פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

20/12/2003 | 22:31 | מאת: גאולה

שלום הייתי מבקשת לדעת האם לאישה בת 42 אחר כריתת שד, בגילוי מוקדם, וללא גרורות, אפשרי לתת טימוקסיפן בלבד, או זריקות להפסקת מחזור זולדקס בלבד, ולא שניהם בשילוב. האם הוכח בספרות הרפואית ששניהם ביחד מקטינים את סיכויי ההישנות של המחלה מעבר להקטנה של כל אחד בניפרד. כי ממה שאני מבינה לשניהם אותו התפקיד בגדול, מניעה של אסטרוגן בשני שלבי פעולתו, הראשוני והסופי, אז בשביל מה צריך את שניהם יחד. בתודה מראש גאולה

21/12/2003 | 15:59 | מאת: דר' רות לאופר

שאלתך קשה ובמקומה. זולדקס וטאמוקסיפן הן 2 תרופות שונות שפועלות במנגנונים שונים המשלימים זה את זה. אין הוכחות חד משמעיות בספרות העולמית שחובה לתת את שתיהן לאשה בת 42 (שלא קבלה טיפול כימותרפי); עם זאת, זה המקובל היום כמעט בכל העולם , ותלוי גם בנתונים הספציפיים של כל אשה. נהוג לתת את הזולדקס לכשנתיים ואת הטאמוקסיפן ל5 שנים לפחות. בהעדר סיבה טובה לא הייתי סוטה ממדיניות זאת בברכה ובהצלחה ד'ר לאופר

20/12/2003 | 20:25 | מאת: דנה

שמי דנה ואובחנתי לפני 4 חודשים כחולה בסרטן שד ללא גרורות. האסטרוגן והפרוגסטרון שלילי אך HER2 חיובי +3. אני עוברת 6 טיפולים של קרבופלטין + טקסוטר + הרצפטין לשנה במסגרת מחקר. ולפני חודשים התגלה שאני נשאית של BRCA1, האונקולוגית שלי המליצה לי לא לעבור הקרנות אלא לאחר סיום הכימוטרפיה לעבור כריתה מלאה של השדיים ובעוד כשלוש שנים ( כשההיה בת 38 ) גם שחלות, אולי אני אוכל ללדת עוד ילד לפני הכריתה. רציתי לדעת מה את חושבת על הפורצדורה שנקבעה לי האם כדי להתיעץ עם עוד רופאים ואם מי? אחותי בת 40 בריאה אבל גם נשאית וגם היא עובדת עצות מה לעשות? אני אשמח לקבל תשובה , חג שמח

22/12/2003 | 00:07 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

דנה, השאלות שאת מעלה הן נושא לשיחה ממושכת עם אונקולוג או יעוץ גנטי. אין אפשרות לתת תשובה של מספר שורות בפורום. יש מספר רב של רופאים מומחי סרטן שד בארץ איתם את יכולה להתיעץ, איני יכולה להמליץ לך על רופא ספציפי. נסי לפנות לבית חולים בו יש מרפאת יעוץ גנטית-אונקולוגית לנשאיות של BRCA הדרך שהוצעה לך של כריתת שדיים דו צדדית היא רק אופציה אחת, יש גם אפשרויות נוספות אך את צריכה להיות מודעת לסיכונים וסיכויים שבכל בחירה טיפולית.

22/12/2003 | 10:08 | מאת: דנה ס'

שלום לך, חוץ מהשם , גם הצרות שלנו דומות מאד... אני רק יכולה להמליץ לך לא לקבל דבר רופא אחד כמובן מאליו. לכי ליעוצים נוספים!!! תחקרי את הנושא, תחליטי רק אחרי שתקבלי מספר דעות ומאד מומלץ להגיע לפרופ' תמר פרץ. תחזיקי מעמד. החיים לא נגמרים עם גילוי סרטן שד ונשאות. דנה

20/12/2003 | 14:07 | מאת: דידי

שבת שלום. אני מאובחנת עם סרטן שד ,לקראת הטיפול הכימו ה-5 שלי בשבוע הבא. המחזור פסק מיד לאחר הטיפול הראשון.ומזה יומיים אני שוב עם מחזור,אני בת 49. שאלתי:איזה השלכות יש לזה על הגוף ,לטיפול ובכלל. בתודה דידי

21/12/2003 | 15:23 | מאת: פרופ' עוזי בלר

הפסקת המחזור בעת מתן הטיפול הינה תופעה שכיחה. לנשים רבות המחזור מופיע שוב לאחר זמו מה. בנשים שגילן קרוב יותר לגיל המעבר יש סכוי שהמחזור לא יתחדש. אין להתחדשות מחזור השפעה מזיקה על הטיפולים או על גופך. יש מקום להיועץ באונקולוג המטפל לגבי מאפייני הגידול שלעתים מצדיקים מתו טיפול להפסקת המחזור או לפעמים גם כריתה מתוכננת של השחלות.

19/12/2003 | 08:09 | מאת: שני

אני בשלב ההקרנות אחרי כימוטרפיה וניתוח , עברתי כ-10 הקרנות. בשבוע האחרון לא יכולתי לעשות את ההקרנות ביום שני ואמרו לי שזה לא נורא לדלג יום. ביום חמישי התקשרו אלי ואמרו לי לא להגיע כי המכונה התקלקלה, כך ששוב דילגתי יום ובשישי שבת לא עושים הקרנות. האם זה נורא? מה לעשות?

20/12/2003 | 10:10 | מאת: א

א. זה לא נורא. ב. מה את יכולה לעשות? לתקן את המכונה??? ג. למה לא עשו לך הקרנה לפני שהמכונה התקלקלה?

22/12/2003 | 00:03 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

זה לא נורא ואין מה לעשות, קורה שהמכונה מתקלקלת. דחיות מינימליות מסוג זה לא פוגעות ביעילות הטיפול

18/12/2003 | 23:26 | מאת: ורד

אמא שלי בת 47 ואובחנה כחולה בסרטן השד, כרגע אנחנו בשלב הבדיקות לפני שבוע נלקחה ביופסיה אך מה שאמרו לנו בוודאות שיש גידול מאוד גדול בשד ושזה התפשט לעצמות,יש לה כאבים ולכן קיבלה ארדיה. קראתי מאמרים והבנתי שהיא בשלב 4 אני הבת הבכורה בת 27 ויש לי עוד 4 אחים אני עומדת לצדה של אימי בכל שלב, למרות שאנחנו רק בהתחלת המסע... אני מנסה להיות חזקה לידה וזה פשוט קשה, אני כ"כ אוהבת אותה ולא רוצה לאבד אותה. רציתי לדעת האם אפשר לצאת מהמחלה הנוראית הזו כשזה בשלב כ"כ מתקדם??? באיזה בי"ח כדאי להיות מטופלים??

20/12/2003 | 19:49 | מאת: רונית א

היי ורד בודאי שזה קשה, מאוד קשה. אך עליכם להיות אופטימיים וחזקים. לנסות להמשיך בשגרה עד כמה שאפשר ולא לשקוע ברחמים. הרפואה היום מאוד מתקדמת ויש המון פתרונות למצבה של אמא. לגבי בית חולים, באיזה אזור אתם? המון בריאות רונית

21/12/2003 | 08:10 | מאת: ורד

היי רונית, תודה על העידוד, אני באמת משתדלת להיות אופטימית מבחינתי אנחנו עוברים את זה ולא משנה עד כמה זה יהיה קשה!!! אנחנו גרים באיזור השרון,את הבדיקות עברנו בבלינסון. המשך יום נעים, ורד

21/12/2003 | 07:23 | מאת: בת

היי ורד , אני בדיוק במצבך , שלחתי לך mail , אם תרצי לדבר אשמח .

21/12/2003 | 10:23 | מאת: נועה גואטה

ורד יקרה, אכן, אמך, את וכל המשפחה נמצאים בתחילתו של מסע. כפי שנכתב פעמים רבות בפורום זהו מסע קשה. כל אחת עוברת את המסע הזה בצורה שונה, בדרך הייחודית לה. הדרך תלוייה בכל כך הרבה גורמים שונים ומשונים, שלא ניתן להגדיר דרך אחת לכולן. על כן קשה מאד לענות לשאלות ששאלת אותנו . יש חוות דעת שונות לגבי רופאים שונים, ובתי חולים שונים שיהיה זה לא נכון להגיד לך, תלכי למקום הזה או אחר. אספי מהפורום או מאנשים מסביבך המלצות ותלכו לפחות לחוות דעת נוספת על מנת להרגיש את הרופא ואת המקום שבו תבחרו לטפל בה. להרגיש שהגעתם למקום הנכון, ושאתם סומכים על הרופאים. כמו כן קשה לענות על שאלתך השניה באשר לסיכוייה להחלים. ניתן למצוא סטטיסטקות לכאן ולכאן. אבל מאחורי כל סטטיסטיקה יש אנשים ואמך היא אדם העומד בפני עצמו וכל אדם והדרך שלו, אין לדעת מה צופן העתיד ולכן צריך להשקיע את כל הכוחות בהווה. מה שבטוח הוא שאישה החולה בסרטן השד זקוקה לכל התמיכה שהיא יכולה לקבל מבני משפחתה וסביבתה על מנת לגייס את הכוחות למסע הזה. מדבריך נשמע שאת מגוייסת, ורק שתמשיכי כך. בכל עת שתרצי תפני לפורום או לקו החם על מנת לקבל חיזוקים ותמיכה. וכן, אני מאד ממליצה שאת ואמך בייחד תתקשרו לקו החם לדבר עם נשים שהתמודדו גם הן עם סרטן השד. אנו נמצאותת פה בשבילך 1800363400 . בהצלחה נועה גואטה, רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

22/12/2003 | 00:01 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

סרטן שד גרורותי לעצמות היא מחלה הניתנת לטיפול עם סיכויים טובים לשיפור במצב. כדאי להיות מטופלים בבית חולים בו יש אונקולוג עם מומחיות מכוונת לסרטן שד. כמעט בכל המכונים הגדולים ובמרבית המכונים הבינוניים יש רופא (בדרך כלל רופאה) אונקולוגית כזו.

18/12/2003 | 22:06 | מאת: דורית

אמא שלי בת 62 אחרי סרטן שד, במשך כשנה לקחה רימידקס של 1 מ"ג, משרד הבריאות הוציא בימים אלו את התרופה משימוש, ונרשם לה תחליף בשם טמוקסיפן האם זה דומה, מה תופעות הלוואי, איך אפשר בכל זאת להמשיך ולקבל את התרופה, ומה אתם מיעצים לנו לעשות

21/12/2003 | 07:37 | מאת: אריק

ארימידקס היא תרופה הורמונלית הכלולה בסל הבריאות. גם טמוקסיפן היא תרופה הורמונלית, ולשתי התרופות יש פעילות דומה : חסימת תאי הסרטן ה"רגישים" לאסטרוגן מלהתחבר אל ההורמון המעודד את צמיחתם. יש בישראל פרוצדורה הקובעת מתן ארימידקס רק לאחר כישלון הטמוקסיפן. ארימידקס נחשבת לתרופה עם פחות תופעות לוואי, ויש הטוענים שהיא יעילה יותר מטמוקסיפן.

21/12/2003 | 11:50 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אריק, אנא הפסק לתת עצות רפואיות בפורום, למרות הרבה רצון טוב הנתונים שאתה מוסר אינם מדויקים במיקרים רבים, אני רואה את מקומך כחשוב בפורום מבחינת תמיכה, עידוד נפשי, עצות בהתמודדות וכדומה, אך הנתונים הרפואיים, הפרוש שלך להם וההמלצות הרבה פעמים לוקים בחסר או לא מדויקים. אנא השאר את עבודת מענה השאלות הרפואיות ליועצי הפורום. פעולת ארימידקס שונה לחלוטין מפעולת טמוקסיפן ארימידקס מאושר בארץ רק לסרטן שד גרורתי ולא לסרטן שד מוקדם. טמוקסיפן נמצא בסל לסרטן שד מוקדם וגרורותי

21/12/2003 | 23:58 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

ארימידקס אינה בסל הבריאות לסרטן שד מוקדם, משרד הבריאות לא הוציא אותה משמוש, אולי הפיקוח לגבי הרישום של ארימידקס בקופת החולים הוחמר. אם אין התוית נגד לטמוקסיפן (דוני על כך עם הרופא האונקולוג המטפל) טמוקסיפן היא תרופה טובה ויעילה. תופעות הלואי הן בעיקר גלי חום ולפעמים הפרעה גנקולוגית. באם ברצון אמך להמשיך לקבל ארימידקס דוני על כך עם האונקולוג המטפל ועם רופא המשפחה מדוע הטיפול הוחלף ובררי היטב אם זה מסיבה פרוצדורלית או רפואית. ניתן גם לנסןת לערער אם הסיבה היא מנהלתית בלבד. תמיד ניתן לקנות באופן פרטי אך זו תרופה יקרה יחסית.

18/12/2003 | 20:06 | מאת: טלי

אובחנתי לפני כשנה בסרטן שד+ 3 גרורות בעצם, אחת בכתף ו -2 בחוליות ע"ש. טופלתי ב- 9טיפולי CAF ומאז בטקסוטר( כ- 16 טיפולים) כמו כן אני מקבלת גם ארדיה. התגובה לטיפול טובה. בשד יש שריד קטן לסרטן שכבר לא נראה בממוגרפיה, ובחוליות הנגעים היו ליטיים וכעת הם סקלרוטיים. במיפוי רואים כעת רק גרורה אחת. שאלתי- האם הקרנות לכל אזורי המחלה יכולות לעזור ? ואם כן, כיצד? אם לא, איך להמשיך טיפול?

18/12/2003 | 21:58 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

האם יש מידע על רגישות להורמונים (רצפטורים) וכן מידת ביטוי של HER2? ככלל אין מקום לטיפול קרינתי לכל אתרי המחלה, אלא אם כן יש בעיה מקומית. אם הגידול רגיש להורמונים יתכן ואפשר להפסיק טיפול כימי ולעבור להורמונים יחד עם ארדיה, אם לא רגיש להורמונים יש מספר אפשרויות: להמשיך אותו טיפול, להפסיק ולהשאר עם ארדיה בלבד, מה יתאים לך תלוי במכלול פרטי המחלה רעילות לטיפול וכמובן רגישות להורמונים. עצות מסוג זה הן מעבר לניתן ולרצוי לביצוע בפורום ודורשות יעוץ פנים אל פנים.

20/12/2003 | 16:27 | מאת: טלי

הגידול רגיש + \- לאסטרוגן לפרוגסטרון שלילי וHER2 שלילי. אני מטופלת גם בזולדקס. האם יש עדות שהמשכה בטיפול הכימי מאריכה הישרדות יותר מאשר הפסקה וקבלת טיפול הורמונלי בלבד?

18/12/2003 | 13:17 | מאת: שיבולת בשדה

היתי אתמול אצל הגנקולוג שלי מכיון שכואב לי נורא מתחת לחזה. הרופא לחץ לי בעצם מתחת לחזה וכאב לי נורא..ולמעשה כואב לי בדיוק איפה שנמצאים הברזלים של החזייה. הרופא טען שיש לזה שם ואני ממש לא זוכרת והוא נתן לי תרופה למשך חודשיים. מה אתם אומרים?

18/12/2003 | 14:08 | מאת: א

קשה לנו קצת להגיד כי לא ברור מה הרקע שלך? האם את חולה בסרטו השד?

18/12/2003 | 14:21 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום לך, אנו ממליצות שתיפני אל כירורג שד או מרפאת שד בקופת החולים לה את שייכת , לבדיקת שד שיגרתית. תחום המומחיות של שד שייך לכירורג שד. בברכה, צוות אחת מתשע

יש כאן כל מיני דיעות וזה די מבלבל האם מי שהסרטן שלה רגיש לאסטרוגן ופרוגסטרון (מקבלת טמוקסיפן) יכולה לאכול את זרעי הפשתן הטחונים או לא??? ראיתי כאן גם דיעות אחרות ועכשיו אני מבולבלת. אני לוקחת 2 כפיות ביום עם האוכל. הגידולים רגישים לאסטרוגן להמשיך עם הזרעים או לא? מה דעתך?

שלום ענתי, זרעוני פשתן טחונים מכילים גם חומצות שומן מסוג אומגה 3 וגם פיטואסטרוגנים מסוג ליגנן. שני הנ"ל הם חומרים חיוביים ותורמים למערכת החיסון. הפיטואסטרוגנים (שהם דמויי אסטרוגנים מוחלשים ממקור צמחי) מתנהגים בגופנו כאנטי-אסטרוגנים ומורידים את סה"כ רמות האסטרוגן בגוף והחשוב מכל את רמות האסטרדיול. אני בהחלט ממליץ על צריכתם, גם כמובן בסרטני שד ER- POSITIVE. אני ברוב המקרים מוסיף לפרוטוקול האנטי-סרטני את פרוטוקול BUDWIG, הכולל לא רק זרעוני פשתן אלא גם שמן פשתן אורגני מכבישה קרה המעורבב היטב בחלבונים עתירי גופרית. אני מצרף קישור באנגלית שמסביר יותר על שיטת BUDWIG: http://datadepo.com/cancercure/budwig.htm גובי

17/12/2003 | 17:18 | מאת: עפרה

שלום רב, בחודש מאי 2003 עברתי כריתת שד מלאה כולל הוצאת 22 בלוטות מבית השחי כאשר שתיים מהן נגועות. לפני הניתוח קיבלתי 5 טיפולים כימוטרפיים (AC) ואחרי הניתוח 12 טיפולים של טקסול/טקסוטר. לאחר מכן 28 הקרנות שאותן סיימתי עכשיו. מכיוון שיש לי רצפטורים שליליים נאמר לי שלא אקבל טמוקסיפן. שאלתי היא- האם יש תרופה שכן אפשר לקבל? מהו השלב הבא בטיפול? מתי עושים בדיקות כמו MRI או CT בתודה מראש עפרה

17/12/2003 | 21:21 | מאת: רונית א

היי ראשית מזל טוב לסיום הטיפולים. לגבי בדיקות, לכל רופא דרך עבודה שונה, אבל הרופאה שלי שלחה אותי בסיום למיפוי עצמות, צלום ראות, us בטן וc.t , כדי לשלול גרורות. המון בריאות רונית

17/12/2003 | 21:49 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

באם HER2 אצלך חיובי את יכולה להיות מועמדת למחקר הבודק את יעילות הרצפטין, זהו מחקר HERA המתבצע במרבית המרכזים הארץ, כמובן גם בקפלן. אם HER2 שלילי ורצפטורים להורמונים שליליים אז אין מקום לשום טיפול נוסף. הטיפול שקיבלת הוא מצוין וסיכוייך להמשיך להיות בריאה גם הם טובים מאד. אין מקום לבדיקות כלליות בסיום הטיפול, לגבי שגרת בדיקות בזמן מעקב דנו בכך המון בפורום. המינימום הוא בדיקת רופא כל 4-6 חודשים, גנקולוג וממוגרפיה כל שנה. מעבר לכך לכל רופא הרוטינה שלו.

18/12/2003 | 09:05 | מאת: ענת ש

עופרה, היי קראתי את מה שכתבת, ומאוד הבנתי על מה את מדברת. אם הגידול שלך לא רגיש ל-HER2, ולא תקבלי הרצפטין, אנחנו באותו מצב מבחינת הטיפול בסרטן. עובדים קשה, ועוברים מכימו לניתוח, להקרנות, ובין לבין אולי מתאשפזים (אני פעם אחת), וההפרשים בין הטיפולים הולכים וקטנים, ופתאום - חופש. קצת קשה להסתגל לזה, לא?! מאחלת לך חופש גדול (באורך של חיים שלמים) ונעים ענת

18/12/2003 | 22:00 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

המעבר החד הזה הוא בהחלט בעיתי, לשם כך פתחנו בבית חולים קפלן קבוצת תמיכה ביחוד לנשים שסימו טיפולים וחוזרות לשגרת החיים הרגילה. נסו לברר אם אפשר לפתוח קבוצה דומה בבית החולים בו אתן טופלתן.

