פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

01/10/2011 | 17:46 | מאת: רוני

היי בנות מרגישה צורך לשתף ....אני מרגישה ממש עייפות נפשית גדולה ופיזית בהתאם ...נעלמה לי השמחת חיים שהיתה לי בעבר תקופת החגים ממש קשה לי כל שנה כל שנה אני חושבת מתי לי יהיה תינוק שאני יוכל לשחק איתו בדשא במפגש המשפחתי בלי להרגיש רגשות עמוקים וקשים ...כל שנה אנימעודדת את עצמי שזה יגיע וממשיכה ...היום היינו במפגש משפחתי עם כל המשפחה של בעלי מלא ילדים ותינוקות ולי אין כלום ועצוב בלב ...כמה אפשר ללכת לשירותים ולהיות לבד שהבכי יעבור כדי להתחזק ?אני מש מרגישה שאין לי כוחות לא נפשיםםם גם לא פיזים אני פשוט על סף התמוטטות פזיית עייפות נוראית ...זה הלחץ של הימים לפני הבטא ואני לא יכולה יותר עם זה ...החודש עשינו שאיבה והחזרה שהיו לי בעיות בהרדמה לקח לי זמן להתואשש ואני פשוט לא מסוגלת להתחיל עוד חודש כזה אני מותשת אני שוקלת לעשות הפסקה של חודש אולי לעשות איזה טיול או נפש עם בעלי שיחזיר לי את הצבע לחיים ממש איבדתי הכל את כל התחושות והרגשות וזה מה שהכי מפחיד אותי שאני בדרכ בחורה חייכנית שאוהבת לבלות אבל זה נעלם לגמרי ...חייבת להחזיר לי את הכוחות אחרת לא יכולה להמשיך ככה אולי סופש על הבעל נופש להחזיר לנו את היחד את הכיף שלנו ולוותר על חודש טיפול כי פשוט עייפתי אני מרגישה שאני פשוט חייבת לעזור לעצמי כי אף אחד לא יעזור לי ואני חייבת להרים את עצמי !!!והקטע הוא שלעשות דברים כמ מסעדת סרטים וכאלה אני עושה אבל זה לא כמו פעם כי זה ריק לי ואני לא מרגישה את עצמי -לא יודעת איך להסביר .....תודה על ההקשבה :) רק רציתי להוציא את זה ולא היה לי עם מי לדבר אז פניתי אליכן מי שמבין אותי הכי טוב ")

01/10/2011 | 18:00 | מאת: יסמין

היי רוני. אל תתייאשי. לי לקח חמש שנים עד שנולדה בתי הבכורה. אני כל כך שמחה שלא ?הרמתי ידיים? בסוף זה יגיע כך שאל תאמרי נואש. אני מבינה את הרגשתך אך תהיי חזקה ותראי שבסופו של דבר זה יגיע. זה חייב להגיע. מחזקת אותך ומחזיקה לך אצבעות.

01/10/2011 | 18:38 | מאת: דניאלה

כבר יותר מחודש שנמנעתי מלכתוב בפורום ואני רק קוראת מהצד, אבל הרגשתי שאני חייבת לענות לך. אני מרגישה שכל מילה שלך כאילו נכתבה עלי. עוד מעט שנתיים של ניסיונות, 4 הריונות כימיים+ הריון שהסתיים ללא דופק. עוד חג עובר ועוד מפגש, חלק מהחברות שלי כבר ילדו פעם שנייה ואני ממשיכה להגיע בידיים ריקות לכל מקום. קודם כל, מה שאת מרגישה טבעי לגמרי וחשוב שתזכרי (ואני מזכירה גם לעצמי) שזה מצב זמני. זו תקופה קשה, מבחן גדול - אבל זה יעבור. את לא יודעת מתי, את לא יודעת איך והחוסר וודאות הזה הורג, אבל בסוף יהיה טוב. ולא כי זאת קלישאה יפה, אלא כי תודה לאל מדע הרפואה כ"כ מתקדם, ככה שמספר הזוגות שנותרים ללא ילדים הוא אפסי. חוצמזה, ואני לא יודעת אם את מתחברת לזה, שיש עוד אופציות, לאו דווקא ביולוגיות. נגיע לגשר כשנגיע אליו אבל אני יודעת שאני אהיה אמא - כך או אחרת. ויהי מה. אז עמוק בפנים את אותה בחורה חייכנית ומלאת שמחת חיים, רק שעכשיו את מתמודדת עם קושי גדול, אבל רק תעצמי עיניים ותדמייני את הרגע הזה, שתשמעי את הבכי הכי מתוק בעולם בחדר הלידה, ותראי איך את חוזרת להיות מחויכת מלאת שמחת חיים כפי שהיית תמיד. לגבי ההפסקה שדיברת עליה - אני ממליצה בחום. אני אחרי טיפול IVF ראשון שהסתיים בהריון כימי ועכשיו אני בהפסקה. בלי רופאים, בלי זריקות, בלי מחשבות. אפילו לא עשיתי מעקב זקיקים החודש. זה לא מתוך ייאוש, אלא מתוך רצון לאסוף את עצמי קצת, לקיים יחסים עם בעלי מתוך רצון ולא מתוך תזמון, להעביר את הימים בלי לחכות למועד הבטא, כי אין מועד כזה. לנשום. לנוח. שנה חדשה, התחלה חדשה ובפעם הבאה שאקבל מחזור, אעלה על הסוס. זה לא מתאים לכל אחת, אבל אני ממש נהנית מזה. קראתי ספר "כמה רחוק את מוכנה ללכת", בחורה שעברה טיפולים אבל כותבת ממקום אחר ממה שקראתי בדרך כלל, היא כותבת מצחיק, קצת צוחקת על עצמה, על ההורמונים המשתוללים. בכיתי וצחקתי וזה שימח אותי והזכיר לי קצת מי אני - אותה בחורה מאושרת ושמחה שמסוגלת אפילו לצחוק על ההתמודדויות הקשות של החיים. סליחה שזה יצא כזה ארוך... אני כמו ילד קטן שאומר לדובי שלו לא לפחד ובעצם אומר את זה לעצמו. כנראה מנסה להרגיע גם את עצמי. מאחלת לך שנה שונה, מפתיעה ומרעננת לעומת זו החולפת. ולכל חברותיי בפורום, סליחה שנעלמתי, הייתי צריכה להתכרבל קצת בחושך. אוהבת את כולכן

01/10/2011 | 20:34 | מאת: נועה

שמחה שחזרת! כמה חכמה, כח ועצמה פנימית נשמעים ממילותיך! אין לי ספק שאת, וכולן, תגיעו לרגע המרגש והעילאי הזה של ילד בידיים. אכן, זה עניין של זמן... לו רק ידענו כמה ממנו צריך לכל אחת ואחת... שנה טובה מאושרת ומלאת בשורות על לידות מופלאות!

01/10/2011 | 21:14 | מאת: דורה

יקירתי, תקראי את מה שכתבת לרוני. תקראי את זה כאילו שזה נכתב אלייך. לפעמים אנחנו צריכות חיבוק מעצמנו, ולא מאף אחד אחר, והבנה מעצמנו, וסלחנות כלפני עצמנו, ורכות וקבלה לעצמנו. בדיוק כמו שאמרת- כמו ילד שמרגיע את הדובי שלו ובעצם מרגיע את עצמו. כמה שאת חכמה, יקירה. כמה שאת חכמה! ואין כמו להתכרבל קצת בחושך. זו תרופה נהדרת לתת לנפש קצת שקט ומנוחה וכירבול ורגיעה. אוהבת אותך בחזרה, המון!!! דורה.

01/10/2011 | 20:20 | מאת: נועה

שבוע טוב מתוקה. שמחה מאד שהוצאת את מה שעל הלב! יש לך אותנו תמיד, את יכולה להוציא ולשפוך הכל הכל הכל! תקופת החגים היא אולי הכי קשה למי שנמצאת במעגל הלא פשוט הזה שנקרא טיפולי פריון. ארצנו הנחמודת, כל כך לוחצת אפילו בלי מילים בזמן החגים. כל כך הרבה משפחתולוגיה, ארוחות משותפות, טיולים ופיקניקים, ואיך אם לא הכי הכי מצפים לעשות את כל זה עם ילדים... מאד מאד מאד קשה! זה הכי טבעי בעולם מה שאת מרגישה! גם לך מגיע כבר להשוויץ בשלך! אני חושבת שמאד כדאי לקחת פסק זמן למלא מצברים. קודם כל אני מקוה שאולי דווקא הפעם זה כן יצליח? (אני מבינה נכון שאת לפני בטא?) לכבוד השנה החדשה אולי התהפך המזל? אני גם חושבת שפסק זמן זה לא הכל. צריך לנסות לחיות חיים מלאים איך שהוא מעבר לטיפולים. ניסית להעזר גם ברפואה אלטרנטיבית? לעשות יוגה? ספורט? מסכימה איתך שסרט ומסעדות לא ימלאו את החסך. צריך הרבה מעבר. לי אישית היוגה והשחיה הצילו את המצב. נסי לחפש פעילות משמעותית מעבר לטיפול והבילוי היומיומי. מאחלת לך שנה קלה, מלאת שמחת חיים, עם המתנה הכי גדולה שתוכלי לקבל לפני ראש השנה הבא!

01/10/2011 | 21:08 | מאת: דורה

אני כל כך מבינה אותך ואת מה שאת אומרת. העייפות הזו שמשתלטת ונמאס כבר. נמאס לחכות, נמאס לחיות בהמתנה. וההרגשה שכל החיים שלך בעצם בהמתנה, ולא רק נקודתית- מחכים להריון ולתינוק ולהיות משפחה, אלא הכל הכל בהמתנה, כל החיים מחכים כשאת עסוקה בטיפולים הללו. שסוחטים את הגוף אבל, בעיקר, סוחטים את הנשמה. ואני חושבת שהפסקה היא רעיון נהדר. ממש ממש נהדר! זוכרת שעשיתי בעצמי הפסקה. ממש ארוכה, של חצי שנה. היה לי מאד קשה לחזור, ובכל זאת חזרתי, ובסוף גם הצלחתי. אז כן, תכנני תוכניות. זה כל כך חשוב לתכנן לך תוכניות, שיהיו לך דברים שאת רוצה לעשות. עוד דברים בחיים חוץ מטיפולים. ותפני את עצמך לזה, כי הטיפולים הללו משתלטים על כל אספקט בחיים לפעמים, אבל, בזמן שאת מתכננת, אני כל כך מקווה שהגוף שלך כבר מתכנן לך את המתנה הכי ניפלאה שתוכלי לקבל השנה- את ההריון הנכון, שיחזיק ויסתיים בלידה במועדה ובתינוק או תינוקת בריא/ה ושהשנה תתחילי את המסע המרגש של היותך אמא. ואת יודעת מה אומרים- האדם מתכנן תוכניות והקב"ה צוחק. אז בואי תתכנני תוכניות של הפסקה, ובעזרת השם, דווקא עכשיו הוא יחליט לחייך אלייך. אמן, אמן, אמן! דורה.

01/10/2011 | 21:54 | מאת: רוני

תודה רבה אתן ממש מקסימות ומעודדות המון המון תודה אני אנסה לצאת מהדכאון הזה איכשהוא ולהציל את עצמי כי אין ברירה ומאחלת לכולן שנה טובה ופוריה שכל משאלות ליבנו יתגשמו אמן במהרה !!!! שנה של נחת שלווה רוגע ללא מחשבות וריצות ודקירות שנה טובה ומבורכת בכל טוב המון תודה שבוע טוב

01/10/2011 | 22:58 | מאת: מטופל?שית

זה מה שעצבן / דכא/ העציב... אותי כל פעם מחדש. תמיד ידעתי שזה יבוא בסוף אבל לא ידעתי מתי.... ובעוד אני סופרת ימים וחודשים החיים עברו לידי ועוד חברה בהריון והנה כבר ילדה .. והנה הריון נוסף ואני עדין בתהליך... ועוד חודש ועוד חג ועוד שנה עברה ... אבל יקירתי- בסוף לכולנו יהיה סוף שמח!!!! והנה היום אני כבר בשבוע 34 לא מאמינה שאוטוטו אני אחבוק את החלום שלי!!! אני יודעת שאנחנו צריכות כוחות על להתמודד עם זה חודש בחודשו אבל אנחנו לא נוותר- במלחמה הזאת אנחנו יוצאות מנצחות עם ילד בזרועותנו!!! אם את מרגישה שאת צריכה הפסקה - קחי אותה... תנקי את הגוף והנפש ותבואי בעוד חודש/ חודשיים עם כוחות חדשים למלחמה האישית שלך כי אני בטוחה שתנצחי אותה בקרוב! שתהיה שנה טובה ופוריה, שנה של הגשמת חלומות.

02/10/2011 | 00:30 | מאת: דניאלה

ורוני, כמו שנועה כתבה לך, את רק במתח של לפני הבטא וזה מתח ברור,אבל חכי, אולי יגיעו תשובות טובות ומפתיעות. מחזיקות לך חזק חזק אצבעות

02/10/2011 | 16:44 | מאת: רוני

תודה על העידוד והתמיכה אתמול היו לי כאבי בטן תחתונה כמו לפני מחזור והיום כאבי צד ימין כמו שכל חודש יש לי וזה פשוט הורג אותי מבפנים ובעלי כל כך אופטימי ובטוח שאני אגיד לו שיש הריון הוא כזה חמוד אבל כגודל הציפיה גודל האכזבה ולא רוצה לאכזב אותו שוב....אז אני רומזת לו שכואבת לי הבטן אבל אוף זה מעצבן אותי כל הסימנים הללו וזה מוירד לי את המצב רוח ממש ברמות ....ומחכה כבר שיעברו הימים האלו אוףףףףףףףףףףףףףף המון המון תודה לכן זה מעודד לשמוע שהטיפולים מתישהוא מצליחים ומקווה שיגיע גם אלי הנס משמיים הזה !!!!ולכל הבנות המקסימות !!!!

04/10/2011 | 04:53 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

קודם כל שנה טובה ואני מתנצלת שרק עכשיו אני עונה לך.האמת שקראתי את תגובתך מס' פעמים והיא כל כך מרגשת. אני חושבת שהיטבת להביע את כל מה שכל אחת ואחת מאיתנו מרגישה. אכן תקופת החגים היא קשה, בעיקר אצלינו היהודים, שגם ככה מתייחסים לכל נושא הפריון בצורה מאוד משמעותית. אנחנו חברה שאם אין לך ילדים, אז משהו כבר לא תקין, ואז באות הנשמות הטובות וחייבות לעשות לנו אולטרסאונד לשחלות. אני מצטערת שאני נשמעת צינית, אבל זה פשוט מרתיח אותי. כל החטטנות הזו והמבטים של האנשים, גורמים לנו להרגשה הזו שאת מתארת אותה בצורה כל כך נכונה. לגבי חודש הפסקה: קחי את הזמן שלך לאגור כוחות, לעשות דברים שאינם קשורים לנושא, תעשי דברים שרצית לעשותם ולא יצא. משהו לנפש, משהו שהוא מעבר להליכה לסרטים או הצגות. שמחת החיים שלך לא נעלמה, היא פשוט "קצת" התעייפה והיא מאותת לך שהיא רוצה לנוח ואחרי זה היא תחזור בגדול. אל תדאגי היא לא נעלמה. אני בטוחה שגם כאשר כתבת את המילים המרגשות האלו, כתבת אותם יחד עם חיוך. היטיבה לכתוב זאת דניאלה המקסימה שאני חושבת שזו אחת התגובות הכי המרגשות שבהן נתקלתי כאן בפורום. אני בטוחה ומאמינה בכל ליבי שאת תהיי אמא. ולא סתם אמא אלא אמא מדהימה, לתינוק/ת ומי יודע אולי ל-2 :-) מתוקים וכמובן כמובן חייכנים ומלאי חיים כמוך. אני חושבת שאת בדרך הנכונה, קחי את הזמן ואם את מרגישה שאת צריכה פסק זמן - עשי זאת ונצלי זאת לפעילויות שאת אוהבת. ואני אסיים בשורה מהשיר של גלי עטרי: "תעשי רק מה שאת אוהבת, תעשי רק מה שאת חושבת". וכן את "חזקה מהרוח". מה לעשות שוב שיר של גלי עטרי. מאחלת לך מכל הלב שהשנה זו תהיה השנה שלך, שתזכי להריון תקין ומשעמם מחבקת אותך חזק חזק :-)))))

04/10/2011 | 15:50 | מאת: רוני

תודה לכל הבנות על העידוד אתן מקסימות היום 12 יום מההחזרה של העוברים בטא 14 מה זה אומר ? זה לא וודאי ...אני יודעת שזה ממש נמוך אוף לא אוהבת להיות בחוסר וודאות שכזה ... לפני 11 ימים לקחתי אוביטרל האם זה שאריות .? חודש שעבר אחרי 7 ימים כבר נכלם לי האובביטרל מהגוף ....מה קורה פה ? נאמר לי מאסותא להמיך מחר את התמיכה וביום חמשייש שוב בדיקה אני ממש ממש אשתגע עד אז לא מסוגלת לחוסר וודאות הזה ... האם יש פה סיכוי להריון בכלל ? תודה תודה ושוב תודה

01/10/2011 | 15:17 | מאת: יסמין

היי. הפורום שלכם מאוד נחמד והחלטתי לשתף אתכן במה שעובר עלי. אני בת ארבעים נשואה ויש לנו שני ילדים מקסימים. אני שנה בטיפולים באסף ברופא. קודם לכן עשיתי חמש הזרעות אצל רופא פרטי אך כאמור הטיפול לא צלח. כיום ממתינה לטיפול החמישי במיקרומניפולציה לאחר שהטיפול האחרון הופסק באמצע מאחר ושינו לי תוכנית טיפול (תרופות אחרות) שלמעשה לא גרמו לתגובה טובה. בטיפול הראשון נקלטתי וכ?כ שמחתי אך לצערי בשבוע השביעי פסק הדופק ונאלצתי לעבור גרידה. השעון הביולוגי מתקתק ונכון שיש לי שני ילדים שיהיו בריאים אך הילדים ואנחנו רוצים ילד נוסף. מחזקת את ידיכן, אתן ממש מרביות. מאחלת הצלחה לכל אחת מכן.

01/10/2011 | 20:38 | מאת: נועה

מאחלת לך שהות קצרצרונת עמנו! היום ממרומי 2 הילדים הבריאים ושלמים טפו טפו שלי, אני מבינה לגמרי את הצורך שלכם בעוד אחד. הלוואי וגם אני הייתי יכולה. (לבעלי כבר הספיק, כי יש לו עוד שניים גדולים מנישואים קודמים...) זה שהרית וילדת כבר מאד מעודד. האם הרית באופן טבעי את השניים? או מטיפולים? אם מתחשק לך את מוזמנת לכתוב קצת היסטורית טיפולים, מה הבעיה, איזה טיפול עשית וכו' שתהיה שנה נהדרת עם ילד לפני סופה!

02/10/2011 | 09:09 | מאת: יסמין

בתי הבכורה נולדה בעקבות טיפולי הזרעה. בתחילה טופלתי במכבי עד שהרופאים אמרו נואש ורצו שאתחיל טיפולי הפריחה אך הייתי בת 25 ונראה לי מוקדם מדי לטיפולי הפריה והחלטתי שאני עוברת לרופא פרטי. ואכן בטיפול ההזרעה הראשון נקלטתי. לאחר שבעה חודשים גיליתי שאני בהריון השני (באופן ספונטני ולא מתוכנן). הפרש הגילים בין הילדים הוא שנה וארבעה חודשים. זו היתה תקופה לא פשוטה כי היו שניים כמעט כמו תאומים. מזה כארבע שנים אנו מנסים להיכנס להריון אך כנראה שהגיל גם עושה את שלו. הטיפול הרביעי והאחרון הופסק באמצע מכיוון שהיה זקיק אחד וזאת לאחר שהחליפו את הדקפפטיל בסינרל כנראה שהסינרל לא עשה את העבודה כמו שצריך. עכשיו ממתינה להתחיל טיפול מספר חמש. אתן מקסימות והפורום שלכן מאוד מחזק ומעודד. ישר כח 

01/10/2011 | 21:21 | מאת: דורה

וכפי שאנחנו אוהבות לברך- ברוכה הבאה לזמן קצר מאד, הלוואי! נשמע לי שאמנם את בת ארבעים והשעון שלך מתקתק לו, אבל, מתקתק דיי בנחת (-: להצליח להקלט בהפריה ראשונה זה נהדר גם בגיל 25, אז כל מה שאפשר להגיד על זה שנקלטת בהפריה ראשונה בגיל 40 הוא- סחתיין!!! ובעזרת השם, הטיפול הבא יצליח! שנה טובה! דורה.

02/10/2011 | 08:59 | מאת: יסמין

אכן נקלטתי בהפריה ראשונה שכאמור הסתיימה בהפלה אך בטיפולים שלאחר מכן לא נקלטתי מה זה אומר? אין לי מושג!

01/10/2011 | 11:22 | מאת: חיים

שלום! האם חפץ כלשהו, למשל כדור, שפוגע בעוצמה בינונית (לא חזקה במיוחד) באשכים/באיבר המין של גבר בעל זרע תקין, עלול לגרום לו לפגיעה באיכות הזרע? ובאופן עקרוני, האם רק פגיעה באשכים עלולה לגרום נזק לאיכות הזרע או שגם פגיעה באיבר המין עצמו עלולה לגרום נזק כזה? תודה.

