוצה ילד משותף איתי ואפילו שניים, הוא לא מרגיש *עצב תהומי* כמו שאני מרגישה כשהווסת מגיעה. הוא מחבק אותי, מעודד אותי אומר שנעשה הכל כדי להוליד ילדים, אבל בזה זה מסתכם מבחינה רגשית. וכל הזמן אני שואלת את עצמי האם - אם לא היו לו ילדים והוא עדיין לא היה אבא - הוא היה מגיב אחרת? אני חייבת לדעת - האם בני הזוג שלכם מתנהגים אחרת? האם אתן מרגישות שהם עצובים *בדיוק בדיוק* במידה שאתן עצובות - או שגם הם רק מסתפקים בליטופים בעידוד , אך "השמיים לא נופלים עליהם" כשזה לא מצליח? בבקשה תשובות מכמה שיותר בנות יקרות.

שלום לאחת, קראת את הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה" אם לא, תקראי...ואם כן אז התשובה לפנייך. כמו בכל תחום בחיים אנחנו הנשים שונות מהגברים ובטח ובטח בקטע הריגשי...תמיד אמרתי שכל עוד הגבר לא יכול להיכנס להריון כמה שלא ננסה להמחיש לו מה עובר עלינו הוא לא ממש יכול להבין וזה הטבע.... גם כשלנו לא הולך אז התשובה של בעלי זה "אלו החיים" שאני לא סובלת לשמוע את זה..כמה רגישים שלא יהיו זה לא אותו הדבר מאיך שאנחנו מרגישות ואני כבר השלמתי עם זה בהרבה תחומים....לכן את מוזמנת להיות כאן איתנו ולחלוק איתנו כי אנחנו בטוח באות מאותו המקום ומבינות הכי טוב... שיהיה בהצלחה!!! רומי

שלום לך, מבינה אותך לחלוטין, אף אחד לא יכול להרגיש מה שאנחנו עברות או מרגישות, גם אם אומרים לנו, "יהיה בסדר הכל בזמן שלו או: "זה עוד יגיע" עדיין כל מילות העידוד בעולם לא מגיעות למה שאנחנו בעצם חשות בשלבים הקשים כל כך. וגם לגברים עצמם, הם לא מרגישים את תחושת הנשים כמונו, וזה טבע העולם, להם יש תחושות אחרות משלנו, מדברייך ההבנתי שבן זוגך מאד אוהב אותך, אך שוב... הוא אינו יכול לחוש את תחושותייך וזה אינו קשור למצב שבו יש לו ילדים מנשואים קודמים, פשוט הגברים מגיבים קצת אחרת מאיתנו, כי הם לא עוברים את זה כמונו, אבל.... עצם העובדה שהוא מחבק אותך ומעודד ואמר לך, שאתם תעשו הכל כדי להביא ילדים לעולם זה אומר הרבה, עצם העובדה שהוא איתך לכל אורך הדרך, מראה עד כמה הוא בן זוג תומך ואוהב, חוץ מזה המון גברים לא ממש יודעים מה לעשות במצב הזה ואיך בדיוק להגיב, אבל מה שחשוב שהוא איתך ומלווה אותך בקשייך, וכך גם בעלי, לא תמיד הם יודעים איך להתנהג וגם אנשים מסביבינו, לא תמיד יודעים איך להתמודד מולנו שלנו עדיין אין ילדים, והם מרגישים נבוכים. אז... כך שאין לך מה לדאוג, כל עוד בן זוגך נמצא איתך והוא בן זוג תומך שמוכן לשתף פעולה בכל הבדיקות ובכל הפגישות אליהם אתם הולכים, זה בעצם העיקר. שיהיה בהצלחה. נטלי.

שלום לאחת, בעלי לא היה נשוי לפני ואין לו ילדים שאינם שלי. וגם אני יכולה להגיד באופן חד משמעי שהיחס שלו לטיפולים ולאי-הפריון היה שונה מאוד מהיחס שלי. בתשובות השליליות השמים בפירוש לא נפלו עליו כמו שנפלו עלי, למרות שהוא רצה את ההריון המיוחל כמוני. אבל אצלנו אפשר לומר שבאופן כללי סוגי האישיות שלנו שונים מאוד - אני הייתי פריקית אמיתית של שליטה, תכונה שמאוד מכבידה כשסובלים מאי-פריון, והוא ממש לא, כלומר כל פילוסופיית החיים שלו, שקרובה יותר ל"מה שצריך לקרות יקרה, מתי שהוא צריך לקרות" - פשוט שונה משלי, או לפחות ממה שהייתי אז. אבל כפי שאת אמרת, זו שאלה מאוד אישית, כל אדם הוא עולם ומלואו, ואני באמת לא יכולה לדעת אם במקרה של בן זוגך הסיבה לכך שהוא נראה לך "פחות לחוץ" היא בגלל ש: א. הוא לא באמת פחות לחוץ ממך, אלא רק מביע את רגשותיו בצורה שונה ממך; ב. הוא פחות לחוץ מתוך השקפת עולם כללית דטרמיניסטית יותר; או ג. שהוא באמת לחוץ פחות כי יש לו כבר ילדים משלו. הדרך היחידה לדעת מה באמת המצב אצלו היא לדבר איתו על זה. אבל להזהר לא לבוא אליו בטון מאשים, כי אז תכניסי אותו לעמדת התגוננות ולא בהכרח תקבלי את התשובה האמיתית. עדיף להציג את השאלה בצורה לא-שיפוטית עד כמה שאפשר, כלומר לתת לו מראש את ההרגשה שכל תשובה שלו תהיה לגיטימית מבחינתך, כי היא אכן לגיטימית: גם אם באמת יסתבר שחששך מוצדק, כלומר שהוא באמת קצת פחות לחוץ ממך כי כבר יש לו ילדים, זה לא הופך אותו לאדם רע. ובכל מקרה, עדיין חשוב שתהיו מסוגלים לדבר על זה בפתיחות, על מנת שהוא יוכל גם להבין ולהכיל את תחושותייך הקשות מול הקושי להרות - מה שהוא לא יוכל לעשות אם "תדחקי אותו לפינה" בכך שלא תתני לגיטימציה גם לאופציה ג. מאחלת לך שבקרוב הדילמה הזו פשוט כבר לא תתקיים יותר כי את תהרי... אבל גם שתוכלו לדבר על הנושא בפתיחות. בהצלחה!

