פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום, 1.למה שיטת דופלר לא מתאימה לדרגה 4? 2.בבדיקה אנוסקופית אובחנו אצלי 3 טחורים פנימיים לא גדולים וחיצוני אחד גדול ,הטחורים צנוחים, רציתי לדעת אם ניתן לחלק את הטיפול ל-2,לנסות דופלר על טחורים פנימיים ולחצוני כריתה. 3.אחרי שהפנימיים מצטמקים בדופלר, צריך להיסרם בכל זאת? 4. לאחר ניתוח כריתה במידה ויש דימום מאסיבי מה עושים עד שמגיעים למיון בבי"ח? 5. מה עליי לאכול כדיי שהיציאה לאחר הניתוח תיהיה נוזלית, בנוסף לשמן פראפין שהוא מחליק את הצואה, תה טיבטי יגרום ליציאה מימית? יציאה מימית מקלה על הכאב?

שלום רב, ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, ןלמרות שלא כל סוג טיפול מתאים לכל אחד, לעיתים קרובות ישנם מטופלים שישנה יותר מפעולה אחת שמתאימה להם, ואז ומטופל/ת ביחד עם הכירורג/ית המטפל/ת צריכים לבחור ביחד את הפעולה שמעוניינים לבצע. כעיקרון, ניתן לומר שככל שהפעולה "אגרסיבית" יותר, הסיכוי הסטטיסטי שתוצאה טובה תישמר לאורך זמן רב יותר, אך תקופת ההחלמה הראשונית ארוכה וקשה יותר. שיעור הסיבוכים קטן בכל אחת מהשיטות, אולם הוא כנארה קטן יותר בשיטות הפחות אגרסיביות. ניתו לבצע HAL DOPPLER גם לטחורים דרגה רביעית בתנאי במדובר בטחורים פנימיים ללא רכיב חיצוני ניכר, אולם יש לקחת בחשבון שבטחורים בדרגה כזו הסיכוי הסטטיסטי להצלחה ארוכת טווח בינוני. אם הטחורים מצטמקים במידה מספקת (מבחינת איכות חייך) אז אין צורך לבצע כל פעולה כירורגית נוספת. לא כל כך מקובל לשלב דופלר לחלק מהטחורים עם כריתה של חלקם, מאחר שכריתה של אפילו קבוצת טחורים אחת "דנה" את המטופל/ת לתקופת החלמה לא קלה, ואם כבר עוברים תקופת החלמה כזו, הגיוני כבר לטפל בדרך זו, שהיא היעילה ביותר, בכל הטחורים. לאחר הניתוח חשוב להקפיד שהיציאות יהיו רכות כמו ספוג, אך לא נוזליות. לשם כך מומלץ להקפיד על כלכלה עשירה בסיבים, ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להשתמש בתוסף סיבים מסחרי שניתן לרכוש בבתי המרקחת ללא מרשם. דימום מאסיבי הוא סיבוך לא שכיח, אך יכול לקרות. אם מופיע דימום כזה, מומלץ לשים תחבושת ללחץ מקומי, ולפנות למיון. ליגשור והרמוניק סקלפל הם סוגי מכשירי אנרגיה שמשמשים לכריתה מלאה של הטחורים, ועיקר יתרונם הם נוחות השימוש בהם עבור המנתח. יש מספר מחקרים שטוענים שזה קצת פחות כואב מכריתה בסוגי מכשירי האנרגיה האחרים, אולם בכל מקרה זה עדיין בסקלה של ניתוחי כריתה מלאה. לגבי שיטתו של פרופ' ארגוב, איני מתמצא בה מספיק, אולם נדמה לי שגם היא סוג של כריתה מלאה. שיטת HAL כנראה כרוכה בשיעור הסיבוכים הנמוך ביותר, אולם כאמור ה"תשלום" הוא בשיעור ההצלחה לטווח ארוך. אגב, החודש הבא עומד להגיע לארץ מכשיר חדש בו יש שילוב בין אבחון מיקום עורקי הטחורים כמו ב HAL עם צריבה בלייזר. מדובר בפעולה חדשה, שמבוצעת כיום רק בגרמניה ובאיטליה, וגם אנו בתל השומר נשתתף בהתנסות בה בארץ. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. חג שמח

שלום ד"ר, אני בת 50 עברתי שני ניתוחי פיסורה אחד בהרדמה כללית ואחד בהרחבה, לפני כ-7 שנים אובחן אצלי סדק נוסף ובטיפול מיידי של ניפידיפין החלמתי,נכון לעכשיו נוצר סדק נוסף (כולם באותו מקום) כבר חודש ימים אני מטופלת במשחה הנ"ל ויש שיפור בעיקר ביציאות (פחות כואב) אבל בצד הסדק יש לי צריבה ובעירה בצורה בלתי נסבלת, עלי לציין כי אני שוטפת את המקום עם זרם מים במצב ישיבה ומשתמשת בסבון סופטקר,במהלך היום במגבונים לחים. מה הסיבה לצריבה החריפה? אני גם שותה פגלקס פעם ביום. (הצריבה רק בד שמאל של הסדק). תודה מראש על תשובתך.

אורנית שלום, פיסורה יכולה להתבטא בצורות שונות, וכאב בעת יציאה כמו גם צריבה ניכרת באיזור פי הטבעת הן בהחלט צורות ביטוי שכיחות של פיסורה. בכל מקרה, אם טרם נבדקת בהתקף זה אצל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג , מומצץ להבדק על מנת לאשש את האבחנה. הטיפול בפיסורה יכול לכלול קשת של טיפולים, החל מטיפול שמרני (שנשמע לי שאת מקבלת כראוי, יש להקפיד למרוח ניפדיפין 4 פעמים ביום ללא קשר לזמן הכאב או היציאה, ולרכך יציאות), וכלה בטיפול ניתוחי, כמוהו כבר עברת. אפשרות נוספת היא לנסות להזריק בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי, אך יש לציין שמדובר בטיפול עם עלות לא מבוטלת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. חג שמח

שלום דוקטור.בשבוע שעבר ביקרתי אצל פרוקטולוג ידוע שאבחן זיהום סביב פי הטבעת (מלמל משהו על פסוריאזיס).קבלתי משחה מסוג "טבע קוטן".הגירוי סביב פי הטבעת כמעט ונעלם אך הגרד בפי הטבעת עצמו ובתוכו בלתי נסבל.אנא חוו"ד.תודה.

טל שלום, מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אין בתאור שסיפקת די בכדי לתת חוו"ד מלומדה. אם אין שיפור בתוך טווח טיפול סביר של שבועיים שלשה, כדאי לפנות לבדיקה חוזרת. חג שמח.

אבי סובל מcopd כמספר שנים, אך היה עושה פסורט מספר פעמים בשבוע, ומתפקד כרגיל. בחצי השנה האחרונה התחיל להרגיש בקשיי נשימה. בעקבות בירורים התגלתה אצלו אנמיה? מספר חודשים הוא חסר כוחות, עייף, סובל מקשיי נשימה. ונזקז בהמלצת הרופאים לחמצן ברוב שעות היום . פנו לברר מדוע יש לו ערכי ברזל נמוכים בחשד שמכך נגרמת התשישות. הוא הופנה לקולונסקיפה שלפניה נדרש לעשות מספר בדיקות דם. התוצאות הרלוונטיות היו : Iron -30 Ferritin - 19.0 rbc- 4.15 HB- 9.6 hct- 33/9 plt-479 mch-23.2 mchc- 28.5 rdw-20.0 hypo%- 46.1 lym%- 13.2 c-reactive protein- 2.75 ממש אודה עם מישהו יוכל להסביר לי את המשמעות של תוצאות אלה. בנתיים, ה"טיפול" אשר סופק ע"י רופא המשפחה הוא הוראה על הפסקת פעילות מוחלטת .

נופר שלום, אביך אכן סובל מאנמיה, ואחת מהסיבות האפשריות לכך היא דמם מדרכי העיכול. COPD כשלעצמו לרוב אינו גורם לאנמיה. לכן מומלץ לבצע קולונוסקופיה, ואם זו תהיה תקינה, לבצע גם גסטרוסקופיה. חג שמח.

שלום, אני בשבוע 18 להריוני הראשון.אני סובלת מכאבים בפי הטבעת אך חייבת לציין שלא סובלת מעצירות משקלי 57 קילו גובהי 1.60 עליתי רק 2 קילו בנתיים אך אני סובלת מכאבים נוראים עד חוסר תפקוד הרופאת משפחה שלי אמרה לי שבגלל שאני בהריון אין לי טעם לפנות לפרוקטולוג כיוון שאינו יכול לגעת בי .האם זה אכן כך? אם כן מה הפתרון???אני משותקת מכאב אוכלת הרבה פירות וירקותת עושה יוגה ומורחת קרם שנקרא "פרוקטו-קרם פורטה (המליצו לי עליו בבית מרקחת)מה עוד ניתן לעשות אני נואשת תודה

שלום רב, לצערי תשובת רופאת המשפחה שלך אינה נכונה ובוודאי שאנו בודקים גם נשים בהריון. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. חג שמח.

