פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב מאז ההריון הראשון לפני שש שנים אני סובלת מגרד בפי הטבעת. גרד מוציא מהדעת שבעקבותיו אף אני פוצעת את האזור. בנוסף לכך תמיד תמיד לפני יציאה נרטבים התחתונים בנוזל לא מוסבר שאינו יוצא מהנרתיק. מעולם לא ניגשתי לטיפול עד לאחרונה ניגשתי לרוםאת עור ומין שאמרה שיש לי פיטריה דלקתית קשה נתנה לי למרוח קןמאגיס וכדור לחודשיים בשם flicanazole את הכדור לא לקחתי איני בולעת כדורים ולא ניתן לפתוח אותו. הרופאה לא הזכירה קנדידה. אני סובלת כבר זמן רב. רוצה טיפול אחד ולתמיד או איבחון נכון. לא יודעת אפילו איזה רופא אמור לטפל בעניין כזה רופא עור פרוקטולוג גסטרו נשים ...לא יודעת. כעת המשפחה קןמאגיס עזרה ואין גרד אבל קיים בי חשש שזה זמני ואין זה טיפול שורשי. אשמח לעזרתכם.

סילביה שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית מוכרת ונפוצה. ישנן מגוון של סיבות שיכולות לגרום לגרד אנאלי, ובחלק גדול מהמקרים לא מאתרים בבירור את הסיבה, והטיפול הוא סימפטומטי, דהיינו בגרד עצמו. אם המשחה משפרות את הגרד במידה מספקת, ניתן להשתמש בהן. אם ישנה פגיעה ניכרת באיכות החיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום אני מתפנה בערך 8 פעמיים ביום אני מפחד לצאת מהבית בטעות לא היה לי שירותים קרובים אני נכנס לדיכאון מזה אני מרגיש כמו מעצר בית הגדירו שלך אותי לבדיקת קולונוסקופיה וגסרוקופיה וגם מדידת לחצים בפי הטבעת אני כבר לא יודע מה לעשות (אני מדבר על צואה) הגדירו טוען שיש לי מעי רגיז הוא נתן לי תרופה בשם אלטרול וגם כולקסין אני מרגיש' אבוד אני לא יודע מה לעשות עם זה למי שיש עצה טובה לעזור אני ישמח

צר לי לשמוע על סבלך. מציע להשלים את בירור הגסטרו כפי שצויין, ולנסות את הטיפול שניתן. אם אין הטבה מספקת, לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול

דר שלום, מזה שנתיים יש לי גירוד במקום ספציפי במקום של החיבור בין שני הישבנים קרוב לעכוז הימני. נשללו פרזיטים למיניהם במעיים ,או פטרייה. הבעיה היא שהגירוד חוזר ונשנה ,הוא נעלם כשאני משלב שתי סוגי משחות-אחת לטחורים והשנייה נקראת אלוקום קרם. האם יכול להיות שיש שם חיידק שחוזר? מה יכול לגרום לגירוד הזה לחזור כל פעם? תודה

שלומי שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית מוכרת ונפוצה. ישנן מגוון של סיבות שיכולות לגרום לגרד אנאלי, ובחלק גדול מהמקרים לא מאתרים בבירור את הסיבה, והטיפול הוא סימפטומטי, דהיינו בגרד עצמו. לרוב הסיבה אינה חיידקית. אם המשחות משפרות את הגרד במידה מספקת, ניתן להשתמש בהן. אם ישנה פגיעה ניכרת באיכות החיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול

שלום רב, אני בן 36. לפני כשנה התחלתי לסבול מכאבי בטן תחתונה, לחץ קל בפי הטבעת, גרד בפי הטבעת ויציאות מרובות (לא שלשול) - אין דימום. 1. נבדקתי על ידי כירורג כללי שביצע בדיקה רקטלית - הבדיקה תקינה. 2. נבדקתי על ידי גסטרו שביצע קולונסקופיה + לקח דגימה (הבדיקות תקינות) שאלתי היא האם הבדיקות שביצעתי כללו במסגרתן גם בדיקה של פי הטבעת או שעלי לפנות בנוסף גם לפרוקטולוג?

שלום רב, לפי תאורך עברת בדיקה חלקית של פי הטבעת (בדיקה רקטאלית), אולם כנראה לא עברת בדיקה מלאה שכוללת גם אנוסקופיה.

בסקירת מערכות התגלתה המיורטברה בl5 בבדיקה חוזרת אמרו שיש חשד לאטרזיה בגובה 1.5 סמ אך לא בטוח שלחו את האישה לmri למערכת העיכול . אני מאוד מתפלל שלא יהיה ממצא זה . בכל אופן האם ניתן לתקן ממצא זה .במידה והוא קיים? האם הילוד יסבול ממצא זה ?

שלום רב, לצערי איני מומחה לכירורגיה של ילודים. מומלץ להוועץ בכירורג ילדים.

שלום רב, אני סובלת מכאבים חזקים באזור מותן שמאל מקרין לגב. כמו כן דקירות חזקות בקיבה אני נוטלת אומפרדקס 20 כדור ביום. ועדיין תמיד יש לי דחף לגשת להתרוקן אחרי כל ארוחה וכאבים חזקים. כמו כן שמתי לב שבצואה יש לי ריר מוגלתי. מה זה יכול להיות? תודה

שרון שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים למגוון בעיות שונות. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונות נמשכות, מומלץ לפנות לרופא לבדיקה

שלום רב, לאחר בדיקת אנדוסקופיה הובחנתי בדלקת בקיבה שנקראת גסטריטיס ללא חיידק. שאלתי היא האם הדלקת עוברת ללא טיפול ואם לא מה הטיפול והאם יתכן שהדלקת נוצרה מנטילת קרטיה שאני לוקחת 3-4 פעמים בשבוע האם יש סיכוי שאם לוקחים כדורים על קיבה ריקה כאשר ההורארות הן על קיבה מלאה יכול לגרום לכזו דלקת האם הכדורים כמו נוטרלוק הומפרדקס לסאק הם כדורים אשר יכולים לפתור את נושא הדלקת תודה רבה

שלום רב, כעיקרון התשובה היא כן לכל שאלותייך. נטילת קרטיה על קיבה ריקה יכולה להיות קשורה להווצרות דלקת בקיבה והתרופות שציינת יכולים להפחית דלקת זו. יחד עם זאת, מומלץ להתייעץ עם הרופא המפנה לבדיקה על תוצאותיה ודרכי הטיפול.

