פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

13/08/2003 | 22:50 | מאת: זוהרה *

לאחר שני ניתוחי שד וביופסיות הרופא שראה אותי המליץ ללכת לרופא אונקולוגי והמליץ שאקח את התרופה טמוקסיפן. חיפשתי ברשת וקראתי שיש לתרופה הזאת תופעות לוואי כמו סרטן ברירית הרחם, קטרק, פקקת ורידים ועוד. מה הטעם לקחת תרופה שתמנע סרטן ומצד שני תהרוס את הגוף. אולי צריך לשבת בשקט ולחכות באם יהיה סרטן לטפל בו, מה אתם אומרים? לילה טוב. זוהרה*

14/08/2003 | 00:42 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום זוהרה, בכדי שנוכל לשלוח את שאלתך לאחד מיועצי הפורום חסרים פרטים בשאלתך . מה היתה האבחנה בניתוחי השד שעברת והביופסיות? ומהו גילך? בברכה, צוות אחת מתשע

תודה על תגובתכן המהירה אני מעל גיל חמישים, עשיתי שני ניתוחים לצורך ביופסיות. המנתח אמר לי שהתשובות לא טובות. הידע שלי באנגלית הוא בסיסי ולכן אני לא מבינה את הדוח הרפואי. האם אפשר לשלוח את הממצאים הפתלוגיים לאיזה פקס כדי שיסבירו לי מה כתוב שם. די מתסכל לא להבין מה כתוב בדיוק. אודה בעד תשובה. תודה. זוהרה *

13/08/2003 | 21:05 | מאת: רז

קראתי ש-רשות התרופות האמריקאית f.d.a עורכת בדיקה/חקירה בנושא ה-"איפרקס" . אשמח לדעת מה ידוע לנו על כך ומה המדיניות הנקוטה במחוזותינו. תודה.

19/08/2003 | 22:19 | מאת: ד"ר אילן רון

רז שלום, ישנם שני תנאים לקבלת אפרקס במחוזותינו:אנמיה מתחת 9.0 גר./% המוגלובין ורמות ההורמון דרכו עובד האפרקס בכליה הנקרא אריתרופוייטין מעל רמה מסוימת. אם מתקיימים שני תנאים אלו ניתן לקבל את האפרקס מהקופות.

13/08/2003 | 15:31 | מאת: אחות מודאגת

אחותי בת 41 לאחר ניתוח כריתה ובעיצומם של טיפולים כימותריים (CMF). קיבלה כבר 5 טיפולים מתוך 12. והיום, היא אינה רוצה להגיע לטיפול ואומרת שלעולם לא תלך יותר. מה עושים?

13/08/2003 | 17:16 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אנו ממליצות שתיפני למרפאת היום בו אחותך מקבלת את הטיפול , ואולי האחות או מישהו מן הצוות ינסה לשכנע אותה . שנית קיימת עובדת סוציאלית בכל מכון אונקולוגי , ניתן לפנות אליה ולבקש שתסייע. שלישית לעמותת אחת מתשע יש קו תמיכה - הקו החם נועד לשמש כתמיכה לחולות סרטן השד ובני משפחותיהן, הקו מופעל על ידי מתנדבות שעברו את המחלה. אולי אחותך היתה רוצה לדבר עם אחת המתנדבות או אולי את. אנו נשמח לעמוד לרשותכן בכל עת . מס' הטלפון של הקו החם הוא : 400-363-800-1 בברכה, צוות אחת מתשע

13/08/2003 | 18:43 | מאת: הילה

כפי שקודמתי בתשובה אומרת פני לצוות המרפאה/המחלקה וכן לצוות אחת מתשע הן בוודאי יודעות כיצד לעזור.

13/08/2003 | 12:28 | מאת: מיואשת

האם זה נכון שתוחלת החיים אחרי סרטן שד בגיל צעיר ((30) היא 10 שנים בלבד ??? קראתי את זה באחד המחקרים באינטרנט תודה מראש, אחת שרוצה לחיות קצת יותר מ10 שנים

13/08/2003 | 13:08 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

מה פתאום, תוחלת החיים תלוייה בהמון גורמים רק אחד מהם הוא הגיל. יש הרבה נשים צעירות שחיות הרבה שנים אחרי אבחון של סרטן שד.

17/08/2003 | 12:53 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

לחולות סרטן השד ולכול חולי הסרטן בכול שלב במחלתם מחלת הסרטן ניתנת לריפוי עצמי בצורה טבעית ב 100% וניתן למנוע את היתפשטות המחלה וגם להחלים לגופנו יש מנגנונים היכולם לחסל כול גידול סרטני מכול מין וסוג בכול שלב שהוא המפתח להחלמה זו הוא הדלק הנכון שיש לתת לגוף ולמערכות הגוף כדי שיפעלו ויבצעו את פעולתם השמדת תאי הסרטן לנו מפתח זה כי התוצאות בשטח מדברות בריאות טבעית בתזונה נכונה לאכות ואריכות חיים באושר

20/08/2003 | 13:21 | מאת: נדב שרייבום

לי שלום, לא קיים שום טיפול שמבטיח 100 אחוזי החלמה בכל שלב של המחלה, לא ברפואה המודרנית (קונבנציונלית) ולא ברפואות המשלימות השונות. בהצלחה, נדב

20/08/2003 | 17:33 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

לנדב שרייבום המחקר הראה שחולי סרטן אשר יאמצו את עקרונות הטיפול הבריאותי הטבעי החלימו כולם אני חוזר החלימו כולם אני חוזר החלימו כולם מיבן חולי סרטן קשים שהוגדרו ע"י הרופאים כחשוכי מרפא לאחר שקיבלו טיפול ברפואה קונבנציונלית נרפאו רק 86% ע"י הטיפול הבריאותי הטבעי לעומת 6.4% שהחלימו בטיפול הקונבנציונלי מחקר שבוצע בארה"ב על השרדותם של חולי סרטן ע"י דר' וולטר אלמר מנהל המועצה הבנלאומית לבריאות . לנדב את אשר אתה כותב הוא מנתונים שקריים ומגמתיים שאתה ניזון מהם ומזין אותם לאחרים האם אתה יודע שמדינת ישראל עומדת במקום הראשון בעולם בעליית חולי סרטן השד? אחד הגורמים לעלייה זו היא שליחת כול הנשים לממוגרפייה ומה אתה אומר על זה ? לנדב שי חומר רב שלא יצא לפרסום ולידיעת הציבור על נושא הסרטן שיכול מאוד מאוד לעניין אותך נשמח מעוד להעביר אלך

01/09/2003 | 11:24 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

נדב שרייבום עדיין לא שמע על הצלחות בחולי הסרטן שהחלמו בשיטות אחרות מהמקובלות וכשכותבים לו ו/או שולחים לו מחקרים אז מנהלת הפורום מוחקת אותם חומר למחשבה

01/09/2003 | 09:36 | מאת: Mira

By family experience- It is not true :-) At Mea VeEsrim, Yakirati!

12/08/2003 | 20:54 | מאת: סמדר

עדיין מחכה להשלמת התשובה של דר' חיים גוטמן לשאלתי בעמ'173 מה-3.8.03. תודה, סמדר.

13/08/2003 | 17:08 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום סמדר, ד"ר חיים גוטמן השיב לשאלתך בעמ' 173. בברכה, צוות אחת מתשע

12/08/2003 | 20:04 | מאת: רז

שלום לכולם ! השאלה לרופאה האונקולוגית- על פניו , האם אין סתירה במתן זריקות "קלקסן" במצב של טרומבוציטים נמוכים?

13/08/2003 | 11:35 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אי אפשר לענות על השאלה בלי לדעת סיפור רפואי מלא - למה נותנים קלקסן, באיזה מינון, מהי רמת הטרומבוציטים, מדוע הם נמוכים, כמה זמן הם צפויים להיות נמוכים.....

13/08/2003 | 14:13 | מאת: רז1949

כמות הטרומבוציטים 90 , היה חשש לתסחיף ריאתי בגלל קשיים בנשימה לאחר מאמץ. למרות שלא אובחן תסחיף,בוצע c.t ובדיקות נוספות שלא אימתו את החשש . השאלה שלי מתייחסת לסתירה המתבקשת ממתן זריקות לדילול דם בעוד טרומבוציטים נמוכים מצביעות על בעיות קרישת דם?1

12/08/2003 | 14:49 | מאת: מאיה

שלום, אני בת 30 ומניקה את בתי ויש לי עוד מספר חודשים להניק. לסבתי עשו לא מזמן ביופסיה עקב גילוי גוש בשד וגם לאחותי גילו גוש בשד לא מזמן והיא נשלחה לביופסיה. שאלתי היא - האם עליי לבצע בדיקת שד עכשיו (בעת הנקה) או שלחכות לסיום ההנקה (כי רק אז ניתן לעשות ממוגרפיה) ? אני חייבת להודות שעקב ההסטוריה המשפחתית הזו אני קצת מודאגת... אציין כי לא עשיתי בעבר ממוגרפיה או בדיקת שד....

14/08/2003 | 16:36 | מאת: ד"ר חיים גוטמן

למאיה שלום אינני חושב שהמקרים המשפחתיים הם סיבה מספקת להפסיק להניק כרגע. יש לוודא, קודם לכל, מהם ממצאי הביופסיות אצל סבתך ואצל אחותך. גם אם לשתיהן סרטן שד, ניתן להבדק ע"י מומחה עם או ללא אולטרסאונד ולהמשיך כרגיל. דר' חיים גוטמן כירורג אונקולוגי

16/08/2003 | 18:25 | מאת: ד"ר תמר קרני

מאיה שלום אני מסכימה לחלוטין עם ד"ר גוטמן. יחד עם זאת אני מניחה שפגישה ובדיקה ע"י כירורג בהקדם עשויה להקל עליך אם תדעי שהכל תקין אצלך עכשיו.

שלום לכולם שערי החל סוף סוף לצמוח אחרי כימותרפיה, אבל להפתעתי הרבה הפכתי לשעירה מאוד. שער צומח לי בפנים ובידים ובמקומות שכמעט לא היה לי לפני כן, האם הגיוני? אשמח לשמוע תגובות. תודה רונית

15/08/2003 | 07:35 | מאת: נדב שרייבום

רונית שלום, אני מניח שהזמן יעשה את שלו ושעם הזמן יחזור שיערך לצמוח באופן המוכר לך. בהצלחה, נדב

11/08/2003 | 22:27 | מאת: חולה

שלום, אני בת 30+ , חולת סרטן שד, ועוברת כימותרפיה לקראת ניתוח . הקושי העיקרי שלי הוא ההתמודדות עם העובדה שאסור ללדת בשנתיים - שלוש הקרובות . גיליתי המחלה בדיוק כשתכננו עוד ילד (יש לי ילד אחד ) וזו תקופה שכולן בהריון סביבי , ונפשית קשה לי מאוד להשלים עם המצב. איך מתמודדים ? אם ישנן בנות במצב דומה - אשמח לשמוע עצות. תודה.

12/08/2003 | 18:40 | מאת: רונית

היי קודם אני מאחלת לך הצלחה בטיפולים. לדעתי, את צריכה להסתכל על המצב כך שתודה לאל שרק ילד אחד צריך , כרגע, להתמודד עם מחלתך והתופעות של הכימוטרפיה ואין, עדיין, ילדים נוספים. גם אני רציתי את הילד הרביעי, ותכננתי ללדת ילד נוסף בצמוד לילדה השלישית שלי, אך אז גילו לי את המחלה. לילדים לא קל עם המחלה והתופעות. לכן החלטתי לותר ולהשקיע במה שיש ולהנות כמה שיותר מהחיים. בהצלחה רונית

13/08/2003 | 12:11 | מאת: אני

חמודה, אני באותו מצב ואני עוד לא בת 30 גם אני הייתי בדיכאון כללי כיוון שרציתי עוד ילד אבל מסתבר שהחיים חזקים יותר מהרצונות שלנו חיזקי ואמצי, אנחנו עוד צעירות ובעז"ה עוד נגיע ליום שבו נזכה לממש את חלומינו רפואה שלמה, אני

17/08/2003 | 05:50 | מאת: דבורה

שלום לך לקרובת משפחה גילו סרטן שד. עברה כריתה וקיבלה טיפולים. ותוך כדי טיפולים נכנסה להריון. הרופאים המליצו על הפלה. אולם אותה אשה צעירה והיא בת 28 המשיכה את ההריון וילדה תינוקת בריאה. ומיד נכנסה להריון וילדה עוד בת. כיום היא חובקת 4 בנות. מאחלת לך בהצלחה. ורפואה שלימה.

11/08/2003 | 20:47 | מאת: גלית

לפני כשנתיים התגלה אצלי גידול נטול קולטנים להורמונים, HER 2 חיובי +3. טופלתי בכל מה שאפשר היה,נותחתי ועכשיו אני ממש בסדר. (שנה אחרי סיום הטיפולים). שאלתי היא: 1) מה הסיכוי להופעת גידול בשד השני? ובאותו שד עמצו? 2}מה הסיכוי להופעת גידול ממאיר בשחלות,בצואר הרחם או ברחם, בהשוואה לאשה שלא חלתה בעבר בכלל? 3) מה הסיכויים שלי להופעת גרורות באתרין אחרים? תודה, גלית

13/08/2003 | 11:28 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הסיכוי להופעת גרורות באתרים אחרים והשנות בשד עצמו תלויה במאפנים נוספים של הגידול ובסוג הטיפול הכימי שקיבלת - אין לי על כך פרטים. יש מעט עליה בגידולי שחלות ורחם לעומת נשים שלא חלו (בהנחה שאין מוטציה בBRCA) סיכוי לגידול בשד השני תלוי בגילךבזמן האבחנה, טיפול קרינתי, סיפור משפחתי וגנטי עוד גורמים נוספים, באופן מאד גס מדובר על 0.5% בשנה.

11/08/2003 | 00:16 | מאת: מיכל

לרופאי האתר שלום. אני בת 47. עברתי ניתוח למפקטומי+כריתת שחלות. תסמיני גיל המעבר גלי חום, כאבי שלד- פרקים (בעיקר קימה משכיבה) מקשים על אורח חיים נורמלי. הגינקולוג בניגוד לאונקולוג ממליץ על הורמונים למען איכות חיים.( טמוקסיפן אינני מקבלת כי הרצפטורים שליליים). כיצד אוכל לקבל החלטה? מה עלי לעשות! ! תודה.

11/08/2003 | 20:34 | מאת: ד"ר אילן רון

מיכל שלום, התמונה הקלינית שאת מתארת היא תסמונת פוסט-מנופאוזלית קשה למדי הפוגעת קשות באורח חייך. בנוסף עפ"י הנתונים שסיפקת לנו הגידול בשד שלך היה עם ביטוי שלילי לקיום הורמונים בריקמת הגידול.במלים אחרות ללא תלות בהורמונים. לפיכך אין מניעה בודאי לגבי הגידול שכבר היה וכן לאיכות חייך שתקחי טיפול הורמונלי והאונקולוג שלך ישמור עליך בשבע עינים( וכמובן את על עצמך) שלא יופיע גידול סרטני שני בתלות בהורמונים בשדיך. לסיכום-האונקולוג שלך במדור מסכים עם הגניקולוג. ד"ר אילן רון-מומחה לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה

10/08/2003 | 23:36 | מאת: y

אני בת כמעט 26 ולפני חצי שנה מצאו אצלי בשד שני גושים פיברואדנומים בגודל כ 1.5 ס"מ.בשד השני מצאו גם כל מני גושים יותר קטנים אך לא ייחסו להם חשיבות.אין לנו במשפחה היסטוריה של סרטן השד.אני נמצאת במעקב אצל כירורג ובעוד חודש בערך אמורה לבצע שוב אולטרסאונד. הבעיה היא שאני אובחנתי כסובלת מדיכאון לפני כ 7 חודשים, דיכאון ברמה בינונית ואני נמצאת בטיפול ומקבלת גם תרופה.באופן כללי נראה כי הטיפול עוזר אך עדיין קורה שיש לי מצבי רוח מדוכדכים וברגע שזה קורה אני מרגישה כאבים חזקים במיוחד בגוש אחד,כאב שממש כואב לגעת בשד (אגב הגושים היו כואבים מלכתחילה).שאלתי את גניקולוג והכירורג מה הסיבה להופעת הגושים והם אמרו לי שדי נפוץ לבחורות בגילי ובמיוחד כשיש מבנה שד גבשושי וכי ייתכן שהם נוצרו גם כתוצאה משינוים הורמונליים.האם השינויים ההורמונליים יכלו לנבוע כתוצאה מהדיכאון וכך לגרום להופעת הגושים?האם מצבי הדכאוני יכול להחמיר את מצב הגושים ואני אהיה בסיכון לסרטן השד?הכירורג אמר לי כי הגושים יכולים להיעלם עם הזמן אך לפי מצב הכאבים שאני חשה ללעתים לאחר מצבים מדוכדכים,אני חוששת שהמצב רק יוחמר?אני יודעת שכאבים זה דווקא סימן טוב אך לפעמים זה כואב בצורה כזו שמפחיד אותי לגעת במקום הזה.אגב הכירורג שלי טוען כי המצב הנפשי לא יכול להחמיר את מצבי ואני לא נמצאת בסיכון למשהו יותר גרוע?האם הוא צודק? אני חוששת מהמצב מאוד מחכה לתשובה תודה מראש

11/08/2003 | 21:46 | מאת: ד"ר תמר קרני

אין קשר בין הדכאון לבין הפיברואדנומות לא הוכח קשר בין פיברואדנומות לבין סרטן שד גם נשים לא בדיכאון מפחדות לגעת בשד כשיש להן גושים,ובדרך כלל מדווחות על כאבים הכאב מורכב מכאב פיזי וגם מחרדה וכשחוששים הכאב מורגש חזק יותר מכיוון שלא מדובר בסרטן או משהו שהופך לסרטן את יכולה לנהל את חייך כרגיל. השתדלי להיות שמחה בחלקך,לסמוך על הכירורג שלך ,נשמע מדבריך שהוא יודע מה הוא עושה. השארי במעקב אולטרה סאונד פעם ב-6 חודשים בשנתיים הקרובות .בחלק ניכר מהנשים הצעירות עם פיברואדנומות הן נסוגות תוך תקופה זאת ואין צורך בשום טיפול.

10/08/2003 | 16:30 | מאת: סתיו

מה המינון המקסימלי של סקלודה לפני שתתחיל לגרום לנזקים בלתי הפיכים לתאים הבריאים

11/08/2003 | 15:02 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

מינון מקובל של קסלודה הוא בין 2000 ל2,500 מג/מטר רבוע. לא ברור לי המונח של מינון מקסימלי ונזק בלתי הפיך

