פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום. אני בן 27 וסובל מטחורים ומדימום בפי הטבעת לאחר יציאות. קראתי את תשובותיו של ד"ר עודד זמורה על שאלות בנושא זה. שאלתי היא האם טיפול בטחורים ובדימום הוא לצורך איכות חיים כמו שהוגדר בחלק מהתשובות, וניתן להסתפק בטיפול נקודתי (שאף לא מצריך טיפול רפואי או מרשם) ב"תקופות קשות" (כגון קושי ביציאות, כאבים וכד') או שמא אי טיפול שורשי בבעיה עלול לגרום בעתיד להסתבכויות ובעיות קשות יותר (כגון זיהומים פנימיים, מחלות מעיים וכד')? תודה מראש על התשובה ושנה טובה.

מוטי שלום, טחורים אינם גורמים לזיהומים פנימיים או למחלות מעיים. לעיתים רחוקות דמם רב יכול לגרום לאנמיה ואז יש לטפל בטחורים. פרט לכך, הטיפול הוא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן אתה יכול לבחור מתוך קשת הטיפולים האפשריים לפי רצונך ומידת הפגיעה באיכות חייך.

תוזה על תשובתך, ד"ר עודד זמורה.

לאחרונה אני מרגיש לפעמים צריבה בצד שמאל בבטן . עברתי בדיקת דם צואה והיא תקינה. אני לרוב סובל מגזים . מה יכול להיות הסיבה לצריבה.? מאכלים חריפים או משקה חם גם גורם לתחושה זו.

יוני שלום, צריבה בבטן שמאלית יכולה לנבוע מסיבות רבות, רובן פונקציונאליות (ז"א כתוצאה משינויים בתפקוד איברים שונים) ואינן זקוקות לטיפול, אולם לעיתים נדירות זה יכול להיות סימן ראשוני של מחלה דלקתית או אף גידולית (איני יודע מה גילך ורמת הסיכון שלך). הייתי ממליץ לפנות לגסטרואנטרולוג להערכה ובירור.

אני סובל מפיסורה ומנסה טיפול שמרני בניטרוגליצרין. לקחתי לתקופה של כשלושה שבועות אגיולקס - חצי כפית בבוקר ושלושת רבעי כפית בערב, ועם זאת, מדי פעם היציאות היו מתחילות במן "פקק" קשה, שאחריו ממשיכה יציאה רכה. החלטתי לעבור לפגלקס, במקביל הורדתי את המינון של האגיולקס לחצי כפית (קראתי שצריך להפסיק בהדרגה). להפתעתי קיבלתי יציאות קשות למדי באותו היום, שלאחריהן שלשלתי. למחרת העליתי את המינון של האגיולקס לשלושת-רבעי הכפית והמשכתי עם הפגלקס. - היציאות עדיין התחילו קשות אך היו טובות יותר, ולאחריהן שלשלתי. הייתכן שפגלקס אינו פתרון טוב עבורי? במה כן כדאי להשתמש? ראיתי כדורים מבוססי צמחים בשם "עיכולקס", האם הם ממכרים? לאיזו תקופה אפשר להשתמש? מה בנוגע לטיפות בשם "יובסלקס"? תודה! אורן

אורן שלום הן אגיולקס ותוספי סיבים אחרים והן פגלקס הם מוצרים מצויינים לריכוך יציאות, וכל אחד בוחר את מה שמתאים לו ועובד הכי טוב אצלו. חשוב מאב להקפיד על שתיה מרובה, לפחות 10 כוסות ביום, ויציאה שקשה בתחילתה יכולה לנבוע משתיה לא מספקת. אגב- מומלץ לא להשתמש באגיולקס לטווח ארוך של יותר מכמה שבועות מאחר שהוא מכיל סנה שיכול לגרום להתמכרות של המעי, ולאחר שיש שיפור מומלץ לעבור לתוסף סיבים ללא סנה כגון אגיוקור. משחת ניטרוגליצרין מורחים 3-4 פעמים ביום לפי השעון ולא לפי היציאות או הכאב. כל טוב.

שלום רב, מאז שאני זוכרת עצמי יש לי כאבי בטן ונפיחות בעיקר לאחר אכילה. בשנים האחרונות תוקפים אותי כאבי בטן עזים שמעירים אותי בשינה בלבד!!!! מעולם לא היה לי התקף במהלך היום. הכאב דוקר מעין חגורת לחץ ועויתות...אתמול לדוגמא זה היה בשילוב עם כאבי גב חזקים הכאב בלתי נסבל ואינו עובר בשכיבה /תנוחה כלשהיא איני מצליחה לשבת או לשכב עם כאבים אלו... הכאב עובר לאחר כחצי שעה...בד"כ ע"י כדור הרגעה או יציאה בשירותים יש לציין יש לי גרעפסים בזמן הכאבים... לפני כשנה נמצא חיידק הליקובקטר - טופלתי באנטיביוטיקה. גסטרוסקופיה-ללא ממצא. מה יכול להיות שיש לי?? אתמול הכאב היה חריף מדי - תחושה של עילפון מרוב כאב,כל הגוף נחלש ואני בקושי נושמת .... האם יתכן ומדובר באבנים בכיס המרה? האם בעיה בכליות?? האם עצם הכאב שמופיע רק בלילה יכול למקד לכיוון מסויים?? תודה על העזרה.

שני שלום, לצערי מתאורך קשה לי להסיק מה הגורם לכאבים כאלה המופיעים אך ורק בלילה. זו נשמעת כבעיה הפוגעת קשה באיכות החיים ובהחלט מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור מקיף באשר לסיבות אפשריות לבעיה זו.

שלום האם יש קשר בין פיסורה לחוסר התרוקנות מלאה והפרשות צועה מפי הטבעת ובדיקת אולטראסונד יכולה לאבחן פיסורה או שיש בדיקה אחרת מומלצת יותר תודה

גדי שלום. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. בעיות התרוקנות הגורמות למאמץ רב בעת היציאה יכולות בהחלט להיות קשורות להתפתחות בעיות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים ופיסורה. הפציעה והכאב גורמים להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה חוזרת של הרירית. האבחנה של פיסורה מתבססת בעיקרה על בדיקה של איזור פי הטבעת על ידי כירורג (ועדיף כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג), ולעיתים כאשר ישנה רגישות רבה שאינה מאפשרת בדיקה, וטיפול שמרני לא עוזר, מבצעים בדיקה בהרדמה כדי להגיע לאבחנה חד משמעית (ובאותה הרדמה ניתן גם לטפל אם רוצים). בדיקת אולטרסאונד אנאלי אינה טובה לאבחון של פיסורה. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. ריכוך היציאות הוא הנדבך הבסיסי והחשוב ביותר הטיפול בפיסורה, והוא גם היחיד עליו אני יכול להמליץ גם ללא בדיקת רופא. מעבר לכך- מומלץ מאד להבדק על ידי כירורג המתעסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי.פרוקטולוג). לריכוך היציאות מומלצת תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי). אם ישנן הפרעות התרוקנות הקשורות לגרימת הפיסורה, יש לטפל גם בהן. ישנן משחות המכילות תרופות העוזרות להרפות את השריר הטבעתי סביב פי הטבעת המקלות את הכאב ומזרזות את הריפוי, אולם אלו תרופות מרשם הדורשות בדיקת רופא קודם לכן. בסה"כ, יותר ממחצית מהמטופלים נרפאים בטיפול שמרני. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. בניתוח חותכים את הסיבים הפנימיים ביותר של השריר הטבעתי סביב פי הטבעת, ולניתוח שעור הצלחה של כ 95% והתאוששות מהירה למדי. ניתן לשקול גם הזרקת תרופה של חומר משתק שרירים לשריר המכווץ, הגורמת להרפיית השריר, ומרגיעה את הכאב באיזור, אולם טיפול זה כיום אינו בסל הבריאות.

לרופא שלום, לפני כמה שנים סבלתי כנראה מתסמונת מעי רגיז (התקפי שלשולים עם התכווצויות מעים). הדבר חלף ואת מקומו תפס ריפלוקס קשה ובעייתי. גם זה פחות או יותר בסדר. מדי פעם יש לי עצירויות ובטן נפוחה אבל בסה"כ הרגשתי טוב. לפני כחודש הגוף התחיל להפריש ריח חזק ומוזר מהעור, הנשימה ואפילו בצואה. 7 ימים זה נמשך , שבוע היה שקט ואחרי שבוע התחילה לי אי נוחות בבטן, כאבים קלים עם/בלי אוכל. הדבר התחזק, מלווה בחולשה וכאבי ראש ולכן חשבתי שמדובר בוירוס אבל לא. עכשיו כבר ברור לי שזה פרסטלטיקה של מערכת העיכול שלגמרי יצאה משיווי משקל. רופא משפחה המליץ לי על אצידופילוס ופאנקריאופלט שאותם התחלתי לבלוע. יש לציין כי התחלתי לקחת באותו יום גם קונטרולוק כי טעם חריף ושורף התחיל בפה וגרם גם לריח. האם כדאי לי להמתין מספר ימים או להתחיל בבליעת כדורים להרגעת והסדרת מערכת העיכול? תודה על ההתייחסות

נוי שלום, מומלץ להבדק באופן מסודר על ידי גסטרואנטרולוג ולקחת תרופות לפי המלצתו/ה חג שמח

שלום מזה מספר חודשים אני מבחין מידי פעם בדם על נייר הטואלט. אני בן 30 בריא ואין לי כאבים גם לא ביציאות מה עלולים להיות הגורמים לכך?