תופעה חוזרת אחרי מס' חודשים של שקט בפעם הקודמת עשיתי את כל הבדיקות MRI אגן קולונוסקופיה פרוקטולוג שעשה ביופסיה זה ממש מטריד ביום יום וגם יש לי כאבים בישבן האחורי וירך אחורי מזה יכול להיות ? בדיקות דם תקינות אשמח להמלצותיך מה לעשות

תהל שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לגרד אנאלי. גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים ובטפילים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. לעיתים נעזרים גם במשחת דרמקומבין לתקופה מוגבלת. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום פרופסור זמורה, אני סובלת מצריבה כרונית בפי הטבעת. היציאות שלי בדרך כלל מאוד רכות עד שלשוליות וגם מרובות. נאמר שיתכן ויש לי מעי רגיז. משחת בייבי פסטה או קרם אלווורה עוזרים זמנית. לאחרונה מאוד צורב לי אפילו מספר שעות, לאחר משחת פרוקטוגליבנול. בזמנו פרוקטולוג רשם לי קרם דרמקומבין למריחה פעמיים ביום לפי הצורך ללא הגבלת זמן. אושרו לי כדורי סטופיט, מספיק לי עד 2 ביום. שאלתי האם אפשר לחזור למרוח דרמקומבין או בטאקרוטן, בהתחשב שאני מטופלת כיום בכדורי כימו בלבד. (קסלודה לחצי שנה), ושאלה שניה, האם להפסיק למרוח פרוקטוגליבנול, בגלל הצריבה. בתודה מראש על עצותיך המועילות.

טלי שלום, משחת פרוקטוגליבנול נועדה לשפר את איכות החיים, ואם היא לא משפרת את איכות חייך, ואפילו מרעה אותם, אני לא רואה סיבה טובה להשתמש בה. ניתן להשתמש במשחות הגנה כגון בייבי פסטה ללא הגבלה, ולהשתמש המשחת דרמקומבין לתקופה מוגבלת כל פעם. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

יש לי מזה כמה חושדים גרד בפי הטבעת. ניסיתי כמה משחות כגון, אגיסטן, הידרואגיסטן, אלוקום וכד'. הייתי אצל הרופא כללי, עשיתי בדיקת צואה והסתבר שיש לי טפילים מסוג גיארדיה למבליה. נתנו לי כדורים של פלאג'יל, ונאמר לי לבצע שוב בדיקת צואה כדי לגלות שהכל חוסל, עשיתי עוד פעם בדיקת צואה והפעם כל הטפילים חוסלו. התחילו להופיע כאבי בטן. ניגשתי לגסטרואונטרולוג ואמר לי להמשיך עם התרופה של פלאג'יל ולאחר מכן אמר לי אם יש לך עדיין כאבים, אז יש לך תסמונת מעי רגיז ונתן לי פרוביוטיקה. הגרד עדיין מופיע לי עד שהתייאשתי וניגשתי לפרוקטולוג, אשר בדק אותי במכשיר ואמר לי שאין לי כלום ויכול להיות שיש לי טחורים פנימיים, אך אינם מגרדים. בסוף, נתן לי משחה של דרמקומבין. השאלה שלי היא, האם דרמקומבין יכול לעזור או שמא כמו שאר המשחות שלקחתי לא יעזור? האם יכול להיות שיש לי משהו אחר? תודה

רפי שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים ובטפילים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. לעיתים נעזרים גם במשחת דרמקומבין לתקופה מוגבלת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום רב. עברתי לפני כ3 שבועות בדיקת קולונסקופיה אשר יצאה תקינה לחלוטין(רמת ההכנה הייתה טובה מאוד לפי הדו"ח ). כמו כן כדבר שבשגרה נלקחו ממני 3 ביופסיות מהאליום מהמעי הגס ומהרקטום. 2 הביופסיות של האליום והמעי היו תקינות. בביופסיה השלישית ברקטום נרשם המלל : hyperplastic colonic mucosa . רציתי הסבר לתוצאה הנ"ל.... תודה.

שלום רב, מדובר בממצא חסר משמעות שאינו דורש בירור, טיפול או מעקב. יש לבצע קולונוסקופיה חוזרת כמתוכנן (אם מדובר בבדיקה לגילוי מוקדם של גידולי מעי, ואין לך גורמי סיכון מיוחדים, לרוב מדובר במרווח של 5-8 שנים)

מכובדיי שלום, שמי משה בחור בן 31, באופן כללי בריא, נוטל כבר 4 שנים כדורים למניעת התקרחות פרופסיה וכדורים פסיכיאטרים נגד חרדות סרנדה. כבר מספר שבועות אני שם לב שבעת יציאת צואה בשירותים יש נקודות קטנות של דם יבשות על הנייר טואלט. יש לציין שבעת ניגוב פי הטבעת אני מרגיש כאבים וגרד. הגרד מתחזק לאחר הפעילות בשירותים. שמתי לב בהסתכלות במראה שיוצאים לי מפי הטבעת 2 גושים מנופחים כאלו. יש לציין שאבי , בן 60 סובל כרונית מטחורים שנים רבות. יש לי תמונה של פי הטבעת אך לא ניתן משום מה להעלות לכאן תמונות. האם אלו טחורים?

משה שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים גרד אנאלי, פיסורה, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני בן 30 אני לא סובל מכאבים. הלכתי לרופא המשפחה והוא בדק את פי הטבעת ואמר שאינו רואה כלום והיפנה אותי לרופא פרוקטולוג. נקבע לי תור לתחילת אפריל השאלה שלי מה לשעתך יכולה להיות הבעיה שלי? והאם עד לבדיקת הפרוקטולוג עלי לעשות טיפול כלשהוא

מאיר שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני כרגע בהריון חודש 7. עוד לפני ההריון היה לי טחור אחד חיצוני לא מכאיב ולא מפריע. אני הייתי טבעונית לפני ההריון והיו לי יציאות סדירות וכמובן תזונה מלאת סיבים תזונתיים. בנקודה הזו בהריון פתאום שמתי לב שאותו הטחור נהיה טיפה נפוח אך עדין לא מפריע ומכאיב. אציין שגם עכשיו יש לי יציאות סדירות ותזונה טובה. שאלתי היא האם לטפל בטחור הבודד? האם יש דרך להעלים אותו ? קניתי היום משחה של לייף/ פרופשיונל על בסיס הממליס. למרות שאין כאב או דימום , האם לטפל? תודה מראש, סאם.