01/10/2011 | 20:39 | מאת: נועה

הייתי מציעה שתפנה לפורום שכן של פרופ' זיידמן, אנחנו לא רופאות ולא יודעות לענות על שאלות כאלו. או פורום אורולוגיה. בהצלחה

30/09/2011 | 12:18 | מאת: מיטל

מה נשמע איך עובר החג ? אצלי הכל בסדר את ארוחת החג העברנו אצל הוריי ואתמול ב4 אחריי הצהריים הייתה השאיבה שאבו שש בייציות ולאחר מכן הלכתי להלכנו לדוד שלי לאכול ארוחת צהריים מאוחרת היום בבוקר שדיברתי עם פרופסור זיידמן ואמרנו לו שהחלטנו שאנחנו רוצים את ההחזרה בשבת בצהריים אז הוא בישר לי שכל השש הופרו וההחזרה תהייה מחר בשעה שתיים בצהריים . מיטל

30/09/2011 | 13:14 | מאת: נועה

100% הפריות!!! טפו טפו טפו, מאחלת לך החזרה מבורכת במיוחד! גם שאיבה בחג, גם החזרה בשבת. ברכות מיוחדות עומדות לנחות עלייך! מחזיקה אצבעות לעוברים החתיכים שיתקעו שורש הפעם ל 9 חודשים שלמים ויצאו בריאים חזקים ומדהימים בתומם!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שנה נפלאה!!!!!

30/09/2011 | 11:20 | מאת: תמרה

שלום בנות כיף לראות שאתן ממשיכות במשימת התמיכה והחיזוק הכ"כ חשובה. עברתי לא מעט בשלושה חודשים האחרונים ואני מרגישה מחושלת. כרגע אני בהתלבטות: ה-IVF הקודם הסתיים בהריון כימי, הנוכחי, היה אקטופי עם בטא 10.000 ולכן, בעקבות התפוצצות החצוצרה, לפני שבועיים עברתי לפרוסקופיה הכללה הוצאת שק 3 ס"מ וחצוצרה. מתי לחזור? בהתחלה כבר חיכיתי לזה, עכשיו הרבה פחות המטפל ברופואה המשלימה שכנע אותי לחכות קצת. הרופאה שלי לא הבינה למה אני צריכה לעבור על כל בעיות הפוריות בספור: PCO, שני אישפוזי גירוי יתר, רירית דקה שלא מתעבה שנתיים, הריון כימי, הריון אקטופי. אמרתי לה שלא תדאג כי יש סוף טובלספר. אני אופטימית אבל מרגישה במרכאות "נבגדת". מתמסרת לתהליך ו... נכון שאני רוצה אך כעת אני רואה גם את חוסר השינה, התסכול, פחות חופש אלה המחשבות שעוברות אצלי ומעכבות טיפול. הרופאה לא ממהרת לחזור, המטפל הציעה אחרי החגים שזה 5-6 שבועות אחרי הניתוחון. שנה טובה פוריה ושמחה

30/09/2011 | 13:17 | מאת: נועה

מאד שמחה לראות את רוח הנחישות שלך! בהחלט לא מעט עברת בדרך ליעד הנכסף. אבל כמו שאמרת - לספרים שלנו יש סוף מעולה! אני נוטה להסכים עם המטפל האלטרנטיבי שלך. אחרי ניתוח הוצאת חצוצרה והריון שהופסק כדאי לתת לגוף ולנפש מנוחה קצת. הם אומרים תודה אח"כ. גם 5-6 שבועות זה לא כל כך הרבה לחכות.. נצלי את החגים לנוח ולנפוש, לפגוש חברים, לראות סרטים, לעשות לעצמך רק טוב! תחזרי עם כל הכח ותנצחי את המשחק! חג שמח יקירה!

בוקר טוב, אני נמצאת באיחור של 3-4 ימים לוסת. ביצעתי הבוקר עם השתן ה1 בדיקת הריון בייתית-התוצאות הדאיגו אותי מעט,, היו 2 פסים דיי מהר,אך הפס של ההריון היה מאד בהיר. בהריון הקודם שלי לפני 6 שנים,באיחור של 3 ימים היו לי 2 פסים בולטים והבדיקה נעשתה במהלך היום וממש לא עם השתן ה1. זה הותיר אותי מודאגת-אמנם שמחה שאני בהריון{חודש אחרי הריון כימי},אך מודאגת שבשלב הזה,כמות הורמון ההריון כל כך נמוך,,,,אני חוששת שמשהו לא תקין. עלי לציין שזו הבדיקה ה4 הבייתית שביצעתי במהלך שלושת הימים האחרונים-מהסיבה שהתוצאות היו בהירות ברמה שלא כל אחד היה שם לב לנוכחות הפס השני. ולכן,עשיתי כמה בדיקות כדי לעקוב על עליית ההרמון וחיזוק הפס בבדיקה. אמנם,ישנה עלייה במהירות שבה הפס הופיעה ובחוזק שלו-אך עדיין מאד בהיר. סליחה מראש על אוך השאלה,,,,מודאגת,,,,, תודה מראש.

30/09/2011 | 13:19 | מאת: נועה

שנה טובה! אצלנו נהוג לומר פס - הוא פס. אבל כדי להיות בטוחים, גשי לעשות בדיקת דם בראשון בבוקר. שום בדיקה ביתית לא תתן לך את התוצאה הוודאית. מחזיקה לך אצבעות לבטא בשמים &&&&&&&&&&&&&&&

השנה החדשה- לא מזמן מישהי שאלה אותי- מה זה איחול בשבילי. בשבילי איחול הוא לרצות משהו מעמוק עמוק בפנים עבור מישהו, לרצות בשבילו משהו שהוא צריך וגם רוצה, לרצות מכל הלב עם כל האנרגיות. איחול הוא משהו שמצריך מאמץ- גם של החשיבה וגם של הרצון. ואחרי ההקדמה הזו- קוקיותיי האהובות, אני מאחלת לכן, מהמקום העמוק ביותר, עם המון רצון והמון כוונה ומחשבה ומאמץ לשידור כל האנרגיות שהרצון שלי יכול ליצור- מאחלת לכן שבשנה הבאה עלינו לטובה תזכו להריון תקין ובר קיימא, שיסתיים במועדו בלבד ובידיים מלאות ובלב מתרונן ובחיים ארוכים ומלאים אושר ובריאות, והורות מלאה בסיפוק ואהבה. ושבשנה הבאה, בערב ראש השנה, תשבנה לשולחן החג עם פספוס/ה/ים/אות על הברכיים ותהיו אמהות! ולכל ההריוניות שלנו, שעשו את זה בתשסע"א- שההריון ימשיך תקין ומלא וניפלאאאאא ויסתיים אך ורק במועדו ושתזכו לחבוק תינוק/ת/ות בריא/ה/ים/ות ותזכו לחיים ארוכים של הורות מלאה באושר ובסיפוק. ת- תהא ש- שנת ע- עשיית ב- בייבים!!!!!!! אאאאא מממממממממ ןןןןןןןןןןןן ולכל מי שתיאלץ לשאת מבטים שואלים במקרה הטוב, או שאלות מנג'סות במקרה הרע- תסננו ככל יכולתכן, יקירותיי, ותדענה, שבקרוב אצלכן! כן! אוהבת ורצה לסירים, דורה.

28/09/2011 | 15:36 | מאת: נועה

מאחר ודורה סיכמה בדיוק רב ביותר את מה שיש על ליבי לאמר לכן, אז קחו ממני את הגורסה הקצרה: בשנה הבאה עם ילד חי בריא ושלם בזרועות כל אחת ואחת מכן. אוהבת את כולכן יםםםםםםםם. אתן יושבות אצלי עמוק עמוק בנשמה. כל תפילה שלי מכילה גם אתכן. תמיד. שנה מופלאה לכולנו!!!!

28/09/2011 | 14:47 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

לנועה דורה וכל הבנות המקסימות אני מאחלת לכן מכל הלב שנה טובה ומתוקה שנה של הגשמה עצמית שנה של אושר ובריאות שנה של נחת ושמחות בחיים שתמיד תהיינה מוקפות באנשים תומכים ואוהבים ושנה פוריה עם התחלות חדשות מי ייתן וכל תפילותינו תעננה ונזכה רק לבשורות טובות שתהא שנה עתירת בייביס אוהבת אתכם נ (נונצ'קלקה)

28/09/2011 | 15:24 | מאת: דורה

מקסימה שלי, כמה טוב שהרופאה שלך שלחה אותך לטונגרייך! לא יודעת איך נוזל נעלם פתאום, אולי כמו שהוא מגיע, וכמה שזה משמח לקרוא! וההוא, שאמר לך שאת יכולה לעשות 20 איי וי אפים, נו, מה נשאר להגיד עליו עכשיו... יצא דביל!!! שהשנה הזו, נונצ'קהלקה שלי, תהייה השנה שלך! שתזכי להריון תקין ומלא וניפלא ועגול. כזה שיסכלו בו על הבטן שלך ואת תתמלאי בגאווה ובאור ובאושר לנוכח המבטים! שההריון הניפלא הזה יסתיים אך ורק במועדו! בלידה מרגשת ומעצימה. והכי חשוב- בתינוק או תינוקת או תינוקות בריא/ה/ים/ות! שהשנה תתחילי להיות אמא של______! כן! כל זה וגם כל השאר, כמובן- סיפוק והנאה והצלחה וכל מה שאת רוצה בשביל עצמך. אוהבת אותך מאד מאד מאד! אם יירד שלג ותגיעי לתלפיות- תודיעיני. אני גרה קרוב! זהו, אז אני מוסיפה לשתינו עוד איחול- שהשנה יירד שלג שווה בירושלים. כזה שיחזיק מעמד יומיים ושבתי ספר יסגרו בגללו! והפעם אני חייבת לעוף, עוד לא ספינג'ג'תי לפני האורחים... ~~~~~~~~~~~~~~~~ (((((}}{{))))~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ אה, איך שכחתי, יש לי שתי חתולות...

03/10/2011 | 20:11 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי דורולטה איך עבר החג?. אני מניחה שכמו אצל כולנו אוכל אוכל ועוד פעם אוכל :-). אצלי היה מאוד נחמד, ואפילו פעם ראשונה שאני הולכת לבית הכנסת בראש השנה וכן כן שמעתי את תקיעת השופר. אני הולכת תמיד ביום כיפור לבית הכנסת. לא רק לנעילה. כל כך ריגשת אותי (כמו תמיד)עם האיחולים והברכות לשנה החדשה. עכשיו כנראה שמה שמעכב את כל העניין הוא הגיל (אני מעדיפה לקרוא לו אשל :-)). במה שאני בטוחה זה שבאיזושהי דרך ילד יהיה לי. שם לתינוק/ת ואם אילו יהיו תאומים כבר יש לי. עכשיו רק חסרה התוצרת. באשר לרופא ההוא שאמר שאני יכולה לעשות עוד 20 IVF-ים, אז לפחות מילה טובה אחת אני יכולה לומר עליו שגם הוא המליץ על צילום רחם אצל ד"ר טוגנדרייך. באשר לשלג: אז לפי התחזית הבנתי שעומד להיות לנו חורף חורף על אמת. אני באמת מתפללת שירד שלג וואללה באמת בשמחה אני אקפוץ לבקר. נו סוף סוף נראה מי זו המזמזנית המדהימה :-). ממה שזכור לי, התרשמתי מאוד לטובה משכונת תלפיות - ממש יפה ועוד במיוחד בשלג. אז אני מאחלת לך ולבני משפחתך שנה טובה, מתוקה ומדהימה. שתמשכנה את ונועוש המקסימה לעשות המון מצוות כפי שאתן עושות. אוהבת אותך המון המון המון. נ.ב. כתבת שיש לך 2 חתולות. איזה סוג?. אני באופן אישי לא ממש מתה על חתולים. אני אוהבת כלבים, אבל הבעיה שלהחזיק כלב בקומה 3 ולהשאירו לבד כמעט 9 שעות, זה פשוט קורע את הלב. אבל בחתולים, למרות הערמומיות שלהם יש בהם משהו מאוד יפה שפשוט לא ניתן להישאר אדישים.

28/09/2011 | 15:37 | מאת: נועה

נונקי יקירה, שכל תפילותיך ואיחוליך יתגשמו! נשיקות גדולות }}}{{{

03/10/2011 | 20:14 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

מאחלת לך ולמשפחתך שנה טובה, מתוקה ומדהימה. שתמשכנה את ודורוש המקסימה לעשות מצוות כפי שאתן עושות. את לא מתארת לעצמך עד כמה אתן עוזרות. אוהבת אותך ושולחת לך חיבוקים, נישוקים ומיזמוזים :-))))))

הייתי בהפסקה שלIVF שני מחזורים והתחלתי להתעניין בטיפול הבא(בשאיפה שלא אצתרך אותו). עד היום ביצעתי IVF ארוך ואני מעוניינת שיבצעו לי פרוטקול קצר.. השאלה שלי אם הפרוטקול הקצר מתאים למחזור קצר של 24 ימים ,והביוץ שלי לאחר 9-10 ימים מהמחזור. תודה בנות

היי איילת לגבי שאלתך אינני יודעת, אך ברצוני לאחל גם לך שנה טובה ומוצלחת בתחום הפוריות ובכל תחום אחר- שנה מלאת שפע

28/09/2011 | 15:43 | מאת: נועה

מאחלת לך בשנה הזו הבאה עלינו לטטובה לחבוק ילד בריא ושלם בדרועותיך! אני לא בטוחה שפרוטוקול קצר יתאים למחזורים קצרים כמו שלך. האינטואיציה שלי אומרת שלא נשמע לי כל כך מתאים, מאחר ובזמן מאד מאד קצר תצטרכי להפיק מספר גדול של ביציות בשלות. אם הגוף שלך נוטה לקצר את הזמן, אני לא בטוחה שזה יהיה נכון לעבוד איתו בפרוטוקול קצר. אבל אני ממש לא רופאה ולא יודעת לבטח. תתיעצי עם הרופא שלך... שיהיה בהצלחה ענקית! שנה דבששש!

29/09/2011 | 21:16 | מאת: דורה

וולקם באק, חמודה, אני מבינה שאת רוצה פרוטוקול קצר, לכן, הכי טוב זה לדבר עם הרופא ולשאול לדעתו. בגדול, לא רואה סיבה למה לא. בהצלחה!!! וחג שמח ושנה נהדרת! דורה.

01/10/2011 | 21:11 | מאת: איילת

מחר אני אבצע בדיקת בטא, ונקווה לטוב.

27/09/2011 | 22:54 | מאת: רעות

היי, תודה על תגובתך והניסיון לעודד. שמחה לשמוע שכבר התאוששת ואת ממשיכה קדימה, מקווה גם לעבור זאת מהר ובקלות יחסית פיזית ונפשית. בכל מקרה, רציתי לשאול לגבי המשך טיפולים אחרי סיום ההריון. מתי אפשר להמשיך? או כמה זמן יש להמתין? כי לפחות יש לי כמה מוקפאים שמחכים אז אמור להיות חודש קליל בשאיפה גדולה שלא אצטרך להמשיך לסבב נוסף והפעם הכל יסתדר כמו שצריך באופן תקין לחלוטין! מאחלת שנזכה לשנה הרבה יותר טובה ומוצלחת בתחום הפוריות בעיקר, ובכל דבר אחר שכל אחת מאחלת לעצמה בחייה!!!

28/09/2011 | 15:45 | מאת: נועה

שמחה לראות אותך ביננו, חששתי שנעלמת לנו כי התחפרת עמוק במחילה... במידה ויש התערבות בהפלת ההריון, נהוג בד"כ לחכות חודש לפני שמנסים להרות שוב. איך את מרגישה? מה קורה בסוף עם ההפלה? זה קורה מעצמו? או שהיית צריכה התערבות? יקירה, מאחלת לך שהשנה החדשה תביא עימה אנרגיות הריון חדשות, הריון תקין ארוך ובריא, עם זרועות מלאות בסופו!

29/09/2011 | 22:14 | מאת: רעות

אני כאן, לא נסעתי לשומקום בערב חג זה, כיוון שאתמול הייתי בבי"ח וקיבלתי את הכדורים להפסקת הריון, החלו כאבים ודימומים ומקווה שיצא כל מה שצריך לצאת החוצה בכדי לסיים זאת ללא גרידה. ביום א' חוזרת לביקורת ואז אדע... מקווה לסיום קצר כפי שעברתי, כי היום מרגישה כבר יותר טוב (לפחות פיזית, כי הקושי בעיקר רגשי). והכי מקווה שאזכה השנה להגשמת משאלותיי בחיי המשפחה ושזה יקרה במהרה, אמן!!!

27/09/2011 | 22:02 | מאת: ליאת פריינטה

היי בנות יקרות אני מאחלת לכן מכל הלב שנה טובה ומתוקה שנה של הצלחות שנה של בשורות טובות שנה פוריה וטובה בקיצור שנה מתוקה שאלוהים יתן השנה לכל אחת את מה שהיא מבקשת ויענה לכל תפילותינו אוהבת ליאת

27/09/2011 | 22:56 | מאת: רעות

שנה טובה גם לך ולכל בנות הפורום. מצטרפת לכל ברכותייך ושרק נזכה להגשימם כבר בשנה שמתחילה מחר!

28/09/2011 | 15:46 | מאת: נועה

כל מילה שתתגשם גם לך!!!!

29/09/2011 | 21:21 | מאת: דורה

שהשנה הזו תביא עימה את הילד שאת כל כך מחכה לו (או לה, כמובן). אמן!!!

27/09/2011 | 21:32 | מאת: לירז

הייתי היום שוב באולטראסאונד. עדין אין דופק. הרופא אמר שהוא רואה עובר שמתאים לגודל שבוע 5 . וכנראה שהוא הפסיק להתפתח בשבוע 5 . אמר שאם לא יהיה התפתחות עוד שבוע הוא יתן לי כדורים לגרום להפלה. החזרה הייתה ב-18/08 . דיכאון דיכאון דיכאון בא לי למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

27/09/2011 | 22:40 | מאת: רעות

היי לירז אני איתך במצב דומה , אצלי עוד ראו דופק לפני כשבועיים (בשבוע 6), אך כנראה שלאחר מכן הפסיק והשבוע כבר לא נראה דופק ומחר אני אמורה לעבור את התהליך עם הכדורים. מאוד מקווה שזה יעבוד כי אחוזי הצלחה גבוהים, ואוכל לחזור במהרה לדרך השגת המטרה. אבל גם אני קצת מיואשת, הריון שלא בא בקלות בכלל ועכשיו מסתיים ומי יודע מה עוד צופה העתיד... אוכל רק לקוות לטוב לי ולך וששנה חדשה תביא עימה בשורות טובות להריון שהפעם יסתיים בתוצאה הרצויה, אמן.

28/09/2011 | 15:49 | מאת: נועה

מצטערת מאדדדדדדד מאד מאד מאד לשמוע. מאד קשה. ועוד בערב חג של שנה חדשה. כולי תפילה שהגוף שלך ידע לעצור את ההריון מעצמו ולא תצטרכי התערבויות. נסי לראות את הדברים הטובים: 1. את הרית וזה המון! זה אומר שהגוף שלך יודע לקלוט הריון! 2. הגוף עצר את ההריון כי הוא יודע שמשהו לא תקין. עדיף עכשיו ממאוחר יותר/מדי... 3. הסיכויים עכשיו להריון תקין ובריא גבוהים מאד! אומרים שאחרי הריון לא תקין יש סיכוי גבוה יותר להריון מהיר אחריו. יקירה, שהשנה הזו תמלא את משאלת ליבך. בגדול!!! ((((((((((((((חיבוק ענק))))))))))) הרבה אהבה!!!

29/09/2011 | 21:29 | מאת: דורה

איך לא ראיתי את ההודעה שלך קודם? אני כל כך מצטערת שלא ראיתי ולא כתבתי לך בזמן. ובכל זאת, גם עכשיו, אני רוצה לחבק אותך חזק חזק. כמה שזה עצוב. יקירה שלי, עובר שמפסיק להתפתח הוא, פעמים רבות, עובר שאיננו תקין. אז עם כל העצב הנורא, יש בכך גם נחמה קטנה. וגם, יקירה, הוכחת שאת מסוגלת להקלט להריון!!! ליבי יוצא אלייך, יקירתי. איך לנחם אחרי המסע המפרך שעברת כדי לזכות בהריון הזה? יקירה, אני מתפללת שההריון הנכון והתקין והמלא שלך נמצא ממש מעבר לפינה. הריון שתתעגלי בו ותשמחי בו ותלבשי בגדי הריון ותעשי קניות מרגשות. בעזרת השם, יקירה, בקרוב מאד מאד!!! ((((((((((((((((()))))))))))))))))) דורה.

01/10/2011 | 20:33 | מאת: לירז

זה הפעם השניה שזה קורה לי. וזה מלחיץ אותי. כל כך התלהבתי שהייתי בהריון והייתי ממש בהלם שלא היה דופק. עבר עליי ראש השנה לא קל. אני לא יודעת איך להסתכל על זה בצורה חיובית. אין לי כח בכלל להמשיך את השגרה.

27/09/2011 | 20:17 | מאת: מיטל

מה נשמע אצלי הכל מצוין פרופסור זיידמן חזר אליי ואמר לי לקחת היום 2 מנופור וצטרוצייד 1 ושיחזרו אליי מאסותא להגיד לי מתי להזריק אוביטרל והשאיבה תהייה ביום חמישי ב10 בבוקר מיטל

27/09/2011 | 21:15 | מאת: נועה

ועוד בחג! כתבתי לך למטה שזה מאד מרגש לשאוב את החתיכות בחג!!! זהו, הפעם זה בסימן שנה חדשה, מזל חדש, ילדים רעננים, וילד בידיים עוד 9 חדשים!!!!!! אצבעות אצבעות אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שנה ברוכה!