עופר שלום, דן שלום, אנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לדמם דרך פי הטבעת ל 2 קבוצות עיקריות, לפי מקור הדמם. כשהדמם נובע מפי הטבעת עצמו, הוא לרוב אינו מסוכן, ויכול לנבוע מגורמים שונים כגון טחורים ופיסורה. אם אין לך כאבים כלל, יותר סביר כי מקור הדמי הוא בטחורים פנימיים גדושים. גורמים אלו פוגעים בעיקר האיכות החיים, וזו הסיבה העיקרית לטפל בהם. הקבוצה השניה היא דמם שמקורו במעי הגס, ויכול לנבוע מסיבות שונות, כולל גידולים טרום ממאירים או ממאירים של המעי הגס. במצב זה, גילוי מוקדם יכול להציל חיים. נדיר שגידולים כאלה מתפתחים בגיל 30, בעיקר אם אין לך הסטוריה משפחתית של גידולי מעי גס. בכל זאת, אם אתה לא רגוע, הייתי ממליץ לך לשקול בכל זאת לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס (סביר שבגילך תספיק בדיקה קצרה, רק של החלק האחרון של המעי). אם היא תהייה תקינה, נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. בכל מקרה, מומלץ להמנע מעצירות, היכולה להחמיר סימפטומים של טחורים פנימיים. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון פגלקס ושמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חג שמח.

שלום רב, הינני סובל מכאבים חזקים מאוד אשר נובעים מגוש אדום ונפוח שממוקם לי בקצה העליון של הישבן ומקרין כאבים לגב התחתון. הכאבים הנ"ל מקשים עליי לשבת על הישבן וללכת. הגוש אינו מדמם. האם מדובר בטחורים? האם יש דרך להרגיע את הכאבים והאם עליי לפנות לרופא? אודה לתגובתכם בנושא רון

רון שלום, גוש אדום נפוח וכואב יכול להצביע על אבצס (פילונידאלי- סביב עצם הזנב, פריאנאלי- סמוך לפי הטבעת) ולרוב דורש פתיחה כירורגית בהקדם האפשרי. הייתי ממליץ כי תפנה לבדיקת כירורג באופן דחוף, ואם זה לא אפשרי- אז לחדר מיון.

חג שמח אני מטופלת אצל כירורג כ- חודשים עם כאבים ושריפה בפי הטבעת לאחר שלא הצליחה לדעת מה יש לי שלחה אותי למכון גסטרו לאולטרסאונד שם לא נצפה דבר אך אמר שאולי זה חשד לפיסורה וכדי למנוע פיסורה נתן לי נרות ניפידיטין שאותם אני לוקחת חודש וחצי וכמובן תוך התייעצות מתמדת עם הרופא שעדיין לא ידוע מה יש לי ועדיין סובלת מכאבים והתכווצות בפי הטבעת, החלטתי שאני לא יכולה להמשיך כך וקבעתי תור לפרופ' אבל התור הוא לעוד שבועיים. אני רוצה להוסיף שעברתי ניתוח טחורים לפני 13 שנה קשירות למינהם וגם לפני חצי שנה עברתי מס' קשירות. לפי מטב זכרוני הכאבים הללו התחילו לאחר שסבלתי מעל שבוע משלשולים. אני רוצה לציין שאני לא סובלת מעצירות, כי מאז ניתוח הטחורים אני משתמשת בתכשירים ליציאה, כיום אני משתמשת באבקת פגלקס וזרעוני פשתן. מקפידה על שטיפות מרובות. בקשתי אם תוכל לעזור לי עד ביקורי אצל הרופא, כיון שהכאבים לא נסבלים ואינני רוצה להשתמש במשכחי כאבים כל הזמן יש לך אפשרות לעזור לי? מודה לך

אורלי שלום, כאבים בפי הטבעת יכולים לנבוע מסיבות רבות, והשכיחות ביותר ביניהן הן פיסורה (חתך) בפי הטבעת וטחורים חיצוניים טרומבוטיים (שנוצרים בהם קרישי דם). לעיתים ישנן סיבות אחרות כגון התכווצות ספאסטית (התכווצות קבועה או בתזמון לא נכון) של שרירי רצפת האגן, ולעיתים רחוקות יש אף כאב מסיבה שאיננו יודעים (ואז מטפלים בכאב כסמפטום). מטרת הפורום היא לספק מידע רפואי, ואין לי דרך לבצע אבחנות ספציפיות באינטרנט ללא בדיקה. עצתי היא כי תפני לבדיקה למומחה לכירורגיה קולורקטאלית. חג שמח.

אני סובל כבר מספר שבועות מכאבים בישבן. בתחילה חשבתי שהדבר נובע מישיבה מרובה (עקב עבודתי) ומהעובדה שאני מאוד רזה וללא "ריפוד". אבל הכאב קיים גם כשאיני מפעיל לחץ על הישבן. האם הדבר יכול להיות טחורים? יש לציין שיש לי יציאות קשות אבל ללא כאבים או דימום. אני מקפיד לאכול תזונה עשירה בסיבים. ואם לא טחורים - מה זה יכול להיות? לאיזה כיוון לפנות ולבדוק? תודה

דור שלום, מספר גורמים יכולים להביא לכאבים באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים עם קרישי דם בתוכם או פיסורה בפי הטבעת. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי, בעיקר במקרים בהם תזונה בלבד לא מספקת), שתיה מרובה (לפחות 10 כוסות שתיה ביום) ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול גם בפיסורה וגם בטחורים. מאחר שהטיפול הנוסף שונה בין גורמי הכאב השונים, מומלץ לפנות לבדיקה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה נכונה ולהתאים טיפול. תוכל למצוא מידע על הטיפול בטחורים ובפיסורה בתשובותי הקודמות בפורום זה. שיהיה חג שמח.

שלום. לפני כמה שבועות התייעצתי איתך כאן באתר ונתת לי הסבר מקיף ולכן חזרתי. מאז עברתי ניתוח PPH להסרת הטחורים הפנימיים, אחרי הניתוח היו לי כאבים חזקים יותר מהזמן המצופה כי הטחורים היו בדרגה 4 ומודלקים שכבר הפסיקו. טחורים פנימיים כבר אין לי בכלל. במשך שבוע אחרי שהפסיקו הכאבים הכל היה בסדר, אבל בימים האחרונים יש לי טחורים חיצוניים (בליטה וכפלי עור רק בצד אחד,שכואבים כל הזמן) שלא היו קודם (לפני הניתוח). האם זה אומר שהניתוח נכשל? מה אפשר לעשות? אני ממש לא רוצה לעבור עוד ניתוח בקרוב.. הרופא שניתח אותי בחו"ל ואין לי עם מי להתייעץ כרגע, הכאבים חזקים (בגלל זה אני ער בשעה כזאת) ולכן אני כותב לך שוב. אני עדיין לוקח את מרכך היציאות פרוטוזן. תודה רבה מראש.

בצקת ונפיחות של טחורים חיצוניים הם סיבוך לא שכיח אך ידוע (וכואב) של ניתוח PPH. לרוב בטיפול שמרני של ריכוך יציאות, אמבטיות חמות ומשחות מקומיות הבצקת יורדת ולאחר כשבוע- שבועיים יש הקלה משמעותית, ולאט לאט קפלי העור קטנים (אך לא נעלמים). במקרה שאין שיפור בפרק הזמן האמור, מומלץ לפנות לכירורג המנתח לבדיקה. כריתת הטחורים החיצוניים היא פעולה כירורגית הכרוכה בכאב למשך תקופה מסויימת (ובכך בעצם מצמצמת את ניתרון של ה PPH).

תודה על תשובתך. האם ישנה משחה יותר טובה מפרוקטוגליבנול?

שלום, אני בהריון (ראשון) שבוע שביעי ומתחילתו עברתי כמה שינויים...הפסקתי לעשן, חדלתי מלשתות קפה וכמו כן אני מקפידה לאכול אוכל בריא, לאומת זאת אני סובלת מעצירות ממושכת (מה שלא התאפיין בעבר) איני יודעת מה לעשות המצב גורם לי להיות עצבנית וחסרת מנוחה, בנוסף לכך אני רוצה לציין שבעבר עברתי ניתוח טחורים שעבר בהצלחה רבה... שאלותי הם: 1. האם יש קשר בין הטחורים בעבר לבין ההריון? כי הבנתי שיש אפשרות שהם עלולים לחזור שוב בעתיד 2. האם מותר לי לקחת פרוטוזן בזמן ההריון? (קראתי שהקוביות מורכבות מחומרים טבעיים בלבד) אשמח לקבל תשובה בהקדם..זה יעזור מאוד...תודה מראש סימונה

ד"ר שלום, אבי בן 73 נכה ומשותק בפלג גוף ימני לאחר אירוע מוחי שעבר לפני 14 שנה. לפני כ-4 שנים החל אצלו דימום ביציאות שלא טופל עקב סירובו לעבור קולונוסקופיה. לפני כחודש הוא אושפז עקב המוגלובין 5.3 וקיבל 4 מנות דם והומלץ לבצע סי.טי בטן עקב סירובו המתמשך לעבור קולונוסקופיה. בבדיקה התברר כי: "מודגם תהליך תופס מקום בסיגמואיד קולון עם היצרות החלל, והסננה של השומן המזנטריאלי. מספר בלוטות קטנות בשומן. יתר האיברים תקינים ולסיכום: תהליך מצר מקום בסיגמואיד קולון." אשמח אם תסביר לי את התוצאה ומה ניתן לעשות לאדם במצבו.