סאם שלום רב, כעיקרון אין צורך לטפל בטחור שאינו גורם לכל סימפטומים. המשחות שאת מציינת יכולות להרגיע מעט סימפטומים כשאלה מופיעים, אך אין להם אפקט מניעתי. המניעה החשובה ביותר היא הקפדה על ריכוך יציאות לכל אורך ההריון וסביב הלידה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה.

תודה על המענה בהמשך לשאלה הקודמת אולי לא הסברתי עצמי כראוי. כפי שכתבתי אני בשבוע 22 ומבחינת סימפטומים אז נכון שאין לי בעיה ביציאות אך אני בהחלט סובלת מכאבים ורציתי לברר אילו משחות מותרות לשימוש במהלך הריון על מנת להקל על הכאב. תודה סיון

אני אחרי ניתוח כריתת מעי גס בעקבות קוליטיס כיבית היום אני עם פאוץ התחלתי טיפולי פוריות אבל יש בי חשש שאולי הריון יכול להפעיל לחץ על איזור הפאוץ ולגרום לשילשולים כי זה קורה לי בזמן מחזור האם זה יכול לקרות גם בזמן הריון?

תהילה שלום, לרוב הריון לא משנה הרבה את מספר היציאות ביום, וזה בטח בעיני לא סיבה לוותר על הריון! אנא שימי לב כי לפני שתלדי בשעה טובה, יהיה מקום לדיון משותף בינך, הכירורג המטפל והגניקולוג המטפל, בנוגע לשיטת הלידה (לידה נרתיקית למול ניתוח קיסרי מתוכנן) בהצלחה

בתשובה ל ct רשום עכירות שומן מזנטריאלי עם ריבוי קשרי בקוטר עד 7 מ"מ בבטן עליונה ואמצעית - פניקוליטטס ?misty mesentery? ריבוי קשרי ליפמה בעיקר קטנים ברטרופריטונואם אחדים מעט מוגדלים בשרשרת הצליאק נראה קשר ליפמה במימדים 1.8*1.0 ס"מ ממצאים לא ספציפיים לקורלציה קלינית כבד שומני

שחמד שלום, בדיקת CT היא בדיקת עזר, שבאה להוסיף מידע על זה שנאסף בראיון רפואי ובדיקה גופנית. תשובת בדיקת CT, ובעיקר תשובה לא ספציפית כזו, אינה עומדת בפני עצמה. מומלץ לפנות עם התשובה לרופא שהפנה אותך לבדיקה זו

שלום אני בן 30 סובל מטחורים שצונחים בזמן יציאה וחוזרים לבד אחרי, רציתי לדעת האם במצב שלי אפשר לעשות ניתוח כריתת טחורים הישן.תודה

ניק שלום, כעיקרון ניתן לבצע כריתת טחורים גם לטחורים פנימיים הצונחים בעת יציאה. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונה פוגעת באיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני בן 42, בסה"כ בריא, נוטל תרופות קבועות (לחץ דם ואנטי דיכאון). מקפיד על תזונה בריאה ושתיה מרובה. בעבר סבלתי מטחורים ועברתי לפני שנים פעמיים טיפולים בשיטת hal dopler. כיום ככל הידוע לי אין לי בעיית טחורים אך חוזרות ונישנות אצלי בעיות של כאבים בחלחולת, שנגרמים מנפיחויות של הרקמות ליד הרקטום (פנימית), דבר הגורם לכאבים, וזה כמעט לאחר כל יציאה. אני מקפיד על יציאות רכות אך לפעמים הכאבים מופיעים גם במקרים כאלה. אני מטפל בשימוש בנרות פרוקטוגליבנול עם משפחה הומאופטית נגד טחורים, שאני מורח על הנר לפני. השילוב של שניהם מאוד מקל, אבל למחרת, בעת יציאה הכאבים חוזרים ושוב אני מטפל. אין לי בעית שליטה או דימום או דליפות. רק כאבים ונפיחויות. האם מדובר בדלקת כרונית? מה ניתן לעשות ע"מ לטפל כי זה פוגע לי משמעותית באיכות החיים. תודה

חיים שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונה פוגעת באיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, לפני 8 חודשים עשיתי ניתוח לפיסורה והכל עבר. כרגע אני בחודש שני ואני נורא חוששת שהיא תחזור.. לפעמים לוקחת פגלקס. אך לא תמיד יש יציאה קשה ולפעמים היא די רכה, רציתי לשאול האם לקחת פגלקס אך ורק לפעמים או על בסיס קבוע? והאם ניתן להכניס טיפה וזלין לפי הטבעת וכך היציאה תחליק? תודה רבה וסליחה על האורך פשוט אני אהיה אבודה אם הפיסורה תחזור!

אביה שלום, המניעה הטובה ביותר על מנת להקטין ככל הניתן את הסיכוי להווצרות פיסורה היא מניעת עצירות, הן במהלך ההריון, הן סביב הלידה והן לאחריה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה, ואם את משתמשת במרככי יציאות כגון פגלקס או נורמלקס, מומלץ להשתמש בהן בקביעות. אין בעיה למרוח וזלין, למרות שרפואית לא ידוע שמריחה כזו מקטינה את הסיכוי להווצרות פיסורה

פרופ' זמורה שלום רב, בן 48 חולה בקרוהן. לאחרונה שוב אובחנתי עם פיסורה כרונית וקבלתי טיפול של משחות (נפידיפין/רקטוגסיק) שלא ממש נותנות המענה המלא יש ימים טובים יותר וימים הרבה הרבה פחות טובים (כואב, מציק ומה לא). לפני כשנתיים וחצי עברתי ניתוח פיסורה שלאחריו התפתחה לי פיסטולה באזור הניצוח (מה שהביא בין היתר בהמשך לאבחון הקרוהן) מכאן שאני מבין שלא מומלץ לי לעבור ניתוח זה שוב . לאחרונה בקולונוסקופיה שבוצעה לי עלה כי אני סובל גם (שוב) מטחורים. שאלתי הינה בעיקר באשר ליסוריה , האם מעבר למשחות השונות יש טיפול נוסף אותו ניתן לנסות? האם אכן נכון שלא אעבור ניתוח נוסף ? כמובן שאני מעדיף שלא לעבור ניתוח שלא לצורך מנגד גם הייתי שמח למעט שקט מהפיסורה... לתושבתך אודה, רונן