27/09/2011 | 22:42 | מאת: רעות

27/09/2011 | 20:06 | מאת: קרן החדשה

חברות יקרות, מצטערת שנעלמתי קצת לאחרונה. עם כל האושר הגדול, תינוק קטן זה גם הרבה עבודה, ואולי קצת יותר קשיי הסתגלות ממה שצפיתי. לא שאני מתלוננת חלילה! מאחלת לכולכן לחבוק תינוק מקסים כזה בקרוב ממש! אין כמו התקופה הזאת לתפילות.... שנה טובה! כתיבה וחתימה טובה

27/09/2011 | 20:43 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי קרן החדשה מה שלומך?. איזו טלפתיה, בדיוק חשבתי עליך ורציתי לשאול בפורום לשלומך :-). אני שמחה שנעלמת בגלל חוסר זמן בגלל התינוק :-). נו זו סיבה מוצדקת :-). שתהיה גם לך שנה טובה שתהני ממילוי תפקידך החדש :-) עם המון חיבוקים ונישוקים. שנשמע רק בשורות טובות אמן ואמן

27/09/2011 | 21:17 | מאת: נועה

שנה טובה, נפלאה, מאושרת ומלאה בהרבה הרבה הרבה עבודה וחוסר שינה :-)))) זוכרת מה אמרתי תמיד לגבי הטיפולים? שהם רק בית הספר לאימון לקראת הדבר האמיתי...! תהני מכל שניה, גם מהקשיים, כשהם עוברים נורא נורא כיף להסתכל אחורה עליהם! נשיקות וחג שמח מאד מאד

27/09/2011 | 13:01 | מאת: רוני

היי קשה לי היום מאוד ...אני לאחר החזרת עוברים ...ומשתדלת לשמור על אןפטימיות אבל קשה לי מאוד ...וחברה שלי התקשרה אלי והודיעה לי על חברה אחרת שהיא בהריון היא התחתנה לפני חודשיים והיא כבר בחודש חמישי אז מאחלת לה באמת מזל טוב מכל הלב ...מה שמעצבן זה שהחזרה הזאתשהתקשרה אלי לאחל חג שמח עקצה אותי בטלפון לאורך כל השיחה ואני לא אחת שעונה או מחזירה כי אני לא אוהבת לעשות רע לאחרים אז למה לעשות לי רע ? היא בחופשת לידה בבית ומאושרת מאוד ואני עזבתי את העבודה לאחר 7 שנים כי הרגשתי שאני קורסת תחת הלחץ של עבודה וטיפולים ועכשיו שאני בבית בטיפולים וגם ככה לא מרגישה טוב היא לא חברה ממש טובה אז יודעת בגדול על הטיפולים אבל לא מעבר לכך היא שופטת אותי שאני מפונקת ועושה חיים טובים ? איזה חיים טובים אני אחרי אשפוז בגלל סיבוך בהרדמה אחרונה וכל החודש במרדף אחרי הטיפולים ואנשים פשוט לא מבינים אבל לפחות אל תעקצו ותעשו רע יותר אני עכשיו בבית כל החודש עם כל הקושי של הטיפולים לא בכיתי ועכשיו אני יושבת ובוכה כמו ילדה קטנה כי בסה"כ דיברתי עם מישהי שהתקשרה לומר חג שמח ואני לא מצליחה להפסיק עם הבכי ובעלי אומר לי הנה כל ההורמונים יוצאים היום זה ממש לא מצחיק אותי כל ההערות האלה ממש לא מתאים לי ומצד שני אמא שלי כועסת עלי שאני בוכה לפני חג ואזור לבכות בחג אז נמאסלי מכולם ואני לא מסוגלת יותר לעבור את כל זה פשוט לא מסוגלת אני לבד בכל העסק ואף אחד לא באמת מבין אותי !!!!

27/09/2011 | 16:10 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

קודם כל מעל לכל אני מאחלת לך המון המון בהצלחה. ואני אומר כמו שנועה אחת ממנהלות הפורום אומרת: מבחינתי את בהריון. דברי אל העוברים שלך ושכנעי אותם שכדאי להם להישאר איתך לכל אורך הדרך. אני בטוחה ב- 1000% שאת תהיי אמא מקסימה. אל תאבדי את האופטימיות. מנסיוני לאנשים אין טאקט וגם אם זה בה מרצון טוב. אותה חברה לא שווה את הדמעות שלך הרי היא במילא לא מבינה. עצה קטנה שגם לי ייעצו אותה: אל תספרי לאנשים מה את עוברת. ספרי לחברים הטובים ולמשפחה הקרובה. הם אלו שיבינו אותך. אני כל כך מבינה אותך ואני מעריכה אותך בתור בן אדם. ריגש אותי שכתבת שאת לא עונה כדי לא לעשות רע לאנשים אחרים. את באמת בן אדם טוב.אנשים פשוט לא מבינים את התהליך הקשה הזה שאת עוברת, ואת בן אדם חזק שחס וחלילה אם תישברי. אנחנו כאן לא ניתן לך לעשות זאת. וכן מותר לבכות זו לא בושה זה משחרר וזה כל כך צפוי שאנחנו בוכות מכל דבר, כי אנחנו נמצאות בתהליך כל כך רגשי וכמובן שלהורמונים יש חלק מאוד משמעותי. כתבת שעזבת את העבודה. אני מבינה אותך אבל מצד שני מה דעתך ללמוד או לעסוק בדברים שאת אוהבת או אפילו פעילות גופנית. קודם כל זה שינוי אוירה, אנשים שונים. דבר נוסף: את ממש ממש לא לבד. יש לך אותנו בנות הפורום. ומנסיוני האישי וגם אני עדיין בטיפולים. נועה ודורה המקסימות ושאר הבנות המדהימות כאן כל כך תומכות. את מוזמנת לחפש כאן בפורום את הבעיות שהעלתי בפני הפורום (תמצאי אותי תחת מחבר: נ את לא מתארת לעצמך עד כמה התגובות של כולן כל כך תומכות. כולנו כאן לאותה מטרה,אף אחת לא שופטת את השנייה, ההפך. כנראה שהאמרה: חיים ומוות ביד הלשון היא נכונה. טוב לא נגזים. התכוונתי שכאב של מילים הינו גרוע יותר מאשר כאב של מכות. למילים יש כוח להרוס וכוח לבנות. אני מאחלת לך חג שמייח ושנה טובה ופורייה והישארי אופטימית וכן את בחורה חזקה ואף אחד לא יישבור אותך ואת רוחך. ובעזרת השם השנה את תהיי אמא לתינוק/ת מקסים/מה.

27/09/2011 | 16:22 | מאת: רוני

היי יקירתי תודה רבה רבה לך על המילים החמות את ממש עודדת אותי ...אני נרגעתי קצת ואת צודקת בכל מה שרשמת לי ממש ככה ..העניין הוא שאני לא מספרת לאף אחד יש לי רק 2 חברות טובות שיודעות ואמא ואחותי וכל השאר מנסים לשאול ולהתעניין או להיכנס לי לחיים ככה זה מרגיש לי ואני יודעת שהן לא יכולות לעזור לי כי הן לא מבינות אז אני לא מנסה לשתף ...אני ממש מקווה שזה כבר הריון אבל לאחר 5 שנים של ניסיונות חודש חודש ללא הפסקה עם הריון שנפל קשה לי כי אנשים לא טיפשים אני נשואה 8 שנים ואנשים יודעים שיש בעיה אבל אני לא מבינה אם יודעים שישי בעיה למה להציק למה ? אני בחיים לא הייתי שואלת שאלות מעצבנות אנשים שאני יודעת שיש בעיה זה ממש מעצבן ...אבל מה אני אגיד לך אני באמת מקווה שזה יקלט אבל אני לא מצפה להרבה כי עברתי הרבה כשלונות ובטא שליליות ככה שאני מחכה ליום שזה יקלט כבר להיות הכי מאושרת להחזיר לי את האושר הפנימי אני מרגישה כמו בן אדם מת מבפנים שרק מחכה להתעורר לחיים אז מקווה לטוב ומאחלת לכולן בהצלחה ושהנה תהיה שנה של בשורות טובות אמן אמן אמן !!!!!עכשיו אני בחששות שבכיתי וזה אולי יפגע בקליטה אם קורה שם בכלל משהו והמחשבות האלו הורגות אותי אני כבר רוצה חיים זורמים בלי מחשבות של מה עשיתי איך עשיתי ומה יקרה .... אבל נצפה לטוב יהיה טוב !!!!! המון תודה לך יקירתי :)ושנשמע רק בשורות טובות !!!

27/09/2011 | 21:26 | מאת: נועה

(((((((((((((((((((חיבוק ענק וגדול ומוחץ))))))))))))) אנחנו מאד מאד מאד מבינות אותך. מאד! המון! מתסכל ומרגיז ומעלה את הסעיף כל הנשמות הטובות שרוצות לאחל לנו דברים טובים ויוצאים להם דברים מרגיזים... אבל חסרות טאקט תמיד יהיו, ודווקא הן יודעות מתי להתקשר, בתזמון הכי גרוע בעולם. אומרים גם שתקופת החגים היא הכי קשה למטופלות פריון, וזה נכון. כולם מתעסקים סביב המשפחה, מאחלים איחולים, יושבים יחד ונכנסים אחד לחיים של השני. (בעצם לתחת אחד של השני אם נהיה ממש כנים) יקירה, הלוואי ובחג הבא תוכלי להתקשר לחברה הזו ולספר לה על הילד הנפלא שיהיה בזרועותיך. בלי לעצבן, בלי להחזיר, פשוט לבשר בשורות טובות. גם למקניטות. הרי לא נוכל לחנך אותן... ולגבי בעלך - אם גם הוא מעצבן אותך - תעצבני אותו חזרה! תגידי לו שכן, זה ההורמונים, ומותר לך לחטוף קריז!!! והוא צריך לאכול את זה. בשקט או לא, הוא צריך! יפתי, מאחלת לך מעמקי נשמתי שנה ברוכה במיוחד, שתמצאי את הילדון הזה שצריך להתיישב לך על הידיים, שתבורכי בעבודה חדשה ונהדרת ושהכל הכל הכל יראה לך הרבה יותר וורוד!

27/09/2011 | 22:05 | מאת: נועה ונ' היקרות

המון המון המון תודה אתן ממש מקסימות אני לא מבינה איך לא ראיתי את הפורום הזה הרבה לפני ....אני ממש ממש מודה לכן אתן ממש חיזקתן אותי ואני מאחלת לכן ולכן הבנות המקסימות פה שנה של נחת שלווה רוגע ובשורות טובות אמן !!!!! נשיקות רוני

26/09/2011 | 21:04 | מאת: גליה

היי בנות הגעתי לשבוע 11 טפו טפו. יום חמישי שבןע 12. אבל ביום שישי פתאום היה לי מן סימן ורדרד על הנייר, ששלח אותי מייד למוקד. א.ס היה תקין ומאז זה קרה עוד פעמיים שלוש. אבל היום אחה"צ התעוררתי משינה וראיתי כתם דמי שהבהיל אותי לגמרי. אולי זה כלום ואולי לא. אני בהמתנה לרופא עכשיו לעשות עוד א.ס. אוף...

26/09/2011 | 21:28 | מאת: נועה

מקווה שאת אחרי הא"ס ושהכל בסדר!!! דימומים זה דבר מאד מאד נפוץ בהריון, מסתבר שבערך 30% מההריונות מתחילים כך. אני יכולה להגיד לך ששני ילדי הנפלאים התחילו עם דימום מסיבי בתחילת ההריון, אבל הכל המשיך תקין ונפלא לאחר שנפסק. מאחלת לך שהכל הכל הכל יהיה מעולה! ושנה מדהימה עם ילד בריא ושלם בידייך בראש השנה הבא!!!

היי קודם כל הצטערתי מאוד לקרוא על רעות וצופי היקרות. אני מאמינה בכל ליבי שבפעם הבאה עלינו לטובה תהיה הפעם המנצחת. רעות אני יודעת שזה נשמע נורא אבל כמו שאת אמרת אולי זה עדיף כך מאשר חס וחלילה ללדת ילד עם מום. אני יודעת זו חוויה קשה מאוד, אבל את חזקה ולא תישברי. גם את צופי, בחורה חזקה ואין מצב שתשברי - אנחנו בכל מקרה לא ניתן לך.מאחלת לכן הצלחה רבה ורק אופטימיות :-). ועכשיו לעדכונים מצילום הרחם שעשיתי היום אצל ד"ר טוגנדרייך. בצילום הרחם הראשון שעברתי לפני שנה וחצי בבי"ח לניאדו, התגלה שיש לי סקטוסלפינגס בצד שמאל. הרופאה שלי שהיא בעצמה מנתחת אמרה לי שכרגע היא לא רואה צורך לכרות את החצוצרה היות והיא לא רואה התרחבות של החצוצרה. לאחר הטיפול האחרון ה-7 במס' דובר כריתת החצוצרה, אבל היא רצתה שאני אעשה שוב את צילום הרחם רק הפעם עם צינתור חצוצרה. ועל סמך התוצאות תתקבל ההחלטה אם כן להסיר או לא להסיר את החצוצרה. ולהפתעתי, אין לי סקטוסלםינגס ובוצע צינתור חצוצרות. היתה כנראה חסימה ללא נוזל דבר שמשנה את כל התמונה. אני יכולה לברך את הרופאה שהיא לא מיהרה לבצע את הניתוח (אמנם לחצוצרה אין משמעות נוספת בגוף ואפשר לחיות ללא חצוצרה). אמנם זה ניתוח יחסית קל שמבוצע בלפרוסקופיה, אבל זה בכל זאת ניתוח, ישנה התאוששות ארוכה וכו' וכו'. טוב שהיא שלחה אותי לצילום רחם נוסף אצל המומחה בתחום. וכבר קיבלתי חוות דעת מרופא שטען שאני יכולה לעשות עוד 20 IVF-ים עד שלא יוציאו לי החצוצרה. כיצד יכולות להיות תוצאות שונות בצילומי הרחם?. זה ממש ממש מדאיג. ראיתי באחד הפורומים תגובה של מישהי שכתבה שהיא עשתה צילום רחם בלניאדו והודגם סקטוסלפינגס והיא כמעט עברה ל- IVF וכריתת חצוצרה... מזלה שהרופא שלה שלח אותה לצילום אצל ד"ר טוגנדרייך שלהפתעתה גילה שאין לה שום חסימה. לדעתי יש כאן נקודת מחשבה שצריך לתת עליה את הדעת. כי מקרים כאלו במיוחד אם ישנם רופאים שידם קלה על האיזמל כמו שאומרים יכולים לגרום לסתם ניתוחים מיותרים. סליחה על אורך התגובה. המשך ערב טוב והצלחה לכולן :-)

26/09/2011 | 21:25 | מאת: נועה

סחטיין נונקי!!! אין סקטוספלפינג ואין נעליים! מעולה!!!! לא כדאי שאני אפתח את הפה שלי על רופאים וידם הקלילה בהתערבויות מפה עד להודעה חדשה... אני בד"כ לא אומרת כלום על רופאי ה IVF למיניהם, אבל בכל הנוגע לשאר הרפואות בחיים, כולל התהליכים הטבעיים ששמם לידה בישראל, יש לי תיק גדול על כמה הם מתערבים כשממש ממש לא צריך... העיקר, את יכולה לצאת לדרך, וממש לא לעוד 20 IVF, אלא בזה הקרוב את סוגרת עניין! שנה מעולה, מדהימה, נפלאה, מהממת, והכי הכי חשוב - עם ילד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

27/09/2011 | 06:47 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי נועוש קודם כל מה שלום עופרי המתוקונת?. איך את?. אני מניחה שהבונבונה כבר עוזרת לך בכתיבת התגובות :-). האמת כאשר כתבתי את התגובה הקודמת חשבתי עליך, אמרתי לעצמי בוודאי לנועה יקפצו הפיוזים. מקריאה בנבכי האינטרנט ובפורום של ד"ר טוגנדרייך הבנתי שנעשה לי צינתור של החצוצרה הימנית. אני אכן מקווה ומאמינה בכל ליבי שהפעם זו הפעם. האמת שתכננתי שבחודש אוקטובר יהיה לי קצת חופש ואוכל להנות מחול המועד אבל לא כך הדבר וטוב שכך. לרופאה שלי כמובן אין זמן איתי (הגיל.אני קוראת לו אשל :-)). וזהו ממחר מתחילים עם כדורי פגרוגינובה שמדכאים את הביוץ (חס וחלילה לא הגלולות) + זריקות הקלקסן ואח"כ ממתינים למחזור וכמובן סבב הזריקות הידוע. מקווה שבאמת השנה זו תהיה שנה עתירת בייביס לכולנו. המשך יום נעים וכמובן כמובן שנה טובה. אני כמובן אכנס לפורום לאחל כאן לכולנו איחולים לשנה טובה. ביי ונשיקות,חיבוקים ומיזמוזים (את רואה אני לא מקפחת אותך).:-)

26/09/2011 | 18:26 | מאת: צופי

בנות יקרות אני אחרי טיפול ה-IVF הראשון ולצערי הוא לא הצליח ולצערי הרב גם אין לי מוקפאים ממש לא ציפיתי לזה שאבו 13 ביציות ומתוכם 7 הופרו החזירו רק אחד והשאר לא שרדו:-( אני לא יודעת איך אני הולכת לעבור את כל התהליך שוב אני ממש מפחדת ששוב לא ילך או שאיכות העוברים תהיה לא טובה כ"כ איך עוברים את זה שוב, ולמה זה לא נקלט אני עושה משהו לא בסדר? יכול להיות שאם אחליף מרפאה\רופא איכות העוברים תהיה אחרת? אני עכשיו מטופלת בקפלן אבל שמעתי דברים טובים על פרופ משיח ושוקלת לקבוע אליו תור, השאלה אם באמת יש הבדל?

26/09/2011 | 18:35 | מאת: רעות

מניסיוני כרגע אני רק יכולה לאמר לך שמסתבר שהרופא שאליו הולכים לא משנה לצורך הצלחת הטיפול, גם אם הוא פרופ'. אני עברתי טיפול ראשון אצל פרופ' לברן וטיפול שני אצל פרופ' דור וכעת כנראה בפני סיום הריון לא תקין. אז נשאר לי לאחל לך שטיפול הבא יצליח בגדול ורק תזכרי שאין שום דבר שאת עושה או לא עושה בסדר. לצערי, אנחנו לא ממש יכולות לשלוט בתוצאות...

27/09/2011 | 07:30 | מאת: צופי

רעות תודה על התמיכה מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם שעם השנה החדשה יבואו לנו התחלות חדשות! חג שמח ושנה טובה!

26/09/2011 | 21:20 | מאת: נועה

שולחת לך ((((((חיבוק חם))))))))) כשלון הטיפול הראשון זכור לי כאחד הצורבים ביותר... הציפיות כל כך גבוהות, והנפילה כל כך אכזרית! יקרה, עם כל האכזבה והכאב, את צריכה להבין שהדרך לא תמיד קצרה. אמנם יש כאלו שמצליחות בטיפול הראשון, אבל זה מאד מאד נדיר. תזכרי שגם אלו שמצליחים להרות טבעי לא תמיד מצליחים בפעם הראשונה. לטעמי אין שום סיבה שבעולם לאחר טיפול אחד כושל להחליף מרפאה או רופא. להפך, את צריכה להצמד לאותו מקום (רק אם את סומכת עליהם) כדי ללמוד מכל טיפול ולשפר לזה שאחריו. זה שאין מוקפאים גם לא אומר כלום על איכות העוברים שלך. לי היו ים של עוברים ובד"כ לא נשארו שום מוקפאים. ובכל זאת עכשיו שני ילדים בריאים ושלמים ישנים במיטותיהם! שתהיה לך שנה טובה, מעולה, עם התגשמות החלום הגדול מכולם!

27/09/2011 | 07:29 | מאת: צופי

תודה רבה על התמיכה, כיף לי לפתוח את הבוקר עם עידוד שכזה שגרם לי לדמעות אך עם זאת לחיוך.. חג שמח ושנה טובה!

26/09/2011 | 17:33 | מאת: רוני

היי בנות אני לאחר החזרת עוברים מיום חמישי ,ואתן מכירות את זה שדווקא שאני מנסה להיות הכי רגועה אחרי ההחזרה אני פסיכולוגית הכי לא רגועה ...הבטן מתכווצת לי ללא שליטה אני מנסה לא להתאמץ ולא התרגש מידי ולהיות חזקה פיזית ונפשית ...אבל דווקא עכשיו מרב שאני מנסה לשמור על רוגע אני פתאום הכי לא ...וכל מיני דברים שפתאום אחרי החזרת עוברים יש לי עצירות ואז אני חושבת על זה כל היום שאולי התאמצתי או שאולי בלילה חלמתי חלום רע וקמתי בבהלה ואז כל היום אני מבואסת שאולי הדברים הללו יהרסו את הסיכוים לקליטה להשתרשות ופשוט לא יכולה לחיות ככה זה ממש לא טבעי אוף ...מוכר למישהי ?תודה

26/09/2011 | 18:21 | מאת: צופי

רוני מכירה את זה מקרוב תנסי באמת כמה שפחות לחשוב על זה גם אני אחרי ההחזרה פחדתי מכל דבר גם מלהיות בשירותים אצלי לצערי הפעם לא הצליח אבל מקווה בשבילך שהטיפול יסתיים בהצלחה!

26/09/2011 | 18:41 | מאת: רעות

כמו שכתבתי לצופי בהודעה למעלה, אין שום דבר שאנו יכולות לעשות כדי לשלוט בתוצאה, שרצוי שתהיה חיובית. גם אני תמיד במתח לאחר החזרה, לפחות בכמה ימים לפני בדיקת הדם אני רק מייחלת שהימים יעברו כמה שיותר מהר כי המתח ממש משגע אותי ומחשבות בעיקר סביב התשובה המיוחלת. אז מה שנשאר זה רק להאמין שהפעם הצליח ולקוות לטוב. מאחלת שתזכי לתשובה חיובית ממש בקרוב!!!

