פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פרוקטולוגיה, כירורגיה קולורקטלית ומחלות מעי דלקתיות
הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
5419 הודעות
5255 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

03/07/2007 | 08:43 | מאת: נעמי

בני בן 18, אינו סובל ממחלה כלשהי, החל לסבול מדימום מפי הטבעת, ללא כאבים, מזה שבועיים. מה יכולה להיות הסיבה. לדבריו, הדימום נראה על הנייר לאחר היציאה. בתודה מראש

03/07/2007 | 19:24 | מאת: ד"ר עודד זמורה

נעמי שלום, בגיל 18 הסיבה השכיחה ביותר לדמם ללא כאבים היא טחורים פנימיים, והטיפול העיקרי שאני יכול הלציע לבנך הוא לנסות לרכך את יציאותיו באמצעות כלכלה עשירה בסיבים, או בתוסבי סיבים על בסיס פסיליום (psylium fiber therapy) הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. אם הדמם נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

03/07/2007 | 02:05 | מאת: יעל

מה עושים במצב עצירות ? עד כה לא יחסתי לזה חשיבות אבל היום אני מבינה שזה כל הזמן ברקע בדרגות שונות נכון לעכשיו נוצר שם טחור ממש גדול קשה לי לשבת בגלל זה. תודה יעל.

03/07/2007 | 19:25 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יעל שלום, עצירות יכולה לפגוע באיכות החיים, וגם ליצור בעיות רבות ושונות באיזור רצפת האגן ופי הטבעת (כגון טחורים שאת מתארת) ובמעי הגס, ולכן מומלץ לטפל בה. עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מעאכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול. בנוגע לטחורים, הטיפול העיקרי שאני יכול הלציע לך הוא לנסות ככל הניתן לרכך את יציאותיך באמצעות כלכלה עשירה בסיבים, תוסבי סיבים על בסיס פסיליום (psylium fiber therapy) הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. אמבטיות במים חמימים יכולות להקל מעט על הסבל. פרט לכך, מומלץ כמובן להגיע לבדיקת כירורג קולורקטאלי גם בנושא זה.

04/07/2007 | 21:32 | מאת: שאלה

איזו משחה טובה להקלה על כאב האם יש חומר שניתן להשתמש בו מקומית אשר מרדים את האיזור? האם היית ממליץ לי להחזיק בבית ערכת חוקן למצב של עצירות? תודה יעל

02/07/2007 | 15:40 | מאת: בתיה

שלום וברכה , מאז הלידה ( 16 שנה ) אני סובלת מטחורים דרגה 2 ראיתי בפורום שהמלצת על השיטה, בעלי, סבל מטחורים בדרגה גבוהה יותר וטופל במרפאה פרטית אצל ד"ר שכטר לפני 3 שנים ומרוצה עד הגג. שאלתי היא באם בדרגה שלי טיפול שכזה יעיל ? שכן הוא יקר יחסית . או שאפשר להסתפק בטיפול שגרתי שלא תמיד עוזר . תודה .

03/07/2007 | 19:17 | מאת: ד"ר עודד זמורה

בתיה שלום, טיפול ב HAL יכול לעזור גם לטחורים בדרגה שציינת, ואם את מעוניינת לנסות קודם לכן טיפולים פחות יקרים כגון קשירת טחורים רגילה זה גם בהחלט סביר. תוכלי למצוא מידע רב על הטיפול בטחורים בתשובותי בנושא זה בפורום. כל טוב.