שלום ענת, תודה על תשובתך המעודדת. אני באמת מרגישה עכשיו בחופש ומקווה שזה יהיה חופש נעים ושלא אצטרך לחזור על הטיפולים וההקרנות שעברתי. כמה זמן את אחרי? עפרה

17/12/2003 | 15:41 | מאת: גלי 17

ברצוני לשתף אותכם בדבר הגרוע ביותר שיכול היה לקרות לי בחיים. אמא שלי, האמא היקרה שלי אובחנה כחולת סרטן, סרטן השד. אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי ואני נשבעת בכל חיי שאם יקרה לה משהו ואני יאבד אותה בטרם עת, אני פשוט אמות. היא כל כך צעירה, היא בסך הכל בת 40 נראית כל כך טוב. גוף חטוב, ספורטיבית, היא כל כך סובלת מזה. למה דווקא היא???למה??? אני נשבעת לכם! אני לא מאמינה יותר באלוהים! מבחינתי הוא לא קיים יותר. לפני 7 שנים איבדתי את האדם היקר לי מכל, סבא שלי שהיה בן 63 במותו. הוא נפטר מסרטן הלבלב. אני לא מאמינה שהסרטן המטומטם הזה ייקח לי עוד נשמה! את הנשמה הטהורה שלי! אמאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

17/12/2003 | 15:52 | מאת: עינת

גלי חמודה מחלת סרטן השד אינו גזר דין מוות. הטיפולים הנלווים אליה הם קשים . אבל למען חברתך הטובה אמך אנא התעודדי. חשבי חיובי ועודדי את אימך. אני רק רוצה לשתף אותך שגם אמי חלתה בסרטן השד והיו לה שנים טובות לאחר שאובחנה כחולה. אז חבקי את אמך באהבה ועודדי אותה כי בעזרתך ובעידודך אתם יכולים לעבור את התקופה הקשה. עינת

17/12/2003 | 16:07 | מאת: ענת ש

גלי, חמודה, היי קודם כל, סרטן שד זה לא סרטן לבלב. מסרטן שד יותר מ-%80 מחלימות, מסרטן הלבלב מחלימים רק %3... זה הבדל עצום. אני בת 39, ולי היה סרטן שד מדרגה 3 (דרגה גבוהה רק מדרגה 4 שמשמעותה שהסרטן כבר התפשט למקומות אחרים), ואני עכשו, אחרי תשעה חודשים של טיפול, וחודש אחד של כיף בלי שום טיפול, נקייה ובריאה. מה שצריך לעשות עכשו זה להיות מאוד חזקים בשביל להבריא את אמא שלך. את צריכה להיות חזקה, וגם אם בתוכך את מתה לבכות, תחסכי את זה מאמא שלך. תתמקדי בעזרה לה, והיא תצטרך המון עזרה, לא ברגשות שלך. הימים הראשונים אחרי האבחון קשים מאוד לחולה, עולות בראש המון מחשבות מבהילות שמדכאות ומפריעות להיכנס לשגרת הטיפולים. אסור לתת לה לשקוע. צריך לדרבן אותה לטפל בעצמה, ואם את צריכה הצעות איך צריך להתנהג כדי לעזור לה, תמיד תקבלי כאן, יש כאן הרבה מאוד נשים שעברו את זה, ויודעות על מה הן מדברות, ומה חשוב לעשות למען החולה. אז חיזקו ואימצו, וגם אם יש נפילות, תזכרי תמיד שגורלה של אמא שלך עכשו בידיה ובידי מי שיעזור לה. אני מקווה ומאחלת שהכל יסתיים בטוב. ענת

17/12/2003 | 18:25 | מאת: רונית א

היי גלי זה שאמך חלתה בסרטן לא אומר שהיא הולכת למות!!!!!!. הרי כלנו כאן בפורום חלינו. אני הייתי בת 38 כשחליתי, ואני שנה אחרי ואני לא מתכוונת למות כל כך מהר. אני רוצה לראות את הנכדים שלי. את לא צינת באיזה שלב היא באבחנה ואיזה טיפול היא מקבלת, אז יכול שהכל הסתכם בהקרנות ונתוח קטן? גם אם היא תצטרך טיפולים כימותרפיים, אפשר להתגבר!!!! ואת זה אל תשכחי ותעבירי לה את המסר. מותר לך לבכות ורצוי להתפרק, אבל תשתדלו לעודד אותה להיות חזק, כי המצב רוח מאוד משפיע על כל הטיפולים. ספרי לנו באיזה שלב היא עכשו, ואם את צריכה עצות נוספות שאלי!! אז אל תהיי פסימית בהצלחה

17/12/2003 | 21:18 | מאת: נועה גואטה

גלי שלום, תדוה שבחרת לשתף אותנו בתחושות שלך, בכעס שלך, בכאב שלך ובתחושת חוסר האונים. כפי שכתבו לך חברותיך לפורום, הסרטן אין פרושו מוות, סרטן פירושו מחלה. מחלה ארורה. מחלה שפגעה באדם יקר לך ולקחה אותו ומחלה שפוגעת עכשיו באדם היקר לך מכל. רק זכרי, זה לא סופה של הדרך, זה תחילתו של מסע. מסע קשה, כואב, מסע שמעורר כעס וגם מסע שאין לדעת מה סופו. את המסע הזה אמך תצטרך לעבור, ואת תצטרכי להיות שם בשבילה. בשבילה אופטימית. אבל, בכל עת במסע שתצטרכי מישהי מאתנו להיות שם איתך בכאב, מישהי להגיד לה כמה זה קשה, כואב ולא הוגן, ובצדק, תכתבי בפורום או תתקשרי אלינו.

18/12/2003 | 08:26 | מאת: אריק

גלי היקרה, כמי שאישית מכיר את הנושא אני מבין ומשתתף בצערך, אך כנראה מיהרת מדי לשקוע ביאוש וכבר את מספידה את אמך הצעירה. מחלת הסרטן היא מחלה מאוד לא נעימה, אך בהחלט אפשר לחיות איתה. אישתי היא בגילה של אימך ויש לנו ילדים בגילך, ואנו כבר חיים את המחלה מספר שנים אבל אישתי תמיד המשיכה בחיים הרגילים כולל עבודה עם הפסקות קצרות בלבד. המשכנו ליהנות , המשכנו בטיולים לחו"ל ובכל הכיופים האחרים. זה המסר שלי אליך ואל אימך : כל בוקר עם ההשכמה תגידו לעצמכן - אנחנו בריאות , אנחנו חיות בכיף את היום ובמחלות שיתעסקו להם האחרים - זו הדרך להישרד ! תזכרי שאת בריאה, ולך יש את היכולת לעודד ולחזק את אימך, לך יש את הכוח לגרום לאימך להיות בריאה על ידי כך שתשמחי ותעודדי אותה - תנקטי בדרך העידוד ולא בדרך הרחמים והיאוש ואז תראי איך אימך מתאוששת וממשיכה לחיות ! מצ"ב שיר אותו אני מציע לך לקרוא בכל רגע שאת נתקפת פתאום ביאוש - מיועד כמובן לך וגם לאימך. בהצלחה מכל הלב ! אריק שיר האומץ / ר. קיפלינג אם תחשוב כי תיפול ,כבר נפלת אם תחיה בלי היסוס וניצלת, אם תרצה לנצח ותאמר לא אוכל הן ברור שבחרת בקל שבקל. אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בוודאי, כי כל איש בעולם התוסס והחי הרוצה להגיע לתרועת ניצחון לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון. זהו חוק עולמים לנמשל ולמושל ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל : החלט כי תוכל – רצונך אז מושל עליך יגן חוק איתן מברזל. מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות, אם יתמיד, אז תמיד ינצח בכל רק אותו האדם החושב כי יכול.

20/12/2003 | 19:13 | מאת: יפעת

20/12/2003 | 19:30 | מאת: יפעת

גלי חמודה אני כל כך מבינה אותך שאת כועסת על כל העולם (ובעצם אין על מי...)אבל בא לצעוק לשמיים ושמישהו כבר ישמע אותנו... האמת היא שזה פשוט לא מגיע לאף אחד... הרגשתי בדיוק כמוך שהודיעו לי שאמא שלי חלתה בסרטן שחלות. 5 שנים אחרי שאיבדתי את סבתא שלי. היום גם אני בת 32 מתמודדת עם סרטן השד, לפני שנה וחצי גילו אצלי סרטן שד במהלך הריון ,4 חודשים אחרי שאימי נפטרה , אמא שלי היתה החצי השני שלי, כל עולמי, ! הבטחתי לעצמי שאני לא נשברת , יש לי בן מקסים ובעל אוהב ואני לא מוותרת , נאלצתי לעבור הפסקת הריון מבורך ויקר, עברתי שנה קשה ביותר של טיפולים כימוטרפיים , ניתוח והקרנות ,הבטחתי לעצמי שזה לזמן תחום וקצוב , שנה קשה אחת והכל מאחורינו!!! סרטן הוא לא מילה נרדפת למוות !! צריך להגיד "תודה לאל" על כל דבר , תעריכו , ותודו לאל (או למי שתרצי ) שהמצב לא גרוע יותר - סרטן שד הוא סרטן נפוץ , סיכויי החלמה גבוהים מאוד וזה חשוב ! תאחזי בזה ותודי על כל יום - כל יום הוא מתנה! שנה קשה והכל מאחוריכם , תהיי חזקה עבורך ועבור אמא היא שואבת כח ממך! תמיד תוכלי ליצור קשר עימי לקבל זריקת עידוד מאחלת לכם בריאות וחג שמח יפעת

17/12/2003 | 13:44 | מאת: מיכל

בהמשך לשאלתי הקודמת במידה ומותר לאכול זרעי פשתן מה הכמות המומלצת לאכילה ביום (לאחר הטחינה). ידוע לי גם שניתן לשלב בין זרעי הפשתן ובין שמן פשתן אם כן ואם אכן מותר לאכול אשמח לקבל יעוץ לגבי המינון הנכון . תודה מיכל

18/12/2003 | 09:00 | מאת: אריק

זרעי פשתן : מקטינים סיכוי לסרטן שד, רחם, שחלות וצוואר רחם. מפחיתים סימפטומים של גיל המעבר, שיפור מערכת העיכול (מונעי עצירות) ומשפרים את האלסטיות של העור. מקור צריכה: הוספת זרעונים טחונים לסלט או אוכל אחר (לא בישול) : 1 עד 3 כפיות ביום. הערות : - זרעים לא טחונים לא ניתנים לעיכול בגוף ,והם מופרשים כפי שהגיעו לגוף ! - זרעים טחונים יש לשמור בהקפאה (לא מתגבשים לגוש). - הזרעים הטחונים לא נשמרים זמן רב, והם מתחמצנים ולכן לא מומלץ לקנות זרעים טחונים. מצ"ב סיפור מיוחד על כדים וזרעים להעשרת ועידוד הנפש.... הכד הסדוק לנושא כדים בהודו היו שני דליים גדולים, אותם נשא משני צידי המוט מעל צווארו לאחד הדליים היה סדק, ובזמן שהדלי השני היה מושלם ותמיד נשא את כמות המים המלאה מהנחל עד לבית האדון, הגיע הדלי השני מלא בחציו. במשך שנתיים שלמות, המשיך כך המצב מדי יום ביומו. נושא הדליים העביר רק כמות של דלי וחצי מים לבית האדון. כמובן, שהדלי המלא היה גא בהישגיו, מושלם במטרה שלמענה נוצר. אך הדלי הסדוק , הרגיש מבויש ואשם בחוסר שלמותו ואומלל בשל אי יכולתו לספק יותר מחצי הכמות שאותה הוא נועד לספק. לאחר שנתיים של מה שנראה לדלי הסדוק ככישלון מר, הוא דיבר אל נושא הדליים "אני בוש בעצמי, ואני רוצה להתנצל בפניך" "למה?" שאל נושא הדליים "במה אתה מתבייש?" "הייתי מסוגל להעביר רק מחצית מכמות המים במשך השנתיים האחרונות, עקב הסדק שבצדי שגרם למים לדלוף החוצה כל הדרך במעלה השביל עד לבית אדונך בגלל חסרונותיי, עליך לעשות את כל העבודה הזו ואתה לא מקבל תמורה מלאה למאמציך" ענה הדלי. נושא הדליים הצטער בשביל הדלי הזקן והסדוק, ובחמלה אמר: "בעודנו עושים את דרכינו בחזרה לבית האדון, אני רוצה שתשים את לבך לפרחים המקסימים הפורחים לצד השביל". ואכן, בעודם עולים במעלה הגבעה, שם לב הדלי הזקן והסדוק לשמש המחממת את פרחי הבר המקסימים הפורחים לצד השביל, וזה עודד אותו במעט. אך בסוף השביל הוא עדיין הרגיש רע עם עצמו שכן מחצית ממשאו שוב טפטף החוצה, ולכן הוא שוב התנצל בפני נושא הדליים. נושא הדליים אמר לדלי: "האם שמת לב לכך שהפרחים פורחים רק בשביל שבצד שלך אך לא בצידו של הדלי השני? זה משום שתמיד ידעתי על הסדק והטפטוף שלך וניצלתי זאת. זרעתי זרעים של פרחים בצד שלך, וכל יום, בעודנו פוסעים בדרכנו חזרה מהנחל, אתה השקית אותם. במשך שנתיים, יכולתי לקטוף את הפרחים הנפלאים הללו ולקשט אתם את ביתו של אדוני. אילולא היית כפי שהיית, לא היה לו היופי הזה להתברך בו. מוסר השכל: לכל אחד מאיתנו החסרונות המיוחדים שלו. אנחנו כולנו כדים סדוקים אך אלו הסדקים / החסרונות ההופכים את חיינו למעניינים וכדאיים. עלינו רק לקבל כל אדם כפי שהוא, ולחפש את הטוב שבו, ויש שם הרבה טוב כי בכל רע אפשר למצוא גם טוב.

18/12/2003 | 10:15 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

למיכל שלום זרעי פשטן הוא אחד המוצרים הטובים ביותר למערכות הגוף לתקוף את הגידולים הסרטניים ולחסלם בתוספת של תמרים אך חשוב הדבר לשלבו במזון הנכון וכן בזמן הנכון בארוחת הבוקר יחד עם פרות בבוקר כפית בלבד בארוחת הצהריים כף יחד עם הסלט החיי + טחינה הגולמית בערב כפית בסלט החיי יחד עים והטחינה זה בשלב הראשוני יש לתחון את הזרעים ומיידית לאכול בדרך זו ניתן להפיק את המרב מהזרעים למיכל יש לבנות תוכנית טיפולית בשיטת הבריאות הטבעית על פי מידותייך גובה מישקל ואור השמש ומיקום מיגורייך בריאות טבעית בתזונה נכונה לאכות ואריכות חיים בבאושר

17/12/2003 | 12:28 | מאת: אליס

חברי לא מוכן לשכב איתי ללא קונדום בשלב של הטיפול הכימותרפי, מהסיבה המפוקפקת שבזמן שהחומר הכימותרפי נמצא בגוף עלול לעבור אליו ? נשמע מופרך לחלוטין או שיש משהו בזה.

17/12/2003 | 13:31 | מאת: רונית א

17/12/2003 | 15:27 | מאת: ענת ש

אליס, היי מופרך לחלוטין, אבל תגידי לו שכדאי להתנשק בלי עירוב של רוק, ברוק בטוח יש יותר חומר... תיהני! ענת

18/12/2003 | 09:05 | מאת: אריק

חברך מדבר שטויות ! אך אם זה מה שמעסיק את שניכם בשלב של טיפול כימותרפי מצבך כנראה מצוין ! תמיד עומדת בפניו האפשרות שוודי אלן ניסח אותה בדרכו שלו : "אין לזלזל באוננות, זה מין שאנו מבצעים עם האדם האהוב עלינו ביותר".

18/12/2003 | 10:36 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

לאליס שלום בזמן הטיפולים מקובלים אשר גורמים לתשישות כרונית בגוף לא מומלץ לקיים יחסי מין אשר מרוקנים את מאגרי הכוח העיצבי של הגוף למלחמה בגידולים הסרטניים מומלץ לאמתין ולתת למערכות החיסוניות ותאי ההרג בגוף לתקוף את הגידול בזמן של כיום יחסים את מעבדת כוח עצבי גבוה מאוד שבי וחשבי ולפי תחושתך האישית ותגובות הגוף תנהגי בריאות טבעית בתזונה נכונה לאכות ואריכות חיים באושר

18/12/2003 | 14:31 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום אליס, הרשי לנו להמליץ בפניך לקרוא את הפרק הנקרא "מיניות וסרטן השד" באתר של עמותת "אחת מתשע", אליו יש קישורית בראש עמוד זה. אנו מניחות שתמצאי שם תשובות לשאלות רבות המטרידות אותך, והכוונה איך להתמודד איתן. אנו מביאות כאן מספר ציטוטים מתוך הפרק אשר נוגעים לשאלתך הספציפית : "חשוב מאד גם לדעת שאין כל סיכון רפואי בקיום יחסי מין ושלפעילות המינית אין כל קשר לאפשרות שובה של המחלה." ,זכרי תמיד שסרטן אינו מדבק. תא סרטני אינו יכול להיות מועבר מאדם אחד לשני ." "במצבים מסוימים במהלך תהליך הטיפול וההחלמה יתכן והרופא ימליץ להימנע מקיום יחסי מין. זה יכול לקרות בעיקר בתקופות בהן המערכת החיסונית שלך נחלשת מאד ומומלץ להימנע מקיום כל מגע קרוב עם אחרים סביבך, או לאחר הניתוח כאשר יש להימנע ממאמצים מיותרים. סוגי כימותרפיה מסוימים עלולים לגרום לפצעים בנרתיק ובצוואר הרחם. " "מחלות המועברות דרך אברי המין הנמצאות במצב רדום, דוגמת הרפס או יבלות באברי הרבייה, עלולות להתעורר בעקבות טיפול כימותרפי ועל כן חשוב ליידע את האונקולוג המטפל לפני תחילת הטיפול אם סבלת ממחלות כאלו בעבר ." "חומרים מסוימים בהם משתמשים בכימותרפיה עלולים לחדור להפרשות של הנרתיק ולגרום לגירוי באבר המין של בן הזוג . שימוש בקונדומים יכול לסייע להתגבר על בעיה זו." "זכרי שהפוריות שלך עשויה להישמר גם במהלך הטיפול הכימותרפי, גם אם המחזור שלך אינו סדיר או אפילו אם הוא נפסק. המשיכי להשתמש באמצעי מניעה (שלא על בסיס הורמונלי) או הימנעי מקיום יחסי מין מלאים בפרק זמן זה. קיים סיכון גבוה לעובר בשלבים הראשונים של ההריון כתוצאה מהטיפול הכימותרפי ועל כן חשוב להימנע מכניסה להריון ."

16/12/2003 | 21:31 | מאת: נועה.

בבדיקת אולטרסאונד שעברתי היום נמצא כי יש לי צ'יסטה בשד השמאלי. ..."לא ניצפו גושים מוצקים בסריקת השד, ציסטה בשעה 3, 0.9 ס"מ..". אני אשמח לקבל אינפורמציה על צ'יסטות בשד, וכיצד ניתן לטפל בזה. אם יש פורום באתר שבו יוכלו לסייע לי יותר, אני אשמח לקבל אותו. נועה.

17/12/2003 | 11:19 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום נועה, באתר עמותת אחת מתשע , מופיע פרק אודות השד ובו יש מידע על ציסטות. לנוחיותך הועתק המידע לפורום :- ציסטות - ציסטות הן כיסיות-שקים קטנים מלאי נוזל הנפוצים בעיקר אצל נשים הקרובות לגיל המעבר. לעתים הציסטות נעלמות מעצמן, אך במידה ולא יש צורך להיבדק אצל רופא מומחה אשר יכול לשאוב את הנוזל באמצעות מזרק עם מחט דקה במיוחד ( fine needle ) . שאיבת הנוזל גורמת ברוב המקרים להיעלמות הציסטה. דגימה מהנוזל הנשאב מהציסטה תישלח על ידי המומחה לבדיקה מעבדתית. הימצאות כתמי דם בנוזל עלולה לעתים רחוקות להצביע על מצב סרטני. ציסטות מופיעות וחוזרות אצל כשליש מן הנשים אך נעלמות לאחר גיל המעבר. ציסטות נוספות העלולות להופיע בדרך כלל יטופלו באותה צורה אם הן חוזרות ומופיעות ניתן להסירן בניתוח קל הנקרא ביופסיה ניתוחית. בברכה, צוות אחת מתשע

18/12/2003 | 10:42 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

לנועה שלום בתזונה נכונה ושילוב מזונות החסרים בגוף ניתן לחסל את הציסטות בגוף פרות ירקות זרעים ואגוזים הם ארבעת המזונות למפתח לפתרון גידולים בריאות טבעית בתזונה נכונה לאכות ואריכות חיים באושר

18/12/2003 | 21:54 | מאת: פב

שלום לפני כמה חודשים גיליתי שיש לי גוש לא ברור בשד השמאלית האם זה יתכן שיהיה לנערה בגילי (בת 20),סרטןן השד?

20/12/2003 | 23:28 | מאת: ענת ש

פב, שלום לך סביר יותר שיש לך ציסטה כלשהי או משהו שומני. בערך 4 מתוך 5 גושים הם לא סרטן, ובגילך הסטטיסטיקה עוד יותר לטובתך. ובכל זאת, גם אם זה נדיר מאוד, יש אפשרות לחלות בסרטן שד בגילך. את לא צריכה להיבהל מהרעיון, אלא לקחת את עצמך לכירורג שד רציני, ולבדוק את העניין עד הסוף (!!!). אל תסתפקי ברופא שיגיד לך שאת צעירה מדי לסרטן שד, לכי למישהו שיתייחס לזה ברצינות, ויבדוק עד שתהיה תשובה חד-משמעית. בהצלחה!!! ענת

16/12/2003 | 20:46 | מאת: גאולה

שלום לכם ראשית תודה גדולה לשניכם עבור התגובות והרצון הטוב לעזור. הבנתי מכם שאתם זקוקים לפרטים פתלוגים נוספים כדי להתייחס לשאלתי בנושא כדאיות הטיפול ההורמונלי בטמוקסיפן בשילוב עם זריקות זולטקס, וכן באשר לאופציות טיפוליות אחרות. אז ככה, אני בת 42, בריאה בדרך כלל ללא מחלות רקע, וללא תרופות קבועות, אחרי ניתוח כריתה שד מלאה, הניתוח התקיים לפני כשלושה שבועות, במהלכה הוצא לבדיקה בלוטת לימפמה (הזקיף), ונמצאה נקיה, כמו כן שאר הבדיקות הנוספות (הפרוצידורליות) נמצאו תקינות לשמחתי. להלן תוצאות האבחנה ותוכנית הטיפול שהוצאה לי: אבחנות ודרוג: RIGHT BREAST CARCINOMA - STAGE I T1B NO MO INVASIVE DUCT CARCINOMA MODERATELLY DIFF 1.0 CM DCIS GRADE 1 L.N. NOT INVOLVED ER POSITIVE PR POSITIVE, HER 2 NEW +2 טיפול כירורגי: RIGHT MASTECTOMY AND AXILLARY DISSECTION 11.2003 FREE SURGICAL MARGINS תוכנית טיפול: ADJUVANT TREATMENT HORMONAL THERAPY: LHRH AGONIST + TAMOXIFEN 20 MG/D בתודה מראש עבור התייחסותכם גאולה

17/12/2003 | 17:12 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

בנתונים שמסרת (בלי להיחס ל HER2 כי ערך של +2 דורש בדיקה מדויקת יותר בכדי לדעת אם זה ערך חיובי או שלילי) סיכוי להשנות הגידול ב 10 שנים הוא מקסימום 20% (קרוב לודאי מעט פחות), זאת ללא כל טיפול נוסף. הטיפול ההורמונלי שניתן לך יקטין את הסיכוי להשנות בכ 8% כלומר יוריד את הסיכוי להשנות לכ 10%

17/12/2003 | 20:53 | מאת: גאולה

אני מאוד מודה לך על התשובה. נתת לי אינפורמציה חשובה מאוד שמאפשרת לי ספקטרום רחב יותר בראיית המשך הטיפול והמניעה. אשמח אם תפרטי יותר לגבי הערכים של HER2 בתודה גדולה גאולה