26/09/2011 | 21:16 | מאת: נועה

צ'מעי, נורא נורא נורא משתדלים כל הזמן להיות חיוביים, להתעלם מהלחצים, להשאר רגועים. אבל מה לעשות אנחנו בנות אדם. אי אפשר לצפות להכל מעצמנו. זה לגמרי טבעי איך שאת מרגישה. נסי אולי להמיר את מחשבות הלחץ במחשבות התרגשות על הילד המדהים שאת הולכת לפגוש עוד 9 חדשים? נסי אולי להסיח את הדעת בדברים שעושים לך הכי טוב בעולם? (אני לא יודעת מהם, אבל קפה עם חברות? סרט טוב? הליכה בים?) מחזיקה לך אצבעות שיצליח &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שנה מופלאה!

27/09/2011 | 10:17 | מאת: רוני

תודה רבה רבה לכל הבנות המקסימות פה שנה טובה ופוריה :)

26/09/2011 | 15:51 | מאת: רעות

אז לצערי זה לא ההודעה שחשבתי שאפרסם, אך זו המציאות. אכן התייחסתי לחוסר תחושות גופניות שלי (וטוב שכך) ואתמול לאחר ביקור אצל רופא נשים שלא ממש הצליח להרגיע אותי כי מצד אחד אמר שהכל תקין לפי בדיקתו בU.S ומצד שני שלח אותי למוקד כדי שלדבריו אני אהיה רגועה... אז היינו כמעט שעתיים בערב במוקד והתגלה עובר ללא דופק שלא תואם את שבוע ההריון ובכך הכל נגמר ) : מחר קבעתי תור לרופאת נשים אחרת כדי לבדוק איך לסיים את ההריון. בעלי ממש עצבני על הרופא נשים קבוע שלי ולא מוכן שאחזור אליו. אני לא יודעת איך אני הולכת לעבור את החג, מקווה לגמור הכל מחר עם כדורים ולא להגיע לבי"ח. אני כן מתנחמת בכך שזה שלב כ"כ ראשוני בהריון ובאמת שעדיף כך מאשר לגלות מומים/מחלות בעובר בבדיקות מאוחרות יותר ואז לסיים הריון. יחד עם הנחמה הקטנה הזאת, קליטת ההריון הזה לקח כ"כ הרבה ואתן הרי הכי תוכלנה להבין אותי - שהחשש הכי גדול שלי הוא עוד מה אצטרך לעבור בדרך למטרה הטבעית שאליה אנו שואפים: לחבוק תינוק/ת בריא/ה בזרועותינו אני מרגישה שאין לי את הכוחות לעוד טיפולים ולשמחתי אמנם נשארו מוקפאים, אך אני לא ממש רואה את האור ומעולם לא ציפיתי שהדרך תהיה כה קשה ומתסכלת

26/09/2011 | 21:12 | מאת: נועה

נורא נורא נורא נורא מצטערת לשמוע! לא כך פיללתי שתקבלי את השנה החדשה... :-((( לרגע אחד חשבתי שאולי אני צריכה להצטער על מה שכתבתי לך למטה לגבי חוסר התחושות, אבל לאחר מחשבה אני בעצם די מחזקת את מה שחשבתי. כן צריך לסמוך על הגוף, כשההריון תקין - הוא נושא אותו עד תומו, כשלא, הוא יודע לעצור אותו בזמן. את מדהימה שאת מסוגלת בשלב כזה לראות את הטוב ולהבין באמת שזה שהרית זה נהדר, וזה שהגוף ידע לעצור בזמן זה מדהים. מקווה מאד מאד מאד בשבילך שהכל יגמר בלי יותר מדי התערבויות. אהובה, ארטיקים בפריזר זה מאד מאד מנחם. תזכרי שיש לנו פה הרבה ילדי פרוזן. בריאים ושלמים. מאחלת לך ששלך יצטרפו אל אלו שכבר פה. מאחלת לך שנה מלאת כוחות לכבוש את המטרות. (((((((((((((חיבוק ענק)))))))))))))

26/09/2011 | 21:51 | מאת: מור***

היי מתוקה אז ראשית אני מצטערת לשמוע את הבשורה המרה, ורציתי לשתף אותך בהזדהות שלי איתך... עברתי את אותו הסרט בדיוק לפני 3 חודשים, גם זה היה טיפול 1 שהסתיים בשבוע 11 עם עובר ללא דופק, וכמו שרובם אומרים טוב שזה נגמר בשלב כזה מוקדם ולא מאוחר יותר. אז תתעודדי שהגוף שלך נקלט להריון ובעזרת השם בפעם הבאה זה יקלט ל9 חודשים מלאים ומשעממים . תסתכלי על חצי הכוס המלאה ושתהיה לך שנה מתוקה עם בשורות טובות טובות בהקדם האפשרי... נשיקותת

28/09/2011 | 15:33 | מאת: דורה

כמעט סגרתי את המחשב ופתאום ראיתי.. אוי, רעותי שלי, אוי, כמה כואב! כמה כואב!!!! יקירתי, את צודקת שעדיף כך, כשהגוף יודע בעצמו לעצור הריון של עובר לא תקין (פעמים רבות זה באמת כך). ועדיין, כל כך כואב לעבור את כל המסע הזה ולשמוח בבטא יפה, ולעקוב אחריה כמו שעוקבים אחרי שתיל עדין שמתחיל ללבלב, ולחלום חלומות ופתאום כך, הכל נגמר. כמו שכתבת. יקירה שלי, אולי דווקא המשפחה והחום העוטף שלה ינחמו אותך בחג הזה. רעותי, האור היחיד בסיפור העצוב כל כך הזה הוא שהגוף שלך יודע להיות בהריון. וזה מאד חשוב ולא מובן מאליו! יקירתי, בעזרת השם, בשנה הבאה בראש השנה, תשבי עם חיתולים ובקבוקים ומשחות לתוסיקים ותהיי אמא מאושרת!!!!! שולחת חיבוק גדול ואוהב (((((((((((((((((()))))))))))))))))) דורה.

26/09/2011 | 14:45 | מאת: מיטל

היי נועה מה נשמע? מה שלום הקטנה ? אצלי הכל בסדר עשיתי אתמול בדיקות באסותא אחרי 5 ימים של מנופור ולהפתעתי ראו באולטרסאונד 10 זקיקים בגדלים יפים של בין 10 ל18 ס"מ מאתמול אני מזריקה גם מנופור וגם צטרוצייד מחר אני הולכת לעשות שוב בדיקות ונקווה לטוב בנתיים מחכה לטלפון מזיידמן לדעת פחות או יותר מתי השאיבה כדי לתכנן מה אני עושה בחג מיטל

26/09/2011 | 15:55 | מאת: רעות

לטיפול מנצח!!!

26/09/2011 | 21:08 | מאת: נועה

חדשות נפלאות לשנה החדשה!!! יקירתי, מחכה לשמוע מתי השאיבה, כדי לצעוק לילדים שלך באזניים חזק חזק שאין אין אין להם דרך יציאה אלא רק בעוד 9 חדשים מהרחם שלך!!!! יקירה, שהשנה החדשה תישא עימה את מתנת חייך! אמן!!!

27/09/2011 | 13:57 | מאת: מיטל

היי נועה מה נשמע אצלי הכל בסדר אני היום עשיתי בדיקות באסותא ומחכה כרגע לטלפון מפרופסורזיידמן לראות אם השאיבה תהייה ביום שישי או ראשון מיטל

25/09/2011 | 19:52 | מאת: חדשה

הי בנות, ערב טוב, אני די חדשה בטיפולי פוריות ואני צריכה להתחיל טיפול ביום ה-21 למחזור. תוכלו להסביר לי איך הטיפול עובד? מה זה פרוטוקול ארוך וכמה זמן לוקח כל שלב? תודה רבה

25/09/2011 | 20:38 | מאת: נועה

בברכת תקצר דרכך ושהותך עמנו! בגדול, טיפול ארוך מתחיל ביום 21 למחזור עם שבועיים של דיכוי המערכת ההורמונלית. הדיכוי נעשה בד"כ ע"י הזרקת דקפפטיל יומי 0.1. לאחר שבועיים זריקות שבמהלכן המחזור צריך להגיע, תבצעי בדיקת אולטרא סאונד כדי לוודא שהשטח נקי ותתחילי להזריק זריקות לגירוי השחלות, שבהן תגדלי את הזקיקים עם הביציות. בד"כ מתחילים ב 6 ימי גונל F, עושים שוב אולטרא סאונד ובדיקת דם, וממשיכים עם מנוגון או מנופור במינון שהרופא יתאים לך, ומבצעים מעקבי א"ס ודם בערך כל יומיים שלושה. אחרי ס"הכ כ 4-8 ימי הזרקות אלו תתבצע השאיבה. היא נעשית בהרדמה מלאה קצרצרה, ואחריה יופרו הביציות. החזרת העוברים מתבצעת בד"כ ביום השלישי לשאיבה. את מוזמנת לספר לנו מה הביא אותך עד הלום, בת כמה, מה הבעיה ועוד, אם בא לך כמובן. שיהיה בהצלחה גדולה!!

26/09/2011 | 00:06 | מאת: דורה

ברכת ברוכה הבאה!!!! ובעזרת השם, הטיפול הראשון יהיה בול פגיעה ותקלטי להריון תקין ומלא! בהצלחה!!! דורה.

25/09/2011 | 19:10 | מאת: ניקי

היי, אני במחזור מוקפאים על בסיס טבעי. עפ"י בדיקות דם + US + מקלוני ביוץ, בוודאות זוהה ביוץ מתישהו בין שישי לשבת. היום במעקב הזקיק המוביל כבר לא היה , ה E ירד לבערך 400 וה-P באזור 5. רירית 7. את העוברים הקפיאו ביום השלישי לשאיבה. לפי מה שאני קוראת, ההחזרה אמורה להיות ביום השלישי מהביוץ כלומר מכסימום יום שלישי, אולם הרופא שלי ביקש מעקב נוסף ביום רביעי - ערב חג. מה זה אומר? מתי הוא מתכנן את ההחזרה? מישהי מכירה מצב כזה? בבקשה תשפכו לי קצת אור על המצב. תודה

25/09/2011 | 19:33 | מאת: ניקי

והיה בילבול בהוראות.. נרגעתי....

25/09/2011 | 20:34 | מאת: נועה

שיהיה בהצלחה ותחדשי שנה טובה עם בשורות מעולות!

24/09/2011 | 19:10 | מאת: דנה

היי שמי דנה,אני שמונה ימים אחרי החזרת שתי עוברים, מרגישה גודש בחזה כמו לפני מחזור,נראה לי שהטיפול לא הצליח, כל כל מדוכאת ומרגישה אומללה,במיוחד שהרופא אמר לכל אורך הדרך שהגבתי יפה לטיפול,שאבו לי 17 ביציות מתוכן 14 הופרו,והחזירו שתי עוברים בגלל שזה טיפול ראשון,מרגישה שהכול פועל לרעתי.

24/09/2011 | 20:23 | מאת: מטופל?שית

אצלנו אומרים ?אל תניחי הנחות?!!! אנחנו לא מתייחסים לשום סימן- לטוב ולרע ! גם אצלי אחרי ההחזרה השניה היו סימנים למחזור וסימנים להריון (שהם מאד דומים) וזה חירפן אותי לא ידעתי מה לחשוב ניסיתי לשמור על אופטימיות אבל זה היה קשה מאד! והנה... טפו טפו אני כבר בשבוע 33 מחכה ומצפה לקטנצ?יק שלי... תנסי לשמור על אופטימיות, תאמיני בגוף שלך שידע לעשות את העבודה שלו הכי טוב בשבילך מחזיקה כך אצבעות!!!!

25/09/2011 | 03:17 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

מאחלת לך המון הצלחה, וכמו שאומרים אצלינו כאן בפורום: מאחלת לך שהות קצרצרה כאן :-) אז כמו שענתה לך מטופל"שית, אכן אין מקום להניח הנחות וללכת עפ"י ההרגשות שלנו והתחושות שלנו. יש כאן לא מעט מקרים שבנות הרגישו כמו כאבי מחזור ואף דימומים קלים ולשמחתן ולשמחתנו הן גילו שהן בהריון. חלקן כמו מטופל"שית משתפות אותנו בידע והנסיון שלהן. כמות הביציות הגדולה שנשאבה ומס' הביציות היפה שהופרו מאוד מאוד מעודד. כך שתחשבי חיובי חלילה מלהיות מדוכאת, וגם הרופא שלך אופטימי - כך שאין מקום לדיכאון. וגם אנחנו כאן בנות הפורום מחזיקות לך אצבעות. ואת תמיד יכולה לשתף אותנו בהרגשות ובתחושות שלך. שבוע טוב ושנה טובה ופוריה

25/09/2011 | 17:01 | מאת: נועה

מאחלת לך שהות קצרצרה איתנו! נשמע שיש לך נתונים מצוינים, מספר מאד יפה של ביציות ושל הפריות! אין שום סימן שבעולם שיכול להעיד על הריון תקין או לא, או המצאות הריון או לא. רק בדיקת בטא בעוד 4 ימים לפחות יכולה להגיד לך מה קורה. אין שום סיבה שבעולם שתרגישי שהכל לרעתך בכלל! מאד מאד מאד יכול להיות שממש ברגע זה את בהריון תקין לחלוטין! מאחלת לך בטא נפלאה, הריון תקין ונפלא ושנה חדשה עם בשורות מעולות!

25/09/2011 | 20:41 | מאת: דנה

תודה רבה על תגובתכן הצלחתן להרגיע אותי קצת.

22/09/2011 | 18:09 | מאת: לולה

היי בנות, שאלה קטנה , אני אמורה להתחיל לקחת מנופור ביום השני של המחזור הבא , בעוד כחודש. לאחר מכן צטרוטייד בפעם הראשונה. האם מדובר בפרוטוקול קצר.? האם מישהי עברה פרוטוקול כזה ויש לה תגובה ? ולשאלה נוספת , נשארו לי ארבע אמפולות של מנופור מהטיפול הקודם לפני כחודש. אני יכולה להשתמש בהן או שלא רצוי? האריזה פתוחה אבל כתוב עליה שהתרופה טובה עד סוף 2012. מה דעתכן?

22/09/2011 | 21:19 | מאת: נועה

טוב לראות שאת כבר עם תכנית פעולה לצאת לדרך! כן, נשמע לגמרי פרוטוקול קצר. אני עברתי אחד כזה, לי הוא לא התאים, אבל הוא מאד מאד מקובל. אין שום בעיה להשתמש במנופור כל עוד תאריך התפוגה בסדר. שיהיה בהצלחה גדולההההההההה!!!!!!!!

22/09/2011 | 12:00 | מאת: ליאת פריינטה - ל.פ.

היי בנות יקרות אני חייבת לשתף אותכם במה שעובר עליי, לפני שבוע היינו אמורים להתחיל טיפול בבית חולים כרמל אבל מאחר ונתנו לי לעשות בדיקות נוספות שהיו חסרות לי ולא הספקתי וגם המחזור כבר הגיע אז הטיפול נדחה לחודש הבא וכבר סוכם עם הבית חולים שאנחנו נשתמש בתרומת זרע כמו בפעם שעברה ואין לנו בעיה עם זה העיקר שיצליח, ואז לפני כמה ימים קבוע לי פגישה עם הרב שלזינגר שהוא כמו הרב פירר אבל מומחה בנושא פוריות שמביאים אליו את הניירת הרפואית והוא ממליץ מה לעשות והוא גם מכיר את כל הרופאים. היינו אצלו והוא עיין בניירת הרפואית שלנו ואמר לנו שהיינו אמורים לבצע את הניתוח שבעלי עשה כדי למצוא זרע אצל מומחים יותר בתחום ולא אצל קלדרון כמו שעשינו אלה דר' מג'אר וכאלה שמומחים בנושא בנוסף הוא אמר שיש מעבדה פרטית שקוראים לי "סייטוביט" שנמצאת באזור המרכז אני חושבת ושבמעדה הזאת יש הצלחות רבות למציאת זרע לזוגות שבמצב שלנו וגם לאחר ניתוחים לא מצאו אצלהם יש הצלחה בלי ניתוח למצוא זרע. נשמע לי קצת הזוי והוא אמר שהוא ממליץ ללכת על זה כי שאחרי זה שלא יהיה לנו רגשי אשם כל החיים שהיה סיכוי למצוא זרע ולא עשינו את האפשרות הזאת וישר רצנו לתרומה. א. זה גרם לנו לבלבול שלם וגם גרם לבעלי לחיות שוב באשליות שאולי באמת לא עשינו את כל האפשריות למצוא זרע וישר רצנו לתרומה למרות שהוא עשה טזה 3 פעמים ולא מצאו כלום לכן אני בספק איך הוא אומר שהוא ימצא זרע בלי ניתוח אלה על ידי נטילת זרע בחוץ ובדיקה שלהם במעבדה. 2. האם באמת המעבדה הזאת אכן מוכרת ובאמת יש להם שם סיפורי הצלחות כמו שהוא טוען שהוא עזר לאלפי זוגות באותו מקרה. 3. האם עלות של 4,000 ש"ח כמו שהוא אמר שזה עולה כי זאת מעבדה פרטית האם זה מחיר סביר והאם זה שווה. 4. האם המעבדה מוכרת ובאמת אפשר לסמוך על מה שהוא אומר ולא מחרטט. מצד אחד אני גם קצת "סתומה" בזה שאני ובעלי החלטנו על דרך טיפול מסויימת עם תרומה והכל כבר מוכן ואני זאת שממשיכה ללכת לכל מיני רבנים ורופאים שרק גורמים לי לבלבול. מה לעשות והאם משיהי מכן שמעה או מכירה את הרב שלזינגר או את המעבדה? אשמח מאוד לתגובות מכל אחת שבאמת יודעת משהו על זה מאחר ואני באמת לא יודעת מה לעשות ומזל שהחגים מגיעים ויש לי קצת זמן לבדוק את הנושא לני שאני מתחילה טיפול בבקשה אני ממתינה לתגוובת חשוב לי מאוד אוהבת כמו תמיד ליאת

22/09/2011 | 21:30 | מאת: נועה

את ממש ממש ממש לא סתומה!! את מנסה כל דרך אפשרית, ממש ממש אל תקראי לעצמך בשמות כאלו! ללכת לרב כדי לשמוע עוד דעה רק אומר שאת לא אומרת נואש, שאת חזקה בטרוף ורוצה כל כך למצות כל דרך אפשרית ולהפוך כל אבן ואבן לפני שאת מרימה ידיים. אני מעריצה אותך ואת כוחותיך! עכשיו, לגבי מה שהוא אמר: מנסיוני ובזכות שני ילדי שישנים כרגע, ועוד 3 אחיינים שלי, אני יכולה להגיד לך שמדג'ר הוא באמת תותח על. הוא נחשב לאחד הגדולים בענייני ניתוחים ויש לו אולי באמת הכי הרבה נסיון בארץ. ללכת אליו לפגישת ייעוץ לא יזיק לאף אחד. אולי לפתח ציפיות גדולות מדי לא כדאי, אבל בהחלט יכול להועיל לשמוע גם את דעתו. לגבי המרפאה שהזכרת, אני לא מכירה ולא שמעתי עליה, אבל לפני ששופכים את הכסף, כדאי להפגש עם מדג'ר ולשאול אותו מה דעתו בעניין. לדעתי, בגלל שאתם כל כך חזקים כזוג, הייתי מנסה אולי לחכות עם הטיפול הקרוב וכן ללכת לשמוע מה יש למדג'ר להגיד, יכול להיות שתוכלו בכל זאת לשלב נסיון נוסף עם זרע של בעלך. שווה מאמץ וסבלנות נוספים. יקירתי, שתהיה שנה חדשה מופלאה לכם, שסוף סוף יתגשם חלומכם הכל כך גדול. אוהבת!

23/09/2011 | 20:08 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

קודם כל אני מצטרפת לכל מילה ומילה למה שנועה כתבה. גם אני לא מרשה לך לקרוא לעצמך סתומה ועוד כל מני מחמאות :-). לגבי הרב שלזינגר. עשיתי עליו גוגל כמו שאומרים, ולהפתעתי גיליתי שיש לו סיפור חיים מאוד מעניין. לאחר 25 שנה נולדו לו ולאשתו תאומים וזה כנראה מה שהוביל אותו לעסוק בתחום. הוא באמת נחשב למומחה והוא בקי בחידושים האחרונים בתחום ויודע להפנות זוגות לרופאים או לטיפולים מתאימים. קראתי שהוא קיבל תעודת הוקרה מרופאים בכירים מאסותא. אני מצרפת לך קישור של האתר שלו. לעמותה שלו קוראים: פרי חיים http://www.pri-chaim.com/index.php לדעתי שווה ללכת לייעוץ מה גם שזה לא עולה דבר (ניתן לתרום). להזיק בוודאי שזה לא יזיק. ממה שקראתי מזוגות שהיו אצלו הבנתי שהוא אדם מאוד נעים. לומר לך את האמת, חשבתי אולי גם ללכת אליו, רק השאלה היא האם הוא מקבל גם יחידניות?. בכל מקרה אני חושבת שאני אתקשר. לגבי המעבדה: זו מעבדה שמוכרת ע"י משרד הבריאות. הנה קישור לאתר: http://www.cytobit.co.il/ לגבי ד"ר מאג'ר: כן הוא אכן נחשב לתותח בתחום וכמו שנועה כתבה, שווה ללכת לייעוץ ובאמת אתם יכולים לשאול אותו אודות המעבדה הזו. כמו כן אני מצרפת לך קישור לאתר של אנדרולוג בשם: ד"ר שי שפי בו אתם יכולים להפנות שאלות. בהזדמנות זו תשאלו גם לגבי אותה מעבדה. http://www.andrology.co.il/ מקווה שעזרתי במשהו מחבקת אתכם ומעריכה אתכם מכל הלב ואני בטוחה שתזכו להיות הורים נפלאים השנה הזו :-) שבת נעימה וקסומה :-)

23/09/2011 | 23:07 | מאת: ליאת פריינטה

היי מה נשמע? קודם כל תודה רבה על התגובה שלך ועל המידע שהעברת לי עזרת לי מאוד, כמובן שאני יעשה עוד שיעורי בית ויברר כמה שיותר על המעבדה הזאת וגם התייעץ עם עוד כמה רופאים מה הם אומרים לפני שנלך על זה. תראי אין לנו מה להפסיד כי הוא אמר שזה בלי ניתוח אז זה יותר טוב וגם יותר קל לביצוע בכל אופן תודה רבה רבה שיהיה לך המשך שבת שלום ושנה טובה ומתוקה ותמשיכי לעשות עבודת קודש ולעזור עם הידע שלך להמון בנות שממש נעזרות בכן ואתן הכח המניע שלנו אז המשך שבת שלום ושוב תודה על התגובה אוהבת ליאת

05/08/2013 | 23:45 | מאת: מזל

ליאת קודם כל אני מאחלת לך שאת כרגע בהריון וחובקת ילדים ..מה שכל אישה רוצה.לגבי העניין של הרב זה די תסכל אותי מה שאמר כי מצד אחד את מקבלת עצה מרב (עושה לך רב )ומצד שני אומרת שהם מבלבלים אותך ..אסור לפקפק במה שהרב אמר לך (אם כי את מספיק מאמינה עצם זה שפנית אליו ..דבר שני עצם זה שקרה מה שקרה ונדחה לך הטיפול את אמורה להבין שזה סימן מאבא שבשמיים כי אם היית צריכה לעשות את התרומת זרע שום דבר לא היה מתפקשש ..אז אל תחפשי אשמים .אני ובעלי מנסים 6 שנים ופחות או יותר מאותה סיבה .אז ת שאבא רוצה לטובתך ..