שלום רב , מזה כשלושה חודשים אני סובלת מטחורים.( לדעתי ..) כל ניסיונות הטיםול המוכרות לא הקלו על המצב. ברור לי כי אני צריכה לגשת להתייעץ עם רופא , השאלההיא האם להתחיל אצל רופא המשפחה או שיש צורך לתאם תור אצל כירורג? תודה וחג שמח

קרן שלום, להערכתי כדאי לפנות למומחה בתחום, במקרה זה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

*אבקש הסבר לממצא שקיבל גיסי: COLONIC BIOPSIES FRAGMENTS OF ULCERATED WELL TO MODERATELY DIFFERETIATED ADENOCARCINOMA *האם מדובר בגידול ממאיר? תודה.

כן. Adenocarcinoma זה לטינית לסרטן ממאיר השכיח ביותר במעי הגס.

ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הממצא הוא אכן גידול ממאיר, שהוא למעשה סרטן המעי הגס. חשוב לציין כי כיום ניתן בטיפול נכון להביא לריפוי מלא של סרטן המעי הגס באחוז ניכר מהמקרים, ולכן אין מקום להתפס ליאוש, אלא להתגייס לפעולה ולטיפול נכון. מאחר שחלק עיקרי בטיפול הגדול מסוג זה הוא ניתוח להסרתו, מומלץ לפנות בהקדם לכירורג קולורקטאלי ליעוץ והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סרטן המעי הגס: סרטן המעי הגס הוא אחד הגידולים הממאירים השכיחים בחברה המערבית. מעריכים כי אחד מכל 20 אנשים בקירוב יחלה בסרטן זה. סיכויי הריפוי של סרטן המעי הגס עומדים ביחס ישר לשלב המחלה בעת גילויה, ולכן ישנה חשיבות רבה לגילוי מוקדם של מחלה זו. מהם גורמי הסיכון העיקריים? • גיל. למרות שסרטן מעי הגס יכול להופיע בכל גיל, השכיחות הולכת ועולה עם הגיל, ורוב המקרים מתגלים באנשים מעל גיל 50. • מקרים של סרטן המעי הגס במשפחה. ישנם מספר מצבים גנטיים בהם יש נטיה מוגברת ליצירת גידולים של המעי הגס באותה משפחה. אולם גם במצבים בהם לא נמצא פגם גנטי ברור. עצם קיום בן משפחה מדרגה ראשונה או שניה עם סרטן המעי הגס מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן זה. • מחלות מעי דלקתיות כרוניות, כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן. • מחלות ממאירות אחרות כגון סרטן הרחם, סרטן השחלה, סרטן הקיבה וסרטן השד יכולות להיות קשורות לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי הגס באותו אדם. כיצד זה מתחיל? רוב גידולי המעי הגס מתחילים כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי מעי היוצרים גידול שפיר הנקרא פוליפ. הפוליפים יכולים לגדול בהדרגה במשך שנים, עד שבשלב מסויים מתחולל בהם שינוי ומופיע בהם סרטן. הבנת תהליך זה חשובה מפני שנראה שבמקרים רבים טיפול בפוליפים בעודם שפירים יכול למנוע התפתחות סרטן המעי הגס. מהם הסימפטומים גידולים רבים במעי הגס, בין אם הם שפירים או ממאירים, אינם גורמים לכל סימפטומים עד שהם מגיעים לגודל נכבד ולשלב מתקדם. כאשר כן מופיעים סימפטומים, שכיח שהם מתבטאים ב: • דימום דרך פי הטבעת. במקרים רבים דימומים אלו מיוחסים לבעיות אחרות כגון טחורים, דבר הגורם לאיחור באבחנה. דמום דרך פי הטבעת באדם בגיל בו שכיחים גידולי מעי, או עם גורמי סיכון כלשהם, מחייב בדיקה של המעי, גם אם יש טחורים או סיבה אחרת לדימום. • אנמיה. כל חסר דם לא מוסבר מחייב בדיקה של מערכת העיכול. • שינוי בהרגלי היציאות, עם עצירות מתגברת או שלשולים חדשים. • כאב וירידה במשקל יכולים להצביע על גידול בשלב מתקדם יותר. האם ניתן להפחית את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס? מאחר שחלק גדול מהגידולים הממאירים של המעי הגס מתחילים כפוליפים שפירים, טיפול מוקדם בפוליפים אלו יכול להוריד את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. הבעיה היא שלרוב פוליפים אלו לא נותנים כל סימפטומים או סימנים. לכן מומלץ לאוכלוסיה בגיל המתאים, או עם גורמי סיכון, לעבור בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס גם ללא כל סימפטומים. ישנן מספר דרכי בדיקה אפשריות ואין כיום הסכמה מוחלטת לגבי דרך הבדיקה הנחוצה. האגודה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה (כמו גם אגודות אמריקאיות ואירופאיות) ממליצות על קולונוסקופיה כבדיקה היעילה לגילוי מוקדם ולטיפול בפוליפים. נראה כי לאנשים ללא גורמי סיכון נוספים רצוי לבצע את הבדיקה הראשונה בגיל 50, ולאנשים להם גורמי סיכון אחרים מומלץ להתייעץ עם רופא הבקיא בתחום זה. אם הבדיקה תקינה לחלוטין, כדאי לחזור עליה במרווחים של 5 עד 10 שנים. לאחרונה נכנסת בדיקת הקולונוסקופיה הוירטואלית כבדיקה שיכולה לשמש לגילוי מוקדם של פוליפים וגידולים של המעי, כאשר נצפים גידולים אלו, יש לבצע קולונוסקופיה לצורך הטיפול בהם. כיצד מטופל סרטן המעי הגס? ברוב המקרים מטופל סרטן המעי הגס על ידי ניתוח לכריתתו. בניתוח נכרת לרוב כל מקטע המעי המכיל את הגידול, ביחד עם איזור בלוטות הלימפה המנקזות את אותו מקטע מעי. בלוטות לימפה אלו הן התחנות הראשונות אליהן נוטה גידול ממאיר כזה להתפשט, ובדיקה פתולוגית שלהן יכולות להצביע על נטייתו של הגידול להתפשט ולשלוח גרורות ובכך לכוון את המשך הטיפול, כגול טיפול כמוטרפי לאחר הניתוח. בסיום הניתוח מחברים לרוב את קצות המעי לפני ואחרי איזור הכריתה ביחד, בכדי לאפשר תפקוד מעי רגיל. כאשר מתגלה סרטן של הרקטום, שהוא החלק הסופי של המעי הגס, המתחבר אל פי הטבעת, ישנם מספר שיקולים נוספים, כגון המיקום המדויק של הגידול ומידת חדירתו לדופן הרקטום, הקובעים את דרך הטיפול המיטבית. בגידולים מסוימים מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכמוטרפי לפני הניתוח. במקרים אחרים, ניתן לכרות את הגידול דרך פי הטבעת. בגידולים גדולים הסמוכים למנגנון השרירים של פי הטבעת, יש לפעמים צורך לכרות את פי הטבעת כולו, לסגור את איזור פי הטבעת, וליצור פתח קבוע בדופן הבטן, הנקרא סטומה, להסדרת היציאות. אולם בטכניקות הכירורגיות המבוצעות כיום על יד הכירורגים המתמחים בתחום זה, שעור המקרים בהם נזקקים לאמצעי זה נמוך. לאחר הניתוח האיזור שנכרת נשלח לבדיקה פתולוגית, על מנת לקבוע את דרגת התקדמות הגידול (stage) ומאפיינים פתולוגיים אחרים. מאפיינים אלו מצביעים על הסיכון הסטטיסטי לחזרה של הגידול ולכן עוזרים בהכוונת הטיפול והמעקב לאחר הניתוח. האם דרוש מעקב לאחר הניתוח? בתקופה הראשונה לאחר הניתוח, מתבצע מעקב כירורגי שגרתי, לוודא החלמה מלאה. ברוב המקומות בעולם נהוג כי חולים שעברו כריתה של גידול של המעי הגס זקוקים למעקב ארוך טווח, על מנת לנסות ולגלות חזרה של גידול, אם תופיע, בשלב בו ניתן לטפל בכך. אין כיום פרוטוקול מעקב אחיד המקובל בכל העולם, אולם המעקב כולל בד"כ בדיקות רופא, בדיקות דם, בדיקות הדמיה (CT או אולטסאונד) וקולונוסקופיה מדי תקופה. אם מופיעה חזרה של הגידול, היא מתרחשת לרוב במשך השנתיים הראשונות לאחר הניתוח, ולכן בתקופה זו המעקב תכוף יותר. נדיר כי גידול חוזר לאחר יותר מ5- שנים ולכן יש הנוטים להפסיק את המעקב לאחר פרק זמן זה. מהו הסיכוי להחלים מסרטן המעי הגס? סרטן המעי הגס הוא גידול ממאיר, וישנם מקרים בהם הגידול חוזר או מתפשט במידה כזו שאינו ניתן לריפוי. אולם כאשר הגידול נכרת בשלביו הראשונים, שעור הריפוי המלא הוא גבוה מאד. גם כאשר הגידול מתגלה בשלבים מאוחרים יותר, שילוב של טכניקות כירורגיות וטיפולים משלימים כגון כמוטרפיה או קרינה יכולים להביא לריפוי באחוזים לא מבוטלים, ולשפר מאד את איכות החיים באחרים.