18/12/2003 | 22:17 | מאת: ד"ר משה כרמון

גאולה שלום א) הטיפול שהומלץ לך הוא בהחלט טיפול מקובל ב) הפסקת המחזור בנוסף לטמוקסיפן כנראה תורמת לסיכויי ההחלמה אם כי קשה לנקוב באחוזים, אונקולוגים עמם שוחחתי הסכימו להמלצה זו במידה והטיפול הוא בציר ההורמונלי בלבד. רצוי לברר עם האונקולוג/ית המטפל/ת לאיזה משך משך זמן יומלץ להפסיק את המחזור. תתכן המלצה לשנתיים, שלש או אף יותר. אם יומלץ על הפסקת מחזור ממושכת ואת תקבלי ההמלצה אפשר לשקול הפסקת המחזור באמצעים אחרים להם יתרונות מסוימים וכמובן גם חסרונות. ג) המחלה אובחנה אצלך בשלב מוקדם מאד. במצב זה, לפי טבלאות, התועלת בהורדת הסיכון למחלה חוזרת בטווח של 10 שנים היא: טיפול בטמוקסיפן- 7.5% (לקבלת סיכון לחזרה, לא תמותה שהוא נמוך בהרבה, של כ 10.5%) טיפול בהפסקת המחזור - מקביל לנ"ל טיפול בשניהם - לא נקוב מספר אחוזים שונה ובכל זאת הנטיה להמליץ על הטיפול שהומלץ לך טיפול בכמוטרפיה- הורדת סיכון של חזרה בכ 5.5% ל 14.4% כעבור 10 שנים (פחות יעיל מטיפול שהומלץ לך) אך טיפול משולב "הורמונלי" וכמותרפי - הורדת סיכון לחזרה של 10.8% לקבלת סיכון של 7.2%. התועלת בהפחתת הסיכון לתמותה היא מינימלית (פחות מ אחוז אחד) וזה קשור לכך שהסיכון לתמותה מהמחלה הוא מינימלי ביותר. הנתונים הנ"ל לא מתייחסים ללסטטוס של HER 2 NEU . במידה וחיובי, יתכן משקל גדול יותר לכמותרפיה ובמידה ושלילי - פחות. מאחר וציינת 'דירוג' של 2, לא ברור אם מדובר בסטטוס חיובי או שלילי, וניתן לקבל תשובה ברורה יותר ע"י מבחן "FISH". יתכן ואפשר לותר על הבדיקה מאחר ובד"כ סטטוס ה HER 2 NEU שלילי כשסטטוס הרצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון חיובי, לא ציינת באיזו מידה הרצפטורים חיוביים (בשניהם יש דירוג של 1 עד 3) לדעתי ההתיחסות לתוספת של כמותרפיה היא גבולית ותתכנה המלצות לכאן ולכאן, יש כמובן לשקול חסרונות הכמותרפיה מול תועלת ממשית אך קטנה של כ 3.3%. בברכה משה כרמון

13/07/2008 | 04:28 | מאת: שלי

שלום רב. אמי בת50 לאחר ניתוח lumpectomy בשד שמאל. הוצא גידול בגודל 1.7 ס"מ מסוג mucinous ca. לאחר היסטולוגיה בלוטות לימפה לא נגועות, אך בשולים מצד הלטרלי ישנה מעורבות של תאים מיקרוסקופיים, לכן עברה ניתוח שני. בהיסטולוגיה מניתוח ראשון הורמונים: אסטרוגנים חיוביים 3-5%, פרוגסטרונים שליליים,her2 חיובי +3.כמו כן מדובר בinvasive duct ca pure mucinous. השאלות- האם לאמי היה כדאי לבצע כריתה מלאה של השד השמאלי?( זוהי שאלה שמדאיגה אותי מאוד כי אני עובדת בתחום הסיעוד ומבינה היטב אם ישארו תאים מיקרוסקופיים לאחר הניתוח) מה הם סיכויים להישנות המחלה ומהי הפרוגנוזה במקרה זה? מהו טיפול המקובל ? האם נותנים הרצפטין עם כמוטרפיה?תודה מחכה לתשובה בהקדם

16/12/2003 | 19:06 | מאת: אילה

השאלה לדר בן ברוך .ידוע לי שיש מרפאות למשל בגרמניה אשר נותנות לחולי סרטן תפריט אשר שולל אכילת סוכר לבן, מה ידוע על הקשר בין צריכת סוכר לחזרה של סרטן השד או גרורות

17/12/2003 | 12:45 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא מוכר לי מחקר שפורסם בעיתונות מדעית מקובלת המעיד על קשר בין אכילת סוכר לבן להשנות של סרטן שד. בעיתונות של רפואה אלטרנטיבית ובדיאטות של מרפאות כפי שאת מציינת יש הממליצים על המנעות מסוכר לבן. הביסוס המדעי לכך לא ברור לי

לד"ר בן ברוך האם יש מחקרים המורים על כך שאצל חולי סכרת מטופלים השומרים דיאטה דלת סוכר האם שכיחות הסרטן אצלם נמוכה באופן משמעותי או שזו סתם אגדה

18/12/2003 | 11:06 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

לאילה שלום הסוכר הלבן הוא הדלק הנקי ביותר לגידולים בגוף האדם שומר נפשו לא יגע בכול המוצרים שלהם סוכר לבן ובמיוחד חולי הסרטן מצורף חומר לעיון הקשר בין סרטן לצריכת סוכר סוכר וסרטן מתוך 100000 חולי סרטן המטופלים בשיטות מקובלות היום במדינת ישראל, בודדים אם בכלל, הונחו באשר לתזונתם מעבר להנחיה "תאכל מזון ומגוון". אני חושב שמצבם של רבים מחולי הסרטן היה משתפר אם היו מצמצמים את צריכת הסוכר המשמש דלק לתאי הסרטן . בשנת 1931 גילה חתן פרס נובל לרפואה דר אוטו וורבורג כי תאי הסרטן מתקיימים כאשר סביבתם היא אנאירובית, ז.א.ללא חמצן והגלוקוז משמש להם כדלק. המוזרמת לכבד. בתהליך התסיסה ללא חמצן נוצרת מהגלוקוז חומצה לקטית מעבר זה מגלוקוז לחומצה לקטית גורם ליצירת חומציות רבה ברקמות הסרטן, כמו גם בגופו של חולה הסרטן וכתוצאה מכך לעייפות רבה. בשיטת התסיסה, מייצר התא הסרטני 2 מולקולות אנרגיה ATP, מכל מולקולה של גלוקוז, לעומת 38 מולקולות ATP, כאשר האנרגיה מיוצרת בתאים הבריאים עם חמצן. כתוצאה מבזבוז אנרגטי זה החולים חשים בעייפות רבה ויורדים במשקל. הנתונים מראים כי 40 אחוזים מכלל חולי הסרטן מתים מתת תזונה. הטיפול בחולי סרטן חייב להתחשב בעובדות אלה, ולכן יש צורך בהנחיית החולים לשמור על רמת סוכר נמוכה כדי להרעיב את הסרטן.. מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, אלו מזונות המתפרקים באיטיות וספיגתם במעי איטית, יכולים להועיל בשמירת רמת הגלוקוז הנמוכה בדם. מזונות אלה המורכבים מדגנים וקטניות מלאים, מירקות, זרעים אבוקדו,ושקדים, מונעים מתאי הסרטן הניזונים מגלוקוז, לקבל רמות מוגברות של גלוקוז. קימות עדויות המבהירות כי למרות שפחמימות הופכות במעיים לגלוקוז ולכאורה אין הבדל בינם לבין סוכרים מזוקקים, הרי סוכרים מזוקקים, הנם מקור מועדף על ידי תאי סרטן. לדוגמה במחקר בו ניזונו עכברים מרמה קלורית זהה, אך מקור הפחמימות היה שונה, נגרם לעכברים שניזונו מסוכרים מזוקקים יותר מקרי סרטן שד, לעומת העכברים שניזונו מפחמימות. במחקר אחר נמצא כי, עשרה אנשים בריאים שעשו דיאטת דלת גלוקוז, רמת יכולת הבליעה הפגוציטוזיס, של הניטרופילם עלתה משמעותית. לעומת זאת, אכילת 100 גרם של פחמימות כמו מסוכר, גלוקוז, דבש, ומיץ תפוזים, גרמו לירידה משמעותית ביכולת הניוטרופילם לבלוע חיידקים. פחמימות שאינם סוכרים, לא גרמו לירידה ניכרת זו. במחקר אפידמיולוגי שנערך במשך 4 שנים, בו השתתפו 111 חולי סרטן של דרכי המרה, הוברר כי הסיכוי לחלות בסרטן דרכי המרה, היה יותר מכפול, אצל אותם חולי סרטן שצרכו סוכרים מזוקקים.. במאמר אחר שפורסם באמריקן ג`ורנל קליניקל נוטרישיון באפריל 1995, מציינים החוקרים כי תאי סרטן המוח, צורכים פי 10 עד 15 פעמים יותר גלוקוז מתאים רגילים. במחקר אפידמיולוגי נוסף שנערך בקרב 21 מדינות מודרניות, אירופה, צפון אמריקה ויפן, נמצא, כי אכילת סוכרים מהווה סיכון גבוה לחלות בסרטן השד . במחקר אחר שפורסם החודש, פברואר 2002 בג`ורנל לאונקולוגיה קלינית נמצא, כי 512 נשים שחלו בסרטן השד ולא סבלו מסוכרת , רמת האינסולין אצל נשים שהיו כבדות משקל, הייתה גבוהה יותר, לעומת נשים שמשקל גופן היה ממוצע. כידוע אינסולין גבוה, נוצר כאשר אוכלים סוכרים ופחמימות מזוקקות. נמצא כי שיעור התחלואה החוזרת בסרטן אצל הנשים המלאות, היה גבוה משמעותית וכמו כן תוחלת החיים הייתה קצרה יותר.. ה-Pet scan הנו מכשיר המזהה התפשטות תאי סרטן בגוף, באמצעות זיהוי תאי סרטן הרעבים לגלוקוז . רופאים אונקולוגיים באירופה המשתמשים בשיטת ההיפרתרמיה, שהיא חמום הגוש הסרטני וקטילתו באמצעות חום, דווקא כן מסכימים לעובדה כי "סוכר מאכיל סרטן" הרופאים מזריקים לחולים גלוקוז הגורם להורדת ערכי ה-Ph ברקמות הסרטניות, על ידי יצירת חומצה לקטית. במצב זה תאי הסרטן רגישים יותר לחום והחולים מקבלים היפרתרמיה, שהוא חום בטמפרטורה של 42 מעלות צלסיוס לכל גופם. במחקר בו השתתפו 103 חולי סרטן מפושט או סרטן שחזר, בעקבות טיפול מקובל הוברר מתן הטיפול הנ"ל האריך את תוחלת החיים ב- 25 אחוזים עד 50 אחוזים. נמצא כי בקרב חולי סרטן רמות הגלוקוז גבוהות מאוד ולעיתים פי שלוש בהשוואה לקבוצת ביקורת. אצל חולות סרטן שד נמצאו רמות סוכר הגבוהות פי שמונה. בג`ורנל היוקרתי BMJ פורסם מחקר שבוצע באוניברסיטת טורנט, בו עקבו במשך 10 שנים אחר רמות האינסולין אצל 535 נשים אשר סבלו מסרטן השד. הוברר כי נשים בעלות רמות אינסולין גבוהות, נטו פי 4 לסבול מגרורות ומהישנות המחלה. חוקרים עקבו לאחרונה שוחח מטופל חולה סרטן, עם אונקולוג וסיפר לו כי הנו מטופל בשיטה טבעית על ידי וכי הנחיתי אותו לבל יאכל סוכרים. תגובת האונקולוג הייתה "וכך הנטורופת רוצה להציל אותך" ? ובכן, לא, לא רק באמצעות התנזרות מסוכרים, אלא גם בתזונה אורגנית, שתית מיצים, תזונה צמחונית, חיזוק מערכת החיסון באמצעות תוספי מזון צמחי מרפא ותזונה ואמצעים נוספים. שאלת האונקולוג המבטאת עמדתם של מרבית האונקולוגים, מבטאת חוסר ידע משווע באשר לשיטות הטיפול האלטרנטיביות הקימות, המתבססות על מידע מחקרי אקדמי. אילו האונקולוגים היו מכירים שיטות טיפול אלה, היו יכולים לעזור רבות למטופליהם. ורבים מין החולים היום היו חיים . כל הכתוב ו/או המתפרסם אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.

19/12/2003 | 00:02 | מאת: Sweety

הי, תודה רבה על המאמר מאיר העיניים. אני אישית מוטרדת מהקשר בין רמות סוכר גבוהות לסרטן השד, שכן חליתי בגיל צעיר (34) ויש לי תורשה גרועה מבחינת מחלת הסוכרת. האם לדעתכם רמות סוכר של 105-108 בצום מעידות על מצב "טרום-סוכרתי" ועל סיכויים מוגברים לפריצת המחלה בעתיד? האם יש לכם אתר באינטרנט? תודה רבה, Sweety

שלום לפנ כשלושה שבועות עברתי כריתה חלקית . (גידול רגיש לאסטרוגן)מקבלת טומקסיפן ואמורה לעבור הקרנות. אני שותה חלב סויה (כוס וחצי ליום) מזה כשלוש שנים והומלץ לי לאכול מידי פעם טופו. מאחר ויש דיעות שונות לגבי סויה וטופו במיוחד לנשים עם סרטן שד אשמח לקבל את חוות דעתכם בנושא. תודה מיכל

כוס וחצי ליום מזכיר לי את האמא היהודיה המשקה את ילדיה בשתי כוסות חלב ליום (בוקר וערב). יש אכן חילוקי דעות בין החוקרים על השפעת הסויה על נשים חולות סרטן עם "רגישות" לאסטרוגן, והוויכוחים עדיין נמשכים... בסין ויפן מאמינים שהסויה יעילה גם נגד סרטן השד. לכן, כדאי אולי להיזהר ולא להגזים באכילת סויה ומוצריה. מצ"ב מידע חשוב נוסף הקשור לנושא זה : חוקרים בדקו מדוע נשים במזרח אסיה לא חוות תופעות מציקות של גיל המעבר ומצאו שכל ההבדל טמון בסויה – הסויה עשירה בפיטו-אסטרוגנים בדומה להורמון הנשי, והיא למעשה תחליף הורמונלי מן הטבע. אכילה קבועה של סויה ומוצריה מועילה למניעת תופעות גיל המעבר אצל נשים, ואצל גברים היא מורידה את שכיחות סרטן האשכים והערמונית (פרוסטטה). המוצרים המומלצים ביותר הם הטופו ,חלב ומעדני סויה. קציצות ושניצלים עשויים סויה מכילים כמות מועטה של פיטו-אסטרוגנים. הטופו עשיר מאוד בברזל וחלבונים, ולכן הוא חשוב גם לבריאות הכללית של האדם. הטופו הגולמי הוא חסר טעם, ולכן מומלץ להכין או לקנות טופו מתובל. הסויה גם ידוע כמפחית כולסטרול "רע". סויה - בריאות גנוזה בגרגרים קטנים ותעשיה הרסנית בצידה פולי הסויה מוכרים מזה אלפי שנים בסין הרחוקה ובארצות המזרח האחרות, ויש התולים בגרגרי הסויה את בריאותם של תושבי סין ויפן - מחלת הסרטן כמעט ולא הגיעה למחוזות אלו בהם מתגוררים מיליארדי בני אדם. מה שפחות מוכר הם המוצרים המודרניים המופקים מפולי הסויה : טופו, חלב, גבינה, שמן, רוטב, חטיפים, מזון תינוקות. הסויה ידועה גם בשם : Glycin Max. הסויה נחשבת למוצר הצמחי היחיד אשר עשיר במינרלים ובחומצות אמינו חשובות המצויות אך ורק בבשר מן החי - חלבון מלא ללא שומן וללא כולסטרול. למרות עושרה התזונתי, יש בסויה מעט שומן, וכולו שומן לא מזיק (בלתי רווי). הסויה גם עשירה במרכיבים (איזופלבונים) המחזקים את המערכת החיסונית ומעכבים התפתחות תאים סרטניים. מוצרי הסויה מומלצים כתחליף להורמון האסטרוגן אצל נשים בתקופת גיל המעבר במטרה להתמודד עם תופעות הלוואי מהן סובלות חלק מהנשים : גלי חום, הזעות ותופעות נוספות. בנושא זה קימת מחלוקת, כאשר מספר מחקרים הראו שהסויה עלולה להזיק לחולות סרטן שד, בעיקר אלו עם רגישות לאסטרוגן (הסויה מכילה פיטואסטרוגנים). יש מחקרים המוכיחים את רגישותם של תינוקות לסויה, ובעיקר לפורמולה הצמחית המעובדת הנמכרת בחנויות. ההנחה היא שחלב עיזים הוא תחליף חלב אם טוב יותר לתינוק מאשר חלב סויה או חלב פרה (חלב פרה לא אורגני מכיל גם אנטיביוטיקה והורמונים המוזרקים לפרות כדי להגביר את תנובת החלב). מוצרי הסויה הפכו ללהיט ב- 50 השנים האחרונות בארה"ב ,ובשנים האחרונות יש חדירה מאסיבית גם לשוק הישראלי. את ההצלחה מלווה תעשיה אדירה אשר עורכת בסויה תהליכי עיבוד מורכבים, ונוטלת ממנה את כל המרכיבים הטבעיים הטובים, ומוסיפה מרכיבים מזיקים ומסוכנים. כל מוצר מעובד כגון : שניצל סויה, אשר מופק בתהליך של חימום וחימצון (טיגון) עם תוספת כימיקלים למיניהם למעשה מגיע לבית היצרן ללא האיכויות הטבעיות של הסויה,ועם מרכיבים זרים המצויים במוצרים תעשיתיים אחרים. גם שמן הסויה הנחשב בעיני רבים כשמן איכותי נטול קלוריות, הוא למעשה מוצר שעבר תהליכי חימום, שריפה ועיבוד. לסיכום : פולי סויה טבעיים מומלצים מאוד לצריכה. כל מוצר אחר שעובר עיבוד של הסויה ובתכולתו רשום שהוא מכיל : חלבון סויה, שומן סויה, שומן מוקשה או כל ניסוח דומה אחר הוא מוצר שמן הראוי להימנע מהכנסתו לגוף.

שלום מיכל, מצרף קישור למודעה שפרסמתי בעבר בנושא. מעבר לזה את יכולה לערוך חיפוש בפורום למילה סויה. גובי http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=39528&t=39292