שלום רב , עברתי לפני שבועיים בדיקת קולונוסקופיה ( הבדיקה נעשתה ללא טשטוש והיתה מכאיבה - יש לי בעיה במציאת וורידיים - בזמן הבדיקה כל הזמן זזתי) . תשובת הבדיקה היתה תקינה , אבל אחרי כמה שעות מהבדיקה היציאה שלי היא - רק קרישי דם וקרישי שומן בצבע צהוב וגם עם דם - ומלווה בזה כאבי בטן . הלכתי למיון - הבדיקות היו תקינות מצילומי רנטגן , CT , בדיקות דם ושתן , אפילו דופק ולחץ דם תקין וגם כן החום שלי לא עלה על 36.2 ., אושפזתי 4 ימים להשגחה . אתמול שוחררתי מבה"ח , הכאבים חלפו אבל היציאות ... יותר מעשרה פעמים הולכת לשירותיים ( יציאה קרישי דם ומשהו צהוב – צבע הדם לפעמיים אדום כהה ולפעמיים אדום בהיר ) . אז מה זה יכול להיות הדבר הזה ? רופא גסטרו אומר שאולי יש לי פיסורה ולכן ביקש יעוץ פרוקטולוג, אבל האם ייתכן כך ? ואם כן , זה לא מופיע בקולו' ?!!! ואם לא ,מה זה יכול להיות ? האם צריך לסבול כל כך זמן עד שידעו ממה זה ? האם כדאי ללכת לב"ח אחר ( בנתיים אני מטופלת בשיבא ) ? בנתיים יש לי בדיקה נשיפה הליקובטר עוד יומיים ויעוץ פרוקטולוג לעוד שבוע . הערה : אני בת 24 , בריאה בד"כ , לא לוקחת תרופות , צימחונית ,רזה ( 42 ק"ג אורך 155 ס"מ , הקולו' נעשתה בגלל כאבי בטן ושלשוליים מתמשכים ולפעמים עצירות וגם כן בגלל היסטוריה משפחתית בסרטן המעי . תודה מראש על כל עזרה

03/07/2007 | 19:09 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום, פיסורה בד"כ מתאפיינית בכאבים עזים באיזור פי הטבעת בזמן יציאה ולאחריה, ולא גורמת ליציאות שלשוליות מרובות ולכאבי בטן. בכל מקרה, פיסורה לא מאובחנת בקולונוסקופיה אלא בבדיקת פרוקטולוג, ולכן הייתי מציע שתשלימי את הבירור כמתוכנן.

12/07/2007 | 09:29 | מאת: CH694

שלום , שוב אני , כבר יותר משלושה שבועות סובלת מאותה בעיה , יציאות של דם ורירי שומן (לפעמים זה נפסק יום-יומים אבל זה חוזר שוב), לא יודעת מה לעשות , נמאס לי מכל הבדיקות ... בבדיקת אצבע אין עדות לדם רקטאלי , צילומים תקינים לגמרי , בדיקות דם תקינה וההימוגלובין יום על יום עולה למרות כמות הדם שמאבדת אותה . בבדיקת רופא פרוקטולוג - תקין לגמרי אין טחורים , אין פיוסרה , אין... ואין... כבר יומיים אני משלשלת רק דם טרי כהה+בהיר עם רירי שומן ולכן נסיתי לעשות את צרכי בכוס והכמות היתה די גדולה יותר מארבעה כוסות ביום , פניתי למיון " למזלי או לצערי" כל הבדיקות תקינות כולל בדיקת אצבע ו- Hb=15.6 הרופא בקש ממני לעשות את צרכי בכוסית שתן וכשראה את הכוסית מליאה יותר מחצי הוא עשה לי בדיקות דם עוד פעם והתוצאה היתה זהה ולכן שחרר אותי הביתה עם המלצה לביצוע גסטרוסקופיה למרות שהוא אמר שלא נראה לו שהבעיה בקיבה בגלל שאני לא סובלת מחוסר תיאבון , לא מקיאה , אין כאבי בקיבה ... אז באמת מה זה יכול להיות , מאיפה הדם יורד ? למי נשאר לפנות ? איזה בדיקות עליי לעשות ( הבדיקות שעשיתי עד עכשיו הן - קולונוסקופיה , צילומי בטן , CT בטן , נשיפה היליקופטר , בדיקןת דם ושתן , בדיקת רופא פרוקטולוג , כירורגי וגסטרו)והכל תקין והערה קטנה יש לי בדיקת רופא גסטרו' בהתחלת אוגסט ? ותודה מראש על כל יעוץ או עזרה