שלום לך אחת מה אני אספר לך על בן זוגי שלי ? אנחנו בטיפולי IVF כמעט שנתיים ויש לנו ילד ואנחנו נשואים כבר חמש שנים וחצי ואנחנו אוהבים אחד את השני אבל כשזה נוגע לטיפולים או לענייני ילדים הוא בעולם אחר שלא קשור למה שאני עוברת בשום צורה .זה מתחיל ברגע שאני מקבלת ווסת ומתייעצת איתו מה דעתו שנתחיל עוד טיפול ? הוא מגלגל את העיניים, והופך את השפתיים ועושה הבעה כזאת שמשמעותה לא יודע ולא איכפת לי ותעשי מה שאת רוצה ...,וזה נמשך בבדיקות לפני תחילת הטיפול שאני עושה כמו U.S ובדיקות דם הוא לא שואל כלום ולא זוכר אפילו אם זה היה היום או אתמול(הבדיקות) שלא לדבר על לשאול אותי איך היתה הנסיעה?אם הגעתי בזמן?אם התייחסו אלי יפה ?אם כאב לי בבדיקות ?מה התוצאה של הבדיקות? כלוםםםםםם עד שאני מאבדת סבלנות ומתחילה לספר לו מתוך רצון לשתף מישהו במה שעובר עליי לא יכולה להתאפק יותר, נואשת, משבעת לקבל תגובה חיובית או תשומת לב או עידוד וגם אז הוא לא מקשיב ונותן לי תחושה שאני מדברת יותר מדי או היסטירית יותר מדי או שאני מגזימה ....... וזה נמשך יקירתי גם בשאיבה כשכל מה שמעניין אותו כמה זמן זה יימשך והאם הוא יכול ללכת לעשן ולשתות קפה ואחר כך הוא רץ לעבודה ..... לא משנה כואב לי לא כואב לי כשאני יוצאת מחדר הטיפולים אני נתקלת בקיר של תחושת ניכור ..... ולפעמים גם אין לו סבלנות לשבת עם מנהלת המעבדה לשמוע פרטים על תוצאות השאיבה .....ואני לא ישנה לילות כדי לחשב מה יהיה וכמה יהיה ואת חושבת שלמחרת הוא שואל כמה הפריות יש ??? כלוםםםםםםםםםם עשיתי ניסוי בפעם האחרונה מנהלת המעבדה התקשרה למחרת השאיבה בשעה שמונה וחצי בבוקר כדי לומר לי שיש לנו שני עוברים מופרים להחזרה .....ורציתי לראות מתי הוא ישאל אז לא סיפרתי לו במשך כמה שעות וזה היה יום שישי והיינו בבית כל היום ...יום שלם עבר יום שלם ובערב הוא שואל אותי: למה לא התקשרה זאתי ?????? הייתי המומה לגמרי .....לא משנה עכשיו אני אספר לך מה אני עוברת ביום ההחזרה : הוא קם בבוקר מקטר על השעה המוקדמת, בקושי עוזר לי להכין את הילד לגן וזהו..... הוא נוהג עד לבית חולים מוריד אותי רק כדי שאני אגיע קודם ושיראו שהגענו והולך לעשן ולשתות עד שאני מתקשרת לו לפלאפון לחפש איפה הוא כי הרופא מחכה לנו .....את חושבת שהוא מחכה איתי או מנסה לנחם או לעודד או לומר משהו ? איכפת לו בכלל ? אחרי ההחזרה הוא שוב עוזב אותי לבד והולך עד שאני מתקשרת שהגיע הזמן ללכת הביתה ..... והוא אפילו לא טורח להביא את הרכב הכי קרוב לכניסה של בית החולים ולכי תדעי כמה מרחקים אני צריכה ללכת בחניונים עד שאני מגיעה לרכב שלנו..... ובבית אחרי החזרה ועם ילד שצריך להרים ,להלביש, להאכיל, להחליף, לקלח, לשחק, ולהרדים.......... לבד ............למרות שהבעל עצמאי ויכול לקחת חופש מתי שהוא רוצה.. ועוברים שתים עשרה הימים או אצלי זה בעצם ארבע עשרה ימים בדיוק שבועיים, בשבועיים האלה אני עוברת את כל סוגי הרגש שיש בעולם מהקצה עד לקצה השני פחד,בדידות,כעס, שעמום, הזמן לא זז, פעם אני מרגישה שזה הצליח ופעם אני מרגישה שהנה אני עוד מעט מקבלת מחזור, פעם אני שמחה ופעם אני מתפרקת ומתרסקת לרסיסים, פעם אני עייפה ופעם בא לי לצאת או לבלות או לראות אנשים ..... או בני אדם .......כי אני לא עובדת ואם אני לא יוזמת בילוי יכול לעבור לו שבוע או שבועיים בלי שאני אראה בן אדם מבוגר נורמלי שפוי אחד......ואיפה הבעל היקר שלי מכל זה ? הוא לא שואל : מה עשית היום ? איך היה היום שלך? איך את מתמודדת עם הסיוט הזה? כלוםםםםםםםםםם. וכשמגיע היום הגדול שבו אני מקבלת מחזור או עושה בדיקת ביטא וזה יוצא שלילי אין עם מי לדברררררררררר הוא האחרון שיודע והוא לא אומר כלוםםםםםםםםםםםםם ולא עושה כלוםםםםםםםםםם לא מחבק לא מלטף לא מנחם לא מנגב לי את הדמעות, ולא אומר שום דבר רק מראה שוב את ההבעה של לא יודע לא יודע לא יודע ..... ואני מזמן הפסקתי לבקש כי הוא יודע מה אני מצפה ממנו שיתנהג בכל סיטואציה אבל הוא בוחר להתנהג כך ........ אז תעשי לי טובה הבן זוג שלך נשמע לי מלאך .. תקבלי את מה שהוא נותן לך תיהני מזה כי זה המון ולא משנה אם יש לו ילדים או אין כי יש כאלה שאין להם ומתנהגים פחות מכך הרבה פחות מכך...... אז שיהיה לך בהצלחה .

מיה יקרה, קראתי את התיאור הנוגע ללב, אם לומר ת'אמת, ואם יורשה לי (ויורשה לי!) לשאול - חשבת פעם לספר לו מה את מרגישה? אולי הוא לא מודע לכל מה שכתבת? אני מאמינה שאם פעם אחת תוציאי הכל הוא ייעשה תפנית חדה.. אני זוכרת שבאחת ההזרעות הראשונות, היה יום שישי והייתי אמורה לקבל כל רגע טלפון מהאחיות עם תוצאות הבטא, ומהבוקר הייתי על סף התקף-לב מהמתח, והאדון אפילו לא חושב על זה... עד שקיבלתי את הטלפון הארור עם השלילי הנורא, והוא אפילו לא שאל מי התקשר... ושמרתי בבטן עד שאחרי הצהריים אירע הפיצוץ (פצצה גרעינית כמעט), בכיתי והתפרצתי עליו עם כל מה שהרגשתי, ומאז - הילד נהיה בובהל'ה. כל מטר שאני זזה הוא מתקשר לשאול, לתמוך וכו'... אז אולי תנסי את הפטנט? בהצלחה, עדייה.

היי אחת.. טוב כמו שאנו יודעות שנשים הן יותר רגשניות. ואני אומר לך משהוא מאוד חשוב. שהגברים מבטאים את הרגשות בצורה מאוד שונה מאיתנו. אני למשל,כאשר אני כועסת,אני בוכה, בכל המקרים בוכה\הדמעה זולגת לי מהר\ גם כאשר אני שמחה,צוחקת בוכה בעלי כאשר הוא נהיה עצוב,הוא מפני הכל בפנים\זה לא שהוא לא רוצה להראות את העצב,אלא כדי לא להחמיר את מצבי\ואני שמה לב לזה כאשר הוא מתנהג בצורה שונה מההתנהגות הרגילה...לפי שפת הגוף שלו אני יודעת איך הוא מרגיש.\למשל אם הוא שם יד מאחורי הראש\או כאשר הוא מקוצץ את הציפורניים בשיניים,או שכאשר הוא רועד,או נהייה חיוור..וכל גבר שונה מהאחר. ועוד משהוא חשוב. אני עברתי 5 טיפולים\ כך שבשני הטיפולים הראשונים\ כאשר קיבלתי ווסת בכיתי כמו ילדה קטנה,התחלתי להבכות בקול רם, בשלב הזה הוא חיבק,ליטף,ניחם, אבל עושה הכל כדי לא להחמיר את המצב,אם הוא יתנהג כמוני אז זה יהיה כמו לוויה.למרות שאני יודעת שהוא מת לבכות\אבל לא מרשה לעצמו כדי לא להחמיר את מצבי וכמו שאני אומרת תמיד "שהבכי הכי הכי כואב הוא הבכי בלי הדמעות". עכשיו בטיפול 3,4,לא בכיתי לא צעקתי לא כלום, ואז ההתנהגות שלו היתה שונה מזאת של שני הטיפולים הראשונים ..למה? הבנתי מזה, שאם אני צועקת יותר הוא מחבק יותר,אם אני בוכה יותר הוא כואב יותר,ואם אני צועקת פחות הוא מחבקת פחות\ ההתנהגות שלו תלויה בעוצמת הכאב שיש לי. וכן הוא מעלה את השאלות... למה ?? מה הבעיה?? למה לא נקלט??? אלוהים מתי יהיה לנו ילד??? הוא מתוסכל מזה שאני עדיין לא מצליחה להרות,למרות שאין לי ברוך השם בעיות.אז תמיד אומר למה למה למה??.. אפילו הוא כועס כאשר הוא רואה אותי נהיית אדישה. מאמי ההתנהגות של בעלך היא רגילה ושוב כל אחד שונה מהאחר בצורת ההתנהגות.