שלום , לאחר ביקור אצל פרוקטולוג בעקבות גילוי של בליטה באיזור פי הטבעת ( הבליטה הופיעה לפני כ 9 ימים), אובחן לי Thrombosed External Hemorrhoids עם בליטה בגודל 3 ס"מ. הומלץ לי על משחה + נרות + שמן פרפין + אמבטיה. לאחר קריאה באינטרנט, גיליתי שתופעה זו אמורה להיות מלווה בכאב רב.לי לעומת זאת, אין כאבים בכלל, לא בישיבה, לא בריצה ולא בזמן יציאה (הצואה רגילה - רכה). 1. האם מדובר על אבחנה לא מדויקת או שיש מצבים כאלו (ללא כאב בכלל)? 2. האם הטחור החיצוני משמעו שיש גם טחורים פנימיים? 3. תוך כמה זמן זה אמור להעלם (כבר 9 ימים מאז שזה צץ ועדיין ללא שינוי מהותי) 4. בגלל שלא כואב לי, האם אפשר לרוץ? או לרכב? האם יש מגבלה של ספורט? 5. הבליטה היא בצבע רגיל של העור - אולי מעט לבנה יותר. באינטרנט ראיתי תמונות של בליטות בצבע סגול . האם מדובר על סוג שונה של בליטות? תודה רבה על העזרה. אלון

הסתכלתי שוב על הבליטה הפעם באור יום (ולא בתאורה בלילה) וזה נראה יותר כמו ענב סגלגל. אך הצבע בהיר יחסית (דומה מאוד לצבע העור, אולי כהה מעט יותר). האם האבחנה יכולה להיות אחרת ממה שצוין? תודה וחג שמח

אלון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. נכון שטחורים חיצוניים עם קריש דם מתאפיינים לרוב בכאב עז. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, ואני נאלץ לסמוך על האבחנה של מי שבדק אותך. לא כל המטופלים בדיוק אותו הדבר, ולעיתים יכולים להיות גם טחורים חיצוניים שפחות מתבטאים בכאב או בצבע כזה או אחר. קריש דם בטחורים לרוב נספג בהדרגה בטווח של כשבועים, אבל גם בזאת לא כולם אותו דבר, ולעיתים זה יכול להיות קצת פחות או קצת יותר. אם אין שיפור בטווח הזמן שצויין, מומלץ לפנות לבדיקה חוזרת.

תודה על התגובה. שאלה נוספת: לאחר מספר ימים של שימוש בפרפין+נרות ראיתי כתמים צהבהבים נלווים לצואה (נראה כמו רוק אבל בצבע צהוב - לא בצואה עצמה אלא "כתוסף".) האם הדבר טבעי? לא שינתי תזונה והענין לא מלווה בכאב או בתופעה אחרת. תודה מראש וחג שמח

שלום ד"ר זמורה אני לאחר ניתוח פרפורציה של המעי הדק + הוצאת סטומה,כריתה של 30 ס"מ. 1.70 מהטרייץ, עוד 0.8 מטר עד ICV.. לאחר שבועיים טובים החל שלשול מהסטומה שלא מפסיק למרות שמדדי הדלקת בבדיקות הדם נראים תקינים. יש מעט תחושת אי נוחות בבטן ולכן אני שוקל לעבור למודולן. כמובן שאני בקשר עם הגסטרואנטרולוג הקבוע שלי. שאלותי: א. מה הן האפשרויות לטיפול במקרה של שלשול מתמשך מהסטומה? אני על 8 כדורי אימודיום ביום כרגע. האם זה בהכרח תוצר של פעילות דלתקתית של המחלה או שאפשר שהגורם הוא אחר? ב. מה המינון היומי המומלץ למודולן כתזונה מלאה? תודה, אמיר

אמיר שלום, ישנן סיבות רבות לשילשול מרובה מהסטומה, והסיכוי שמדובר בפעילות של מחלת קרוהן להערכתי נמוך. רוב הסיכויים שהיציאות המרובות נובעות ממיקום הסטומה יחסית גבוה במעי. חשוב למדוד את הכמות המופרשת מהסטומה ולהקפיד על החזר נוזלים מספק. לגבי מעבר לכלכלה נוזלית, במקרה שהיציאות נוזליות בשל מיקום הסטומה ולא בשל מחלה פעילה, לא בטוח שמודולן היא הבחירה הטובה ביותר. יתכן שעדיף לנסות כלכלה מפורקת יותר. אנא היוועץ בגסטרואנטרולוג המטפל. חג שמח.

בהמשך לשאלתי קודם רצתי לדעת אם אחרי ניתוח כזה של כריתת סינוס פילונדלי זה יכול בעתיד לחזור שוב ואם כן איך יש דרך להימנע מזה. תודה.

עדן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ישנן שיטות שונות לתיקון ניתוחי של סינוס פילונידאלי, ולכל אחת מהן שיעורי הצלחה שונים, אבל בעקרון אם המהלך תקין כחודש וחצי לאחר הניתוח, יש סיכוי גבוה (מעל 95%) שהסינוס ירפא ולא יחזור. תהליך הריפוי כולל יצירת צלקת, שניתן לחוש אותה (כגון אי נוחות מקומית, גרד וכד,), למשך מספר חודשים עם שיפור הדרגתי. לרוב לאחר כחצי שנה הצלקת כבר אינה מורגשת. חג שמח.

שלום, שמתי לב לתפיחה חיצונית צמודה לפי הטבעת אשר גדלה בעת צורך ביציאה ו/או בעקבות יציאה ואח"כ חוזרת לגודל קטן יותר אך נמצאת. כנראה שזה סוג של טחור חיצוני, אך אינו כואב ואינו מגרד. האם כדאי לעשות משהו כטיפול מונע לפני שתיווצר בעיה אם בכלל כתוצאה ממנו ? האם יש משהו פשוט שניתן לעשות ללא טיפול רפואי של ממש, משהו שעשוי להעלים את הטחור מעצמו ? תודה רבה,

אליעד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הממצא אותו אתה מתאר יכול להיות טחור חיצוני או טחור פנימי צנוח, למרות שאין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן מידת ה"אגרסיביות " בטיפול תלויה במידה רבה במידת הסבל שלך. אם אינך סובל באופן ניכר (וזה נשמע כך), אין צורך בטיפול מיוחד. מניעת סבל עתידי מטחורים תלוי בעיקר בהרגלי חיים, כולל המנעות מעצירות ממאמץ ניכר וישיבה ממושכת בשירותים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. חג שמח

שלום, אני בן 62 בבדיקה אצל פרוקטולוג אובחן כי יש לי טחורים פנימיים בגודל בינוני לכל ההיקף ויש צורך בניתוח. שאלתי מה השיטה המומלצת. תודה דני

דני שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים פנימיים, ולכל טיפול יתרונותיו וחסרונותיו. כעקרון, ככל שהטיפול "אגרסיבי" יותר, תקופת ההחלמה ממנו יותר קשה, והתוצאה לטווח ארוך יותר טובה. שיעור הסיבוכים נמוך בכל אחת משיטות אלו. בחירת שיטת הטיפול הניתוחי המתאימה לך ספציפית תלויה במידת הסבל שהטחורים גורמים לך, ברצונך (לאחר שקיבלת מידע על הטיפולים המתאימים לך), ובממצאי בדיקתך (איני יכול לומר על סמך התאור שציינת בלבד וללא בדיקה איזה טיפול יכול להתאים לך ואיזה לא). מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג המיומן במגוון שיטות הטיפול לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום דר' זמורה נפגשתי איתך בביה"ח לפני כשבועיים כאשר החלו אצלי הפרעות בהתרקונות מיד לאחר בדיקה אנוסקופית שעברתי לזיהוי טחורים פנימיים,שלחתי אותי לבדיקת מנומטריה ואני הצעתי גם בדיקת us פרינאלי ואז שלחתי אותי לשניהם,העניין הוא שאני קצת חושש מבדיקת המנומטריה כי היא קצת פולשנית יותר מבדיקת הus פרינאלי ולכן אני מעדיף לעבור רק את האולטרא סאונד לבינתיים מה גם מבצע אותה רופא מומחה,רציתי להתעייץ איתך האם צעד זה נכון בכך שבדיקת האולטראסאונד תביא לנו קרוב לוודאי את רוב התוצאות והמסקנות הרצויות לבירור הבעיה שלי,לא שהמנומטריה מיותרת אבל כמו שציינת לך אני קצת חושש ממנה האם לעת עתה לעשות את הus ואז לבוא עם התוצאות אליך ולהתקדם או שאתה חושב שבדיקה זו איננה מספיקה לבירור הבעיה שלי,תודה.