21/09/2011 | 20:27 | מאת: מור***

אז אחרי הטיפול הראשון שצלח ונגמר בשבוע 10, הטיפול השני נכשל... לא האמנתי שאני יכולה להישבר ברמה כזאת, וידעתי שהסיכויים הם פחות טובים כי בכל אופן החזרת מוקפא על בסיס טבעי אבל כנראה עבדתי על עצמי שאני לא מפתחת ציפיות שלבסוף התנפצו לי בפרצוף אני חושבת שזהו נגמרו לי הכוחות, עד עכשיו אמרתי לעצמי שאני יכולה והאמנתי שהנסיונות שאני עומדת בהם מגיעים אליי עם סיבה ברורה, כי אני מסוגלת להתמודד איתן אבל זהו, לא מסוגלת לחשוב לעבור את כל התהליך הזה שוב פשוט לא!!! רק לחשוב על להתחיל שוב זריקות, שאיבה, החזרה, ציפייה לתשובה מחרפן אותי ושאולי זה בכלל שוב לא יצליח בכלל לא מבינה מה יהיה איתי. מרגישה שאני משתגעת , כל כך רוצה גם להיות אמא וזה נראה רחוווווק אייך מתאוששים מזה אייך???!

21/09/2011 | 21:11 | מאת: דורה

כמה מאכזב לקרוא. קודם כל, שולחת אלייך חיבוק ענק ואוהב ומנחם ככל הניתן ((((((((((((((((((()))))))))))))))) מה אגיד לך, יקירה שלי, זה נורא נורא קשה! ומאד עצוב לדעת שאת עכשיו במקום כל כך כואב ועצוב ועייף. זה קשה, זה כל כך כל כך קשה! את צודקת, למוקפא בודד יש מעט סיכויים, ולפעמים, גם כשאת אומרת לעצמך שאת לא בונה על טיפול מסויים, מסתבר לך שעבדת על עצמך נהדר, ושמאד בנית על הטיפול הזה, וההתרסקות מפתיעה אותך בעוצמתה. אני מכירה את זה ולכן כל כך עצוב לי לקרוא את הכאב שלך עכשיו. אבל, את יודעת מה, את תגלי שאת מסוגלת. את תגלי שבתוכך יש כוחות שלא הכרת ולא האמנת בקיומם. נכון, לא עכשיו, עכשיו עצם המחשבה לחזור לטיפול נוסף מעוררת בך זעזוע. אבל בעוד כמה ימים, לאט לאט תראי שאת אוספת את השברים וקמה מהעפר. ממש כמו עוף החול. באמת! אני מאמינה בך ובכוחות שלך, מקסימה שלי! את עכשיו בתוך כל הכאב הנורא ובתוך סערת הרגשות, אבל אני מהצד, וקל לי יותר לראות קדימה בשבילך, ואני רואה אותך חזקה וממשיכה ומצליחה!!!! את תהיי אמא!!!!!!! אוהבת אותך, ומחבקת עוד ועוד (((((((((((((((()))))))))))))) דורה.

21/09/2011 | 21:18 | מאת: מטופל?שית

אני שולחת לך חיבוקים חמים ((())) יקירה - אני יודעת שקשה לשמור על אופטימיות וחוזקות פעם אחרי פעם... ואני חושבת שזה מובן לגמרי שיש נק שבירה בדרך... אבל - אין לנו ברירה!!! אנחנו חייבות לעמוד על הרגליים חזרה לניסיון נוסף. כי במלחמה הזאת אנחנו מנצחות!!! ואני לא יכולה להבטיח לך כמה זמן זה ייקח אבל אני בטוחה שבע?ה מהתהליך הזה את יוצאת עם ילד בידיים. תהיי חזקה מתוקה. אנחנו כאן בשבילך!

21/09/2011 | 21:33 | מאת: מור***

תודה חברות ,מקווה לקום ולהתאושש מזה במהירות האפשרית, אתן מעודדות ומחזקות מאודד... מור***

23/09/2011 | 20:19 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

ליבי איתך וכואבת יחד איתך. שולחת לך חיבוק ענק ענק. ממה שיצא לי להכיר אותך התרשמתי שאת בחורה חזקה, ואת לא נשברת. מותר לנו לבכות וזה טבעי ביותר ואף משחרר. כך שאל תרגישי לא נוח. אנחנו כאן בשביל לעזור לך כפי שאת עוזרת לנו. את תעברי את התהליך הזה כמו גדולה ואני מבטיחה לך שאת תהיי אמא בזמן הקרוב. אני יודעת שזה מתסכל - גם אני בדיוק חושבת על מה שכתבת: שוב זריקות, בדיקות, שאיבה, החזרה וכו' וכו'. אבל אין ברירה למען המטרה לא מוותרים. והעובדה שהיית כבר בהריון ולצערינו הוא נפל בשבוע 10 אומרת שהרחם יודע לעשות את תפקידו וזה דבר מעודד מאוד. הילד המתאים יבוא במהירה. אני מאמינה שבזמן שאני כותבת לך מילים אלו, את כבר אזרת כוחות מחודשים לקראת הטיפול הבא שמקווה ומאמינה שיהיה המנצח. שוב שולחת לך חיבוקים ענקיים וחמים וזכרי שבמלחמה הזו אין מפסידים -רק מנצחים וזו את. שבת שלום :-)

21/09/2011 | 09:25 | מאת: לי האחת והיחידה

בוקר טוב נועה ודורה יקרות וכל הבנות שאני מכירה, רציתי להכנס לכאן ולאחל שנה טובה ופוריה. עם זאת היום יום קשה עבורי היום בו אני נפרדת מאבי לעד. מדהים שאבא תמיד שאל אותי מתי יהיו לי ילדים והוא נפטר בחודש שהבת שלי נולדה ועל זה אני אומרת במקום שנגמרים החיים מתחילים חדשים. היום אני מבינה יותר כמה אני ברת מזל שזכיתי לשני הילדים המקסימים שלי. מחזקת את כולכן שתצרו חיים חדשים ותדעו שמחה בלב ובחיים. אוהבת את כולן להתראות לי

21/09/2011 | 10:46 | מאת: נועה

צר לי כל כך לשמוע על החדשות. כמה קשה. וכמה אהבה וכח אפשר לשאוב ממילותיך. יקירה, הרבה שנים אנחנו מכירות, מרגישה שליווית אותנו ואנחנו ליווינו אותך לאורך ציוני דרך הכי גדולים בחיים. גם בצומת שכזה בחיים, אנחנו איתך יקרה. מאחלת לך שהצער הגדול יפתח פתח לעוד התחלות כמו שאת שאת בעצמך אומרת. שילדייך ימשיכו למלא את חייך בהמון שמחה, חיים ואושר. אין קשה יותר מלהפרד מאדם אהוב. שיהיה לך המון טוב ואהבה שירפדו לך את הפרידה ושאת ומשפחתך לא תצטרכו לחוות עוד צער. שולחת לך את אחד החיבוקים הגדולים (((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שלך נועה

21/09/2011 | 11:25 | מאת: דורה

מאד הצטערתי לקרוא על אביך. העלית דמעות בעיניי. אני זוכרת עד כמה רצית שיהיו לאביך נכדים ממך, ובאמת, זכית בכך וגם הוא! אני בטוחה שאביך היה מאושר שהוא סבא לשני המקסימים שלך, וגם, אני בטוחה שהוא היה גאה בך מאד! גם אצלנו במשפחה, חיים ומוות מאד כרוכים זה בזה... מספר שעות אחרי ברית המילה של בני בכורי נפטרה סבתי, ועשרה ימים אחרי שנולדה הפרעושית- נפטרה אחותו של אבי. אז, כן, אני מבינה מאד את מה שאת אומרת- שבמקום בו מסתיים מעגל חיים אחד, מתחיל אחד אחר. ויש בזה נחמה, ויש בזה המשכיות, ויש בזה גם כאב גדול. שתהייה לך שנה מאושרת, שתרווי נחת משני האוצרות שלך והמון בריאות ושמחה. אוהבת אותך, דורה.

21/09/2011 | 21:27 | מאת: מטופל?שית

אני משתתפת בצערך ושולחת לך מרחוק את תנחומיי... וחיבוק ענקי (((((())))) לצערי זוהי דרכו של עולם- בעוד נוצרים חיים חדשים , חיים ותיקים יותר נגמרים. לפחות הוא זכה לראות אותה וזכה לחום ואהבה של ילדים ונכדים. תהיי חזקה מתוקה. נשיקות

23/09/2011 | 20:27 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

אני מצטערת שרק עכשיו אני עונה לך. אז קודם כל אני משתתפת בצערך ושולחת לך חיבוק ענק וחם. אני רוצה לומר לך שמאוד ריגשת אותי במילותייך והעלתי דמעות כמה שזה נכון מה שכתבת. אני כל כך שמחה שאביך ז"ל זכה לראות את נכדיו. יש בזה איזושהי נחמה. אני מאחלת לך שילדיך המקסימים ייתנו לך כוחות להמשיך הלאה. מאחלת לך המון המון אהבה ושמחה כפי שאת מאחלת לנו כאן. אנחנו איתך ברגעים הקשים והשמחים כפי שאת איתנו. מאחלת לך המון המון אהבה וחיבוקים ענקיים מכל הלב וכמובן שנה טובה :-)

21/09/2011 | 07:05 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי בנות יקרות. תחילה אני רוצה לעדכן אתכן לגבי מצבי. אז ככה: ביום ב' הייתי אמורה לעשות צילום רחם+צינתור חצוצרה אצל ד"ר טוגנדרייך בר"ג התור שנקבע לי היה דרך מוקד הכללית (*2700) לשעה 10:00. כבר הגעתי לר"ג והתקשרתי לומר להם שאני מעט אאחר בגלל מחסום משטרתי.המזכירה אמרה לי שבמילא התור שלי עבר. מאוד התפלאתי ואמרתי לה שקבעו לי ב: 10:00. המזכירה אמרה לי שהרופא בכלל לא מקבל בשעות האלו, אלא רק בין 8:00 ל- 9:00 או עד 9:30. אני אצלם הייתי רשומה לשעה 9:00 ומשום מה המוקד של הכללית קבע לי ב: 10:00. התרגזתי והתקשרתי לכללית ותשובתם היתה: אנחנו מקבלים את הלו"ז של הרופא מהרופא עצמו. בקיצור חזרתי עצבנית הביתה, אבל לא נורא כי התור נקבע לי ליום ב' הבא. רציתי כבר להיות מאחורי הסיפור הזה כי הצילום והצינתור ייקבעו אם אני אצטרך לעבור ניתוח לכריתת החצוצרה או לא (יש לי סקטוסלפינגס בחצוצרה). ועכשיו (כרגיל) להתלבטות שלי ומאוד מעניינת אותי תגובתכן: אני בת 43 ועברתי עד כה 7 IVF-ים. התחלתי את התהליך לפני שנה, דהיינו בגיל 42. ולא עשיתי הפסקות, למעט חודש אחד שבו נאלצתי לערוך בדיקות. היות והנוזל נמצא בחלק המרוחק של הרחם, הרופאה שלי (שהיא גם מנתחת) אמרה לי שהיא לא ממהרת לכרות את החצוצרה ורק לאחר 6 IVF-ים מתחילים בכלל לחשוב על ניתוח. בין לבין מדי פעם הזכרתי לה את הנושא, והיא אמרה שכרגע החצוצרה לא נראית נפוחה. לפי דעות של רופאים שונים ישנה המלצה לכרות את החצוצרה לאחר 2-3 טיפולים. אני מבינה אותה שהיא לא מיהרה לבצע זאת כי זה בכל זאת ניתוח ואין וודאות שזה אכן יפתור את הבעיה. גורם הגיל הוא פקטור מאוד מאוד קריטי. ועכשיו ההתלבטות שלי: האם לשאול את הרופאה מדוע היא לא ביקשה ממני לעשות שוב את צילום הרחם (את צילום הרחם הראשון עשיתי לפני שהייתי מטופלת שלה)+ההמלצה לצינתור חצוצרה.מי יודע אולי הדברים היו נראים אחרת.אני רוצה רק להבהיר נקודה חשובה והיא שמבחינת הזמן הרופאה תמיד אמרה לי שאצלי זה מאוד קריטי בגלל הגיל, והיא לא משכה אותי בטיפולים וניסתה כל מני שיטות כדוגמת ניתוח "ערוגות" שזו מחשבה יצירתית. הלא אף אחד עוד (לצערינו) לא המציא את הגלגל בתחום. אני יודעת שהאינטרס שלה שאני אצליח בטיפולים. מה דעתכן בנדון?. האם אני סתם "חופרת" לעצמי במוח (וכן כן יש לי נטיה לעשות זאת). ועכשיו יש לי שאלה קטנה ונחמדה יותר: מה קונים לרופאה לקראת ראש השנה?. בשנה שעברה הבאתי עציץ. סליחה על אורך ההודעה. תודה רבה רבה מקרב הלב על הסבלנות שלכן בקריאת המגילה ויום נעים וקריר :-)

21/09/2011 | 09:05 | מאת: נועה

לא כל כך הבנתי, את אומרת שהיא לא שלחה אותך לעשות צילום רחם עכשיו עם צינטור, אז מי שלח אותך? זה שכללית פישלו לך עם הזמנים יכול לפוצץ נימים בעיניים מרוב עצבים. אם לי עושים כאלה טעויות אני מסוגלת לצרוח על הפקידות שעשו את זה... בכל מקרה, לדעתי אם זה יושב לך על הלב - אז תשאלי אותה. לא יזיק בכלל. רופא צריך לדעת לתת הסברים למה ואיך הוא מבצע את הטיפולים. לגבי מה לקנות, אני ממש לא הבן אדם הנכון לשאול, אני מאלה שלא אוהבים לקנות מתנות... עניין אקולוגי וסביבתי... (מרגישה שנסחפנו להיות חברה צרכנית מדי, מעדיפה לתת כרטיסי ברכה מעשה ידי מאשר מתנות. אולי רעיון? תכיני לה כרטיס מיוחד?) שיהיה יום נפלא!!

21/09/2011 | 10:25 | מאת: נ (נונצ'קלקה-נונקי)

היי לגבי צילום הרחם: 1. בפעם הראשונה ששלחו אותי לעשות צילום רחם נשלחתי ע"י רופאת הנשים הרגילה שלי (לא של הפריון). לאחר צילום הרחם והממצא שבו זהו השלב בו עברתי אליה-שהיא רופאת הפריון ומכאן והלאה התחיל תהליך ה- IVF. 2. את צילום הרחם עם הבקשה לצינתור: את זה רופאת הפריון שלי עכשיו מבקשת שאני אעשה בתקווה שהוא יצליח לפתוח את החסימה ובכך ייחסך ממני הניתוח. מקווה שעכשיו עשיתי קצת סדר בבלגן. לגבי הכללית: כן אכן צעקתי עליהם אבל זה ממש לא עזר, רק נעשתי מעט צרודה :-). אני באמת חושבת שאני אשאל אותה לגבי ההחלטה של הצילום+הצינתור. היא בן אדם מאוד דוגרי ותמיד אפשר לשאול אותה שאלות. לגבי מה לקנות: וואללה רעיון מבריק מה שכתבת.מכיוון שאני אוהבת לכתוב, אז אני מקווה שבמוחי הקודח (שמדי פעם נדפק עם הורמונים) יעלה לו שיר. תודה רבה והמשך יום נפלא גם לך ולכל המשפחה וכמובן כמובן לעופרי המתוקה :-)

19/09/2011 | 22:01 | מאת: רעות

אמנם לשמחתי הגדולה מאוד ראינו דופק שבוע שעבר!!! אז הייתי כ"כ רגועה אך מסופ"ש פחתו לי כאבים בחזה וכאבים בבטן, שעד לפני כן היו. בחילות עדיין יש מדי יום, אך אינני רגועה עקב השינויים כי הרי זה הזמן (מבחינת ההריון) לכאבים/גודש בחזה וכאבי בטן דמויי קדם מחזור שהיו לי. לכן אני תוהה אם יש מישהיא שיכולה להרגיע אותי לאור החוסר תחושות שאני חווה. כי אני ממש שוקלת לקבוע תור לרופא לראות בU.S שוב דופק ולהירגע, אך לא כ"כ יודעת מה להגיד לו... מה דעתכן? אני רק רוצה להיות שוב רגועה שהכל תקין ומתפתח כמו שצריך ולא מבינה את התחושות הפיזיות כמו שיש לי

19/09/2011 | 22:52 | מאת: ג'ן

אני בלי בחילות עדיין וגודש בחזה התחיל אצלי עוד מהזריקות לפני השאיבה. אצלי היו כאבי מחזור עד ללפני שבוע ועכשיו אין. אבל הייתי אצל רופא אתמול (הפעם אצל הפרופסור שעברתי אצלו את הטיפולים כי רציתי שהוא יחווה את דעתו לגבי ההפרשות שעדיין יש לי לפעמים) והוא רצה לעשות אולטרסאונד בעצמו וראה דופק והתפתחות תקינה ככה שכל הסימפטומים האלה הם לא אינדקציה לשום בעיה אצלך לדעתי.יחד עם זאת נראה לי שקט נפשי הוא מאוד חשוב במצבנו ולכן אני כן הייתי עושה אולטרסאונד רק כדי להשקיט את התהיות אחת ולתמיד (מבלי להפוך את עניין הבדיקות לדרך קבע אלא רק לתת לך תשובה לכך שהיעלמות או הופעה של סימפטומי הריון הם לא סיבה לחששות להבא)

20/09/2011 | 11:00 | מאת: דורה

אני לגמריי עם ג'ן בעניין הזה. מנסיוני הסימנים של ההתחלה יכולים להיעלם וההריון ממשיך נפלא, אבל, בדיוק מאותו הניסיון אני יודעת כמה זה מלחיץ, וכשהייתי במקום שבו את נמצאת הלכתי ועשיתי עוד אולטרסאונד כדי להשקיט את הלב. לי, באופן אישי, זה מאד עזר, וגם עזר לי שהסתכלו עליי בעיין מחוייכת ונתנו לי להבין שאני דואגת סתם. ד.א.הסימפטום שנעלם לי לא היה משהו מובהק ומקובל כמו חזה כואב או בחילות (שלא היו לי בשני ההריונות) אלא משהו מאד ביזארי: עוד לפני הבטא התחלתי להריח מעצמי ריח גוף בלתי נסבל, אף אחד לא הריח את זה אבל אני הסרחתי לעצמי מאד ובריח שלא הרחתי מעולם קודם. ויום אחד הפסקתי להסריח... אז עשיתי אולטרסאונד... מצחיק, אבל נכון.

20/09/2011 | 08:47 | מאת: נועה

בבקשההההההההההההה ממך עזבי את הסימנים וחיפוש אחרי אישורים להריון.... הגוף שלך יודע את העבודה! תבטחי בו. תחזרי להאמין ביכולת שלך להיות בהריון תקין ובריא. בדיקות מרובות מדי רק יגרמו לך להגביר את החששות כל פעם שמשהו ישתנה. נסי להאזין לגוף, להקשיב לשינויים שבו, אבל בשלווה ואמונה שהכל מתפתח תקין. חוץ מזה, חס וחלילה חלילה וחס אם תלכי לא"ס ותראי משהו שהוא לא מה שאת מצפה, אין הרבה שתוכלי לעשות בשלב זה. עכשיו זה זמן לתת לגוף לעבוד! יקירה, אני יודעת שנורא קשה אחרי כל המעקבים פתאום להרפות. אבל נסי... אני מאמינה שהכל מצוין!!!