אמיר שלום, תשובת ה CT מעלה חשד שאביך סובל מגידול במעי הגס (במקטע מעי הנמצא בצד שמאל של הבטן ונקרא סיגמואיד קולון). גידולים מעין אלה יכולים לגרום לדימום ולאנמיה, כפי שקרה אצל אביך, ובשלב מתקדם הם יכולים ליצור חסימה של חלל המעי. הטיפול העקרוני במחלתו של אביך הוא ניתוח להסרת מקטע המעי בו נמצא הגידול. אם אביך אינו מסכים לטיפול כזה, אז אין טעם "לענות" אותו בבדיקות נוספות. אם הוא מבין את מצבו ומוכן לקבל טיפול, מומלץ בכל זאת לבצע קולונוסקופיה כולל ביופסיות בכדי להגיע לאבחנה חד משמעית (וגם להעריך עד כמה הגידול קרוב לחסום את חלל במעי), ולבצע הערכה רפואית של מצבו הכללי, בכדי לעמוד על הסיכון הניתוחי שלו (שבוודאי מוגבר) ולהחליט אם הסיכון מתקבל על הדעת. גידולים מסוג זה מופיעים פעמים רבות באנשים מבוגרים, ולכן לא נדיר שאנו מנתחים אנשים עם מחלות רקע משמעותיות, ובחלק גדול של המקרים הניתוח עובר בשלום. בכל מקרה, ניתוח מתוכנן טומן בחובו פחות סיכון מאשר ניתוח דחוף אם וכאשר תופיע חסימה של המעי.

ראשית תודה רבה על תשובתך. האם ניתן לומר שזה גידול ממאיר ? (עקב מספר בלוטות קטנות בשומן) האם אין דרך אחרת פרט לניתוח ? ובמידה שהוא מסרב לקבל טיפול, עקב אי הבנתו את חומרת המצב, האם ניתן למנות לו אפוטרופוס או מיופה כוח ?

מרבית הגידולים באיזור זה שמראם כפי שמתואר הם גידולים ממאירים, ופרקטית אפשר להתייחס לגידול זה כגידול ממאיר. אם הסיכון הניתוחי של אביך מתקבל על הדעת, הטיפול היעיל ביותר הוא ניתוח, הן בכדי לתת סיכוי להחלמה מהמחלה, והן בכדי למנוע סבל קרוב מהגידול עצמו (אפילו אם לא ניתן להגיע לריפוי). במידה שאביך מסרב לניתוח ויש חסימה כמעט מלאה של חלל המעי, ניתן להכניס למעי תומכן (סטנט) ששומר אותו פתוח. הפעולה מבוצעת דרך קולונוסקופיה (שגם אותה אביך צריך להסכים לעבור), ואינה מבוצעת בכל בית חולים עדיין. למיטב ידיעתי, על מנת למנות לאביך אפוטרופוס שיחליט על ביצוע ניתוח בניגוד לרצונו , יש לבצע בדיקה של פסיכיאטר בכיר, שיקבע שאביך אינו כשיר לקבל החלטות לגבי עצמו, ואז יש לפנות לבית משפט בכדי למנות אפוטרופוס.

יש לי תור לפרוקטולוג נתנו לי חוקן-בקבוק של 250 מ"ל של חומר איך בדיוק עושים חוקן? כמה זמן לפני הבדיקה צריך לעשות?

מכניסים את הפיה של בקבוקון החוקן בעדינות לפי הטבעת (ניתן להשתמש במעט וזלין), לוחצים על הבקבוק, ומרוקנים את תוכנו פנימה. מוציאים את הבקבוקון ומחזיקים אם החומר מספר דקות (כמה שאפשר) ומתרוקנים בשרותים (חשוב להתרוקן ככל האפשר). כדאי לבצע כשעה-שעתיים טרם הבדיקה. בהצלחה.

ד"ר שלום אני כ-10 שבועות אחרי לידה. אין לי מושג אם יש קשר כלשהו ללידה אך לפני כחודש בערך התחילו לי דימומים מפי הטבעת בכל יציאה אני מרגישה כמו סכינים החותכות אותי ויש דם טרי מעולם לפני כן לא סבלתי מדבר כזה. האם זה קשור ללידה? איך מוגדרת בכלל הבעיה הזאת? ושאלה אחרונה האם יכול להיות שהבעיה הזאת יכולה לגרום לתחושת נימול וחולשה קלה באחת הרגליים אשמח אם תוכל להאיר את עיניי מעט בברכה

תלונותיך יכולות להתאים לפיסורה בפי הטבעת, אולם מומלץ לפנות לבדיקה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה נכונה ולהתאים טיפול, מאחר שישנן גם סיבות אחרות שיכולות לגרום לתלונות דומות. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- 15% מיכולת השליטה ביציאה, אך לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. בנוסף, בפיסורה כרונית, כאשר השריר מכווץ באופן כרוני, ספק אם הוא מבצע את תפקידו נאמנה גם עכשיו. הנסיון מראה כי ירידה ביכולת השליטה היא סיבוך לא שכיח של ניתוח זה (וגם אז הירידה בשליטה לרוב חלקית ולעיתים הפיכה, אך לעיתים רחוקות אינה הפיכה). יחד עם זאת, במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. הרחבה של פי הטבעת גורמת לקריעה לא מבוקרת של שריר זה, ויתכן שהיא קשורה בסיכון מעט גבוה יותר לפגיעה ביכולת השליטה. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, מזה כשבועיים אני סובל מגירודים בשל פצע מוגלתי באזור פי הטבעת. לא מדובר בטחורים, וגם לא בפצע שנגרם כתוצאה מיחסי מין אנאליים. הפצע אינו מלווה בדימום, אך להפרדה יש ריח רע והוא גורם לגירוד עז. האם יש משחה/כדורים שיכולים לסייע, ללא מרשם רופא? תודה מראש...

אלדר שלום, תלונותיך יכולות להחשיד לאבצס או לפיסטולה באיזור פי הטבעת, ואם זהו אכן המצב משחה לא תועיל, ותעשה לעצמך שירות חשוב אם לא תטפל בעצמך לבד, אלא תיגש לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וטיפול. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. ישנם מספר סוגי ניתוחים לטיפול בבעיה זו, ואם יסתבר שאתה סובל ממנה לאחר שתבדק, תוכל להפנות שאלה יותר ספציפית. חג שמח.

תודה רבה על התגובה, בהחלט אגש להיבדק בהקדם.

"ר שלום, בעבר סבלתי מכאב בעת יציאות ומעין תחושת גרד ואי נוחות בפי הטבעת. בניתוח שבוצע לפני כמעט שנתים נקבע כי אין עדות לפיסורה או טחורים ובוצעה הרחבה של פי הטבעת. קולונוסקופיה במעי הגס שבוצעה זמן קצר לאחר הניתוח-תקינה. מאז הניתוח,לא סבלתי שוב כאבים או תחושת גרד. לאחרונה מופיע דמם רקטאלי לסירוגין בפעילות מעיים.(הדמם נראה בבירור על נייר הטואלט ) מעניין שהדמם מופיע גם כאשר היציאות אינם "קשות" האם דמם כזה יכול להיות קשור לניתוח אותו עברתי..? איזה סיבות יכולות לדעתך,לגרום לדמם כזה..והאם עלי להיות מודאג. אין כל שינוי בהרגשתי הכללית. בברכה, ברק

ברק שלום, אנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לדמם דרך פי הטבעת ל 2 קבוצות עיקריות, לפי מקור הדמם. כשהדמם נובע מפי הטבעת עצמו, הוא לרוב אינו מסוכן, ויכול לנבוע מגורמים שונים כגון טחורים ופיסורה. גורמים אלו פוגעים בעיקר האיכות החיים, וזו הסיבה העיקרית לטפל בהם. הקבוצה השניה היא דמם שמקורו במעי הגס, ויכול לנבוע מסיבות שונות, כולל גידולים טרום ממאירים או ממאירים של המעי הגס. במצב זה, גילוי מוקדם יכול להציל חיים. גידולים אלו לרוב גדלים לאט, ולכן אם עברת בדיקה טובה לפני שנתיים, הסיכוי שבפרק הזמן הזה התפתח בינתיים גידול נמוך. לכן סביר יותר שהדמם נובע מאיזור פי הטבעת, אם הוא מציק לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וטיפול. חג שמח.

שלום רב, לאחרחונה נתגלתה אצלי אנמיה והתחלתי ליטול כדורי ברזל מאז תחילת הטיפול אני סובלת מעצירות, אך בשבוע האחרון אני גם סובלת מכאב חד ודקירות כואבות (מאוד) בזמן היציאה, ולעיתים זה מלווה בדימום ממש קל, הכאב נמשך לעיתים יום שלם האם אני סובלת מטחורים? האם זו יכולה להיות תופעת לוואי של התרופה? תודה רבה

מירית שלום, עצירות בהחלט יכולה להיות תופעת לואי של נטילת ברזל. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות באמצעות הקפדה על כלכלה עשירה בסיבים (ניתן ליטול תוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום שניתן לרכישה בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. תלונותיך יכולות להתאים לפיסורה בפי הטבעת, אולם מומלץ לפנות לבדיקה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה נכונה ולהתאים טיפול. תוכלי למצוא מידע רב הנוגע לפיסורה ולטיפול בה בתשובותי הקודמות באתר זה.

כבר לפני כ 4 שנים הבחנתי בדם על נייר הטואלט, בוצעה בדיקת קולונוסקופיה ללא ממצאים. לעיתים רחוקות שוב היה דם על נייר הטואלט בזמן הניגוב. לאחר פסח השנה היו לי כאבים חזקים (אני חושב שמדובר על טחורים), הציעו לי לאכול שזיפים מיובשים כל בוקר (להקל על היציאות), הכאבים עברו אולם חזרו לאחר כחודשיים, ושוב לאחר כשבוע של כאבים הם עברו וכעת אייני סובל מכאבים. למרות זאת לעיתים קרובות יש הרבה דם על נייר הטואלט, ולפעמים המים בשירותים הופכים אדומים, אולם כאמור ללא כל כאב. אני בן 47 ונוטל לוסק בגלל בעיית רפלוקס. שאלתי: האם יש איזושהי סכנה בדימום זה ?