זה טיפה שונה. בשני ההריונות הראשונים היינו צעירים ונראה היה שבעלי מסכים להיות אבא, וגם הלך בקלות הפעם זה ממש שלו, וכשהיה לנו הריון כימי הוא זה שלקח קשה, והוא גם דוחף ועושה ומתקשר לרופא לברר, אפשר לומר שזה של שנינו. חוץ מזה הוא טיפוס אופטימי ולא לחוץ כמוני, ולכן התגובות שלנו שונות, גם אם התחושות דומות.

רומי איך את מרגישה? תכתבי לי.... אני מרגישה יותר טוב. נראה לי שעבר לי קצת. מחר היום הגדול אה? האצבעות שלי כבר כואבות מלהחזיק לך אבל ממשיכה להחזיק חזק חזק!!!!!

בוקר טוב, אני בסדר את מכירה אותי ממשיכים הלאה.... אני שמחה שאת מרגישה טוב ומחזיקה לך גם אצבעות... יום נעים, רומי

באמת מבאס! אני מקווה שהאחת הזו תהיה ה - אחת. ובכל מקרה, טוב שאת לוקחת שליטה על העניינים. באמת באמת מבאס. ((((((((((((((()))))))))))))))) דורה.

תודה ממוש, נקווה שמחר שאגיע לפחות היא תישאר ונראה....אלוהים גדול!!! ואם לא עוברים לתוכנית שלב ב' יום נפלא, נדבר

בצחוק:)))))))))))))))9

איפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ!!!! אני יחסום אותך!!!למה !מה קרה!השתגעתי!!! וגם איפה את ..אההההה אני תמיד מחוברת,את לא שם. טוב נדבר

רופא פרטי המתמחה בנוזל בחצוצרות ואני לא מדברת על סוריאנו כי הוא איכזב אותי. מיום שישי שבו החלטת לא לעשות את ההפרייה אלא לבדוק קודם מצב החצוצרה אני מנסה לקבוע תור ואמרו לי שהיום אולי יוסיפו תורים ואם לא יתקשרו לקבוע תור ליום אחר - רביעי וגם זה לא קורה אז האם מישהי מכירה רופא כזה? שמתמחה בלפרוסקופיה - פרטי!

אני לא יודעת אם הוא מתמחה דווקא בזה הוא פשוט בין הטובים בארץ ובוודאי יוכל לכוון אותך לפחות...- פרופסור משיח..הבעיה שגם אליו התורים לו ממש קרובים אבל תמיד אפשר לנסות..אם תרצי עוד פרטים בשמחה מאוס

רציתי לשאול אם מישהיא מכן מטופלת ע"י רופא פרטי,רציתי לדעת איך נעשות הבדיקות אצלו-למשל הבעיה היא אצל בעלי וקבעו לנו תור בבי"ח רק לאמצע מרץ,אני מאד רוצה להקדים את זה אז חשבתי לפנות לרופא פרטי,אולי הוא גם עושה את אותן בדיקות בעצמו ויוכל לזרז את כל התהליך שהוא גם ככה ארוך מה דעתכן? תודה

היי קרן אני טופלתי אצל רופא פרטי משך כמה חודשים, והיתרון הגדול באמת הוא מהירות קביעת התור, למרות שאצל ה" גדולים גדולים" גם בפרטי זה לא מיידי. השאלה היא למה קבעו לכם תור, לאיזה בדיקות, מה אמור לקרות במרץ. זה באמת עוד הרבה זמן. ספרי מה הבעיה ומה עשיתם בינתיים, ומה הומלץ בגדול?

אני באופן אישי ממליצה לך בחום טיפול ע"י רופא פרטי, (אני כמובן טופלתי אצל רופא פרטי ונדהמתי כל פעם מחדש מהמהירות) מה לעשות בימנו לכסף יש תפקיד ותפקיד חשוב ,ברגע שאת משלמת פתאום הכל נהיה קצר מהיר וקל, לעומת זאת אם תטופלי דרך מוסדות דרך הקופה הדרך ארוכה ומעייפת נפשית, ופתאום הם ימציאו לך 1,000 תירוצים למה את לא יכולה לעשות טיפול כל חודש "פתאום הגוף צריך לנוח,פתאום לרופאים יש כנס בחו"ל, ועוד 1,000 ואחת סיבות אז כמו שהבנת מדבריי לדעתי אין על רופא פרטי מטופלת ישירות ולא דרך פקידות,ועל כל שאלה יש לך אפשרות לצלצל אליו לנייד ולא להתחיל לחפש את שעות עבודתו.... מחזיקה לך אצבעות בהצלחהההההה

אני לפני טיפול הזרעה (החמישי במספר). במשך 9 ימים מהיום השני למחזור הזרקתי גונל אפ (150 בכל יום). היום לפי הוראת הופא שלי אני אמורה להזריק ב- 9 בערב אוביטרל ומחר וביום רביעי לעבור הזרעה. שכחתי לשאול את הרופא אם אני צריכה עדיין להזריק גונל אפ בערב לפני האוביטרל. בכל הימים שהזרקתי, הייתי מזריקה בשעה 8 בערב. לא נראה לי שצריך גם היום אבל אני לא בטוחה והוא לא עונה לי... אודה לעזרתכן.

שלום מורן, מכיוון שההחלטה האם להזריק שוב הערב או לא תלויה במידה רבה בתוצאות בדיקות הדם והאולטרסאונד האחרונות שעשית, אני חוששת שרק הרופא יוכל לענות לך, ושאת צריכה להמשיך ולנסות להשיג אותו. אצלי בטיפולים דווקא כן הייתי מזריקה את הגונאל (או המנוגון) גם בערב שלפני הלילה של זריקת הכוריגון (הגלגול הקודם של האוביטרל), אבל זה לא אומר הרבה - זה תלוי, כאמור, במצב הזקיקים וה-E2 שלך. בהצלחה!

אני לא הייתי מזריקה בלילה שהייתי מקבלת את האוביטרל שאלה נוספת בשבילי כמה השבחות אמרו לך שאת יכולה לעשות , אני אחרי הזרעה חמישית אמרו לי די

ותגידי איפה את עומדת עכשיו????. חסר לך לא לעדכן!!!! חחחח

צר לי מאוד אני פעמיים הייתי בסרט הזה ואני לפני פעם רביעית לצערי אשמח לשמוע איזה טיפול קיבלת בשביל הידע הכללי והסקרנות שלי כמובן כמה ביציות שאבו לך? רומי תעני לי אם בא לך ביי ובהצלחה כיתבי לי גם איזו תמיכה נתנו לך? מחזיקה לך אצבעות ואמן שהאכזבה הזאת היא פתח לשמחה

היי לך, השם שלך לא מוכר לי כאן, אפשר לברך אותך על ההצטרפות אלינו? האמת שזו הפעם הראשונה שזה קורה לנו, יש לנו בעית זרע ואנחנו עושים גם "איקסי" אך תמיד מ-ממוצע 20 בייציות שלי הצלחנו להפרות 8-12 בייציות כך שהיה "עם מה לשחק" בהחזרה... עכשיו שינו לי ת הפרוטוקול, שזה טעות כרגע אני רואה.... והיו לי סך הכל 6 ביציות ושרד כפי שאת יודעת רק אחד למרות שאמרו לי שזה לא סופי ועד יום ההחזרה יכולים להתפתח יותר...אני די סקפטית עם העניין.... תמיכה קיבלתי -אנדומטרין, בד"כ אני לוקחת קרינון אך התחשק לי לגוון קצת אולי?..... מה אומר לך נקווה לטוב, ספרי קצת עליכם....אשמח לשמוע רומי