10/08/2003 | 16:23 | מאת: סתיו

האם אפשר לקבל מידע על הסמנים בדם אצל חולות סרטן השד

11/08/2003 | 09:54 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום סתיו, באתר עמותת אחת מתשע(את הקישור ניתן למצוא במעלה הדף בכחול) יועד פרק על בדיקות. לנוחיותך הפרק מובא מטה: בדיקות בפרק זה תוכלי למצוא הסברים קצרים לגבי סוגי הבדיקות השונות אותן יתכן ותידרשי לבצע במהלך האבחון והטיפול בסרטן השד. ההסברים נועדו לעזור לך להכיר את המושגים, להבין מה מטרת הבדיקה ולמה את יכולה לצפות. אין זה אומר כי תצטרכי לבצע את כל הבדיקות. הבדיקות מופיעות לפי סדר א-ב, לפי המינוח הלועזי. אולטרסאונד ultrasound סריקה באמצעות גלי קול בתדרים גבוהים היוצרת תמונה של השד. שיטה זו יעילה במיוחד להבחנה בין ציסטה ( גוש המכיל נוזלים ) לבין גוש סולידי ( מוצק ), ולהערכת גודלו של הגוש. השיטה אינה יעילה בזיהוי גושים קטנים במיוחד. הסריקה אינה כואבת ואורכת מספר דקות בלבד. הערה : סריקת אולטרסאונד מהווה אפשרות בדיקה חלופית אצל נשים מתחת לגיל 40 שסריקת ממוגרפיה אינה מתאימה להן . אמ. אר. איי MRI (Magnetic Resonance Imaging) סריקה באמצעות מגנט רב עוצמה הנותנת תמונה תלת ממדית של השד. במהלך הבדיקה יש לשכב ללא תזוזה בתוך תא מוארך לפרק זמן של עד 30 דקות. הסורק רועש מאד ועל כן ניתן להשתמש באטמי-אוזניים או אוזניות. עקב העוצמה המגנטית הגבוהה של התא יש להסיר מהגוף כל דבר העשוי מתכת. בעלי קוצב לב אינם יכולים לעבור סריקת MRI. סורק MRI אמנם רגיש יותר מאשר ממוגרפיה לאבחון מצבים חריגים ברקמות רכות, אך מכיוון שהבדיקה יקרה מאד והמכשיר אינו זמין בכל מרכז רפואי, משתמשים בו לאבחון סרטן השד רק במקרים מיוחדים. בדיקות ביולוגיות הבדיקות הביולוגיות מבוצעות לאחר שנעשתה אבחנה כי אכן קימים בשד תאים ממאירים. בעזרת טכנולוגיות מתקדמות יכול האונקולוג לקבל מידע חיוני על המאפינים היחודיים של כל גידול בכל חולה במענה לשאלות : מהו סוג הגידול? מה מידת האגרסיביות של הגידול? לאילו תרופות הגידול עמיד ? מתוך מכלול הבדיקות הביולוגיות יש אחדות אשר מבוצעות בישראל במכון פרטי בלבד (*) (אונקוטסט בע"מ), מחירן גבוה, והן אינן כלולות בסל הבריאות ( החזר חלקי של ההוצאה משולם רק על ידי הביטוח המשלים של קופות החולים מאוחדת ולאומית). דראג רזיסטנס אסיי (*) DRA (Drug Resistance Assay) בדיקה לקביעת רמת עמידות הגידול לכימותרפיה. יכולתו של תא סרטני לגדול בסביבת ריכוזים גבוהים של תרופה כימותרפית מצביעה על עמידותו לתרופה זו. הבדיקה מהווה מבחן ייחודי אשר קובע את יכולת העמידות של הגידול לתרופה כימותרפית ספציפית ובכך מאפשרת לאונקולוג להימנע ממתן תרופות כימותרפיות שאינן יעילות, כלומר הבדיקה מספקת לרופא כלים להחלטה באיזו תרופה לא לטפל. הבדיקה מתבצעת על רקמת גידול טרייה הנלקחת במהלך ניתוח הוצאת הגידול. על הרקמה להגיע למעבדה במהירות האפשרית ולא יאוחר מ- 48 שעות מזמן הניתוח. בבדיקה חושפים את התאים הסרטניים למינון גבוה של כימותרפיה לזמן ממושך. אם התאים ממשיכים להתרבות במעבדה ( in vitro) למרות החשיפה הממושכת לתרופה והמינון הגבוה שלה, מוכחת עמידותו של התא הסרטני לתרופה גם בגוף החולה (in vivo), ויש להניח שיעילות הטיפול באמצעותה מוטלת בספק. הערה: בכדי לקבל תמונה שלמה על יחודיות הגידול מתבצעת בדיקת ה- DRA בצמידות לבדיקת הסמנים הביולוגיים . מדדים פרוגנוסטיים Prognostic Marker (פרוגנוזה = סיכויי החלמה). סמנים מולקולריים יחודיים הקשורים ליכולתו של הגידול להתפשט ולחדור לרקמות אחרות (גרורות). בדיקת הסמנים הפרוגנוסטים תורמת ליכולתו של הרופא לקבוע באופן מדויק יותר את רמת הסיכון בה מצוי החולה לפתח מחלה גרורתית, ומהווה כלי נוסף לקביעת הצורך בטיפול סיסטמי. המדדים הפרוגנוסטיים כוללים : DNA Ploidy, S-Phase fraction analysis מדדים הקשורים לחלוקת התא ומבטאים באופן מובהק את יכולת חזרת המחלה וסיכוי ההחלמה. בדיקת רצפטורים (ER/PR (Estrogen / Progesterone Receptors ר' רצפטורים בהמשך. 53 P הגן ל p53 מקודד לחלבון היודע לזהות נזקים ב DNA אשר נגרמים כתוצאה מקרינה וחשיפה לחומרים מסרטנים. תפקידו של חלבון זה הוא לשלוח את התא למסלול של הרס עצמי במידה וקיים נזק בתא. חלבון p53 לקוי (מוטנטי) אינו מתפקד ולפיכך מהווה מדד פרוגנוסטי שלילי. אנג'יו ג'נסיס Angiogenesis angio= כלי דם genesis = יצירה בבדיקה זו נבדקת רמת צפיפות כלי דם מיקרוסקופיים המהווים את תשתית כלי הדם שהגידול מפתח לעצמו בכדי לגדול ולהתקיים. לגידולים אלימים יש יכולת טובה יותר לפתח לעצמם רשת כלי דם לצורך התפתחותם. הר טו נוי HER-2/neu חלבון ה- Her-2/neu- מצוי על גבי ממברנת התא ובתא הנורמלי הוא משמש כקולטן לאותות חלוקה מחוץ התא לתוכו. הבדיקה מיועדת לקבוע את רמת החלבון HER-2 המצוי על פני התא הסרטני. גידולים בהם יש ביטוי-יתר של HER-2 נוטים להתפתח מהר יותר וסיכוייהם לחזור גדולים יותר מאלו של גידולים ללא עודף HER-2. רמת ה- HER-2 נמדדת בסקלה הנעה בין 0 ( שלילי ) לבין +3 ( חיובי מאד ). נוכחות החלבון Her-2/neu ברמה גבוהה מנבאת את יכולתו של הגידול בשד להגיב לטיפול על בסיס Doxorubicin . כמו כן מסייעת התוצאה לרופא לקבוע האם ניתן לטפל בגידול באמצעות התרופה הרצפטין. כאשר הגידול חיובי מאד ל- HER-2 (תוצאה של +3), הסיכוי שהמטופלת תפיק תועלת מטיפול בהרצפטין גבוה יותר. אין עדות לתועלת של טיפול בהרצפטין כאשר לגידול אין ביטוי-יתר של HER-2 (תוצאה של 0 עד +1) . בדיקות Her-2/neu מתבצעות כיום בשתי טכניקות : צביעה אימונוהיסטוכימית – בבדיקה זו נקבעת רמת החלבון HER2/neuעל גבי דופן התא. התאים נצבעים על ידי נוגדנים ל Her-2/neu , ובאנליזה ממוחשבת ומורכבת נקבעת רמת החלבון באופן כמותי על גבי דופן התא . טכניקת FISH –Fluorescence In Situ Hybridization בשיטה זו נבדקים מספר העותקים לגן המקודד ליצור החלבון (ולא החלבון עצמו). לאחרונה התפרסמו עדויות מדעיות וקליניות המצביעות על חשיבותה של בדיקה זו בעיקר כאשר הבדיקה הכמותית מספקת תוצאה שאינה חד משמעית. בדיקת ה- HER-2 מתבצעת לפעמים כבר במהלך הביופסיה או הניתוח. ניתן לבצעה גם על רקמה מאוחסנת שנלקחה במועד מוקדם יותר. הרופאים נוטים לעודד נשים לבצע את הבדיקה כבר בעת האבחון לסרטן השד היות ולתוצאות הבדיקה יכולה להיות השפעה על ההחלטה איזה טיפול לתת. מדדים מנבאים יכולת תגובה Predictive Markers סמנים מולקולריים הקשורים למכניזם העמידות של התא הסרטני לתרופות כימותרפיות. מידע המתקבל מבדיקות אלו תורם ליכולתו של הרופא לנבא את מידת היעילות הקלינית של כמה מהתרופות הכימותרפיות לטיפול בגידול ספציפי. מדדים אלו כוללים : בדיקת רצפטורים ER/PR - Estrogen / Progesterone Receptor ר' רצפטורים בהמשך. נוכחותם של קולטנים אלו על גבי גרעין התא הסרטני (בגידולי שד) מנבאת את מידת יכולתו של הגידול הסרטני להגיב לטיפול אנטי-הורמונלי. MDR-1 Multidrug Resistance (p170 Glycoprotein) בבדיקה זו נבדקת יכולתו של התא הסרטני לדחות תרופות כימותרפיות מסוימות. יכולת זו מרמזת על עמידות לחלק מהתרופות כגון Taxol, Doxorubicin, Etoposide. TS – Thymidylate Synthase האנזים (זרז) המהווה את אתר הפעולה של תרופת 5-FU . רמות גבוהות של האנזים TS מרמזת על עמידות לתרופת ה- 5-FU בגידולי שד ומעי גס. P53- חלבון המעורב בבקרת חלוקת התא ובנוסף להיותו מדד פרוגנוסטי מהווה מדד ליעילות הטיפול בתרופות ממשפחת ה-Taxens. ביופסיה biopsy ביופסיה היא שם כולל להליך בו לוקחים דגימת תאים מהשד לצורך אבחון האם הממצא החשוד הוא שפיר או סרטני. עצם המחשבה על הצורך בביופסיה עלולה להיות מדאיגה אך זכרי שכ- % 80 מהגושים החשודים הם שפירים, ושביופסיה – על מגוון הטכניקות הקיימות לביצועה - היא עדיין הדרך היחידה לקבל אבחנה מדויקת של סרטן השד. קיימות מספר שיטות לביצוע ביופסיה, החל מהליך ניתוחי פתוח והמשך בשיטות חדשניות במינימום פולשנות. גורם חשוב המשפיע על השיקול באיזו שיטת ביופסיה לבחור הוא האם הגוש נמוש ( בר מישוש ) או לא. חשוב שתכירי את כל האופציות הקיימות כדי שתוכלי לדון עם הרופא המטפל איזו מהן תתאים לך. כאשר הגוש המאובחן הוא נמוש וצריך לקבל אישור אם הוא ממאיר או שפיר משתמשים בדרך כלל בטכניקה של ביופסית מחט דקה – FNA Fine Needle Aspiration , או בטכניקת טרוקאט – Trucut ( הנקראת גם ביופסית ליבה\מחט – core\needle biopsy ). FNA נותן בעיקר את התשובה האם הגידול הוא סרטני או לא, בעוד שטכניקת הטרוקאט מאפשרת בנוסף גם את האפיון של הגידול ובדיקת קולטנים ( רצפטורים ). ביופסית מחט דקה ( FNA – Fine Needle Aspiration ) שיטת ביופסיה בה שואבים מהגידול נוזל באמצעות מזרק ומחט מאד דקה. הנוזל שהוצא נבדק במיקרוסקופ . קבלת התוצאות אורכת כשבוע ימים ( אלא אם הבדיקה מתבצעת במרפאת שד בה מתקיים התהליך כולו ביום אחד ). אין צורך בהרדמה וביצוע הבדיקה אינו מחייב חדר ניתוח . יתרון נוסף של FNA הוא שאם מתברר שהגוש הוא ציסטה , אשר מלבד במקרים נדירים נחשבת לגוש שפיר, ניתן לשאוב את הנוזל ולהמשיך במעקב הרפואי מבלי שיהיה צורך בניתוח. גם אם הציסטה חוזרת ניתן לחזור ולשאוב את הנוזל. אם מתברר שהגוש אינו ציסטה ישמש ה- FNA לשאיבת תאים מנוזל הגידול שיובאו לבדיקת מיקרוסקופ. התוצאה המתקבלת מעידה ברמת דיוק גבוהה האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר. טרוקאט Trucut ( נקראת גם ביופסית ליבה/מחט core\needle biopsy) בבדיקה זו נעזרים במחט חלולה המופעלת בעזרת קפיץ לשם איסוף דגימת רקמה מהגוש החשוד. הרופא מחדיר את המחט מספר פעמים על מנת לאסוף כמות מספקת של דגימת תאים מהשד. הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית במרפאה, ובעקבותיה יתכן ויהיה כאב בשד, ודימום מקומי החולף עם הזמן. הביופסיה אינה מחייבת תפרים ולאחר סיומה ניתן ללכת הביתה. דגימות הרקמה נשלחות לבדיקה פתולוגית. שתי השיטות נחשבות יעילות לאישור או שלילה של ממאירות הגידול, אך מכיוון שקיימת אפשרות של % 10 - % 5 לטעות באבחון , ובמקרים בהם שתי הבדיקות לא מראות על ממאירות, יתכן והרופא ישקול גם ביצוע ביופסיה פתוחה. ביופסיה פתוחה/ניתוחית ( open\surgical\incision biopsy ) עד לפני זמן לא רב זו הייתה ההמלצה השגרתית של הרופאים לביצוע ביופסיה. ביופסיה פתוחה מחייבת ביצוע בחדר ניתוח, הרדמה (מקומית או כללית), ותפרים – כלומר ניתוח לכל דבר. במקרים בהם הגוש החשוד אינו ניתן למישוש או שהאזור החשוד קטן מאד יהיה צורך בהליך דו שלבי : בשלב הראשון יתבצע זיהוי אזור הממצא החשוד באמצעות טכנולוגיה הנקראת ביופסיה "ממקמת" (Biopsy Localisation ) . בשיטה זו מחדירים חוט מתכת דק אל האזור החשוד בשד. חוט המתכת מונחה למקום המתאים בעזרת אולטרסאונד או ממוגרפיה. החוט מקובע בזהירות ונשאר במקום עד לביצוע הניתוח, על פי רוב באותו יום. בשלב השני המנתח מבצע חתך בשד ומסיר את הגוש או חלק ממנו ושולח את הדגימה לבדיקה פתולוגית. את החתך תופרים וחובשים. לרוב תהליך ההחלמה מניתוח כזה הוא מהיר יחסית. ביופסית חתך קפוא Frozen Section Biopsy/Histology שיטה לבדיקה פתולוגית מהירה של רקמה במהלך הניתוח כדי לקבל אבחנה מיידית כאשר יודעים שיש גידול ורוצים הוכחת ממאירות ב- % 100 . נכון להיום ביופסית החתך הקפוא אינה מקובלת, בעיקר בעקבות אכיפת חוק זכויות החולה הקובע את זכותה של המטופלת להתעורר מההרדמה, לשקול את כל האפשרויות העומדות בפניה ורק אז לקבל החלטה שקולה ולחתום על טופס ההסכמה לניתוח. חשוב על כן שלפני ביצוע ביופסיה תשאלי האם נשקלת אופציה של ביצוע חתך קפוא ( Section (Frozen . שיטות ביופסיה במינימום פולשנות במצבים בהם רואים את הגוש בסריקת ממוגרפיה אך לא ניתן למשש אותו נעזרים באמצעי דימות מונחות מחשב על מנת לזהות אותו. זיהוי מדויק של האזור החשוד מאפשר למנתח לבצע חתך מינימלי, מבלי לפגוע ברמת הדיוק ותוך הפחתת הסיכון להיווצרות סיבוכים. שתי השיטות המוכרות לביצוע הדמייה של השד לביופסיה עם פולשנות מינימלית הן : ביופסיות סטראוטקטיות (בשימוש בכ- % 40 מהמקרים) הנעזרות בממוגרפיה ( קרני רנטגן ) על מנת לזהות תופעות חריגות בשד. בעת הביופסיה הנבדקת שוכבת על הבטן על גבי מיטה מיוחדת, כאשר השד בולט כלפי מטה דרך חור מיוחד במיטה. השד לחוץ בין לוחות על מנת למנוע תנודות במהלך הבדיקה. המיטה מחוברת למחשב המפיק תמונות רנטגן מפורטות של התופעה החריגה אותה עומדים לבדוק בביופסיה. בהנחיית התמונות המתקבלות הרופא נעזר באחד מאמצעי האיסוף שפורטו לעיל על מנת להוציא דגימות מהאזור החשוד. ביופסיה על בסיס אולטראסאונד (בשימוש בכ-% 60 מהמקרים ) המבוססת על גלי קול. במהלך הבדיקה האישה יושבת זקוף או בהטייה והרופא אוחז בחיישן המחובר למחשב בידו ומעביר אותו מעל גבי השד הלוך וחזור. בצורה זו מתקבלות הדמיות ברורות של רקמת השד החשודה . הדמיות אלו מסייעות בידי הרופא להחדיר לשד את אחד מהטכניקות לאיסוף דגימות שפורטו לעיל כדי להוציא דגימה לבדיקה. ביופסיה בטכנולוגית ממוטום – Mammotome (שאיבה-ואקום) בטכנולוגית הממוטום הביופסיה כרוכה בהחדרה חד פעמית של גלאי ישירות לאזור החשוד בשד אשר התגלה בממוגרפיה או בבדיקה ידנית (בניגוד להחדרות חוזרות הנדרשות בעת ביצוע ביופסיה בטכנולוגיות הנפוצות). הביופסיה מתבצעת בהרדמה מקומית, דרך חתך זעיר וללא צורך בתפרים . הרופא מנחה את הגלאי בעזרת אולטראסאונד או מערכת סטראוטקטית. בתוך השד שואבת מערכת הממוטום דגימה מהגידול, וזו נשלחת לבדיקה. לעתים רחוקות ובמקרה של גידול מאד קטן הממוטום מסיר את כל הממצא, אך בכל מקרה זה אינו מהווה תחליף לטיפול אונקולוגי. בנוסף לכך, בטכנולוגית הממוטום ניתן להשאיר בשד סמן זעיר המציין את מקום לקיחת הדגימה, למקרה שיהיה צורך בניתוח בהמשך. טכנולוגיה זו יכולה להתאים לנשים עם גידול קטן מ- 5 . 1 ס"מ, נשים עם שתל, ונשים עם רקמות צפופות ופיברואידיות. כמו כן משמשת הטכנולוגיה לאישוש אבחנה לא מוחלטת שהתקבלה מביצוע ביופסית ליבה\טרוקאט. זמן ביצוע הביופסיה בממוטום הוא פחות משעה. הממוטום יעיל גם ללקיחת דגימה מהסתידויות. טכניקה זו כבר נמצאת בשימוש במספר רב של בתי חולים בישראל, כנגד התחייבות כספית (טופס 17 ) שיש לקבל מקופת החולים המבטחת. ביופסית "בלוטת הזקיף" Sentinel Node Biopsy טכניקה חדישה לבדיקת מידת התפשטות הסרטן לבלוטות הלימפה. מזריקים לשד ליד הגידול כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי ו\או חומר צבע. הנוזל מתפשט לכיוון בלוטות הלימפה וצובע את הבלוטה הראשונה ( "בלוטת הזקיף"). בלוטת "הזקיף" מנקזת את הנוזל הרדיואקטיבי ואת הצבע המגיעים מהגידול. ניתן לאתר אותה בעזרת חיישן לרדיואקטיביות ( מונה גייגר) או בעזרת הצבע. לאחר שבלוטת "הזקיף" אותרה לוקחים ממנה לפעמים דגימה לבדיקה פתולוגית מהירה בזמן הניתוח. במידה והבלוטה אינה נגועה משמעות הדבר שכל בלוטות הלימפה תקינות והניתוח מסתיים בשלב זה. אך אם בלוטת הזקיף נגועה אין מנוס מלבצע כריתת בלוטות לימפה, בהמשך לניתוח בשד. טכניקה זו עדיין אינה מקובלת בכל המרכזים הרפואיים וביצועה דורש מיומנות מקצועית רבה. ממוגרפיה צילום רנטגן של השד המבוצע במטרה לאתר גושים חשודים. השד נלחץ בין שני לוחות מיוחדים והצילומים מבוצעים מזוויות שונות. לחיצת השד גורמת לאי נוחות ולעתים אף לכאב אך מדובר בפרקי זמן של שניות בלבד. סריקת ממוגרפיה מתבצעת ברמת קרינה נמוכה ( מנת הקרינה הממוצעת המקסימלית לשד מחשיפה אחת נעה בין MGY1 ל- MGY 3) . תוצאות הבדיקה מתקבלות על גבי פילם ומומלץ לשמור אותן כדי שניתן יהיה להשוותן עם תוצאות סריקות ממוגרפיה בעתיד. על פי הנחיות משרד הבריאות צריך כל מכשיר ממוגרפיה להיבדק טרם אישורו בבדיקה מקיפה של בקרת איכות. כמו כן חייבים לבצע בדיקה תקופתית לבקרת איכות כל שישה חודשים. צוות מכון הממוגרפיה חייב לבצע ביקורת חודשית של איכות התמונה וביקורת יומית של תהליך הפיתוח. אין להפעיל יחידת ממוגרפיה אלא בניהולו, אחריותו ונוכחותו של רופא מומחה ברדיולוגיה, שהתמחה במכון ממוגרפיה מוכר במשך חצי שנה לפחות. מפעיל המכשיר חייב להיות טכנאי רנטגן מוסמך אשר עבר הכשרה מיוחדת לצורך בדיקות ממוגרפיה. בישראל זכאית כל אישה מגיל 50 עד 74 לסריקת ממוגרפיה אחת לשנתיים במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי. במידה והאישה נמצאת בקבוצת סיכון לסרטן השד, או קיימות סיבות רפואיות אחרות, יומלץ על ביצוע ממוגרפיה גם בגיל צעיר ו\או מבוגר יותר, ולעתים קרובות יותר. ממוגרפיה אינה שיטת אבחון מומלצת לנשים צעירות בגלל הצפיפות הגבוהה של רקמת השד אצלן אשר אינה מאפשרת אבחנה. לנשים בגיל הפוריות מומלץ שלא לבצע ממוגרפיה במועדים קרוב לפני או אחרי המחזור היות ובמועדים אלו רקמות השד נפוחות ורגישות והכאב הכרוך בביצוע הממוגרפיה יהיה גודל יותר. ממוגרפיה דיגיטלית טכנולוגית הממוגרפיה הדיגיטלית, המשלבת טכנולוגיות מחשוב מתקדמות עם הטכנולוגיות הנפוצות של צילומי רנטגן וממוגרפיה, צפויה להביא לשיפור ניכר באבחון מוקדם של סרטן השד. במקום קבלת הדמיה על גבי פילם המידע נאסף בצורה אלקטרונית והוא מאוחסן בצורה מצטברת ישירות במחשב. בממוגרפיה דיגיטלית ניתן גם להתאים ולכוון את המכשירים המשמשים לביצוע הבדיקה למבנה הספציפי של השד אותו בודקים, וזאת לעומת כוונון אחיד של עוצמת וסוגי קרני הרנטגן המאושרות לשימוש בממוגרפיה הנפוצה. עובדה זו חשובה מכיוון שקיימים הבדלים רבים וניכרים בהרכבים, בגודל, ובמבנה של השדיים אצל נשים שונות. ניצול המינון האופטימלי של אנרגית קרני רנטגן לכל אישה בהתאמה משפר משמעותית את איכות הדימות המתקבל, תוך שמירה על רמת קרינה מינימלית. גם מבחינת פענוח התוצאות מבשרת הממוגרפיה הדיגיטלית שיפור משמעותי. בממוגרפיה הנפוצה פענוח התוצאות מתבצע על ידי הרופא – גורם אנושי הבודק בעין את הדימות המתקבל. תוצאות ממוגרפיה הן פעמים רבות ממצא מורכב ולא חד משמעי. כאשר בדיקת הממצאים מבוצעת על ידי מחשב היא נעשית בצורה מפורטת ושיטתית והדיווח מתקבל מיידית. בצורה כזו יכולים הרופאים המומחים להתמקד רק על הממצאים החשודים ולייעל את עבודתם. יתרון נוסף של הממוגרפיה הדיגיטלית הוא המידע המצטבר הניתן לאחסון ולאחזור בצורה דיגיטלית. בכך המידע זמין בכל עת, ניתן לאתרו בקלות ולהעבירו ולהעתיקו באמצעים אלקטרונים לפי הנדרש. ממוגרפיה לנשים עם שתלים אצל נשים שעברו ניתוחים קוסמטיים או שיחזורי שד עם שתלי סיליקון או שתלי סיילין (מים פיזיולוגיים) עלולות להתעורר בעיות כאשר יש צורך לבצע ממוגרפיה. בעיה ראשונה היא בסיכון לפיצוץ השתל עקב הלחץ המופעל עליו במהלך ביצוע ממוגרפיה. בעיה נוספת היא בעצם הקושי באבחון היות והשתל "חוסם" את סריקת הממוגרפיה ולא ניתן לראות איזורים בשד ה"מוסתרים" על ידו. האלטרנטיבה המומלצת לבדיקת שד אצל נשים עם שתלים היא באמצעות MRI . הבעיה העיקרית עם בדיקה זו היא מחירה הגבוה והעובדה שהמכשיר אינו זמין בכל מרכז רפואי. אצל נשים בגילאים בהם לא נדרשת ממוגרפיה ניתן להתגבר על הבעיות על ידי בדיקה אצל כירורג שד , ואם צריך - לבצע סריקת אולטרסאונד שאינה מאיימת על השתל וניתן באמצעותהלהגיע לכל ריקמת השד. כאשר נדרש ביצוע ממוגרפיה, אם עקב גיל האישה ואם עקב השתיכותה לקבוצת סיכון, יש להתיעץ על כך קודם כל עם הכירורג המטפל וחובה לדווח מראש לצוות המבצע את הבדיקה על עובדת קיום השתל. במקרים כאלו מבצעים צילומי ממוגרפיה הנקראים Eklund Views או ID-Implant Displacemen Views . לביצוע צילומים אלו מזיזים את השתל כנגד דופן בית החזה ומביאים את השד קדימה, מלפני השתל. בצורה כזו ניתן לצלם בצורה טובה יותר את החלקים הקדמיים של כל שד. מידת ההצלחה של צילומים כאלו תלויה בסוג השתל ובמיקומו – ההצלחה הרבה ביותר היא עם שתלים הממוקמים מאחורי שריר בית החזה, אך כיום כמעט ואין מבצעים ניתוחים מסוג זה. ממוגרפיה בשיטת אקלונד מבוצעת במכונים מתמחים בלבד. גלקטוגרפיה (דקטוגרפיה) Galactography (Ductography) גלקטוגרפיה או דקטוגרפיה היא טכניקה של ממוגרפיה בה משתמשים להערכת משמעותה של הפרשה דמית הבאה מהפטמה - הפרשה חלבית, צהובה או ירוקה, אשר בדרך כלל אינה קשורה לסרטן השד. הסיבה השכיחה ביותר להפרשה מהפטמה היא גידול שפיר הקרוי פפילומה. פחות מ- 10% מהמקרים של הפרשה לא-תקינה קשורים לסרטן השד. בבדיקה מכניסים קטטר קטנטן לתוך תעלת החלב המפרישה ומזריקים כמות קטנה של חומר ניגוד ( צבע ). לאחר מכן מבצעים צילומי ממוגרפיה נוספים. כדי שניתן יהיה לזהות את הנקב שדרכו תוחדר צינורית ההזרקה צריכה להיות הפרשה בעת ביצוע הבדיקה. אם תוצאת הגלקטוגרפיה אינה תקינה, יומלץ על ביופסיה ניתוחית. יש נשים המדווחות על הרגשת "מלאות" בזמן הבדיקה, אולם אין מדובר בכאבים חדים. מרקרים Markers בדיקת מרקרים היא בדיקת דם בה מודדים סמנים לסרטן. שני סמנים לסרטן השד הם CEA ו- CA 15-3. בד"כ רמת הסמנים האלה גבוהה אצל נשים עם סרטן שד גרורתי. מכיוון שרגישות הבדיקות אינה גבוהה בדיקות אלה שימושיות פחות לשלבים מוקדמים של סרטן השד. הרמה הנורמלית של CEA היא פחות מ- 5 ng/ml. רמה של 5-10 ng/ml מציינת עלייה מתונה, ורמה מעל 10 ng/ml מציינת עלייה גבוהה. עלייה ברמת ה- CEA עשויה להצביע על הישנות הסרטן או קיום גרורות. יחד עם זאת, רמת ה- CEA עשויה להיות גבוהה גם במצבים שאינם סרטניים, לדוגמא: אולקוס בקיבה, פוליפים במעיים וסיבות נוספות. מסיבה זאת, ישנם כיום אונקולוגים שאינם משתמשים בבדיקות מרקרים, שכן לעיתים הבדיקות מעוררות חרדות מיותרות. הסמן CA 15-3 הוא סמן נוסף לסרטן השד. הרמה הנורמלית של CA 15-3 היא פחות מ- 40 UI/ml. רמה של 40-60 UI/ml מציינת עלייה מתונה, ורמה מעל 60 UI/ml מציינת עלייה גבוהה. הסמן אפקטיבי בעיקר במעקב אחר סרטן שד גרורתי. ברוב המקרים אין משתמשים ב- CA 15-3 ככלי בלעדי להערכת סרטן שד גרורתי, אולם הוא יכול להוות אמצעי עזר נוסף המאפשר לדעת אם חולה מגיבה לטיפולים שהיא מקבלת. סיטומטריה של די.אן.אי DNA Cytometry סיטומטריה היא התהליך בו סופרים ומודדים את התאים . בסיטומטריה של די.אן.אי מודדים את הדי.אן.אי של הגידול בשד כדי להעריך את מידת התוקפנות הצפויה של הגידול. יש שתי שיטות מקובלות לביצוע סיטומטריה של די.אן.איי. האחת נקראת פלו-סיטומטרי flow cytometry , ועל פיה נעזרים בלייזרים ובמחשבים כדי למדוד את רמת הדי.אן.אי בתאים הסרטנים הצפים בתוך נוזל כנגד קרן לייזר. השיטה השניה נקראת אימאג' סיטומטרי image cytometry ולביצועה נעזרים במחשבים על מנת לנתח דימויים דיגיטליים של התאים מתוך שיקופית של מיקרוסקופ. בשתי השיטות מודדים את כמות המטען הגנטי שבתוך התאים – די.אן.איי. פלוידי DNA Ploidy - שהוא הסמן (מרקר ) אשר מסייע לצפות את קצב ההתפשטות של הגידול. סריקת "טי" ( מיפוי בסריקה ) T - SCAN בסריקת T מודדים זרמים ביו-חשמליים בתדרים נמוכים על מנת לקבל תמונות של "עכבות מתח" (electrical impedances ) של השד בזמן אמת . במקרים בהם הרופאים אינם יכולים להחליט על הצורך בביצוע ביופסיה רק על בסיס תוצאות הממוגרפיה משמשת בדיקת ה-T Scan ( הנקראת גם EIS – Electrical Impedance Scanning ) כלי עזר להגיע להחלטה, בשילוב עם שיטות סריקה ודימות מוכרות כמו ממוגרפיה אולטראסאונד וביופסיה. מדובר בבדיקה חדשנית שקבלה את אישור מנהל המזון והתרופות בארה"ב ( FDA ) רק ב- 1999 ועדיין אינה בשימוש נפוץ ברחבי העולם. מכיוון שהשיטה מבוססת על סריקת השינויים החשמליים הקשורים בתאי הסרטן ( וזו שיטת דימות שונה לחלוטין מזו של הממוגרפיה ), ניתן בעזרתה לזהות גידולים שאינם ניתנים לאבחון באמצעות ראיה רדיולוגית ( ממוגרפיה ) . במקרה של תוצאה חיובית, ומכיוון שתוצאות סריקת ה- T עלולות לפעמים להיות שגויות ( כלומר להעיד על הימצאות גידול סרטני במקום שאין), מומלץ לבצע פענוח נוסף של הממוגרפיה או אולטראסאונד על מנת לאשש את האבחנה. החוקרים מאמינים שלקבלת תוצאות בדיקה שגויות יש קשר למצב ההורמונלי של הנבדקת, ומשום כך מומלץ לבצע את הבדיקה בשבוע השני לאחר תחילת המחזור. בניגוד לאולטראסאונד, סריקת T יעילה במיוחד באיתור גושים קטנים מאד ( פחות מ- 1 ס"מ, ואפילו בגודל 1 מ"מ ). תהליך הבדיקה אורך כ- 15 – 10 דקות והתוצאות מתקבלות בזמן אמת. ביצוע הבדיקה אינו כרוך בכאבים או אי נוחות כלשהי. הבדיקה אינה מומלצת לנשים עם קוצב לב ולנשים הרות. בעתיד צפויה סריקת ה- T לשמש גם ככלי מעקב לנשים במהלך הטיפול נגד סרטן השד או אחריו, במקרים בהם ביצוע ממוגרפיה אינו מומלץ. סריקת פאט PET (Positron Emission Tomography) בבדיקה זו עוקבים אחר התהליך המטבולי של התאים ובכך מזהים תאים סרטנים המאופיינים בקצב גידול מהיר יותר מזה של תאים ברקמה נורמלית. לביצוע הסריקה מזריקים fluorodeoxyglucose (FDG) , מעין סוכר המאופיין בכך שהוא מתעכל בקצב מהיר במיוחד על ידי תאים המתחלקים בקצב מוגבר (תאי סרטן). זו בדיקה איזוטופית כך שיש חשיפה לקרינה, אך לא מסוג מסוכן. מידע מקיף יותר ניתן למצוא בפרק על סריקת פאט באתר. מחקרים מוקדמים הראו שהשימוש בסריקת PET סייע לאבחן % 90 - 70 מהגידולים הממאירים ומחלות גרורתיות, אך השיטה נמצאה כפחות יעילה מממוגרפיה באיתור גידולים קטנים. נכון לנובמבר 2002 סריקת PET בישראל בהקשר לסרטן השד מתבצעת רק במקרים של סרטן שד גוררתי וגם אז זו אינה נחשבת לבדיקה שגרתית. הרחבת השימוש בבדיקה זו נמצאת בדיונים להרחבת סל הבריאות לשנת 2003 . גרסה של סורק בטכניקת PET מיוחד לשדיים נמצאת בפיתוח, אך מחיר הסורק צפוי להיות יקר בהרבה משל זה המשמש לביצוע ממוגרפיה ( נכון למאי 2002 מחיר הבדיקה 4000 ₪ ) . כיום הבדיקה כלולה בסל הבריאות רק לגבי סרטן ריאות, מלנומה, וסרטן מעי גס, וגם במקרים אלו רק בהתוויות ספציפיות, בדרך כלל בשלב בירור לפני ניתוח. פנאומוסיסטוגרפי Pneumocystography בדיקה שמטרתה לקבוע האם ציסטה בשד היא "ציסטה מורכבת" ( (Complex Cyst, כלומר באיזו מידה תכולת הציסטה היא נוזלית בלבד או שהיא כוללת גם רקמה מוצקה. במהלך הבדיקה מחדירים אויר לציסטה לאחר שאיבת הנוזל מתוכה ובודקים אותה באמצעי דימות – ממוגרפיה. בצורה זו ניתן לאבחן בצורה טובה יותר את הרכב דפנות הציסטה ובהתאם לכך להחליט על המשך הטיפול. רצפטורים (קולטנים ) Receptors בדיקה זו מבוצעת על מנת לדעת האם הגידול רגיש לרמות האסטרוגן והפרוגסטרון אשר בגוף. אם הגידול רגיש להורמונים אלה, פירושו של דבר שהוא זקוק לאסטרוגן או לפרוגסטרון על מנת שיוכל להמשיך ולהתפתח. הבדיקה מבוצעת על ידי הפתולוג במעבדה. במידה והגידול אכן תלוי-הורמונים , הוא מתואר בדו"ח הפתולוגי כגידול חיובי-לאסטרוגן (estrogen-positive) - ובקיצור ER+ - או כגידול חיובי-לפרוגסטרון (progesterone-positive) - ובקיצור PR+ . במידה ותוצאות הבדיקה הן חיוביות המשמעות היא שניתן לטפל במחלה באמצעות טיפולים הורמונלים. דירוג היסטולוגי Histologic Grading היסטולוגיה היא מדע הרקמות. הפתולוגים נוהגים לדרג את הגידולים הסרטניים כדי להתאים את הטיפול הנכון לגידול הספציפי ולהעריך את התגובות הצפויות לטיפול. הדירוג מתבצע לפי הפרמטרים הבאים : קצב ההתחלקות של התאים ( cell mitosis ) , יצירת מבנים טובולריים tubule formation or tubular structures – והשוני בתצורת וגודל הגרעינים בתוך תאי הסרטן "nuclear pleomorphism . לכל אחד מהפרמטרים הללו מוענק דירוג בין 1 ל- 3 , כאשר 1 הוא הנמוך ביותר ו- 3 הגבוה ביותר. לקבלת הדירוג הכללי מסכמים את הדירוגים של כל הפרמטרים ביחד. דירוג סופי שמספרו 1 מתייחס לגידול ממוקד שתאיו אינם גדלים במהירות וסיכויי ההחלמה ממנו גבוהים. דירוג סופי שמספרו 3 מתייחס לגידול מפושט ותוקפני . אנו מקוות שהמידע עוזר . בברכה, צוות אחת מתשע