דן שלום, אנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לדמם דרך פי הטבעת ל 2 קבוצות עיקריות, לפי מקור הדמם. כשהדמם נובע מפי הטבעת עצמו, הוא לרוב אינו מסוכן, ויכול לנבוע מגורמים שונים כגון טחורים ופיסורה. גורמים אלו פוגעים בעיקר האיכות החיים, וזו הסיבה העיקרית לטפל בהם. הקבוצה השניה היא דמם שמקורו במעי הגס, ויכול לנבוע מסיבות שונות, כולל גידולים טרום ממאירים או ממאירים של המעי הגס. במצב זה, גילוי מוקדם יכול להציל חיים. גידולים אלו לרוב גדלים לאט, ולכן נוטים לומר שיש לבצע קולונוסקופיה לאנשים ללא כל תלונות (ומעל גיל 50) כל 5-8 שנים. לך יש תלונה של דמם, ובדיקה לפני 4 שנים זה בעיני גבולי לומר שבטוח שבינתיים לא התפתח כלום במעי. לכן אם אתה לא רגוע, הייתי ממליץ לך לשקול בכל זאת לבצע בדיקה חוזרת כלשהי של המעי הגס. אם היא תהייה תקינה, נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. חג שמח.

שלום אני בת 27 אני סובלת מגירויי מציק מאוד באזור פי הטבעת במהלך כל היום מדוע? עד כמה שנראה לי אין לי טחורים אני יודעת מהם הטחורים ולכן נראה לי שאין לי אני אשמח לדעת מדוע ומה עליי לעשות בנידון תודה רבה ליאת

ליאת שלום, ישנם מספר גורמים שיכולים לגרום לתחושת צריבה באיזור פי הטבעת, החל מפטרת בעור ומחלות עור שונות, דרך בעיות באיטום של פי הטבעת שיכולות לגרום למעט נוזל לדלוף ולגרום לגירוי מקומי, ועד לגרד אנאלי שמופיע מסיבה לא ידועה. מאחר שלכל אחד מהמצבים הנ"ל יש טיפול שונה, מומלץ לגשת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה. חג שמח.

אני בת 69, בריאה בדרך כלל. בשנה האחרונה יש לי גירוד בפי הטבעת. הלכתי לרופא וקיבלתי משחה מטרה קומבין, זה עוזר אבל לתקופה קצרה ואחרי כן זה חוזר, הוא בדק אותי ואמר שאין לי טחורים או פיסורה. האם יש טיפול אחר. ואיזה הוא? ניסיתי סבונים שונים, או סבון ללא סבון וכד' והכל עוזר רק לתקופה קצרה. אודה על תשובתכם הדבר מציק לי מאוד. ג'ודי

שלום רב, אני סובלת מספר שנים מגזים יומיומיים במערכת העיכול. אני סובלת לפעמים זה כבר כואב בישבן ומפיץ ריח נוראי וחריף. ואין יום שאין לי גזים . ממה זה נובע? ומה אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה?

ליאת שלום גזים יומיומיים במערכת העיכול הם דבר טבעי ותקין, ולכולם יש גזים באופן יומיומי. הגזים נובעים מ 2 סיבות עיקריות: מגזים שמיוצרים על ידי חידקים שחיים באופן טבעי במעיים, ומאויר שאנו בולעים מבלי להבחין בכך. לעיתים יש שינויים בכמות הגזים או באופיים, שיכולים לנבוע מסוג המזון שאנו אוכלים או מהרכב החיידקים במעי. ניתן לנסות לתקופה מסויימת להמנע ממאכלים שונים כגון קטניות (חומוס, עדשים וכד') ולראות אם זה עוזר. כמו כן ניתן לנסות תכשירים שניתן לקנות בבתי מרקחת ללא מרשם.

ד"ר שלום, הייתי אצל רופא גאסטרו. על פי מה שהוא חושב הוא לא יודע לקבוע בוודאות במה מדובר לגבי הסבה למה שיש לי, על פי התלונות. הוא שלח אותי לכמה בדיקות. ראשית לספירת דם ושקיעת דם. בנוסף בדיקת חלבון אלבומין ובדיקת CRP בדם. אשמח לדעת למה נחוצות בדיקות אלו ועל מה הן אמורות להצביע במידה ויש משהו חריג. כמו כן הוא שלח אותי לגאסטרוסקופייה וקולונסקופייה. בנוסף נשלחתי לעשות צילום פאסג' של המעי הדק (צילום רנטגן). ממה שאני מבין בעצם נשלחתי לעשות את כל הבדיקות של כל מערכת העיכול. לגבי הבטן - אומרים לי שהכרס גדלה קצת באחרונה, אולם בבדיקת שני רופאים, אחד אומר שיש סימני גירוי ציפקי ואחר אומר שלא. בסוף הוחלט לחכות לתוצאות הבדיקות. לגבי הסימנים עצמם שיש לי, כמו שנאמר יש לי די בטן. בנוסף כאשר אני מכניס את הבטן יש לי צורך משמעותי ביציאה. כמו כן ריח חריף בדרך כלל של היציאות, ומבנה הצואה נראה לעיתים כמו מסה מפוררת. כמו כן יש לי כאבים לא חזקים בצד שמאל, לא באזור המותן. ולעיתים תחושת לחץ באזור שמעל הטבור (אפשר לומר שזה האזור בו נגמר החזה ומתחילה הבטן - באמצע). כמו כן אחרי יציאה יש לי תחושה לא נעימה של צורך ללכת שוב לשירותים. 1. אשמח לדעת למה בדיקות הדם. מה הייעוד שלהן ? 2. במידה ואכן יש בטן נפוחה שגורמות לכרס, האם הבדיקות האלה יראו את הסיבה לנפיחות בבטן או שיש צורך באולטראסאונד ? הרופא מתעקש שאולטראסאונד במקרה זה אינו נחוץ כי במידה ויש חסימה כלשהיא או בעייה אחרת יראו את זה באחת מהבדיקות שציינתי. 4. במידה והבטן אכן נפוחה מסיבה רפואית, האם אחת הבדיקות שנשלחתי אליהן תראה את הסיבה ? 5. כל הערה אחרת שאתה מוצא לנכון. אני אשמח לקבל ממך את המענה ואני אשמח אם למרות קוצר הזמן שאני מאמין שיש לך תוכל לפרט. תודה מראש וחג שמח, שלומי.

שלומי שלום, כפי שציין הגסטרואנטרולוג שבדק אותך, קשה לקבוע על סמך תלונותיך בלבד מה הסיבה להם, ויכולות להיות סיבות דלקתיות, פונקציונליות (הפרעות בתפקוד המעי מסיבות שונות), ואף סיבות גידוליות, היכולות כולן לגרום לתלונות מסוג זה. הבירור אליו הופנית נראה לי מקיף ונכון, וסביר שאם יש סיבה דלקתית או גידולית לתלונותיך, היא תתגלה בבדיקות אלו. אם כל הבדיקות יהיו תקינות, ניתן גם להדמות (=לצלם) את אברי הבטן בבדיקת CT, אולם לבדיקת אולטרסאונד אין יעילות רבה באבחון בעיות במעי. בדיקות הדם אליהן נשלחת יכולות להצביע על דלקות וזיהומים שונים, או על אובדן דם כרוני ממערכת העיכול, ולכוון טוב יותר את המשך הבירור. נקוה שיהיו רק בשורות טובות חג שמח.

אני יומיים אחרי ניתוח פיסורה ורק אתמול נכנסתי לשירותים כי פחדתי שעה אחרי זה, אחרי שעשיתי אמבטיה כמו שהרופא אמר טיפסתי על הקירות מכאבים. אני יודעת ממה שהרופא אמר ואנשים שעשו את הניתוח לא אמור לכאוב ברמה כזאת שאי אפשר לתפקד בבית. זה החזיר אותי לכאבים שהיו לפני הניתוח שבגללם עשיתי את הניתוח. השאלה היא האם אני ימשיך לסבול למרות שעשיתי את הניתוח, או שפשוט המקום רגיש כתוצאה מהנגיעות בפי הטבעת בגלל הניתוח. כי די אי אפשר לסבול כבר .

שלום, תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה, גם לפני הניתוח וגם לאחריו. לא מומלץ להתאפק או להמנע מיציאות כי אז כשהן כבר קורות, הן מאד כואבות. אמבטיות חמימות יכולות להרפות את האיזור ולהקל על הכאב, ולשמור על הגיינה של המקום. לרוב יש שיפור מהיר בכאבים תוך מספר ימים לאחר הניתוח ואם בתוך שבוע- שבועיים אין שיפור ממשי יש לפנות לבדיקה אצל הכירורג המנתח. אם מופיע חום, נפיחות מקומית ניכרת, וכד', יש לפנות לבדיקה.