אכן גם לנו יש בעיית זרע ועד עכשיו נראה לי שהבעיה הזו היא הבעיה בהפריות ןלא כמו שאמרו לנו שאצל האשה הכל תקין אז הבעיה היא מזערית לפי הפרוט שנתת נכשלת בכמה הפריות טובות ומסתבר שבעית הזרע היא ענקיתתתתתתתתתתתת אני כרגע סיימתי לקחת גונלF 300 כל יום וממחר מנגון תגידי מוכר לך הפרוטוקול הזה כי נשאר לי חומר במזרק האם זה בסדר זה עודפים? אני מאוד מקווה שעכשיו ששינו לי את הטיפול יצליחו לשאוב כמה שיותר ביציות אשמח לקבל תשובה בייייייי

אני יומיים לאחר הזרעה ויש לי דם בשתן. עשיתי בדיקת שתן מקיפה שעוד לא הגיעו התוצאות. מה זה? אולי הגוף מגיב ככה להזרעה? יש לי כאבי קלים ועמומים בבטן מצד שמאל למטה. יש לי ממש טיפות קטנטנות. עשיתי בדיקת שתן אצל הרופאה אבל רק בסטייק כזה. בדיקה מהירה... ויש לי דם. האם זה נורמאלי. שמעתי שבנות עם זהומים קשים נקלטו. שמעתי שזו תופעה שכיחה אם עד עכשיו היית בלחץ עכשיו אני בפנאיקה. נתבקשתי לשתות חמוציות ולחכות עד לתוצאות יש לי כבר מרשם לאנטביוטיקה מקווה שלא אגיע לזה! תגיבו בבקשה אני בהיסטריה!!!!

שלום לך, הדמם הקל בשתן , זה בגלל "השיפשוף" של הצינורית בצוואר הרחם שהוחדרה לך בזמן ההזרעה. כאבי הבטן שלך נובעים, מהגירוי השחלתי לאחר הזריקות ולאט לאט הם יפסקו, במידה ויש לך וכאבים חזקים מלווים בחום פני ישירות לרופא ללא דיחוי. בהצלחה. נטלי.

אורית יקרה, אני לא מכירה את התופעה של דם בשתן - אני מניחה שזה לא קשור להזרעה ומקווה שזה לא יעשה לך שום צרות (אם ובלי קשר לטיפול). (((חיבוק)))

בהנחה שזה לא כתוצאה משריטה בזמן ההזרעה, זה שכיח מאד בדלקת בדרכי השתן, והטיפול לא תמיד חייב להיות אנטיביוטי. בכל מקרה אין לזה שום קשר להיקלטות להריון. תשתי המון מים, זה מציף את השלפוחית ומעיף ממנה את החיידקים. אני סבלתי מדלקות חוזרות בטיפולים הראשונים ואחרי יממה של שתיה מרובה הדימום לרוב נעלם ואיתו הצריבה תרגישי טוב ובהצלחה(())

היי איזה בעסה קיבלתי היום ואני בדרך להפריה חמישית לאחר שנה של הפסקות. אלוהים יעזור. ד.א. מי מטופלת בבילנסון. בהצלחה לנו

בהצלחה................

הייי עפרה. איזה יופי את מתחילה טיפול, גם אני רוצה. יווו איזה התלהבות, עוד שבועיים אני מקבלת,ואז תהיה לך שאיבה.ואני יתחיל זריקות בעזרת השם. תקשיבי.. בינתיים אני גם מטופלת בבלינסון, בת כמה את? ומה הבעיה אצלכם,? יש לך ילדים?אם מותר לשאול!!

גם אני חצי מטופלת בבלינסון...חחח...עברתי מספר הפריות בבלינסון אבל בטיםול הבא אנסה את מזלי באסותא אצל משיח...אז שיהיה בהצלחה... מאוס

עפרה היקרה, תמיד מאכזב ועצוב לקבל ווסת. אני מחזיקה לך אצבעות חזק שהטיפול הבא יהיה האחרון. זו הפעם הראשונה שלך בבילינסון? אם כן, אני מאחלת לך שתגשימי את האמרה הידועה "משנה מקום משנה מזל". ((חיבוק))

היי בנות יקרות, עכשיו ממש התבאסתי, מה שלא קרה לי באף הפרייה הודיעו לי שיש רק הפרייה אחת!!!!! ולכו תדעו אם היא תשרוד בכלל עד ההחזרה, האמת שהייתה לי גם הרגשה שהפרוטוקול שלי די "עקום" למה משנים?? אם הקודמים היו בסדר? ביקשתי כבר פגישה לפרוטוקול הבא ומיידי בלי לחכות. לא מאמינה שיצא משהו...נראה לי בעלי צריך להתחיל לאכול תרד אולי רק "פופאי" יכול לעזור............... טוב מתוקות נגמרו לי המילים רומי

רומי יקרה קחי חיבוק גדול על הבאסה הזאת, והיי - זו לא בדיוק הסיטואציה שדווקא עכשיו נגד כל הסיכויים זו יכולה להיות ההפריה שתצליח? אז אל תאבדי עדיין תיקווה!! קחי לך הרבה אהבה נועה

היי רומי, זה עדיין לא אומר כלום!!! את בעצמך אמרת פה בפורום הרבה פעמים שצריך רק אחד. ברור שיותר זה עדיף, אבל גם מהאחד הזה יכול לצאת משהו חמוד.... המון בהצלחה

היי רומי. אני לא יכולה להגיד לך שהרגשתך היא לא היגיונית,,זה כן מבאס ומתסכל. כאשר את מצפה למשהו,ופתאום יוצא לך משהו אחר. אלוהייייים אני שמה את עצמי תמיד במקום בו אתן נמצאות ,ומסתכלת מהזווית שלכן,ואני מגיעה למסכנה שגם אני עברתי את זה. ואז אני כל כך מבינה ומזדהה איתכן. מאמי זה קורה, בחיים יש עליות וירידות, ולא תמיד החיים הוגנים, זה קורה לכולנו, וכמה שאנחנו חושבים שאנחנו חזקים,יש רגעים בהם אנחנו ממש נשברים,ומעלים את כל השאלות של ,למה? איך? וכו".... ואת יודעת מה? אני שונאת כאשר מבצעים על הגוף שלנו ניסויים,!!! אבל מה להגיד , קרה מה שקרה, ויהיה מה שיהיה. ובקיצור, אין מ לעשות כמו שאמר הרופא שלי " כך אצלכם, עם הזרע שלו והביצית שלך כך קורה, אולי אם הביצית שלך היתה עם זרע אחר היה יותר הפריות, ואולי אם היה הזרע שלו עם ביצית אחרת היה אולי יותר הפריות.אז אין מה לעשות, זה עם זה הולך כך" . ואם יש שינוי בין טיפול לטיפול , זה קורה, ותמיד יש אכזבות. מחבקת אותך,ומחזיקה לך אצבעות . שיהיה רק בשורות טובות ,אמן שירלי

אוף, באמת מאכזב... מחזיקה אצבעות שבכל זאת תהיה החזרה והפרש הבודד יקלט ויגדל ויראה לכולם מה זה... אבל אני מבינה לגמרי את התחושה השקשה שיש לך כרגע. תרגישי חופשי ליצור קשר אם בא לך ((חיבוק))))

אני מקווה שההפרייה היחידה (והמיוחדת) תשרוד ותראה לכולנו מה זה}{ בהצלחה יקירתי}{

היי רומי גם לי זה קרה בטיפול הקודם שלי ובמרפאה התחילו להראות לי תמונות של תינוקות שנולדו מביצית אחת והפרייה אחת ואכן זה עודד אותי ...קצת האמת כי זה אכן מבאס אבל אם העובר הוא באיכות טובה זה די מגביר את הסיכויים שהוא ייקלט אני גם בזמנו שקלתי להקפיא ולהוסיף אותו בטיפול הבא אבל בסוף החלטתי ללכת על זה ותאמיני לי ברגע שהחזירו לי אותו מיד התחברתי והתחלתי לפנטזזזזזזזזזזז וזה לא היה שונה מכל החזרה אחרת של ארבעה עוברים או של שניים או אחד זה בדיוק אותו דבר ... אז תחשבי על זה ושולחת לך חיבוק חזק חזק והלוואי שתצליחי .