10/08/2003 | 11:06 | מאת: סימון מוסקוביץ

טופלתי בכל התרופות לסרטן השד ללא הצלחה האם יש תרופות אחרות שניתן לנסות

10/08/2003 | 12:52 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום סימון, אנו מבינות את מצוקתך, אך קשה מאד לחוות דעה כאשר אין פרטים רפואיים. המלצתינו היא שתבקשי סיכום תולדות המחלה והטיפולים שקיבלת , ועם כל המידע תיפני למכון אונקולוגי אחר, או רופא אונקולוג לשמיעת דעה נוספת. חיזקי ואימצי בברכה, צוות אחת מתשע

11/08/2003 | 02:45 | מאת: דבורה

בס"ד הרבי אומר שעל האדם לקבל החלטה טובה. וכן תפילה עוזרת. כמו כן אפילו סכין חדה מונחת על צוארו על יתייאש מן הרחמים. שיהיה לך בריאות טובה והרבה שמחה.

10/08/2003 | 10:44 | מאת: שירה

שאלתי מופנית לאונקולוג / כירורג שד: חליתי בסרטן השד לפני כשנתיים בהיותי בת 27. עברתי כריתה חלקית טיפולי כמוטרפיה והקרנות . כיום אני מעוניינת לעבור שחזור שד . שאלי היא: האם השימוש בסיליקון לשחזור שד עלול לסכן אותי בכך שיהיה מסובך יותר לזהות חלילה הישנות של המחלה ? האם איכות הממוגרפיה נפגמת כתוצאה משתלי סיליקון ? אנא עזרו לי , אני נורא מתלבטת, לפי דברי הפלסטיקאים אין דרך אחרת לשחזור השד במקרה שלי. תודה מראש שירה

12/08/2003 | 09:14 | מאת: ד"ר דין עד-אל

לשירה שלום, ישנן מספר שיטות לשחזור שד שעבר כריתה חלקית והקרנות, ולצערי ללא בדיקה איני יכול להגיד האם יש אפשרויות אחרות במקרה שלך. נכון שהכנסת תותבת לשד מפריעה בראיית כל השד בממוגרפיה (כ10% אינם נראים, ויש צורך בממוגרפיה בשיטה מיוחדת שלא כל המקומות מכירים, לאחר כריתת שד מלאה אין הדבר מהווה בעיה מכיון שלא מבצעים ממוגרפיה לשד משוחזר), אולם אפשר להתגבר על הבעיה באמצעות אמצעי הדמייה אחרים כמו אולטראסאונד או MRI בהצלחה ד"ר דין עד-אל

10/08/2003 | 10:10 | מאת: נטע

אימי לאחר טיפול CAF ראשון. בספירת דם אחרי 10 ימים התוצאות היו 1900 לויקוציטים ו-14.8% נויטרופילים. שבוע לאחר מכן (היום) התוצאות הן 2100 לויקוציטים ו-3.3% נויטרופילים. דובר איתנו על הגעה לטיפול הבא (בעוד 5 ימים) ובו תינתן ככל הנראה גם זריקת נופרוגן. האם זה סביר? האם בכזו ספירה נמוכה שיורדת גם אחרי שבועיים ולא מתאוששת נהוג לתת טיפול שני? תוך כמה זמן בדרך כלל פועלות הזריקות הללו. מהו קצב ההתאוששות של מערכת החיסון בעקבות הזריקות? רוב תודות

10/08/2003 | 12:49 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

3.3% או 33% של נויטרופילים?

10/08/2003 | 13:40 | מאת: נטע

לא. חוששתני ש- שלוש נקודה שלוש

10/08/2003 | 15:37 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הספירה אכן נמוכה ויש לשים לב אם לא מתפתח חום. במיקרים של ספירה נמוכה הנמשכית זמן רב כמו אצל אימך ניתן לתת נויפוגן מונע. בדרך כלל ניתן למשך 7-10 ימים החל מהיום 2-4 אחרי הטיפול. נויפוגן אמור למנוע את הירידה הניכרת בספירת הדם. בלי קשר יש לברר מדוע הספירה נמוכה לאורך זמן. אצל מרבית הנשים יש התאוששות תוך 2-4 ימים. האם הטיפול הוא לאחר ניתוח או טיפול במחלה גרורתית?

10/08/2003 | 15:55 | מאת: נטע

לא זהו טיפול נאו-אדיובנטי לפני ניתוח. אובחן Invasive carcinoma grade II עם בלוטות לימפה נגועות, ללא גרורות בשאר הגוף. מה המשמעות של בירור? מה צריך להיעשות? תודה רבה

09/08/2003 | 23:20 | מאת: גילי

עברתי לפני כשלושה שבועות ניתוח למפקטומי ואני עומדת להתחיל בקרוב טיפולים כמוטרפיים. נאמר לי שאני צריכה להסיר את ההתקן לפני הטיפולים כנראה מחשש לזיהום ? יש לי את ההתקן החדש עם הורמון הפרוגסטרון. האם צריך להוציאו ? למרות שהדבר פוגע באיכות החיים ?

10/08/2003 | 00:24 | מאת: פרופ' אילן כהן

לגילי בזמן שמקבלים טיפולים כמוטרפיים יש ירידה בתפקוד של המערכת החיסונית וכל זיהום פוטנציאלי ברחם (המוגבר עקב ההתקן) יכול להתפרץ. פרופסור אילן כהן

09/08/2003 | 21:16 | מאת: שרית

אני לאחר שישה טיפולים של כאף ויש לי הפרשות צהובות ללא הפסק מאבר המין האם זה טבעי?

10/08/2003 | 09:56 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אני מציעה לך לפנות לרופא נשים, יתכן ויש לך זיהום הדורש טיפול

08/08/2003 | 17:47 | מאת: RUT

שלום רב מבקשת לדעת מה פירוש התוצאות של U/S -סונר : מבנה ריקמת השד הוא פיברוגלנדולארי בעיקרו. הריקמה הבלוטית סמיכה. יש לציין שמבנה זה מוריד מרגישות הבדיקה. בתודה מראש, רות

13/08/2003 | 10:02 | מאת: דר' מושקוביץ-לבר

שלום רב, זוהי תשובה מקובלת בקרב הרדיולוגים, והכוונה היא שצפיפות השד גבוהה כלומר סמיכה, ולכן הבדיקה איננה מספקת כי קשה לחדור דרך הריקמה ולראות את השד בצורה ברורה, ככל שאישה צעירה יותר צפיפות רקמת השד גבוהה יותר. בהמשך לתשובה יש לבצע אולטראסאונד בנוסף , ובדיקות ידניות תכופות יותר. בברכה, ד"ר מושקוביץ

13/08/2003 | 16:16 | מאת: RUT

08/08/2003 | 16:51 | מאת: נחמה

במשפחתי ישנה הסטוריה של סרטן שד.אצל סבתי(מצד אמי)התגלה בגיל 69 ואילו אצל אמי התגלה בגיל 61. שתיהן ילידות הארץ ממוצא אשכנזי. האם מומלץ לבצע הבדיקה הגנטית לאיתור מוטציה .ואם כן ובמידה והתשובה לבדיקה חיובית מהי ההמלצה לצעדים בהם יש לנקוט?