דוד שלום, הבעיה ממנה אתה סובל היא בעיה של איכות חיים ואינה מסוכנת לחים, ולכן אתה יכול להחליט מה אתה מעוניין או לא מעוניין לעשות בכדי לברר ולטפל בבעיה זו. בעיקרון, ככל שנבדוק יותר ונדע יותר, נוכל לכוון את הטיפול יותר נכון, ולכן ההמלצה היא כן לבצע את 2 הבדיקות.

אך לא מדובר בקפל עור מדובר ממש בראש פטריה והיום גילתי עוד ממצא פצפון כן ברור שאני הולכת לרופא שלי מחר, אך חשבתי עד אשר אפגש עימו אתה תצליח להרגיע אותי, בינתיים גיליתי דברים חדשים בעקבות היותי עם אוסטאמות בראש, וצלקת ברשתית אשר בעין, ולאחר ניתוח דסמואיד היום גילתי שיתכן (קראתי המון מאמרים) שאני שוב יתכן תשובה כנראה אקבל מהרופא המנתח שלי את Gardner תיסמונת ולא שאני כל כך חכמה פשוט אני מחברת אחד ועוד אחד מכל מה שאני סובלת וממה שגילו עד כה והיום ירד האסימון. על כן אודה לך,כמובן אם תוכל להרחיב בנושא אשמח ביותר דוקטור המשך לילה טוב ויום טוב ענת

רציתי לציין שהמיקום המדוייק הוא כסנטימטר וחצי מעל החלחולת ולכיוון צד שמאל ממש בטוסיק וגודלו כחצי סנטימטר פחות או יותר הוא גבוה וניראה כפטריה והשני ממש קטנטן אך רואים אותו בברור. אגב כל תשובה שתתן לא תפחיד אותי כי אני אדם חזק מטיבעי, אך אוהבת לדעת הכל מראש, ולכן שואלת המון שאלות ובודקת היטב היטב לפני כל ניתוח, בדיקה וביקורת שגרתית. לכן שוב ושוב רציתי להודות לך. תודה!!!! ענת

ענת שלום, פוליפ הקשור בפוליפוזיס (כולל מחלת גרדנר, הכוללת פוליפוזיס עם אוסטאומות כפי שציינת), לא יכול להווצר מחוץ לרקטום או לחלק העליון של תעלת פי הטבעת. לאחר ניתוח פאוץ יש לרוב בין 0 ל 4 ס"מ של רירית (תלוי בטכניקה בה בוצע הניתוח) של הרקטום התחתון והחלק העליון של תעלת פי הטבעת, אשר יכול לייצר פוליפים, וזקוק למעקב קבוע מדי שנה. כל המקטע שציינתי הוא פנימי לפתח פי הטבעת שאנו רואים או ממששים. אם פולים כזה הופך להיות מאד גדול, תאורטית באופן נדיר קצהו יכול לבצבץ דרך פי טבעת, אולם מקורו לא יכול להיות מחוץ לפי הטבעת.

שלום רב, לאחר יציאה (לא תמיד אך באחוזים גבוהים) סובל מתופעה של הפרשות. היגיינה מקסימלית כולל מקלחת תא פותרת את הבעיה. מה עושים? * שאלה נוספת: האם אתה מקבל לקוחות של קופ"ח מכבי? תודה

שלום רב, מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. לצערי אין בשאלתך די בכדי לאפשר תשובה אחראית ומספקת. אם הדבר פוגע באיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. אם התכוונת לשאול אם אני עובד בקופ"ח מכבי, התשובה היא לא. אנו מקבלים כמובן לקוחות של כל הקופות. אם אתה מתכוון למרפאת תל השומר, צריך להביא התחייבות מהקופה או לשלם לבית החולים על ביקור המרפאה. אם אתה מתכוון למרפאתי הפרטית, איננו עובדים ישירות מול מכבי, ואם מבוטח שלהם נבדק אצלנו, הוא יכול לבדוק עם הקופה איזה החזר מגיע לו. חג שמח.

שלום ד"ר זמורה אני בת 45. אימי חלתה בסרטן מעי גס כשהיתה בת 58. אני יודעת שאני בקבוצת סיכון וצריכה להיבדק.משום מה אני נרתעת מבדיקה זו. מידי פעם יש לי כאבי בטן מתחת לבית החזה וכאבי בטן תחתונה, נבדקתי אצל גיניקולוג והכל בסדר. . רציתי לדעת מה זה אומר, ואם יש בדיקה חלופית לקולונוסקופיה. תודה רבה וכל טוב

דורין שלום, ניתן לבצע בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית, שהיא בעצם בדיקת CT של המעי הגס. הבדיקה מעט פחות פולשנית, ומבוצעת ללא טשטוש, כך שאת האי נעימות הקלה שמלווה אותה מרגישים. יעילות האיבחון דומה. ההכנה לקולונוסקופיה וירטואלית זהה לזו בקולונוסקופיה הרגילה, והיא לדעתי החלק הכי פחות נעים בבדיקה. הבעיה העיקרית היא שאם רואים משהו, צריך לעשות קולונוסקופיה רגילה כדי להבין מה רואים, ומאחר שברוב המקומות לא ניתן לבצע את הקולונוסקופיה הרגילה באותו יום, צריך לפעמים לקחת את ההכנה פעמיים. חג שמח.

שלום דר' יש לי הפרעה בהתרקונות כבר מספר חודשים שמתבטא בהתרקונות לא שלמה וחלקית,אין לי עצירות ויש לי יציאות סדירות,ואובחנתי באניזמוס רציתי לדעת מהם ההשלכות הבריאותיות שנובעות כתוצאה מהתרקונות חלקית,אילו מחלות או תופעות יכולות לקרות לגוף כתוצאה ממצב זה,על סמך ניסיון והסתכלות על מטופלים לאורך שנים?אחרי הכל נשארת בגוף פסולת שלא יוצאת,תודה.

ערן שלום, הבעיה בהפרעות התרוקנות היא הפגיעה שזה גורם לאיכות החיים. בנוסף, קשיי התרוקנות ומאמץ ביציאה לאורך שנים יכול לפגוע באספקטים נוספים של תפקוד רצפת האגן, כולל יכולת השליטה. הפסולת שנשארת אינה בעיה. מומלץ לשקול בכל זאת לפנות לטיפול, הן בכדי לשפר את איכות החיים, והן כדי למנוע בעיות נוספות בעתיד. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול חג שמח

שלום, ילדתי לפני כחודשיים וחודש לפני הלידה הופיעו אצלי טחורים חיצוניים לא מדממים, זה לא כואב אלא מדובר בעניין אסטטי שמפריע. אחרי הלידה בהתחלה המצב החמיר , ועכשיו חודשיים אחרי זה חזר להיות כמו לפני הלידה. האם הטחורים אמורים להעלם בסופו של דבר ותוך כמה זמן ? מה צריך לעשות על מנת לזרז את העניין ? תודה

מאיה שלום, פעמים רבות לאחר שישנם טחורים גדושים, בעיקר אם יש בהם גם רכיב חיצוני גדוש, נשאר קפל עור בפי הטבעת גם לאחר שהגודש חולף. לרוב זה לא מפריע לשום דבר, והדרך העיקרית להיפטר מזה, אם דוקא רוצים, היא לרוב כירורגית. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב דוקטור עברתי לפני כ-5 שנים ניתוח להסרת המעי הגס לאחר שנתגלו אלפי פוליפים (FAP) וכרגע יש לי J פאוץ בכל כ- 3 חודשים מסירים לי פוליפים ממנו תקינים לחלוטין. שאלתי היא, אתמול גיליתי ליד החלחולת כלפי מעלה בחוץ מעין איך אגדיר זאת כמו חתיכת בשר עגולה בגודל של בערך 1 ס"מ אולי מעט פחות שגדלה שם ולא היתה קודם, שאלתי היא, פוליפ יכול לצאת מתחומי הגוף ולגדול מחוץ לחלחולת רחוק ממנה???? תודה על תשובתך וסליחה עם לא הסברתי את עצמי טוב ענת

ענת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הממצא שאת מתארת יכול להשמע חשוד יותר לקפל עור מאשר לפוליפ שצמח תוך מספר חודשים לגודל כזה, אבל לאור ההסטוריה של FAP בהחלט מומלץ לא לקחת שום סיכון ולפנות לרופא המטפל לבדיקה. חג שמח.