20/09/2011 | 15:18 | מאת: רעות

קודם כל , תודה על תגובותיכן. אכן הצלחתן להרגיע אותי,גם אם חלקית, זה כבר יותר טוב מאתמול שאפילו לא הצלחתי לישון טוב. אני אקבע תור לרופא נשים לשבוע הבא באמת בשביל השקט נפשי שלי, גם אם הוא יחשוב שאני "היסטרית". ההריון הזה בא אחרי השקעה כ"כ גדולה פיזית ונפשית ולא אכפת לי מה יחשבו עלי. יותר חשוב שאהיה רגועה ואדע שסימפטומים גופניים אלו ואחרים לא מעידים על תקינות והתפתחות העובר! שיהיה המשך שבוע טוב ושליו לכולנו ( :

19/09/2011 | 19:36 | מאת: חדשה פה

ראשית סליחה על הבורות בכל הנושא פה,אבל אני חייבת לשאול אותכן בנות יקרות כמה שאלות מנסיונכן הרב: 1 עברתי הזרעה ב6.9.11 בינתיים לא קיבלתי מחזור טפו..טפו.. האם יש סיכוי?אני פוחדת לעשות בדיקהבייתית שמא לא אתאכזב... 2 האם זה נכון שהייתי אמורה להרגיש עקצוץ בציצי,כאבי בטן,ריצה לשירותים? כי אין לי אף אחד מהסימנים הללו!!! 3 ממש מתפדחת לשאול אבל חייבת,מתי מתחילים להרגיש שהבטן קשה?בחודש ראשון?שי?או יותר? אשמח לשמוע תשובות וסליחה על הבורות...

19/09/2011 | 20:08 | מאת: נועה

וברוכה הבאה לפה! שום התנצלויות ושום פדיחות, את יכולה לשאול אותנו ככל העולה על רוחך! 1. ברור שיש סיכוי! כל עוד המחזור לא מגיע, הכל פתוח, הכל יתכן! את יכולה לגשת מחר כבר לעשות בדיקת דם. הכי בטוח, הכי מדויק, ולמדתי מנסיוני חוסך הרבה שברוני לב! 2. שום סימן שבעולם שתרגישי או לא תרגישי לא יאשר את קיומו או אי קיומו של הריון! אנחנו פה נוטות לזרוק את הסימנים לפח. נא לא להתייחס בכלל בכלל אם יש או אין! 3. את מתכוונת לבטן הקשה של ההריון עצמו? רק כשהרחם מתחיל לטפס מעלה ויוצא מתוך האגן המוקף עצמות. זה קורה בד"כ סביב שבוע 13-18, תלוי במבנה, תלוי במספר ההריונות, שרירים וכו' ז"א לא לפני סוף חודש שלישי בטוח... מוזמנת להשאר אתנו לשהות קצרצרה ביותר מהסיבות הנכונות!

20/09/2011 | 19:31 | מאת: חדשה פה

תודה על התשובות,היום עשיתי בדיקה בייתי ולצערי הרב-שלילית!!! נדה... הסתכלתי כמה פעמים לראות אולי יש עוד קו ואין!!! אז מדוע מחזור לא מגיע? מחזורים וביוץ שלי מדוייקים כל 28 יום. ההזרעה בוצעה ללא הורמונים למעט אוביטרל. אז מה יכולות להיות הסיבות שאין מחזור באופק??? האם משהו השתבש לי בגוף? האם הרירית לא הייתה אמורה להתפרק?מה קרה לרירית? סליחה שאני מתקיפה בשאלות,פשוט אין לי את מי לשאול... ואגב,אין לי אפשרות לבדיקת דם.כי רופא שלי עובד רק ביום חמישי ואין מי שיכין לי טופס לבדיקת דם מה עושים?מה קורה לגוף שלי??? איזה מפחיד כל העסק הזה...

20/09/2011 | 11:07 | מאת: דורה

כל שנותר לי הוא באמת, להצטרף לאיחולים ששהותך במחיצתנו תהייה קצרה ושברגעים אלו ממש את בהריון תקין, ונפלא, שימשך תשעה חודשים ויסתיים בידיים מלאות! ורק תמוהה בעיניי שלא ציידו אותך בטופס לבדיקת דם 12-14 ימים לאחר ההזרעה. מקווה שעשית היום ושבעוד מספר שעות תוכלי לחגוג באושר ובהקלה!

20/09/2011 | 19:32 | מאת: חדשה פה

תודה על התשובות,היום עשיתי בדיקה בייתי ולצערי הרב-שלילית!!! נדה... הסתכלתי כמה פעמים לראות אולי יש עוד קו ואין!!! אז מדוע מחזור לא מגיע? מחזורים וביוץ שלי מדוייקים כל 28 יום. ההזרעה בוצעה ללא הורמונים למעט אוביטרל. אז מה יכולות להיות הסיבות שאין מחזור באופק??? האם משהו השתבש לי בגוף? האם הרירית לא הייתה אמורה להתפרק?מה קרה לרירית? סליחה שאני מתקיפה בשאלות,פשוט אין לי את מי לשאול... ואגב,אין לי אפשרות לבדיקת דם.כי רופא שלי עובד רק ביום חמישי ואין מי שיכין לי טופס לבדיקת דם מה עושים?מה קורה לגוף שלי??? איזה מפחיד כל העסק הזה...

19/09/2011 | 13:29 | מאת: S

שלום, אני שבוע לאחר הביוץ,{חודש אחרי הפלה טבעית בשבוע ה6} עם תחושות לא רגילות של: תאבון מעט מוגבר,צרבת,מיחושים בבטן התחתונה מעל המפשעה,גודש מציק בחזה. כמו כן,בימים הראשונים לאחר הביוץ{ביום ה1 עד ה4 לאחר הביוץ},הייתה לי הפרשה רירית שקופה עם מעין קרישים מקרוסקופיים חומים ובמקרים אחרים הכתמה חומה-אדמדמה. האם ייתכן כי אני בהריון וכבר התחילו תופעות של הריון?? זה נראה לי ממש לא הגיוני שבשלב הממש ראשוני אחוש תופעות כאלה במידה ואני כן בהריון..?? יש לי תור מחר בבוקר לפתיחת תיק במחלקת פריון בבי"ח-ואני שואלת את עצמי אם לא כדאי להמתין לראות האם אני בהריון או לא,,,? אני גם חוששת שכיוון שבמידה ואני כן הריתי-שזה לא יעשה נזק אם יעשו לי בדיקה ואגינלית/אולטרסאוד ואגינלי,בהתחשב בכך שיש לי רחם מאד אחורית ורירית דקה מאד,,, האם אני חוששת לחינם? ואין לי בעייה לגשת מחר למחלקה? נ.ב. האם שימוש בערכת ביוץ בייתית יכולה לרמז על הריון במידה ויש שני פסים? או שזה ממש לא קשור ורק בדיקת הריון יכולה לתת מידע זה? אני יודעת שיש גם בדיקה בייתית שמגלה הריון 8 ימים לפני האיחור במחזור-השאלה האם זה אמין ובאמת יכול לאתר הריון שבוע אחרי הביוץ? בברכה ש.

19/09/2011 | 20:13 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, באותה ברכה שלנו - שהות קצרצרה עמנו! כמו שכתבתי מעלייך לחדשה - סימנים לסל וחסל. אנחנו לא מאמינות לשום סימן בעולם שיעיד אם יש או אין הריון. זה רק מטמטם שכל המרדף אחרי הסימנים! אין לך מה לחשוש בכלל מבדיקת אולטרא סאונד... אל תשכחי שההריונות עצמם מלאים בלי סוף בבדיקות אולטרא סאונד ועד כה לא נמצא שום סימן לנזק מכך. את יכולה לגשת למחלקה ולפתוח תיק, גם אם את בהריון ממש ממש עכשיו, כי פתיחת תיק רק מסבירה לך מה את צריכה לעשות, איזה בדיקות לבצע, איזה חומר לאסוף כדי להתחיל את הטיפולים במידה וצריך. מאחלת לך שהתיק יסגר כבר עכשיו! לגבי בדיקות הביוץ - אין שום קשר בינן לבין בדיקות הריון, הן לא מעידות על הריון. כנ"ל לגבי בדיקות הריון מוקדמות, אנחנו לא סומכות עליהן בכלל. הן לא מדויקות ועלולות לגרום לך כאב לב מיותר. חכי עד שיעברו 14 יום מהביוץ וגשי לבדיקת דם. בהצלחה גדולה!!!!!

19/09/2011 | 10:59 | מאת: אורה

לא יודעת כבר אם אני איבדתי את זה סופית או לא. הודעת הריון מבת דודה שלי. במייל. יודעת טוב מאוד מה אני עוברת כמה שנים זה כבר לוקח ומה איבדתי בדרך. גרם לי לבכי היסטרי אתמול של שעות. מגזימה? נורמלית? טריגר שהוציא את הבכי שכבר יבש מזמן?

19/09/2011 | 11:53 | מאת: נועה

אורה'לה, אם לא היית בוכה מהריון של מישהי קרובה אז הייתי אומרת שאולי את לא נורמלית! חמודה, זה הכי טבעי בעולם - גם את רוצה כבר להיות בהריון!!!! מותר לך לרצות את זה כל כך, מותר לך לקנא באחרות, מותר לך להשבר ולבכות!!!!! לי היו כל מיני טריגרים כאלה. ביומיום שיחקתי אותה הכי קולית, הכי רגועה בעולם. עד שהגיע משהו שנגע לי עמוק במיתרים הכואבים... ואז הבכי קרע לי את הקישקע. יפתי, שחררי. תני לכאב לצאת. כשהוא ייבש, הכח יחזור והאנרגיות יעלו שוב לשיאן. גם ההריון שלך יגיע. נקודה! המשך יום נפלא!

20/09/2011 | 08:56 | מאת: אורה

קיבלתי התנצלות, חשבה שככה יהיה יותר קל לבשר לי. נו טוב.

19/09/2011 | 09:48 | מאת: לירז

הייתי אתמול באולטרסאונד. הרופא ראה שק הריון בלי דופק. הוא אמר שזה לא סימן טוב ושצריך כבר להיות דופק. הוא אמר לי לחזור עוד שבוע לאולטרסאונד נוסף . החזרה הייתה ב-18/08

19/09/2011 | 11:49 | מאת: נועה

עוד ממש לא הכל אבוד!!!!! לפי החישוב שלי את בשבוע 7+4? נכון? דופק תקין ניתן לצפות בין שבוע 6-9. ז"א שמאד יכול להיות ששבוע הבא הכל יהיה בסדר ויהיה דופק תקין וחזק! ממשיכה להחזיק לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&& ממש ממש לא להתייאש!!!

19/09/2011 | 12:05 | מאת: לירז

אני חשבתי שבוע 6 + אני לא יודעת איך מחשבים? לא אמורים לחשב מיום ההחזרה+שבועיים? בגלל שהרופא אמר שזה לא סימן טוב נלחצתי. הוא אמר שהוא רואה משהו ממש קטן בתוך השק. קטן ממה שהוא היה מצפה. אמר לא לפתח תקוות.

20/09/2011 | 11:20 | מאת: דורה

כתבו לך, ובצדק מוחלט, שממש ממש לא אבוד כלום בינתיים. אין ליידי לוח שנה כרגע, אבל, מוזר לי שכתבו לך שיש כמה אפשרויות לחישוב שבוע ההריון. ככל הידוע לי, סופרים שבועיים מההחזרה, שזה אמור להיות הביוץ אם לא היו טיפולים, + גיל העוברים ביום ההחזרה. מטופל"שית מאד צודקת, שבאיזה שהוא מקום, תפקיד הרופא להנמיך ציפיות, להכין לבאות. יחד עם זאת, חשוב שהוא ידגיש באותה המידה את החלק השני של מה שהוא אמר לך- זה באמת יכול להיות פשוט מוקדם מדיי!!!!!!!! מחזיקה לך אצבעות להריון תקין ומלא &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

18/09/2011 | 20:57 | מאת: גליה

חייבת לשתף אתכן במה שאני שומעת שמופיע אצל זוגות רבים אבל כל כך מתסכל אותי. אחרי שנה ו-4 חודשים של נסיונות אני לקראת שבוע 11 אבל להפתעתי בן זוגי מתנהג, מהתחלה, כאילו הוא בכלל לא מבין על מה ההמולה. הוא לא מתרגש משום א.ס תקין, לא מתנהג כשותף ולמעשה מתנהג כאילו זה קורה למישהו אחר. אני מבינה שיש פה גם קצת פחד שיקרה משהו אבל רבאק לא קצת מוגזם? אז אומרים שלגברים לוקח יותר זמן להתחבר אבל מאד קשה לי להשלים עם זה. אני כל הזמן מלאה עליו, מרגישה שהוא פשוט מנותק ואני שואלת את עצמי מי זה הבן אדם הזה בכלל והאם הוא יצליח להיות האבא שחשבתי שהוא יהיה? זה גברים או שזה הגבר שלי?

19/09/2011 | 00:16 | מאת: מטופל?שית

אני חושבת שאת שופטת אותו מעט בחומרה. קודם כל והכי חשוב - כל אחד מקבל את הדברים בדרך שלו ובזמן שלו...ואי אפשר להכליל או לשפוט. אצלי לדוג? בעלי לא התרגש ועדין לא מתרגש מסתם א?ס אצל הרופא וככמעט לכולם אני הולכת לבד. אבל כשהיינו בשקיפות עורפית והוא ראה את העובר - הוא לא הצליח לעצור את הדמעות וכך גם בסקירת המערכות. והיום הוא עדין לא בא איתי לבדיקות אבל לא מפסיק לדבר כמה הוא מחכה לילד שיבוא כבר והוא למשל יותר מעורב בכל מה שקשור לקניות לתינוק.... יכול להיות שהוא מפחד להתאכזב ויכול להיות שהוא פשוט יותר מכונס ברגשות שלו ... הכל מקרה לדעתי זה ממש לא מעיד על איזה אבא הוא עומד להיות. אני בטוחה שהוא אוהב אותך ומתרגש מאד בשביל שניכם... אם זה ככ מפריע לך אז דברי איתו, תסבירי לו ואני בטוחה שתמצאו את הדרך :-) בהצלחה

19/09/2011 | 11:46 | מאת: נועה

א. כן, גברים זה עולם אחר. באופן כללי מתרגשים הרבה פחות מאתנו הנשים, אלא אם כן נפלת על גבר רגיש במיוחד. יש כאלה, אבל הם מיעוטטטטט. ב. זה לא אומר כלוםםםםםם על איזה אבא הוא יהיה! קודם כל, הביקות הגדולות עוד לפנייך, נראה אותו עומד שקט ואפטי כשיראה בסקירת מערכות את כל האברים בריאים ושלמים בילד שלו???!!! לא מאמינה שלא יתרגש. ג. נראה אותו כשהילד יצא ממך ויונח בזרועותיו בפעם הראשונה. גם המאצ'ואים הגדולים בעולם משתדלים לבלוע את הדמעות.... אנחנו שונות מהם. נסי להמשיך להתרגש עד השמיים מכל פיפס שלך בהריון, גם אם הוא לא ממש מתרגש, את תראי שהשיתוף עוד יגיע. בלי ללחוץ. זה יבוא! תמשיכי להנות ולהתרגש מאד מאד מאד!!!! עבדת מספיק קשה בשביל זה!

19/09/2011 | 15:53 | מאת: רעות

קודם כל, מה שלומך? קשה לענות על שאלתך- כמו שכל בני אדם שונים אז כך גם כל גברים שונים ובוודאי ששונים מנשים(זה מוכח מחקרית), אז כך שקשה לצפות תגובת כל אחד למצבי חיים שונים. דווקא לאור הקשיים שעברתם ייתכן ויש לבעלך חשש שיכול להיות בלתי מודע להיקשר לעובר בתחילת דרכו. אפילו אני מרגישה חששות אלו לפעמים עם כל ההתרגשות והשמחה הפנימית הענקית שמלווה אותי בתקופה זו. בנוסף, לאור העובדה שאנו הנשים אלו שחוות את ההריון ואת כל השינויים הגופניים (וזה עוד לפני התחושה המדהימה של תנועות עובר)אז מן הסתם אנו גם אלו שנקשרות מהר יותר. זה אינו מעיד כלל על תפקודו העתידי כאבא, והוא יכול להיות אבא מדהים ולהשתנות בהבעת רגשותיו ברגע שיראה את התינוק/ת ויחזיק אותו/ה בפעם הראשונה!

20/09/2011 | 11:46 | מאת: דורה

יכולה רק לתרום את האינפורמציה בקשר לבעל שלי האישי- בהריון הראשון הראה יחס מתעניין קליל להריון, ואני באופן אישי זכיתי ממנו לפינוקים כמו שטירון זוכה לפינוקים מהמ"מ. וכן, זה הפריע לי. בהריון השני, זה שבא אחרי כל השנים הכואבות, היה מעורב יותר והגיע להרבה יותר בדיקות יחד איתי. ובכ"ז לא היה בשקיפות, לא היה בסקירה ואני לא לקחתי את זה קשה כמו בפעם הראשונה, כי ראיתי שאין שום קשר בין רמת החיבור הריגשי שלו להריון ליכולת האבהות שלו. אחרון חביב, יקירה שלי, אם את מלאה עליו, העיצה הטובה ביותר שיש לי היא- שחררי עליו! לגמריי! מקסימום- תוכלי להאשים את ההורמונים... לא לשמור בבטן. בבטן עכשיו גדל לו תינוקי! אין מקום לעוד דברים!

17/09/2011 | 12:05 | מאת: ליאת פריינטה

היי בנות יקרות הבטחתי לעדכן ולכן אני מעדכנת, החודש כבר לא יהיה טיפול כי הגיע המחזור ועדיין לא סיימתי עם הבדיקות שדר' ישי ביקש כמו אולטרסאונד שד וכאלה אבל לא נורא כל העכבה לטובה. אני יחכה למחזור הבא כי גם לא יהיו חגים באמצע שיוכלים להפריע לטיפול וגם מרתה דירנפלד חוזרת מחול ואני כבר קבעתי איתה פגישה לפני המחזור ככה כשאני יתחיל טיפול אז יהיה לי כבר תוכנית ממנה. בנוסף ביום שישי היינו אני ובן זוגי בפגישה הראשונה בקשר לאימוץ היה מאוד מרגש ומלחיץ כי כל מילה שהוצאתי מהפה חשבתי לפני וניסתי להבין לאן היא חותרת אבל בסה"כ השיחה זרמה וגם בן זוגי שיתף פעולה ודיבר מהלב וממש התלהבתי מהתשובות שהוא ענה כי בסה"כ שמדברים על ילדים אז שנינו כאלה מתלהבים ומתרגשים ואי אפשר להסתיר את זה. קבעו לנו עוד פגישה והפעם כל אחד לבד ואני מקווה שיהיה בסדר בנוסף היא אמרה שזה תהליך ארוך שיכול לקחת שנים ושצריך סבלנות. אז בקיצור אני ממשיכה עם הבדיקות שיהיה הכל מוכן לקראת חודש הבא לטיפול וגם מחכה למרתה דירנפלד שתחזור מחול כי בגללה עברתי לבית חולים כרמל לכן חשוב לי שהיא תתן לי תוכנית ולא שום רופא אחר וגם נכין את הניירת של התרומת זרע בקיצור יש עוד מה לעשות לקראת הטיפול ונבוא הכי מוכנים שאפשר נעבור את החגים עם המשפחה ועם המון אהבה וגם עם הרבה אוכל (וגם נשמין) ואז נחזור לקצב ונתחיל טיפול כמו שצריך בלי שום הפסקות באמצע. בקיצור כתבתן לי המון שאני חזקה ושיש לי הרבה כוחות אז תדעו לכן שאת הכוחות אני שואבת מהפורום הזה ומהתגובות שלכן כי אתן מדהימות וכל אחת היא בעצם לוחמת בשבילי ומכל אחת אני לומדת הרבה אז שיהיה המשך שבת שלום ושבוע חדש עם הכנות לחג וכו' ורק בשורות טובות אוהבת המון ליאת

17/09/2011 | 17:57 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי ליאתי אני מעתיקה את תגובתי לתגובה הקודמת שכתבת שכל כך ריגשה אותי. קודם כל ולפני הכל, אני מורידה בפניך ובפני בעלך היקר את הכובע. אילו תעצומות נפש אתם עוברים. הנחישות שלכם כל כך ראויה לשבח. מאין אתם שואבים את הכוחות האלו?. כל כך התרגשתי לקרוא את מה שכתבת. אני חייבת לומר לך שאת בן אדם מאוד מיוחד. עם כל הקשיים את שואבת את הכוחות לפרגן לאחרים ולשמוח בשמחתם. גם אני מברכת אתכם בברכות שברכת אותנו כאן, ואני כל כך רוצה שתהיו הורים. אני בטוחה שתהיו הורים מדהימים. אני רואה שהדברים נפתחים באמת לכל הכיוונים ואני מאמינה בכל ליבי שהפעם זו תהיה הפעם המנצחת שלכם ותזכו להיות הורים מאושרים. את כותבת היום שהבנות בפורום הזה נותנות לך את הכוח להמשיך. אז דעי לך שזה גם הפוך את כל כל מחזקת אותנו בתגובותייך וגם את לוחמת בשבילנו. אני יכולה לומר לך שבאופן אישי באיזשהו מקום את מהווה בשבילי דוגמה. אוהבת אותך ומעריכה אותך בכל ליבי וכמובן מאחלת לכם שזו תהיה השנה הטובה שלכם והמון המון בשורות טובות. שבת מקסימה והמון אור ואהבה :-)

18/09/2011 | 13:31 | מאת: נועה

מדהימה שכמותך!!! באמת כל עכבה לטובה, שמחה מאד שהייתם כבר בראיון ראשון, אין לי ספק שיתרשמו מכם רק לחיוב! לא יכול להיות אחרת!! כבר אמרתי לך ואגיד שוב, יש לי הרגשה שיהיו לכם ילדים כמה שרק תרצו מכל הערוצים, גם ביולוגים וגם מאומצים. רק ברכות מגיעות לכם. יקרה, החגים האלו שתרווי אושר מהמשפחה והרבה אהבה, כי בחגים הבאים תצטרכי הרבה עזרה בחיתולים ומוצצים!!! כל מה שרק תרצי שיתגשם! אמן!