10/08/2003 | 11:15 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום נחמה, שאלתך נשלחה ליועץ בפורום. בנוסף באתר אחת מתשע יש פרק המיועד ליעוץ גנטי . לנוחיותך הפרק מובא מטה במלואו. מכונים לייעוץ ובדיקות גנטיות לסרטן שד ברחבי הארץ פועלים מספר מכונים המציעים ייעוץ ובדיקות גנטיות בנושא סרטן השד והשחלות, רובם במסגרת בתי החולים. נכון למועד כתיבת הדברים ההוצאה עבור הייעוץ הגנטי מכוסה על ידי הקופות בדרך כלל ( התחייבות בטופס 17 ) בעוד שההוצאה עבור הבדיקה המעבדתית עצמה אינה כלולה . חלק מתכניות הביטוחים המשלימים של קופות החולים כוללות השתתפות בהוצאות ביצוע הבדיקה. לקבלת הפניה והתחייבות כספית של הקופה לקבלת הייעוץ מומלץ לפנות לרופא המשפחה/ הגינקולוג/ הכירורג המטפל. התהליך בכל המכונים, אלא אם צוין אחרת, כולל תהליך הייעוץ שלושה שלבים : 1. פגישת ייעוץ ראשונית בה נסקרת ההיסטוריה המשפחתית של הפונה ( כולל מוצאה העדתי ), נאספים נתונים מפורטים לגבי מקרי סרטן במשפחה (עד שלושה דורות הכוללים את מידת הקרבה של החולה לפונה, גיל החולה בעת פרוץ המחלה, סוג הסרטן, ופרטים רלבנטיים אחרים. כמו כן נסקרת ההיסטוריה הבריאותית של הפונה עצמה. מומלץ להגיע לפגישה עם נתונים מרביים ומפורטים ועם המסמכים המתאימים, במידה וקיימים. לעתים משתתפים בפגישה גם עובדת סוציאלית ורופא\ים מומחה\ים נוספים ( אונקולוג, גינקולוג). הפונה מקבלת הסברים מפורטים לגבי היתרונות והחסרונות של ביצוע הבדיקה; לגבי מגבלותיה מבחינת התוצאות המתקבלות; (כלומר שגם במקרה של תוצאה שלילית של הבדיקה אין פירוש הדבר שלילה מוחלטת של אפשרות קיומו של גן פגום), לגבי ההשלכות האפשריות של תוצאות הבדיקה על הפונה עצמה ועל בני משפחתה; ולגבי עובדת היעדר תרופה גם אם הבדיקה מזהה קיומו של גן פגום. בעקבות פגישת הייעוץ צריכה הפונה להחליט האם לבצע את הבדיקה או לא. אין הכרח לקבל החלטה במקום וניתן לבצע את הבדיקה גם במועד מאוחר יותר. מטבע הדברים פגישת הייעוץ היא יסודית וממצה ועל כן אורכת זמן רב. 2. במידה והפונה החליטה לבצע את הבדיקה הגנטית נלקחת ממנה דגימת דם פשוטה, וזאת ללא צורך בהכנה כלשהי. 3. הליך מסירת התוצאות – ברוב במקרים, אלא אם צוין אחרת, מוכתבת צורת מסירת התוצאות לפונה על ידי מהות התוצאה. במידה והתשובה היא שלילית מקבלת הפונה הודעה על כך בדואר. במידה והתשובה חיובית ( כלומר אותר\ו גן\ים פגום\ים ) מוזמנת הפונה לשיחה אישית נוספת למסירת התוצאות ולקבלת הסבר נוסף על משמעותן ועל ההשלכות שיש להן לגבי עתיד הפונה ובני משפחתה. לאן לפנות אזור ירושלים 1. מרכז רפואי שערי צדק: יחידה לגנטיקה. ישיר 6666035- 02 , מרכזיה 6555111 – 02 רופאה אחראית - ד"ר שולמית איזנברג. לנבדקות ללא התחייבות של קופת חולים : מחיר פגישת הייעוץ (כולל בדיקה במידה והוחלט לקיימה ) 384 ₪. התוצאות נמסרות בפגישה נוספת שמחירה 179 ₪. המרפאה שומרת על קשר עם האישה ופתוחה למתן ייעוץ לקרובי המשפחה. 2. בי"ח "הדסה" עין כרם : המחלקה לגנטיקה , הרופאה האחראית לתחום סרטן השד והשחלות : דר' מיכל שגיא טל. ישיר 6778433 – 02 , ביפר 6777111 – 02 מרפאה בנושא מתקיימת פעם בשבוע. יש לקבוע תור מראש. לנבדקות ללא התחייבות של קופת חולים : מחיר הייעוץ, כולל הבדיקה ומסירת התוצאות – 380 ₪ . אזור תל אביב והמרכז 1. מרכז רפואי תל השומר - היחידה האונקוגנטית לפנות לד"ר עירית פרידמן - לקביעת תור. טלפונים - 03-5303947 , 03-5356422, 03-5303173 2. מרכז רפואי ע"ש רבין – קמפוס ביילינסון המכון הגנטי טל. 9377659 – 03 רופאה אחראית לתחום סרטן שד : דר' אלן טאוב מחיר שלב הייעוץ לנבדקות מבוטחות קופ"ח כללית ללא טופס 17 – 384 ₪. מחיר למבוטחות בקופות חולים אחרות גבוה מעט יותר. מחיר הבדיקה עצמה ( אותה יש לשלם בכל מקרה ) – 350 ₪ . 3. המרכז הרפואי תל-אביב – בי"ח איכילוב המכון הגנטי טלפון 6974703 – 03 לנבדקות ללא התחייבות של קופת חולים : מחיר כולל לשתי פגישות ( יעוץ ראשוני ומסירת תוצאות ) ולבדיקה – 750 ש"ח 4. מכון מגנטיקה (פרטי) – מרכז רפואי מרום בזל, רח' בזל 35 תל-אביב 62744 מנכ"ל - מר אפרים מנור. מנהל רפואי - ד"ר איתן פרידמן - מנהל היחידה האונוקגנטית בתל השומר. טלפון - 00 – 56 – 56 – 800 – 1 , 5462330 – 03 , פקס 5468429 – 03 . התהליך מתבצע ב- 3 פגישות, בכולם נוכח רופא ויועצת גנטית. התוצאות נמסרות אך ורק בפגישה אישית עם הפונה בנוכחות ראש המחלקה ד"ר איתן פרידמן (שהינו ראש המחלקה האונקוגנטית בבי"ח ע"ש שיבא בתל השומר) . המחיר : שלב המיפוי הגנטי - 380 ש"ח. ביצוע הבדיקה הגנטית - 495 ש"ח. שיחה אחרונה למסירת תוצאות - ללא תשלום לפונות אחת מתשע. בעת קביעת התור יש לציין כי נשלחת ע"י אחת מתשע – דבר שיבטיח ששיחת מסירת התוצאות תהיה ללא תשלום. 5 . בי"ח מאיר – כפר סבא המכון הגנטי – ייעוץ אונקוגנטי לסרטן שד ושחלות, טל. 7472544 – 09 , דר' עמי פישמן התהליך מתקיים בשלושה מפגשים – ייעוץ, בדיקה, ומסירת התוצאות. מחיר הייעוץ – 330 ש"ח, מחיר הבדיקה – 330 ש"ח. 6. בי"ח קפלן – רחובות היחידה לגנטיקה קלינית , טל. 9441384 – 08 , דר' ש. קוהן, מנהלת היחידה. אזור הצפון והעמקים 1. מרכז רפואי רמב"ם המכון הגנטי, ייעוץ לסרטן שד ושחלות, דר' אפרת דגן. לקביעת תור : אילנית, 8542456 – 04 . בפגישת הייעוץ, אליה מגיעות הנשים על פי הפניית הרופא האישי או ביוזמתן, ניתן הסבר ממצה לגבי הבדיקות ומשמעויותיהן השונות, ולגבי ההשלכות של התוצאות המתקבלות. במידה והאישה מחליטה לבצע את הבדיקה (דגימת דם פשוטה) היא יכולה לבצעה בהמשך ישיר לפגישת הייעוץ או במועד מאוחר יותר, לפי שיקול דעתה. גם צורת מסירת התוצאות ( טלפונית או בפגישה אישית ) ניתנת לשיקול דעת הנבדקת. בכל מקרה נמסרות גם תוצאות בכתב. במידה והתוצאות חיוביות (כלומר מראות על קיומו של גן פוגם ) מוזמנת הנבדקת לפגישת ייעוץ חוזרת למתן הסברים נוספים. במידה והנבדקת כבר אובחנה כחולת סרטן מתבצע הייעוץ הנוסף בליווי אונקולוג ( ית ). עלות כוללת של כל התהליך (ייעוץ ובדיקה ) – 350 ש"ח. אין הסדרים קבועים לקבלת החזרים מקופות החולים השונות . 2. בי"ח כרמל – חיפה טל. 8250460 – 04 , רפואת הקהילה ואפידמיולוגיה - גב' שרה דישון. בעקבות הפניה לקביעת תור ולקראת פגישת הייעוץ עם גב' שרה דישון, אחות מתמחה בנושאי סרטן וגנטיקה, נשלחים לפונה טפסים למילוי לשם קבלת מידע עליה ועל "עץ המשפחה". את הטפסים המלאים מביאה הפונה אתה לפגישת הייעוץ הראשונית בה מוצגים בפניה יתרונות ביצוע הבדיקה, חסרונותיה ומגבלותיה. במידה והפונה מעונינת בכך לאחר השיחה נלקחת דגימת הדם לבדיקה וקבלת התוצאות ארכת כשלושה שבועות. במידה והתוצאות הן חיוביות מוזמנת הפונה לפגישה נוספת בה נוכח גם רופא יועץ גנטי ועובד\ת סוציאלית. בכל מקרה נמסרות לפונה התוצאות גם בכתב. ברוב המקרים מתבצעים הייעוץ והבדיקה על בסיס התחייבות (טופס 17) של קופת החולים. במקרה שהפונה משלמת עבור הייעוץ והבדיקה המחיר הוא 290 ש"ח. 3. בי"ח העמק – עפולה – המכון הגנטי דר' סתווית שלו, טל. 6495446 – 04 הייעוץ והבדיקה מתבצעים על פי התחייבות ( טופס 17 ) של קופות החולים. את הבדיקה , במידה והפונה החליטה לבצעה, עושים במסגרת מחקר המתבצע במכון הגנטי והפונה מתבקשת לחתום מראש על טופס המאשר כי עובדה זו ידועה לה, על המשמעויות הנובעות מכך . בכל מקרה נמסרות תוצאות הבדיקה אך ורק בפגישה אישית. אזור הדרום 1. בי"ח סורוקה , באר שבע המכון הגנטי , דר' חני בית אור , טל . 6400788 – 08 בפגישת הייעוץ הראשונה המתקיימת במרפאה האונקו-גנטית המתקיימת בבית החולים אחת לשבוע משתתפים יועצת גנטית, אונקולוג ועובדת סוציאלית. עם סיום הפגישה מקבלת הפונה דף הסבר המסכם את השיחה בכתב. בכל מקרה לא מבצעים את הבדיקה באותו יום על מנת לתת לפונה שהות לעכל את המידע ולהתייעץ עם גורמים נוספים במידה והיא מעונינת בכך. שלב הייעוץ מכוסה על ידי התחייבות ( טופס 17 ) של קופת חולים. מחיר הבדיקה עצמה 500 ₪ . החזר חלקי של ההוצאה ניתן לקבל במסגרת תכניות הביטוח המשלים של קופות החולים. תוצאות נמסרות אך ורק בשיחה אישית, מלווה במכתב סיכום. אנו מקוות שהמידע אכן עוזר. בברכה, צוות אחת מתשע

בבדיקת PAP'S שיגרתית מצאו אצלי קוילוציטוזיס, בבדירת קולופוסקופיה גילו אזור "חשוד" למקור הקוילוציטוזיס האזור היה לבן ביחס לשאר הצואר. נשלחה ביופסיה. אודה לכם מאוד מאוד אם תוכלו לומר לי מהן ההשלכות של מימצאים אלו. אם הביופסיה תגיעה תקינה האם זהו סוף פסוק וניתן לחזור לשיגרה?

09/08/2003 | 23:10 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום גילה, אנו מבינות את דאגתך, אך אנו פורום המיועד לחולות סרטן השד ובני משפחותיהן. בכל מקרה בכדי להיות בטוחים בתשובה צריך לקבל את תשובת הביופסיה , וכל תשובה אחרת היא בגדר השערה. אנו ממליצות שברגע שיש תשובת ביפסיה , פני לרופא המטפל ותבקשי את מלוא ההסברים המגיעים לך . זוהי זכותו של כל אדם. חיזקי ואימצי. צוות אחת מתשע

07/08/2003 | 20:28 | מאת: משי

לפני כשנה עברתי כריתה חלקית , דרגה 2 , כימותרפיה והקרנות, לוקחת טמוקסיפן,מתי אני צריכה לעשות בדיקת ca-15.3 ? ובאיזה תדירות? וכן לגבי מעקב אחרי תופעות לואי מהטמוקסיפן איזה בדיקות לבצע ובאיזה תדירות? תודה.

09/08/2003 | 16:15 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לגבי CA15-3 אצל רופאים הנוהגים לבדוק - בדרך כלל עם כל ביקור רופא כלומר כל 4-6 חודשים לגבי טמוקסיפן - תלוי בגילך ובמצב הוסת. אצל נשים עם וסת טמוקסיפן יכול לפעמים לגרום לציסטות ויש לעקוב. פרט לכך בדיקה גנקולגית פעם בשנה מספקת. כל זאת אם אין תלונות או בעיות אחרות.

09/08/2003 | 16:39 | מאת: משי

07/08/2003 | 17:37 | מאת: רויטל

שלום, ראיתי שאתם לא אוהבים פרסום למוצרים שיכולים, אולי ואני מדגישה "אולי" לעזור לנו אז למה זה בסדר שהרופאים באתר מפרסמים את עצמם ומקבלים חולים באופן פרטי? האם הם כל כך טובים, מיוחדים, מוצלחים ....?! האם זה בסדר....? האם זה אתי ? האם זה לא פרסום אסור ע"פ חוק הבריאות ? אשמח לקבל תשובות ממנהלי האתר

07/08/2003 | 21:05 | מאת: תמי

רויטל היקרה, אינני מנהלת הפורום, אלא חולה בסרטן שד הנעזרת בו, אבל שאלתך הקנטרנית הרגיזה אותי מספיק כדי לענות לך: 1. זהו פורום תמיכה לחולות בסרטן שד ולבני משפחותיהן, ורק להם. מי שרוצה לפרסם מוצרים או תרופות (קונבנציונליים, אלטרנטיביים, משלימים) שיפנה למשרד פרסום ולא לפורום תמיכה. 2. הרופאים העונים בפורום הזה הם אכן "כל כך טובים ומיוחדים", כפי שציינת, כי הם מוכנים לענות, ליעץ ולעזור באופן כמעט מיידי לנשים שמרגישות לפעמים שעולמן חרב עליהן. 3. הם מפרסמים את עצמם? טוב מאוד! אני רוצה לדעת מי עונה לי, מה מומחיותו, איפה הוא עובד ובאיזה תפקיד וכד'. מה, את תרגישי בטוחה יותר ו"אתית" יותר אם תקבלי עצה רפואית ממקור אנונימי? שרק תהיי בריאה, תמי

10/08/2003 | 15:12 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רויטל, ההחלטות מה לכלול בפורום הן ברמה של הנהלת העמותה. הרופאים לשמחתינו הם מתנדבים שמקדישים מזמנם היקר, וחשוב לדעת מי הרופא/ה. כך ניתן להכיר רופא על פי מקצועו/ה ולדעת שמדובר ברופא ששייך למערכת הבריאותית בארץ ומטפל בפועל בחולות על בסיס יומי ולא חובב/ת שרלטן. בברכה, צוות אחת מתשע

07/08/2003 | 15:39 | מאת: דינה

שאלתי מופנית לאונקולוגים ד"ר בן-ברוך וד"ר אילן רון. מבקשת לדעת האם לא די בהקרנות על מנת לחסל מיקרוקלציפיקציות שנותרו אחרי ניתוח בשוליים. אם לא, לשם מה נועדו ההקרנות? אני ממתינה לתוצאות של ניתוח הרחבה (כלומר שני, לאחר שבראשון נותרו בשוליים מיקרוקלציפיקיות ובממוגרפיה שבוצעה לאחרונה ניצפתה מיקרוקלציפיקציה אחת שניתן היה להבחין בה בזכוכית מגדלת) ומאד לחוצה כמובן. אני מאד מודה לכם מראש על תשובה מהירה.

07/08/2003 | 17:23 | מאת: ד"ר אילן רון

דינה שלום, השאלה שאת מעלה נכונה וטובה ותשובה חד משמעית לא קיימת !! הגישות נחלקות בין רופאים שונים ובין מחלקות או מרכזים שונים.יש הטוענים,ואני בין התומכים,שעדיף לסלק את כל המחלה כך שהקרינה תהיה מניעתית בלבד בשד שלא היה מעורב ואילו אחרים,שלא יטעו ככל הנראה,יגידו שמטרת הקרינה היא בדיוק להרוס את המחלה המקרוסקופית שאולי קיימת. דינה,במקרה זה היי שקטה ולכי אחרי הגישה של רופאיך . בהצלחה, ד"ר רון-מומחה לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה

08/08/2003 | 23:32 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

קודם כל יש לברר אם המיקרוקלציפיקציות הן עקב גידול שנשאר בשולים. בדרך כלל בניתוח חוזר אין גידול, הטיפול הקרינתי כולל תוספת לאזור בגידול בהחלט יטפל בשד, בעיתיות קימת רק אם נשאר גידול נרחב בשד לא מוקדים מיקרוסקופיים

09/08/2003 | 02:57 | מאת: דינה

לד"ר אילן רון ולד"ר בן-ברוך, תודה רבה על התייחסותיכם.

07/08/2003 | 15:13 | מאת: לורי

לאונקולוגית שלום! אני שנתיים אחרי גילוי סרטן בשד מטופלת בטמוקסיפן 20 מג מזה כשנה משתמשת ברמיפמין נגד גלי החום הקשים,ואכן זה עזר. אולם להפתעתי קראתי מאמר באתר אחת מתשע שעשו מחקר על שימוש בקוהוש שחור וזה עלול לגרום לחזרת הסרטן בצורה אלימה יותר. מה עלי לעשות תודה!

08/08/2003 | 07:51 | מאת: נדב שרייבום

לורי שלום, הקוהוש השחור הוא מוצר שנוי במחלוקת. עלייך לראות מטפל שיתאים לך את הטיפול באופן אישי. בהצלחה, נדב

07/08/2003 | 14:30 | מאת: תמר

רציתי לשאול האם במשך התקופה שמקבלים זולדקס+טמוקסיפן אפשר לחיות כרגיל ולתפקד עם 3 ילדים קטנים בבית ????????????? תודה מראש

07/08/2003 | 17:30 | מאת: פרופ' אילן כהן

לתמר. ניתן לתפקד באופן מלא עם הטיפול המשולב של טמוכסיפן וזלודקס. יתכן שתסבלי מגלי חם או כאב ראש אך ניתן להתגבר על כך בדרך כלל. בברכה פרופסור אילן כהן

08/08/2003 | 03:57 | מאת: דבורה ז

בס"ד אל תתביישי ותבקשי עזרה.

10/08/2003 | 09:50 | מאת: אני

3 ילדים קטנים גם כשבריאים זה לא קל. הכי חשוב שתיהיה רגועה,לא בחרדה. לילדים הכי חשוב השלוה ולכן עדיף אפילו שיקבלו פחות קצת אך נפשית תיהי זמינה. אם יש בעל אל תשכחי אותו,הוא גם סובל. יש שלא סובלות כלל ויש שקצת יותר ,הלואי שתיהי בקבוצה הראשונה.

07/08/2003 | 09:36 | מאת: גליה

הייתי רוצה לדבר עם בנות שעברו את השיפור הזה כי עליי להחליט אם להמשיך הקרנות או לעבור כריתת שד לאחר טיפולים כימותרפיים. אודה אם תכתבו לי למייל: [email protected] תודה

07/08/2003 | 16:10 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום גליה, לעמותת אחת מתשע יש קו תמיכה - הקו החם . הקו מספק תמיכה ועצה מאישה שעברה את המחלה. בין הנשים המפעילות את הקו יש נשים יחידות שתשמחנה לשוחח איתך. מספר הטלפון 400-363-800-1 בברכה, צוות אחת מתשע

06/08/2003 | 21:59 | מאת: אביטל

שלום רב! האם יתכן כי גידול האם בשד כבר לא נראה בבדיקת אולטרה סאונד וכן בלוטות הלימפה לא מורגשות במישוש ונקיות ובכל זאת יש גרורה פעילה בכבד ( הסיבה לבדיקות היא עליה חדה במרקרים בבדיקת הדם האחרונה שלי)?

10/08/2003 | 13:06 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא ברור לי מהו המצב הרפואי גידול בשד, בבלוטות וכן גרורה בכבד עם תגובה בשד אל לא בכבד או גידול בשד ובבלוטות שהגיבו לטיפול ואז הופיעה גם גרורה חדשה בכבד יכול להיות מצב של תגובה מעורבת לטיפול כלומר באתר אחד יש תגובה לטיפול ובאתרים אחרים אין תגובה - אך זהו מצב יחסית לא שכיח

11/08/2003 | 07:05 | מאת: אביטל

קודם כל, תודה על התגובה לשאלתי. מצבי לא הוגדר כנראה בבירור. הסרטן שלקיתי בו לפני שנה ו-8 חודשים הוא סרטן שד דלקתי (IBC), עם גרורה בכבד וגרורה קטנטנה בריאה.לאחר טיפול משולב (3 טיפולים כימותרפיים וכן טיפול אלטרנטיבי מסיבי), ללא שום ניתוח וללא הקרנות, נעלמו הגרורות בכבד ובריאה, בשד נשארה גרורה קטנה שנעלמה כעת לחלוטין. המצב כעת הוא שד נקי, בלוטות לימפה נקיות לחלוטין, ריאות נקיות ואילו בכבד נראו מספר אזורים היפואקוגניים, אחד מהם נראה ברור יותר. עדיין אין אבחנה של סרטן, אך כמובן יש לי חשש גדול שאכן זה המצב. לכן אני שואלת האם יתכן מצב בו הכל כבר נקי וישנה גרורה עצמאית בכבד.

11/08/2003 | 00:37 | מאת: ד"ר אילן רון

אביטל שלום, התאור שאת מציגה בהחלט אפשרי. בגידולי השד קיימת אפשרות,ולמעשה זו גם האפשרות היותר שכיחה,שאוכלוסית תאי הגידול הסרטני תהיהמגוונת ולא אחידה.ואז,למתן טיפול מסוים יגיבו רק חלק מתאי הסרטן בעוד שאחרים לא יגיבו.זה המקרה שלפנינו-הסרטן בשד ובבלוטות הגיב ואילו זה שבכבד לא הגיב או אף גדל או הופיע תוך טיפולים. ד"ר אילן רון-מומחה לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה

יפה שלום אני היום אחרי טיפול caf שלישי, לפי המלצתך קניתי שורשים של גינגר גרדתי בפומפיה והכנתי תה, התחלתי בשתייה, גם יוגורט כפי שהמלצת, הייתי מאוד שמחה אם תוכלי להשאיר לי כתובת או טלפון שאוכל להתקשר אלייך, בתודה על תשובתך ועידודך.

אנסה לעזור מנסיוני - טל' 055-323231

אני לאחר טיפולים בכף ויש לי הפרשות צהובות מאבר המין ללא הפסקה האם זה טבעי?