שלום, אני בחורה בת 31 בהריון בשבוע ה-23 להריוני. לפני כשמונה ימים הופיעו אצלי כאבים בישבן וחשבתי כי השריר בישבן נתפס כתוצאה מפעילות ספורטיבית (אופני כושר). ניגשתי לרופא כירורג ואבתחנתו היתה כי אני סובלת מפיסורה. מאותו היום הכאבים רק מחמירים ופשוט בלתי נסבלים. ניגשתי לבית חולים ורופא כירורג טען כי קיימת אצלי פיסורה ובשום פנים ואופן לא ניתן לנתח אישה בהריון. אני רוצה לומר לך שאני סובלת מזה שמונה ימים, לא ישנה בלילות, מורחת משחות, נוטלת משכך כאבים (אקמול - שני כדורים כל ארבע שעות). אני פשוט מתייסרת. פניתי לשלושה כירורגים שונים ולכולם אותה תשובה. והתשובה היא: "כעיקרון ניתן לנתח אותך בהרדמה מקומית, אך לא ניתן לעשות זאת מבלי הסכמת בית- חולים." אני רוצה להוסיף עוד פרט קטן בכל הימים בהם ניגשתי לרופאים שחררו אותי עם זריקת וולטרן שפשוט לא הרגשתי כאב בכלל. רציתי לדעת האם ישנו קשר הדוק בין הכאב בישבן השמאלי (שהתחושה היא כאילו השריר בישבן תפוס חזק) לבין הפיסורה. בנוסף מה דעתך לגבי ניתוח פיסורה לאישה בהריון, והאם ניתן להזריק לי וולטרן כל כמה ימים. כרגע אני תחת השפעת הוולטרן והרגשתי צורך להתייעץ איתך על מנת לשמוע חוות דעת נוספת. בקרוב יעברו שעתיים והכאים ימשיכו, אני אמשיך להתפתל במיטה ולהרגיש חסרת אונים. אנא, אם תוכל לענות לי במהרה אודה לך. אני משש על סף ייאוש מפני שלא נותרו לי כוחות לסבול עוד. תודה, נורית

נורית שלום, פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. לרוב כאב בשריר של הישבן השמאלי (ולא בפי הטבעת עצמו) פחות שכיח בפיסורה, ומומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לאאדא שאכן זו האבחנה. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה, וניתנים לשלמוש גם הזמן הריון. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. השימוש בה לפיסורה לא נבדק למיטב ידיעתי בהירון, אולם הספיגה שלהם למחזור הדם קטנה ולכן הסיכון כנראה קטן. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. גם בטיחותה של זו בזמן הריון לא נבדק כנראה באופן מספק. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית כגון הריון. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- 15% מיכולת השליטה ביציאה, אך לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. בנוסף, בפיסורה כרונית, כאשר השריר מכווץ באופן כרוני, ספק אם הוא מבצע את תפקידו נאמנה גם עכשיו. הנסיון מראה כי ירידה ביכולת השליטה היא סיבוך לא שכיח של ניתוח זה (וגם אז הירידה בשליטה לרוב חלקית ולעיתים הפיכה, אך לעיתים רחוקות אינה הפיכה). יחד עם זאת, במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. הרחבה של פי הטבעת גורמת לקריעה לא מבוקרת של שריר זה, ויתכן שהיא קשורה בסיכון מעט גבוה יותר לפגיעה ביכולת השליטה. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד"ר ,תודה על תשובתך ,אך לא קבלתי מענה לשאלתי... הרי בניתוח ולפניו נערכה בדיקה ,ונמצא שהגורם לדימום הם טחורים פנימים וצנוחים. לאחר הניתוח -הדימום לא הפסיק (ביציאות) ולכן שאלתי אם הניתוח נכשל. (הרי לא יתכן שצצה לה פתאום בעיה נוספת תוך יום לאחר הניתוח) ובמידה והניתוח נכשל מה האפשרויות ? (כמובן שבתור רופא טוב אתה מנסה לשלול בעיות אחרות -וכל הכבוד לך על כך ) אך בוא נניח לרגע שאין בעיה אחרת:מה עושים? שוב ניתוח?

יהודה שלום, אם עברת בדיקה של המעי הגס כגון קולונוסקופיה טרם הניתוח, אין צורך לבצעה שוב. לעומת זאת, אם לא עברת בדיקה כזו, אז העובדה שהניתוח לא הפחית את כמות הדמם רק מחזקת את הצורך בבדיקה כזו על מנת לשלול מקור דמם אחר. כאמור, יכולות בכל זאת להיות סיבות שונות לדימום, ולא ניתן לפסוק שהדמם כיום הוא מטחורים שנשארו (מה שאתה מכנה ככשלון של הניתוח) ללא בדיקה. אם אכן יש דמם מתמשך מטחורים שנשארו למרות הניתוח, ניתן לאחר 10 חודשים למעשה לטפל בכל סוג טיפול מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים (ראה תשובותי הקודמות בפורום בעניין זה), כולל ניתוח נוסף במידת הצורך. בכל מקרה, תמיד טוב להקפיד על ריכוך יציאות באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ו/או תוסף סיבים מסחרי) ושתיה מרובה. חג שמח.

היי ד"ר, שמי אמיר, בן 23. בשנתיים האחרונות שמתי לב בשינוי ב'הרגלי' היציאות שלי. אני מרגיש צורך ללכת לשירותים מספר רב של פעמים בכל יום, בין 3 ל-6 פעמים בכל יום (!) לא מדובר בשילשול אלא יציאה תקינה. ובדר"כ אין בעיית עצירות. הצורך ללכת לשירותים מורגש במיוחד לאחר שאני אוכל - ולא בהכרח ארוחה... מספיק לאכול משהו קטן והדבר יגרום לי ללכת לשירותים ! במיוחד אם זה אוכל מתוק (פירות או מתוקים אחרים). הדבר ממש פוגע לי בשגרת החיים. האם ישנה דרך לשנות את המצב ? האם דרך תזונה או תרופות ? תודה, אמיר.

אמיר שלום הייתי ממליץ לפנות ליעוץ של דיאטיקאית, ולנסות להשפיע על מספר היציאות באמצעות תזונה תחילה. אם לא תהיה הטבה ניתן לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור.

שלום, עברתי הסרת גידול סרטני בפי הטבעת ובעקבותיו טיפול מניעה משולב: כימותרפיה ובעיקר הקרנות. כמעט 3 חודשים לאחר סיום הטיפול התגלו אצלי בלוטות לימפה מוגדלות (בבדיקת אולטראסאונד). מה יכולה להיות הסיבה? סרטני ?תופעת לוואי של הטיפולים? יש לי פגישה עם האונקולוג שלי רק בעוד חודשיים. אודה לתשובתך, יהודית

יהודית שלום, מהנתונים שמסרת לא ברור לי היכן נמצאות בלוטות הלימפה המוגדלות ובאיזה סוג של אולטרסאונד התגלו. בלוטות יכולות להיות מוגדלות עקב גידול, זיהום כלשהו,, ובמידה מסויימת גם מקרינה. אם את לא בטוחה במשמעות התשובה, כדאי לפנות איתה לרופא שהפנה אותך לבדיקה (ולא לחכות חדשיים)

?

למיטב ידיעתי המקצועית מין אנאלי שאינו מבוצע באלימות לא גורם לנזק.

שלום אני מעוניינת לדעת איזה חלופות יש לבדיקת קולונוסקופה בכדי לזהות אם קיימת מחלה האם בדיקת דם או MRI יכולים לזהות את המצאות המחלה בצורה כללית.

אולגה שלום, לבדיקה של המעי הגס בשאלה של מחלת קרוהן במעי הגס, אין למעשה חלופה טובה לקולונוסקופיה. לבדיקה של המעי הדק הסופי יש חלופות לקולונוסקופיה, כגון CT אנטרוגרפי, MR אמטרוגרפי (סוג של MRI), צילום מעי דק עם בריום, ובדיקת קפסולה. יחד עם זאת, בדיקת קולונוסקופיה היא היחידה היכולה לקחת גם ביופסיות מהמעי הדק הסופי, ובכך לשפר את האבחנה. חג שמח.

איזה אפשרויות טיפול יש לטחורים בפי הטבעת(חיצוניים)? והאם אחרי טיפול זה יכול לחזור?

שלמה שלום, טחורים חיצוניים פעמים רבות אינם מפריעים, אולם אם הם כן מפריעים הטיפול בהם הוא בד"כ בכריתה כירורגית. ישנם טיפולים רבים אחרים לטחורים (ראה פירוט בתשובותי בנושא זה בפורום), אולם רובם מיועדים לטפל בעיקר בטחורים הפנימיים. הייתי ממליץ לך לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

עברתי לפני כשבוע ניתוח להסרת קונדילומות בפי הטבעת. כרגע אני סובל מכאבים חזקים, בעיקר בזמן ולאחר יציאות. רציתי לדעת אם מומלץ שאשנה את התזונה שלי, אולי איזה סוג של דיאטה, של מיצים או נוזלים, כך שיופחתו היציאות שלי ואוכל להקל על כאביי? או שמא יש פתרון אחר? (אני כרגע על משככי כאבים ומרככי יציאות ועדיין סובל מכאבים חזקים)

תום שלום, ניתוח להסרת קונדילומות יכול להיות ניתוח כואב מאחר בקונדילומות גדלות בעור של פי הטבעת, שהוא איזור העשיר בעצבוב תחושתי. לרוב יש הקלה משמעותית תוך שבועיים- שלשה. מבחינת תזונה, כדאי לשמור על כלכלה עשירה בסיבים (כגון פירת וירקות וכד') ושתיה מרובה, ולא להמנע מיציאות. אם אין הקלה ניכרת בפרק הזמן האמור כדאי לפנות לכירורג המנתח לבדיקה.

מה הסיבות לדימום (אני עברתי ניתוח לטחורים רדיקלי לפני 10 חודשים) ויש לי כל הזמן דימום ביצאות. הדימום אדום בהיר וטרי. האם הניתוח נכשל? האם ישנה אפשרות לעצור את הדימום ? ואם כן באיזה אופן?