על העידוד והאהבה.... יהיה בסדר מקווה שהעוברון הקטן יתפס לו איכשהו ואם לא?? ממשיכים..................למס' 7 אוהבת את כולכן רומי

האם מישהי יודעת על טיפול או תחום ברפואה אלטרנטיבית שיכול לסייע בשיפור הפוריות ויכול לעזור בכניסה להריון?? (אצלי אני לא מצליחה להכנס להריון בלי שום סיבה רפואית! הכל תקין! אני כמעט מיואשת) אני בקופת חולים מכבי, אבל לא אכפת לי גם פרטי. תודה רבה

שלום לך, במהלך 3 שנות אי-הפריון שלי ניסיתי 3 פעמים טיפולים אלטרנטיביים - פעמיים דיקור (אצל מרפאים שונים, במשך כמה שבועות כל אחד מהם) ושיאצו במשך 8 טיפולים. שום דבר מאלו לא עזר. כך שאני לא יכולה להמליץ, אבל אני יודעת שיש בנות שבטוחות שבזכות טיפול אטרנטיבי כזה או אחר הן הרו, או לפחות קצת נרגעו. זה כנראה עניין של אמונה... מה שבטוח זה שיש המון שרלטנים בתחום וכדאי להזהר. במסגרת מכבי יש את "מכבי טבעי", אגב, שם תוכלי לקבל טיפולים במחיר מוזל. בהצלחה!

אני אמורה להתחיל טיפולי הפריה באסותא , האם הפעם הראשונה שמזמנים אותי , זו הפעם שמזמנים אותי לשאיבה או לפני - כן מזמנים להסברים . בקיצור , ממתי לקחת את טופס - 17 בתאריך הסמוך לביוץ או הרבה לפני ?

היי אני, אם טופס 17 הוא ההפניה של הקופה אז כן, בהחלט צריך לפני שאת מתחילה. לא סביר שכשתגיעי לבית החולים תתחילי מייד את השאיבה. יקבעו לך את מהלך הטיפול, מה שנקרא פרוטוקול, איזה וכמה הורמונים ובמקביל תתחילי מעקב זקיקים ובדיקות דם. כשהכל יהיה מוכן ישאבו, יפרו, יחזירו ובעזרת השם תוכלי להיות פה רק אורחת ולספר לנו על ההריון שלך... בהצלחה, דורה.

הי אני, באסותא נוהגים לעשות הדרכות לפני התחלת הזריקות ואם זו הפריה ראשונה זה מאד מומלץ ועוזר מה גם שהם די מתעקשים שתגיעי. נדמה לי שהדרכות נעשות בימים א-ד בין 11-13 או משהו כזה כדאי לברר עם האחיות. כדאי מאד כבר להצטייד בטופס 17 בטח אם את תעשי מעקב זקיקים ובדיקות דם שם כי את צריכה את הטופס ליום הראשון של המעקבים שזה משהו כמו 10 ימים מהשאיבה.בהצלחה. רונק

היי שירלי, האמת חוץ מזה שעברתי היום שאיבה, הכל בסדר מחר אדע כמה ביציות הופרו ולכן רציתי לעדכנכן מחר לאחר שאדע יותר. הפעם קצת כואב לי מהרגיל אך שטויות כפי שכבר הספקת להכיר אני לא מהמתלוננות. קצת מתבאסת כאן על הבטאיות שלנו שקיבלו שלילי ונקוה שבהמשך השבוע מישהי תרביץ כאן את ה"סיפתח". תודה על ההתעניינות..יפה שזכרת, מה איתך? מה מתקדם? רומי

בהצלחה רומי , אמן שיהיו לך הפריות יפות וכמובן החזרות מוצלחות. תודה. נטלי.

שלום אני מנסה כבר שנה להכנס להריון (יש לי ילד מדהים בן 3 )בספטמבר עברתי הפלה טבעית ומאז הרופא , שגם כן נמצא בכנס, נתן לי טיפול באקוקלומין. החודש לקחתי 2 כדורים וכבר עברו 50 יום מהמחזור האחרון ועדיין לא קיבלתי ואני גם לא בהריון (בדיקת דם ובתיות)האם קרה למישהיא שנעלם לה המחזור אחרי טיפול באקוקלומין? לא עשיתי מעקב כי גם אז הרופא היה בחו"ל ולא חשב שיש צורך ללכת למעקב בקופ"ח . אני לא יודעת מה לעשות!!!!

היי לים. לי קרה שהמחזור אחר מאד. הגיע ביום ה35 או משהו כזה. לא שמעתי על מקרה שהמחזור נעלם בגלל איקקלומין. נראה לי שבסוף הוא יגיע... בכל מקרה, לדעתי שווה ללכת לרופא אחר במרפאה שכן נמצא עכשיו בארץ. שיהיה לך בהצלחה, דורה.

כדאי לעשות בדיקה חוזרת. אצלי תמיד מקדים המחזור בשלושה ימים אחרי איקקלומין. שווה לבדוק שוב

טוב אז... אני לא בהריון תוצאת בטא שניה הראתה 4יח'. מ - 16 ירד ל - 4 איזה תסכול, והכי מתסכל זה, שנזכרתי שהרופא שלי נתן לי במהלך ההחזרה להזריק פעמים זריקת אוביטרל ולכן כנראה התוצאה היתה חיובית בגלל שאריות האוביטרל. לדעתי הרופא לא היה בסדר, הוא היה צריך להגיד לי לבצע את הבדיקה מאוחר יותר לאחר 14 יום בערך. לא חשוב, הענין הוא שזה כל כך בלבל אותי אבל... ידעתי בתוך תוכי שזה לא הריון. מקוה שיהיה טוב בסופו של דבר, בכל אופן החלטתי לעשות הפסקה של חודשיים שלושה, הלכתי היום לדיקור סיני והמטפל שינה לי את כל התזונה לתזונה בריאה יותר וגם עשיתי דיקור. נקוה שאולי זה יעזור. זהו בנות יקרות העדכון שלי להיום, מקוה שיהיה בהצלחה לכולנו אמן. ממשיכה להיות כאן איתכם למרות הפסקת הטיפולים שלי לתקופה קצרה. לילה קסום. נטלי.

היי נטלי, את נשמעת אופטימית למרות הכל ועל זה אני שמחה, בסופו של דבר כנראה שהגוף שלנו מחליט מתי הוא רוצה שניקלט ועל זה לא תמיד יש לנו שליטה. ועל זה נאמר "כל עכבה לטובה" יופי שמצאת לך שילוב של דיקור ואם זה עושה לך טוב אז השגת את המטרה. תמשיכי להיות כאן איתנו....ולעדכן, חיבוק ((()))) רומי

את היחידה שיודעת מה הכי טוב בשבילך.כי זה בסוף הגוף שלך. שיהיה רק בהצלחה. ותאמיני לי שעצם העובדה יש עוברים,זה נותן אור בקצה המנהרה. את תהיי בהריון..בזמן הכי הכי נכון,שאלוהים אך ורק בוחר. לא אנחנו...