06/08/2003 | 17:14 | מאת: שי

גילו לאחותי סרטן השד (היא בת 36). לפי הרופאים הגילוי הוא מוקדם גודל הגוש פחות מ-1 ס"מ. היא עברה כריתה (לא אכנס מדוע). ברצוננו לקחת אותה לטיפול פסיכולוגי/פסיכאטרי. אחותי שקועה בדיכאון ואינה מתפקדת (יש לה שני ילדים קטנים, כמובן שהיא מקבלת תמיכה ועזרה מהמשפחה אך אף אחד לא יודע איך לעזור ברמה הנפשית עם החרדות והדיכאונות). האם תוכלו להמליץ לי על פסיכולוג/פסיכיאטר שמתמחה בחולי סרטן ובמיוחד בסרטן השד. דחוף!!!!!!!!! תודה

07/08/2003 | 09:24 | מאת: ענת

יש פסיכולוגית שגרה בגדרה בשם מיכל ביאלר -תנסו איתה הייתי רוצה לדבר איתך טלפונית על זה אני באותה סירה תוכל לשלוח לי טלפון למייל [email protected] תודה

07/08/2003 | 09:38 | מאת: Sarah

Please tell her to email me so we can talk I have been through the same situation.We could talk on the phone.שי כתב/ה: > > גילו לאחותי סרטן השד (היא בת 36). לפי הרופאים הגילוי הוא מוקדם > גודל הגוש פחות מ-1 ס"מ. > היא עברה כריתה (לא אכנס מדוע). > ברצוננו לקחת אותה לטיפול פסיכולוגי/פסיכאטרי. אחותי שקועה > בדיכאון ואינה מתפקדת > (יש לה שני ילדים קטנים, כמובן שהיא מקבלת תמיכה ועזרה מהמשפחה אך > אף אחד לא יודע איך לעזור ברמה הנפשית עם החרדות והדיכאונות). > האם תוכלו להמליץ לי על פסיכולוג/פסיכיאטר שמתמחה בחולי סרטן > ובמיוחד בסרטן השד. > דחוף!!!!!!!!! > > תודה

07/08/2003 | 10:47 | מאת: תמי

שי שלום, קודם כל, כעזרה מיידית, נסה לשכנע את אחותך לשוחח עם מישהי מהקו החם של אחת מ-9. לפעמים אשה "זרה" אבל שעברה את זה, יכולה לעזור במקומות שהמשפחה האוהבת והתומכת אינה מצליחה. אם אחותך לא רוצה ליזום את הפנייה, תיזום אתה ומישהי מהמתנדבות כבר תתקשר אליה. בנוסף, כדאי שתדע שברוב בתי החולים הגדולים יש שתי פונקציות חשובות: האחת היא אחות מתאמת (שנמצאת בדרך-כלל במרפאות השד), ואם היא טובה, אז אין מישהו יותר טוב ממנה. היא יכולה לעזור מאוד בעצות, תמיכה, כתובות והפניות (לצידה קיימת בדרך-כלל גם עובדת סוציאלית, וגם היא יכולה לעזור). הפונקציה השנייה היא "פסיכו-אונקולוגיה". זוהי יחידה של פסיכיאטרים ופסיכולוגים, הפועלים מתוך בית-החולים, בדרך כלל מהמחלקה האונקולוגית, השירות שלהם אינו כרוך בתשלום, והם מקצוענים (אבל קצת מוגבלים בזמן). במקביל כדאי למצוא פסיכולוג פרטי טוב, שימצא חן בעיני אחותך, ולצאת לדרך ההחלמה. אם תרצה, כתוב לי לאי-מייל שלי ואתן לך שם של מישהי שעזרה לי מאוד במצב דומה. בהצלחה תמי

10/08/2003 | 10:57 | מאת: שי

אחותי רוצה ללכת לטיפול מיוזמתה כך שאף אחד לא כופה עליה. הייתי מאד רוצה לקבל המלצה של פסיכולוג באזור המרכז עם אורינטצייה של סרטן השד או התמודדות עם מחלות וחרדות. עדיפות לפסיכולוגית. אני לא רואה את המייל שלך אז אם תוכלי לשלוח למייל שלי אני אשמח. [email protected] תודה

07/08/2003 | 11:36 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שי, עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם, שתפקידו מתן מענה, תמיכה ומידע לחולות סרטן השד ובני משפחותיהן. הקו מספק תמיכה ועצה מאישה שעברה את המחלה- לחולה המגלה כי עולמה חרב עליה בן רגע. המתנדבות , העוברות הכשרה בקורס מיוחד, עוזרות לפרוק חרדה, כאב ופחד מאי-וודאות. באמצעות קשר טלפוני רציף הן מחזקות את החולות, ומפשרות להן לראות את ה"אור בקצה המנהרה". מספר הטלפון 400-363-800-1 אנו נשמח לעמוד לרשותך ואחותך בכל עת. חיזקו ואימצו בברכה צוות אחת מתשע

08/08/2003 | 00:21 | מאת: עופרי

רק תוספת קטנה לדברים הנכונים שכבר נכתבו: אכן חרב עליה עולמה וכולנו היינו שם פעם וזוכרות היטב את הטראומה, זו חוויה מטלטלת ודבר לא ניראה אחר כך כמו מלפני הבשורה. בנוסף איבדה שד, גם כן פגיעה עמוקה בגוף, בנפש ובנשיות. צא וחשוב אם דבר דומה היה נופל עליך כרעם ביום בהיר האם אפשר שהיית מגיב אחרת. מובן הרצון לעזור להוציא אותה מ"זה", אבל קודם כל צריך להיות ב"זה" כדי שאפשר יהיה לצאת. תגובת אבל היא טבעית, הגיונית, קוהרנטית, ויש לתת לזה את הכבוד המגיע, לקבל, לאפשר לה את הלגטימציה להתכנס בכאבה וחרדותיה ולתמוך בה מתוך אהדה והבנה ובלא פחד, אומנם טיפול פסיכולוגי מתבקש אך יעזור יותר אם הצורך יתעורר בה ויהיה פרי יוזמתה, אפשר להציע לה אבל "לקחת אותה" עלול להיות לא אפקטיבי, יותר מכל חשובה כעת התחושה שכולכם איתה, מקבלים, מבינים ותומכים. נסו להתגייס בנתיים כדי לטפל בילדים ולאפשר אווירה נורמלית ככל האפשר, כדי לצמצם את הנזק עבורם. ולוואי שיהיה קל ככל האפשר.

11/08/2003 | 02:52 | מאת: דבורה

גם אצלי היה דבר דומה. בני המשפחה שלחו אלי הביתה אחת שהיתה לאחר כריתה וטפולים והיא שוחחה איתי רבות. וראה זה פלא שכבר למחרת יצאתי מהבית. כמו כן כדאי מאוד לעודד אותה לדבר עם הקו של אחת מתשע. רפואה שלימה. ובהצלחה.

06/08/2003 | 17:06 | מאת: ewhruiwe

שלום דוקטור ברצוני לשאול שאלה מהו גידול שפיר ?? מה ההבדל בין גידול שפיר לגידול סרטני??

07/08/2003 | 12:52 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, גידול שפיר אוסף תאים בעלי מנגנון בקרה עצמי המפסיקים לצמוח ואינם מתפשטים לחלקי גוף אחרים. תאים אלו עלולים לגרום להפרעה כתוצאה מלחץ שהם יוצרים על רקמות ואיברים שסביבם. גידולים שפירים מוכרים גם כ : אדנומה ( אדנו-בלוטה, (Adenoma) אפוברין (Apobrine) אדנוסיס (Adenosis) פיברואדנומה (Fibroadenoma) . גידול סרטני מקבץ של תאי סרטן הגדלים ומתרבים ללא שליטה, תוקפים את הרקמות השכנות לרקמה המקורית ומתפשטים לחלקים הרחוקים של הגוף ובכך יוצרים מושבות חדשות של תאי סרטן. בברכה, צוות אחת מתשע

05/08/2003 | 13:33 | מאת: לימור

שלום רב! קודם כל אני רוצה להודות מאוד לד"ר בן - ברוך ולד"ר אילן רון שענו לי בשאלתי הקודמת במהירות ובפירוט (לגבי עליה חדה במרקרים של אמי). הייתי רוצה לדעת יותר על ה-PET SCAN אליה התייחס ד"ר אילן רון. היכן מבוצעת הבדיקה, עלות (בערך) וכל מידע נוסף שתוכלו לתת. שוב המון המון תודה מראש.

06/08/2003 | 12:41 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום לימור, באתר עמותת אחת מתשע (את הקישור ניתן למצוא במעלה הדף צבוע בכחול) ייעדנו פרק על ה- pet scan לנוחיותך הוא מצוטט למטה: סריקת פאט PET - FDG (Positron Emission Tomography) סריקת PET היא אמצעי אבחון רדיולוגי שמטרתו לאתר תהליכים המתרחשים במערכות הגוף השונות על ידי אפיון ביוכימי של השינויים המטבולים ( שינויים בשיעור ובקצב חילוף החומרים בגוף) אשר מתגלים במהלך הסריקה . מבחינת השימוש בסריקת PET בהקשר של גידולים סרטניים, המטרה היא לאבחן את הגידולים ( או גרורות) בשלבים ראשוניים, ובהתאם לכך להתוות את הטיפולים המתאימים. שימוש נוסף הוא לשמש אמצעי מעקב במהלך הטיפולים לבדיקת מידת יעילותם על ידי אפיון שינויים ביוכימיים המתרחשים בגידול. במהלך הסריקה מתקבלות הדמיות ( images ) ברמה מולקולרית של תהליכים פיזיולוגיים אשר מאפשרים מדידה של פעילויות דוגמת : מטבוליזם של גלוקוזה (סוכרים), זרימת הדם, ונצילות החמצן בגוף. בצורה זו יכולים הרופאים לאבחן באיזו מידה והיכן קיימות תופעות חריגות בגוף. טכנולוגיית ה- PET מהווה הרחבה של יכולות אמצעי הדימות האחרים דוגמת MRI ו-CT , אך בניגוד לאמצעים אלו המבצעים סריקה אנטומית של הגוף, טכנולוגית ה- PET מאפשרת הערכה של שינויים כימיים ופיזיולוגיים הקשורים במטבוליזם של הגוף. הערכה זו חשובה מכיוון שהשינויים הכימיים והפיזיולוגיים מקדימים פעמים רבות את השינויים המבניים ברקמות, וכך בעזרת ה- PET ניתן לאבחן שינויים פתולוגיים הרבה לפני שהם מתגלים על ידי שימוש בטכניקות CT אוMRI . שלא כמו ברפואה הגרעינית המסורתית, במהלך סריקת PET משתמשים בחומרים רדיו-פרמצבטים ייחודיים , או "עוקבים" ( tracers ) המסומנים בעזרת איזוטופים. איזוטופים אלו מחקים את פעילות החומרים הטבעיים דוגמת סוכרים, מים, חלבונים וחמצן, ובכך מאפשרים קבלת מידע על המצב המטבולי של מחלה ברמת התא הבודד, ובצורה יעילה הרבה יותר מכל אמצעי הדימות האחרים. יישומים עכשווים של טכנולוגיית PET נכון לסוף שנת 2002 היישום העיקרי של טכנולוגיית ה PET הוא בסיוע לניהול יעיל יותר של הטיפולים בשלוש קבוצות של מחלות : אונקולוגיה, קרדיולוגיה ונוירולוגיה. יש להניח שיישומים קליניים נוספים של ה- PET יתפתחו במהלך הזמן. התרומה העיקרית של ה- PET מתבטאת ב :  אפשרות לאבחן מחלה או גרורות בשלב התפתחות מוקדם, לפני שניתן לאבחן אותה באמצעי דימות המבצעים סריקה אנטומי ( MRI ו- CT ), ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה.  אפשרות למעקב שוטף אחר הטיפולים הניתנים וקבלת היזון חוזר על מידת יעילותם תוך כדי מהלכם. עובדה זו חשובה ביותר כדי למנוע נזקים של טיפולים לא יעילים ואשפוזים מיותרים.  הסריקה מסייעת להעריך את סיכויי ההחלמה מניתוחים שונים כדי לשלול ביצוע של אותם ניתוחים שלא יועילו לחולה.  בעזרת הסריקה ניתן לזהות גרורות סמויות ומרוחקות העלולות להשפיע על מהלך הטיפול, ולהביא לאור זה להתאמת הטיפול הנכון. יש לשער שבעתיד יתפתח גם השימוש בסריקת PET כבדיקה יחידה המהווה תחליף לצורך בביצוע מספר בדיקות אבחון שונות. מהלך הבדיקה הבדיקה מתבצעת במרפאת חוץ ואינה מחייבת אשפוז. לקראת הבדיקה מקבלים הנחיות כיצד להתכונן לה מבחינת לבוש, אוכל שתייה ותרופות. מומלץ לשתות הרבה מים לפני הבדיקה, ובמיוחד לאחריה (כדי לשטוף את שאריות החומר הרדיואקטיבי המוזרק לגוף ). לפני התחלת הסריקה מזריקים לוריד תערובת של חומר רדיואקטיבי הנקרא ציקלוטרון (cyclotron ) עם מרכיב טבעי של הגוף – לרוב גלוקוזה אך לעתים גם מים ואמוניה. תהליך זה נקרא "מיתוג רדיולוגי" ( radiolabeling). החומר הרדיואקטיבי מתפשט בגוף ופולט אנרגיה ברמות שונות אשר נקלטות על ידי סורק ה- PET . משך הזמן של התפשטות החומר הרדיואקטיבי הוא 60 – 30 דקות, שלאחריהן מתחילה הסריקה הנמשכת כ- 45 – 30 דקות נוספות. הבדיקה עצמה מתבצעת בתנוחה של שכיבה על מיטה הנמצאת בתנועה הלוך וחזור דרך סורק\ ה- PET שצורתו עיגול עם חור באמצע. סביב העיגול נמצאים החיישנים הקולטים את האנרגיה הנפלטת מהחומר הרדיואקטיבי שבגוף הנבדק\ת ומתרגמים אותה להדמיות המתקבלות. במהלך ביצוע הבדיקה יש לשכב ללא תנועה. הבדיקה אינה כואבת והסיכונים מבחינת קרינה נחשבים לנמוכים. כמות הרדיואקטיביות שהגוף מקבל לביצוע סריקת PET מקבילה לכמות הקרינה של מספר צילומי רנטגן. אצל נשים בהריון או נשים מניקות חשוב לוודא שאכן יש צורך בביצוע הסריקה בגלל הסכנות לעובר\לתינוק. מגבלות הבדיקה אין להתייחס לסריקת PET כאמצעי אבחון העומד בפני עצמו אלא כחלק ממכלול של אמצעים. כאשר המאזן הכימי בגוף הנבדק\ת אינו נורמלי סריקת ה- PET עלולה להפיק תוצאות שגויות. למשל – תוצאות סריקה אצל חולי סוכרת יראו ממצאים הפוכים מהנורמה בגלל רמות הסוכר בדם או רמות האינסולין שלהם. מכיוון שמשך זמן יעילות החומר הרדיואקטיבי בו נעזרים במהלך הסריקה הוא קצר ביותר חשוב מאד שהחומר יוצר במעבדה קרובה למקום ביצוע הבדיקה וסמוך מאד למועדה המתוכנן, עליו יש להקפיד. ביצוע הבדיקה ופענוח התוצאות חייבים להתבצע על ידי רדיולוג מומחה ל- PET. סריקת PET בהקשר לסרטן השד סריקת PET - FDG כלולה בסל שירותי הבריאות בישראל מאז שנת 2001 בהתוויות אונקולוגיות מסוימות ( ריאה, המעי הגס, לימפומה, מלנומה ממאירה, גידולי ראש וצוואר, הושט, צוואר הרחם, סרטן ממקור ראשוני לא ידוע) . בשלב זה אין ההתוויות כוללות את סרטן השד. הנושא נמצא בהערכה מחודשת לקראת הרחבת הסל לשנת 2003 . נכון לנובמבר 2002 קיימים בארץ מכשירים מתקדמים ביותר לביצוע סריקת PET הנקראים dedicated PET במרכז הרפואי תל-אביב (בי"ח איכילוב ), במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ובבי"ח הדסה בירושלים. סריקת PET יכולה להוות אלטרנטיבה לא-פולשנית ולא מכאיבה להתערבות כירורגית שמטרתה לאתר בלוטות לימפה נגועות כאשר יש המלצה לבצע כריתה חלקית להסרת הגידול. על פי תוצאות סריקת ה- PET ניתן יהיה להחליט אצל מי אכן יש צורך לבצע ניתוח להסרת הבלוטות. סריקת PET אינה צפויה להחליף את השיטות הקיימות לגילוי סרטן שד ראשוני, אך יש לה את הפוטנציאל להוות אמצעי אבחון לאוכלוסיות נשים מסוימות – במיוחד נשים צעירות שאצלן הצפיפות הגבוהה של רקמת השד מונעת שימוש בממוגרפיה, נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד, נשים החולות במחלות פיבארואידיות, ונשים שאצלן תוצאות בדיקת ה- FNA לא היו חד משמעיות. מקורות: 1. RadiologyInfo - The Radiology Information Resource for Patients, April 2002, www.radiologyinfo.org 2. משרד הבריאות-מנהל לטכנולוגיות ותשתיות האגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות, אוקטובר 2002 אנו מקוות שהמעד יהיה לך לעזר. בברכה, צוות אחת מתשע

מה זה? ההיתי אצל רופא ועשו לי בדיקה וגינלית וזה מה שמצאו בשחלה השמאלית. אני רוצה לדעת מה זה (יש לי תור לרופאת נשים אך אין לי סבלנות להמתין)

06/08/2003 | 12:51 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ורד, גופיף צהוב: כל נקבת יונק (ובכללן נקבת האדם), מייצרת מלאי עצום של ביציות עוד בהיותה עוברית. חלק מהביציות מתנוונות זמן קצר לאחר הלידה (מרביתן) והשאר ממתינות בשחלות עד לגיל הפריון. כשהנערה מגיעה לגיל התבגרות היא מתחילה לקבל את המחזור החודשי. התהליך הוא כזה. בתחילת המחזור (שלב הדמום) מספר ביציות מתחילות להבשיל בתוך שקים שנקראים זקיקים. בשלב מסוים אחד הזקיקים מתפתח יותר מיתר הזקיקים, ושאר הזקיקים שהחלו להתפתח באותו מחזור קורסים והביציות שהיו בתוכם מתות. הזקיק הגדול ממשיך להתפתח עד שמגיע לשיא גודלו ואז הביצית חורגת מתוכו ויוצאת במסעה דרך החצוצרה לרחם. אם הביצית תפגוש זרע תוך 48 שעות, סביר שתהייה הפריה ויתחיל הריון, אם לא היא תמות. אם הביצית הופרתה היא ממשיכה בדרכה לרחם. במקביל להבשלת הביצית, חריגתה מהזקיק ויציאתה לכיוון הרחם, ברחם מתעבה הרירית. כל התהליכים הללו מתרחשים בפיקוח המערכת ההורמונלית בגופנו. לאחר שהתרחש הביוץ, הזקיק שבתוכו הייתה הביצית הופך לגופיף צהבהב שמכונה הגופיף הצהוב. הגופיף הצהוב מפריש את הורמון הפרוגסטרון ששומר שרירית הרחם תהייה בעובי תקין לקליטת הריון. אם הביצית אכן הופריתה הגופיף הצהוב ממשיך להתקיים זמן רב ולתמוך בהריון הצעיר, אבל אם לא הייתה הפריה או שההריון נפסק משום מה הגופיף הצהוב מתנוון גם הוא אט אט ומפריש פחות ופחות פרוגסטרון וזה מה שגורם בסופו של דבר להפרדות הרירית מדופן הרחם ולדמום שמתחיל מחזור חודשי חדש מקוות שהמידע עוזר לך צוות אחת מתשע

05/08/2003 | 10:28 | מאת: יעל

בתי בת 17, גילו לה גוש בשד. הרופא אומר שזה נראה לו דלקתי... הוא בקש בדיקת אולטראסאונד הוא כתב על טופס הבדיקה: אבחנה משוערת-- lump/mass breast מה האבחנה המשוערת הזו אומרת? אם זה דלקתי- מוציאים כזה גוש או שנותנים תרופות? תודה מראש

06/08/2003 | 12:15 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום יעל, אנו מבינות את דאגתך. האבחנה שכתובה זה מה שאמר לך הרופא. רק אחרי אולטראסאונד וראיה עמוקה יותר ניתן יהיה לקבוע את הטיפול המתאים. חיזקי ואימצי צוות אחת מתשע

04/08/2003 | 16:58 | מאת: רונה

מבקשת לדעת האם ידוע היום יותר על יתרונות של ממוגרפיה דיגיטלית בקשר לדיוק,יעילות,רמות הקרינה ,סיכונים. מהן המלצות של אונקולוגים.מדובר באישה בת 33 בתודה מראש רונה

05/08/2003 | 18:28 | מאת: רונה

האם ישנה חשיבות לעובדה שפעם הראשונה (לפני הניתוח למפאקטומי-מאי 2002 ) נבדקתי בממוגרפיה דיגיטלית? האם זה צריך להשפיע על החלטה איזה בדיקה לבחור למעקב? בנוסף,בזמן הטיפולים בדצמבר 2002 עברתי בדיקת MIR ל2 השדיים. איזה בדיקה רצוי לבצע היום-חצי שנה אחרי הטיפולים? בתודה מראש, רונה

07/08/2003 | 17:33 | מאת: ד"ר אילן רון

רונה שלום, מטרת המעקב היא לראות אם קיימת חלילה דינמיקה בריקמת השד בין הבדיקות השונות.לכן,רצוי בד"כ לחזור על אותה בדיקה ובאותה טכניקה עד כמה שניתן.(אפילו כדאי להשתדל אם איכות הבדיקה הקודמת טובה לחזור על הבדיקה באותו מכון). MRI היא בדיקה יקרה ולא נועדה למעקב שיגרתי.מכאן שתבחרי בממוגרפיה במקום ובשיטה שעברת. ד"ר רון-מומחה באונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה

04/08/2003 | 15:26 | מאת: מילי

בבדיקת ממוגרפיה נתגלו הסתיידויות סביב הגוש , מה משמעות הדבר

04/08/2003 | 18:28 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מלי, אנו מאד רוצות לעזור , אך על פי הפרטים שנתת לא ניתן לתת תשובה , על איזה גוש מדובר? מהו גילך וכו'. בכדי לקבל תשובה מלאה וברורה אנו ממליצות שתיפני אל הרופא המטפל ששלח אותך לבדיקה ותבקשי הסברים לגבי תשובת הממוגרפיה. בברכה, צוות אחת מתשע

04/08/2003 | 11:24 | מאת: דינה

לדר נועה שלום לי היה גידול תלוי הורמונים PR-90% ER-90% אני לוקחת טמוקסיפן ונמצאת אחרי כימו+מסטקטומי עברה שנה והכול תקין(תודה לאל) השאלה שלי האם טמוקסיפן יהיה יעיל גם שיש ערכים גבוהים של פרוגסטרון (חלילה באם יהיה) לגבי אסטרוגן גבוהה כתבת פעם שיעלות הטמוקסיפן אינה תלויה בערך האסטרוגן אני מקווה שצותתתי נכון תודה רבה רבה דינה

05/08/2003 | 15:43 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

האם את שואלת לגבי ערכי פרוגסטרון בדם? אין תלות בין יעילות טמוקסיפן וערכי פרוגסטרון בדם. יעילות טמוקסיפן תלויה בערכי הקולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון ברקמת הגידול, אצלך יש קולטנים ברמה גבוהה כך שטמוקסיפן יעיל מאד במצבך

04/08/2003 | 09:01 | מאת: Mira

Hello, Sorry for writing in English (Computer problem). You can reply in Hebrew though. I am 28 years old. Since age 22 I have been suffering from milk in my breasts. I have never been pregnant. It has stoped for a short while but continued. It is not a big amount of milk, but it exists. I have BRCA1 positive gene. and I know that there is a linkage between High prolactin and BC. Is there anything can be done about this problem? Is there a medical treatment to stop milk processing while not pregnant? I do plan on getting pregnant in 6 months. Best Regards, Mira

04/08/2003 | 10:02 | מאת: לי

יש טיפול תרופתי לפרולקטין גבוה, נראה לי שאת צריכה להגיע לייעוץ עם הרופא המטפל שלך, (גניקולוג, או רופא משפחה שיפנה אותך לבירור אנדוקרינולוגי).