יהודה שלום. יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. הייתי ממליץ לך לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

שלום לפני שבוע בערך נוצרה לי פיסטולה באיבר המין ,בשפה,היא מפרישה מוגלה וגם צואה היום גליתי שמהנרתיק גם יוצאת מוגלה מה זה אומר? זה ממש מלחיץ אותי!!! אני צריכה לעבור ניתוח סיטון ,האם בגלל שיוצא לי צואה גם מהנרתיק זה מסבך את העיניין של הניתוח או בכלל מסבך את כו עניין של המחלה? אנא עזור לי אין לי כבר כוחות לזה

לילי שלום, הפרשת מוגלה מהנרתיק יכולה להצביע על אפשרות של פיסטולה בין הרקטום או פי הטבעת לבין הנרתיק, אבל לעיתים כאשר יש פיסטולה הסמוכה לפתח הנרתיק קשה למטופל לומר בדיוק מהיכן ההפרשה, ולכן על סמך תאורך קשה לשפוט אם מדובר בפיסטולה אחת או שתיים. כמו כן, לא ציינת האם הפיסטולה שלך היא פיסטולה הקשורה למחלת קרוהן או שהיא פיסטולה ללא קשר למחלה בסיסית כלשהי. סיטון אינו ניתוח שמתקן את הפיסטולות סביב פי הטבעת, ומטרתו היא לאפשר ניקוז טוב של הפיסטולות אם ישנו באיזור אבצס כרוני (או אבצסים חוזרים) הגורם לסבל. אם אכן הפיסטולות לא מנוקזות היטב, מומלץ לבצע פעולה זו. מעבר לכך, ישנו הבדל ניכר בגישה הטיפולית בין פיסטולות הקשורות במחלת קרוהן, לאילו שאינן.מומלץ לפנות להערכה בנושא זה לכירורג קולורקטאלי (ו/או לפרט בשאלותיך הבאות). שתהיה שנה של בריאות, וגמר חתחמה טובה

בבדיקת קולונוסקופיה נימצא כי: "הרירית מגורה באזור הרקטוסיגמה, אך נראית שמורה, נמצאו - דיורטיקולוזיס קלה בעיקר בחלק השמאלי טחורים פנימיים". לאחר הבדיקה נבדקתי אצל הפרקטולוג בקופ"ח והובהר לי כי לא ניתן לקשור את הטחורים מאחר והם קטנים והוצעו לי נרות. מאחר ואני סובלת מכאבים עזים,מבקשת לבדוק האם יש שיטות ריפוי נוספות ? והיכן ? בתודה מראש אורנה

אורנה שלום, לא שכיח שטחורים פנימיים קטנים יגרמו לכאבים עזים כפי שאת מתארת, ולכן הייתי ממליץ לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי בכדי לשלול בעיות אחרות באיזור זה. בנוגע לטיפול בטחורים: מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב טוב אז ככה הבעיה שלי מורכבת ומסובכת,אני כתבתי פה בעבר,אני אזכיר בקצרה על הבעיה שלי אני חולה 8 שנים בקוליטיס לפני שנה הופיעה פיסטולה ברקטום (שעה 7) לפני שבועה הופיעה פיסטולה בנרתיק או יותר נכון בשפה השמאלית,אני הייתי מעומדת לניתוח של כריתהת מעי גס עם בניית פאוץ' מפני שבקולונוסקפיה שעשיתי לפני 4 חודשים מצאו דיספלזיה אבלח הומלץ לי לבדוק שוב את הבאופסיה ובבדיקה השניה לא היה דיספלזיה,אמרו לי לעשות שוב קולונוסקפיה כדי להיות בטוחים האם יש דיספלזיה או לא. הסבירו לי שניתוח לא מומלץ מכוון שאי אפשר לבנות פאוץ' למי שיש פיסטולה ברקטום,ואם כן יש לי דיפלזיה אז אין ברירה צריך לנתח ולחיות עם שקית בבטן כול החיים, אמרו לי שלפני כול זה עדיף לעבור ניתוח סיטון בפיסטולה,אני ממש לא יודעת אם כדאי האם דבק ביולוגי עדיף? או טיפול אחר? לי לא הציאו כלום חוץ מהסיטון האם עדיף ללכת לחוות דעת נוספת? אולי אפשר להגיע אלייך? שכחתי להגיד שעד עכשיו לא מצליחים לאבחן אותי כחולת קרוהן!! עשיתי צילום בריום,עשיתי סיטי ואני צריכה לעשות את גלולת מצלמה כדי לשלול משהו במעי הדק אני ממש חייה בחוסר וודאות,בפחד מה ולמה וכמה... אנא עזור לי כי נמאס לי כבר מהחיים האלה!! אני סך הכל בחורה צעירה שרוצה לחיות נורמלי! בלי כול מיני שקיות בבטן! אנא עזור לי :(

שכחתי להגיד שאני כבר למעלה מחצי שנה על אנטיביוטיקות(עם הפסקות קטנות) בגלל הפיסטולות,היום הרופא אמרה להוסיף לציפרוגיס שאני שותה פלג'יל ,אני כבר לא יכולה לשתות את האנטיביוטיקות האלה!! שאלתי האם כדי לשתות פרוביוטיקה והיא אמרה לי שעכשיו חשוב יותר לשתות אנטיביטיקה ופרוביוטיקה אני אשתה אחר כך האם זה נכון?? כי אני יודעת שאנטיביטיקה הורגת חיידקים רעים אבל גם את הטובים!! ומאז שאני כול הזמן על אנטיביוטיקה אני מרגישה שהמצב שלי מתדדר ומתדרדר ושכחתי לציין משהו חשוב ,אני כבר 9 חודשים חייה רק על מודולן בגלל שכל מה שאני אוכלת עושה לי כאבים חזקים בבטן אני מצטערת על אורך המכתב ,אודה לך מאוד מאוד אם תעזור לי

לסובלת שלום, צר לי לשמוע על סבלך הרב. מחלות המעי הדלקתיות הן מחלות כרוניות, ומטרתנו כמטפלים היא לנסות ולהקנות לסובלים ממחלות אילו איכות חיים קרובה ככל האפשר לאיכות חיים רגילה ונורמאלית לצעירים בגילכם. צר לי שכרגע את רחוקה מהשגת מטרה זו, אולם אסור לך להתייאש, ואת צריכה, יחד עם הרופאים (ושאר בעלי המקצוע) המטפלים בך, לשאוף לאיכות חיים טובה יותר, גם אם לעיתים זה כרוך בהחלטות אמיצות. הווצרות פיסטולות סביב פי הטבעת (ובעיקר אם מדובר ביותר מפיסטולה אחת) אכן מחשידים לכך שהקוליטיס ממנו את סובלת אינו בהכרח אולצרטיב קוליטיס, ויכול להיות קוליטיס של מחלת קרוהן. במצב כזה אכן יש היסוס האם נכון לבצע ניתוח הכולל כריתה של כל המעי הגס והרקטום, וביצוע פאוץ' המחובר לפי הטבעת. יחד עם זאת, ישנן אפשרויות טיפוליות נוספות, כולל אפשרויות כירורגיות, ואם חייך כיום אינם חיים בטיפול שמרני, ניתן לשקול זאת. אחת האפשרויות היא לבצע ניתוח הכולל כריתה חלקית של המעי הגס, ולהשאיר את הרקטום במקומו, ובאותו ניתוח לבצע סטומה זמנית. אני מבין מאד את הרצון שלך כבחורה צעירה להיות ללא סטומה, אבל צריך לזכור שגם כיום בלי סטומה איכות חייך לא טובה. לאחר הכריתה לרוב את יכולה ממש לקבל את חייך הפעילים בחזרה, ללא כאבי הבטן והגבלות התזונה. בינתיים ניתן לבדוק את המעי הגס שנכרת בדיקה פתולוגית, שלעיתים יכולה לענות אם אכן מדובר בקרוהן או לא. אם יש חשד גבוה שמדובר בקרוהן, ניתן לנסות לתקן את הפיסטולות (בדרכים שונות, כולל דבק) בזמן שפי הטבעת לא פעיל (ז"א יש סטומה), ולאחר מכן לנסות לסגור את הסטומה ולחבר את המעי הדק לרקטום שנשאר. אם בכל זאת נשתכנע שמדובר באולצרטיב קוליטיס, ניתן יהיה לשקול ביצוע פאוץ'. לגבי הדיספלזיה, חשוב להמשיך ולעקוב אחריה, ולעיתים כדאי אף לקחת את הבדיקה הפתולוגית ליעוץ נוסף. אולם חשוב שתדעי שהסיכוי לפתח סרטן מעי גס בחולי קוליטיס מתחיל לעלות רק אחרי כ 8-10 שנות מחלה. סיטון אינו ניתוח שמתקן את הפיסטולות סביב פי הטבעת, ומטרתו היא לאפשר ניקוז טוב של הפיסטולות אם ישנו באיזור אבצס כרוני (או אבצסים חוזרים) הגורם לסבל. אם אכן הפיסטולות לא מנוקזות היטב, מומלץ לבצע פעולה זו. מומלץ לפנות להערכה בנושא זה לכירורג קולורקטאלי. את מוזמנת להקליק על שמי או תמונתי בכדי למצוא את כל הדרכים לפגוש אותי. בכל יעוץ חשוב להביא איתך את כל החומר הרפואי שלך. בואי נייחל לשנה הרבה יותר טובה.

ד"ר שלום בשנה האחרונה סבלתי מתקופות של עצירות קשה. במהלכה גדל לי מעיין חתיכת שומן בסמוך לפי הטבעת אני מניחה שזהו טחור חצוני..האם זה הגיוני? בשבועיים האחרונים גם סבלתי מעצירות קשה וקושי ביציאות עכשיו כבר לא , אך מלפני מס' ימים גיליתי שגדלו לי שני פרונקלים תת עוריים כלומר פנימיים , האחד קרוב מאד לפי הטבעת והשני יותר רחוק אבל גם בסביבתו..הפרונקלים האלה מעוררים גרד וצריבה לפעמים האם יש סיכויי שאלו הם טחורים פנימיים?או שיש לך השערה אחרת? תודה רבה!