רונן שלום, הטיפול החשוב ביותר במטופל עם מחלת קרוהן הסובל מפיסורה הוא לשלוט היטב בפעילות מחלת קרוהן. אם אתה סובל להשל משלשולים, או מפעילות מחלת קרוהן באזור פי הטבעת, יהיה קשה לטפל בפיסורה ללא שליטה טובה במחלת קרוהן. מעבר לכך, כל הטיפולים המקובלים בפיסורה, כולל המשחות שציינת, הזקרת בוטוקס, וגם ניתוח חוזר אפשריים גם בחולי קרוהן, אך יש לנקוט במשנה זהירות, שכן שיעור הסיבוכים (כפי שאתה כבר יודע) גבוה יותר בחולי קרוהן, ובכל שלב יש לשקלל את התועלת בטיפול מול הסיכון בו. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום שאלתי היא האם תרגילי פילטיס הרמת משקולות , הרמת רגליים , כיווץ הבטן ,לא יכולים להביא למצב של טחורים חדשים. אתי ארד תודה

אתי שלום, הרמת משקולות כבדים יכולה להחמיר טחורים, אולם למיטב ידיעתי לרוב הרמת המשקולות בפילטיס מתונה, וספק אם יכולה לגרום לטחורים להתבטא. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונה מפריעה לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

כשאני רצה בקצב 6 לקמ מתחילה לחוש אי נוחות בפי הטבעת. מן תחושה של דפיקה פנימית על פי הטבעת. מציינת שהתגלה לי הוליקובקטור פילורי ובשבוע האחרון סיימתי לקחת אנטיביוטיקה למיגורו של הטפיל. מה עליי לעשות? האם יש קשר בין הטפיל ובין האנטיביוטיקה לכאבים בזמן ריצה?

עופרת שלום, לרוב אין קשר בין הליקובקטר או טיפול אנטיביוטי לבין כאבים בפי הטבעת. ניתן בכל מקרה להתרחק כמה ימים מהטיפול האנטיביוטי ולראות אם יש שינוי כלשהו. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונה מפריעה לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, מזה כחודש וחצי יש לי כאבים חזקים בפי הטבעת הזמן מתן צואה ובזמן מגע,גם רחצה, וסימן מועט של דם בזמן הניגוב. במהלך היום לעיתים יש לי גירוד. נבדקתי על ידי רופא גסטרו ששלל פיסורה. בהמלצת הרופא התחלתי ליטול סיבים תזונתיים כל יום ושמתי משחה לחורים- פרוקטו-גליבנול-במשך יותר משבועיים. בתחילה היה שיפור קל אולם מאז המצב נותר סטטי. כיצד ניתן לוודא מה הבעיה ואיך ניתן לטפל?

יאיר שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לפיסורה בפי הטבעת, אולם יכולות גם להתאים לבעיות אחרות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, כמה מן אחרי ניתוח טחורים בשיטת מכלב ניתן לחזור לקיים יחסי מין אנאליים? האם הסיכות מהוות בעיה? האם מומלץ לעבור ניתוח בשיטה אחרת במידה ומקיימים יחסי מין אנאליים כעניין שבשגרה? תודה

יותם שלום, אם טרם עברת את הניתוח, ואתה מקיים יחסי מין אנאליים כמקבל, מומלץ לשקול שיטת ניתוח אחרת, שכן הסיכות שנשארות ברקטום לאחר ניתוח עם מכלב יכולות להיות לא נעימות לבן הזוג. אם עברת ניתוח מסוג זה, ניתן לחזור לקיים יחסי מין אנאליים לאחר ההחלמה הראשונית (לרוב כ 4-6 שבועות), בתנאי שאין כאב או רגישות בעת קיום יחסי המין

שלום רב, לפני כשנה עבר הבן שלי ניתוח של סינוס פילונידאלי, ההחלמה הייתה כשלושה חודשים. לאחרונה יש סימנים להישנות התופעה. האם יש טיפול בלייזר שיכול לפתור את הבעיה ללא ניתוח? תודה

שלומית שלום, טיפול בלייזר אינו טיפול מקובל בעולם לסינוס פילונידאלי, ומבוצע כיום באופן ניסיוני במקומות ספורים בעולם. יעילות הטיפול הזה עדיין לא ידועה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

תודה

שלום האם ניתן לבצע פעילות גופנית מאומצת 3 ימים לאחר בדיקת קולונסקופיה?

אם את/ה חש/ה בטוב אז אין בעיה

שלום, אני סובל מהצרות שחזרה לאחר טיפול הרחבה שעברתי לפני מס' שנים. ההצרות משמעותית (למשל - לא ניתן לבצע בדיקה רקטאלית של הערמונית), הצואה דקה ואני מתקשה במתן צואה כולל כאבים. רקע: בן 66, עובד, בריא, מבצע פעילות גופנית באופן סדיר,סבלתי מפיסורה שטופלה, המלצות? איזה טיפול נכון לעשות והאם ישנן אופציות ללא ניתוח? תודה

אלי שלום, היצרות בפי הטבעת היא לרוב בעיה של איכות חיים, והאינדיקציה העיקרית לתקן היצרות זו היא על מנת לשפר את איכות החיים. הטיפול העקרוני בהיצרות הוא ניתוחי, ויכול לכלול הרחבה של פי הטבעת ושימוש ארוך טווח במרחיבים פלסטיים, או ניתוח שנקרא אנופלסטי ניתן בינתיים להשתמש במרככי יציאות על מנת להקל על ההתרוקנות אם אתה מעוניין בתיקון ההיצרות, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

תודה רבה, האם הרחיב או להפנות אותי להסבר לגבי המונחים מרחיבים פלסטיים וניתוח אנופלסטיומהם הסיכונים הכרוכים בפתרון זה? תודה שוב

אם זה לא יכול להיות מהניתוח אז ממה כן זה מציק וסבל שיש רטיבות באיזור ולפני יציאה לשירותים ממש רטיבות בתחתון . יש לי שליטה בגזים ואני מרגיש מתי צריך לשירותים אבל ברטיבות אינני שולט כל הבדיקות עברתי מה נשאר לעשות?