ענית בפירוט רב על שאלתי מלבד על בעיית הגירוד.ברגע שהגירוד ייפסק הבעיה כולה תפתר.הגירוד הבלתי נסבל לא נותן סיכוי לפצע להחלים.מה אפשר לעשות???

תשובתי התבססה על ההנחה שאתה אכן סובל מפיסורה. כמובן שללא בדיקה לא ניתן לבצע אבחנה פרטנית. פיסורה אינה תפאפיינת דוקא בגירוד כתלונה עיקרית. ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה נוספת.

שלום. מה הסכנות שיש בהחלפת שקיות לקולוסטומי? מה הנזק שיכול ליהיות אם לא עושים נכון? האם יש סכנה לזיהומים?

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הבעיה העיקרית בהחלפת שקית קולוסטוני היא שאם מחליפים את הבסיס שמודבק על העור לעיתים קרובות מדי העור עלול להפצע, מה שמקשה עוד יותר על הדבקת הבסיס. מומלץ מאד לקבל הדרכה אישית מאחות סטומה.

שלום בת 41 סובלת שנים מבעיות מעיים כגון יציאות מרובות שלשולים נבדקו : צליאק הליקובקטור מעי דק ולפני שנה וחצי גם קולונסקופיה מלאה שהראתה תסנין קל אך לא טופלתי ע"י כדורים,לאחרונה יש החמרה בשלשולים ויש דמומים לפעמים כשיש שלשולים ובניגוב ע"י ניר טואלט,ידוע על טחורים פנימיים שאלתי האם יש מצב רפואי שסרטן יכול להתפתח למרות הקולונסקופיה שעברתי? והאם עלי לעבור שוב קולונסקופיה נוספת כמו כן ברצוני לדעת איזה מרוקן אפשר לבקש חוץ מסופדקס תודה

אביבה שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס שנה וחצי לאחר קולונוסקופיה בה לא היה אפילו פוליפ נמוך מאד. יחד עם זאת, אם היתה דלקת קלה ועכשיו יש שינוי בסמפטומים, יתכן שיש מקום לשקול בדיקה חוזרת בשאלה של החמרת הדלקת. אנא היוועצי בגסטרואנטרולוג.

ד"ר זמורה, קשה לי למצוא את המילים המתאימות כדי לומר לך: ת ו ד ה !! את הניתוח לתיקון פיסטולה בדבק עברתי ביולי 2008, וזה אחרי מסכת עינויים קשה של ארבעה ניתוחים שכללו: פתיחת אבצס, הכנסת סיטון, תיקון פיסטולה, ואחרון חביב: הדבק. תודה על שהיית תמיד שם בשבילי, ידעת להגיד את המילה הנכונה, לא נתת לי להתייאש ולהכנס למרה שחורה, ונתת לי תמיד את ההרגשה שאני הפציינטית היחידה והמועדפת שלך!!! תודה שהחזרת לי את איכות החיים שאליה התגעגעתי כל כך! אולי זה רק עוד מקרה אחד אבל דע שבשבילי זה היה עולם ומלואו! (וזו לא הגזמה, כל מי שסבל אי פעם מפיסטולה יסכים איתי...) שדרכך תצלח תמיד! בברכת חג שמח לך ולכל בני ביתך, יערית

יערית היקרה תודה עבור המילים המרגשות. זה מסוג הדברים שנותנים לנו הרבה כח להמשיך בדרכנו גם בימים קשים. שיהיה חש שמח ובריאות!

שלום אני בת 43 לפני 10 שנים אובחנתי עם קוליטיס במשך כחמש שנים עם רפאסל בבדיקות שעשיתי קולונו לפני חמש שנים ועד היום מעי נקי ללא דלקת לפני כחצי שנה קולונוסקופיה תקינה לאחר כחודש וחצי דמם קל וריר למעשה כבר חצי שנה נבדקתי אצל פרוטולוג והוא אמר שיש טחורים פנימיים לא נתן לי נרות לטחורים לא עזר עברתי על דעת עצמי לנרות רפאסל היתה השפעה עבר וחזר בקשתי לעבור קולונו חוזר לשקט נפשי לפני שבועיים עשיתי בדיקה המעי נקי לכל אורכו ללא סימני דלקת נראו טחורים פנימיים נכון להיום יש לי מעט מאוד דימום בפעילות מעיים ונראה גם ריר לבן בצואה הרופא אומר שלגבי הריר אין מה לדאוג והדמם מהטחורים כרגע ללא טיפול אבקש עצתך ושאלה הריר זה משהו מדאיג? למה קיים ? מעה עליי לעשות תודה

רציתי להוסיף שאני לא מטופלת בשום כדורים שקשורים למחלה שהייתה ברקע קוליטיס תודה

איילה שלום, לפי מה שאת מתארת נשמע לעי שמדובר בדמם קל מלווה בקצת ריר. על פי הבדיקות שתארת אין דלקת קשה (יתכן שעקב הטיפול שנטלת). בהסתייגות שאיני מכיר את כל פרטי המקרה ולא בדקתי אותך, נשמע שמדובר בסימפטומים שאולי מציקים מעט לאיכות החיים, אך לא "משהו מדאיג". לכן עוצמת הטיפול צריכה להיות בפרופורציה לכמה זה מציק לך באיכות החיים. אם הסבל מינימאלי, ניתן להיות בהשגחה של גסטרונטרולוג ללא טיפול נוסף. אם הסבל הסובייקטיבי ניכר, ניתן לפנות לכירורג קולורקטאלי שלאחר בדיקה ובתאום עם הגסטרואנטרולוג המטפל יוכל לדון איתך על אפשרויות טיפול. חג שמח.

היי יש לי שנים כאבי בטן, גזים ,נפיחות לאחרונה כל ההרגשות הוחמרו כאבי בטן לפני יציאה ובכלל הרגשה שכל הזמן יש פעילות בבטן שהיא עובדת כל הזמן עייפות אני בת 34 ואין במשפחה שום מקרים במעי הגס אני מפחדת שיש לי משהו בקיבה מה אתה ממליץ לעשות \תודה

לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה. תחום זה אינו בתחום העיסוק של פורום זה. חג שמח

יש לי קרוהן כבר שנה שמלווה בפיסורה טורדנית, עד לפני כ-3 חודשים לקחתי אימורן שהרגיע לי יחסית את הפיסורה. על דעת עצמי החלטתי להפסיק עם האימורן ולאחר כשבועיים חזרה לה הפיסורה אך בעוצמה חזקה יותר- חוץ מביציאות עצמם כואב לי בפי הטבעת גם כשעתיים לאחר היציאה, כאב שהוא מורגש כחיצוני... א. האם זה אכן תופעות נורמליות בפיסורה? ב. האם הטיפול היעיל ביותר כיום לפיסורה היא משחת הנדיפידין? תודה מראש! אתי

אתי שלום, פיסורה באנשים ללא מחלת קרוהן היא חתך בעור פי הטבעת הנגרם לרוב מיציאה קשה (אפילו אחת), וגורם לכווץ חזק של שריר הסוגר הפנימי. במצבים אלו חשוב לרכך את היציאות, ומשחת ניפדיפין לרוב יעילה בהרפיית שריר הסוגר הפנימי. באנשים עם קרוהן מערכת השיקולים יכולה להיות שונה. ראשית, יש להיות בטוחים שאכן מדובר בפיסורה, ולא באבצס או בפיסטלה, השכיחים בקרוהן. שנית, פיסורות בקרוהן פעמים רבות קשורות בשלשולים מרובים ולא בעצירות, ולכן חשוב להקפיד לטפל במחלת קרוהן, הגורמת לשלשול. שלישית, אם הטיפול השמרני שהוזכר נכשל, מערכת השיקולים באופציות לטיפול ניתוחי שונה באנשים עם או בלי קרוהן. הייתי ממליץ להבדק על ידי מומחה לכירורגיה קולורקטאלית שבתאום הדוק עם הגסטרואנטרולוג שלך יוכל להתוות את הבירור והטיפול. חג שמח.

לד'ר זמורה שלום רב, אני חולת קרוהן מזה כשנתיים. יש לי כ- 4 פיסטולות פתוחות שכל הזמן מפרישות מוגלה. בשבוע האחרון הפיסטולות שלי מפרישות כמויות גדולות של מוגלה נוזלית בלווי דם, כמו כן הפיסוטלות מאוד כואבות לי. מה אתה מציע לי לעשות? תודה מראש.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מחלת קרוהן פריאנאלית היא חלק ממחלת קרוהן, והטיפול הנכון בה מצריך שיתוף פעולה בין הגסטרואנטרולוג המטפל ובין הכירורג המטפל. מבחינת טיפול תרופתי, צריך לוודא שהמחלה מטופלת הצורה הולמת, ומבחינה כירורגית, צריך לוודא שהפיסטולה מנוקזת היטב, ואם יש צורך בניקוז נוסף (למשל על ידי חוטי סיטון), יש לבצע זאת. מעבר לתשובה כללית זו, אין לי אפשרות לתת יעוץ פרטני ואחראי באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. חג שמח.