למודאגת שלום, טחורים פנימיים וחיצוניים הם בהחלט אבחנות סבירות לסמפטומים שאת מתארת, אך אינם האבחנה היחידה האפשרית. אני ממליץ לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול. בכל מקרה, מומלץ להמנע מעצירות. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון פגלקס ושמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. גמר חתימה טובה

שלום רב, אני בגיל 38 וסובל מטחורים. פעמים רבות תוך כדי יציאה אני מגלה דימום חריף עד כדי טפטוף. מצב זה נשאר 2-3 ימים ואח"כ נעלם אך חוזר בתדירות של פעם בחודש-חודשיים לפעמים יותר. ברצוני לשאול כמה שאלות: 1. האם דימום מסוג זה קשור לאזהשהי סכנה קיימת או עתידית (למשל סרטן מעי גס?) לפני 5 שנים עברתי קולונוסקפיה והכל יצא תקין מלבד ממצא של טחורים פנימיים וחיצוניים. בנוסף, רמת הימוגלובין בדם היא כל הזמן בסביבות 15. 2. האם עדיף לעבור טיפול או למשוך את המצב? (אני חושש מתופעות לוואי שלאחרי טיפול כירורגי או אחר. 3. מהן אפשריות הטיפול הקיימות? ניסיתי משחה שרשם לי רופא המשפחה אך זה לא עזר. תודה רבה,

ארי שלום, דמם מטחורים לרוב אינו מסוכן ולא שכיח שהוא גורם לאבדן דם משמעותי, ולראיה רמת ההמוגלובין התקינה שלך. יחד עם זאת, לכל מי שיש לו דמם מפי הטבעת, גם אם ישנם טחורים שיכולים להסביר את הדימום, אנו ממליצים לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס (כגון קולונוסקופיה קצרה או מלאה), על מנת לוודא שאין מקור דמם אחר במעי הגס. סוג הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך וברמת הסיכון שלך לפתח ממצאים במעי הגס, כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. אם בצעת בדיקה כזו לאחרונה לפני 5 שנים, כדאי לחזור עליה, ואם היא תהייה תקינה נוכל כולנו להיות יותר רגועים ולדעת שאין ממצא החשוד לסכנה עכשוית או עתידית (בטווח של השנים הקרובות) לסרטן המעי הגס. מטרת הטיפול בטחורים היא לשפר את איכות החיים ולהקל את הסבל שהם גורמים, כך שרק אתה יכול להחליט אם הם מציקים מספיק בכדי לטפל בהם. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב, ברצוני לשאול מה ההסברים האפשריים לכאב חד אך עמום בישבן לאחר ישיבה בשרותים ללא יציאה. בתודה על הפירוט בכל מקרה אשמח לדעת עם איזה רופא צריך להתייעץ. בברכה

כאבים כפי שאתה מתאר יכולים לנבוע מפיסורה למשל, אך ישנן אפשרויות נוספות, ומומלץ להתייעץ עם כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. גמר חתימה טובה.

אני סבלתי בעבר מטחורים פנימים ועברתי לפני כ 8 חודשים ניתוח להסרת הטחורים + פיסורה. ונמצאת במעקב מתמיד עם הרופא המנתח, לפעמים תוקפים אותי כאבים באיזור פי הטבעת, בבדיקה עם הרופא שלי הוא אומר שאלו טחורים שנמצאים על פי הטבעת ( לא טחורים פנימים ) , ויש לטפל בהם ע"י משחות שנתן לי ואמבטיות, הוא גם הוסיף שהיה באפשרותו להרחיב קצת את פי הטבעת במהלך הניתוח שעברתי אבל מכיוון שלא ילדתי ( אני בת 26 ) אז הוא לא רצה לגרום לכך שאחרי לידה לא תהיה לי שליטה על צרכי. הבעיה היא שכאשר הכאבים מגיעים הם פשוט בלתי נסבלים, לפעמים זה תוקף אותי באמצע טיול קצרצר ברחוב ואז אני חייבת להתיישב כשזה קורה. יש לי מספר שאלות : 1. האם יש מה לעשות במקרה זה ? , אני נמצאת לפני חתונה ומאוד מפחדת שזה יקרה לי במהלך האירוע, זה כאב שיכול לשתק אותי ולגרום לי לשבת כל היום. 2. האם הטחורים האלה יכולים לנבוע מלחץ ? אני שמה לב שזה קורה תמיד שאני ממהרת, או נמצאת בתקופה לחוצה בחיי, ואם כן האם תרופות טבעיות מרגיעות יכולות לעזור ( כמו רסקיו ?!) אשמח לקבל כל תשובה תודה ורד

ורד שלום, ראשית, שיהיה לך במזל. כאבים לאחר כריתת טחורים יכולים לנבוע ממספר סיבות, כולל פיסורה (חתך בעור פי הטבעת), הרפיה לא מספיק טובה של שרירי רצפת האגן (יכול להופיע לאחר כל ניתוח באיזור פי הטבעת), או שארית של טחורים (פחות שכיח). בכל מקרה, כדאי לשמור על יציאות רכות באמצעות כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. טחורים לרוב אינם נובעים מלחץ, אולם בתקופות של לחץ אנו "מזניחים" פעמים רבות את האכילה המסודרת והשתיה המרובה, שיכולים לגרום ליציאות יותר קשות ולהחמרת הטחורים. לגבי תרופות טבעיות- אין לי ידע ונסיון בכך. גמר חתימה טובה.

שלום, ברצוני לשאול שאלה. אבי צריך לעבור ניתוח של פיסטולה. קיבלתי רשימה ארוכה של רופאים שמנתחים בהסדר עם קופת חולים כללית מושלם. איך אוכל לדעת כיצד לבחור את הרופא שינתח אותו, אחרי הכל אינני מכירה את הרופאים ואת נסיונם. האם יש פרמטרים כלשהם שלפיהם כדאי לבחור רופא מנתח? כמו כן, מדובר באדם בגיל ה60 והבנתי שאם המנתח לא יעשה את הניתוח כמו שצריך, הוא עלול חלילה לסבול מבעיות שליטה. מה עושים?????

פורום זה לא מיועד להמליץ אישית על מנתח זה או אחר. אגיד לך רק שבאופן כללי, כפי שעדיף להכניס את האוטו למוסך מורשה המתמחה בסוג זה של מכוניות, כך עדיף לבצע ניתוחים כאלה אצל מומחה לכירורגיה קולורקטאלית, שלו יש ידע ונסיון בתחום זה, וסביר שידע לקבל את ההחלטות הנכונות. את יכולה לנסות לברר על הכירורגים המוצעים, ואם אין ברירה, אני לא רואה בעיה לשאול אותם ישירות. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, והסיכוי שפיסטולה שאינה נגרמת על ידי מחלת קרוהן תרפא ללא התערבות ניתוחית קטן. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח מחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. שתהיה שנה של בריאות.

חומר לבדיקה 1 מתהליך גידולי 2פוליפ מסיגמה תאור מאקרוסקופי1 מ"ס פרורים אפורים בגודל בין 0.2 עד 0.3 ס "מ 2 פוליפ חום גבשושי בגודל 0.8 ס"מ על גבעול קצר . האם תוכל בבקשה להסביר לי את כל המונחים הרפואיים אני מבינה שיש כאן ממצא ממאיר נאמר לנו לקבוע תור דחוף לניתוח מדוע דחוף.? האם יש קשר להוצאת הפיופסיה מהגידול בבדיקת הקולונוסקופיה שיכולה לגרום להתפשטות יותר מהירה ? אני מתמודדת כ5 שנים במחלת הסרטן ממקור בלתי ידוע כך שתוכל לענות לי ולהסביר לי בלי חשש אני כבר מנוסה לצערי הרב בכל נושא הסרטן ולא מתעלפת מהתשובות. אגב את התשובה קיבלנו היום וקבענו תור לכירוג אבל עד שיגיע התור אני הייתי רוצה לדעת יותר המון תודה על תשובתך מקווה המהירה שנה טובה אם קצת יותר בריאות לכלנו

ג'וד שלום, התשובה הפתולוגית כפי שציטטת אינה אומרת דבר. היא מציינת שהבדיקה נלקחה מ 2 מקומות- מתהליך גידולי (יתכן שבקולונוסקופיה היה במראה ממאיר, אך אין לי מידע על כך) שלא צויין היכן הוא ממקם, ומפוליפ שנמצא באיזור של במעי הגס שנקרא סיגמואיד קולון. המשך התיאור וגודל הפירורים הוא די חסר חשיבות. לרוב לאחר תיאור זה ניתן גם תיאור של המבנה המיקרוסקופי והאבחנה. האם ציטטת את כל התשובה? יתכן שזו רק תשובה ראשונית? מה נמצא בקולונוסקופיה? ביופסיה לרוב אינה גורמת להאצת התפשטות הגידול, ואם אכן יש גידול ממאיר של המעי הגס שאינו חוסם את המעבר המעי, בד"כ אין דחיפות בטווח של ימים, אך לא כדאי לדחות את הניתוח לטווח של חודשים. אם את מטופלת באונקולוגיה, הייתי מייעץ לך להתייעץ גם עם האונקולוג שמכיר אותך. שנת בריאות.

תודה על תשובתך גמר חתימה טובה

אחותי סובלת ממחלת דם הנקרת וור אוסלר בצורה מאוד חמורה כרגע היא בניסוי של טמוקסי שקורם לה לעצירות נוראית אציין שהיא סובלת מאז ומתמיד בבעיות בבטן עברה גם ניתוח להוצאת כי המרה ,הבטן נפוחה מאוד והיא סובלת מאוד מה אפשר לעשות ? ועוד שאלה מה תופעות של מעיים חסומות תודה

צחית שלום, תרופות הורמונאליות כגון טמוקסי אכן יכולות לגרום לשינוי בהרגלי היציאה. הייתי ממליץ לאחותך להקפיד על שתיה מרובה (לפחות 3 ליטר ליום), כלכלה עשירה בסיבים, ובמידת הצורך להשתמש במרכך יציאה כגון פגלקס. אם אין הטבה מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי לבירור. חסימת מעי מתאפיינת לרוב בכאבי בטן עזים, תפיחות בטנית, בחילות והקאות, והעדר יציאות וגזים. שתהיה שנה של בריאות.