04/08/2003 | 22:30 | מאת: פרופ' אילן כהן

למירה תודה עבור שאלתך. האם בדקו לך את רמת הורמון החלב (פרולקטין)? באם הוא גבוה יש צורך לברר מה רמת ההורמון ולטפל בהתאם ו\או לבצע בדיקות נוספות. באם רמת הורמון החלב תקינה גם אז יש צורך לטפל עם תרופות להורדת הורמון החלב בכל מקרה ואז הפרשת החלב תפסיק. התרופה המולצת היא דוסטינקס. אך אסור לקחת תרופה זו בהריון. ולכן, לפני שאת מתכננת להרות תעברי לטיפול עם פרילק. רמה מוגברת של הורמון החלב יכולה להפריע גם לפיריון. בברכה פרופסור אילן כהן

05/08/2003 | 06:18 | מאת: Mira

Thank you for your reply. No, still haven't checked my Prolactin level. Will do it in the coming week. In general, with or without the relation to Prolactin: Is Milk in the breasts, while not pregnant , is a factor for breast Cancer? Best Regards, Mira

לד"ר בן ברוך שלום רב ותודה על המידע אחדד את שאלתי , מדובר באחותי שמטופלת מיזה חודש בטיפול כימוטרפי ואחרי 10 ימים מהטיפול היא מפתחת חום גבוה שמגיע ל 39 מעלות והמוגלובין וכדוריות דם לבנות נמוכות. היא מקבלת אחרי כל טיפול כימוטרפי זריקות חיזוק אך בכ"ז המצב חוזר. כרגע היא מאושפזת בתל השומר וכל המשפחה מוטרדת. האם יש סיבה לדאגה? המצב אחרי הטיפול הכימוטפי השני יותר גרוע מהאישפוז הראשון שבו הוטב מצבה תוך יום. נאמר לה שההמוגלובין מאוד נמוך ואם זה לא ישתפר היא תזדקק למנת דם. האם זו תופעה נורמלית שבאה כתוצאה מהטיפול הכימוטרפי? אודה על תשובתך ותודה על העזרה עד כה

04/08/2003 | 15:45 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

אם למרות זריקות נויפוגן יש ירידה קשה בספירת הדם שדורשת אשפוז לטיפול אנטיביוטי, יש מקום לדיון עם האונקולוג המטפל בכם לגבי שינוי מנות הטיפול. תופעות אלו מוכרות אחרי טיפול כימי, אך העוצמה אצל אחותיך נראית חזקה מהרגיל. יש מקום לדיון מקיף עם הרופא המטפל לפני הטיפול הבא

03/08/2003 | 17:27 | מאת: תמר

אני בת 30. חליתי בסרטן השד. אני אמורה לקבל 33 הקרנות (25+8) ללא טיפןל כימותרפי כיון שהגידול היה מאוד קטן (0.7 ס"מ) לאחר מכן אצטרך לעבור טיפול הורמונלי במשך 5 שנים האם אוכל ללדת מתי שהוא ? אם כן מתי ? האם זה מסוכן לי או לעובר ? האם מישהיא מכן ילדה אחרי גילוי סרטן שד ? תודה .

03/08/2003 | 17:58 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום תמר, אנו מודעות ומבינות את שאלת הפריון אצל נשים שחלו בסרטן השד. לכן הקדשנו פרקים אחדים באתר של עמותת אחת מתשע להתלבטויות שלך וכן של נשים שחוו וחוות את המחלה. לנוחיותך הפרק על פוריות וסרטן השד מצוטט מטה מתוך האתר (את הקישור ניתן למצוא במעלה הדף צבוע בכחול דף הבית/מידע/מידע רפואי) , אך ישנם עוד פרקים כמו הריון וסרטן השד . פריון והטיפול בסרטן השד כיצד משפיע הטיפול על הפריון ? טיפולים מסוימים בסרטן השד עלולים לפגוע בכושר הפריון של המטופלת. הפגיעה יכולה להיות זמנית אך לעתים גם בלתי הפיכה. הקרנות (רדיותרפיה) הקרנות לשד אינן פוגעות בכושר הפריון אך פגיעה בפריון עלולה לקרות במקרה של הקרנות לשתי השחלות. טיפול קרינתי ניתן לשחלות במטרה להביא לשינויים ברקמות ולגרום להפסקת פעולתן התקינה. במקרים כאלו יקדימו תופעות גיל המעבר להופיע וכושר הפריון יאבד. הטיפול הקרינתי יוצע לך במידה והנך לפני גיל המעבר ושהגידול אצלך אובחן כקולטן חיובי לאסטרוגן ( (estrogen receptor positive. המטרה היא למנוע את שובה של המחלה. ניתוח התערבות כירורגית בשד אינה גורמת לאבדן פריון. יחד עם זאת, אם צריך לכרות את השחלות במטרה להפסיק את הפעולה ההורמונלית יגרם אבדן בלתי הפיך של כושר הפריון. עצם הניתוח לכריתת השחלות הוא ניתוח קל ובדרך כלל מבוצע בשיטת הלפרוסקופיה, ללא צורך בחיתוך חלל הבטן. זולדקס ( goserelin) מדובר בטיפול תרופתי הגורם להפסקה זמנית של פעולת השחלות , דהיינו גם אי הפריון הנגרם כתוצאה מהשימוש בתרופה הוא זמני . את יכולה לצפות להתחדשות הופעת המחזור החדשי שלך לאחר כשישה חדשים מתום הטיפול בזולדקס. במהלך הטיפול בזולדקס ועד לשובו של המחזור כדאי שתשתמשי באמצעי מניעה שאינם על בסיס הורמונלי (קונדומים, התקן תוך רחמי או דיאפרגמה). מידע מורחב על שיטת טיפול זו תוכלי למצוא בפרק על הוצאת שחלות. טמוקסיפן אצל רוב הנשים הלוקחות טמוקסיפן שטרם הגיעו לגיל המעבר השחלות ממשיכות לעבוד כרגיל. למעשה כאשר הטיפול בטמוקסיפן נמצא בתחילתו מתקיים אפילו ביוץ מוגבר המגביר גם את פריונך. אצל כמחצית מהנשים נפגעת סדירות המחזור או שהוא נפסק לחלוטין למרות שהשחלות ממשיכות לעבוד. ברוב המקרים הכל יחזור לקדמותו לאחר סיום הטיפול בטמוקסיפן, זאת בתנאי שבינתיים טרם התרחש התהליך הטבעי של גיל המעבר. גם אם המחזור נפסק חשוב שנשים אשר פעילות מינית תשתמשנה באמצעי מניעה אמינים במשך הטיפול בטמוקסיפן על מנת למנוע אפשרות הריון. שימוש בגלולה אינו מומלץ במהלך הטיפול בטמוקסיפן כי זה עלול לשבש את השפעת התרופה. לא מומלץ להיכנס להריון בתקופת הטיפול בטמוקסיפן ובמשך כחודשיים לאחר סיומו. מידע מורחב על הנושא תוכלי למצוא בפרק על טמוקסיפן. כימותרפיה אי פריון זמני או בלתי הפיך מוכרים כתופעת לוואי של טיפול כימותרפי אצל נשים שקבלו את הטיפול לפני גיל המעבר. איך משפיעה הכימותרפיה על הפוריות ? הטיפול אינו פוגע בביציות עצמן אך גורם לשינויים בשחלות אשר מביאים להפסקת ייצור הביציות. האם כל הנשים המקבלות כימותרפיה בגיל הפריון הופכות לעקרות ? אם את מקבלת כימותרפיה הסיכון לאי פריון כתוצאה מהטיפול מותנה בגילך, בסוג התרופה הניתנת לך ובמינון . כללית ניתן לאמר כי ככל שגילה של האישה נמוך יותר כן גדולים סיכוייה לשמר את פריונה. התרופות הכימותרפיות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לגרום לאי פוריות משתייכות לקבוצה הנקראת alkylating agents , ובדרך כלל נכללת לפחות אחת מהן בטיפול הניתן. מידת ההשפעה של תרופות כימותרפיות אחרות על הפריון טרם נבדקה ביסודיות. מידע מורחב על הנושא תוכלי למצוא בפרק על כימותרפיה. כמות התרופה הגורמת להפסקת המחזור החודשי משתנה בהתאם לגיל האישה. נשים מעל לגיל 40 חוות את הפסקת מחזור לאחר קבלת מינון נמוך יחסית של תרופות כימותרפיות בהשוואה לנשים צעירות יותר. אצל נשים צעירות יותר תיתכן גם הפסקה זמנית של המחזור, וחזרת הופעתו מספר חדשים לאחר סיום הטיפול. איך אדע אם איבדתי את פריוני בעקבות הטיפול ? אבחון אי פריון בעקבות טיפול כימותרפי אינו קל. הקריטריונים העוזרים לקבוע את מידת התפקוד של השחלות מבוססים על שובו של המחזור, רמת ההורמונים שלך והופעת תופעות לוואי אופייניות לגיל המעבר. למרות זאת, גם אם המחזור שלך לא חוזר יכול להתקיים ייצור של ביציות והאפשרות להיכנס להריון קיימת. אם את פעילה מינית ואינך מעונינת להיכנס להריון כדאי שתשתמשי באמצעי מניעה. באילו אמצעי מניעה כדאי להשתמש לאחר טיפול בסרטן השד ? ההנחה הכללית אומרת שאת יכולה להיכנס להריון לאחר הטיפול, אלא אם המחזור לא חזר להופיע במשך שנה מתום הטיפול. כדאי שתתייעצי עם הצוות המטפל לגבי השימוש באמצעי המניעה. כללית ניתן לאמר כי עדיף להשתמש באמצעי מניעה שאינם מבוססי הורמונים ( דהיינו קונדום, דיאפרגמה והתקן תוך רחמי) היות וההורמונים המהווים מרכיב בגלולות עלולים לזרז את גידולם של תאי הסרטן. האם זה בטוח להיכנס להריון לאחר טיפול בסרטן השד ? אם את עדיין בגיל הפוריות כניסה להריון לאחר סיום הטיפולים שעברת נגד סרטן השד אינה מהווה סיכון מוגבר לשובה של המחלה. בדרך כלל ממליצים הרופאים להמתין לפחות שנתיים ממועד האבחון הראשון היות וזה פרק הזמן שמקובל כמסוכן מבחינת שובה של המחלה. לא לכל אישה מתאימה המתנה כה ארוכה ואם את מתכוונת להיכנס להריון חשוב שתתייעצי עם צוות מומחים שיעזור לך לקבל את ההחלטה המתאימה לרצונותיך ולנתוניך האישים. האם קיימים אמצעים לשמר את פוריותי ? גם בנושא זה חשוב שתתייעצי עם הצוות המטפל . קיימות טכניקות אחדות לשימור הפוריות, אם כי חלקן עדיין בשימוש מוגבל וחלקן נמצא בשלבי מחקר שונים . בכל מקרה תתייעצי עם הצוות המטפל בך לפני קבלת החלטה. חשוב : המידע המובא כאן נכון למרץ 2001, בעיקר בכל הנוגע למצב המשפטי בישראל של נושאי הפריה חוץ גופית, תרומת ביציות, הקפאת ביציות והקפאת עוברים. בעת מסירת המידע נמצאים הנושאים הללו בדיון משפטי ואמורים לצאת חוקים ותקנות חדשים. אחת מתשע תעדכן את המידע עם פרסומו. הקפאת ביציות תהליך הקפאת הביציות מוגדר כשמירת ביציות בטמפרטורה נמוכה לעצירת כל התהליכים הביולוגיים בה, וכשמדובר בביצית מופרית – לרבות עצירת חלוקת התאים בה. על מנת להקפיא ביציות יש קודם כל לבצע פעולת נטילת ביציות. מבחינה משפטית מותר לבצע נטילת ביצית רק מאישה הנמצאת בטיפול רפואי עקב ליקויי פוריות ואשר לגביה קבע רופא אחראי כי יש בנטילת הביצית משום קידום הטיפול בה. התהליך כולל נטילת הורמונים מגוף האישה במטרה לעודד את השחלות לייצר מספיק ביציות שיופרו ויאוחסנו. למרות שאין לדעת מה יכולות להיות ההשפעות של ההורמונים תמיד קיים הסיכון שהם יעודדו גם את גידול תאי סרטן השד שאולי נותרו בגוף. תהליך הקפאת עוברים גורם גם לעיכוב של כחודש בקבלת הטיפול הכימותרפי. הביציות מוצאות בתהליך ניתוחי קל ומופרות בצורה מלאכותית על ידי הזרע של בן הזוג או של התורם. העוברים המופרים מוקפאים ומאוחסנים . אין בתהליך זה משום הבטחה שהאישה אכן תיכנס להריון . נכון להיום מוגבלת הקפאת ביציות לרבות ביציות מופרות בישראל לתקופה של חמש שנים. בית החולים רשאי להאריך את תקופת ההקפאה בחמש שנים נוספות במידה ונתקבלה בקשה לכך בכתב, חתומה בידי האישה שמגופה נטלו הביציות ובידי בעלה, והבקשה מאושרת בחתימתו של הרופא האחראי. כל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ-גופית תיעשה רק לאחר שהרופא האחראי הסביר לכל אחד מהנוגעים בדבר את משמעותה ואת התוצאות העשויות לנבוע ממנה, וקבל הסכמה מודעת בכתב של כל אחד מהם בנפרד. הקפאת רקמת השחלות דרך נוספת לשימור הפוריות היא על ידי הסרת והקפאת חלק קטן של רקמת השחלות לפני הטיפול הכימותרפי. בשלב מאוחר יותר ניתן לגדל את הביציות במעבדה או לשתול את הרקמה המוקפאת בגוף האישה. טכניקה זו נמצאת בשלבי מחקר ראשוניים ואינה בשימוש נרחב. האם תיתכן תרומת ביציות ? כניסה להריון תיתכן על ידי קבלת תרומה של ביצית שניטלה מאישה אחרת, הופרתה, והושתלה ברחמה של האישה. גם תהליך זה כולל נטילת תרופות הורמונליות ולפיכך אינו מתאים לכל אישה, בעיקר כאשר מדובר במי שחלתה בסרטן השד. גם לגבי הליך זה קיימות מגבלות חוקיות המוגדרות בחוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות. התמודדות עם אבדן כושר הפריון הידיעה שאת עלולה לאבד את כושר הפריון שלך היא קשה להתמודדות, במיוחד אם היא מגיעה בזמן בו את מתכננת להתחיל משפחה או להרחיבה. ההתמודדות עם האבחנה של סרטן שד קשה מספיק לעצמה, ואם נוספת על כך גם הידיעה כי את עלולה לאבד את כושר הפריון הקושי רב במיוחד. בעיני נשים מסוימות עצם העובדה שהן מאבדות את הכושר ללדת מהוה פגיעה בשלמותן כנשים ופוגעת בהערכתן העצמית. יהיו רגשותיך אשר יהיו זכרי תמיד שאינך צריכה להתמודד אתם לבד. הצוות המקצועי המטפל בך עומד לצדך במתן מידע ותמיכה לך ולמשפחתך. פעמים רבות שיחה עם אישה או נשים שעברו חוויות דומות עוזרת . תמיד קיימות גם האופציות של אימוץ או פונדקאות כאלטרנטיבה. בעמותה פועל גם קו חם , קו תמיכה שמופעל על ידי נשים שחוו את הסרטן, אנו נשמח לעמוד רלשותך בכל עת מס' הטלפון 400-363-800-1 חיזקי ואימצי . בברכה, צוות אחת מתשע

04/08/2003 | 09:27 | מאת: תמר

תודה על התשובה. אשמח לשמוע על נשים שהצליחו ללדת אחרי המחלה שהרי אין חכם כבעל ניסיון תודה

08/08/2003 | 04:06 | מאת: דבורה

אני רוצה לספר לך שבמשפחתי גילו לאשה צעירה בת 27 סטרן השד מיד לאחר לידה שניה. עברה ניתוח להסרה. קיבלה הורמונים. ולאחר תקופה קצרה נכנסה להריון וילדה 2 ילדים נוספים. כיום ב"ה מתפקדת נהדר. והילדים חמודים מאוד.שיהיה לך בהצלחה ובריאות.

09/08/2003 | 16:56 | מאת: רחל

שאלה לרופאים העונים בפורום שלום. אני בת 47. עברתי ניתוח למפקטומי+ כריתת שחלות. התסמינים של גיל המעבר בעקבות כמעט בלתי נסבלים. (הרצפטורים שליליים.) האמת שעל גלי החום כמעט התגברתי אך על כאבי שלד/עצמות/פרקים????? אינני מצליחה להתגבר, במיוחד עם הקימה מהמיטה. הגיניקולוג ממליץ על הורמונים למען איכות חיים, האונקולוגים אינם ממליצים. מה עלי לעשות? כיצד אוכל לקבל החלטה?

03/08/2003 | 15:10 | מאת: RUT

לד"ר תניר אלוייס שלום רב מודה לך מאוד על תשובתך המפורטת. מבקשת לדעת מהו מועד הנכון לגבי לבצע בדיקה ממוגרפיה לשד הבריא ולשד לאחר הלמפאקטומיה. סיימתי טיפולים קרינתיים ב27/02/03 ( לאחר טיפולים כימו-21/12/02 ,ניתוח למפאקטומיה-24/06/02 ) . בדיקות לשדיים: לפני הניתוח 20/05/02-ממוגרפיה+אולטרסאנד 2/06/02-ביופסיה 12/06/02-CT בית החזה אחרי הניתוח 12/11/02 -אולטרסאונד ל2 השדיים 16/12/02 -MIR ל2 השדיים 10/06/03 -אולטרסאונד ל2 השדיים 3/08/03 -צילום חזה מבקשת לדעת מהו מועד הרצוי לביצוע ממוגרפיה בתודה מראש, רות

03/08/2003 | 22:10 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום רות, מכיוון שהממוגרפיה האחרונה היתה לפני יותר משנה, ולפני הניתוח, נראה לי סביר לחזור על ממוגרפיה עכשיו, מה גם שאת כבר 6 ח' אחרי סיום ההקרנות - ולו בשביל לקבל BASELINE בשביל להשוות ממוגרפיות בהמשך. אבל הנכון ביותר הוא שהרופא/ה המטפל/ת, שמכיר אותך ואת בדיקות ההדמיה שלך, יהיה זה שיפנה אותך לבדיקות המעקב השגרתיות ויחליט איזה בדיקות לבצע ומתי.

04/08/2003 | 06:52 | מאת: RUT

03/08/2003 | 12:38 | מאת: עמיר

האם למישהו יש ניסיון בטיפול אצל שרה בן ארי מאזור הגולן?