16/12/2003 | 11:26 | מאת: אריק

המסמך המצורף מיועד לכל מי שמעונינת להבין מהם הקודים ומה משמעות הערכים בבדיקת הדם השגרתית הנערכת לה. בדיקת דם - ערכים חשובים ! כולסטרול : LDL = כולסטרול רע, HDL = כולסטרול טוב. ערכים : תקין - נמוך מ- 170 מ"ג, גבולי - 170 עד 190 מ"ג, בינוני - 190 עד 210 מ"ג, גבוה - מעל 210 מ"ג. HCT (Hematocrit) = אחוז התאים האדומים בדם לעומת מרכיבים אחרים. ערך נמוך מעיד על אנמיה (מחלות דם, גידול ממאיר, איבוד דם). ערכים תקינים : גברים - 37 עד 54 אחוז מנפח הדם, נשים - 33 עד 47 אחוז מנפח הדם. שקיעת דם (ESR) = קצב שקיעה גבוה מדי מעיד על בעיה (זיהום, גידול ממאיר, אנמיה,הריון ועוד). ערכים תקינים : גברים - פחות מ- 10 מ"מ בשעה, נשים - פחות מ- 20 מ"מ בשעה. סוכר בדם (GLUC - Glucose) = רמת הסוכר בדם. ערך גבוה מצביע על מחלת הסוכרת. ערך תקין : בצום - 75 עד 115 מ"ג לדציליטר. אלבומין - זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בפלסמה. הוא מיוצר על ידי הכבד, ומשמש מנשא בדם לחומרים אחרים כמו הורמונים, מינרלים ותרופות. ערכים תקינים : 3.4 - 5.4 מ"ג לדציליטר. ערך גבוה מעיד על התייבשות של הגוף, וערך נמוך מעיד על מיימת והצטברות נוזלים בחלל הבטן, תזונה או ספיגה לקויה ,כוויות או מחלות כליה וכבד. גלוקוז - סוכר הנוצר בגוף מפחמימות ומאוחסן בתאי השריר כחומר בשם גליקוגן. הוא משמש מקור אנרגיה חשוב לגוף ובעיקר למוח. ערכים תקינים : 75-115 מ"ג לדציליטר (בצום). ערכים גבוהים עשויים להצביע על תת-פעילות של בלוטת התריס, פעילות יתר של יותרת הכליה, דלקת לבלב, סוכרת או צריכת יתר של מזון. ערכים נמוכים עשויים להצביע על תת-פעילות של יותרת הכליה, גידול בלבלב, או תזונה לקויה. אצל חולה סוכרת הדבר מעיד על הזרקת כמות גדולה מדי של אינסולין. בדיקת דם (המשך) אלקטרוליטים שם כולל ליונים כמו נתרן, אשלגן, כלור וסידן הדרושים לפעילות תקינה של תאי הגוף. ערכים תקינים : יחודיים לכל אלקטרוליט. ערכים גבוהים : מעידים על התייבשות, השתנת יתר, בעיות הורמונליות או גידול סרטני. ערכים נמוכים : עלולים גם הם להעיד על גידול סרטני או בעיה בלב, בעיות הורמונליות, מחלת כליות, שלשול, הקאות או שימוש בכדורים משתנים. BUN (Blood Urea Nitrogen ) ערך זה מעיד על כמות חנקן השינן - תוצר פירוק חלבונים בשתן. הבדיקה מעידה על תפקוד הכליות, שאחראיות לפינוי חנקן מהגוף. ערכים תקינים : 7 עד 20 מיליגרם. ערכים גבוהים : עלולים להצביע על בעיה בתפקוד הלב (מפחית דם לכליות ופוגע בתפקודן), צריכה מוגברת של חלבונים, מחלת כליות, איבוד דם או הלם. ערכים נמוכים : מעידים על מחלת כבד ,תזונה דלה בחלבונים או שתיית יתר. אלבומין - זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בפלסמה. הוא מיוצר על ידי הכבד, ומשמש מנשא בדם לחומרים אחרים כמו הורמונים, מינרלים ותרופות. ערכים תקינים : 3.4 - 5.4 מ"ג לדציליטר. ערך גבוה מעיד על התייבשות של הגוף, וערך נמוך מעיד על מיימת והצטברות נוזלים בחלל הבטן, תזונה או ספיגה לקויה ,כוויות או מחלות כליה וכבד. גלוקוז - סוכר הנוצר בגוף מפחמימות ומאוחסן בתאי השריר כחומר בשם גליקוגן. הוא משמש מקור אנרגיה חשוב לגוף ובעיקר למוח. ערכים תקינים : 75-115 מ"ג לדציליטר (בצום). ערכים גבוהים עשויים להצביע על תת-פעילות של בלוטת התריס, פעילות יתר של יותרת הכליה, דלקת לבלב, סוכרת או צריכת יתר של מזון. ערכים נמוכים עשויים להצביע על תת-פעילות של יותרת הכליה, גידול בלבלב, או תזונה לקויה. אצל חולה סוכרת הדבר מעיד על הזרקת כמות גדולה מדי של אינסולין. לויקוציטים - תאי דם לבנים - (WBC = Leucocytes) ערכים תקינים : 4.5 עד 11.0 (4,500 עד 11 אלף תאים למיקרוליטר מעוקב). תאי דם לבנים משמשים את המערכת החיסונית ,והם מגיעים לכל מקום בגוף בו יש צורך להתמודד עם פולשים זרים, בעיקר חיידקים. עלייה ניכרת או ירידה ניכרת בכמות תאי הדם מעידה על דלקות. כמות עצומה של תאי דם לבנים (מאה אלף עד שלוש מאות אלף) מעידה על מחלת הלוקמיה (סרטן הדם). תאי הדם הלבנים מחולקים ל- 3 סוגים : נאוטרופילים (Neutrophils) = 40 עד 70 אחוז מתאי הדם הלבנים. תאים אלו נוצרים במוח העצם, אורך החיים שלהם בין שבוע לעשרה ימים, והם מכונים גם "בולעי חיידקים" (פגוציטוזיס). במצב נורמלי הם מהווים כ- 45 אחוז וכמותם עולה במצב של דלקת. לימפוציטים (Lymphocytes = LYMPHO) עד 43 אחוז מתאי הדם הלבנים. תאים אלו מיוצרים על ידי מערכת הלימפה. יש לימפוציטים מסוג B ,המייצרים נוגדנים, ותאים מסוג T ,שנלחמים באופן ישיר בזיהומים. אאוזינופילים (Eosinophils = EOS) עד 6 אחוז מתאי הדם הלבנים. עלייה בכמות תאים אלו מעידה על גורם בגוף המביא לתופעות אלרגיות כמו תולעים. אריתרוציטים - כדוריות דם אדומות - (Red Blood Cells = RBC) ערכים תקינים : 4.2 עד 5.6 לגברים, 3.8 עד 5.3 לנשים (מספר תאים כפול מיליון למיקרוליטר דם). כדוריות אדומות מהוות את רוב החלק התאי בדם. הן נושאות המוגלובין, שהוא החלבון האחראי להובלת חמצן אל תאי הגוף. ההמוגלובין בנוי מחלבון וברזל. החמצן, נקשר להמוגלובין בריאות, ומובל לכל תאי הגוף. תנודות בכדוריות אדומות מעידות על אנמיה, פעילות יתר של הטחול או הכבד או תפקוד לקוי של מוח העצם. המוגלובין (Hemoglobin - HGB) ערכים תקינים : 13.1 עד 17.2 לגברים , 11.7 עד 16.0 לנשים (מ"ג לדציליטר - ל- 100 מיליליטר דם). החלבון נושא הדם המצוי בכדוריות האדומות. ירידה מתחת למינימום (אנמיה) גורמת לחולשה, סחרחורת ועייפות . טרומבוציטים - טסיות דם - (Plateles - PLT) ערכים תקינים : 150 עד 450 (מספר תאים כפול אלף למיקרוליטר דם). תאים גדולים במוח העצם נשברים לחלקים המהווים את טסיות הדם. תאים אלו משמשים בתהליך קרישת הדם לעצירת דימום בגוף. כמות נמוכה מ- 50 אלף יכולה להעיד על דימום שלא נפסק. עודף טסיות עלול לגרום לקרישים בדם, שעלולים לגרום לאירועי לב או מוח. לעיתים יכולה להיות טעות מעבדה בספירת תאים אלו. כימיה בדם גלוקוז - (Glucose) ערכים תקינים : 90 עד 110 (מ"ג לדציליטר דם). הפחמימה העיקרית בדם המספקת אנרגיה לתאי הגוף. רמות גבוהות מאוד מעידיות על מחלת הסוכרת. ירידה יכולה להעיד על טיפול לא נכון באינסולין או כתוצאה מצום. מצב של עודף מסוכן ממצב של חוסר. רמה גבוהה של סוכר בדם (היפרגליקמיה) עלולה לגרום להתעלפות. שתנן (Urea) ערכים תקינים : 19 עד 45 (מ"ג לדציליטר דם). כולסטרול - (Cholesterol) : LDL = כולסטרול רע, HDL = כולסטרול טוב. ערכים : תקין - נמוך מ- 170 מ"ג, גבולי - 170 עד 190 מ"ג, בינוני - 190 עד 210 מ"ג, גבוה - מעל 210 מ"ג. טריגליצרידים - (Triglycerides) ערכים תקינים : עד 250. (מ"ג לדציליטר דם). חומצות שומן ושומנים. רמה גבוהה יכולה לגרום למחלת לב. עודף מעיד על אכילת מאכלים עתירי שומן או עתירי סוכרים, ועלול לגרם להסתיידות עורקים. קריאטינין (Creatinine) ערכים תקינים : 0.8 עד 1.2. (מ"ג לדציליטר דם). שתנן הוא תוצר הפרשה של פירוק חלבונים. , וקריאטינין הוא תוצר הפרשה של פירוק תא השריר. בשני המקרים חריגה מערך תקין מעידה על תפקוד לקוי של הכליות (אי ספיקה כלייתית) אשר אמורות לפנות את החומרים הללו דרך השתן. אי ספיקה גורמת להישארות החומרים בדם. חומצה יורית (Uric Acid) ערכים תקינים : 3.5 עד 8.5 (מ"ג לדציליטר דם). חומצה יורית היא תוצר הפרשה של פירוק חלבונים. רמות גבוהות מעידות על בעיות מפרקים. רמות נמוכות אפשר למצוא אצל צמחונים, מכיוון שהם אינם אוכלים בשר וסובלים ממחסור בחלבונים מסוימים. סידן (Calcium) ערכים תקינים : 8.4 עד 10.2. (מ"ג לדציליטר דם). רמה גבוהה של סידן (היפר קלצמיה) יכולה להוות סימן למחלת הסרטן. צריך לאמת את הנושא עם בדיקות אחרות. פוספטזה בסיסית - (Ikaline Phosphatase = ALKP) ערכים תקינים : 38 עד 126. (מיקרון - פעילות של אנזים לליטר דם). טרנסאמינזות - (AST) ערכים תקינים : 14 עד 50 (מיקרון - פעילות של אנזים לליטר דם). שני אנזימים המשקפים את תפקודי הכבד. רמות גבוהות נמצאות אצל אנשים הסובלים ממחלת כבד או עקב שתייה מרובה של אלכוהול. חוסר באנזים לא מהווה בעיה. אינדיקטורים (מרקרים) חשובים בדם לזיהוי מחלת סרטן CA-15.3 = מזהה סרטן שד, שחלות, ריאות ופרוסטטה. ערך נורמלי : עד 40. CA-19.9 = מזהה סרטן מעיים, לבלב, קיבה ודרכי מרה. ערך נורמלי : עד 30. CA-125 = מזהה סרטן שחלות (בעיקר סוג זה), רחם, צוואר רחם, לבלב, כבד, מעיים, שד, ריאות ודרכי עיכול. ערך נורמלי : עד 35 CEA = מזהה סרטן מעיים בעיקר כאשר מתפשט, מלנומה, לימפומה, צוואר רחם, שלפוחית שתן, כליות, בלוטת תריס, כבד, שחלות. בדיקת תפקודי כבד בדיקת הדם מאפשרת לבדוק רמות של אנזימים המעידים על תפקוד הכבד : אלבומין - חלבון הנוצר בכבד ואחראי להעברת חומרים בדם ועל ויסות לחץ הנוזל בדם, כדי להבטיח זרימת דם טובה בכלי הדם. ערכים תקינים : 3.4 עד 5.4 גרם לדציליטר. ערכים נמוכים מעידים על מחלה בכבד או בכליות, כוויות נרחבות או תת-תזונה. בילירובין - תוצר פירוק של המוגלובין ,המולקולה הקושרת חמצן בכדוריות האדומות. הבדיקה מחיבת צום של לפחות 4 שעות לפני הבדיקה. ערכים תקינים : 0.3 עד 1.9 מיליגרם לדציליטר. ערך נמוך מעיד על ריכוז שומנים גבוה בדם, וערך גבוה יכול להצביע על פגיעה במערכת הדם (אנמיה, דימום נרחב), חסימת דרכי המרה, מחלת כבד ועוד. יש גם אנזימים חשובים נוספים.

18/12/2003 | 08:58 | מאת: מרים

לאריק שלום, מכיוון שאתה עצמך העדת שאינך בעל השכלה רפואית, האם אינך חושב שאתה לוקח על עצמך אחריות כבדה מדי לתת פרשנויות לתוצאות של בדיקות ולקבוע "אבחנות", ועוד מבלי לציין מהיכן המידע לקוח. וגם אם מבחינת "מידע של ספרי לימוד" אתה אולי צודק, הרי לאותן תוצאות יכולות להיות משמעויות שונות אצל כל אחת ואחד, ואי אפשר לגזור גזירה שווה לכולם. אתה אולי רוצה לעזור אבל "ההשתפכויות" שלך גורמות גם נזק, וזה מסוכן. אז אנא, הפעל קצת איפוק.

16/12/2003 | 10:59 | מאת: שרית

באיזה שעה אתן לוקחות את הכדור? אני מתעוררת מאז לקיחת הכדור אחרי 3 שעות שינה בלבד (0300) בבוקר ומאז אני לא נרדמת עד הבוקר זה הופך את חיי לסיוט הבנתי שפרוזק יכול לפתור את זה- האם התנסיתן בזה? מה השעה המומלצת לקחת את הכדור כדי למזער את הבעייה? אודה להתייחסותכן

16/12/2003 | 12:20 | מאת: רונית א

היי שרית אני לוקחת את הטמוקסיפן בבקר. אני שמה אותו ליד הקפה בארון, כדי שלא אשכח ללקחת אותו. היו בעיות בשינה בקיץ כשגלי החום היו בשיאם ובהשפעת הטקסול. אבל עשכו, כמו שאומרים, טפו טפו, אני ישנה כמו תינוק. המון בריאות רונית

16/12/2003 | 16:27 | מאת: אפרת

הי שרית, אני לוקחת את הטמוקסיפן בבוקר, מיד כשאני קמה. בחודשים הראשונים סבלתי מנדודי-שינה. עם הזמן זה עבר. פרוזק אכן יכול לסייע. אפרת

16/12/2003 | 09:17 | מאת: ענת ש

היי אני עומדת לעשות את הניתוח להחלפת התותבות הזמניות בקבועות, ואני מעוניינת לשמוע מבנות שעברו ניתוח כזה, ואחריו שחזרו פיטמה. ראיתי אחת שעברה שחזור פיטמה מעור הירך שגידלו אותו במעבדה, אבל הפיטמה יצאה מאוד בולטת, וצריך ללבוש איתה חזייה עבה במיוחד. מה קורה אצל בנות אחרות? ואם יש מישהי שעברה קעקוע, אני אשמח לשמוע גם ממנה. תודה ענת

16/12/2003 | 10:49 | מאת: אפרת

הי ענת, אני עברתי שחזור פטמה + קעקוע. הפטמה נוצרה מחיתוך קטנטן ועדין של העור העוטף את השד המשוחזר (אין צלקת מהחיתוך) ויצירת פטמה ע"י קפול העור. הפטמה נראית טבעית, אפילו עם הקמטוטים הקטנטנים ה"כאילו" טבעיים. יצירת הפטמה היא ניתוח פשוט ואין כאבים משמעותיים. כחודש לאחר השחזור אפשר לבצע קעקוע, וזהו קעקוע רגיל - מחט שמחדירה את הצבע מתחת לעור. זה כמובן, לא כואב, אך מרגישים מעט עקצוצים. מי שממילא איבדה חלק ניכר מהתחושה בשד - כמעט ולא תרגיש. חוץ מזה, אפשר למרוח משחת אלחוש לפני הקעקוע. כשבוע לאחר הפרוצדורה - העור מתקלף. במשך הזמן הצבע דוהה מעט. לסיכום, הפטמה המשוחזרת נראית טבעית, אמנם שונה מעט מהפטמה השנייה (קטנה יותר ובהירה מעט), אבל זה שווה. הזכרת שהפטמה יכולה להיות בולטת יותר. אצלי העניין הוא שונה: הפטמה הבריאה מזדקרת במצבים שונים ואילו המשוחזרת לא. אבל לומדים להתעלם גם מזה (שאלו תהיינה הצרות היחידות שלנו). בהצלחה, אפרת

17/12/2003 | 15:40 | מאת: ענת ש

היי תודה על המידע, איפה עשית את ההליך הזה?

16/12/2003 | 08:50 | מאת: אנג'לה

אני בת 63 שנים. לקיתי בסרטן השד לפני כ- 3 שנים מסוג "קרצינומה אינפלמטוארי". לאחר כל הטיפולים הנדרשים היתה הפוגה של 18 חודשים. לפני כ-6 חודשים הוא חזר שוב. קיבלתי חוו"ד נוספת מפרופ' עינבר , והרופא המטפל התחיל בתרופה חדשה., אחת לשבוע. ישנו שיפור מבוקר. לפני כשבועיים , גיליתי במהלך רחצה, שצמח לי מעין גוש בגודל כדור פינ-פונג מאחורי אוזן שמאל. כירורג בבדיקה "בסיסית" מישש וטען שזו דלקת קלה. יש לציין, שהגוש זז במגע יד. מה מומולץ לי לעשות כרגע? האם יתכן ומדובר על גרורה, חלילה?. בתודה

16/12/2003 | 10:19 | מאת: ענתי

מה זאת אומרת חזר? האם גילו מוקד נוסף באותו שד או שהייתה חזרה במקום אחר? תודה מראש על תשובתך

16/12/2003 | 15:29 | מאת: אנג'לה

הוא חזר שוב לאותו שד.

17/12/2003 | 13:39 | מאת: רונית

האם לא הוחלט להוריד את השד לאחר החזרה? האם עלייך לעבור שוב כימותרפיה? מה הוצע לך כטיפול? וגם איך התגלתה חזרת הסרטן בשד זה?

21/12/2003 | 08:30 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

אם מדובר בתהליך דלקתי הוא צריך לסגת עצמונית או תחת טיפול אנטיביוטי, או להתנקז (מוגלה). אם כל זה לא קורה תוך שבועיים רצוי ניקור במחט עדינה לצורך אבחון ציטולוגי. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

15/12/2003 | 23:53 | מאת: שרית

שלום רציתי לשאול אם אפשר לקחת יחד עם טמוקסיפן לאחר סרטן השד כדור נוגד חרדה ודיכאון שנקרא ציפראמיל או רסיטל(אותו הכדור) האם אין מניעה? האם כבר ידוע על שימוש בו זמנית עם הטמוקסיפן לאורך זמן? תודה

16/12/2003 | 08:50 | מאת: אריק

רסיטל הנקרא כתרופה : Citalopram היא תרופה פסיכיאטרית המשפיעה על הורמון בשם סרטונין המופרש על ידי המוח ומשפיע על מצב רוחו של אדם. תופעות לוואי ידועות של התרופה : בחילה, כאב ראש, יובש בפהף ירידה או עלייה בתיאבון וקשיי שינה. אני מציע לך לחסוך מגופך את התרופה הזו, ולנסות ולשמח את עצמך בדרכים חיוביות - התמקדות בנפש ללא ניסיון להשפיע על הנפש באמצעות שינויים במנגנון הורמונלי בגוף. אלן בוסלר אמר פעם את המשפט : כאשר נשים נתקפות בדיכאון הן זוללות או יוצאות לקניות. גברים בדיכאון יוצאים לכבוש מדינה אחרת. תקראי בבקשה את הסיפור הבא, ותתחילי לעודד את עצמך - תוכיחי לעולם שאת חזקה, ולא זקוקה לחומרים כימיים מסוג כלשהו ! להקה של צפרדעים טיילו להם ביער, ולפתע נפלו שני צפרדעים לתוך בור עמוק מאוד.כל שאר הצפרדעים התגודדו יחד סביב הבור. כשהם ראו עד כמה עמוק הבור הם צעקו לצפרדעים שנפלו: "חבר'ה אין שום סיכוי שתצאו מכאן בחיים..." "אתם כבר נחשבים למתים" "חבל לכם בכלל להתאמץ...". שני הצפרדעים התעלמו מהצעקות והסימנים של חבריהם למעלה וניסו לקפוץ בכל כוחם,בשעה שהצפרדעים שמחוץ לבור ממשיכים לצעוק להם ולסמן להם בכל מיני דרכים עם הידיים שאין להם סיכוי..בחיים לא תצאו מכאן.. אחד הצפרדעים שמע בעצתם של הצפרדעים, אפסו כוחותיו,הוא פשוט נכנע ומת בתחתית הבור.הצפרדע השני, לא ויתר, הוא ניסה והמשיך בכל כוחו בשעה שהצפרדעים מסמנים לו בתנועות וצועקים מפתח הבור, "הפסק את הסבל שלך ופשוט תמות...." "חבל על המאמץ אין לך שום סיכוי בעולם..." בכל זאת המשיך הצפרדע לנסות, הוא קפץ אפילו חזק יותר... ובסופו של דבר, הוא נתן ניתור כזה חזק שהצליח לצאת החוצה מהבור. כשהוא יצא החוצה, שאלו אותו חבריו הצפרדעים , "איך עשית את זה...??? " "הבור היה ממש עמוק....???" בשפת הסימנים הסביר להם הצפרדע כי הוא חירש... הוא לא שמע מה אומרים לו ובטעות פירש את קריאותיהם הנרגשות כמילות עידוד... מוסר השכל 1. בלשוננו יש את הכוח לחיים ויש את הכוח להרוג 2. מילים הרסניות למי שנמצא למטה לא יעלו אותו למעלה 3. עידוד זה כוח

16/12/2003 | 11:03 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

לאריק ישר כוח

16/12/2003 | 14:38 | מאת: dana

17/12/2003 | 10:24 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

איני רואה כל בעיה בשילוב של טמוקסיפן ורסיטל. לא מוכרים לי מחקרים שבדקו באופן ספציפי את השימוש בשתי תרופות אלו לאורך זמן

15/12/2003 | 22:44 | מאת: מירי

אני עוברת הקרנות (עשיתי כבר 10). בימים האחרונים יש לי כאב בצד ימין של הגוף (ההקרנות על שד שמאל) רציתי לדעת אם יכול להיות קשר להקרנות?

16/12/2003 | 09:34 | מאת: ענת ש

מירי, היי אני סיימתי לפני כחודש את ההקרנות, ובמהלכן היו לי כל מיני כאבים מוזרים, בתוך השד (שמה שיש בתוכו עכשו זה רק פיסת שריר) ובכל מיני עצמות - פעם בתחתית הגב, פעם בלסת, והרבה פעמים במקומות לא מוגדרים. זה מפחיד, כי מיד חושבים על גרורות או על זה שלא מקרינים אותך נכון. ובכל זאת, עכשו (ושיישאר ככה) לא כואב לי כלום. מה שכן, אני חוששת שבעוד כמה ימים יתחילו לך הכוויות והגירודים, וזה לא ממש סימפתי. אני מקווה שאת מקפידה למרוח משחה (אני טופלתי בהדסה עין כרם, ויום יום לאחר ההקרנות אחת האחיות שם מרחה לי על אזורי ההקרנות כמות נדיבה של קוויזום, לא לבלבל עם אקווזום, משחה מאוד שמנונית, שהרסה לי כמה חולצות, אבל הגנה לי די טוב על העור), ולאוורר את המקום. בכל מקרה אם יש לך אזורים שמקבלים הקרנה כפולה, בגלל חפיפה של שדות הקרנה, צפי מאוחר יותר לכווייה. מה שקורה זה שאחרי הרבה הקרנות (אצלי אחרי עשרים וכמה) העור נעשה ממש דקיק, וברגע שנוגעים בו, הוא מתקלף, ועל העור הפתוח מתפתחת כווייה לא נעימה. כנגד זה מורחים הידרו-קורטיזון. כדאי מאוד לרחוץ את זה ככל היותר, לנקות בעזרת סבון תינוקות, למרוח את ההידרו-קורטיזון (לא יודעת איך משיגים את זה, אני קיבלתי מהאחיות ברדיותרפיה של הדסה) ולהסתובב בבית עם חולצת טריקו הכי נעימה ודקה. זה ממש לא נעים, מגרד ולפעמים כואב, אבל... זה עובר. מקווה שעזרתי ענת

16/12/2003 | 11:15 | מאת: מירי

ענת - עזרת מאוד תודה

15/12/2003 | 20:59 | מאת: ???

רכשתי לי פרוטזה בשעה טובה . יש לי שאלות לבעלות נסיון , בנושא "תחזוקת פרוטזה" : - האם חייבים לשים אותה תמיד בתוך הכיס המיוחד אשר בחזיה , או שניתן לשים אותה כך סתם בתוך חזיות רגילות קודמות שלי ? (האם זה לא נופל ? ) - באיזה תדירות יש לנקות את הפרוטזה (ניקוי ע"י מים+סבון נוזלי ? ) אשמח לשמוע תשובותיכן + עצות נוספות אם יש . תודה.