הי ממי, לא עונים כי פרופ' זיידמן נמצא בכנם בחו"ל, חוזר בתחילת פברואר.

שיהיה לנו שבוע פורהההההההההה, שבוע של בטאות חיוביות אז קדימה לדרך............

שרה יקרה, שבוע טוב גם לך. הלואי שנשמע השבוע רק בשורות טובות. דורה.

לצערי ולהפתעתי התשובה שלילית, הייתי בטוחה שאני בהריון. לא נורא, קצת בכיתי והייתי עצובה אבל יהיה בסדר. נראה לי שאני אקח הפסקה למצוא עבודה חדשה ואולי המזל יגיע בע"ה. אוהבת יום טוב זיו.

זיו יקרה, הצטערתי לקרוא. הייתי סקרנית האמת. אגב - גם אני קיבלתי היום.לא שזה בתוך טיפול, אבל בכל זאת - מנסים עם המקל והביוץ וכל החרטה הזה..גם בחודש ההפסקה. אז קדימה - לעבודה חדשה, טיפול חדש כשתאספי אנרגיות, ושיהיה לך כל הטוב שרק אפשר. עדיה.

זיווש יהיה בסדר ממי אין לי מילים רק שאני מאחלת לך למצוא את הכוח להמשיך הלאה ולהצליח בע"ה וההריון יגיע יגיע אל תדאגי קבלי ממני((((((((((((((((חיבוק))))))))))))))))) אוהבת אותך זיווש האלילה זו הזדמנות לתת לשערות שלך לגדול קצת ..

שזה אומר הפעם הזאת שאוטוטו את מתחילה.... ואז אינשאללה זה יגיע!! (((גם אני עצוב קצת בשבילך, אבל לפחות עכשיו הלאה האלהא הלאה ....))))) נועה

יקרה, האכזבה גדולה ומרה. אהבתי את הרעיון שלך לגבי לקיחת הפסקה ומציאת עבודה חדשה. התחלות חדשות יביאו עמן מזל טוב, אמן!

אין כל כך מילים במצב הזה...אבל מעריכה אותך שכבר משנסת מותניים ומכינה תוכניות עם עתיד ותקוה כל הכבוד לך...מצטערת מאוד לשמוע...חבוק גדול גדול גם ממני ((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((()))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

זיווש, למה הפסקה?, עוד שבועיים בביוץ תחזירי עוד "נגלה" של מוקפאים...כרגע חזרת מהפסקה גדולה...תמשיכי יקירה הרי אין הרבה טיפולים במוקפאים!!! יהיה בסדר אני איתך!!! אוהבת, רומי

מצטערת לשמוע את הבשורה... תהיי חזקה ומחזיקה לך אצבעות לטיפול הבא............ שולחת חיבוק

גם אני חשבתי שזהו... הרעיון שלך נשמע מצויין. לכי על זה בכל המרץ. וההריון יגיע. בטוח. ((((((((((((((((((()))))))))))))))))))) דורה.

שלום לכולן (ואולי למורות שמבינכן ) מה הייתן מייעצות לי לומר במקום העבודה (למנהלת בית ספר) , מקום העבודה חדש עדיין לא מספיק מכירה את הנפשות הפועלות, חוששת לספר תודה

הי יעל, פשוט להגיד שאת באשפוז-יום בגלל עניינים בריאותיים...שתחשוב מה שהיא רוצה (ומצד שני זה מספיק מובן, כדי שלא תנסה לבקש ממך לדחות או משהו כזה..). בהצלחה. עדיה.

תודה רבה !!!

תמיד את האמת, ז"א כמו שעדיה אומרת אני צריכה לעבור בדיקות לא אגיע מחר. אין צורך לפרט זה ענינך האישי, אבל תמיד לומר זאת ולא סתם. אל תדאגי יש הרבה שמבינים בהצלחה............

אני דווקא חושבת שכדאי לספר. כי אז תקבלי את כל התמיכה שאת זקוקה לה, כי לפעמים צריך גם מנוחה בימים אחרי זה, וכן זה גם יסביר את מצב הרוח המלווה לטיפולים, עם כל ההורמונים. ותמיד יש מי שיש לו סיפורים מעניינים, שבדרך כלל מעלים את המורל.

תודה אימצתי את נושא הבדיקות בהצלחה

שאנחנו צריכות לעמוד על הזכות שלנו לילד, ולמה שכרוך בזה. אני הייתי משתפת אותה מה אני עוברת, במה זה כרוך ומה הצפי לזמן הקרוב. זה פייר וזה אצל רוב המעסיקים מביא לאמפטיה. מצד שני יש מנהלים אחרים, שעלולים לחפש אותך. אז כל עוד את לא מכירה אותה אולי עדיף להשקיע באישור מחלה. לכי לרופא לפני השאיבה (רופא משפחה) ותגידי שהקאת כל הלילה או משהו. זה שקר לבן, ובכל מקרה עוד מעט תקיאי בבקרים מהסיבות הנכונות;) בהצלחה!

יקירותי, כבר ביקורת שלישית בשערי צדק ודברים זזים לאאאאאאאאאט. מזה שישה ימים עם גונל וגם מנוגון. זוכרות כמה הכאיב לי בבטן? הרגשתי אלופת העולם שאני מזריקה לעצמי בישבן, לפי הדרכה של אחות שקפצה אליי הביתה ולא מתמחה בפוריות. איקצר, היום בקופ"ח, קפצתי כדי לקחת מזרקים ואמרו לי שאני מזריקה במחט לא מתאימה, בגלל זה כואב לי עכשיו הת...ת. כפרה על הכאבים, אבל אולי בגלל זה הזקיקים לא זזים לי? כי הזרקתי לא טוב? חירבון טוטאלי. תכף מגיעה השעה שמתקשרים מביה"ח, אצטורך כמובן לספר על השטות שקרתה לי. ופתאום השבוע נהייה צפוף כל כך לבעלי ולי. הוא חייב, בלי שום אפשרות חנינה לקחת את האוטו ביום שלישי ולצאת בשש מהבית. ואם תהייה לי ביקורת- אין לי איך לשים את הילד בגן. ביקשו דחוף בדיקת שד של כירורג. אז אפשר ביום שני, בהדסה הר הצופים, מאחת עד שתיים. ברגיל זה מושלם בשבילי, אבל השבוע יש לי ישיבה. עוד רצו לדחות אותה לשתיים בגלל מישהי, אז החזרתי אותה לאחת בתקווה שאספיק לדהור והודעתי לאותה אחת שהשינוי לא יצא לפועל. אני יודעת שלא צריך להפריע לי הפרצוף אכה שהיא עשתה לי אבל כן מפריע לי. הכל מפריע לי. לאחר לעבודה, לבלבל בשכל לאחיות, לבקש שיתנו לי לדבר עם הרופא כי עכשיו כנראה יש סיבה לחוסר התגובה שלי להורמונים ושלא יעלו לי סתם. הכל מפריע, הכל נראה מציק, אני לא מוצאת את הקבלות של המנוגון בשביל לקבל החזר מהקופה. לעזזאל עם המנוגון הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! רק צרות יש לי ממנו. אני מאד מנסה להסתכל על העניינים בצורה מסודרת כי מאד קל לי להכנס להסטריה. אז אני אומרת: בעוד כמה דקות יתקשרו משערי צדק ואז אהייה יותר חכמה. שתקפוץ לי ההיא מהעבודה. מקסימום לא אמצא את הקבלות ולא יחזירו הכסף, זה לא שיש לי עודף, ההפך, אבל מה זה יעזור להתעצבן מזה? מעכשיו אזריק כראוי ועניינים יזוזו. עד יום שלישי אלוהים גדול, בקצב שהדברים זזים עכשיו לא יקרה כלום אם אבוא לדם ואולט' ביום רביעי. טוב, כל זה מאד מרגיע. לחמש שניות בערך ואז אני צריכה להתחיל להגיד לעצמי את הכל מחדש. נו, שיתקשרו כבר. ובנוסף יצא לי פרונקל לתפארת מדינת ישראל. בחיים לא קרה לי. לא היו לי גם לא בגיל ההתבגרות. כמו בבדיחה כשאומרים- לא יכול להיות יותר גרוע ובדיוק אז מתחיל לרדת גשם, אז לי יצא פרונקל לראשונה בחיי. עכשיו. מושלם. שיתקשרו כבר גם כן אלה. #@$%$*^$*^%&I^)* דורה.