אבי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני בחור בן 29 שנתים לאחר ניתוח פיסורה החל לי רטיבות בפי הטבעת ולפני יציאה ממש פסים בתחתון. עברתי קולונוסקופיה מנומטריה יצאו לחצים מוגברים אולטרסאונד mri . בפענוח ראשוני שלmri נראתה פיסטולה בחוות דעת שניה של מומחה הוא שלל ואמר שאינו רואה גם פגיעה בשרירים. בנוסף שמתי לב כאשר יש לי יציאה רכה יותר שמצריכה ניגוב רב אני מנגב הכל נקי ואם אחרי שעה שעתים אעביר נייר שוב יהיה מעט לכלכוך שוב. לפעמים שאני בשירותים ולא מצליח להתרוקן בניגוב יכול להיות לי נוזל שומני ומחליק כמו ג'ל בריח רע. עברתי מספר רופאים פרוקטולוגים כולם אותו דבר הכל תקין. האם חיתוך חלקי של הסוגר הפנימי גרם למעבר נוזל ללא שליטה? לא זכור לי מעולם רטיבות או ריר בכל חיי. מה נשאר עוד לעשות? אני סובל כבר מחרדות

אבי שלום, ככלל, לא סביר שבעיית שליטה שנגרמה על ידי הניתוח התחילה רק שנתיים לאחריו. פרט לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

בבדיקה שבצעתי לגילוי פרזיטים בצואה נתגלה שקיים אצלי חיידק בשם: Dientamoeba fragilis בהתייעצות עם רופא המשפחה הלה המליצה לא לבצע טיפול אלא אם אני מרגיש כאבי בטן דיפוזיים ו/או שלשולים. משום כך לא התחלתי בטיפול מאחר ואיני סובל מסיפטומים אלה. לעומת זאת למעלה משבוע אני סובל מכאב ברקטום כתוצאה מטחור חיצוני-ללא דימום(כך מצאו בבדיקה האחרונה שעשיתי)התחלתי בטיפול מקומי באמצ' משחה חיצונית שאינו מביא לשיפור. מאחר ואני ספורטאי פעיל (לא הפחתתי את פעילותי הספורטיבית) אני מרגיש בכאב תוך כדי פעילות ואחרי פעילות והיציאות מלוות בכאב... אשמח מאוד אם תוכל לכוון אותי לפתרון שיפחית מהכאב והאם קיים קשר בין החיידק להופעת הטחורים?האם פעילות ספורטיבית מונעת ריפוי של הטחור החיצוני? תודה מראש !

שלום רב, סביר כי הסבל שאתה מתאר בפי הטבעת לא קשור לחיידק כזה או אחר, וספק אם פעילות גופנית קשורה לסבל שאתה מתאר. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם ישנה פגיעה ניכרת באיכות החיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

תודה על תשובתך מיום 1.2.16 כפי שציינתי בפנייתי הקודמת הנני סובל מטחור חיצוני ללא דימום שגורם לי לאי נוחות במהלך כל היום בתנועה, בישיבה, או נהיגה וכמובן ביציאות. הטיפול היחיד שאני נוקט בו...זה שטיפה אחרי כל יציאה במים וסבון ומריחת קרם פרוקטו-גליבנול. עלי לציין שאיני מרגיש בשיפור כלשהו למרות שחלפו כשבועיים. לשאלתי: האם בהמשך ארגיש בשיפור, או האם טחורים חיצוניים חולפים/נעלמים בהמשך או שאצטרך התערבות או טיפול אחר שהיית ממליץ עליו?

שלום רב, אני בת 52, האם התסמונת הזו יכולה להיות קשורה גם לכאב בטן +כאב בפי הטבעת גם לאחר יציאות ? הכאב מופיע בצורה שכיחה פחות גם בלילה . אני עומדת לעבור קולונסקופיה וגסטרוסקופיה , האם משהו בבדיקה יכול קשור ? האם לבקש משהו נוסף ? האם יש פתרונות לתסמונת המשתקת הזו ? תודה

שרית שלום, פרוקטלגיה פוגקס לא מתייצגת עם ממצאים ספציפיים בקולונוסקופיה או בגסטרוסקופיה, ובדיקות אלו בעיקר מבוצעות על מנת לשלול ממצאים אחרים. כמו כן, מומלץ לעבור בדיקת פי הטבעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. לצערי אין טיפול מאד יעיל לפרוקטלגיה פוגקס, אולם ישנם מספר טיפולים שאפשר לנסות, ולעיתים יש שיפור באיכות החיים.

שלום רב, ברצוני לתאר תופעה מוזרה שאשמח לקבל עליה את חוות דעתך, לפני זמן התפתח אצלי בישבן (לא באזור פי הטבעת) גוש שמפעם לפעם נעלם והופיע חלופות, לעיתים הגוש היה נימוש ואף כואב בזמן ישיבה או מגע. לאחר זמן לפתע הרגשתי הרגשה מוזרה כאילו משהו פורץ לי מתוך הגוף באזור הגוש ואכן פרץ אחוצה מן פצעון שהפריש נוזל מוגלתי ומאז הגוש נעלם ובמקומו נוצר כמין פצעון על פני העור שאיננו כואב אך מפריש מפעם לפעם נוזל שקוף או נוזל מוגלתי ללא ריח אך בצבע צהוב עכור. אשמח לקבל הסבר לתופעה והאם היא מצריכה איזה ברור עמוק יותר תודה רבה על תשובתך

שלום רב, ככלל, תלונותיך יכולות להתאים לאבצס שמתנקז לסירוגין. לא ניתן לקבוע אם מדובר באבצס שקשור לפי הטבעת או לא ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

מזה שנתיים + אני סובל מגרד באיזור פי הטבעת. לאחרונה אפילו יש עיקצוצים. הייתי אצל כירוג שהוא שלל פיסורה או טחורים.והבעייה לא נפתרה . רופא עור המליץ על משחה וגם זה לא עזר .זיהומולוג נתן לי פוליקוטן וזה מקל משמעותית את הגרד. לאחרונה אני מבקר אצל פרוקטולוג הוא חשב שזה תולעים ונתן לי כדורים ורמוקס.שלל טחורים או פיסורה .לפעמים יש לי טיפה דם כשאני מנגב וזה עובר תוך מספר דקות אבל תחושה לא נעימה . עכשיו הרופא חושב שזה כן טחורים ונתן לי נרות. אני אובד עצות אשמח לתשובה .