08/05/2004 | 15:21 | מאת: צביה

רק היום ראיתי את מכתבך (פעם ראשונה שלי בפורום). יתכן שכבר מצאת תשובות לשאלותיך. אם לא... עברתי כריתה לפני שנתיים וחצי וחיה עם פרוטזה כשנתיים. אני בד"כ משתמשת בחזיות ספורט או "גוזיות" (אני מטבעי קטנת שד) ומדי פעם בחזיה עם כיס. לחזיות ספורט יש חגורה הדוקה בשוליים התחתונים כך ש(חוץ מפעם אחת) הפרוטזה אף פעם לא נפלה. הן קלות ונוחות (וזולות) בניגוד לחזיות עם הכיס. אכן - רחצה עם מים וסבון לפי הצורך, זה מתייבש מהר מאד. בהצלחה

05/06/2004 | 23:09 | מאת: עפרה

האם כשאת הולכת לבריכה או לים את משתמשת באותה פרוטזה או שיש לך פרוזה מיוחדת למטרה הזו? לי יש פרוטזה שאני שמה בחזיה מיוחדת עם כיס ואני רוצה עכשיו גם לתפור כיס כזה בבגד ים אשמח לשמוע ממך

שלום, אני בת 42, עברתי כריתה חלקית, תוצאות המעבדה הראו שעדיין נמצאו תאים סרטנים בשד, ונאלצתי לעבור כריתה מלאה לפני כשלושה שבועות. לא נמצאו גרורות באף מקום נוסף מעבר לשד שנכרת, הבלוטת לימפה נמצאה אף היא נקיה. יש לי שתי שאלות: הראשונה, יש לי מאז הניתוח נפיחות באיזור הקרוב לבית השחי מעל השד שנכרת, יש בו רגישות, האם זה אמור להעלם מעצמו, או שאפשר שיתפתח ממנו בצקת לימפטית. שאלה שניה היא קשורה לטיפול שהומלץ לי, והוא טיפול הורמונלי ב"טמוקסיפן" לחמש שנים, ובנוסף גם זריקה אחת לשלושה חודשים למשך שנתיים, שאלתי מה התועלת בטיפול כזה, וכן מה הסיכונים ותופעות הלוואי, ובכלל האם התועלת עולה על הסיכונים. תודה מראש גאולה

היי גאולה הנפיחות ביד אמורה לרדת אחרי תקופה, אך עליך להשתמש ביד ולאמץ אותה במקצת, אפילו אם כואב. לגבי הזריקה לא צינת את שמה, אך אני מתארת לעצמי שזה זולידקס, זריקה אשר גורמת להפסקת המחזור. בעקבות כך יחלו לך תופעות של גיל המעבר כמו גלי חום. לגבי הטמוקסיפן, הוא גורם להרבה תופעות, אך זה מאוד אינדודואלי. החשוב ביותר, יש לבדוק את עובי הרירית ברחם. תוכלי להעזר במידע הרפואי של העמותה בהצלחה רונית

15/12/2003 | 19:55 | מאת: גאולה

ראשית תודה על התשובה המהירה, הנפיחות איננה על היד אלא מעל בית השחי, בחלק העליון מעל השד. בנוסף, מה הסיכוי הסטטיסטי שאישה שפיתחה סרטן השד ויש לה קולטנים חיובים לאסטרוגן, תפתח שוב סרטן לאחר שעברה כריתה בשד ונמצאה נקיה. והייתי רוצה לדעת מה הסיכוי הסטטיסטי שאפתח תופעת לוואי חמורה בשימוש בטמוקסיפןבשילוב עם זולטקס. מקווה לתשובה בהקדם

גאולה שלום, באשר לנפיחות יתכן והיא תחלוף במשך הזמן אך יתכן גם שתיווצר לך בצקת ואז המצב עלול להיות בלתי הפיך. אני ממליצה לך בחום לקבל פיזיוטרפיה לימפטית. מגיע לך 50 טיפולים בשנה במסגרת קופת חולים. באשר לכדורים ולזריקה. הזריקה שאת אמורה לקבל היא ככל הנראה ZOLADEX שאמורה לגרום לכך שהשחלות שלך יפסקו לתפקד. כתוצאה מכך יפסק לך המחזור וכמובן שתרגישי מה שמרגישות נשים בגיל הבלות. באשר לכדורים יש נשים שאין להן תופעות לוואי מהטמוקסיפן אם יהיו לך תוכלי לדרוש מהרופא שיחליף לך לארימדקס זה בסל הבריאות אך נותנים אותם רק למי שלא שרדה טמוקסיפן. הרבה בריאות

גאולה, 1. לגבי הנפיחות - סביר שזוהי בצקת ולכן מסאג' לימפטי מאוד עוזר. לי היו בצקות גדולות בכל אזור בית השחי ומתחתיו וכן לכיוון הגב, במשך מס' שבועות. שלושה טיפולים לימפטיים הביאו לשיפור משמעותי.המסאג עצמו נעים ולא כואב והוא אף הצליח לשחרר גיד מתוח וכואב כתוצאה מהניתוח. מומלץ ביותר. 2. בנוגע לטמוקסיפן וזלודקס - טמוקסיפן יכול לגרום לתופעות של גיל המעבר, אך זה מאוד אינדיווידואלי. לי, למשל, לא היו תופעות רציניות והן אף נעלמו עם הזמן. לעומת זאת, האסטרוגן טיפס לרמות מאוד גבוהות, רירית הרחם התעבתה, וציסטות באו ונעלמו בשחלות. לכן, התחלתי לקבל זלודקס וזה גרם "בגדול" לתופעות גיל המעבר, כמו: גלי-חום, הזעות מטורפות בלילה, נדודי שינה, והכי חמור - עצבות ומצבי-רוח לא מוסברים. כדי להתגבר על התופעות, אני נוטלת פרוזק. העצבות נעלמה כליל וחלה הטבה מסוימת בגלי החום. אני יודעת שישנם גם טיפולים אלטרנטיביים וצמחים שעוזרים. חשוב מאוד - בתקופת נטילת התרופה/זריקה לעקוב אחר הפרופיל ההורמונלי (אסטרוגן, בעיקר) ורירית הרחם. הרבה בריאות, אפרת

15/12/2003 | 23:29 | מאת: ד"ר משה כרמון

גאולה שלום מהפרטים שמסרת לא נראה שהשינויים באיזור הניתוח עלולים להיות קשורים לבצקת לימפטית כעת או בעתיד. בנוסף ציינת ש"הבלוטה היתה תקינה", להבנתי עברת ביופסיה של בלוטת הזקיף/ השוער (Sentinel lymph node biopsy) כפרוצידורה מינימלית לבדיקת בלוטה המייצגת המצב בבית השחי. בצקת לימפטית אחר פרוצידורה זו נדירה ביותר. בכל מקרה נראה שאינך צריכה לחשוש מ"לימפאדמה". מאחר והמקום מפריע לך רצוי לקבוע פגישה עם המנתח ולודא שתהליך הריפוי תקין, בעיה משמעותית לא נראה שקיימת. לגבי הטיפול בטמוקסיפן צריך להתייחס למספר פרטים כולל סוג הגידול כמצויין בתשובה הפתולוגית הסופית, גודלו, מצב הרצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון וכן תוצאת בדיקה ל HER 2 NEU. התשובה לגבי תועלת מול מחיר יכולה להתקבל מהאונקולוג המטפל. אני משוכנע שיש רציונל ברור ונכון לטיפול שהומלץ (אותו את כמובן זכאית לדעת ולהבין), עם זאת, מאחר ולא תמיד הקוים המנחים לבחירת הטיפול במצבים מסויימים הם ברורים או חד משמעיים, יש מקום לשקול קבלת חוות דעת נוספת. לגיטימי לגמרי גם לשאול את האונקולוג המטפל על אופציות טיפוליות חלופיות לאילה שהציע ועל היתרונות והחסרונות של כל אופציה טיפולית. בברכה ד"ר מ כרמון בברכה משה כרמון

16/12/2003 | 13:47 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הנפיחות שאת מתארת היא קרוב לודאי משנית לניתוח, לפעמים יש הצטברות נוזלים, כדאי להבדק על ידי הכירורוג המטפל. בנוגע לתועלת מול נזק של טיפול הורמונלי יש צורך בפרוט נרחב של הממצא הפתולוגי כולל מאפינים ביולוגיים בכדי לומר מהי התועלת הצפויה ומהם סיכויי ההשנות של הגידול. תופעות הלואי של טמוקסיפן הן בעיקר גלי חום, לפעמים הפרעות גנקולוגיות. זולדקס (הזריקה פעם ב 3 חודשים) גורמת להפסקת הוסת וכל תןופעות הלואי של בלות מוקדמת

15/12/2003 | 14:58 | מאת: ספוזניק יוסי

שלום אריק, עקבתי בעניין רב אחרי ההודעות שלך. יש לך המון ידע אותו רכשת תוך כדי תהליך ההבראה של אישתך. ואכן זו דרך נכונה לגבי כל החולים והחולות במיוחד במחלת הסרטן. ידע נותן לחולה ביטחון , והבנה של המחלה נותנת הרגשה של שליטה על תהליכי ההבראה. אריק הבעיה היא שאתה לא יודע מי האדם שעומד מולך בפורום. לפורום נכנסות נשים שונות בשלבים שונים של המחלה. ברמות שונות של ייאוש או חרדה ופחד. לכן יש לנקוט משנה זהירות כאשר מפרסמים אינפורמציה בפורום מסוג זה. חשובה לא רק האינפורמציה והנכונות של העובדות אלא מה הבינה החברה בפורום. לכן יש תגובות שונות לדברים שנאמרו, כי כל חולה נמצאת במצב נפשי שונה. ומבינה את הדברים בצורה אחרת. אני אישית מנחה קבוצות תמיכה לחולי סרטן ושם אני רואה גם את התגובות של המשתתפות כך שניתן להבהיר דברים שלא הובנו נכונה, מה שלא ניתן לעשות כאן. אז אריק תמשיך להשתתף בפורום וקח זאת לתשומת לבך. ולבנות המון בריאות רוגע ושלווה יוסי

15/12/2003 | 16:01 | מאת: אריק

קראתי בעיון רב את תגובתך, את תגובת הנשים שביקשו שאמשיך לשלוח מידע ואת תגובת מנהלי הפורום. אני שואל כעת את עצמי האם באמת חרגתי מתקנון הפורום ? "מדיניות ניהול הפורום אינה בעד למחוק הודעות אלא אם הן נושאות אופי שיווקי\פרסומי, או במקרים שאופיין של ההודעות פוגע או שהן מכילות עובדות לא נכונות". - אני משוכנע ובטוח שלא הפצתי מידע שיווקי/פירסומי, שהרי אני לשמחתי לא מתפרנס מכך. - אני משוכנע ובטוח שלא הפצתי עובדות לא נכונות - הכל מעוגן במחקרים ופירסומים מוסמכים. - אופי הודעות פוגע אני משוכנע ובטוח שלא פגעתי אישית באף אחת. אם כך במה בעצם פגעתי בתקנון ומדוע מנהלי הפורום מחקו מאמרים חשובים ? - האם פרסום מידע מפורט על כימותרפיה הוא בניגוד לתקנון ? - האם פירסום מידע מפורט על משמעויות ערכי בדיקת דם הוא בניגוד לתקנון ? - האם פירסום מידע על כימותרפיה בטבליות ללא תופעות לוואי הוא בניגוד לתקנון ? - האם פירסום מידע על "סרטן שד דלקתי" הוא בניגוד לתקנון ? אני מאוד מעריך את מקימי הפורום ומתנדביו ואת עבודת הקודש שהם עושים, אך לא ברור לי מדוע הם חושבים שהעלמת מידע מהציבור היא הדרך לדאגה לזולת. להערכתי, שיתופיות בין רופא וחולה היא תנאי להחלמה ממחלה קשה זו, והתנשאות הבאה לידי ביטוי בהעלמת מידע הוא בסיס לכישלון. נשים שואלות בפורום שאלות שהמטפלים בהן (אונקולוג, כירורג) היו בתוקף תפקידם חייבים לספר להן, והם לא עושים זאת. כעת גם בפורום מעדיפים שלא לפרט, שידעו פחות ואז גם לא ידאגו.... אני חש רצון עז לעזור לכל מי שמגיעה לכאן, ואני חש רצון עז למנוע מכל מי שמגיעה לכאן סבל מיותר על ידי כך שתדע מעט יותר על מחלתה. הרמב"ם אמר את המשפט החשוב הבא : קשר נפשי ואמון בין הרופא והחולה חשובים לריפוי לא פחות או אפילו יותר מהתרופות. הרופא הוא שליח נאמן של הבורא, והרפואה ניתנת על ידי אב הרחמים. אמון בין רופא ומטופל (המילה : חולה משפילה...) יכול להיווצר רק במתן מידע מלא למטופל ,וכל מי שמונע מידע פוגע למעשה בזכות החולה לדעת. אם יותר לי לסייע בכוחי הדל בהפצת המידע כנראה אשוב ואחזור לפורום חשוב זה. בי אריק.

16/12/2003 | 12:34 | מאת: תמי

אריק, אשמח לפתח איתך את הנושא כשיהיה לי קצת יותר זמן, אבל בשלב זה אני רק רוצה לומר לך, שאני נהנית מהשתתפותך בפורום. ברור שיש לך מקורות מידע, הבנה ווזמן. יש לי רק בעיה אחת: אני מאמינה שיש הבדל בין מסירת מידע (שמרביתו טוב וחלקו אף חשוב) , לבין "לדפוק אותו לבן אדם בראש בפטיש חמש קילו", ועוד לצרף פרשנות, ביקורת והמלצות. ביי, תמי

16/12/2003 | 14:52 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, להבהרת הנושא - אנחנו כמנהלות הפורום מחויבות בזהירות ואחריות כלפי משתתפי הפורום. כאשר בפורום ניתנות אבחנות רפואיות פסקניות על ידי מי שלא הוכשר ולא הוסמך לכך עלולים להיגרם בלבול וחרדות מיותרות לנשים הנמצאות עכשיו בשלבי הטיפולים השונים, כאשר הן רגישות ופגיעות במיוחד. מסיבה זו מצאנו לנכון למחוק את הדברים שנאמרו על ידך לגבי המרקרים - המידע הרפואי היחיד שניתן על ידך אותו מחקנו. לא תמיד דבריך מקובלים עלינו , אבל כל עוד אתה מתבטא בזהירות ובהסתייגויות איננו מוחקות את הדברים.

15/12/2003 | 13:07 | מאת: שולה

האם ידוע לכם על תופעות לואי של התרופה הכימותרפית "נבלבין"

15/12/2003 | 18:09 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

מצורף מידע מהאתר של האגודה למלחמה בסרטן, בכלל נבלבין היא תרופה עם מיעוט תופעות לואי וביחוד ללא נשירת שיער ומיעוט בחילות והקאות וינורלבין navelbine-vinorelbine וינורלבין היא תרופה כימותרפית הניתנת לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן. דף מידע זה מתאר את הוינורלבין, כיצד היא ניתנת וחלק מתופעות הלוואי האפשריות שלה. כדאי לקרוא דף מידע זה יחד עם חוברת האגודה למלחמה בסרטן הנקראת " הטיפול הכימי - כימותרפיה", המספקת מידע ועצות נוספים. התגובה של כל אדם לכימותרפיה היא ייחודית. אנשים מסוימים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, ואחרים יותר. בדף מידע זה מתוארות תופעות הלוואי השכיחות ביותר וחלק מהתופעות השכיחות פחות, כדי שתהיה מודע להן אם תופענה אצלך. עם זאת, לא מתוארות תופעות נדירות מאוד, שישנה סבירות נמוכה מאוד להופעתן. אם אתה מבחין בתופעות אחרות שאינן מופיעות בדף המידע, ואתה חושב שהן קשורות לתרופה, תוכל לשוחח על כך עם הרופא או האחות המטפלים בך. במהלך הטיפול, יהיו לך מפגשים שגרתיים עם הרופא, כדי שהוא יוכל לעקוב אחר השפעות הכימותרפיה. דף מידע זה אמור לסייע לך לדון עם הצוות המטפל בך בכל שאלה שהיא אודות הטיפול ותופעות הלוואי, כי הם אלה שיכולים לעזור לך במתן העצות הטובות ביותר. כיצד היא נראית? נוזל בצבע צהוב בהיר. כיצד מקבלים אותה? בהזרקה לתוך וריד או בעירוי באמצעות צינורית דקה המוחדרת לוריד, בטפטוף למשך פרק זמן קצר. ניתן גם לתת את התרופה בעירוי מרכזי המוחדר תחת העור לתוך וריד ליד עצם הבריח. תופעות לוואי אפשריות תופעות הלוואי המתוארת בדף מידע זה לא יופיעו אצל כל אדם שמקבל וינורלבין, והן יכולות להיות שונות אם אתה מקבל יותר מתרופה כימותרפית אחת. ירידה זמנית בספירות הדם: ירידה כזו עלולה לגרום לאנמיה, סיכון לשטפי דם או דימום, וסיכון מוגבר לזיהום. תופעה זו יכולה להתחיל כ -7 ימים לאחר הטיפול ובדרך כלל מגיעה לשיאה כ -14-10 ימים לאחריו. לאחר מכן, ספירות הדם שלך יתחילו לעלות בהדרגה ויחזרו למצבם התקין בתוך 28-21 ימים. מידת ההשפעה של הטיפול על ספירת הדם שלך תלויה במינון הכימותרפיה שתקבל ובתרופות הכימותרפיות האחרות שתקבל בשילוב עם התרופה הזו, אם בכלל. הרופא יכול לייע/ לך מה הסבירות שהכימותרפיה תגרום לירידה בספירת הדם שלך. ספירות הדם שלך ייבדקו באופן שגרתי, כדי לעקוב אחר תפקוד מוח העצם. אם החום שלך עולה מעל ,c/38 או מופיעים פצעים או דימומים לא מוסברים, או אם לפתע אינך חש בטוב אפילו אם אין לך חום גבוה, פנה מיד לרופא שלך או לבית החולים. עצירות: בדרך כלל ניתן להקל על תופעה זו בעזרת שתיית מרובה של נוזלים ואכילת מזון עתיר סיבים. בנוסף, התעמלות קלה עשויה לסייע. לעתים הרופא המטפל יחליט לרושם לך תרופות אשר ימריצו את פעולת המעיים. שלשול: בדרך כלל קל להשתלט על הבעיה באמצעות תרופה, אולם עליך לדווח לרופא שלך אם השלשול חריף או מתמשך. חשוב להרבות בשתיית נוזלים. ירידה בתחושה או נימול בכפות הידיים והרגליים: תופעה זו נובעת מהשפעה של וינורלבין על העצבים. אצל רוב האנשים תופעה זו אינה מופיעה, ואם היא מופיעה, היא בדרך כלל קלה, ומתרחשת רק לאחר טיפול ממושך בתרופה זו. יתכן שתבחין גם בקושי לכפתר כפתורים. אם אתה מבחין בירידה בתחושה או בנימול בכפות הידיים או הרגליים, עליך ליידע את הרופא שלך. התופעה בדרך כלל משתפרת בהדרגה מספר חודשים לאחר סיום הטיפול. כאבים באזור ההזרקה: בעת מתן וינורלבין, עלול להיגרם כאב במקום ההזרקה או לאורך הוריד. אם אתה מרגיש כאב, ספר על כך לצוות המטפל: ניתן להאט את קצב הטפטוף כדי להפחית את התחושה. תופעות לוואי פחות שכיחות בחילה והקאות: ישנן כיום תרופות יעילות מאוד נגד בחילה, שיכולות למנוע או להחליש באופן משמעותי את הבחילה וההקאות. אם לא ניתן לשלוט בבחילה, או שהיא נמשכת, ספר על כך לרופא שלך ; הוא יוכל לרשום לך תרופות אחרות נגד בחילה, שעשויות להיות יעילות יותר. נשירת שיער: נשירת השיער אינה שכיחה, אך השיער יכול להידלל ובמקרים מסוימים, לנשור לגמרי. אם תופעה זו מתרחשת, היא מתחילה בדרך כלל שלושה או ארבעה שבועות אחרי תחילת הטיפול, אם כי היא יכולה להתחיל עוד קודם. מצב זה הוא זמני: השיער יצמח שוב כשהטיפול ייגמר. תגובה אלרגית: חלק מהסימנים של תגובה אלרגית הם פריחה בעור וגרד, חום גבוה, צמרמורת, סומק בפנים, תחושה של סחרחורת, כאב ראש, קוצר נשימה, חרדה וצורך לתת שתן. במהלך הטיפול תהיה תחת מעקב כדי לוודא שלא מופיעים אצלך סימנים של תגובה אלרגית. אם אתה מבחין בסימנים האלה, המופיעים לעתים רחוקות עם הטיפול בתרופה זו, עליך ליידע את הרופא או האחות. נזילת וינורלבין: אם וינורלבין נוזל לתוך הרקמות סביב הוריד, הוא יכול לגרום נזק לרקמות באותו אזור. אם אתה מבחין בעקצו/ או צריבה סביב הוריד בזמן מתן התרופה, או בנזילה מאתר הצינורית, חשוב מאוד שתיידע את הצוות המטפל. כך גם אם האזור סביב הצינורית הופך אדום או נפוח בכל עת במהלך הטיפול. מידע נוסף פוריות: יתכן שנטילת וינורלבין תשפיע על היכולת של אשה להרות, או על היכולת של גבר לעבר אישה. חשוב לשוחח על נושא הפוריות עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול. מניעת הריון: מומל/ לא להרות או לעבר אישה בזמן נטילת וינורלבין, מאחר ועלול להיגרם נזק לעובר המתפתח. גם על כך כדאי לשוחח עם הרופא המטפל. ישנן תרופות אחרות שעלולות לגרום לנזק במשולב עם קבלת כימותרפיה. זכור תמיד ליידע את הרופא המטפל על כל תרופה אחרת שאתה נוטל. תודתנו למאגר המידע הבריטי cancerbacup על הסכמתם לתרגום דף מידע זה ולהתאמתו לצרכי האר/ ולקרן קנדי לי על תמיכתה הנדיבה, שאפשרה זאת our thanks go to cancerbacup for their approval of the translation of this information and its adaptation to local needs and to the kennedy leigh charitable trust for its generous support that made it possible עודכן ע"י פרופ' סולקס, מנהל מכון אונקולוגי, מרכז רפואי רבין, חודש מר/ 2003.

14/12/2003 | 23:23 | מאת: ***

פורסמה כתבה באינטרנט שבה רשום כי חומר אנטי- פרספירנט שבדאורדורנט גורם לסרטן השד, זאת משום שהחומר הזה שנמצא בדאורדורנט מונע מבלוטות הלימפה שבבית השחי לייצר זיעה שנחוצה לניקוי הגוף. האם זה נכון? האם החומר הזה מסוכן לשימוש???

***, היי מכרה שלי הלכה לרופא בעקבות כאבי בטן, והוא אמר לה: "גברתי, יש לך סרטן בלבלב, ואת הולכת למות ממנו בקרוב". היא הייתה בהלם, ובין השאר מכיוון שהיא הייתה טבעונית, וגרה ביישוב נקי בגליל, והקפידה על התכשירים שהיא השתמשה בהם. לצערי, היא נפטרה יומיים לפני שאני אובחנתי, השאירה חמישה ילדים, ולא זכתה להגיע לגיל 40. כל דבר יסרטן אם ישתמשו בו בכמויות עצומות. יש דברים מובהקים יותר, כמו סיגריות ואוויר מזוהם כמו באזור חיפה והקריות והמים של הקישון, אבל ההתמקדות בדברים האחרים שבהם עשו ניסויים על עכברים ונתנו להם מהחומר הנבדק פי 200 ממשקל הגוף שלהם, עשויה להטריף את הבנאדם (או להפוך אותו להיפוכונדר מסוג מייקל ג'קסון שפוחד לנשום את האוויר מחשש להיות חולה, אבל החולי המוסרי שלו... איך עדיף לחיות?). אני יכולה להגיד לך על עצמי שמעולם לא השתמשתי בדאודורנט (אפשר לעמוד לידי, תשאלי את ריקי ואת רונית א), ותמיד הלכתי עם גוזיות ולא עם חזיות, ולא עישנתי, ואני מאוד מקפידה על מה שאני אוכלת, ובכל זאת היה לי סרטן שד. למה? ככה! אי אפשר לחיות עם פחד מכל דבר. ככה אני חושבת. אם יהיו למחקרים מעין אלה תוצאות מובהקות, אני בטוחה שהם יתפרסמו בראש חוצות, ולא בכל מיני מקומות אזוטריים. המון בריאות וחיים טובים! ענת

16/12/2003 | 11:02 | מאת: תמי

עשי חיפוש באתר הזה ותראי כל מה שנכתב בנושא הדאודורנטים - ונכתב המון.