17/09/2010 | 07:53 | מאת: בתיה

שלום עמיר במקרה הגעתי להודעה שלך. האם הגעת לטיפול אצלה? אשמח מאד לדעת בתודה בתיה

17/09/2010 | 07:53 | מאת: בתיה

שלום עמיר במקרה הגעתי להודעה שלך. האם הגעת לטיפול אצלה? אשמח מאד לדעת בתודה בתיה

12/07/2012 | 11:07 | מאת: חני

חברתי חולה מאוד ואנו מחפשים כל דבר שעשוי לעזור.האם ביקרת אצלה ואם כן-האם יש איזה שיפור??? אשמח מאוד אם תעני לי. תודה מראש

03/08/2003 | 11:29 | מאת: נטע

כיצד מומלץ לחזק את המערכת החיסונית בתקופת הטיפולים הכימותרפיים? האם יש מוצר כלשהו שלגביו יש תוצאות חיוביות? האם immunocal של חברת ד"ר טבעוני, אכן יעיל? אימי בטיפולי CAF ומערכת החיסון שלה ירדה דרסטית. תודה רבה

04/08/2003 | 06:57 | מאת: נדב שרייבום

נטע שלום, ישנם חומרים ומוצרים רבים בהם ניתן להשתמש על מנת לשמור על המערכת החיסונית. אני לא מכיר את המוצר הספציפי לגביו את שואלת. עליך להתיעץ עם מטפל שיתאים לך טיפול באופן אישי. בהצלחה, נדב

04/08/2003 | 08:41 | מאת: Gubi

הי נטע, IMMUNOCAL הוא תוסף אשר פותח ע"י Gustavo Bounos בשיתוף עם Patricia Kongshaven והמשווק בשיטת Multi-level Marketing ע"י חברה קנדית הוא מורכב מחלבוני חלב נוזלי (WHEYׂ). תוסף זה מספק לגוף גלוטטיון - GLUTATHIONE גלוטטיון הוא חלבון זעיר המורכב מ - 3 חומצות אמיניות אותן אנו מקבלים בעיקר ממזון. הוא משמש כאנטי-אוקסידנט, ויש לו תפקיד חשוב בעיקר ההגנה מפני רדיקלים חופשיים. יחד עם זאת הדעות של חוקרי ומרפאי סרטן חלוקות לגבי הגדלת רמות הגלוטטיון בגוף של חולי סרטן בזמן טיפולים סיטוטוקסיים כמו כימותרפיה או הקרנות. בעיקרון, בתאים סרטניים קיימת באופן טבעי רמה גבוהה יותר של גלוטטיון מאשר בתאים הבריאים. זוהי אחת הדרכים של רקמות סרטניות להגן על עצמן מפני טיפולים אלה אשר בחלקם גם כן משתמשים באסטרטגיה של רדיקלים חופשיים להשמדת תאים סרטניים. זוהי הסיבה כי יש מטפלים המתנגדים לתוספים המגדילים את רמות הגלוטטיון בגוף בזמן טיפולים רעלניים. יותר מכך יש אפילו מספר טיפולים אשר משתמשים באסטרטגיה של שלילת גלוטטיון מהגוף. אחת הדרכים להגדיל את יעילות הכימותרפיה היא שימוש ב - Buthionine Sulfoximine - BSO כדי להפחית את רמת הגלוטטיון (Merck XII ). נקודה חשובה נוספת: מטופלים אשר משתמשים בפרוטוקול הוליסטי הכולל לקיחת החומצה האמינית ARGININE צריכים להימנע מלקיחת תוספים שמעלים את רמות הגלוטטיון בגוף. בקיצור דעות המרפאים די חלוקות בנושא של לקיחת תוספים אשר מעלים את רמת הגלוטטיון בזמן טיפולים כימותרפיים או הקרנות. לעומת זאת חשוב להדגיש קיימת בהחלט הצדקה להעלות את רמת הגלוטטיון בגוף כאשר לא נמצאים בתקופת הטיפולים הנ"ל, או כאשר המטופל נוקט רק בטיפולים הוליסטיים אלטרנטיביים לרפוי מחלתו ואינו משלב כימו ו/או הקרנות. עוד לגבי גלוטטיון והאפקטיביות של הורדת רמתו בתקופת הקרנות תוכלי לקרוא ב: http://www.lef.org/protocols/prtcl-025a.shtml#red

03/08/2003 | 10:37 | מאת: נטע

אימי עברה טיפול ראשון לפני ניתוח של CAF. ספירת הדם לאחר עשרה ימים מראה את התמונה הבאה: המוגלובין 12, ספירה לימפוציטים 1900 (לפני הטיפול - 4100), נוטרופילים 0.3. עד כמה הספירה נמוכה? מה נעשה במצבים כאלו? תודה

03/08/2003 | 15:31 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

הספירה היא נמוכה וביחוד רמת נויטרופילים, יש למדוד חום 3 פעמים ביום, אם יש חום מעל 38 או הרגשה כללית רעה יש לפנות למכון האונקולוגי או למיון אם זה בערב. כדאי לידע את הרופא המטפל לגבי ספירת הדם. כדאי לחזור על הספירה עוד כמה ימים.

03/08/2003 | 00:22 | מאת: אריאל ואביבית

אישתי בת 32 . במהלך הריונה היא גילתה גוש בשד לפני כשנה. היא עברה למפקטומי והתברר הגוש כסרטני ללא גרורות. עברה טיפולים כימיים במהלך ההריון ולאחריו. כיום הבן שלנו בן 11 חודשים. שאלתינו:אנו נתקלים בקושי בקיום יחסי מין לגביי אקט החדירה. יש יובש בנרתיק. היא סיימה את ההקרנות לפניי כחצי שנה ולפניי ההקרנות היה טיפול כימוטרפי. למשך כמה זמן נסבול מאותו יובש בנרתיק? מתיי המצב ישוב לקדמותו? בתודה

03/08/2003 | 10:16 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אנו מבינות את הקשיים והבעיות המתעוררות בשעת מגע מיני . מתוך רצון לעזור ייעדנו פרק באתר על מיניות וסרטן השד שבו תוכלו למצוא אולי מידע היכול לעזור , הפרק מצוטט לנוחיותכם : מיניות וסרטן השד הערה : בכל מקום בו מוזכר בפרק זה המושג "בן זוג" הוא מתייחס גם ל"בת זוג" לסרטן השד יכולה להיות השפעה על חיי המין של האישה בעקבות האבחנה ובמהלך הניתוחים, הטיפולים והשיקום. למרות זאת השפעת המחלה על חיי המין של החולה היא אחד ההיבטים הפחות מדוברים בהקשר לחיים אחרי סרטן השד ואינו זוכה לתשומת לב. גם בקרב אנשי המקצוע נושא המיניות הוא עדיין בגדר טאבו, והדרך עדיין ארוכה לשיפור רמת ההתייחסות של המטפלים אל חולי סרטן , מעבר לעצם הטיפול במחלה. המידע המובא בפרק זה נועד לעזור להכיר את ההשפעות הצפויות לחול על ההיבטים השונים של המיניות לאחר האבחנה של סרטן השד, הניתוחים, והטיפולים, ואת הדרכים להתמודד איתן. בעקבות השינויים הרבים והאתגרים מולם צריכה האישה לעמוד כאשר מתקבלת האבחנה של מחלת סרטן השד, וכאשר הטיפולים משבשים את חייה ואת חיי בני משפחתה, עלולים הזהות המינית של האישה, תפקודה המיני ומערכת היחסים המינית שלה להיפגע בצורה משמעותית – הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה נפשית. השפעת סרטן השד על גורמים אלו היא כה מורכבת עד כי קשה להעריך את המשקל היחסי של השינויים ההורמונלים והגופניים לעומת התגובות הפסיכולוגיות בקרב החולות והמחלימות מסרטן השד. יחד עם כל מה שנאמר בפרק זה חשוב לזכור שקשיים בתחום יחסי המין בעקבות סרטן השד אינם מחויבי המציאות ולא כל אישה שחלתה בסרטן שד אכן צפויה להיתקל בהם. השפעת המחלה על הזהות המינית נשיות, אמהות, ארוטיקה, ותפקוד חברתי הם הגורמים על פיהם נקבעת תפישת האישה את זהותה המינית, וגורמים אלו עלולים להיפגע בעקבות האבחנה של סרטן השד והטיפולים. השד הוא סמל אישי וחברתי מובהק של נשיות, והדימוי הגופני העצמי של האישה עלול להיות מושפע בעקבות ניתוחי השד שעליה לעבור כטיפול במחלה ( כריתה חלקית או מלאה; שחזור). השפעת האבחנה של סרטן השד על המיניות הנשית תהיה משתנה, בהתאם לנתונים הביולוגיים\ פיזיולוגיים האישיים של כל אישה – הגיל בעת אבחון המחלה, מספר הלידות לפני אבחון המחלה, השלב בו התגלתה המחלה, סוג הניתוח ותוצאותיו הקוסמטיות, משך ואופי הטיפולים הניתנים, סכנת היווצרות לימפדמה, ועוד. הופעה מוקדמת של תופעות גיל המעבר בעקבות טיפולים כימותרפיים היא גורם ביולוגי\פיזיולוגי העלול לפגוע בתפישה העצמית של הנשיות אצל האישה שחלתה בסרטן השד ולגרום לה להרגיש כאילו היא "פחות אישה". הדבר נכון במיוחד לגבי נשים צעירות שחלו. תופעות אלו משפיעות גם על החשק המיני של האישה (ליבידו libido ) ועל הרגישות והתחושות של אברי הגוף הקשורים לפעילות מינית. נושא הפריון והאמהות עשוי אף הוא לגרום למשבר זהות, במיוחד אצל אותן נשים המאובחנות כחולות סרטן שד כשהן עדיין בגיל הפוריות : בעקבות טיפולי הכימותרפיה כניסה להריון עלולה להידחות עקב ירידה בפוריות; כמו כן עלולה להיות ירידה או הפסקה בייצור החלב בשד שעבר טיפולי קרינה. בעיקר קיים החשש מפני סיכון מוגבר לחזרת המחלה בעקבות הריון, והתשובות שנותנים החוקרים בהקשר זה אינן חד משמעיות. גם דיכאון וחרדה בעקבות טיפולים בסרטן השד הן תופעות בעלות השפעה שלילית על הדימוי העצמי של הנשים. כ- % 25 - % 17 מהנשים שחלו דיווחו על תופעות אלו. ה"אני" החדש של האישה - קבלה עצמית מחקרים מראים שפחות מ- % 10 מהנשים שעברו כריתה חלקית מתלוננות על בעיות בתפקוד המיני בעקבות הניתוח. לעומתן כ-% 40 – % 30 מהנשים שעברו כריתה מלאה חוו בעיות בחיי המין שלהן. רוב הבעיות המתעוררות קשורות לדימוי הגוף החדש של האישה אליו היא מתקשה להסתגל. העצות הבאות יוכלו לסייע לך להסתגל ולקבל את ה"אני החדש" שלך : • חלק מהשינויים החיצוניים צפויים להיות זמניים – שינויי משקל ואבדן השיער. אך ייתכנו גם שינויים שככל הנראה יהיו תמידיים וחשוב ביותר ללמוד להשלים איתם וללמוד לקבל את המראה החדש שלך. יש נשים הבוחרות להתבונן במקום של הצלקת במראה ולגעת בה ברכות. תרגיל מומלץ שאת יכולה לנסות נקרא "תרפיית המראה" – לבשי את הבגד האהוב עליך ועמדי במשך חמש עשרה דקות והתבונני בעצמך בעזרת מראה באורך מלא. בחרי שלושה דברים שמוצאים חן בעיניך בהקשר למראה החיצוני שלך. בשלב מאוחר יותר, חזרי על התרגיל כאשר את לובשת בגדים מרושלים, ולאחר מכן כאשר לגופך בגדים תחתונים בלבד. בכל פעם עליך לבחור יותר ויותר דברים שמוצאים חן בעיניך במראה שלך. בסופו של דבר חזרי על התרגיל בהיותך עירומה כאשר את מתמקדת על מכלול ההיבטים החיוביים של מראה גופך. • למדי להיות נינוחה עם עצמך. התבונני במראה, געי בעצמך ולמדי לקבל את גופך כפי שהוא היום – בריא יותר, חזק יותר ומלא חיוניות. זכרי תמיד שאת היא זו שמכתיבה את קצב ההסתגלות על פי מידת הנינוחות שלך בלבד. אין כללים לקביעה מהי הדרך הנכונה , הקובע הוא מה שטוב בשבילך. • אם את מתמקדת בחלק כלשהו בגופך שאינו מוצא חן בעיניך צפוי שתרגישי בלתי מושכת, ויהיו אלו ירכיים שמנות, זרועות רוטטות או בטן בולטת – לכל אישה יש לפחות חלק אחד בגופה אותו היתה שמחה להחליף. הדרך להתמודד עם חוסר השלמות היא לאזן את החסרונות עם היתרונות והנקודות החיוביות. הסתכלי על עצמך כעל ישות שלמה במקום להתמקד במגרעות. • אם הצלקות או אבדן השד נראים מכוערים בעיניך – דעי שזו זכותך להרגיש כך. לא חשוב מה יאמרו לך אנשים סביבך וינסו לשכנע אותך שאינך צריכה להרגיש כך. זה מה שאת רואה כשאת מתבוננת במראה וזו הרגשתך ! • התאמני בהתמקדות על הגוף כולו. כאשר תעמדי מול המראה תראי את עקבות הניתוח. אל תתעכבי שם. התמקדי בשלוש הנקודות שאת הכי אוהבת בגופך והסתכלי עליהן, לאחר שהסתכלת על צלקת הניתוח. כאשר תחזרי ותעשי זאת מספר פעמים תגלי פתאום שהצלקת בעצם לא כל כך מכוערת. נסי ! זה יכול לקחת קצת זמן אבל זה עובד ! • פעילות גופנית יכולה מאד לעזור. מעבר לכך שפעילות כזו משפרת את מצב הרוח בכך שהיא משחררת אנדרופינים ( כימיקלים טבעיים שגופנו מייצר אשר משפרים את תחושת הנינוחות שלנו ), הרי גם חיזוק השרירים ישפר את ביטחונך העצמי ויעזור לך להרגיש שוב מושכת. חשוב שתזכרי שישותך, ה"אני" שלך, היא הרבה יותר מאשר גופך בלבד. האדם שבך, על כל חסרונותיו יתרונותיו ומעלותיו, הוא ההשתקפות של דמותך בעיני הסובבים אותך. ברגע שתפסיקי להתמקד בצלקת ותזכרי שהגוף הוא חבילה שלמה – לטוב ולרע – תצליחי לראות גם את אותן תכונות חיוביות שיש בך. השפעת המחלה על התפקוד המיני – שינויים פיזיולוגיים וההתמודדות איתם השינויים אליהם צריך להסתגל בעקבות מחלת סרטן השד והטיפול בה אינם רק רגשיים. תפקוד מיני מוגדר כמעגל בו קיימים ארבעה מצבים עיקריים : החשק המיני (ליבידו libido ), ההתעוררות המינית, האורגזמה, ותחושת הסיפוק. פגיעה פיזיולוגית הנגרמת בכל אחד מהמצבים המוזכרים עלולה לגרום לבעיות בתפקוד המיני , ופגיעות כאלו (זמניות או בלתי הפיכות) אכן אפשריות בעקבות אבחון מחלת סרטן שד והטיפולים השונים בה. החשק וההתעוררות המינית מונעים על ידי גורמים ביולוגיים ונפשיים כאחד. הפן הביולוגי מונע על ידי ההורמונים אסטרוגן וטסטוסטרון המיוצרים אצל גברים ונשים כאחד אך ברמות שונות. ההורמונים מגיעים למוח וגורמים ליצירת תגובות בחלקי גוף שונים. גירוי מיני ויצירת לחלוחיות בנרתיק מתרחשים כתוצאה מה"מסרים" שההורמונים מעבירים למוח. זו גם הסיבה לכך שנשים המקבלות תרופות שמטרתן להפסיק את ייצור האסטרוגן כחלק מהטיפול בסרטן השד עלולות לחוות ירידה בחשק המיני שלהן, וקשיים להגיע להתעוררות מינית. קיימות מספר תופעות פיזיולוגיות נוספות העלולות לגרום לפגיעה בתפקוד המיני של האישה בעקבות סרטן השד. ברוב המקרים מדובר בתופעות זמניות שתחלופנה. • יתכן שיחסי מין בחדירה יהוו בעיה בשלב מסוים של תהליך ההחלמה. חדירה לנרתיק אינה הדרך היחידה לקיים יחסי מין, ואם יחסים כאלו גורמים לכאב אפשר למצוא דרכים אחרות להגיע לסיפוק מיני. יתכן שתרצי שבן הזוג יהיה פעיל יותר מבעבר בנגיעה ובגירוי ויהיה צורך לפתח דרכים חדשות לגרום הנאה ולמנוע כאב ואי נוחות. את יכולה גם להיעזר בייעוץ, בספרים או בקלטות וידאו מתוכם תוכלי ללמוד על דרכים אחרות להביא את שניכם לסיפוק מיני מבלי להגיע לחדירה. • אבדן האסטרוגן כתוצאה מהקדמת גיל המעבר יכול לגרום לכיווץ דפנות הנרתיק וליובש. לפעמים ניתן לאזן זאת על ידי מתן תוספת טסטוסטרון ( ההורמון הגברי אשר תורם לקיום החשק המיני ) אך גם לכך יש מגרעות – עלולות להיות תופעות לוואי "גבריות", ויש חשש לסיכון מוגבר של חזרת המחלה. כתוצאה מאבדן האסטרוגן , גם כאשר תרגישי התעוררות מינית תהיה בנרתיק תחושת מתח ויובש, מה שעלול לגרום לכאב ואי נוחות במהלך קיום היחסים. ניתן לטפל ביובש בנרתיק בעזרת משחות סיכה על בסיס מים. קיימות משחות כאלה גם על בסיס אסטרוגן אך יש לבדוק את בטיחות השימוש בהן לפני כן עם הרופא . את יכולה לשפר את "המשחק המקדים" על ידי שיתופו של בן הזוג במריחת המשחה. • כאבים עלולים להגביל את האינטימיות ואת יחסי המין. כאבים בעת קיום יחסים יכולים להיגרם גם כתוצאה ממתח בשרירים המקיפים את הנרתיק אשר מגיבים אוטומטית בכל פעם שמשהו מתקרב לפתח. קיימים תרגילי שרירים אותם אפשר לנסות כדי להביא לשחרור החלק התחתון של הנרתיק ולגרום לכך שתרגישי נינוחה יותר בעת קיום היחסים. את יכולה להתייעץ על כך עם הצוות הרפואי המטפל בך. אם למרות המשחה ותרגילי ההרפיה הכאבים נמשכים כדאי שתשקלי שימוש במרחיב נרתיק. המרחיב יכול למתוח את תעלת הנרתיק ולעורר את הממברנות לייצר חומרי סיכה טבעיים, וכך לגרום לקיום יחסים בצורה יותר נעימה ונוחה. ניתן לרכוש מכשיר כזה בחנויות לאביזרי מין, או בחנויות מתמחות לנשים. לפני שאת שוקלת להיעזר במרחיב התייעצי עם רופא הנשים שלך כדי לוודא ששימוש כזה לא יגרום לך נזק. • הזרוע או הכתף בצד המנותח עלולים להיות חלשים יותר, ועל כן תהיינה תנוחות של קיום יחסי מין אותן יקשה על האישה לבצע. יתכן גם ששכיבה על הצד המנותח תהיה קשה למשך מספר חודשים. ישנן דרכים שונות לגרום הנאה ביחסי מין ולהביא לסיפוק מיני, וכדאי על כן לנסות תנוחות חדשות שתאפשרנה לך ולבן זוגך להנות מיחסי המין מבלי לגרום אי נוחות וכאבים. • תופעת הלוואי של לימפדמה בזרוע עלולה לגרום לכך שהדימוי העצמי של האישה יהיה של גוף מעוות ובכך תיפגע תחושת הנשיות שלה. המגבלה בזרוע עלולה לגרום להימנעות מקשר מיני, ומצב זה עלול גם להוביל לדיכאון. גם במקרה כזה מומלץ לנסות תנוחות שונות מאלו להן הייתם את ובן זוגך רגילים כדי שתוכלו ליהנות מיחסי המין ללא סבל. • שימוש בתרופות יכול להשפיע על החשק המיני. תופעות לוואי כמו בחילות והקאות יכולות לדכא את החשק אצל כל אחת, וגם תרופות שנוטלים כדי לטפל בתופעות הלוואי עלולות להשפיע בצורה דומה. גם תרופות אנטי-דכאוניות אותן נוטלות נשים אשר נכנסות לדכאון כתוצאה מקבלת האבחנה ו\או מהטיפולים, עלולות להשפיע על ירידת החשק המיני. חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי תופעות הלוואי של התרופות השונות לפני השימוש בהן. • סוגי כימותרפיה מסוימים עלולים לגרום לפצעים בנרתיק ובצוואר הרחם. • ניתוח עלול לפגוע בהופעה החיצונית (בעיקר אם מדובר בכריתה מלאה ) ולפגום בהנאה שב"משחק המקדים". אם המקום סביב צלקת הניתוח הוא קשה, רגיש ומתוח, במקום להתעלם ממנו נסו לעסות אותו ברכות עם שמנים או קרמים המכילים ויטמין E או אלו-וירה. זה עשוי לזרז את ההחלמה ולסייע לשניכם להסתגל לקווי המתאר החדשים של הגוף בעקבות הניתוח. • בעקבות ניתוחי שד וניתוחי שחזור ייתכן אבדן תחושה באזורים המנותחים (השד, והבטן או הגב , בהתאם לסוג הניתוח (. • הקרנות עלולות לגרום לרגישות רבה באזור החזה. קיום יחסי מין בעקבות סרטן השד – זהירות ובטיחות זכרי תמיד שסרטן אינו מדבק. תא סרטני אינו יכול להיות מועבר מאדם אחד לשני . חשוב מאד גם לדעת שאין כל סיכון רפואי בקיום יחסי מין ושלפעילות המינית אין כל קשר לאפשרות שובה של המחלה. להלן מספר המלצות: • בקשי מהצוות הרפואי הנחיות לגבי המועד המתאים מבחינה רפואית לחזור לחיי מין תקינים בעקבות ניתוח או טיפולים. אל תהססי להעלות את הנושא בפגישותייך עם הצוות הרפואי ובמידה ויש לך חששות כלשהם לגבי השפעת הטיפולים השונים על חיי המין שלך העלי אותם בהזדמנות זו. במצבים מסוימים במהלך תהליך הטיפול וההחלמה יתכן והרופא ימליץ להימנע מקיום יחסי מין. זה יכול לקרות בעיקר בתקופות בהן המערכת החיסונית שלך נחלשת מאד ומומלץ להימנע מקיום כל מגע קרוב עם אחרים סביבך, או לאחר הניתוח כאשר יש להימנע ממאמצים מיותרים. • זכרי שהפוריות שלך עשויה להישמר גם במהלך הטיפול הכימותרפי, גם אם המחזור שלך אינו סדיר או אפילו אם הוא נפסק. המשיכי להשתמש באמצעי מניעה (שלא על בסיס הורמונלי) או הימנעי מקיום יחסי מין מלאים בפרק זמן זה. קיים סיכון גבוה לעובר בשלבים הראשונים של ההריון כתוצאה מהטיפול הכימותרפי ועל כן חשוב להימנע מכניסה להריון . • יש להשתמש באמצעי מניעה גם במהלך טיפול הקרנות מכיוון שההקרנות יכולות לגרום להפלות או ללידת עוברים עם מומים, במיוחד במהלך השליש הראשון של ההריון. • מחלות המועברות דרך אברי המין הנמצאות במצב רדום, דוגמת הרפס או יבלות באברי הרבייה, עלולות להתעורר בעקבות טיפול כימותרפי ועל כן חשוב ליידע את האונקולוג המטפל לפני תחילת הטיפול אם סבלת ממחלות כאלו בעבר . • חומרים מסוימים בהם משתמשים בכימותרפיה עלולים לחדור להפרשות של הנרתיק ולגרום לגירוי באבר המין של בן הזוג . שימוש בקונדומים יכול לסייע להתגבר על בעיה זו. השפעת המחלה על מערכת היחסים הזוגית קיים קשר הדוק בין אופייה של מערכת יחסים המבוססת על מחויבות ארוכת טווח לפני אבחון המחלה לבין אופייה של אותה מערכת לאחר האבחנה של סרטן שד. מערכת זוגית יציבה וחזקה יכולה אף להתחזק בעקבות ההתמודדות עם המחלה. לעומת זאת, אם היו בעיות לפני המחלה ייתכן מאד שהן יחמירו. אם לפני המחלה נהנית מקיום יחסי מין סביר להניח שתמשיכי ליהנות מקרבה אינטימית גם לאחר המחלה. יחד עם זאת את עלולה לגלות שצורת האינטימיות השתנתה. היי מוכנה לכך שגם את וגם בן זוגך תצטרכו לעבור תקופת הסתגלות מחדש לפני שתרגישו מספיק נינוחים להיות ביחד באינטימיות. יש נשים עבורן החזרה לקיום יחסי מין מסמלת את שובה של הרגשת הערך העצמי ותחושת השלמות, בצורה חדשה. יש גם המדברות על ריגוש מיני מוגבר בעקבות כריתת השד ( או שני השדיים ) אך יש גם כאלה המעדיפות שבן הזוג לא יגע בשד הנותר במהלך יחסי המין. בעיות בחיי המין יכולות להתעורר גם כתוצאה מלחצים נוספים שיש לבני הזוג בחיי היום-יום בעקבות המחלה והטיפולים - מעמסה כספית על תקציב המשפחה, התמודדות עם מטלות נוספות בניהול הבית וטיפול בבני המשפחה, ולחצים בתחום העבודה והמקצוע. לחצים אלו יכולים להוביל לתחושת חוסר אונים אשר עלולה לפגוע בהנאה מהפעילות המינית ובמידת החשיבות שמייחסים לה. רוב הזוגות האוהבים מסוגלים לחזור לחיי מין בריאים למרות ועל אף השינויים שאירעו בעקבות המחלה. יחד עם זאת יש לזכור שמדובר בתהליך הלוקח זמן ודורש הרבה סבלנות, הבנה ותקשורת פתוחה. התמודדות עם תגובות אפשריות של בן הזוג לשינויים בעקבות סרטן השד בעקבות ניתוח כריתה מלאה יש נשים העלולות לחשוש שבן זוגן יתקשה להתמודד עם מראה גופך החדש והעדר השד . כדאי לדעת שמחקרים שנעשו לאחרונה מעידים על קיום פתיחות גדולה יותר מבעבר של בני הזוג להתמודד עם הנושא ולדבר עליו. גברים רבים אף העידו שבעת האקט המיני הם מצליחים להשכיח מעצמם בכלל את העובדה שלבת זוגם יש רק שד אחד והם מתמקדים בהנאה שבחוויה המינית. בנוסף, על פי תוצאות המחקרים מסתמן שהדבר החשוב ביותר לבני זוגן של נשים שהחלימו מסרטן השד היא העובדה שהאישה שהם אוהבים היא בחיים ומרגישה טוב. השינויים במראה החיצוני משפיעים הרבה יותר על האישה עצמה מאשר על בן זוגה. בן זוג עלול לחשוב שהתעניינות מינית בבת זוגו בתקופה כה קשה תיחשב לאגואיזם. לכן הימנעות מקיום יחסי מין יכולה להיות הדרך של בן זוגך להביע רגישות כלפיך. הוא עלול גם לחשוש לגעת במקום הניתוח מפחד להכאיב לבת זוגו או לגרום לה נזק, או שחלילה המחלה תחזור. הוא עלול גם פשוט להיות חרד מהצורך להתבונן בצלקת ומכך שהבעת פניו תסגיר את תגובתו הספונטנית. הימנעות מקיום יחסי מין יכולה להיות גם מעין אקט של הגנה עצמית, של כל אחד מבני הזוג. לעתים רחוקות ישנם מקרים בהם נשים תגלנה שבני זוגם איבדו עניין מיני בהן או אפילו דוחים אותן. התמודדות עם תגובה כזו עלולה להיות קשה במיוחד בתקופה בה האישה כל כך זקוקה לתמיכה ולחיזוק הביטחון, ולכן מומלץ לפנות לייעוץ זוגי מקצועי כדי להתמודד עם הבעיה. חשוב לזכור שכל תגובה שהיא המתעוררת אצל כל אחד מבני הזוג היא נורמלית ולגיטימית, ואין הצדקה להרגיש אשמה. התמודדות עם השינויים במערכת היחסים הזוגית והמינית בעקבות המחלה העצות הבאות יכולות לעזור לך לאמץ את הגישה הנכונה בהתמודדות עם השינויים שעשויים לחול במערכת היחסים הזוגית : • השלימי עם העובדה שהשינוי משפיע על שניכם. יתכן שעם השינויים הרגשיים יהיה קשה יותר להתמודד. חרדה ופחד תופסים מקום נכבד. שניכם צריכים להתמודד עם אבחנה שמעוררת מחשבות על מוות. הפחד לאבד אדם קרוב לך אינו פחות מהפחד למות בעצמך. אתם עשויים גם לחוש כעס רב. כעס על המחלה עלול להפוך לכעס של האחד על השני. דברי על תחושת הפחד שלך ומקדי את הכעס על תאי הגידול שמאיימים על חייך. דברי עם בן זוגך על מזלכם הרב שיש לכם האחד את השני ועד כמה אתם חשובים זו לזה. למדי להוקיר את האהבה המקיפה אותך ואת הזמן שיש לכם להיות ביחד. • זכרי שאתם צוות, סרטן השד נוגע לשניכם. דברי על הטיפולים, על בעיות הביטוח ועל ההוצאות הכספיות. תכננו ביחד את האסטרטגיה שלכם להתמודד עם המחלה ולנצח אותה. הגוף החולה הוא אמנם שלך אך במערכת היחסים עם המחויבות העמוקה בה את חיה יש לגוף החולה הזה משמעות רבה גם לבן זוגך. שיתוף בן הזוג בהרגשה, בחוויות ובהתלבטויות יעזור לחזק את הקשר שביניכם ואת התחושה שהעול רובץ על שניכם ביחד ולא עליך בלבד. נסי לערב את בן הזוג במהלך הטיפול כך ששניכם יחד תלמדו להתמודד עם השינויים המתרחשים בגופך. התרפקות וחיבוק יכולים לעזור מאד במהלך הטיפול. • חשבי על הדרכים להביע את אהבתך. מה שמחזק את הדבק המחזיק אתכם ביחד הן אותן מחוות יומיומיות קטנות - הכנת המאכלים האהובים על בן הזוג, רכישת דיסק של המוסיקה האהובה, או הגשמת מאוויים ורצונות חבויים. כדי להגיע לזה אתם צריכים להיות רגישים וקשובים האחד לשני ולתת את מירב תשומת הלב האחד לזולתו. • השותפות בין בני הזוג מתבטאת גם בנקיטת היוזמה לאינטימיות גופנית. אם אחד מהסס או נרתע השני צריך להיות היוזם. את עלולה לחשוש מתגובה של דחייה בגלל שלדעתך הניתוח גרם לך להיות בלתי מושכת. בן זוגך עשוי להסס בגלל רצונו לחכות לרגע בו את תרגישי יותר נינוחה ומוכנה. אם שניכם נמנעים ממגע מתוך התחשבות ברגשות השני ומבלי לדבר על כך שניכם עלולים בסופו של דבר להרגיש דחויים ומתוסכלים. נקיטת היוזמה אינה צעד קל אך אם התמודדת בהצלחה עם סרטן השד תוכלי להתמודד גם עם זה. חלקי את רגשותיך עם בן הזוג כדי שהסימנים שאת משדרת יובנו כראוי. • כפי שכבר נאמר, אין דרך אחת ונכונה לבטא מיניות וחשק מיני. הצרכים של כל אחד מבני הזוג והיכולות שלהם צפויים לעבור מספר שינויים במהלך הטיפול ואחריו. משום כך חשוב ביותר שבני הזוג ידברו ביניהם בצורה גלויה ויביעו את תחושותיהם לגבי מה גורם להם הנאה, היכן ומתי. • אם את מתקשה לדבר על נושאי מין עם בן הזוג יתכן ותרצי לפנות לייעוץ מקצועי שיעזור לך להיפתח. אין כל בושה בהזדקקות לעזרה מקצועית כדי להסתגל למצב החדש. גם פחדים ודאגות בעקבות האבחנה והטיפולים עלולים להשפיע על הענין שלך במין. השתתפות בקבוצות תמיכה יכולה לעזור לך לעבור את התקופה הקשה הזו. מחקרים הוכיחו שדווקא האנשים שהראו נכונות לבקש עזרה הם אלו שהגיעו למערכות יחסים שהתאימו את עצמן לתנאים החדשים. התערבות של גורם מקצועי יכולה לגרום לשבירת המחסום בינך לבין בן זוגך ולהביא להתחדשות המערכת הזוגית-מינית. העובדת הסוציאלית או האחות מתאמת סרטן שד במרפאה בה את מטופלת יוכלו להפנות אותך למקום המתאים לקבלת העזרה. • למדי לאהוב את האינטימיות. אינטימיות אמיתית היא הרבה יותר מיחסי מין. גילויים קטנים ולכאורה בלתי משמעותיים של חיבה וקרבה הם ביטויים של אינטימיות אמיתית ושומרים על הגחלת. בשגרה היומיומית אולי אינך שמה לב אליהם אבל בהיעדרם את מרגישה מאד בחסרונם. • השתמשי במוח ולא רק בגוף. המוח נחשב פעמים רבות ל"אבר המין רב העוצמה של הגוף". תופתעי עד כמה דמיון וגישה חיובית יכולים לחולל נפלאות. • שמרי על ציפיות ריאליות ולמדי בהדרגה את הדרכים הנוספות הרבות שבעזרתן תוכלי לחלוק את האינטימיות עם בן זוגך. אל תרגישי חובה למהר להגיע לשלב קיום יחסי המין המלאים. בספרה "מיניות ופריון אחרי סרטן השד" מציעה דר' לסלי שובר את התרגיל הבא כדי לנסות לראות את הדברים מנקודת מבטו של בן הזוג : עצמי את עיניך ודמייני שבן זוגך הוא זה שחלה. דמי שגופו של בן זוגך עבר שינויים כמו אלו שאת עברת. האם תוכלי עדיין לאהוב ולקיים יחסים עם בן זוגך או תרגישי דחייה ? האם תוכלי עדיין ליהנות ממין ? האם תפסיקי לקיים יחסי מין עם בן זוגך או שתנתקי את הקשר ? סביר להניח שתסכימי עם דבריה של דר' שובר האומרת שאנחנו הנשים נוטות לשפוט את עצמנו בחומרה רבה הרבה יותר מאשר האחרים. עצות למחלימה שאינה נמצאת בקשר זוגי לאחר שהחלמת מסרטן השד עולה השאלה : כיצד אמצא בן זוג ? מובן שאין לכך תשובה קלה ופשוטה היות וגם בתנאים רגילים אין לכך נוסחאות אינסטנט. כללי ההתנהגות המובאים כאן עשויים להקל עליך : • את נחשבת למחלימה מסרטן השד. זה אומר שעברת, ואת עדיין עוברת, מהפכים רגשיים לא פשוטים בעקבות השינויים שגופך עבר. המתנה לאבחנה, ניתוח, טיפולים - כל אלה משאירים את חותמם . זו הרגשה נורמלית ומוכרת. הסתכלי על עצמך במראה. מה את רואה ? אם כל מה שאת רואה זו הצלקת במקום בו היה שד נסי לשנות את המיקוד , הרחיבי אותו, הסתכלי על האישיות כולה. זוהי "את" השלמה והאמיתית. זה צריך להיות האופן בו כל העולם יראה אותך, כולל בן זוגך העתידי. • גם בעבר, לפני המחלה, לא כל מפגש עם בן זוג הוביל למערכת יחסים ארוכת טווח. כך צפוי להיות גם אחרי המחלה. הרשי לעצמך להיות פתוחה למערכות יחסים חדשות כפי שהיית בעבר, לפני סרטן השד, ואל תייחסי כל דחייה או הפסקת מערכת יחסים דווקא למחלה. • ידועה התופעה שנשים רבות עסוקות בפרשנות של הדברים הנאמרים להן במקום להקשיב להם. זו יכולה להיות מעין הגנה עצמית אך היא מפריעה להקשבה. הקשיבי לדברים הנאמרים על ידי בן זוגך. אם את צופה מראש מה תהיה תגובתו בעצם אינך באמת שומעת את מה שנאמר. • יש להניח שלא תרצי להבריח בן זוג אפשרי על ידי העלאת נושא סרטן השד שלך, אבל מצד שני גם לא תרצי לדחות את הנושא יותר מדי. בדרך כלל מומלץ לחכות עם הנושא עד לשלב בו את מרגישה שהקשר מתפתח למשהו רציני ועמוק. על השינויים הפיזיים שחלו בגופך בעקבות המחלה ובעיות מין כלשהן חשוב לדבר לפני שנוצרת ההזדמנות הראשונה למפגש מיני. במידה ועברת כריתה חלקית מצומצמת, או שחזור מוצלח לאחר כריתה מלאה, כדאי אולי להמתין עד שמערכת היחסים מתבססת לפני שמספרים על המחלה. על מנת להכין את עצמך לשיחה נסי לעשות "משחק תפקידים" עם מישהו מחוג המקורבים שלך, כאשר את משחקת את תפקיד בן הזוג והם משחקים את תפקידך. הקשיבי למלים של חבריך ונסי להרגיש מה בן זוגך צפוי להרגיש לכשישמע אותך. יתכן והדרך בה חבריך יעלו את הנושא תמצא חן בעיניך. באותה מידה זה יכול גם להדגים לך כיצד לא לעשות זאת. לאחר מכן התאמני על דבריך בפני החברים שישמשו לך קהל ובקשי לקבל את תגובותיהם. התמקדי באותם מסרים אותם חשוב לך להעביר לבן הזוג, בצורה הנכונה. בכל מקרה, חשוב תמיד לזכור שסרטן שד אין פירושו גזר דין של חיי פרישות . עיבוד נושא המיניות וההתלבטויות סביבו, וקבלה עצמית של הגוף במצבו החדש, הם חלק מתהליך ההחלמה. אם את מרגישה שאת "תקועה" ואינך יכולה להתקדם בתהליך כדאי להיעזר בייעוץ מקצועי. זכרי שמחלת סרטן השד אינה מאפיינת אותך והיא אינה "את", זו המחלה ממנה סבלת. כאשר גם את וגם בן זוגך תבינו זאת משמע שעליתם על הדרך לכינון מערכת יחסים טובה ובריאה. מחלת סרטן השד היא לפעמים תזכורת שהחיים הם קצרים ולכן כדאי למצות וליהנות ממה שיש ככל שניתן. מקורות : 1. Artemis Feature Article October 2000, www.hopkinsmedicine.org/breastcancer/artemis/200010/feature3.html 2. The Breast Cancer Organization, UK www.breascancercare.org.uk 3. Living Beyond Breast Cancer – Young Survivors www.lbbe.org 4. Graziottin A., Sexuality after breast cancer , Menopausal Medicine, 9 (3) 1-4, 2001 5. Graziottin A. Castoldi C., Sexuality and Breast Cancer : A review, The Management of the Menopause – The Millennium Review, Studd J (ed), Parthenon Publishing Group, London 211-220, 2000. 5. Dr. Susan Love, www.susanlovemd.com ספרים מומלצים בנושא : No Less a Woman : Femininity, Sexuality & Breast Cancer by Deborah Hobler Kahane Living in the Postmastectomy Body : Learning to Live in and Love Your Body Again by Rebecca Zuckweiler I'm Alive and the Doctor's Dead by Sue Buchanan Sexuality and Fertility After Cancer by Leslie R. Schover The Silent Wound : A Startling Report on Breast Cancer and Sexuality by Peggy Boyd Spinning Straw into Gold : Your Emotional Recovery from Breast Cancer by Ronnie Kaye Up Front: Sex and the Post-Mastectomy Woman by Linda Dackman Intimacy : Living As a Woman After Cancer By Jacquelyn Johnson בנוסף , אנו ממליצות לפנות ולבקש אולי התייעצות משותפת בין הרופא האונקולוג המטפל וגניקולוג בכדי לנסות להקל על היחסים המינים , מבלי לפגוע בבריאות. חיזקו ואימצו צוות אחת מתשע