ניסים שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. ככלל, פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום פרופסור צהריים טובים . אין לי בעיות ביציאה בכלל אני סובלת מפיסורה כבר הרבה שנים ומתמודדת עם הכאבים החוזרים אך זו לא הבעיה . אני נכנסת בין ארבע לחמש פעמים ביום אחרת אני סובלת מכאבים חזקים בבטן . הבעיה היא שבכדי להיכנס אני צריכה ממש ללחוץ על הבטן ואם אני לא לוחצת זה פשוט לא יוצא . מיסיתי להיגמל מהפעולה הזו משום שאני רוצה להיכנס להריון , אך ללא הועיל אין שום דבר שמכניס אותי חוץ מלחיצות על הבטן וגם כשאני לוקחת משלשלים אם אני לא לוחצת זה פשוט לא יוצא . אני כבר חסרת אונים ניסיתי הכל שיניתי תזונה היא בעיקר רכה עם סיבים תזונתיים אני שותה שני ליטר ביום כל דבר שניסיתי תזונתית לא עבד. השאלה שלי היא אם יש סבירות כזו שבפי הטבעת השריר מכווץ מידי, כבר עברתי ניתוח להרחבה והרופאה שמטפלת בי אמרה שאם נרחיב עוד זה עלול לגרום לאי שליטה על הסוגרים . אני כבר לא יוגעת מה לעשות ומפחדת מאוד להיכנס להריון לפני שטיפלתי בבעיה הזו

נטי שלום, כעיקרון, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות כולל בעחות תפקודיות של המעי ורצפת האגן. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום פרופסור כל בוקר חמש דקות לאחר יקיצה אני חש כהרגלי בדחף ללכת לשרותים אך נתקל בקושי רב בהוצאת הצואה עד כמעט בלתי אפשרי מאין תחושה שגודל הצואה גדול מאוד אני נדרש להתאמץ ברמה מפחידה כדי לשחרר את עצמי ביציאה הראשונה ומה שנשאר יוצא יותר נורמליהמאמץ גורם לי לדימום מהאף כמו כן אני שם לב שבצואה יש דם לפעמים יש שבועיים שהכול בסדר אך שוב חודש של סבל רב. אני כבן 49 עושה ספורט התזונה שלי מתבססת על ירקות פירות טונה כל בוקר שתי כוסות מיים חצי כוס עשב חיטה כבר למעלה משלוש שנים. מה יכולות להיות הסיבות אני די בפאניקה והפחד של הבקרים גורם לי לנדודי שינה. תודה

אמיר שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור הרקטום ופי הטבעת, כולל פיסורה, הפרעות בהרפיית רצפת האגן, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום. מזה מספר חודשים אני סובלת לסירוגין מדימום אחרי יציאות, דימום טרי רק בניגוב. לרוב קורה כאשר הצואה קשה או כשאני צריכה להתאמץ/עצירות. מרגישה כאילו משהו דוקר אותי שם בזמן יציאת הצואה. יש קצת טחורים פנימיים. נבדקתי אצל מומחה, הדימום עבר כמה ימים לפני הבדיקה וכנראה לכן הרופא לא ראה כלום ואמר שחוץ מקצת טחורים הכל תקין ואולי זה פיסורה באחד הטחורים. עכשיו הדימום והכאבים חזרו שוב. השתמשתי למשך שבוע בפרוקטופואם וזה הקל על המצב, אבל עכשיו הכל חזר שוב. בעיקר כאבים בפי הטבעת בזמן ואחרי מתן צואה, תחושה שהמקום שורף. התור לרופא רק בעוד מספר שבועות. אשמח לשמוע מה אפשר לעשות בינתיים על מנת להקל ולהפחית כאבים.

לילך שלום, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ריכוך יציאות הוא חלק מרכזי בטיפול הן לטחורים והן לפיסורה. מעבר לכך הכוונת הטיפול דורשת בדיקה רפואית.

שלום רב אני משרת בקרבי ויש לי פיסורה כרונית מזה כ7 חודשים.. אני סובל מכאבים והתזונה בצבא מחמירה את המצב. קבעו לי תאריך לניתוח בעוד כמה חודשים ועכשיו הבעיה היא שאני צריך לעשות כמה בדיקות לפני הניתוח ואני לא יודע איך לעשות את זה במסגרת צבאית זה ממש סיפור לצאת להפניות בשביל כל בדיקה.. רציתי לשאול אם אני יחכה עד אחרי הצבא ולעשות את הניתוח באזרחות האם זה יהיה קריטי ? ורציתי לשאול אם הניתוח עצמו מסוכן.. אני מודה לבעיית אז פיסורה אז רק אשמח שתענה על השאלה שלי . תודה מראש

שמעון שלום, פיסורה היא בעיה מציקה וכואבת אך לא מסוכנת, ולכן אתה לא מסכן את עצמך בדחית הניתוח, פרט לפגיעה באיכות החיים. מדובר בניתוח עם שיעור הצלחה גבוה ושיעור סיבוכים נמוך, אך אין ניתוח שאינו כרוך בסיכונים כלל. מומלץ להתייעץ עם הכירורג המנתח או מרפאת המחלקה המנתחת לגבי הסיכונים הספציפיים בניתוח המתוכנן לך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום. לפני חודשיים עברתי ניתוח טחורים,אני מרגישה מצויין וחיי השתפרו ללא הכר , אבל, לפני הניתוח נהגתי להתעמל ולעשות פילאטיס , היום לאחר הניתוח , אני פוחדת לבצע תרגילי פילטיס , שמא יחזרו הטחורים עקב מאמץ . מה עושים? אודה על תשובתכם.

אתי שלום רב, אין מניעה רפואית לבצע פילטיס לאחר החלמה מניתוח טחורים. מטרת הניתוח לטחורים היא לשפר את איכות החיים, וסביר שפילטיס זה חלק מאיכות החיים שלך.

תודה על תשובתך , הכוונה שלי האם כיווץ שרירי הבטן והאגן , הרמת משקולות , הזמת דם לאזור , לא יכול לגרום להתהוות טחורים חוזרים.

סליחה על הטעות. ראשית אני מודה על התשובה , בנוסף אשאל , האם כיווץ הבטן , הרמת משקולות, הזמת דם לאזור ,לא גורם להיווצרות הטחורים.