14/12/2003 | 22:32 | מאת: דנה

אשמח מאוד לקבל אם ידוע לכם על הרופא הטבעוני הידוע שנמצא באזור ירושלים אני עוברת בפעם השניה טיפולים לא קלים ואני מאוד חלשה קיבלתי המלצה על הרופא הטבעוני אך איני יודעת מה שמו אם למישו ידוע אשמח מאוד לקבל את השם שלו תודה דנה

15/12/2003 | 13:34 | מאת: RUT

דנה, שלום קיבלתי המלצה מאחת שהיתה בטיפול : ד"ר קלינברגר סוזן -(נמצאת ברישום ארצי של אגודה הישראלית להומאופתיה קלסית) המעפילים 4,ירושלים טל:02-5670921 בהמון בריאות, רות

14/12/2003 | 22:28 | מאת: מיכל

בבקשה תענו על שאלתי בענין הצלקות ( מספר שורות אחרי הודעה זו) תודה

15/12/2003 | 20:12 | מאת: עליזה

לאחותי גילו סרטן השד ליפני שיבעה חודשים היא הורידה את השד והטיפולים שהיא קיבלה כימוטרפיה לשישה שבועות כרגע היא מקבלת הקרנות 25 טיפולים השאלה שלי היא מאוד סובלת מיכאב בחצי ראש בצד שמאל זה מתחיל מהראש עד לצווארהיא אמרה לרופאה המטפלת היא קיבלה סיטיהתוצאות בסדר שכחתי לציין שהאזור קצה נפוח . מה גורם לכאבי הראש ולנפיחות היא מאוד מודאגת הרבה תודה אם תענה על שאלתי

14/12/2003 | 20:02 | מאת: דליה

אני בהריון בחודש השמיני, וזה מספר ימים שאני מגלה מעין כתמים זעירים של דם על החזייה בשד אחד, באיזור הפיטמה. האם זה קשור להריון? או שאין שום קשר להריון? אודה לתשובתך הדחופה מאחר ואני בלחץ אדיר.

15/12/2003 | 16:47 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום דליה, יכול לפעמים להיות דימום מינימלי מהפטמה בסוף ההריון, אבל את חייבת לגשת להיבדק על ידי רופא כדי להיות בטוחה שזה אכן רק מההריון.

14/12/2003 | 17:44 | מאת: מטופלת

לא האמנתי שיגיע היום שבו סבך הבירוקרטיה מייאש אותי יותר מאשר המחלה והטיפולים . האם נתקלתן במקרה שבו ביטוח לאומי אישר מאה אחוז נכות ל-9 חודשים , אבל מס הכנסה ערער בטענה שמדובר על "תקופה ארוכה מדי" ??? מה שמגוחך כאן זה שאני עדיין בטיפולים והם אמורים להמשך גם מעט לאחר המועד שנקבו לי . הבנתי שעכשיו זה חוזר לביטול לאומי לועדה שתדון בערר . מה עושים ??? גם ככה חיכיתי 4 חודשים לתשובה של ביטוח לאומי. אנא עצה . מיואשת מהבירוקרטיה.

15/12/2003 | 09:29 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אנו ערות לתהליכי הבירוקרטיה , ולכן בעמותת אחת מתשע משתדלים לעזור גם בנושא זכויות. אנא צרי קשר עם רקפת מס' טלפון 400-363-800-1 נשמח לעמוד לרשותך. בברכה, צוות אחת מתשע

15/12/2003 | 12:17 | מאת: מטופלת

תודה רבה. אני אתקשר בהקדם .

14/12/2003 | 13:49 | מאת: מירי

האם טמוקסיפן מדלדל את כמות הסידן בגוף? אני לוקחת במקביל אליו בהמלצת הרופא ויטמין סי ודי אין לי מחסור ידוע כעת בסידן אבל יש נטייה במשפחה(אמא) לאוסטאופרוזיס למה נועד הכדור הנוסף? (מהו ה D )?

14/12/2003 | 14:38 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

טמוקסיפן אינו מביא לבריחת סידן, להפך ויטמין D עוזר לסידן להכנס לעצם.

שלום, עברתי לפני חצי שנה כריתה חלקית ואחריה הקרנות. מיד אחרי הניתוח היו לי שני אזורים משמאל לחתך הניתוח שהיו אדומים מאוד (כמו מכה) והיו גם קשים בפנים, הכירורוג שניתח אמר שזה מין כוייה מסכין הניתוח. היום על העור לא רואים כלום אבל כשממששים מרגישים את שני הגושים היטב. שאלותי הן: זה בסדר ? זה אמור להעלם ? אני אמורה לעשות אןלטראסאונד וממוגרפיה - איך זה יראה שם ? איך מבחינים בין גוש הדורש טיפול לבין כזה דבר ? איך אודא שעל זה לא גודלים גושים בעיתיים ? אשמח לתשובה מכרורג אונקולוג ומנסיון הבנות, תודה

15/12/2003 | 09:43 | מאת: ענת ש

דנה, היי! גם לי יש גושון, והכירורג אומר שזוהי צלקת מהניתוח, ובכל זאת בודק אותי מדי פעם, עד הניתוח הסופי שבו של החלפת התותבות הזמניות בקבועות, שאז הוא יוציא לי גם את הצלקת. אני מציעה שתעקבי אחרי הגושים האלה. ייתכן אכן שהם צלקת, אבל מי יודע? צריך מעקב. בהצלחה!!! ענת

21/12/2003 | 08:26 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

למיכל שלום וסליחה על האיחור בתשובתי. חצי שנה לאחר הניתוח הייתי עושה ממוגרפיה לשד המנותח עם או ללא US. גם אם הכל תקין, שני הגושים הנמושים ראויים לניקור במחט עדינה ע"מ לקבל דגימה של תאים מהם. מובן מאליו שאם ההדמאה אינה תקינה מתחייב בירור מעמיק. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

14/12/2003 | 09:31 | מאת: ענת ש

שלום לכולן יש לפעמים צדדים מבדרים במצב שלנו. קודם כל, אני צריכה לספר שעשיתי שחזור בשד על ידי תותבות זמניות, שיש בהן פומית ממתכת שדרכה הכניסו לי מי מלח עד שהשדיים הגיעו לגודל הרצוי. עד לפני כשנה היו עושים את הפרוצדורה הזאת עם ספוגיות שהיו מכסות את הפתח לשקיות הזמניות, אבל בשיטה הזאת היו זיהומים וזה לא היה נוח במיוחד. בכל אופן בתותבת עם פומית המתכת לפני ש"מנפחים" אותה, בודקים בגלאי מתכות איפה הפומית, ואז מחדירים אליה מחט, ומכניסים מי מלח. ובכן, בשדה התעופה קנדי בניו יורק, כשעמדנו לחזור לארץ, עשינו כמובן את הבדיקה הביטחונית, שעכשו היא ממש מחמירה. כולם רוקנו כיסים, הורידו חגורות, וחלצו נעליים, ואני לקחתי את הבת שלי בזרועותיי, ועברתי בביטחון מלא שאני נקייה את גלאי המתכות... וציפצפנו. מיד לקחו אותנו לפינה מתוחמת, העבירו את המכשיר הידני על הבת שלי, היא הייתה בסדר. העבירו את המכשיר לאורכי, ושום כלום, אבל כשהבודקת העבירה את המכשיר מול החזה שלי היה צפצוף חלש מעל שד ימין, ומיד אחריו צפצוף מעל שד שמאל. מיד אמרתי לבעלי שאלה הפומיות, והוא, המסכן, נאלץ להסביר לבודקת שהייתה גם היא נבוכה מהעניין. אנחנו התפוצצנו מצחוק, והיא הלכה לברר עם האחראים שלה מה עושים, וחזרה למשש לי את השדיים בפני המון אנשים. משום מה לא הייתי נבוכה, אלא צחקתי. אז עכשו תדעו לכם שאני מצפצפת (עד פברואר, אז אני מחליפה לתותבות קבועות), ומי שעברה ניתוח דומה לשלי, שתתכונן לצפצופים אם היא טסה לאנשהו. שנצחק הרבה!!! ענת

14/12/2003 | 18:23 | מאת: שרית

14/12/2003 | 19:48 | מאת: ריקי

ענת שלום ברוכה השבה והסיפור ממש ממש חמוד זו ברכה לראות את המשעשע בכל סיטואציה מקווה שנהנית ריקי

14/12/2003 | 08:47 | מאת: שלומית

14/12/2003 | 09:06 | מאת: ענת ש

שלומית, היי זו יוזמה נהדרת. לבנות חדשות, שלום קודם כל, אני לא שמחה שהצטרפתן אלינו, אבל זה המצב. יש לי פאה מתולתלת שסוף סוף אני כבר לא צריכה. היא ארוכה קצת מעבר לכתפיים, ויש לה פוני. אז מי שצריכה, מוזמנת לפנות אליי, וגם מי שצריכה הוראות טיפול בפאה. הפאה הזאת הצליחה לאחז את עיניה של אמא שלי במשך כל הטיפולים. אמנם כיסיתי את החלק העליון בכובע, כי הוא לא נראה כמו שלי, אבל שאר השער נראה דומה. בכל אופן, עכשו, כשחזרתי משבועיים בחו"ל, חזרתי "מסופרת", ואמא שלי הייתה מאוד לא מרוצה מה"תספורת", ושאלה: "נכון שאת גזרת בעצמך?". אבל סכנת הגילוי כבר עברה, וזהו, אני מקווה שאמא שלי, שהיא בת 75, תחיה את שארית ימיה (שיהיו ארוכים וטובים) בלי לדעת מזה כלום. בהצלחה לכן! ענת

14/12/2003 | 08:31 | מאת: יעל

שלום רב, אני עומדת בפני ניתוח כריתה ושיחזור דו-צדדי בעזרת רקמה מהגב, בתוספת סיליקון. רציתי לשמוע מבנות שעברו "חוויה" דומה טיפים על הניתוח וההחלמה. שאלות שמעניינות אותי הן: כמה זמן אחרי הניתוח אפשר להרים ילד קטן (12-13 ק"ג)? כמה זמן אחרי הניתוח אפשר לנהוג? לחזור לעבודה משרדית? אחרי החלמה מלאה האם יש מגבלה כלשהיא בתנועה או בפעילות אחרת? בתודה, יעל.

14/12/2003 | 19:15 | מאת: סולי

יעל שלום אני שנה אחרי ניתוח זה וזה אחת האפיזודות הקלות של תהליך ההחלמה שלי. שוחררתי מביח בתום 48 שעות אומנם עם 2 רימונים אך שמתי אותם בפאוץ ואף אחד לא ראה לא כאב כלל.יעל תוך 3 שבועות את נוהגת עם הגה כוח ועושה עבודות קלות.....להרים אני לא ממליצה לך עוד הרבה זמן כי זה עדין וכואב אבל זה כלום.אין כל מוגבלות אבל יש מספר תק ל קטנות בדרך שרק הזמן מרפא אותם אם תירצי לדעת יותר אשמח לספר לך.

15/12/2003 | 08:04 | מאת: יעל

שלום סולי, תודה לתגובתך. האם אפשר לכתוב לך ישירות למייל? יעל.

12/12/2003 | 15:13 | מאת: ענת ש

נמאס לקרוא כאן כל הזמן הצעות לטיפולים משונים ונאומים על גורמי סרטן. אנחנו רוצות את הפורום הזה לנו, נשים שחלו בסרטן שד ועדיין בטיפולים או שהבריאו, כדי שנוכל לשאול זו את זו, כדי שנוכל להתייעץ, כדי שנוכל לנחם. אף אחד שהוא מחוץ למעגל הקשה הזה שלנו לא ממש יודע על מה הוא מדבר, אז, בבקשה מכם, תפסיקו את הרעש הזה. תפסיקו למלא לנו את השורות כך שאנו נאלצות לדלג על המון הודעות, תפסיקו להגיד לנו איך לחיות את חיינו, תפסיקו לברבר על דברים שאתם יודעים רק בתיאוריה או מדמיונכם הפרוע, ובעיקר תפסיקו להפחיד ולהעליב את אלה שהפורום נועד להן. אני מבקשת כאן ממנהלת הפורום פשוט להוריד את ההודעות האלה, ולפטור אותנו מעונשם של אלה. שבת שלום לכולן ענת

12/12/2003 | 22:43 | מאת: אפרת

ענת, אני איתך בכל מילה שכתבת, הפורום הזה נועד לספק מידע, לעודד, לחלוק כאבים, חששות ואף נצחונות. הפורום הזה נתן לי תחושה של משפחה גדולה (לצערי, יותר מדי) מחבקת ותומכת, מבלי להכיר אישית אף אחד מהכותבים. אני חשה הזדהות ורצון לתמוך ולהיתמך. זוהי מטרת הפורום ולא אמצעי ליצירת עסקים על גב נשים הנמצאות בשלבים שונים של המחלה, תוך ניצול רצונן העז לצאת ממנה והאחזותן בכל הבטחה למרפא. אני מצטרפת לבקשה: דליה ודוד ואחרים כשכמותכם - הניחו לנו. תנו לנו לעבור את התקופה הזו ללא הבטחות-שוא ותקוות-שוא. לא ברור לי איך אתם ממשיכים ולא מרפים גם לאחר כל-כך הרבה דחיות לאורך שבועות רבים. אפרת

14/12/2003 | 08:32 | מאת: אריק

לפני פרישתי מהפורום, ברצוני להתנצל אם הטרדתי ,הפרעתי או סתם סיפקתי יותר מדי מידע. כל המידע ששלחתי לפורום היה אמיתי ולמטרה אחת בלבד : לסייע לכן ככל שניתן להבין את המחלה ואת הטיפול הקיים בה, מכיוון שההחלמה תלויה הרבה מאוד במטופלת עצמה. המטרה היחידה היתה להעביר לכם מידע שרופאים לא מספרים לנו. הקדשתי מזמני כדי לספק לכן את המידע עם טיפת עידוד אישית, אך כנראה שהדבר מקשה על חלק מהנשים כאן ובעיקר על מנהלי הפורום שמפעילים צנזורה ומחקו את כל הודעות המידע החשוב ששלחתי. אם מישהי עדיין מעונינת לקבל את המידע ישירות לתיבת הדואר הפרטית שלה, אפשר לשלוח לי הודעה לכתובת : [email protected] אני אסיים רק באמרה שלצערי חוויתי אותה יותר מפעם אחת על בשרי : רופאים הם אנשים הרושמים תרופות אשר על אודותיהן הם יודעים מעט מאוד, כדי לרפא מחלות שטיבן ידוע להם עוד פחות, למען אנשים שאין הם יודעים עליהם דבר. היו שלום, ואני מקווה שכולכן תבריאו במהרה !

14/12/2003 | 09:00 | מאת: רונית א

היי אריק זה יהיה מאוד מצער שתעזוב את הפורום. הכוונה שלי, לפחות, היתה למפרסמים השונים ובודאי לא לך. תהיה חסר בפורום, מקוה שלא תעזוב. רונית

14/12/2003 | 09:53 | מאת: אפרת

אריק, הדברים בפירוש לא היו מופנים אליך. אתה חלק מאותה משפחה גדולה ואתה יודע לתת את המילה הנכונה במקום הנכון ואף לפקוח את עינינו למידע רב וחשוב, שכל אחת לוקחת ממנו את מה שרלוונטי לה ובו היא מאמינה. הדברים היו מופנים לאותם שרלטנים רודפי-בצע ואני משוכנעת שאתה לא נמנה עליהם. תרומתך חשובה לפורום. אל תפרוש. אפרת

אריק שלום, נכנסתי כעת לפורום במטרה לשאול אותך באשר לבדיקתMRI ולהפתעתי ראיתי שאתה מבקש לפרוש מהפורום. מפליא שבגלל שלאחת או שתיים מפריע לקרוא את תגובותיך החלטת לוותר. הידע הרב שאתה מפגין לטעמי תורם רבות. ואני למשל שמאד מתעניינת ושואלת הצלחתי ללמוד גם מהאינפורמציה הרבה שאתה מרעיף עלינו. יתכן שלחלק מהנשים החולות קשה להתמודד עם ידע שכן לעיתים הוא מאיים ומפחיד והן מבקשות רק מעט עידוד או תשובות לבעיות טכניות. אבל עדיין יש רבות שרוצות לדעת ולהן מגיע. אז ראשית אשמח אם תמשיך להזין אותנו בידיעותיך. שנית אודה לך באם תוכל להאיר את עיני באשר לבדיקת MRI אני סובלת מגרורות בעצמות (צלעות ואגן) בבדיקה הקודמת סרבתי להזרקת חומר ניגודי. אשמח לשמוע באם אתה יודע מהו החומר המוזרק ובכמה אכן תורם ליעילות הבדיקה. תודה

14/12/2003 | 13:58 | מאת: אריק

תודה למי שהעריך את אשר ניסיתי לעשות כאן. החלטתי לפרוש ואין לי כוונה יותר לכתוב באתר. כפי שהצעתי בתשובה קודמת להודעה זו, מי שרוצה לקבל את המידע שאני מפיץ, תוכל לשלוח לי הודעת בקשה לכתובת הדוא"ל שציינתי - אין צורך כמובן לספק כל מידע מזהה. בי אריק.

14/12/2003 | 14:30 | מאת: רונית א

אריק הקשב לבקשות אל תפרוש!!! שנית, הרי גם אתה פרקת רגשות כאן בפורום והפורום במובן מסוים עזר לך. שלישית, אל תתן לדליה ודוד לנצח!!!

14/12/2003 | 16:05 | מאת: אפרת

15/12/2003 | 14:06 | מאת: RUT

לאריק,שלום רב! ברצוני להודות לך על כל המידע החשוב והמעניין שפרסמת בפורום הזה.ותמיד הית מוכן לעזור בעצה הנבונה. שוב תודה על החוברת תזונה נכונה ששלחת לי בדאר אישי. יהיה מאוד חבל אם כל זה לא יפורסם יותר. בתקוה שנמשיך "להפגש" בפורום זה, רות

15/12/2003 | 15:03 | מאת: צוות אחת מתשע

לאריק ולכל משתתפי הפורום, עקבנו בעיון אחר התפתחות רב-השיח הנוכחי בפורום, ומניסיוננו כקבוצת נשים שהתמודדה עם סרטן השד אנחנו בהחלט יכולות להבין את העמדות השונות המובעות כאן. במהלך התקופה בה נשים נמצאות בתהליך המחלה והטיפולים קיים קושי לקבל כמות רבה של מידע אשר מועבר בצורת הנחיות והמלצות. ה"הנחיות" ניתנות מתוך כוונה טובה, ולמי שנותן אותן ברור מאד מה הוא רוצה להעביר, אך לא תמיד הן מתאימות לכולן, והן עשויות לגרום לבלבול ולהיווצרות עומס רגשי שקשה להתמודד אתו. אי לכך נראה לנו שאין מקום לקבל הערות של המשתתפים כפגיעה אישית, יחד עם זאת רצוי גם להפעיל שיקול דעת ומעט ריסון עצמי כאשר כותבים את הדברים ולנסות לראות את הדברים גם מנקודת מבטו של "הצד המקבל". באשר למחיקת ההודעות – הנושא חוזר ועולה מדי פעם, וברצוננו לחזור ולהבהיר את הדברים פעם נוספת. מדיניות ניהול הפורום אינה בעד למחוק הודעות אלא אם הן נושאות אופי שיווקי\פרסומי, או במקרים שאופיין של ההודעות פוגע או שהן מכילות עובדות לא נכונות. מדיניות זו מבוטאת בתקנון הפורום, אשר נוסח בהתייעצות עם אנשי מקצוע מומחים לחוקי אינטרנט. כל אחד מכם מקבל על עצמו את התקנון הזה בעצם השתתפותו. אין לנו בעיה עם דעות ועמדות שונות ואנחנו אף מקבלות זאת בברכה, כל עוד הן מובעות בצורה התואמת את הקריטריונים שהזכרנו כאן. כמנהלות הפורום אנחנו גם שומרות לעצמנו את הרשות למחוק הודעות אשר אינן עומדות בתנאי התקנון. ולסיום, אנו מאחלות לכולם המשך פעילות משותפת ונעימה בפורום.

זה קשור לסידן אבל אם טמוקסיפן מגן מפני בריחת סידן למה עליי לקחת גם את הכדור הנוסף? תודה

גלי שלום, לדעתי אין צורך בתוסף סידן בזמן שאת לוקחת טמוקסיפן. אם במהלך בדיקות תקופתיות יתגלה חוסר בסידן אפשר יהיה להוסיפו. בהצלחה, נדב

שלום לכולם אני בת 36 ומקבלת טיפול CAF כימותרפי, בשבוע הבא אני צריכה לעבור טיפול מספר 5. בתחילת הטיפולים נאמר לי שהמחזור החודשי ייפסק , ובאמת הוא נפסק, אבל הופתעתי היום לקבל את המחזור אחרי הפסקה של שלושה חודשים. האם זה סימן למשהו לא תקין ? דבר נוסף, חשבתי שהשיער ינשור לי לגמרי אבל בגוף השיער לא נשר לי, בראש השיער נשר , אבל התחיל לצמוח מחדש בצורה מדולדלת וצומח לא יותר מאורך של ס"מ, האם זה סימן שהשפעת הטיפול פוחתת?

אילנה, היי אני מבינה שהסרטן שלך לא רגיש להורמונים, לכן את עשויה לקבל וסת. אי אפשר ממש לצפות מה יהיה עם המחזור בזמן הטיפולים, ואף אונקולוג לא יודע להגיד במדויק, מה שברור שבדרך כלל הטיפול מפסיק את הווסת. גם שלי לא היה רגיש להורמונים, ואני קיבלתי וסת פעמיים במהלך הטיפולים, שיטפונות שאף פעם לא היו לי קודם לכן, ואחר כך פעם אחת הייתה לי התחלה שהפסיקה אחרי כמה שעות, ומאז נאדא, כלום. ואני כבר כמה חודשים אחרי סיום הטיפול הכימותרפי. לגבי שער הגוף, הוא לא נושר כולו, לפחות אצלי. הגבות הידלדלו אחרי כמה זמן וגם הריסים, כי מה שנשר לא צמח מחדש. מוזר לי שצמח לך שער הראש. לי זה קרה רק בזמן הפסקה אחרי הטיפול החמישי בגלל הניתוח, אבל אחרי הטיפול השישי שוב הוא נשר, והייתה על הראש רק פלומה עדינה (ומגעילה). אני חושבת שאין לך מה להתרגש מהדברים האלה. בסך הכל את מקבלת רעלים (שאת צריכה וחייבת לקבל), והם עושים בלגן בגוף, אז כל אחת מגיבה קצת אחרת. שתזכי לחיים ארוכים ובריאים! ענת

14/12/2003 | 12:41 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

בגיל 36 בהחלט יש אפשרות שמחזור הוסת לא יפסיק בעקבות הטיפול הכימי או שתהיה אי סדירות למשך הטיפולים ובהמשך יחזור להיות סדיר. שער הגוף לא נושר עם CAF, שער הראש נושר ולפעמים צומח במידה קלה לקראת סיום הטיפול. אין זה אומר שהטיפול אינו משפיע.