האם אתם אותו זוג שקיבל תמיכה ועזרה במשך כשנה מכל הרופאים, החולות והתומכות, ואז ביקשתם עזרה להגשת תביעה על רשלנות רפואית? האין גבול לבושה?

02/08/2003 | 23:17 | מאת: לירי

לד"ר בן ברוך שלום רב היו לי 2 טיפולים כימוטרפיים ואחרי כל אחד מהם לאחר שבוע החום עלה לי והושפזתי בבדיקה העכשווית חום גופי עלה ל 38.9 בבדיקות ההמוגלובין היה 9 וכדוריות הדם 1/2 אמרו לי שאצטרך לקבל מנת דם. האם יש סיבה לדאגה . אודה לך אם תוכל לענות

03/08/2003 | 10:12 | מאת: ד"ר נועה בן ברוך

לא ברורה לי לגמרי ספירת הדם שלך, המוגלובין 9 אינו מחיב מתן דם, תלוי במצבך וסוג הטיפול שאת מקבלת. אשפוז עם חום וספירה נמוכה אחרי כל טיפול בהחלט ניתן למניעה על ידי מתן זריקות של נויפוגן או הורדת מינון הטיפול הכימי. איזה סוג טיפול מתאים לך היא החלטה של הרוםא האונקולוג שלך. אם את כעת עם חום גבוה וספירה נמוכה יש לפנות למכון האונקולוגי או למיון בכדי לברר באם יש צורך באשפוז או טיפול אנטיביוטי ללא אשפוז.

02/08/2003 | 22:56 | מאת: טלי

בקו החם מצאתי נשים נהדרות שרוצות לעזור, אך חיפשתי גם נשים במצבי עם גרורות ולא מצאתי. זה לא עוזר לי לשמוע על נשים שהחלימו כאשר מצבן הראשוני היה הרבה יותר טוב משלי . איך אתן יכולות לעזור לנו, האם יש לכן גם מתנדבות עם סרטן שלב 4 ?

04/08/2003 | 12:42 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום טלי, לצערינו כרגע אין לנו מתנדבת הנמצאת בשלב מחלה זהה לשלך. אפשרות אחת היא לפנות בפורום לנשים הנמצאות בשלב שלך , פעמים רבות יש אינטגרציה טובה בין הגולשות בפורום. בנוסף ח.ס.ן - משתדלים ליצור קשר בין חולות במצב דומה. מס' הטלפון 00-66-50-700-1 הצעה נוספת היא לפנות אל העובדת הסוציאלית במכון האונקולוגי בו את מטופלת ולברר האם יש קבוצת תמיכה או נשים בשלב המחלה שלך שמעוניינות לשוחח. קו החם של עמותת אחת מתשע עומד לרשותך בכל עת. חלק מהעזרה הניתנת בקו החם הינה הקשבה ואפשרות לשוחח על הרגשות, לא משנה באיזה של של המחלה. אנו מקוות שהצעותינו יהיו לך לעזר. בברכה, צוות אחת מתשע

08/08/2003 | 23:04 | מאת: bathefer

אני יכולה להעיד על עצמי כעל חולה עם גרורות, ולמרות הכל לאחר כל ההתפתחויות של סוגי סרטן נוספים וחזרת גרורות של סרטו השד אני עדין לא רואה את עצמי חולה אלא כמנצחת את התאים שהחליטו להתמקד במקום מסוים בגוף שלי. אני נלחמת . חשיבה על איכות חיים ועל הנאה ועל מקום עבודה שהוא אחד הגורמים החשובים ביכולת שלי להמשיך בדרכי ואני ממליצה לראות את היפה והחיובי שיש ביכולתנו לגרום לסביבה שלנו . לראות דברים חדשים שלא חשבנו שאנו מסוגלות לייצר ופתאום הכל אפשרי. הכל תלוי ביכולת שלנו.

02/08/2003 | 19:08 | מאת: תמי

נתקלתי בידיעה על חברת ביטוח אשר עושה ביטוחי בריאות לחו"ל לחולי סרטן. מה זה ולמי זה נחוץ? האם ביטוח הבריאות הסטנדרטי אינו מכסה מי שהיה לו סרטן?

02/08/2003 | 19:32 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום תמי, בדרך כלל ביטוחי בריאות סטנדרטים , אינם מכסים מחלות קיימות.(לא רק מחלת הסרטן) אם יש ביטוח מסויים שבדרך כלל מבוטחים בו, אנו ממליצות לברר האם בביטוח הזה יש כיסוי ? בביטוחים שמכסים מחלות קיימות כדאי מאד לקרוא את הפוליסה ולהבין מה מכוסה ומה לא? בברכה, צוות אחת מתשע

האם יש אפשרות שמישהו מכם יענה על השאלה: שימוש במריחואנה האם יכול לעזור לסובלת מתופעות לוואי של הכימוטרפיה? או להפנות לכתובת שתוכל לענות, ידוע לי שבארצות שונות משתמשים במריחואנה לחולי סרטן, האם זה מתאים לכולם? הכוונה לא לחולה סופני אלא לחולה שסובלת מאוד מהכימוטרפיה? תודה.

02/08/2003 | 19:23 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום עמיר, שאלתך נשלחה ליועץ הפורום, אנו מקוות שהוא יענה בהקדם. בברכה, צוות אחת מתשע