מזה שנים רבות אני סובל מכאבים ברקטום ביציאות.לפני מספר חודשים ניגשתי לפרוקטולוג מומחה וידוע שאבחן חש לפיסורה קלה ונתן לי משחה מתוצרת סופר פארם ששכחתי את שמה.הייתה רגיעה של כשבועיים שלאחריהם הבעיה חזרה והתעצמה יותר מבעבר.כיום אני סובל כאבי תופת ושריפה ביציאות.כל ביקור בשירותים הופך למיני אינקוויזיציה.המצב בלתי נסבל ואני חושש מאוד מניתוח.אציין כי הבעיה המרכזית הוא גירוד חזק ברקטום שבלתי ניתן להתעלם ממנו מה שגורר גירוד ופציעה חוזרת ונשנית של האזור.אנא עזרתך בדחיפות.תודה רבה.

טל שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בהנחה שהאבחנה של סיפורה נכונה, אז מדובר בבעיה הפוגעת (פעמים רבות קשות) באיכות החיים, אך אינה מסוכנת. לכן, אנחנו כרופאים יכולים להציע לך מה אפשרויות הטיפול ומה אנחנו ממליצים לעשות, אבל אתה צריך לבחור מה אתה מוכן לעשות בשביל לשפר את איכות חייך. הטיפול הבסיסי בפיסורה הוא הקפדה רבה על ריכוך יציאות. בנוסף, מומלץ להשתמש במשחה המרפה שריר כגון ניפדיפין. מומלץ למרוח אותה 4 פעמים ביום (ל 6 שבועות) ללא קשר למתי כואב או מתי יש יציאה. למי שטיפול זה לא עוזר לו ומאד מפחד מניתוח, ניתן להציע הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר, שיכול לעזור בכ 70% ממקרים אלו. ואם כלום לא עוזר, אז המוצא האחרון הוא אכן ניתוח, ואתה צריך להחליט אם אתה מוכן לעבור אותו בשביל לשפר את איכות חייך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. חג שמח

במשך מס' חודשים אני חש כאבים של בטן נפוחה מלווה בדקירות בכל חלל הבטן והחזה. לאחרונה החלו גם כאבי גב בכל עמוד השדרה (לא ממוקדים). מה לעשות? הבנתי שהנפיחויות הן סימן אפשרי לסרטן המעי. סבי נפטר מסרטן זה ואבי חלה לפני מספר שנים בסרטן הכלייה. בשנת 2005 עברתי קולונסקופייה. ללא ממצאים. מה המלצתך בהיבט טיפול?

דוד שלום, איני יודע מה גילך, אולם אם יש לך סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס, יש לך סימפטומים חדשים, ועברו כבר 4 שנים מאז הקולונוסקופיה, יש מקום לבצע קולונוסקופיה חוזרת. מעבר לכך, כדאי לא להזניח ולפנות לבירור רפואי של סיבת תלונותיך.

במשך כשלוש שנים אני סובלת מפיסורה שחוזרת וחוזרת, ונעלמת רק בזכות הטיפול בNefidipine. עם השנים, הייעוצים, והניסיון, (האזור כבר מצולק) גיליתי שהדרך היחידה בשבילי למנוע את חזרת הפיסורה היא שימוש יומיומי ב-Peglax לריכוך יציאות. שאלתי היא - האם שימוש ממושך בפגלקס הוא מסוכן לבריאות ? ניסיתי לעבור למרככים טבעיים יותר, כגון Konsyl אך הם לחלוטין לא עוזרים. רק פגלקס מונע את חזרת הפיסורה, וכל עוד אני משתמשת בו, יש לי שקט ובריאות. במידה ושימוש ממושך בפגלקס הוא לא בריא - מה תוכל להמליץ לי ?

שלום רב, אין מניעה להשתמש בפגלקס זמן ממושך ולמרות שמדובר בחומר סינטטי ולא טבעוני, לא ידוע על נזקים ששימוש בו בכמות מקובלת גורם.

האם שמן זית הוא טוב כמרכך צואה. אם כן כמה לקחת כף? יותר? לפני שינה או בבוקר? אחרי אוכל או לפני?

מבי שלום, שמן זית טוב מאד לבריאות, אולם הוא פחות טוב כמרכך יציאות, מאחר שרובו מספג במעי הדק, ומיעוטו מגיע עם הצואה למעי הגס ולאיזור פי הטבעת. מומלץ לרכך יציאות על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא. אם אתה מעוניין להשתמש דוקא בשמן, ניתן להשתמש בשמן פראפין, שלא נספג כמעט במערכת העיכול.

יש לי תור לפרקטולוג(רופא לטחורים)(מקוה שאייתי זאת נכון). שאלתי -האם אני צריך להיות בצום לפני ביקור אצלו. האם הכנה כלשהיא. כאמור בדיקה ראשונית לגילוי טחורים

מני שלום, אין צורך בצום, והכנה תלויה בדרישות המרפאה אליה הוזמנת. אני לרוב איני נוהג לבקש הכנה כלשהי, אולם יש מרפאות הממליצות על חוקן טרם הבדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום ד"ר זמורה עברתי ניתוח עקב פרפורציה חופשית של המעי הדק. נכרתו לי כ-30 ס"מ והוצאה סטומה. אני אמור לעבור ניתוח סגירה + כריתה של חלקים חולים נוספים עוד כחודש חדשיים. הבעייה היא שכרגע המחלה פעילה. לפני הניתוח קיבלתי רמיקייד (3 פעמים סה"כ) והרגשתי בריא לחלוטין(עד הפרפורציה), מה שלא קרה עם המינון המקסימאלי של הפורינטול. מנסיונך - מה הפתרון המומלץ שיאפשר להחליש המחלה כרגע כדי שאוכל להבריא ולהתחזק ככל האפשר לקראת הניתוח הבא ועם זאת שלא יפגע קשה מדי במערכת החיסון, לה אני זקוק במיטבה כדי שהגוף יוכל להתמודד טוב ככל האפשר עם הניתוח המתקרב? ובניסוח אקדמי יותר - האם ידוע על קשר ברור בין תרופות כגון רמיקייד\פורינטול לסיכויי הצלחה של ניתוח\סיבוכים אחרי ניתוח - (מעבר לעובדה שהן מחלישות את יכולת הגוף להתמודד?) האם יש פתרונות קצרי טווח כלשהם רק עד הניתוח? תודה אופיר

אופיר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. השיקולים שאתה מציין כולם נכונים. מצד אחד, כדאי להגיע לניתוח כשהמחלה רגועה ככל האפשר, והמצב התזונתי טוב ככל האפשר, ומצד שני, כדאי לדכא את המערת החיסון כמה שפחות לקראת הניתוח. מטרות אלו יכולות להיות מנוגדות אחת לשניה, ומציאת שביל הזהב ביניהן מצריכה שיקול דעת ושיתוף פעולה בין הכירורג המנתח והגסטרואנטרולוג המטפל. המידע המצטבר כיום מצביע על כך שכנראה רמיקייד לא פוגע הרבה בבטיחות הניתוח. ולכן אם צריך ניתן להשתמש בו. אם ניתן להגיע לניתוח ללא שימוש בסטרואידים זה עדיף, למרות שלעיתים אין ברירה.

שמתי לב שיוצא לי גוש קטן, כמו גולה בפי הטבעת מדיי פעם, היא לא נוחה, מציקה, כואבת אם נוגעים בה, בכל אופן היא יוצאת לי כל פעם שיש כמה ימים רצופים שבהם אין לי יציאות, ומייד לאחר שיש לי יציאה זה נעלם. האם זה יוצא כתוצאה מלחץ על איזור פי הטבעת? האם אני צריכה ללכת לבדוק?

נועה שלום, סביר שהגולה שאת מתארת היא טחור פנימי או חיצוני, ואינה משהו מסוכן, ולכן כדאי ללכת להבדק אם זה מפריע לך ואת רוצה טיפול. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.

שלום ד"ר, קיבלתי כאבים חזקים ובבדיקה של חירורג היתברר שבעיקבות עצירות נוצר לי טרומפוזה בטחור וקיבלתי וולטרן ונרות אביטרן וכבר שבוע...הכאבים לא פסקו נאמר לי שזה ייספג...מה עלי לעשות על מנת שזה יכנס בחזרה? היות והוא יוצא שוב החוצה,יש לו בליטה כמו ענב בתוך הטחור..

טלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים יש שיפור, שכן טחורים חיצוניים עם קריש דם לרוב משתפרים עצמונית תוך כשבועיים פלוס מינוס. בינתיים מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבית תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. ניתן לבצע אמבטיות במיים נעימים, ולהשתמש במשחות מקומיות להקלה בכאבים. אין אין הקלה תוך כשבועיים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, יש לי טחורים ברמה 4 משולבים צנוחים , מבדיקה אצל פרוקטולוג הומלץ על ניתוח כריתה. 1.איזה ניתוחי כריתה יש היום שלהבדיל מניתוחים בעבר הם קצת יותר קלים? 2. הבנתי שמשתחררים הביתה לאחר יום, איך מתמודדים בבית עם דימומים? 3.איך מתמודדים עם כאבי התופת? הבנתי שיש כאלה שנוטלים משככים שלא עוזרים להם. 4.איך מתמודדים עם יציאות בימים ובשבועות הראשונים, אנשים מתעלפים מרוב כאב למרות המשככים,ולי יש בנוסף לכל פעמיים עד שלוש יציאות ביום איזה פתרון יש למכאובים הללו? 5. איך מתקלחים ומסבנים את איזור הניתוח שהוא כואב ורגיש בימים הראשונים? הבנתי שצריך לעשות אמבטיות מספר פעמים ביום, כדי שלא יהיה זיהום. 6. אני חרדתית ונמצאת בפאניקה, מדוכאת, לא מצליחה להרדם בלילה, כל העינין הזה השתלט עליי, לא פשוט לחשוב שהולכים לחתוך לי באיזור כה רגיש, איזור שאני אמורה להשתמש בו יום יום וקשה לו להחלים ולהגליד בגלל יציאות תכופות. יש אפשרות לקבל תרופות הרגעה לפני הניתוח? 7. איזה הרדמה עדיפה? הרדמה איזורית היא האפידורל? היא ידועה גם כהרדמה שיולדות רבות דיווחו שהגב נפגם להן, בניתוח כריתה זה ניתן באותה הכמות? יש לזה קשר שמנותחים לאחר כריתה אומרים שעצם הזנב נפגם להם בגלל האפידורל? תודה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. 1. כריתת טחורים מבוצעת כבר עשרות שנים, והיא הניתוח היעיל ביותר לטיפול בטחורים. כיום ישנם מכשירי אנרגיה כגון ליגשור והרמוניק סקלפל שניתן להשתמש בהם בניתוח לביצוע הכריתה. יתכן שהשימוש בהם כרוך במעט פחות כאב למטופל, אולם עדיין יש לניתוחים אלו תקופת החלמה ראשונית לא קלה. 2. לכולם יש מעט דימום אחרי הניתוח, והדימום או הטיפול בו לא משתנה בין אם את בבית או בבית החולים. למעשה דימום קל לא דורש טיפול מיוחד. אם יש דימום מאסיבי הגורם לחולשה, סחרחורת וכד' (סיבוך נדיר של ניותוח זה), יש לפנות מיידית לבית החולים. 3. מתמודדים עם כאבי התופת עם משככי כאבים מתאימים, שלרוב כן מקהים את הכאב, והקפדה על ריכוך היציאות. 4. כנ"ל 5. מסבנים בעדינות, אין צורך לסבן או לשפשף בכוח 6. תרופות הרגעה (פרט לאלו הניתנות ביום הניתוח עצמו) עדיף לקבל מרופא העוסק בבריאות הנפש או מרופא המשפחה המכיר אותך. 7. כל אחת משיטות ההרדמה שציינת אפשרית, ומבחינת הכירורג אין זה משנה אם ההרדמה כללית או איזורית. לדעתי אם את צעירה ובריאה וגם חרדתית כדאי לשקול הרדמה כללית.

שלום ד"ר עודד זמורה נותחתי לפני שנתיים, ומאז החלה ירידה עיקבית באונות. ניתוח זה בוצע בהרדמה של חצי גוף , הרדמה מהאגן מטה . באופן עיקבי כמות ועוצמת הזיקפה ירדה באופן דרסטי לאחר הניתוח עד שבקושי יש לי זיקפה . שזה קורה היא חלשה וחולפת מהר . שמתי אף לב שבאופן רצוני אינני יכול אפילו לכווץ את הפין או שק האשכים. רציתי לדעת כיעוץ ראשוני מה דעתך ע"פ הנתונים הנ"ל . אוסיף גם שבמסגרת עבודתי אני יושב שעות ארוכות . האם ההרדמה , הניתוח עצמו הפוגע בכלי דם , הישיבה המרובה , פגיעה עצבית , הגורמים לכך ??? תודה רבה על כל עצה ועזרה יום טוב

שלום רב אין אונות אינה סיבוך מוכר של PPH. תהיה סיבת הבעיה אשר תהיה, מומלץ לפנות לאורולוג המומחה לתחום זה לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום שמי עדן ואני עשיתי לפני שבועיים ניתוח סינוס פילונדלי בעצם הזנב. מאז כשני נמצאת בבית או אפילו שאני מנסה לצאת מהבית לנשום אוויר רק לזמן קצר אני מקבלת סחרחורות, חולשה, בחילות. ואני ממש סובלת. האם זה נורמלי? וכמה זמן זה עוד יכול להימשך? אודה מאוד אם אקבל תשובה.

עדן שלום, התלונות שאת מתארת אינן אופייניות לניתוח זה, ולכן מומלץ לפנות לכירורג המטפל לוודא שהמהלך אכן תקין.

שלום האם ניתן יהיה להוריד הדבקויות בניתוח שאותו אני אמורה לעבור ? אני מאוד חוששת

הדבקויות שיהיו באיזור הניתוח ויפריעו למנתחים יופרדו בניתוח. אין מקום להפריד הדבקויות שאינן מפריעות לניתוח הצפוי.

שלום לפני מספר ימים(3) הרגשתי כאב פנימי במיקום בין פי הטבעת לצינור השתן אחי התיעצות עם רופה המשפחה הלכתי לאורולוג שבבדיקה קלה החליט שזה טחורים פנימים והביא לי למרוח משחה 2 ביום פרקטוצורין למשך 10 ימם ואמר "אם זה לא יעזור לך ל כירוגיה " אז באותו יום הלכתי לרופה כירוגיה שבדק אותי ורשם אבחנה :מצב טוב יש טחורים פנימים ללא דלקת ללא ממצא בבדיקה p\r (לא יודע מה זה ) ערמונית לא מוגדלת בוצע anoscopy תקינה בכל מקרה אחרי הבדיקה אתמול בערב אני מתפטל מכעבים אם הפסקות קצרות אני ישמח לדעה נוספת תודה וכמה זמן זה יקח בנוסף אחרי אמבטיות חמות יש קצת שקת

סמי שלום, מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. PR היא בדיקת אצבע בפי הטבעת. מתיאור בדיקת הכירורג איני יכול לומר מה סיבת הכאב שאתה מתאר. הטחורים שהוא מתאר לא נשמעים ככאלה שאמורים לגרום לכאב עז. פרט לכך, כאמור, קשה לתת אבחנות וירטואליות באינטרנט. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

יש לי גירודים בפי הטבעת כבר כמה חודשים וכל הבדיקות לא הראו ממה זה נגרם. יכול להיות שזה שערה הפוכה? ממה היא נגרמת? איך אוכל לדעת שזה זה? ומה הטיפול והפתרון?

אושרת שלום, "שערה הפוכה" נקראת סינוס פילונידאלי, וסביר שאם היית סובלת ממנה ונבדקת על ידי רופאים מומחים לתחום, הבעיה היתה מאובחנת. יתכן שאת סובלת מבעיה רפואית הנקראת גרד אנאלי, תופעה מוכרת ברפואה, שיש לה סיבות רבות, ופעמים רבות סיבתה אינה ידועה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

בפצע יכול להיות במקומות אחרים הישבן לא רק עצם הזנב?

שלום ד"ר אני בן 37, לאחרונה אני מרגיש במהלך היום הפרשות צואתיות מעטות מפי הטבעת ולעיתים גם עקבות בודדות של דם. הנושא מאוד לא נעים ומפריע בחי היום-יום. האם מדובר בסדק? מהו סדק בפי הטבעת? מהם דרכי הטיפול בסדקים ? תודה

רונן שלום, סדק בפי הטבעת, הנקרא גם פיסורה, מתאפיין בעיקר בכאב עז בפי הטבעת, ותלונה של דליפת נוזל צואתי אינה אפיינית לבעיה זו. מומלץ לנסות לצמצם את כמות הצואה הנוזלית על ידי שימוש יומיומי בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא. אם אין הקלה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, אני בן 64 ומזה כשנה וחצי אני סובל מצריבה בפי הטבעת בזמן ישיבה ממושכת (לפעמים עם תחושת בעירה בישבנים) ובמצב שכיבה שלאחר מכן.בלילות אני בקושי מצליח להרדם על הצד. בבדיקה אצל גסטרולוג מומחה התגלו מספר טחורים קטנים וזניחים בלבד. טופלתי בכדורים נגד פטריה ובמשחות שלא עזרו . (לפני כ- 20 שנה עברתי ניתוח טחורים+פיסורה ). בזמן יציאות אין כאבים או צריבות כלשהן. מכיון שאני סובל גם מבעיות בגב תחתון ( בלט במספר חוליות ועקמת ) הופנתי ע"י הגסטרולוג לצילום עמוד שידרה תחתון.בבדיקת MRI לא היו מימצאים חד משמעותיים ( לחץ מתון על סק העצבים) . כל הענין התחיל כחודש לאחר שעשיתי בדיקת קולונוסקופיה שיגרתית שבו הוציאו לי ציסטה שפירה. יכול להיות שיש קשר נין הדברים? לא יודע כבר למי לפנות.זה משבש לי את כל החיים. אשמח לקבל עזרה.