אם אפשר להשתדל לענות לי, למרות שלא ניתן לתת כאן אבחון. אין לי שום דרך לקחת את אחי לבדיקות... אז רציתי לדעת מה יכול לקרות לו... מה יכול בעקרון לקרות לו אם יש לו תולעים וזה לא מטופל? מה יכול לקרות לו אם יש לו קרוהן וזה לא מטופל? תוך כמה זמן זה יכול לקרות? מה יכול לקרות לו אם יש לו טחורים, פיסורות, פיסטולות וכו', כאשר זה לא מטופל בכלל? מה קורה בסוף? אם אתה יכול לנסות לפרט אופציות בבקשה...

שלום רב, אין לי דרך לחזות מה יכול לקרות במגוון הבעיות הרפואיות שציינת ללא טיפול רפואי. ככלל, נדיר כי בעיות כגון אלו גורמות סיבוכים מסכני חיים, ולרוב הפגיעה היא בעיקר האחכות החיים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו כמובן לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה

בוקר טוב, אני בן 28, בריא בד"כ (עוסק בכושר), לפני מספר חודשים יצא לי טחור חיצוני ואבחנו לי טחורים פנימיים בדרגה 2 אסימפטומיים. מאז אני ממשיך בשגרה שלי כרגיל כשמדי פעם הטחור החיצוני יוצא וחוזר. לפני כשבוע יצא לי שוב טחור חיצוני אבל הפעם הוא מציק, וגורם לי לגירוד באיזור ואי נוחות. האם יש איך לטפל בכך או לפחות להרגיע את הצורך בגירוד ? תודה

רועי שלום, כעיקרון מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ניתן גם להשתמש במשחות מקומיות לטיפול בטחורים כגון פרוקטוגליבנול ופרוקטוצורין. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם ישנה פגיעה ניכרת באיכות החיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

בהמשך לשאלתי, בהריון חודש שני עם עצירות ולפני 9 חודשים עשיתי ניתוח לפיסורה. היה לי בבית פגלקס ולקחתי, בהודעתך כתבת לי לקחת נורמלקס... האם יש הבדל ביניהם והאם פגלקס אסור בהריון?!

אורטל שלום, תאורטית אין הבדל ביניהם.

שלום לאחר טיפול של 3 שבועות במשחה הייתה הקלה בפיסורה. ביום חמישי {לפני יומיים}לאחר ישיבה ממושכת בלימודים 7.00-19.00.חזרה בתי הביתה.וביום שישי חזרנו אחורה..שוב כאבים ודימום קל חוסר נוחות .האם להמשיך במשחה ? האם הסיבה של ישיבה ממושכת היא הסיבה ? כמה זמן על פי ניסיונכם מתרחש ריפוי? מתי להתייאש ולחזור לאופציה של ניתוח? הכירורג המליץ לא למהר לניתוח משום שהילדה צעירה ולעיתים יש תופעות של צניחה בהריון. האם החזרה לתחילת התהליך מצריכה לגשת בדחיפות לרופא או לחכות שוב? תודה

שלום רב, פיסורה לרוב אינה מחמירה בשל ישיבה ממושכת על כסא. היא יכולה להחמיר אולי בשל עצירות אם בתך התאפקה שעות רבות אלו. ההחלטה מתי "לנטוש" את הטיפול במשחה ולהתקדם לטיפול נוסף תלויה בבתך, במידת הסבל שלה, וברצונה. אין כאן כל דחיפות, פרט לאיכות החיים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אני יספר את ההשתלשלות של מה שקרה וקורה אצלי ואני אודה לתשובה אם יש בעיה ומה לעשות. אני סובלת מעצירות כרונית .. היתה לי יציאה פעם בשבוע לפעמים יותר משבוע ויש לי כאבי בטן קצת לפני וכשאני בשירותים מנסה להוציא אבל אח"כ עד היציאה הבאה אין כאבי בטן כמעט בכלל היו לפעמים. ככה זה לפחות מגיל 25 (בת 28 היום). בחודשים האחרונים אני מרגישה צורך ליציאה פעמיים בשבוע ובסוף אחרי מאמצים יוצא שתן לבן שקוף עם כתם חום (חושבת שאולי זה טיפה של צואה מימית). לפעמים היו יצאות רגילות כמו פעם אבל לרוב לא. הבטן שלי כואבת באופן כרוני ואני מטילה המון שתן עם הכתם הזה. הרבה אנשים אומרים לי שרזיתי והעיניים שלי נפוחות בנוסף, יש לי פריחה מגרדת בגוף בשבועיים האחרונים. במשפט אחד אני פתאום לא מרגישה טוב בכלל. האם יש בעיה בכליות או שזה הכל תסמינים של העצירות? ואם יש בעיה, האם זה מצביע על משהו מסוכן או משהו שרק פוגע באיכות החיים? האם אתה יכול להמליץ לי על מזון להוסיף/להפחית על מנת לפתור את הבעיה? אני רוצה להדגיש שלא נבדקתי ע"י רופא ולא נטלתי תרופות כלשהם. מעדיפה לא להיבדק (לא נעים) ויותר לשנות את התזונה מאשר תרופות.

מור שלום, עצירות כפי שאת מתארת יכולה להחשיד לבעיה רפואית שנקראת מעי עצל או בלשון מקצועית קולוניק אינרשיה. מדובר בבעיה האופיינית בעיקר לבחורות צעירות, שסיבת גרימתה אינה ידועה, והיא בעיקרה בעיה של איכות חיים ולא בעיה מסוכנת. מבחינת העצירות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה, ובמוצרים מרככי יציאות וכגון פגלקס ונורמלקס. אם תהיי מעוניינת בבירור וטיפול לבעיה זו, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. שאר הסימפטומים שאת מתארת לא נשמעים לי שייכים לבעיה המצויינת ולכן הייתי ממליץ לפנות לרופא.ת המשפחה לבדיקה.

שלום רב, החל מאתמול בערב שמתי לב שכאשר אני מנגב לאחר יציאות יש סימני דימום קלים. הבוקר שמתי לב גם לכמה טיפות דם באסלה. אגיד שאני בחור בן 33, פעיל ספורטיבית,לא מעשן, בד"כ בין 3 ל 4 יציאות ביום, לפני כחצי שנה סבלתי מטחור חיצוני(פעם ראשונה בחיי) וטופלתי ומאז הכל היה תקין. אגב, הדימום אינו מלווה בשום כאב כרגע. יש מצב שזה בגלל ניגוב "אגרסיבי" מנייר טואלט?