מרוב הזדהות תוך קריאת הכתיבה הכואבת-משעשעת-מבולבלת-מדוייקת שלך התעצבנתי על זאת עם הפרצוף, חשבתי על מה להגיד לרופא על ההזרקה ותכננתי להזמין מונית לבעלך כדי שישאיר לך את האוטו. וחוצמזה, יכולתי להשבע שמתחיל לצמוח לי פרונקל. אז קודם כל, נווו? התקשרו כבר? אל תשאירי אותי במתח, הפרונקל גדל! ושנית, טוב שאת כותבת הכל - הפתרון היחיד שאני מצאתי למנוגוניטיס שלי היה לכתוב דברים - לשפוך את כל הג'יפה והעצבים החוצה, וגם כשכותבים את המטלות על דף זה קצת מרגיע כי לפחות את לא צריכה לזכור את הכל במוח של גבינה שוייצרית (באדיבות ההורמונים כמובן). טוב יקירתי, אני מחכה לעדכון ומטפחת חצ'קון (איך החריזה שלי?)

ילדת המקסימה, אני משאירה את הכותרת שלך כי היא מאד מאאאאאאאאאאאאאאד נעימה לי! ואני אוהבת אותך בטונות בחזרה, לדעתי אני אפילו אהבתי אותך עוד קודם ((((((((-: אז ככה. לגבי החצ'קון שלך- אני מקווה שהוא לא מגיע למימדים המפלצתיים של זה שאני מטפחת. ושכחתי לספר שמהמתח יצאו לי ביום שישי פצעים בחיך. איזה כיף לי.... ומה אמרו לי בשערי צדק? אמרו לי שאפשר להזריק בישבן במחט הקטנה ואפשר גם בגדולה, ואמרו לי שאם כואב לי בבטן שאזריק בזרוע אבל שאני יכולה גם בירך. בחיי המקום היחידי שעוד לא הציעו לי להזריק בו הוא בלחי! בסוף אני אשתה את המנוגון הזה ואסגור עניין. מנוגוניטיס. מחלה איומה אינדיד! בעלי לא יוכל לקחת מונית אבל ממילא הזמינו אותי ליום חמישי. מה שמוכיח לי שוב שאני שוברת את הראש על כלום. פגם באישיות. בפרץ מדהים של אומץ גיליתי אסרטיביות נדירה וכשאמרו לי לבוא ביום חמישי הודעתי שלא טוב לי ואני אבוא ביום רביעי. כמובן אם זה לא ייצור לי בעייה בטיפול. וזה לא. מה שכן, פתאום הסתבר לי שמי שמטפל בי שם הוא לא פרופסור מרגליות אלא הרופא שלי מקופ"ח שעובד גם שם. האחות אמרה שהוא ממש ביקש לעדכן אותו בענייני ולכן גם הביקור הבא היה אמור להיות ביום חמישי, כי הוא יהיה שם. מצד אחד- הוא היה נפלא. כל הטיפול שלו תמיד היה מצויין והוא גם היה ממש נחמד אליי. מצד שני באתי לשם בגלל הפרופסור... האחות אמרה בחצי פה שזה יוצר בעייה ומיד התעשתה ואמרה שאני יכולה להגיד ולבקש שהפרופסור יחזור אליי. או אני אליו. בכל מקרה פרופ' מרגליות לא יהיה עכשיו כשבועיים, הרופא שלי באמת מכיר אותי מצויין. אני ממש לא רוצה לפגוע בו כי הוא היה מקצועי מאד וגם אדיב. אז אחכה שבועיים ובנתיים אטחן בראש את כל האפשרויות ואראה לאן נושבת הרוח מהחורים במוח השוויצרי שלי... ולסיום. זאת עם הפרצוף. כששאלה למה מחזירים את שעות הישיבות אמרתי לה שבגלל בעיות רפואיות. כששאלה של מי ואמרתי ששלי - קיבלתי פרצוף (בטלפון) בקיצור, היא בהחלט מוזמנת לקפוץ . אם קשה לה אני מאשרת לה לדלג. מליון נשיקות לך יקרה. ממש חיכיתי שמישהי תעשה לי קצת רגוע ונעים ואת הגעת בדיוק בזמן. כמו תמיד. מעניין מה אעשה בעשר וחצי - אחת עשרה, השעה של הזריקות... אולי אן דן דינו... אז עוד מליון נשיקות, שלך, דורה.

הוי דורה יקרה, מצטערת לשמוע על הבלאגן. אני יודעת זה לא פשוט כל הריצות והבלאגנים האלה על הראש ובטח לא בתקופה הזאת שלנו הקשה והמבולבלת שאנחנו כולנו כאן עוברות, זה בטח לא תורם. אבל...תחשבי חיובי, מה שצריך לקרות יקרה, ואני בטוחה שיהיה אפשר לתקן את הטעויות עם הדרכה והסבר נכונים. שיהיה בהצלחה והמשיכי לעדכן. קחי נשימה עמוקה אנחנו איתך. ערב נעים. נטלי.

את תמיד שמה לב אליי. זה מאד עוזר ועושה טוב בלב. לילה טוב יקרה, דורה.

הייתי אמורה, כידוע לכן להתחיל להזריק להפרייה והיום הייתי צריכה ללכת לפתוח תיק באסותא - ולא עשיתי לא את זה ולא את זה כי דחיתי אתן זוכרות למה.. להגיד שאני מרגישה יותר טוב? לא להגיש שזה הקל עלי ? לא זה רק הוכיח לי כמה אני מסכנה וגם מטומטמת..שום דבר לא מצליח לי כמו שצריך. אני פחות ופחות נכנסת לפורום-עד שאני אעלם לגמרי.. אתן מקנאות במי שבהריון ואני מקנאה במי שעושה הפרייה או הזרעה ושאיבה לא נראה לי שאגיע ליום הזה...עד שאטפל בכל "הזבל" (סליחה סליחה על המילה הלא יפה) שמסביב - נמאס לי מהכל ולא הלכתי היום לעבודה ולא בא לי לעשות כלום..

אל תגידי ככה , יש אלפי נשים כמוך, גם אני יהיה בסדר המון כוחות ללכת על זה אל תוותרי זה יבוןא בסוף בהצלחה