12/07/2007 | 09:27 | מאת: CH694

שלום , שוב אני , כבר יותר משלושה שבועות סובלת מאותה בעיה , יציאות של דם ורירי שומן (לפעמים זה נפסק יום-יומים אבל זה חוזר שוב), לא יודעת מה לעשות , נמאס לי מכל הבדיקות ... בבדיקת אצבע אין עדות לדם רקטאלי , צילומים תקינים לגמרי , בדיקות דם תקינה וההימוגלובין יום על יום עולה למרות כמות הדם שמאבדת אותה . בבדיקת רופא פרוקטולוג - תקין לגמרי אין טחורים , אין פיוסרה , אין... ואין... כבר יומיים אני משלשלת רק דם טרי כהה+בהיר עם רירי שומן ולכן נסיתי לעשות את צרכי בכוס והכמות היתה די גדולה יותר מארבעה כוסות ביום , פניתי למיון " למזלי או לצערי" כל הבדיקות תקינות כולל בדיקת אצבע ו- Hb=15.6 הרופא בקש ממני לעשות את צרכי בכוסית שתן וכשראה את הכוסית מליאה יותר מחצי הוא עשה לי בדיקות דם עוד פעם והתוצאה היתה זהה ולכן שחרר אותי הביתה עם המלצה לביצוע גסטרוסקופיה למרות שהוא אמר שלא נראה לו שהבעיה בקיבה בגלל שאני לא סובלת מחוסר תיאבון , לא מקיאה , אין כאבי בקיבה ... אז באמת מה זה יכול להיות , מאיפה הדם יורד ? למי נשאר לפנות ? איזה בדיקות עליי לעשות ( הבדיקות שעשיתי עד עכשיו הן - קולונוסקופיה , צילומי בטן , CT בטן , נשיפה היליקופטר , בדיקןת דם ושתן , בדיקת רופא פרוקטולוג , כירורגי וגסטרו)והכל תקין והערה קטנה יש לי בדיקת רופא גסטרו' בהתחלת אוגסט ? ותודה מראש על כל יעוץ או עזרה

02/07/2007 | 09:44 | מאת: גיא

שלום ד"ר זמורה. אני בן 27 וסובל מטחורים כנראה. לפני 3 חודשים הרגשתי מין תחושת אי נוחות כאילו משהו תקוע בפי הטבעת רופא המשפחה בדק ואמר לי טחורים.התופעה נעלמה אחרי 10 ימים. וחזרה אליי במהלך טיול שהייתי בחופשה לפני ארבעה ימים הרגשתי צורך לגשת להתפנות.אז ישבתי וקצת התאמצתי כי רציתי להתפנות ולא לדחות וזה כנראה הוציא לי אותם שוב.יש לי הרגשה טובה אחרי יציאה ל10 דק ולאחר מכן כואב לי. אתמול בלילה מאוד כאב לי ועכשיו פחות. מה ניתן לעשות בשביל שזה יירגע כמו פעם שעברה? והאם שתייה מרובה ואכילת ירקות ופירות יכולה לסייע? מה כן מסייע? תודה רבה מראש :-)

03/07/2007 | 19:11 | מאת: ד"ר עודד זמורה

גיא שלום, כאבים עזים כפי שאתה מתאר יכולים להגרם מטחורים חיצוניים שנוצר בהם קריש דם (טחורים טרומבוטיים), טחורים פנימיים בצקתיים שמטבלטים החוצה ולא חוזרים, או מפיסורה אנאלית. הטיפול העיקרי שאני יכול להציע לך ללא בדיקה הוא לנסות ככל הניתן לרכך את יציאותיך באמצעות כלכלה עשירה בסיבים, תוסבי סיבים על בסיס פסיליום (psylium fiber therapy) הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. אמבטיות במים חמימים יכולות להקל מעט על הסבל. פרט לכך, מומלץ כמובן להגיע לבדיקת כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול, מאחר שהטיפול יכול להיות שונה בכל אחד מהמצבים שהוזכרו לעיל..