12/12/2003 | 11:42 | מאת: ג

שמעתי על אפשרות של הדבקת פיאה. האם יש משהי שיכולה לספק לי מידע בנושא. האם קיימת מספרה כזאת באזור ראשל"צ - רחובות.

12/12/2003 | 13:20 | מאת: ענת

תפני ל"כל השיער" הר נבו 5 תל אביב טלפון: 5464973 עושים עבודה מצויינת פיאות משיער טבעי אני מאד ממליצה אפשר להדביק קבוע ואפשר עם מדבקות זמניות תבקשי את יוסי או אבי

12/12/2003 | 14:57 | מאת: קארן

הם מדהימים. אני סיימתי ב"ה עם הנשירה ולמרות זאת נשארתי עם הפיאה המודבקת. זה יפה , נהדר ונח

11/12/2003 | 18:29 | מאת: יונית

היי, האם מישהי שמעה על בדיקת FDG, בדיקה שמאתרת גרורות בשלב ההתחלתי שלהן, וגם כלולה בסל הבריאות? לא בכל בתי החולים יש את הציוד לבדיקה הזו, כי אין הרבה רופאים ומומחים שיודעים להפעיל את המכונות החדישות האלו. האם מישהי נשלחה לכזו בדיקה? האם אתן יודעות שהיא קיימת?

11/12/2003 | 19:58 | מאת: גלית

האם את מתכוונת לבדיקת פט? יש בה חומר שנקלט ונקרא בשם שהזכרת אני נשלחתי לבדיקה כזו מומלץ לעשותה באיכילוב מכון איזוטופים הבדיקה שונה מאחרות כיוון שהיא קשורה לחילופי החומרים בגוף ולכימיה יותר מזה איני יודעת להסביר מכבי לא מאשרים אותה בקלות

11/12/2003 | 22:05 | מאת: שרית

ע"פ מיטב הבנתי, אין שום משמעות או יתרון לגילוי מוקדם של גרורות. ברגע שיש גרורות, זה כבר לא נחשב לגילוי מוקדם. יתרונו של הגילוי המוקדם הוא אך ורק כשהגידול הוא גידול מקומי, בשד. לצערנו, אין כעת שום דרך לרפא סרטן שד גרורותי. יש דרכים לטפל בגרורות, לטפל בכאבים, להאריך חיים, אך לא לרפא לחלוטין. כאשר בוצעו מחקרים מבוקרים, הראו שאין משמעות לזמן הגילוי של הגרורות מבחינת זמן ההשרדות לאחר הגילוי. הטיפול הוא אותו טיפול וגם התוצאות הן אותן תוצאות. החולה נמצאת במעקב, ובדרך כלל תלונות או סימנים אחרים יביאו למציאת הגרורות די מהר. ולכן לא ברור לי הצורך בבדיקות מתוחכמות לגילוי מוקדם של גרורות.

14/12/2003 | 11:55 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

FDG או PET היא בדיקה של מיפוי כל הגוף (לפעמים בצרוף CT) תלוי היכן מבוצע. המיפוי מבוצע על ידי הזרקת גלוקוז רדיואקטיבי המתרכז באופן מועדף ברקמות גידוליות ( וגם באזורים אחרים שאינם גידוליים). PET נמצא בסל לגידולי ריאה, מעי גס, מלנומה. אינו בסל לגידולי שד אלא באופן חריג אם יש הוראה ברורוה לכך. זו לא בדיקת שגרה להערכת מצב גרורותי, משתמשים בה בעיקר לפני ניתוח גדול בגידולים שהוזכרו בכדי לשלול פיזור שיבטל את הניתוח. כושר ההפרדה הוא של גידולים קרוב לסנטימטר (ולא מילימטר). בסרטן שד אין ערך ברור לגילוי גרורות מוקדם, יש מחקרים שבדקו זאת ולא הודגם כי גילוי מוקדם מביא להארכת חיים לעומת נשים שהגילוי היה אצלן עקב סימפטומים או ממצאים גופניים.

11/12/2003 | 08:40 | מאת: ליאורה

שלום רב, אני אמורה להתחיל לקחת טומקספן לאחר כריתה חלקית בשד כטיפול מנעתי. איזה תופעות יש ללקיחת טומקסיפן. נאמר לי שהוא עלול לעלות את הכולסטרול במיוחד למי שגופו מייצר כולסטרול וכן לעלות את השומנים בדם ובעיות בכבד. אשמח לקבל אינפורמציה כמו כן איזה תרופה יכולה להחליף את הטומקסיפן . תודה ליאורה

14/12/2003 | 10:35 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אין עדות להפרעה בכולסטרול עם לקיחת טמוקסיפן. תופעות הלואי העיקריות הן גלי חום, לפעמים הפרעות גנקולוגיות - מרביתן לא סימפטמטיות. ניתן לקבל ארימידקס במקום טמוקסיפן, ארימידקס יעילה רק אם את ללא וסת. היא אינה בסל הבריאות לסרטן שד מוקדם אלא אם כן יש לך סיבה ברורוה מדוע אסור לך לקבל טמוקסיפן.

10/12/2003 | 22:24 | מאת: כרמל

שלום, בשנה שעברה הוצפנו באימיילים בעניין שהדיאודורנטים עם האנטיריספיראנט עלולים לגרום לסרטן השד!!! בתגובה לכך הופיעו תגובות הסותרות את הטענה בכל מקום אפשרי - בפורום הנ"ל, בכולבוטק, ועוד. בשבועיים האחרונים שוב הגיעו אלי לפחות 5 אימיילים בנושא זה! האם יש אמת בדבר? האם יש חידוש בנושא זה? או שפשוט הנושא עשה סבב עולמי וחזר אלינו? בתודה כרמל

11/12/2003 | 00:46 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אי-מייל על הדאודורנט עובר שוב סבב , זאת על פי גולשות ששוב מעלות את הנושא בזמן האחרון. בכדי לקבל את כל השאלות והתשובות בפורום , קיים במעלה הדף פונקציה הנקראת חיפוש , כאשר מכניסים את המילה דאודורנט מקבלים את כל התכתובת שנעשתה בפורום בעניין זה. בברכה, צוות אחת מתשע

12/12/2003 | 21:43 | מאת: כרמל

הקלדתי את המילה על פי המלצתכן ועוד אפשרויות.... ואין תוצאות עבור החיפוש!

10/12/2003 | 21:29 | מאת: תנה

לפרופסור אילן שלןם רב אני בת 44 עם גידול בעל רצפטורים להורמוניים חיוביים בערכים גבוהים עקב טמוקסיפן הרירית מתעבה הרופא המליץ על זלוטקס באופן קבוע כול חודש שאלה ראשונה כמה זמן אפשר לקבל זלוטקס באופן רציף? הרופא המליץ על בדיקת PAPּ ועל בדיקת PEPEL כול חצי שנה מה ההבדל בניהם ? תודה מקרב לב חנה

11/12/2003 | 19:54 | מאת: פרופ' אילן כהן

לחנה. בדרך כלל נותנים זלודכס למשך שנתיים. צריך לבצע בידקה גניקולוגית ומשטח PAP פעם בשנה. PAP הינו משטח ציטולוגי של צואר הרחם. PIPPEL הינה בדיקה בה מחדירים צינורית לחלל הרחם בכדי לקחת דגימה של רירית הרחם. אין צורך לבצע PIPPEL כל זמן שלא נמצאה רירית רחם עבה בבדיקת אולטרהסאונד (כלומר עובי רירית של לפחות 10 ממ). באם אין רירית עבה אין כל צורך לבצע בדיקה זו ובוודאי לא לבצע הבדיקה כל 6 חדשים. זה מוגזם ולא מתקבל על הדעת. בנוסף, באם תמצא רירית רחם עבה, הרי יש לבצע בדיקת היסטרוסקופיה ולא PIPPEL, כי PIPPEL אינו מספיק מדוייק לדגימת רירית הרחם. בברכה פרופסור אילן כהן

10/12/2003 | 15:40 | מאת: לילי

לבנות שלום אני חולה עם גרורות בעצמות. ביום ראשון אני עומדת להתחיל כימותראפיה. פעם בשבוע למשך 8 שבועות,בשילוב של אדריאמיצין וטקסוטר. אשמח לדעת על תופעות לוואי ועוד טיפים קטנים. תודה לילי