שלום מיכל מה שלומך? טוב את בטח מבואסת, עצובה ,מתוסכלת, וזה שלא יצאת לעבודה אומר שאת סובלת. אפשר להבין אותך. לפני חודשיים ,עשיתי בדיקת דם כללית, את יודעת את הבדיקות לפני התחלת טיפול. את יודעת מה גילו אצלי!!!! גילו שיש לי היפטיטיס C חיובי, את יודעת מה זה , זו צהבת בכבד. כאשר קיבלתי את התשובה,הייתי לבד בבית, וזו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי שני כל כך בודדה בעולם הזה, בעלי היה בעבודה, התחלתי לבכות לבכות לבכות בקול רמה ואמרתי לעצמי. למה אלוהים,למה..לא מספיק שאני עוברת גם כך טיפולים,למה אתה עושה לי את זה. והחלטתי שאני מפסיקה טיפולים, כי אני צריכה לטפל בבעיה החדשה הזו,שיצאה לי פתאום , אחרי שהתאוששתי קצת,נכנסתי לפורום הזה,... את לא יודעת מה הרגשתי..!!!! ראיתי פה בנות שכתבו, מחר שאיבה..מחר החזרה...אני מתחילה לזריק, הרגשתי קנאה, שאני רוצה גם, והרגשתי גם שהטיפולים האלה הם קטנים עליי ,כאשר גילית שיש לי בעיה בכבד..וכל כך רציתי להמשיך בטיפולים ,אבל פתאום הופיעה עכבה בדרך. רצתי בין הרופאים כדי לגלות מה זה..ואחרי 3 שבועות של מתח ,עצבים, בכי, גילו שאלו הם רק נוגדנים להיפטיטיס,ושהייתי פעם חולה והחלמתי, ובסוף נודע לי שאין לי כלום ברוך השם. למה אני מספרת לך את זה: שמתי את עצמי במקומך,והבנתי את העצב,שאת מרגישה בודדה ויחידה,שכולן ממשיכות עם הטיפולים,ואת היחידה שתקועה במקום, ואת בטח אומרת לעצמך, "אלוהים,לא מספיק מה שאני עוברת,גם זה צץ לי..למה עליי לעבור את זה קשה,ולכולן קל" זה נורא ומתסכל... אב מיכל תסתכלי בחצי הכוס המלאה ותראי, שיש משהו חיובי בסיפור שלך. זה שאת לא ממש ממש תקועה במקום, את יכולה להמשיך בטיפולים כרגיל, את יכולה להיות כמו כולן, את יכולה לעבור שאיבה ןהחזרה,ולהיות בהריון. חברה שלי היתה לה חצצורה סתומה,היא נקלטה אחרי 3 מחזורים ויש לה תאומים. אז הרעיון של שטיפת העוברים החוצה לא מתלבש על כולן. וזה שהרופא אמר לך ,עדיין לא נוציא אותה,זה הגיוני,תאמיני לי הרופא רוצה משהוא לטובתך, ואם הוא היה רואה שהחצצורה היא הפתרון הוא היה מוציא אותה מיד. למה להפסיד חודש? למה לפספס את הזמן? למב לתלוש את השערות? לכי, תעשי את זה , תתחילי, ואם חלילה לא יצליח,אז יוציא לך אותה,,. אל תתעקשי, תהיי סבלנית, הכל יגיע בזמן..זה הבורא שמחליט לא אנחנו. ואם זה היה בידינו,הייתי מזמן בהריון... אני מחבקת אותך חזזזזזזזזזקקקקקקקק. ומחר את באה ואומרת "בנות התחלתי טיפול"

מיכל, תחושת הבלבול, חוסר האונים, ובעיקר - אובדן השליטה - הן התחושות הכי טבעיות בעולם למי שנמצאת בטיפולים (או בינהם), למרות שכל אחת מגיבה ופועלת קצת אחרת כן, אני יודעת שזה לא מנחם אותך כרגע. אבל יש לי רעיון קצת מוזר בשבילך, אולי תסכימי לקבל אותו: שמתי לב בין השורות שיש לך בעל חכם. מאוד. ואוהב, ורוצה ילדים כמוך. אז יש לי הצעה מהפכנית: אולי תעשי החלטה להעביר לו את ההגה, רק לטיפול אחד? כן כן, לא נפלתי על הראש. תעשי החלטה מודעת, שבטיפול הזה את רובוט. או ילד קטן. ובעלך הוא המחליט. תעשי מה שהוא יגיד לך, בלי לשאול שום שאלות, בלי לגלוש בעשרה אתרים באינטרנט ולקבל עשרים דיעות. זה ירגיע אותך, יוריד ממך את תחושת האחריות והכשלון לדברים שאת לא אחראית להם ולא נכשלת בהם. תני לו צ'אנס, רק לטיפול אחד. את עשויה להיות מופתעת לטובה מתחושת ההקלה שהחופש הזה מלקבל החלטות בתנאי אי-וודאות ייתן לך. מה את אומרת?

כל היום אני בטלפון עם בעלי בהאשמות - האמת אין לו זמן בשבילי.הוא עסוק ולדעתי, די נמאס לו. הוא אמר לי מה את עוד רוצה הלכנו לרופא הזה..שולמן,, עשיתי את כל הבדיקות ועכשיו החלטת שאת רוצה ללכת לרופא אחר - סוריאנו..הוא לא ממש שם בשבילי והטלפון האחרון אליו היה - אתה יודע מה אני כן מאשימה אותך..וסגרתי. זהו. ואני מאוד בודדה ומחר הולכת לעבודה ובא לי להתפטר ולהיות בדיכאון. לא שעכשיו אני לא..

אחרי הפריית מבחנה אחת שעשיתי שנכשלה לצערי החלטתי לנסות להכין את עצמי לטיפול השני ( והאחרון אני מקווה) עוד לא ניסיתי שום טיפול של רפואה אלטרנטיבית ואשמח לקבל הצעות על מה אתן ממליצות ביותר לטיפוס כמוני שהוא לחוץ ולא מוציא את זה החוצהההההההההה- כזו אני. ואם כבר עוד שאלה למומחיות: האם זה בסדר או מקובל לעשות הפסקה של חודש בין ivf אחד לשני, ואם כבר עוד שאלה, יש לי 3 מוקפאים ששרדו ב"ה האם אני יכולה "להכריח" את הרופא שלי שהשים לי את שלושתם בטיפול הבא- כי זה נראה לי אבסורד להשים לי שניים ואז בטיפול שאחריו אם חס וחלילה אצטרך לעשות עוד שאיבה או להחזיר רק אחד. תודה וסליחה על ההתקרצצות.

שלום שירלי, אין שום סיבה להתנצל - את לא מתקרצצת - את שואלת שאלות שבדיוק בשבילן נועד הפורום הזה! בנוגע לרפואה טבעית - לי אישית קצת קשה להמליץ, כי אני ניסיתי דיקור ושיאצו, יותר מפעם אחת ואצל מטפלים שונים, ולמרות כל הכוונות הטובות והאמונה הריון לא יצא לי מזה. מאידך יש בנות שנשבעות שבזכות טיפולים כאלו או אחרים הן הרו, אבל מי יודע? לגבי שאלתך השנייה -זה בהחלט מקובל ואפילו מומלץ לעשות הפסקה של חודש בין טיפול לטיפול - ואת יכולה גם להרשות לעצמך הפסקה יותר גדולה את את מרגישה שאת זקוקה לה. לגבי המוקפאים - אני לא יודעת אם ניתן להכריח רופא להחזיר יותר עוברים ממה שהוא ממליץ, ייתכן שבמקרים מסויימים הוא יסכים אבל יחתים אותך על מסמך משפטי שמסיר מעליו אחריות לתוצאות. אני נוהגת להמליץ בחום לכל מי ששואל אותי שלא להחזיר יותר עוברים ממה שהרופא ממליץ, כי הריון מרובה עוברים, כמו גם דילול, הם מצבים מסוכנים ומאוד לא מומלצים (מנסיון אישי קשה). השאלה מה את באמת רוצה: להכנס להריון כמה שיותר מהר - או להרות וללדת תינוק בריא. בהצלחה!

שירלי 1 שלום, למיטב ידיעתי - יש תקנות ברורות שניתנו ע"י משרד הבריאות בנושא זה. בין השאר הן תלויות במספר ה-IVF שעברת, גילך, מספר ילדים ועוד. אני למשל - בת 40, הוחזרו לי פעם ראשונה 2, אח"כ 3 ואח"כ עוד פעמיים 4 עוברים. לצערי לא נקלטו (היו 2 הריונות כימיים). זה מגדיל את הסיכוי להרות, אבל כמובן גם את הסיכון להריון מרובה עוברים. רק שלצערי, אני לא מאמינה ש"יום בהיר אחד" ייקלטו בבת אחת כל ה-4 או -3, ולכן אין לי בעייה של התלבטות. בהצלחה, עדיה.