שרון שלום, דימום כפי שאתה מתאר יכול לנבוע מטחורים פנימיים מעט מגורים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם ימשך לעיתים קרובות, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום , ביתי בת ה 6 סובלת כרונית מבעיית תולעים אחת לשבוע היא מתעוררת בלילה בצרחות שמשהו מציק לה , ברוב המקרים לאחר בדיקה אנחנו מוציאים לה אותם,אך הם חוזרות בפרט לאחר ימי הולדת שכמות הסוכר עולה . בבית אנו שומרים על גזירת ציפורניים ושטיפת ידיים אך אין לי שליטה על מה שקורה בגן עכב התדירות הגבוהה אני חוששת להביא לה וורמוקס כל פעם אחיה לעומת זאת לא נדבקים אשמח לפתרון ,האם יש מחלת תולעים כרונית ? האם יש טיפול אחר יעיל ? תודה רבה

מנסיון על עצמי, אמנם אני כבר לא ילד, קראתי שהתולעים יוצאים בלילה להטיל ביצים מחוץ לפי הטבעת, ממש בכניסה. מרחתי כל ערב מישחה בייבי פסטה בכניסה לפי הטבעת. התולעים נעלמו, כי אין להם מקום להטיל ביצים, אז הם לא מתרבים. אפשר לנסות. לא יכול להזיק. לי זה עוזר במקום ליטול וורמוקס. הקלה משמעותית. צריך סבלנות. בהצלחה.

זה בעיה ישנה אבל עכשיו לא יורדת ממני. הפרוקטולוג נתן לי למרוח Esracain כול פעם שיש צריבה. יש לציין שאין טחורים עברתי אולטרסאונד רקטלי הכול בסדר. זה קשור למערכת העצבים בעצם הזנב תודה.

פרדי שלום,גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

בתשובתך אתה מתייחס לגרד ואצלי זה צריבה. תודה

שלום רב פרופסור, הנני כחודש לאחר לידה (במידה ורלוונטי, ילדתי בשבוע 41, לידה רגילה תקינה אך עובר גדול יחסית 4.300 עם אפידורל). למעשה מתום הלידה אני סובלת מעצירות קשה ומטופלת מזה כמה ימים בסירופ עם סיבים שאמור (ואכן מצליח מעט) לרכך את היציאות. בביקור אצל פרוקטולוג השבוע קיבלתי משחה לפיסןרה ואני מטופלת בה מזה יומיים. השאלה שלי היא לגבי הלחץ העז והכאב בשלפוחית השתן והאם יכול להיות קשור להנ"ל. תרבית ושתן כללית תקינות לחלוטין, יחד עם זאת החל מלפני שבוע וקצת מאז שהעצירות החריפה ממשית בכל פעם שאני עומדת בפרט לאחר יציאה יש לי לחץ גדול על שלפוחית השתן מכאיב ממש ואני חשה צורך לגשת לשרותים, בכל פעם שאני נעמדת גם לרגע. מתן השתן אינו שורף כלל רק לא תמיד יש שתן לתת - פשוט בעמידה יש תחושה שכן. עוד לסיום, בזמן יציאה אני מרגישה שהשלפוחית מצליחה להתרוקן עוד מה שלא קורה בהטלת שתן רגילה (כל לפחות נדמה לי). האם ישנו קשר בין הדברים? מה עלי לעשות והיכן להתייעץ? האם יכול להיות קשר לרצפת האגן שאולי נפגעה בעקבות העבור הגדול הולידה? תודה רבה

מיה שלום, מערכת הרקטום ופי הטבעת ומערכת השתן עוברות שתיהן דרך רצפת האגן, ולכן לעיתים בעיות או פגיעות שונות יכולות להשפיע על 2 מערכות אלו. מבחינת הסבל מדרכי השתן, מומלץ לפנות לאורוגניקולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

עברתי ניתוח כריתת טחורים לפני כמה חודשים (היו לי טחורים דרגה 4). לאחר הניתוח הייתה הקלה משמעותית, אולם לאחרונה אני שוב חש תחושה מטרידה שהרקטום מכווץ כל הזמן, מטריד ו'משגע' אותי. לא יצאו לי טחורים חדשים וגם אין פיסורה. מה יכולה להיות הסיבה?

ההרגשה היא של כיווץ תמידי

שלום. בשנתיים האחרונות שמתי לב שיש לי עור רפוי בולט בפי הטבעת אינני יודע מזה ומה הגורם לדבר. חוץ מלנגב עם מגבונים את הישבן לאחר "יציאה" מעולם לא היה דבר שהתקרב לפי הטבעת (אולי מדחום כשהייתי קטן). בנוסף אני סובל פעם ב4-5 חודשים מכאבי בטן לא מובנים דבר שגורם לי להישאר בבית כל היום! ,פעם בחודש יש לי צואה עם דם,ופעם בשבוע כשאני מנגב אני רואה דם. בנוסף יוצא מישבני ריח לא נעים דבר שלא היה לפני! אני מוריד את התחתונים וכבר אפשר להרגיש בריח.. דבר לא נעים בהחלט. אני חייב לציין שאני חי חיי בריאות מזה שנים. עושה ספורט,אוכל בריא מאוד,משלב לימונדה לכל ארוחה כדי לעזור לקיבה לעכל את האוכל (ואכן אני רואה תוצאות במיוחד כי יש לי בעיית גזים). מתקלח במים חמים וכ'ו.. מה אפשר לעשות חוץ מללכת לרופא ? תודה!

צביקה שלום, "עור רפוי בפי הטבעת" יכול לייצג קפלי עור, שהם ממצא מאד שכיח באוכלוסיה הבוגרת, ולרוב אינו גורם לכל בעיות. לגבי שאר הבעיות שציינת, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שכחתי לציין שאני בן 23...

מותרת לשימוש?

נטע שלום, בטיחות השימוש במשחת ניפדיפין בעת ההריון לא נבדקה. תאורטית היא בטוחה לשימוש שכן ספיגת התרופה למחזור הדם נמוכה ביותר, והתרופה ניפדיפין עצמה היא תרופה ותיקה המשמשת גם לטיפול בבעיות רפואיות אחרות (במתן בכדורים דרך הפה) ולא ידועה כתרופה בעייתית בהריון. לעיתים אף היו מטפלים בתרופה זו בסוף הריון על מנת לעצור צירים מוקדמים.