10/12/2003 | 17:26 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום לילי, עמותת אחת מתשע מפעילה אתר ובו מידע רב על מחלת הסרטן , טיפולים , זכויות , וגם חדשות. (הקישור לאתר צבוע בכחול ונמצא במעלה הדף) באתר יש פרקים המיועדים לתרופות לנוחיותך החומר הועתק לפורום:- אדריאמיצין(Adriamycin ) דוקסורוביצין ( Doxorubicin ) מה זה אדריאמיצין ? אדריאמיצין היא תרופה כימותרפית הניתנת לטיפול בסרטן השד בצירופים שונים עם תרופות כימותרפיות אחרות. האדריאמיצין גורמת להאטת או עצירת גדילתם של תאי הסרטן בגוף החולה ונחשבת לתרופה חזקה. למי נותנים אדריאמיצין ? התרופה ניתנת כיום לנשים שבלוטות הלימפה שלהן נפגעו מתאי סרטן השד. כיצד נותנים אדריאמיצין ? אדריאמיצין ניתנת בהזרקה לתוך הוריד, בין אם כתרופה עצמאית ובין אם בשילוב עם תרופות כימותרפיות אחרות. לאילו תופעות לוואי יש לצפות ? כידוע, כל אחת מגיבה לתרופות בדרכה שלה ועוצמת תופעות הלוואי , אם הן מופיעות, משתנה מאישה לאישה. רוב תופעות הלוואי המתוארות להלן הן זמניות וצפויות לחלוף עם תום הטיפול. חשוב שתדווחי לצוות המטפל בך אם את אלרגית למשהו ספציפי. במידה ואת את סובלת ממחלות כרוניות , מחלת לב או כל מחלה אחרת עליך ליידע את הרופא לגבי כל התרופות שאת לוקחת באופן קבוע – בין אם הן תרופות על פי מרשם ובין אם הן תרופות מדף הנמכרות ללא מרשם, כולל תוספי מזון, ויטמינים ומוצרים על בסיס צמחי. תופעות לוואי נפוצות נשירת שיער אבדן או התדלדלות השיער נחשבת כאחת מתופעות הלוואי הטראומטיות ביותר ואת עלולה לחוש כעס רב או דיכאון. כאשר השיער נושר יש לכך פעמים רבות השפעה על הדימוי עצמי של החולה ועל איכות החיים שלה. לעתים קשה להתמודד עם תגובותיהם של הסובבים אותך על אבדן שיערך. אם את מרגישה שהם נבוכים ולא יודעים כיצד לנהוג היי את הראשונה לדבר על כך ואז ייקל עליהם לעמוד לצידך ולהציע עזרה ותמיכה. גם כאשר את צפויה לנשירת השיער בעקבות הטיפולים שהותוו לך אל לך להתייאש. גישה מושכלת לנושא והכנה מראש מתאימה תקל עליך את ההתמודדות ותשפר את הרגשתך. זכרי תמיד שהניסיון של כל חולה וחולה הוא שונה. תופעת הנשירה או ההתדלדלות של השיער עלולה להתחיל כשבועיים לאחר תחילת השימוש באדריאמיצין. פרטים נוספים על דרכי ההתמודדות עם התופעה תוכלי למצוא בחוברת על נשירת שיער. פצעים בפה ( mucositis ) - טיפול שיניים לפני תחילת הטיפול הכימותרפי חשוב שתפני לרופא השיניים לבדיקה כוללת. בעקבות הבדיקה תקבלי את כל טיפולי השיניים והחניכיים הנחוצים לקראת הכימותרפיה, במגבלות הזמן שנותר עד לטיפול הרפואי. רופא השיניים והשיננית ידריכו אותך כיצד לשמור על היגיינת הפה כך שרמת החיידקים בו תהיה מינימלית, וזאת למניעת סיבוכים אם יופיעו ולהפחתת עוצמתם: - השתמשי במברשת שיניים רכה, - שטפי את הפה מספר פעמים ביום עם תמיסה של סודה לשתיה או מלח מומסים במים חמים, הקפידי לשתות לפחות 8 כוסות נוזלים ביום - הימנעי מעישון ומשתיית נוזלים חריפים או חומציים (דוגמת מיצי הדרים ). מספר חולות עלולות לסבול מפצעים בפה, בלשון או בחניכיים, ועל מנת למנוע זיהום הפצעים יש להקפיד על היגיינת הפה במהלך הטיפול. בחילות והקאות הסיכוי לסבול מבחילות והקאות מותנה בסוג התרופות בהן משתמשים ובמינונן, כמו גם בתכונותיך האישיות. למשל , אם את נוטה בדרך כלל לחרדות או בחילות בנסיעה את עלולה לסבול מהתופעות גם בעקבות הטיפול. הסימפטומים עלולים להופיע מיד בתום הטיפול או עד למספר שעות לאחר סיומו. במקרים אחדים זה נמשך מספר שעות אך זה יכול לקחת גם מספר ימים. רצוי שתדווחי על התגובות לצוות המטפל היות וניתן להפחית את עצמת התגובות על ידי תרופות שיותאמו לצרכיך באופן אישי. לעתים נדרש שילוב של תרופות אחרות או נוספות להשגת הקלה. הקפידי לשתות לפחות 8 כוסות נוזלים בום, הימנעי ממזון שמן, מארוחות דשנות וממאכלים חומציים ( כמו עגבניות, ופרי הדר ) או מאכלים חריפים ומתובלים. שיטות שונות של רפואה משלימה - טכניקות הרפיה, היפנוזה או ארומטרפיה - עשויות לסייע להקלת תופעות הלוואי ולחיזוק המערכת החיסונית. שינויים בצבע השתן את עשויה להבחין שהשתן שלך מאדים מיד עם תחילת הטיפול באדריאמיצין. אל תיבהלי, זה לא דם , זו תופעה צפויה הנמשכת יום או יומיים לאחר קבלת הטיפול. במידה והתופעה נמשכת זמן רב יותר או אם את מרגישה כאב או אי נוחות בעת מתן שתן דווחי על כך לרופא. פגיעה בתאי הדם אם הבדיקות מראות על ספירת תאים לבנים נמוכה משמעות הדבר שהגוף שלך חשוף יותר לזיהומים. על כן חשוב ביותר לדווח לצוות המטפל על כל תופעה היכולה להעיד על קיומו של זיהום כמו הצטננות, עליית חום הגוף או כאב גרון. במידת הצורך יש לקחת אנטיביוטיקה, כמובן רק לאחר התייעצות עם הרופא. עליך לנקוט כאמצעי זהירות על מנת להקטין את הסיכון לזיהום : השתדלי לא להימצא בסביבת אנשים וא ילדים מצוננים או חולים; לבשי כפפות ומכנסיים ארוכים בעת העבודה בגינה; אל תגעי בפסולת של בעלי חיים; שמרי על ניקיון הפצעים או השריטות שבגופך; הקפידי על היגיינה אישית ועל ביצוע טיפולי שיניים כסדרם; אל תגזרי את העור סביב הציפורניים. רמת תאים אדומים נמוכה מעידה על אנמיה המתבטאת בעייפות, קוצר נשימה והרגשה כללית גרועה. סימפטומים אלו יכולים גם לנבוע מסיבות אחרות אך בכל מקרה רצוי שתדווחי עליהם לצוות הרפואי המטפל בך. תאי הדם האדומים משתקמים בדרך כלל בכוחות עצמם אך במקרה הצורך נותנים עירוי. הקפידי על מנוחה רבה. רמת תאי קרישה נמוכה עלולה להעמיד אותך בסכנת חבלות ופציעות. במקרה של דימומים (למשל בעת ניקוי השיניים) דווחי על כך לצוות המטפל בך. במקביל, השתמשי במברשת שיניים רכה ולא בקיסמי שיניים או חוט דנטלי. השתמשי רק במסיר שיער חשמלי ולא בסכין גילוח ואל תיקחי תרופות המכילות אספירין מבלי להתייעץ עם הרופא. במקרה הצורך יינתן עירוי של תאי קרישה. גירויים בעור "כוויות" או פריחות בעור עלולות להופיע, ולהכאיב, במקומות בגופך אשר טופלו בהקרנות בשלב מוקדם יותר של המחלה. התייעצי עם הרופא כיצד לטפל בתופעה ולהפחית את אי נוחות. שינויים בציפורניים את עלולה להבחין בשינויי צבע שיחולו בציפורני אצבעות הידיים והרגליים והן גם תהיינה שבירות יותר. הקפידי לנקות את ציפורניך מדי יום. את יכולה להשתמש בלק לציפורניים אך לא בציפורניים מלאכותיות. תופעות לוואי נדירות ירידה בתיאבון השתדלי לאכול ארוחות קטנות לעתים קרובות במהלך היום. אם אינך אוכלת מספיק ניתן להיעזר בתוספי מזון, אך זכרי תמיד שהתוספים אינם באים במקום האוכל. שינוים בחוש הטעם וחוש הריח את עלולה להרגיש טעם מתכתי בפה ומאכלים ומשקאות שאהבת בעבר פתאום לא יהיו לטעמך. תופעות אלו עלולות להימשך מספר חודשים. השתדלי להימנע מאכילה או שתיית מזון שריחו או טעמו מרתיעים אותך, החליפי מזונות בעלי ריח דומיננטי ( כמו דגים או בשר אדום) במזונות חסרי ריח או בעלי ריח מתון, והשתמשי בעשבי תיבול לשיפור הטעמים. שלשולים דווחי לרופא המטפל על כל מקרה של צואה נוזלית ושלשולים. הרופא עשוי לרשום לך תרופה לעצירת השלשול. הקפידי לשתות כמויות נוזלים גדולות מהרגיל ( כולל מרק צח ותוספי מזון נוזליים ), אכלי מזונות קלים ו"חלקים" כמו בננות, אורז, רסק תפוחי עץ, תפוחי אדמה. אם למרות זאת השלשולים נמשכים או את חשה בסחרחורות עדכני את הצוות הרפואי המטפל בך. נזק ללב תופעה זו נחשבת לנדירה. במידה ואת מבחינה בקוצר נשימה, שיעול חריג, התנפחויות בקרסול, כאבים בחזה ופעימות לב מהירות או לא סדירות דווחי על כך מיד לרופא המטפל. פגיעות בכושר הפריון במידה ואת עדיין בגיל הפריון בעת קבלת הטיפול באדריאמיצין סדירות המחזור החדשה שלך עלולה להיפגע או אפילו להיפסק לתמיד. גם הדחף המיני עלול להיפגע ואת צפויה להופעת סימפטומים מקובלים של גיל המעבר כמו גלי חום, יובש בנרתיק. מידע מורחב על הנושא תוכלי למצוא בפרק על התמודדות עם תופעות גיל המעבר. אדריאמיצין מסוכנת לעובר שטרם נולד ועל כן עליך להקפיד על שימוש באמצעי מניעה לא הורמונליים כל עוד הנך מטופלת בתרופה. הימנעי גם מהנקה במשך תקופת הטיפול. במידה ואת בהריון בעת התחלת הטיפול באדריאמיצין יהיה עליך לשקול בעזרת הרופאים את האפשרות להפסקת ההריון לפני תחילת הטיפול באדריאמיצין. כיבים ופצעים בעור גם אם הטיפול ניתן לך במשנה זהירות ועל ידי צוות מיומן קיימת הסכנה שהתרופה תדלוף מהוריד למקום הזריקה. כאשר זה קורה נוצרת במקום כוויה מקומית. את רוב הכוויות הללו ניתן לטפל והן נרפאות. לעתים רחוקות מתפתחות הכוויות למעין כיבים בעור הדורשים טיפול ועלולים להצריך השתלת עור. במקרים קיצוניים הדליפה יכולה להיות ממקום אחר שאינו קשור למקום הזריקה. אם את מבחינה באדמומיות, נפיחות וכאב במקום הזריקה דווחי על כך מיד לצוות המטפל ואל תטפלי במקום הפגיעה בכוחות עצמך. רגישות לשמש כתוצאה מהטיפול באדריאמיצין עורך יהיה רגיש יותר לשמש, מה שעלול להתבטא בגירוי, פריחה או אפילו כוויה. הרגישות לשמש יכולה להישאר גם לאחר סיום הטיפול הכימותרפי. הימנעי מחשיפה ממושכת לשמש, בעיקר בשעות החמות. בעת שהיה בשמש הקפידי ללבוש בגדים מגינים, משקפי שמש וכובע רחב שוליים. על המקומות החשופים בעורך מרחי קרם עם מקדם הגנה מס. 15 לכל הפחות. טקסוטר Taxotere (Docetaxel ) טקסוטר הוא שם מותג של תרופה הנמצאת בשימוש לטיפול כימותרפי בסרטן השד והמוכרת לרוב בשם זה . השם השורשי (גנרי) של התרופה הוא Docetaxel, והיא שייכת לקבוצת התרופות הנקראת טקסואידים ( Taxoids ) . למי נותנים טקסוטר ? טקסוטר ניתן במקרים בהם הסרטן מתקדם והתפשט באזור השדיים או במקרים של סרטן שד משני (סרטן שהתפשט לחלקי גוף אחרים), לאחר שהסרטן לא הגיב לתרופות כימותרפיות אחרות. עם ההתקדמות המדעית לגבי התאמת הטיפול הכימותרפי לאופי הגידול ממליצים הרופאים לפעמים את הטיפול בטקסוטר גם לסרטן שד ראשוני. בישראל תרופה זו טרם נכללת בסל הבריאות כתרופה מאושרת כטיפול ראשוני. כיצד פועל הטקסוטר ? דרך פעולתו של הטקסוטר שונה מזו של תרופות כימותרפיות אחרות ומכאן חשיבותו במקום בו החולה לא הגיבה לתרופות האחרות. כאשר תאים נורמלים מתחילים להתחלק נוצרות צורות הנקראות מיקרוטובולים (microtubules), וכאשר התאים הנורמלים חדלים להתחלק המיקרוטובולים נשברים או נהרסים. במקרה של תאי סרטן הטקסוטר מפסיק את הריסתם של המיקרוטובולים. תאי הסרטן נחסמים על ידי המיקרוטובולים וכך אין ביכולתם להתרבות ולגדול. כיצד ניתן הטקסוטר ? הטקסוטר ניתן באינפוזיה לתוך הוריד ביד או בזרוע. בדרך כלל ניתנים ארבעה עד ששה טיפולים אמבולטוריים מדי שלושה שבועות למשך שעה בכל פעם. לעתים ניתן הטקסוטר בשילוב עם סוגי כימותרפיה אחרים או תרופות אנטי סרטניות אחרות. לאחר שנים או שלושה טיפולים מתבצעת בדרך כלל הערכה לגבי יעילות הטיפול. מהן תופעות הלוואי של הטקסוטר ? כמו לכל תרופה אחרת גם לטקסוטר יש תופעות לוואי. יחד עם זאת, כדאי תמיד שתזכרי שכל חולה מגיבה לתרופות בצורה שונה ויש כאלו הסובלות מתןפעות לוואי ויש כאלו שלא. בכל מקרה תופעות הלוואי של הטקסוטר ניתנות לשליטה. אם את מקבלת תרופות כימותרפיות או אנטי סרטיות אחרות ביחד עם הטקסוטר עלולות להיות לך תופעות לוואי נוספות. השפעות על הדם לטקסוטר תיתכן השפעה חולפת על מח העצם ( מקום יצירת תאי הדם) , המתבטאת בספירה נמוכה של תאי דם לבנים ( סיכון מוגבר לזיהומים), ספירה נמוכה של תאי קרישה (סיכון לדימומים ופציעות) ולעתים ספירה נמוכה של תאי דם אדומים (אנמיה). ספירת הדם תרד בדרך כלל כשבעה ימים לאחר התחלת הטיפול. ירידה מתחת לרמה מסוימת עלולה לגורם לדחיית הטיפול הבא ועל כן מתבצעות בדיקות דם סדירות במהלך כל הטיפול. נשירת שיער ( Alopecia ) ברוב המקרים ינשור השיער בעקבות הטיפול, כולל שיער הגוף העפעפים והריסים. הנשירה מתחילה בהדרגה כשבועיים לאחר תחילת הטיפול אך התקדמות הנשירה מהירה ביותר, לעתים תוך מספר ימים. נשירת השיער היא זמנית וכחודש לאחר סיום הטיפול צפויה צמיחת שיער מחודשת. לעתים ניתן להקטין את נשירת השיער על ידי קירור הקרקפת, כמתואר בפרק על כימותרפיה. עקצוצים ותחושת נימול בידים וברגלים במקרים אחדים מעידים חולים המטופלים בטקסוטר על תחושות עקצוץ ונימול בגפיים. תחושות אלו נובעות מהשפעת הטקסוטר על העצבים והתופעה מוכרת בשם נוירופטיה פריפרלית (peripheral neuropathy ) . במקרים של תחושות חזקות יתכן ויהיה צורך להפחית את מינון התרופה או להפסיקה לחלוטין. תופעת הלוואי הזו נעלמת לאחר מספר חודשים. כאבי פרקים ושרירים כאבי שרירים או כאבי פרקים יכולים להופיע יומיים שלושה לאחר שקיבלת את הטיפול אשר יחלפו בדרך כלל לאחר מספר ימים. אם את סובלת מכאבים ניתן לקחת משככי כאבים להקלה. עייפות את עלולה לחוש עייפות כבדה לאחר הטיפול ותחושה זו יכולה להימשך כשבוע . הקפידי לנוח הרבה. בחילה בחילה קלה הינה תופעת לוואי רווחת . התחושה מופיעה מספר שעות לאחר הטיפול אך בדרך כלל נותנים תרופה למניעת הבחילה. שלשולים שלשולים קלים עלולים להופיע בעקבות הטיפול, בהם ניתן לטפל תרופתית בהתאם להוראות הרופא. תגובה אלרגית תגובה אלרגית לטקסוטר תופיע בדרך כלל תוך עשר הדקות הראשונות מתחילת הטיפול. לפני התחלת הטיפול נוהגים לתת תערובת של תרופות שמטרתן לצמצם את הסיכוי לתגובה אלרגית. במהלך הטיפול החולה נמצאת במעקב צמוד כך שניתן לטפל מיידית בכל תגובה העלולה להופיע. עוצמת התגובות יכולה לנוע מבינונית לחמורה והן מתבטאות בהסמקה חזקה, גירויי עור, כאבי גב, קוצר נשימה, עילפון, חום וצמרמורות. במקרה של תגובה חריפה הטיפול בטקסוטר יופסק מיד ולא יחודש. שינויים בקצב הלב במקרים נדירים עלול הטקסוטר לגרום להאטת קצב הלב ועל כן תימצאי במעקב צמוד במהלך הטיפול. במידה ותופעות אלו אכן קורות מטפלים בהן מיידית ובקלות ולא יהיה צורך בהפסקת הטיפול. תגובות אלו אינן דומות לתגובות האלרגיות המתוארות לעיל. פצעים בפה ייתכנו פצעים בפה בהם ניתן לטפל על ידי חומרי שטיפה שיומלצו על ידי הצוות המטפל. השפעות על הכבד לטקסוטר עלולה להיות השפעה זמנית על תפקוד הכבד ועם סיום הטיפול יחזור גם הכבד לתפקוד נורמלי. בדיקות הדם הסדירות המתבצעת במהלך הטיפול מיועדות גם למעקב אחרי תופעת לוואי זו. כאבים במקום הזריקה במקרים אחדים ייתכן שתחושי כאב במקום בו הוחדר המזרק או במקום אחר לאורך הוריד. במקרה כזה דווחי על כך לצוות המטפל. לאחר מספר שבועות תיתכן התקשות והתכהות כמספר סנטימטרים מעל למקום החדרת המזרק, אך זה יחלוף עם הזמן. עליה במשקל וצבירת נוזלים בעקבות הטיפול עלול הגוף לצבור נוזלים ( oedema ) ולגרום להתנפחות הרגליים והקרסוליים. תיתכן גם עליה במשקל שתיעלם לאחר סיום הטיפול. התרופות הניתנות למניעת התגובה האלרגית פועלות גם להפחתת הסיכון שבהצטברות הנוזלים. תגובות בעור פריחה על העור עלולה להתפתח בכל מקום בגוף אך לרוב זה קורה על הידיים והרגליים. העור נהיה יבש, אדום ומתקלף. ניתן להקל על התופעה על ידי שימוש בקרם ידיים על בסיס גליצרין. תגובות בציפורניים לאחר מספר טיפולים בטקסוטר הציפורניים עלולות לשנות את צבען, אך תופעה זו חולפת לאחר מספר חדשים. קבלת תמיכה אם יש לך חששות לגבי הטיפול בטקסטוטר את יכולה לשוחח על כך עם הצוות המטפל בך. גם שיחה עם מישהי שעברה את הטיפול בעבר יכולה לסייע, וזאת במסגרת קבוצת תמיכה או בקשר אישי. טקסוטר Taxotere (Docetaxel ) טקסוטר הוא שם מותג של תרופה הנמצאת בשימוש לטיפול כימותרפי בסרטן השד והמוכרת לרוב בשם זה . השם השורשי (גנרי) של התרופה הוא Docetaxel, והיא שייכת לקבוצת התרופות הנקראת טקסואידים ( Taxoids ) . למי נותנים טקסוטר ? טקסוטר ניתן במקרים בהם הסרטן מתקדם והתפשט באזור השדיים או במקרים של סרטן שד משני (סרטן שהתפשט לחלקי גוף אחרים), לאחר שהסרטן לא הגיב לתרופות כימותרפיות אחרות. עם ההתקדמות המדעית לגבי התאמת הטיפול הכימותרפי לאופי הגידול ממליצים הרופאים לפעמים את הטיפול בטקסוטר גם לסרטן שד ראשוני. בישראל תרופה זו טרם נכללת בסל הבריאות כתרופה מאושרת כטיפול ראשוני. כיצד פועל הטקסוטר ? דרך פעולתו של הטקסוטר שונה מזו של תרופות כימותרפיות אחרות ומכאן חשיבותו במקום בו החולה לא הגיבה לתרופות האחרות. כאשר תאים נורמלים מתחילים להתחלק נוצרות צורות הנקראות מיקרוטובולים (microtubules), וכאשר התאים הנורמלים חדלים להתחלק המיקרוטובולים נשברים או נהרסים. במקרה של תאי סרטן הטקסוטר מפסיק את הריסתם של המיקרוטובולים. תאי הסרטן נחסמים על ידי המיקרוטובולים וכך אין ביכולתם להתרבות ולגדול. כיצד ניתן הטקסוטר ? הטקסוטר ניתן באינפוזיה לתוך הוריד ביד או בזרוע. בדרך כלל ניתנים ארבעה עד ששה טיפולים אמבולטוריים מדי שלושה שבועות למשך שעה בכל פעם. לעתים ניתן הטקסוטר בשילוב עם סוגי כימותרפיה אחרים או תרופות אנטי סרטניות אחרות. לאחר שנים או שלושה טיפולים מתבצעת בדרך כלל הערכה לגבי יעילות הטיפול. מהן תופעות הלוואי של הטקסוטר ? כמו לכל תרופה אחרת גם לטקסוטר יש תופעות לוואי. יחד עם זאת, כדאי תמיד שתזכרי שכל חולה מגיבה לתרופות בצורה שונה ויש כאלו הסובלות מתןפעות לוואי ויש כאלו שלא. בכל מקרה תופעות הלוואי של הטקסוטר ניתנות לשליטה. אם את מקבלת תרופות כימותרפיות או אנטי סרטיות אחרות ביחד עם הטקסוטר עלולות להיות לך תופעות לוואי נוספות. השפעות על הדם לטקסוטר תיתכן השפעה חולפת על מח העצם ( מקום יצירת תאי הדם) , המתבטאת בספירה נמוכה של תאי דם לבנים ( סיכון מוגבר לזיהומים), ספירה נמוכה של תאי קרישה (סיכון לדימומים ופציעות) ולעתים ספירה נמוכה של תאי דם אדומים (אנמיה). ספירת הדם תרד בדרך כלל כשבעה ימים לאחר התחלת הטיפול. ירידה מתחת לרמה מסוימת עלולה לגורם לדחיית הטיפול הבא ועל כן מתבצעות בדיקות דם סדירות במהלך כל הטיפול. נשירת שיער ( Alopecia ) ברוב המקרים ינשור השיער בעקבות הטיפול, כולל שיער הגוף העפעפים והריסים. הנשירה מתחילה בהדרגה כשבועיים לאחר תחילת הטיפול אך התקדמות הנשירה מהירה ביותר, לעתים תוך מספר ימים. נשירת השיער היא זמנית וכחודש לאחר סיום הטיפול צפויה צמיחת שיער מחודשת. לעתים ניתן להקטין את נשירת השיער על ידי קירור הקרקפת, כמתואר בפרק על כימותרפיה. עקצוצים ותחושת נימול בידים וברגלים במקרים אחדים מעידים חולים המטופלים בטקסוטר על תחושות עקצוץ ונימול בגפיים. תחושות אלו נובעות מהשפעת הטקסוטר על העצבים והתופעה מוכרת בשם נוירופטיה פריפרלית (peripheral neuropathy ) . במקרים של תחושות חזקות יתכן ויהיה צורך להפחית את מינון התרופה או להפסיקה לחלוטין. תופעת הלוואי הזו נעלמת לאחר מספר חודשים. כאבי פרקים ושרירים כאבי שרירים או כאבי פרקים יכולים להופיע יומיים שלושה לאחר שקיבלת את הטיפול אשר יחלפו בדרך כלל לאחר מספר ימים. אם את סובלת מכאבים ניתן לקחת משככי כאבים להקלה. עייפות את עלולה לחוש עייפות כבדה לאחר הטיפול ותחושה זו יכולה להימשך כשבוע . הקפידי לנוח הרבה. בחילה בחילה קלה הינה תופעת לוואי רווחת . התחושה מופיעה מספר שעות לאחר הטיפול אך בדרך כלל נותנים תרופה למניעת הבחילה. שלשולים שלשולים קלים עלולים להופיע בעקבות הטיפול, בהם ניתן לטפל תרופתית בהתאם להוראות הרופא. תגובה אלרגית תגובה אלרגית לטקסוטר תופיע בדרך כלל תוך עשר הדקות הראשונות מתחילת הטיפול. לפני התחלת הטיפול נוהגים לתת תערובת של תרופות שמטרתן לצמצם את הסיכוי לתגובה אלרגית. במהלך הטיפול החולה נמצאת במעקב צמוד כך שניתן לטפל מיידית בכל תגובה העלולה להופיע. עוצמת התגובות יכולה לנוע מבינונית לחמורה והן מתבטאות בהסמקה חזקה, גירויי עור, כאבי גב, קוצר נשימה, עילפון, חום וצמרמורות. במקרה של תגובה חריפה הטיפול בטקסוטר יופסק מיד ולא יחודש. שינויים בקצב הלב במקרים נדירים עלול הטקסוטר לגרום להאטת קצב הלב ועל כן תימצאי במעקב צמוד במהלך הטיפול. במידה ותופעות אלו אכן קורות מטפלים בהן מיידית ובקלות ולא יהיה צורך בהפסקת הטיפול. תגובות אלו אינן דומות לתגובות האלרגיות המתוארות לעיל. פצעים בפה ייתכנו פצעים בפה בהם ניתן לטפל על ידי חומרי שטיפה שיומלצו על ידי הצוות המטפל. השפעות על הכבד לטקסוטר עלולה להיות השפעה זמנית על תפקוד הכבד ועם סיום הטיפול יחזור גם הכבד לתפקוד נורמלי. בדיקות הדם הסדירות המתבצעת במהלך הטיפול מיועדות גם למעקב אחרי תופעת לוואי זו. כאבים במקום הזריקה במקרים אחדים ייתכן שתחושי כאב במקום בו הוחדר המזרק או במקום אחר לאורך הוריד. במקרה כזה דווחי על כך לצוות המטפל. לאחר מספר שבועות תיתכן התקשות והתכהות כמספר סנטימטרים מעל למקום החדרת המזרק, אך זה יחלוף עם הזמן. עליה במשקל וצבירת נוזלים בעקבות הטיפול עלול הגוף לצבור נוזלים ( oedema ) ולגרום להתנפחות הרגליים והקרסוליים. תיתכן גם עליה במשקל שתיעלם לאחר סיום הטיפול. התרופות הניתנות למניעת התגובה האלרגית פועלות גם להפחתת הסיכון שבהצטברות הנוזלים. תגובות בעור פריחה על העור עלולה להתפתח בכל מקום בגוף אך לרוב זה קורה על הידיים והרגליים. העור נהיה יבש, אדום ומתקלף. ניתן להקל על התופעה על ידי שימוש בקרם ידיים על בסיס גליצרין. תגובות בציפורניים לאחר מספר טיפולים בטקסוטר הציפורניים עלולות לשנות את צבען, אך תופעה זו חולפת לאחר מספר חדשים. קבלת תמיכה אם יש לך חששות לגבי הטיפול בטקסטוטר את יכולה לשוחח על כך עם הצוות המטפל בך. גם שיחה עם מישהי שעברה את הטיפול בעבר יכולה לסייע, וזאת במסגרת קבוצת תמיכה או בקשר אישי. בברכה ובהצלחה, צוות אחת מתשע

10/12/2003 | 17:43 | מאת: ג'ואי

בת כמה את?

10/12/2003 | 22:31 | מאת: חן

התופעות של האדריאמיצין לא כל כך קשות , אם הרופא שלך מצייד אותך בתרופות הנכונות , יש כאלה שעוברות את הטיפול כמעט ללא תופעות לוואי ( אם מתמזל מזל) השיער נושר לגמרי ! והחוויה קשה ביותר מבחינה נפשית אבל מה זה שיער לעומת חיים? בהצלחה

11/12/2003 | 14:17 | מאת: לילי

אני בת 40.

11/12/2003 | 09:57 | מאת: אריק

כל תרופה משפיעה לטובה או לרעה (תופעות לוואי) בהתאם למבנה הגנטי של האדם, ולכן לא תוכלי לדעת עד אשר תקבלי את התרופה. אישתי קיבלה את הכימותרפיה שאת מתארת ולא סבלה משום תופעת לוואי למעט החלק הקשה של אובדן השיער בגוף. בתקופה זו של השנה פיאה על הראש היא יחסית נוחה (בקיץ החום מעט משגע...), וכדאי שתבחרי לך פיאה זהה לתסרוקתך הנוכחית לפני שהשיער נושר (השיער נושר כעבור מספר שבועות מתחילת הטיפול). הכל תלוי גם בנפש - אם תגיעי לטיפול בהחלטה שאת ממשיכה לחיות, ממשיכה לעבוד ולא עוסקת כל הזמן במחלה - יש סיכוי שתוכלי לדווח לנו בעוד מספר חודשים שהטיפול עבר ללא כל בעיה. שיהיה לך בהצלחה רבה !

11/12/2003 | 13:02 | מאת: מירב - נציגה רפואית בכירה

הי, כמו שציינו כבר כאן לפני סוגי תופעות הלוואי הינן אינדיבידואליות, אך הספרות הרפואית מדווחת על Fatigue - "עייפות ותשישות" , פיזית ונפשית ברמה של 60%-90% במשך הטיפולים הכימותראפיים, הרדיותראפיים ולאחריהם. כיום יש תכשירים, אשר ביכולתם למזער את התופעות במקור היוצרותם (ברמה האדרנלית*) ובכך לסייע בהתמודדות עם התופעות ומבלי להפריע להמהלך הטיפולים. * הנושא פורסם בהרחבה ב Lancet 2003; 361: 1881-93 עם פירוט תופעות הלוואי המוכרות והמיוחסות למחלת הסרטן והטיפולים הכרוכים בו. בכל מקרה הנני ממליצה להתייעץ, תמיד, עם רופא מומחה אשר מכיר את תכשירים והפיתוחים החדשים ויוכל לייעץ לך בהתם (יש כאלה גם באתר הזה). החלמה מהירה, מירב

10/12/2003 | 12:05 | מאת: יעל

לאחר כמה זמן, מאז סיום הפסקת הטיפול בטמוקסיפן, מומלץ להכנס להריון? טופלתי במשך שנתיים בזולדקס וטמוקסי, עכשיו עליי להמשיך עם הטמוקסיפן תודה מראש על תשובתך יעל

10/12/2003 | 22:04 | מאת: פרופ' אילן כהן

ליעל חודש לאחר הפסקת הטיפול את יכולה לנסות להרות. אך זאת במידה והאונקולוג המטפל מסכים. בברכה פרופסור אילן כהן

10/12/2003 | 12:03 | מאת: דליה

שלום לכן חליתי בסרטן השד עם גרורות בעצמות. שמעתי על ד"ר דוד שדה כמרפא, ועל היפרתרמיה אצל ד"ר ברנר. אשמח לשמוע חוויות מכאלה שעברו טיפולים אצל ד"ר שדה והיפרתרמיה תודה דליה

10/12/2003 | 12:45 | מאת: אריק

דליה, אני מציע לך להתרחק משניהם (אני מעדיף לא להרבות במלים במסגרת זו). אם היפרתרמיה רלבנטית (מקומית או בכל הגוף), כדאי לך לפנות לבית חולים הדסה.

14/12/2003 | 18:45 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

לאריק המלצתך היא גרימת נזק לחולות הסרטן שיכולות להפיק ולקבל חיים חדשים בשיטות השונות מהמקובלות חומר למחשבה

10/12/2003 | 11:01 | מאת: שולי

שלום אריק, קראתי את תגובתך לשאלתי ואני שמחה לדעת את אשר סיפרת. שאלתי לא באה לנגח או לפגוע אלא אך ורק בכדי .לדעת האם מאחורי ההמלצות והידע עומד אדם רציני.לא פעם אנו נתקלות ב"המלצות" אשר טיבן איננו ברור ואיננו רציני ואתה יודע כמה אנו רגישות.אני מאחלת לך המשך מאבק אישי מוצלח ובריאות שלמה לכולנו .

10/12/2003 | 11:27 | מאת: אריק

אני מאחל מאבק מוצלח לכולן ,והשיר המתאים לך מצ"ב : לא תנצחו אותי / נעמי שמר מחלוני אני רואה רחוב כמו נהר גואה ואנשים לעבודת יומם הולכים ותינוקות של בית רבן עם הילקוט על גבם ובידיהם כמה ענפי הדס פורחים פתאום זה בא ומתבהר ולעצמי אני אומר לא לא לא תנצחו אותי לא מנצחים אותי כל כך מהר מחלוני אני רואה מטוס ממריא, מטוס דואה ומתחבא בעננים הרחוקים אני שומע מכונה במנגינה הנכונה שמתגלגלת בחוצות ובשווקים פתאום זה בא ומתבהר… בחלוני אביב וסתיו ויום גשום , ויום שרב ואור וחושך, ויחיד ומקהלה זה מתערבב זה מתערבל שירי קינה, שירי הלל ולפעמים זו המולה אחת גדולה אבל פתאום זה מתבהר…

10/12/2003 | 11:29 | מאת: רונית א

שלום אריק, דבריך תמיד מחממים את הלב, אבל טרם ענית לשאלתה של שולי - מי אתה ? האם תוכל לספר לנו מהיכן הידע ומדוע המעורבות ?

05/03/2012 | 18:02 | מאת: עמי וגילה רחמים

סרט ושמו סרטן ילדתנו האמיצה והנדירה כותבת תוך כדי מאבק במחלה. שותפים למאבק ומטעיני המצברים הם המשפחה והחברים הרבים שלא מרפים, לא עוזבים ומחזקים ומחזקים ( הם טוענים שהם משירי מתחזקים ) ובל נשכח את צוות המחלקה האונקולוגית בבית החולים איכילוב. אנשי מקצוע מיוחדים ובני אדם רגישים מתחשבים שנותנים הכל מכל. מאמצים את דרכה ועוצמותיה של שירי. עוצמות שלא תוכלנה להניח לסרטן בעצמות עוצמות שמנצחות כל סרטן. http://shirile.blogspot.com/

10/12/2003 | 08:18 | מאת: מיכל

רציתי להתייעץ אם אני סתם לחוצה ,הייתי אצל כירורוג שאבחן גוש בשד בבדיקת אוטראסאונד כתבו במבנה פיברוציסטלי ללא עדות לגושים ציסטיים או סולידיים,ביקשתי לקבוע תור זה לא התאפשר ,הרופא הסתכל על הבדיקות מבלי שהייתי לידו ומסר דרך מזכירתו שהכל בסדר וזהו !!!!!!!!!!!!!

10/12/2003 | 11:53 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מיכל, מאחר וחסרים פרטים רבים, קשה לתת אבחנה מוסמכת דרך הפורום. אנו ממליצות וזו זכותך לקבל תור לכירורג באופן אישי ולא טלפונית ולקבל את כל ההסברים הדרושים. והיה וזה לא מתאפשר בקשי את האולטראסאונד ופני לרופא כירורג שד אחר. בברכה, צוות אחת מתשע