מרדכי שלום, יתכן שאתה סובל מגרד אנאלי, תופעה מוכרת ברפואה, שיש לה סיבות רבות, ופעמים רבות סיבתה אינה ידועה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

.דר' זמורה שלום, תודה עבור התשובה אך לא נראה לי שהבעיה שלי זה גרד אנאלי מפני שכלל לא מגרד לי.התחושות שיש לי הן תחושות של צריבה ולא של גירוד.ולאחר יציאה דווקה אני מרגיש רגיעה בתוך פי הטבעת.

סובלת מאד מצריבה לא גירוד בעור בפי הטבעת בישיבה פוחת אבל בעמידה והליכה הסבל רב ושום משחה לא עוזרת

מרדכי, מה היתה הבעיה בסופו של דבר?

שלום! אבא שלי עבר ניתוח כריתת טחורים ופיסורה ביום שני לפני שבוע. מאז הוא ממש סובל מכאבים באזור הניתוח והוא לוקח אופטלגין וזריקות וולטרן להרגעה. האם זה דבר טבעי שאחרי שבוע מהניתוח הוא עדיין מרגיש כאבים עזים באזור ומתקשה ללכת, לשבת כמו שצריך?

דיקלה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. איני יודע איזה סוג ניתוח עבר אביך, אולם כריתת טחורים יכולה להיות כרוכה בתקופה קשה של כשבועיים-שלשה. אם אין הקלה לאחר תקופה זו, מומלץ לפנות לכירורג המנתח לבדיקה.

שלום יש לי טחורים בדרגה 4, פנימיים וחצוניים, דימום לעיתים רחוקות.פרוקטולוג המליץ על ניתוח קלאסי, ואני מפחדת מאד. 1. אפשרי לבצע ניתוח- מכלב (סטפלר PPH)? 2. השיטה יותר קלה מהקונבנציונלי? ישנם דימומים רבים בשיטה זו? 3. סקלפל הרמוני וליגשור הם ניתוחים יותר קלים מהניתוח הקונבנציונלי? 4. האם מכלב, סקלפל הרמוניק וליגשור יעילים לאורך זמן כמו הניתוח הקונבנציונלי? 5. כמה זמן לוקח תהליך ההחלמה לגבי כל אחד מהשיטות?

סיוון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הניתוח הקונבנציונאלי הוא ניתוח לכריתת הטחורים, ואת הכריתה ניתן לבצע במספר שיטות תוך שימוש במספר מקורות אנרגיה, כולל ליגשור והרמוניק סקלפל. מכאן שגם ניתוח עם ליגשור והרמוניק סקלפל הם בעצם שיטות שונות של הניתוח הקלאסי לכריתת טחורים. ניתוח זה הוא הניתוח היעיל ביותר לטיפול בטחורים, בעיקר אם יש גם רכיב חיצוני (טחורים חיצוניים) משמעותי. יחד עם זאת, ניתוח זה כרוך בתקופת החלמה די קשה שיכולה לקחת שבועיים-שלשה לאחר הניתוח. למרות שיש מחקרים שטוענים ששימוש בליגשור או בהמוניק מוריד במעט את רמת הכאב, האמת היא שכל כריתת טחורים כואבת, והיתרון העיקרי של שיטות אלו היא נוחיותן הרבה לכירורג המנתח. שימוש באמצעי אנרגיה מתקדמים כגון ליגשור והרמוניק סקלפל יכול להקטין את הדימום תוך הניתוח (שממילא אינו רב), אך אינו משנה את הסיכוי לדימום ניכר אחר הניתוח (שמתרחש בערך באחוז אחד מהמנותחים). PPH, או ניתוח עם מכלב, משתמש בעיקרון שונה, בו לא כותים את הטחורים, אלא "תולים" אותם חזרה למקומם הטבעי בפי הטבעת. הניתוח יעיל בעיקר כשעיקר הטחורים הם פנימיים ואין רכיב נכר של טחורים חיצוניים. מאחר שאין כריתה של הטחורים, ניתוח זה כרוך לרוב בפחות כאב והחלמה יותר מהירה. ניתן לקבוע את התאמתך לניתוח זה בבדיקה של כירורג המיומן בטכניקות השונות. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום ד"ר עודד. אני בת 28 ברצוני לשאול בעבר סבלתי מקונדילומות ברקטום, מאז עברו שנתיים וחצי ללא קונדילומות. אני מאוד חוששת מסרטן בעקבות הוירוס, מה הסיכוי לחלות בעקבות הוירוס? אלף תודות עדי

עדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכוי ללקות בסרטן של איזור פי הטבעת בשל קונדילומות נמוך מאד (וגבוה מעט יותר בחולים מדוכאי חיסון כגון חולי איידס או מושתלי איברים), ואם מתרחש, הוא לרוב מתרחש בנגע קונדילומטוטי, כך שאם אין לכ נגעים כלל, סיכוייך לפתח סרטן מאד מאד מאד קטנים, וסטטיסטית הסיכון לנסוע בכביש כנראה יותר גדול. יחד עם זאת, כדאי להיות במעקב שגרתי כל מספר חודשים לוודא שלא מופיעים נגעים קונדילומטוטיים חדשים.

שלום, לפני כ-3 חודשים עשיתי בדיקות דם+קולונוסקופיה/אנדוסקופיה לגילוי צליאק בעיקבות כאבי בטן ושילשולים והתוצאות יצאו שליליות. אני כבר כמעט שנה בדיאטת נטולת גלוטן ורק לאחר בדיקות הדם והביופסיות, גיליתי שעל מנת שהתוצאות ייצאו אמינות, עדיף לא להיות בדיאטה זו. מספר שאלות: 1. מה עושים עכשיו? האם עליי להתחיל לאכול גלוטן באופן קבוע למשך כמה חודשים ולאחר מכן לעבור שוב את הבדיקה הנוראית שעברתי? 2. האם יש דרך נוספת לגילוי הצליאק מלבד הקולונו'/אנדו' בצורה אמינה? האם בדיקת קפסולת-מצלמה יכולה להעיד על צליאק בצורה אמינה? 3. מהי כמות הגלוטן שעליי לאכול בכדי שהבדיקות ייצאו אמינות? האם כל יום? האם פעם בשבוע זה מספיק? תודה.

יפעת שלום, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לפורום גסטרואנטרולוגיה בשאלות אלו. צלאיק היא אינה מחלה המטופלת בניתוח בשום מצב, ולכן אינה בתחום העיסוק של כירורגיה קולורקטאלית.

שלום רב, במהלך השבוע האחרון אני סובל מכאב בחלק השמאלי תחתון של הבטן. בנוסף לכך היום היה לי דם טרי בצואה (נראה כמו כוס של דם שנשפכה על הצואה). אני בן 34, היסטוריה משפחתית - סבא + אחות של סבא שנפטרו מסרטן במעי הגס. האם יש סיבה להלחץ? מה הבדיקה המומלצת? תודה רבה!

יניב שלום, אין סיבה להלחץ, אבל יש סיבה להבדק, כדי שכולנו נוכל לישון יותר טוב בלילה. הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע מגידול ממאיר חלילה בגיל 34 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. בעיקרון בגילך היה ניתן להסתפק בבדיקה של החלק המרוחק של המעי הגס בלבד, אבל עם סיפור משפחתי כזה יש מקום לשקול בכל זאת בדיקה של כל המעי הגס.

זה הניתוח ה 5 של הבטן האם יש מצב שישנם הידבקויות ? בברכה

כמובן שלאחר ניתוחי בטן קודמים יתכן שיש הדבקויות בחלל הבטן.

שלום רב אני מועמדת לניתוח לפרסקופי ציסטקטומי נוסף עקב ציסטה שחלתית גדולה אשר גורמת לכאב בטן עם הקרנה לרגל רציתי לדעת כיצד ניתן למנוע שלא יהיה לי שיתוק במעי כפי שהיה לי בניתוח מלפני 6 חודשיים מה מומלץ לעשות ? בברכה רעות ע

רעות שלום, הדבר העיקרי שאת יכולה לעשות כדי לזרז את פעילות המעי לאחר ניתוח הוא להיות פעילה לרדת מהמיטה ולהסתובב ככל האפשר. והרבה סבלנות. בהצלחה.