שלום אולי לא ממש תחום שלך או כן? אבל את הרופא הכי: מתחשב, נחמד ,סבלני ומפרט בכל הדוקטורס. עשיתי קולונסקפיה. ב .מ.פ. בן 59 . 51 קג .1.74 גובה.מוגבל ל30- 40 צעדים כל שעה . כך שנים רבות .נכה ברגל. מדי שנה ושנה מרגיש יותר נפוח ומלא כבר בקושי נכנס 2 ארוחות ליום ( אחת גדולה) . יציאה פעם ביומיים במקרה הטוב.תיאבון יש תמיד- מקום אין .(טבעוני) הרבה פרי ירק -גזים לפעמים. לפעמים ,דווקא ביום היציאה: נכנס רק ארוחה אחת . ורק 5-7 שעות אחרי היציאה. לפניה כן יכול לזלול משום מה. קניתי אנזימי עיכול "טוויןלאב" האם יעזור 2)האם חברה טובה? 3)איך לוקחים אותם ?4)אפשר לפתוח הכמוסה ולשתות התוכן באמצע האוכל?( גדול לי לבלוע שלם) 5)או יש כיוון אחר? לגסטרולוגית לא היתה תשובה בשבילי. תודה

שלום, פרט לנסיוני האישי שאומר שככל שהגיל מתקדם הקיבולת יורדת, אין לי תשובה מוסמכת עבורך. העובדה שהקולונוסקופיה תקינה מרגיעה, אך יתכן שכדאי לבצע גם בדיקת קיבה ותריסריון לשלול בעיות בחלק זה של מערכת העיכול. לגבי דרך השימוש באנזימים- נסה לשאול בפורום גסטרואנטרולוגיה פה בדוקטורס. גמר חתימה טובה.

שלום, גיליתי טחורים והתחלתי בטיפול בנרות ומשחה. אני מתכננת טיול ארוך ושאךתי אם אין הדבר מונע ממני טיול (אין לי ממש אפשרות לאחסן נרות ומשחה בקירור) וגם האם פעילות גופנית מאומצת והרמת דברים כבדים אלולה להזיק? תודה

יעל שלום איני רואה סיבה לה לצאת לטיול, אך מאחר שטיולים כרוכים פעמים רבות בשינויים בהרגלי התזונה, אני ממליץ כי תקפידי על ריכוך יציאות (אם צריך את יכולה לקחת מהארץ תוסף סיבים או מרכך אחר), ולהקפיד על שתיה מרובה. הרמת משאות מאד כבדים תוך מאמץ של שרירי הבטן יכול להחמיר טחורים, אבל תרמיל שיושב טוב על הגב לא נראה לי בעייתי. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה כלשהי של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. אם הטיפול השמרני שצויין לעיל אינו מספק ניתן לשקול טיפול כלשהו מתוך קשת הטיפולים הכירורגיים הקיימים לטיפול הטחורים.

שלום! יש לי כמה נתונים שאני יושב יש לי כאבים מאחור.. אני הולך לא טוב ויש לי לחץ בשריר האחורי

אילן שלום, לצערי גם מהנתונים הנוספים עדיין קשה לי להצביע על כוון ברור, ואני חוזר על המלצתי להבדק על ידי רופא/ת המשפחה בכדי שיפנה אותך למסלול הבירור והטיפול הנכון. גמר חתימה טובה.

קודם כל תודה על תשובתך המפורטת והמעודדת מעט. אז אם כך עדיף קולונסקופיה וירטואלית או חוקן בריום מאשר קולונסקופיה בהרדמה מלאה שזה די מפחיד אותי וכנראה שהתור יהיה גם רחוק . ואני כבר רוצה לגמור עם בדיקת הקולונסקופיה ואם הכל תקין להמשיך לבדוק הלאה. כי זה מאוד מפריע לאיכות חיי.(אני יכולה לעשות יציאות הרבה פעמים ביום ועדיין לא להרגיש מרוקנת) ב-47 שנותיי לא סבלתי מעצירויות והכל החל לאחר עצירות ממושכת בחו"ל של כ-9 ימים. האם זנ יכול היה לשבש את פעולת המעי? אני לא משתמשת בתרופות או במשלשלים ובלוטת התריס תקינה ואין לי צניחת רחם. תודה רבה.

קולונוסקופיה וירטואלית, חוקן בריום וקולונוסקופיה בהרדמה כולן אופציות סבירות לבירור התלונות שאת מתארת ואת יכולה לבחור ביניהן. לציין שקולונוסקופיה וירטואלית אינה כלולה בסל הבריאות. פעולת המעי או פעולת שרירי רצפת האגן יכולה להשתבש מסיבות רבות, והרבה פעמים אנחנו לא יודעים מה גרם לבעיה. אם את סובלת ממנה כדאי לברר ולטפל, גם אם זו בעיה חדשה. גמר חתימה טובה.

לרופא שלום, הרבה תודה על תשובתך. לשימחתי הקולונוסקופיה לא גילתה שום גידול - הכל נקי - ממשיכים עם בדיקת CT . שאלתי - האם יתכן שרופא כירורג ימוש גידול - והקולונוסקופיה לא תגלה אותו - מה האמינות של הבדיקה הזאת. בדקתי ושאלתי אם המעי היה נקי לצורך הבדיקה והתשובה שכן - הוא היה מוכן לבדיקה. בתודה דני

דני שלום, איך הכירורג מישש את הפוליפ? האם זה היה במישוש הבטן או בבדיקת אצבע דרך פי הטבעת? אם הממצא נמוש במישוש הבטן, והקולונוסקופיה תקינה, סביר שמקור הממצא לא במעי הגס, והגיוני להמשיך בבדיקת CT. אם הממצא נמוש בבדיקת אצבע יתכן שהקולונוסקופיה "פספסה" אותו מפני שהוא קרוב מדי לפי הטבעת (כשמחדירים לראשונה את הקולונוסקופ כבר עוברים את פי הטבעת), ואז מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לצורך בדיקת אנוסקופיה ו/או רקטוסקופיה. גמר חתימה טובה.

לד"ר זמורה שלום ושנה טובה רציתי לדעת מה ההבדל בין בלוטות לימפה רטרופריטונאליות לבלוטות לימפה מזנטריאליות, ומה מהן יותר אופייני למחלת קרוהן (או שהן קשר)? תודה רבה, ושבוע טוב רונית...

סליחה הכוונה היתה שאין כמובן ולא שהן... רונית

רונית שלום, הרטרופריטונאום הוא החלק ההכי אחורי של הבטן, והמזנטריום הוא הרקמה דרכה עוברת אספקת הדם למעיים (ויוצאת מהרטרופריטונאום). בלוטות לימפה ישנן גם במזנטריום וגם ברטרופריטונאום, ובלוטות מוגדלות במזנטריום אופייניות למחלת קרוהן. גמר חתימה טובה.

שלום אני רציתי לישאול אותך שאלה.. יש לי כאבים בשריר האחורי של ישבן כיצד אני יכול לטפל בזה?

לצערי אין בשאלתך מספיק נתונים בכדי לתת תשובה כלשהי. מומלץ לפנות לרופאת המשפחה שיעריך מהי ההתמחות הרפואית המתאימה לטפל בכך ויפנה אותך בהתאם.

שלום ביומיים האחרונים נוצרה לי נפיחות במקום ספציפי סביב פי הטבעת ובמרכזה פס סגול כמו שטף דם. מה זה יכול להיות ? ומה עלי לעשות? תודה מראש נועם.

נועם שלום, התלונות שאתה מתאר יכולות להתאים לטחור חיצוני עם קריש דם בתוכו, אולם מובן שאין ביכולתי לתת אבחנה ברורה ללא בדיקה. טחורים חיצוניים יכולים להתבטא בנפיחות סביב פי הטבעת, ולרוב זה מלווה בכאבים וגום סבל רב. אם לא כואב לך, יש לך מזל, וספק אם יש בכלל צורך להיות אגרסיבי בטיפול. מומלץ מאד להקפיד על ריכוך יציאות. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בטחורים. חשוב להקפיד על שתיה מרובה . ניתן לעשות אמבטיות נעימות שמרפות מעט את האיזור, ולהשתמש במשחות מקומיות שמרגיעות מעט. אם אין הטבה ניכרת וירידה בנפיחות תוך שבוע-שבועיים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה לוודא שאין סיבה אחרת הגורמת לתלונותיך. שתהיה שנה של בריאות.

שלום ד"ר זמורה, לפני סגירת האילאוסטומי, עלי לעבור בדיקת קולונו'. האם ההכנות הן רגילות, כלומר שתיית מרוקן (סופודקס)? הרי כמעט הכל יוצא בסטומה ורק מעט מאוד דרך הרקטום (הושאר פתח מעבר קטן) או אולי חוקן? בקיצור, אילו הכנות עלי לעבור? תודה.

דבורה שלום, במצבך אין כל טעם לעבור הכנה עם סופודקס או מרוקן לפני קולונוסקופיה מפני שכל ההכנה תצא לאילאוסטומי ולא תנקה את המעי הגס כלל. אם לפני הניתוח בו בוצעה אילאוסטומי בוצעה הכנת מעי (ניקוי של המעי), אז סביר שהמעי די נקי ואין צורך בהכנה רבה. במקרה כזה חוקנים לרוב יספיקו. אם לא בוצעה הכנה (למשל בניתוח דחוף), ניתן להכניס קטטר לחלק של הסטומה שהולך לכוון המעי הגס (בהנחה שזה loop ileostomy- ז"א שיש לה 2 צדדים) ולתת דרכו הכנה. לרוב הכנה כזו מבוצעת באשפוז. קולונסקופיה בנוכחות אילאוסטומי יכולה להיות לעיתים בעייתית מפני שאויר יכול לברוח דרך הסטומה, ולמנוע ניפוח טוב של המעי. לכן לעיתים יש להשלים את הבדיקה על ידי קולונוסקופיה גם דרך הסטומה, או חוקן עם חומר ניגוד (כגון גסטרוגרפין). שתהיה שנה של בריאות.