20/09/2011 | 11:36 | מאת: דורה

כל הכבוד לך, ולשניכם! ההתלהבות והשמחה והכוח וההשקעה והאהבה ויכולת הנתינה שלכם מדהימים! והעובדת הסוציאלית שישבה מולכם בוודאי הרגישה את זה נובע מכם! יש לי חברה שאימצה ילדה מדהימהההההההההה!!!!!!!!!! פשוט מדהימההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!! ושתיהן זורחות ופורחות ומאושרות עד הגג! ואת יודעת מה, גם לי, כמו לנועה, יש הרגשה שיהיה גם הריון. משהו בלב ככה, מחייך לי את ההרגשה הזו... המשך שבוע נהדר והכנות לחג כייפיות!

16/09/2011 | 17:25 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

16/09/2011 | 20:12 | מאת: מטופל?שית

קורה שלפעמים היא מנותקת מהפורום לכמה ימים...

16/09/2011 | 20:27 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

לא לא אני לא חושדת חס וחלילה שקרה משהו. זה הכל מתוך געגועים :-). כן לפעמים קורה שמתנתקים מהפורום. זה פשוט מדאגה כמו שהיא דאגה לשאול מה קורה איתי.... אז אל תכעסי עלי :-). שתהיה לכולנו שבת שלום :-)

15/09/2011 | 19:12 | מאת: ללי

שלום רב, היי לכולן, אני בת 31, נשואה ואמא לילד מדהים בן 3 תוצאה של הריון טבעי. אנחנו מנסים להיכנס להריון כבר יותר משנה ללא הצלחה. התוצאות של כל הבדיקות שערכנו תקינות ובפעם האחרונה שהייתי אצל מומחה פוריות הוא שלח אותי להיסטרוסקופיה ואמר שאם היא תצא תקינה נתחיל בהזרעות. הבדיקה כאמור תקינה ואני רוצה להתחיל הזרעה אבל נתקלת בקירות בירוקרטיים שכן רומאים פרטיים התורים מאוד רחוקים ואני מפספסת עוד שני מחזורים רק עד הפגישה הבאה, אפילו לא ההזרעה וברפואה הציבורית - היות ואני בכללית ובעלי במאוחדת לא ברור לי מה עושים.. העניין הוא שעכשיו כשהבנתי שאין בעיה ושצריכה הזרעה, אני רוצה לעשות זאת כמה שיותר מהר. האם אני יכולה לבוא למי שמבצע את ההזרעה עם המלצה (הנ?ל) של רופא אחר ועם כל התוצאות (התקינות) של כל הבדיקות שעשיתי והוא כבר יבצע את ההזרעה באותו היום? וגם - מי בכלל מבצע הזרעה? יש מישהו מומלץ? יש מקום טוב ושבו התורים מהירים? וגם אני בכללית ובעלי במאוחדת אבל גם יש לנו ביטוח בריאות פרטי, איך מסתדרים עם זה?? בקיצור, אני צריכה מדריכה במבוך הזה, כל מידע יועיל. תודה!! ללי.

15/09/2011 | 20:37 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו! מאחלת לך הריון תקין מהיר ובריא בקרוב מאד! אני ממש לא מכירה את נבכי ההזרעות ואיך מסתדרים בין הקופות, אולי אחת הבנות פה תדע לענות לך. מקווה שתמצאי את הדרך להתחיל ומהר, ושיהיה בול פגיעה. סופ"ש נפלא

15/09/2011 | 21:30 | מאת: מטופל?שית

גם אני ובעלי ב-2 קופות שונות. אבל כמה שאלות.... הרופא שהפנה אותך להזרעות הוא רופא פריון? כי אם כן אז למה יש לך תור רק לעוד חודשיים?! נהוג לגשת למזכירות ולהגיד לבנות שם ש?אני מטופלת פריון של.... ואני צריכה אליו תור דחוף לשבוע הבא כי כני מקבלת מחזור? והם קובעות לך תור וממש לא מחכים חודשיים. בעיקרון כדי להתחיל הזרעות את צריכה 2 דברים בסיסיים - בדיקת זרע של בעלך שהוא מבקש הפניה מרופא משפחה והמלצה של רופא פריון להתחיל את התהליך... ו השאלה היא גם על בסיס מה ההזרעות?! כי אני משערת שהרופא ירצה לתת לך הורמונים מסויימים להגדיל את כמות הביציות...ואת גם תהיי חייבת מעקב  א?ס כדי לדעת מתי הביוץ להתאים את מועד ההזרעה. אז כדי לעשות לך סדר.... לכי לקופח שלך מחר תגידי שאת מטופלת פריון שצריכה להיכנס דחוף לרופא שלך ואז הוא יבנה לך תוכנית וידריך אותך בדיוק :-) המון בהצלחה

17/09/2011 | 10:34 | מאת: לולה

היי, כשאנחנו ניסינו להיכנס להריון במשך שמונה חודשים ולא הצליח, חברה שלי הפנתה אותי לרופא שלה, דר אריה ישעיה שעובד עם קופות חולים כללית ומאוחדת בקליניקה פרטית שלו בגבעתיים. תוכלי למצוא את הפרטים שלו בגוגל ללא כל בעיה. הגענו אליו, הוא שלח אותי ואת בעלי לעשות שלוש בדיקות בדיקת דם ביום השני למחזור לבדוק רמת הורמונים בדיקת זרע לבעלי שאותה הוא ביצע בתל השומר ולוקח עד שלושה שבועות לקבל תשובה צילום רחם שאותו עשיתי בקופה שלי. התקשרתי למאוחדת ושאלתי אצל מי כדאי לעשות צילום רחם, קבעו לי תור ותוך שבוע כבר עשיתי את הבדיקה והיו לי תוצאות עם שלוש הבדיקות הללו חזרתי לדר ישעיה . בהתחלה הוא רצה שננסה טיבעי עוד חודשיים כי לטענתו אחרי צילום ר חם נפתחות הצ?אקרות ויש סיכוי סביר להשיג הריון מהר. לא קרה, לצערי. חזרנו אליו והוא הסביר לנו על תהליך ההזרעה. נתן לי איקקלומין והפניות למעקבי זקיקים וכאשר הזקיקים הגיעו לגודל של בערך 21 ממ , פיקססתי לו את התוצאות והוא הורה לנ לעשות השבחת זרע ולהגיע אליו. אני מאוד ממליצה עליו, אני יודעת שיש בנות שלא מסתדרות איתומאבל לטעמי זה נכון לגבי כל רופא . דרך אגב , הפריות הוא לא עושה. עשיתי אצלו שלוש הזרעות שלא צלחו, אבל הייתי מאוד מרוצה מהיחס, מהמקצועיות ומזה שעונים לך במרפאה שלו מיד ולא אחרי עשרה נסיונות כמו בקופת חולים. הוא עובד המון שעות, ביום שישי הוא עובד עד שבע בערב... למאוחדת אין תשלום עבור הביקור, אבל לכללית הוא לוקח 100 שח. אני מאוד מאוד ממליצה עליו, למרות שלא הושג ההריון המיוחל. כעת אני אצל רופא במאוחדת בתל אביב ואת ההפריות אני עושה אצלו באופן רטי במדיקל סנטר. בהצלחה ואם יש עוד שאלות, אל תהססי....

18/09/2011 | 20:51 | מאת: גליה

ללי יקרה קודם כך המון בהצלחה. זה שלא מצאו בעיה זה סימן טוב. הדרך הטובה ביותר שאני מצאתי היא באמצעות רופא שהוא יועץ של הקופה ואז את מקבלת החזר. אני הלכתי למיכה באום, שגדול פיזית ורגשית. כמו שאמרה לי טכנאית אולטרא סאונד במכבי: כמה שהוא גדול בגוף ככה הלב שלו גדול. היום אני לקראת שבוע 11. מיכה שמח כאילו זה ילד שלו. הזמינות שלו, הרגישות, ההכלה. מדברים עליו בכל מעבדת השבחת זרע, טכנאיות א.ס ואפילו רופאים אחרים. אני מציעה לך ליצור איתו קשר. לעשות את זה אצלו ולהגיש חשבונית לקופה על ייעוץ. את מקבלת 80% ובזאת נגמר הסיפור. עדכני אותנו בהצלחה

15/09/2011 | 15:20 | מאת: לולה

היי חברות, בטא קטנה מ-2... אין הריון.. הלב כואב לי... בכיתי שעתיים ועוד מעט צריך לאסוף את הקטנצ'יק מהצהרון. ילד אהוב ומתוק שלי שמחמם לי את הלב ומאיר את ימיי. האמת שאני באיזושהיא צומת דרכים שקבעתי לעצמי אם הטיפול הזה לא יצליח. אני שוקלת לעבור לד"ר בר חווה ששמעתי עליו כל כך הרבה. יש לי כמה שאלות: 1. במידה ואחליט להישאר אצל הרופא שלי - האם כדאי לעשות את הטיפול הבא באסותא רמת החייל במקום במדיקל סנטר, מי יודע, משנה מקום משנה מזל? האם מישהי חוותה שם דברים טובים? 2. במידה ואחליט לקבוע תור אצל בר חווה - האם למישהי יש יותר פרטים עליו או יכולה לספר לי משהו מחוויות אישיות? האם הוא מקבל פרטי בלבד או גם חברי קופת חולים (אני במאוחדת)? 3. אנחנו בני 36, לבעלי בעיית זרע בינונית.הבדיקות שלי מראות שלי אין שום בעיה (אבל אני עדיין בת 36 שזה לכשעצמו מפחית את הסיכויים) . הטיפול הראשון נכשל והטיפול השני, שהיה במיקרומניפולציה, הביא 3 עוברים מצויינים שגם לא נקלטו. לאן הולכים הלאה? פשוט ממשיכים עם המיקרומניפולציה לפעם שלישית? מה עכשיו? תודה בנות אהובות, קשה לי עכשיו , פשוט קשה.. לא ייאמן שהולך כל כך קשה, לא חשבתי שאגיע לשלב ה IVF וכשהטיפול השני נכשל , עם עוברים כל כך יפים ומצב כל כך טוב, המוטיבציה שלי מאותגרת ברמות קשות.. אוהבת אתכן. אתן היחידות שמבינות. באמת.

15/09/2011 | 18:26 | מאת: מטופל?שית

זה ממש לא הזמן להרים ידיים!!! למיטב ידיעתי רוב ההצלחות ב ivf הם בין הטיפול השלישי לחמישי - אז יקירה - ממש לא להתייאש. אני מבינה את הבאסה והתסכול וזה בסדר, קחי לך יומיים לדיכאון וביום ראשון חוזרים למלחמה על המטרה הנשגבת :-) תסתכלי על הדברים בצורה אחרת ..את רק בת 36... זה ממש לא מבוגר!!! זה רק הטיפול השני- זה ממש לך הרבה!!! כל התהליך הזה הוא ניסוי ותהייה אחד גדול. פעם מנסים פרוטוקול קצר פעם ארוך...פעם תרופות כאלה ופעם אחרות... לדעתי זה עוד לא הזמן להחליף רופא - שלך עוד לומד את הגוף שלך והתגובות שלו ורק לידיעה - אני נקלטתי במדיקל סנטר והם מקסימים אז גם לא ממליצה להחליף אותם. שולחת חיבוקים גדולים והמון המון בהצלחה! 

15/09/2011 | 20:43 | מאת: נועה

שולחת לך קודם כל ((((((((((((חיבוק גדול מהלב))))))))))) כל כשלון ואכזבה קורעים את הלב. אבל יקירה, סבב שני זה באמת עוד לא אומר שום דבר. לפי הסטטיסטיקות אם רוצים להתייחס אליהן בכלל, את אפילו עוד לא הגעת ל 4 טיפולים שזה הממוצע בגילך. לא מאחלת לך להגיע אליהם, הלוואי שכבר בסבב הבא את סוגרת באסטה. גם אם העוברים נפלאים ומדהימים זה לא תמיד אומר שהם אלו שיבחרו להיות ילדייך. זה עניין של ההוא מלמעלה, וקצת מזל, הרבה אמונה, ויםםםםםם סבלנות. לגבי החלפת רופא - אם את ממש לא מרוצה מהרופא שלך - נסי לעבור, אבל בגדול, 2 טיפולים זה ממש לא מייצג את איכותו או ביצועיו של הרופא. כן, מן הסתם תעשו מיקרומניפולציה גם בסבב הבא. לגבי בר חווה אני לא יודעת אם הוא עובד עם קופות או לא, רק אומרים שהוא נחשב לרופא מצוין. טוב שיש קטנצ'יק שמחמם את הלב. מבטיחה לך שתצרפי אליו אח או אחות בקרוב. נשיקות וסופ"ש מנחם ואוהב!

16/09/2011 | 08:12 | מאת: לולה

תודה תודה תודה על המילים המנחמות והעוזרות. חייבת לציין שאחרי שנתיים בתהליך הבאת ילד, חמש הזרעות כושלות, נסיונות טיבעיים, הורמונים ושני טיפולי הפרייה שנכשלו, אתמול היתה לי נפילה אדירה. אדירה. לא יכולתי להפסיק לבכות, הכול נראה לי שחור. העבודה, הלחץ, הבית, העתיד.. פשוט נכנסתי לדאון רציני מאוד והתחלתי לחשוב על החלפת רופא, לקחת חופשה ללא תשלום של חודשיים מהעבודה, אני עובדת במקום נהדר, אבל במחלקה שלי עובדים איתי אנשים שאני כל כך לא מתחברת אליהם ואני בן אדם נעים, אוהב, שמח מטיבעי, כך שהרבה פעמים נראה לי שכל האנרגיות שלי חסומות במקום הזה. אנשים תחרותיים, מכשילים , קנאים וקטנוניים. הבוס שלי הוא אדם פסימי, מהדור הישן, אין לי בעיה אישית לבוא ולבקש ימי מחלה או להסביר לו אבל אני יודעת שיש טונה של ריכולים ועיניים צרות . באמת, מרקום ממש לא סימפטי. מלא בצביעות . כדור צביעות אחד גדול ןאני לא יכולה עם זה יותר. אני ממש מרגישה בצומת דרכים לגבי מקום העבודה או לפחות במקום שבו אני נמצאת. אנרגיות טוובות זה הכול בשבילי. ומצד שני, לעבור למחלקה אחרת , באמצע טיפולי פוריות , להתחיל מחדש וללמוד דברים חדשים? איך יקבלו את זה ? לא תכננתי לספר על העבודה, ויצאו לי שמונה שורות. זה רק אומר שזה אחד הדברים המעיקים ביותר... האם מישהי עברה דבר דומה ? עצות ? תודה ושבת שלום ומבורך !!!!  

14/09/2011 | 20:00 | מאת: אורלי

שלום בנות שוב אני, היום עשיתי בדיקת דם ואולטרסנד לפני החזרת עוברים מוקפאים ושוב שאלתי את הרופא אותן שאלות. איך אפשר לדעת את איכות הביציות? האם הfsh לא אומר כלום? הוא אמר שלא אומר שזה נמוך (אצלי 7.7 ) היא אפשר לדעת מה האיכות רק שמחזירים אם נקלט /נדבק אז זה נקלט. הזכרתי לו שהתגובות שלי טובות ויש הרבה והוא שוב אמר בגיל שלך...בת 44 נמאס לי לשמוע את זה האמת . שמעתי אותו וסננתי את נושא הגיל (אולי זוהי בריחה מהמציאות...) בכל אופן, כרגע לפני מוקפאים רירית 11 ואמר שיפה מאד ואולי אחד מהמוקפאים כן יהיה יפה...יש 4 בקשתי להפשיר את כולם אמר שהם מפשרים ורואים אם צריך עוד...קשוח הרופא!!! בתקווה שיצליח הפעם. והחלטתי שאני ממשיכה גם אם לא אצליח במחזור מוקפאים- ויאמר פה לזכותכן בנות שחזקתן אותי. תודה!!!!

15/09/2011 | 06:43 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי אורלי כמו שמנהלות הפורום אומרות:אני מאחלת לך שהות קצרצרה בפורום זה ובהצלחה :-). חגבע איכות העוברים:אז לצערינו מה שבאמת קובע את איכות הביציות הינו הגיל וכן כן גם אני פשוט לא יכולה לסבול את התשובה הזו. כנראה שאנחנו בורחות מהמציאות. דרך אגב אני בת 43 ואני כבר שנה בכל התהליך הזה ועדיין לא נקלטתי. (היו 2 הריונות כימיים).האם את יודעת בני כמה תאים העוברים?. קודם כל זה שיש לך עוברים מוקפאים זה סימן טוב. כמה ביציות נשאבות לך בממוצע בכל פעם?. גם הרירית אצלך ממש מעולה. האם עשית בדיקות דם כגון: קרישיות יתר, בדיקת קריוטיפ (לבדיקת כרומוזמים)?.מצטערת על עודף השאלות אבל עוד שאלה אחת: האם היית בהריון פעם?. אני לא הייתי בהריון עוד אף פעם. אני רואה שאת נחושה ואני מחזקת אותך. אני מאמינה באמת באמת שבסוף תהיי אמא (ואני בטוחה שתהיי אמא מדהימה), ואכן מנסיוני האישי כאן דורה ונועה הבנות המקסימות כאן כל כך תומכות ומחזקות. ובאמת נושא הגיל הוא בעוכרינו, ועוד לא מצאו את הפטנט להחזיר את הגלגל אחורה (מי יודע אולי גם זה יהיה :-)). אבל אנחנו ננצח אותו ויהי מה !!!. לפי מה אני מבינה יש לך רופא נחוש בדעתו ושמאמין בך וזה מצויין. מאחלת לך מכל הלב המון המון הצלחה והמשיכי בנחישות כי זה ישתלם. המשך יום מקסים :-)

15/09/2011 | 07:10 | מאת: אורלי

נ' שלום ...השם ארוך..תודה על העוידוד. אז קצת על עצמי, יש לי ילד בן 3 (מטיפול ראשון) ולפני הטיפול נקלטתי טבעי ועברתי גרידה. שהילד היה בן 9 חודשים חזרתי לטיפולים, חבל על הזמן פשוט ואז לא הצליח לי מספר פעמיים , אחד כן הצליח ושוב עברתי טיפול להורדה, אחכ היה הריון כימי...עשיתי את כל הבדיקות שציינת והכל היה תקין. (עברתי אגב קסרי.. לא יודעת אם יש קשר ...בכל אופן , כל פעם הרופאים ציינו שזה קשור לגיל. עברתי רופא ובית חולים, בתקווה שישנה מקום ישנה מזל בנתיים חצי שנה ועדיין לא קרה, ואני עדיין ממשיכה מאחר וחושבת שיש לי על מה להתעודד , שואבים כמות גדולה של בציות ומצליחים להפרות במצב של a שהם קוראים לזה הכי טוב...כמובן לא כולם... מאמינה בכל ליבי שגם לך זה יצליח צריך המון המון סלבנות ומאחלת לך שתיהיה זו השנה הפוריה שלך תודה לך , ושיהיה גם לך יום ניפלא

15/09/2011 | 20:47 | מאת: נועה

שיהיה בהצלחה גדולה!! הדרך לבדוק את איכות העוברים היא להתסכל עליהם אחרי ההפשרה ולראות אם הפשירו יפה, בלי שברים ואם הם ממשיכים להתפתח ולהתחלק. יש גם בדיקות גנטיות שמבצעים לעוברים, אבל זה רק במקרים שיש פגם גנטי שצריך לחפש שהועבר מההורים. נכון, התוצאות שלך מעולות, וטוב שסיננת את הרופא בעניין הגיל, אבל בכל זאת, כן יש קצת משחק לגיל. אבל אני מאמינה לגמרי שאת יכולה לכבוש את היעד כמו גדולה! יאללה, דברי איתם, תסבירי להם יפה יפה שאין להם לאן ללכת, שאמא מחכה להם בזרועות פתוחות עוד פחות מ 9 חודשים! מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&

14/09/2011 | 18:21 | מאת: ג'ן

מחכה לשמוע חדשות טובות ממך:)

14/09/2011 | 19:21 | מאת: רעות

ג'ן, תודה על התעניינות, אבל אני רגועה חלקית. אמנם ראו דופק!!! ואני כ"כ שמחה. אבל גם הטכנאית אמרה שלפי חישוב של החזרה זה שבוע 6+3 אבל לפי U.S זה שבוע 6 בדיוק, אז נכון שזה לא משמעותי, אבל כמו שאת שאלת לגבי הגודל יצא 3 מ"מ וזה נראה לי קצת קטן כי כמו שכתבתי לך שקראתי בספר בשבוע 6 זה חצי ס"מ. כמובן שטכנאית אמרה שתקין, אך נראה לי שמחר אתקשר לרופא. כמו שכתבת, אין רוגע. אני ממש משתדלת לא להתרגש מכל דבר אך לא תמיד מצליחה ובייחוד שעכשיו לא אראה מה קורה לפחות עוד 3 שבועות עד לתור הבא לרופא... שיעבור מהר ובטוב- גם אצלך!!!

14/09/2011 | 20:23 | מאת: ג'ן

אחלה חדשות. זה שראיתם דופק זה באמת נפלא. תשמעי לטכנאית כנראה יש לא מעט ניסיון אז לא הייתי מודאגת אבל תשאלי את הרופא רק כדי להיות רגועה (כי אנחנו יודעות שלחץ ומתח בטוח לא יעשה טוב). בכל אופן -מזל טוב!!!!!!!!!!!!!

15/09/2011 | 18:32 | מאת: מטופל?שית

אני יודעת שזה קשה להניח לדברים לזרום מעצמם... הרי חיכינו לזה ככ שממש מפחיד לחשוב שאנחנו במרחק נגיעה ואולי משהו חס וחלילה ישתבש.... אבל אני רוצה שתרגיע ותחשבי חיובי( אני מאד מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות ואני הכי לא רוחנית בעולם פשוט... ) העולם מחא בסיפורים חריגים, רעים, מוזרים ואי אפשר להישאב לאנרגיות האלה! פשוט אסור!!! אל תחפשי את הדברים הרעים... אל תחקרי יותר מידי... תני לרופאים לעשות את העבודה המקצועית שלהם - אם תהיה בעיה הם יעדכנו אותך בינתיים טפו טפו הכל בסדר אז למה לחשוב שלילי?! מאחלת המון בהצלחה בהמשך

15/09/2011 | 20:54 | מאת: נועה

רעותי יש דופק!!!! זה הכי חשוב!!!!! עזבי עכשיו חישובים של מילימטרים!!!! יקירה, את בהריון אמיתי לגמרי, והגוף שלך יודע מה לעשות! תתחילי להתרגש עכשיו, כי את הולכת להיות אמא בקרוב! מחזיקה לך אצבעות להמשך תקין בריא עגול ומשעמם &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

14/09/2011 | 12:15 | מאת: גליה

היי בנות מחר אני נכנבת לשבוע עשירי. פעם אחרונה שעשיתי us היה בראשון שעבר. מתה מפחד ומתה מזה שאין שום אינדיקציה לדעת שהכל בסדר. אתן חושבות שבחילות מעידות על זה שההריון מתפתח? אם חו"ח הוא היה מפסיק גם הבחילות היו מפסיקות? סתם מחפשת משהן להיאחז בו. יום שלישי אצל מיכה ומתלבטת על יום מחדש אם ללכת לעשות היום us. אוף... שחגיע כבר שבוע 12

14/09/2011 | 14:21 | מאת: רעות

גליה, גם אני בדיוק כמוך סופרת את הימים ומחכה שעוד שבוע יעבור ועוד שבוע ועוד... ואני רק בשבוע 6 ורק היום בדיקה ראשונה!!! אז כמובן שאנחנו צריכות לחשוב רק טוב ובדיוק גם אני תהיתי לגבי עניין הבחילות כי יש ימים שיש לי יותר ויש ימים שפחות. אז כנראה שאין לכך מדד מדויק כי הרי יש נשים שלא סובלות כלל מבחילות בהריון והכל מתפתח כמו שצריך, אז תופעות אלו לא ממש מהוות אינדקציה להריון תקין או לא. אבל בטח כבר קבעת תור לעוד שבוע-שבועיים לשקיפות עורפית אז תזכי לראות את העוברון ממש בקרוב וגם תראי איך גדל והתפתח, איזה כיף!! ד"א- את מטופלת אצל מיכה באום למעקב הריון באופן פרטי או שזה דרך קופ"ח והאם הוא עורך את כל הבדיקות?

14/09/2011 | 14:28 | מאת: גליה

היי רעות זה לא דרך קופ"ח. עד היום קיבלנו החזרים אבל זה נגמר ומהיום אנחנו מתחילים לשלם באופן פרטי. הוא לא עורך את כל הבדיקות. הוא שולח אותנו לרופא אחר - ד"ר יואב ינון, ששמעתי עליו דברים מקסימים, והוא כן מקבל דרך מכבי, שזה נחמד, והוא עושה הכל - שקיפדות עורפית, סקירות ומי שפיר.

15/09/2011 | 20:51 | מאת: נועה

לחיים וסבלנות כשהילדים מגיעים!!! גליוש, לעשות א"ס כל יום לא יעזור להוריד את המתח או רמת החרדות. את זו שצריכה להוריד אותם :-) כשהילדון שלך ילך לגן לא תבואי כל יום להציץ אם הוא בסדר נכון? תסמכי על הגוף שלך!! הוא יודע מה לעשות. את נבראית אישה ויש בך את ה DNA הנכון לגדל את הילדון שלך ברחם וללדת אותו בריא ושלם! ס-ב-ל-נ-ו-תתתתתתתתתתתתת הכל יהיה מצוין!

13/09/2011 | 15:30 | מאת: לירז

החזרה-18/08 בטא-11/09 -6840 בטא-13/09 -11466 אני בלחץ, הבטא לא הכפילה את עצמה וגם עשיתי היום אולטרסאונד ראשון. נצפה שק הריון אבל לא רואים עדין דופק. והשק נראה מתאים לשבוע 5 .

13/09/2011 | 16:14 | מאת: נועה

מזל טוב. בשלב כזה של ההריון לא בודקים הכפלות בכלל. הבטא כבר מאד גבוהה. מעל 10,000 הבטא לא מכפילה בדיוק אלא פשוט עולה. האינדיקציה היא באמת לראות שק הריון. עוד בערך 10 ימים אפשר כבר יהיה לראות דופק. מאחלת לך הריון ארוך משעמם ונפלא!!!!

13/09/2011 | 16:25 | מאת: לירז

13/09/2011 | 09:37 | מאת: ניקי

היי, האם מישהי כאן יודעת להדריך אותי לאיפה אני פונה לועדת לניתוח קיסרי, אני אילתית ורוצה ללדת בשיבא תל השומר, מה אני צריכה לעשות ולמי לפנות. האמת היא שעברתי ניתוח קיסרי לפני 12 שנה בגלל מצג עכוז אבל דברים השתנו מאז ואני לא בדיוק יודעת....

13/09/2011 | 11:47 | מאת: דורה

גם אני עברתי ניתוח קיסרי עקב מצג עכוז לאחר נסיון היפוך שכשל. וגם בלידה של הפרעושית עברתי ניתוח קיסרי. בשתי הלידות לא נדרשתי לעבור וועדה כל שהיא והדרך לניתוח עברה דרך המלצה של הרופא וזהו. בלידה של הענק שלי (תכף בן 12, כמו אצלך) רשם הרופא שאני מופנית להיפוך בשבוע 38, ובמידה ולא יצלח- לקיסרי. בלידה של הפרעושית הרופא התעקש מאד שנעשה ניתוח, מכמה וכמה שיקולים ואני הסכמתי, כך שכשהגיע הזמן לחשוב על לידה הוא צייד אותי במכתב שאני מופנית לקיסרי בשבוע 37 ועם המכתב הזה הגעתי לבית החולים וקבעתי ניתוח ואת הפגישה המרגשת עם הפספוסה. את בטוחה שיש צורך בוועדה? שאלי את הרופא שלך מה דעתו על ניתוח קיסרי, הציגי את הסיבות שבגללן את מעוניינת בניתוח, ואני משערת שפה יגמר כל התהליך. תקבלי הפנייה ואיתה תקבעי את הניתוח איפה שתרצי. בהצלחה! דורה.

13/09/2011 | 16:17 | מאת: נועה

היום הדברים השתנו מאד מאד. היום כבר ממש לא ממליצים לבצע קיסרי נוסף אם ההריון תקין ומנח העובר במצב הנכון. אני אישית ממש ממש ממש ממש לא ממליצה לבצע קיסרי נוסף אם אין סיבה מאד מדויקת לבצע. האמת שבתי החולים מסתירה היא שאחוזי הסיבוכים מניתוחים קיסריים בכל ושניים בפרט הרבה יותר גבוהים מללדת לידה נרתיקית אחרי קיסרי. (מה שנקרא לנל"ק). בתור אחת שילדה עכשיו לידה רגילה אחרי קיסרי - אין מאושרת ממני בעולם שהצלחתי לעשות את זה. אפשר לשאול למה את רוצה עוד קיסרי? או למה ממליצים לך? אהח"צ נהדר נועה

22/09/2011 | 08:26 | מאת: ניקי

סליחה שלא עניתי עד עכשיו, פשוט מהתחלת ההריון הזה אני בשמירה בגלל חולשות קשות הקאות עד עצם הזה, חשש לאי גדילה של העוברה ברחם, היא במצג עכוז, אמנם אני רק בשבוע 32 אבל הגוף שלי כבר מספיק בטראומה לסחוב את ההריון הזה עד הסוף, אפילו הרופא שלי המליץ לשיקום לאחר הלידה, כל זאת וגם שאני נקראת הריון בסיכון גבוה, לא ממש הבנתי למה אולי הגיל, אולי בגלל שזה הריון IVF, אני כבר לא בנאדם, אני לא מטפחת את עצמי לא אכפת לי איך אני נראית, למרות שאיני יוצאת לשום מקום אבל רק רוצה להרגיש קצת חזקה.....

12/09/2011 | 21:26 | מאת: גל

נאלצתי לעבור הפלה, עכשיו אני בדימום של אחרי הפלה. מתי אני אוכל לנסות ולהרות שוב?

12/09/2011 | 21:36 | מאת: דורה

תוכלי לנסות להרות שוב ברגע שהבטא תתאפס. בהצלחה!!! דורה.

12/09/2011 | 21:37 | מאת: גל

12/09/2011 | 09:56 | מאת: ג'ן

אז אתמול הייתי אצל רופא. אני בשבוע 3+6. יש דופק והעובר 4.3 מ"מ. מישהי יודעת מה הגודל הצפוי בשבוע זה של הריון (בחיפוש באינטרנט הערכים ממש משתנים ואף מגיעים ל 12 מ"מ!)? בגלל ההפרשות שיש לי (לא דימום אלא מן חלקיקים כהים בניגוב) וכאבי בטן תחתונה הרופא רשם לי 5 ימי מנוחה בגלל חשש ל"הפלה מאיימת"!!! למישהי היתה "הפלה מאיימת" שנגמרה בהריון תקין ולידה?!!! אוף למה אני לא יכולה לחוות רגע נורמאלי...

12/09/2011 | 16:10 | מאת: דורה

אני ממש קצרצרה בזמן, דקותיים כזה, ולכן אהייה מאד תכלס ובערב מבטיחה לקרוא שוב ולענות באריכות. אז אני מאד שמחה שנכנסתי, אפילו אם לרגע, כי דווקא יש לי אינפורמציה בשבילך. הפלה מאיימת היא כל ארוע של דימום בזמן הריון. בגדול ולרוב לא מדובר במשהו רציני שמנוחה לא תוכל לפתור, והדבר הכי מלחיץ זה השם הזה- הפלה מאיימת. לי היו שתי הפלות מאיימות, שהיו מאד מאיימות וגררו הפרדות חלקית של השלייה, של חלק ניכר למדיי. והנה, ההפלות המאיימות שלי יושבת עכשיו בשירותים ועושה קקי ושרה והזעיקה אותי לניגוב! ביי בינתים.

12/09/2011 | 19:48 | מאת: נועה

קולוולולולולולולוולולולולושששששששש על הדופק!!!!!!!!!!! ג'ןג'ן, הפרשות קלות כהות הן שום כלום!!! כמו שדורה אמרה לך המושג הפלה מאיימת זה כל דבר שנשמע לרופאים "מאיים" גם אם הוא לא ממש... הפרשות קלות זה מאד מאד מקובל וטבעי בהריון. שני הפצלוקים שלי התחילו בדימומים חמורים וכבדים שנמשכו קרוב לחודש! הם בריאים ושלמים וההריונות היו מופלאים! תתחילי להנות מההריון יקירה, את בדרך המאד מאד נכונה!!!

13/09/2011 | 16:58 | מאת: רעות

סורי שלא הספקתי לענות קודם. אז איך את מרגישה? אני יודעת שאם כבר ראו דופק זה מפחית משמעותית את הסיכויים להפלה.לגבי גודל עובר קראתי בספר כי בשבוע 6 בסביבות חצי ס"מ. אני כ"כ מבינה את התחושות שלך ל"נורמלי" כי אני חסרת סבלנות למחר לבדיקת דופק. ביום א' הייתי אצל רופא נשים שעשה U.S וראה שק הריון ובפנים עובר אחד פצפון מתוקון אבל לא ראה דופק, אך לדבריו המכשיר שלו מיושן והכל נראה תקין ולכן בטוח שנראה מחר בבדיקה דופק אז אני כבר בקוצר רוח למחר... חוצמזה כל יום שיש לי פחות בחילות אני שוב בלחץ מקווה שהמנוחה עוברת לך באיזי, תנצלי את הזמן להינות ממה שלא מספיקים ביומיום כמו ספר טוב/סרטים/טלויזיה או מה שעושה לך כיף.

13/09/2011 | 20:28 | מאת: ג'ן

אני עדיין עם ההפרשות המלחיצות. יש חתונה לחברה שלי עוד יומיים ואני בהתלבטויות אם זה יהיה נכון ללכת או לא (כמובן שהיא לא יודעת שום דבר אבל תמיד אפשר למצוא תירוץ. פשוט ממש בא לי ללכת אבל מצד שני אני מפחדת לסכן משהו). אני בטוחה שמחר תראו דופק והוא יהיה מושלם!!!!! כבר מחכה שתודיעי על החדשות הטובות. אני עדיין בלי בחילות (הבנתי שיש כאלה שזה מתחיל אצלן בשבוע 7-8 וזה לא חייב להיות כל יום וגם לא באותה עוצמה אז לא לדאוג!). אני יומיים אלה ממש העברתי בשכיבה אבל נראה לי שמחר אני אשלב את זה עם קצת יותר פעילות כי אני מתחרפנת וגם בינתיים לא ראיתי שזה הוריד את כמות ההפרשות. מחזיקה לך אצבעות למחר למרות שבטוחה שיהיה נפלא!

12/09/2011 | 08:54 | מאת: ניקי

היי חייבת לפרוק.. אז אני במחזור מוקפאים ראשון כשהתחלתי אותו עם 3 כדורי פרוגינובה ליום אבל הפסקתח לאחר 4 כדורים בלבד מאחר והתחיל לי כאב בחזה שמאל. נאמר לי להמשיך טבעי. היום יום 15 למחזור!!! הייתי במעקב וכלום כלום כלום - רירית 4.3 וכמובן שאין זקיקים. אין לי מושג עדיין לגבי בדיקות הדם אבל ממש התבאסתי. ציפיתי לרירית קצת יותר עבה... אני כ"כ שונאת את חוסר השליטה הזה על מה שקורה בתוך הגוף. די קיויתי שהגוף יתפקד בלי ההורמונים כי תכלס אין סיבה למה שלא... אוףףף איך יש ימים שבהם קו האופק מתרחק עוד יותר.... :(

12/09/2011 | 19:51 | מאת: נועה

שאלה לי אלייך, מה היה הטיפול שאחרון לפני הסבב הזה של מוקפאים? איזה מדכא לקחת בטיפול ההוא? יכול מאד להיות שהזקיקים מתעכבים וכל הביוץ ידחה בגלל הטיפול הקודם. לי היו כמה ביוצים בימים 33 ואפילו 35!!! אחרי טיפול... לפעמים לוקח לגוף זמן להתאפס על עצמו. זה יגיע, בוא יבוא, גם הביוץ וגם הילד! מבטיחה!!!!! האופק אולי מתרחק אבל התוצאה המתוקה שלך דווקא מתקרבת.

13/09/2011 | 09:47 | מאת: ניקי

בטיפול לקחתי גונל 150 וצטוטרייד. הטיפול הניב 17 ביציות, 13 הפריות טובות בין 6 ל 8 תאים ו- 4 מוקפאים. האם צטוטרייד יכול לגרום לאיחור בביוץ? אני יודעת שדקא מעכב לא ידעתי על צטרוטייד... יכול להיות שבגלל שלקחתי 4 כדורי פרוגינובה בתחילת הטיפול יש עיכוב? קראתי שפרוגינובה דוחה ביוץ.. אוף אפילו לפי בדיקות הדם אני לא בכיוון, ה E2 באזור ה 150 לא זוכרת בדיוק. הרופא ביקש שאעשה מעקב נוסף ביום שישי...

11/09/2011 | 21:25 | מאת: ג'ן

האם שבוע 6+3 הוא שבוע 6 או שבע עפ"י הספרות הרפואית? השאיבה היתה ביום 11.8. אז אני מניחה שאני בשבוע 6+3

11/09/2011 | 22:08 | מאת: רעות

היי ג'ן איך את יודעת לחשב? גם אצלי שאיבה הייתה באותו תאריך (החזרה ב-14/8) והיום הייתי אצל רופא נשים שאמר כי אני בשבוע 6. ואת לא תאמיני- הוא גם אמר כי אסור לקיים יחסי מין כי בנוזל הזרע יש חומר שגורם להתכווצויות ברחם ולכן ממליץ להימנע בשלב זה. מאוד הופתעתי , כי לא זכרתי איסור כזה בהריון קודם שלי...

12/09/2011 | 08:03 | מאת: ג'ן

היי, בגלל ההפרשות המוזרות והכאבי בטן שהיו לי החלטתי להקדים את התור של יום רביעי כי ממש התחלתי לחשוש. אז הרופא עשה לי אולטרסאונד (פעם ראשונה אחרי הבטא) וראה עובר אחד עם דופק!!!!! אומנם קיוויתי שיהיו שניים (אם כבר אז כבר) אבל אולי עדיף ככה. הוא לא ראה סיבה להפרשות אך בגלל שזה מה שיש לי הוא קרא לזה "הפלה מאיימת" (כמעט התעלפתי כששמעתי את זה) ורשם לי שבוע מנוחה!!! גם נורא התפלאתי שהוא אמר שזה שבוע 6 ולא 7 (כי אני חשבתי ש 6+ זה כבר 7). הקטע שהעובר הוא 4.3 מ"מ ובאינטרנט כל מקום כותב משהו אחר על האורך הצפוי בשבוע הזה (יש מקומות שכתוב שהוא אמור להיות 9-12 מ"מ כבר למרות שהרופא אמר שהעובר תקין...). בקיצור אין סוף לחרדות ועכשיו אני במצב שכיבה עד שיעברו המאיימות האלה. אגב הוא אמר לי להימנע מיחסי מין אבל רק בגלל עניין ההפרשות שהתחילו אז לא נראה שאת צריכה לדאוג אם הכל אצלך בסדר. אגב עשו לך אולטרסאונד? איך הבוטן?

11/09/2011 | 23:57 | מאת: דורה

אני לא לייד לוח שנה, כך שאני סומכת עלייך שחישבת נכון את השבוע. לגבי שבוע 6+3, זה אומר שגמרת כבר שישה שבועות מלאים ואת כבר שלושה ימים בתוך השבוע השביעי! וואו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

12/09/2011 | 10:44 | מאת: יעל

אני ראיתי שבפורום של פרופ זיידמן מישהי שאלה אם מותר לקיים יחסי מין בתחילת הריון והוא כתב שכן אם הכל תקין. כלומר אם אין כאבי בטן והפרשות. אני מתפלא שהרופא שלכן אמר שאסור.

11/09/2011 | 16:36 | מאת: טיפטיפ

הי בנות, אשמח לעזרתכן , בתאריך 14.8 עברתי שאיבה מס' ימים אחרי זה עברתי החזרה שלא הצליחה, נשאבו 13 ביציות 10 כרגע בהקפאה לא חיכתי וישר התחלתי הליך של החזרת מוקפאים ולרופא לא הייתה כל בעיה עם זה אני מטופלת באסותא דרך אגב, קיבלתי מחזור ב- 29.8 שנמשך מס' ימים ואלר מכן הפסיק אבל אז פתאום שוב החל דימום, אם כי לא נראה כאילו מדובר במחזור אלא בדימום יבש כזה... הנחתי שזה כתוצאה מהעניין של השאיבה, אני לא מקבלת כרגע שום טיפול תרופתי, אבל נמצאת בהליך מחזור מוקפאים, לפני מס' ימים עשיתי א"ס ודם הרופא ראה זקיק אחד 8 מ"מ ואמר שסביר להניח שיש עוד לחכות עד להחזרה ובאמת חזרו אלי מאסותא לאחר קבלת התוצאות ואמרו לי לעשות גם היום דם וא"ס והיום הרופא שעושה לי את הא"ס ראה דבר מוזר איזה 4 זקיקים בערך בכל צד ואני בלי טיפול תרופתי והוא אמר שעדיין יש דם ברחם ולדעתו לא כדאי לעשות את ההחזרה עכשיו, שלחתי את התוצאות לאסותא ואני מחכה לתשובה...אבל אני כבר חסרת סבלנות...לא ברור לי איך יכול להיות שאחרי שאיבה ואחרי שלפני מס' ימים היה רק זקיק אחד פתאום הרופא מוצא עוד כמה זקיקים בלי שום טיפול תרופתי , ממה זה נובע? ומה זה אומר שבאמת לא אוכל לעבור החזרה החודש ? מישהי נתקלה בכזה דבר? זה קרה למישהי מכן?

11/09/2011 | 23:55 | מאת: דורה

יכולים להיות מספר זקיקים בלא הורמונים. באופן טבעי יש מספר זקיקים שגדלים וכשלא לוקחים הורמונים יש אחד שגדול יותר, הוא נקרא הזקיק המוביל, והוא מבייץ ראשון, ואז כל השאר נספגים. לכן מה שקורה אצלך אפשרי. כתבו לך שהארבעה הם קטנים, נכון? בקשר לדם ברחם- לגבי זה דווקא חשוב לשים לב יותר. אם יתקרב מועד ההחזרה ועדיין יהיה דם ברחם- ממש לא כדאי לעשות את ההחזרה, מפני שהמצאות נוזלים ברחם, כאשר לא אמורים להיות בו נוזלים, מפחיתה במאד את הסיכוי להשתרשות העובר. אז תעקבו אחרי זה. עדיין יכול להיות שמה שיש יעלם. האם הוא בטוח שמדובר בדם? ומה מקור הדם הזה לדעתו? אפשר לבקש שישאבו לך את זה ואז גם יראו איך זה נראה. אני רצינית. אני נתקלתי בהמצאות נוזל ברחם, שהיה גם דמי, אבל לא אמרו לי כל הזמן שיש לי דם ברחם, אלא נוזל ברחם, וכששאבנו אותו (כמה וכמה פעמים) ראיתי שהוא אכן מעט דמי. למעשה- הנוזל הזה היה בעיית הפוריות שלי. וכשהיה נוזל לפני החזרה- לא החזרנו. שאבנו אותו (ולפעמים הוא חזר למחרת) או שפשוט לא החזרנו. מצטערת על הקיצור. אני מתה מעייפות ותכף הולכת למיטה. לא יאמן. אפילו עוד לא חצות... מחכה לשמוע עדכונים ממך, יקירתי. לילה טוב ונשיקות }}{{ דורה.