08/07/2007 | 12:11 | מאת: ירון

טיפול במחטים סיניות עשוי להציל אותך מזה . לרוב שיפור ניכר כבר בתוך שבוע ירון

01/07/2007 | 22:44 | מאת: יוסף

רציתי לדעת האם ידוע בספרות או מתוך הנסיון על נזק או תועלת כתוצאה משטיפות מעי וחוקנים כאלו אם כן בבקשה תפנה אותי לקרוא על הנל יוסי

01/07/2007 | 23:24 | מאת: ד"ר עודד זמורה

הידרוטרפיה קולונית אינה שייכת לתחום הרפואה הקונבנציונאלית, וברפואה שאנו לומדים אין לה תפקיד. מעבר לכך אין לי כלים לחוות דיעה על כך.

01/07/2007 | 09:13 | מאת: איילת

שלום, כבר שנים יש לי אירועים חוזרים של דימומים מפי הטבעת (דם נקי וטרי, לא מעורב בצואה), בממוצע זה קורה פעם בחודשיים אבל יכול לעבור יותר זמן בלי. בשנים האחרונות היו גם תקופות של כאבי בטן שלא נמצא להם הסבר, וכנראה שיש לי כיב קיבה (בגסטרוסקופיה לא ראו אותו אבל הביוספיה העלתה תשובה חיובית לחיידק והכאבים מתאימים לכיב קיבה). לפני 15 שנה עשו לי בדיקה קולונוסקופית של המעי (הקצרה) שהייתה תקינה. בשנים האחרונות איבחנו אצלי טחורים ונאמר שזו הסיבה לדימום. לפני כמה ימים שוב התחיל דימום, בגלל שהפעם לווה בכאבי בטן (בעיקר בצד ימין למטה אבל גם בקיבה, רופאה כללית שמעה עודף פעילות בקיבה ואמרה שכפי הנראה וירוס בבטן) ניגשתי גם לפרוקטולוג. הוא בדק אותי עם מכשיר שהחדיר פנימה ואמר שבעומק 10 ס"מ הוא רואה אי סדירות של דופן המעי, הוא קרא לזה גם כיב, ולעשות בדיקת קולונוסקופיה. ביקשתי לדחות את הבדיקה (כי הפעם הקודמת הייתה מאוד טראומטית) והוא אמר שאפשר קודם לנסות מטרוג'יל ולבוא אליו שוב בעוד שבועיים כדי שיבדוק האם הכיב השתפר כתוצאה מהתרופה. מאוד נלחצתי, מהם הסיכויים שמדובר בסימן לסרטן המעי הגס או החלחולת? אני בת 34.

01/07/2007 | 23:22 | מאת: ד"ר עודד זמורה

איילת שלום, הסיכוי לגידול ממאיר של המעי הגס בגיל 35 (ובהנחה שאין לך סיפור משפחתי של גידולי מעי בגיל צעיר) הוא נמוך מאד, והסיכוי שמדובר בכיב לא ממאיר כגון כיב דלקתי או כיב הנגרם מקושי כרוני בהתרוקנות גבוה הרבה יותר. יחד עם זאת, אם אכן יש כיב, מומלץ מאד לברר אותו לעומק, לקחת ביופסיה על מנת לוודא ב 100% שאין מדובר בכיב ממאיר, וגם אם מדובר בכיב שפיר בשל אחד מהמצבים הנ"ל מומלץ לשקול לטפל בסיבה הגורמת לו. הייתי ממליץ בכל זאת לעבור את הקולונוסקופיה ולא לעגל פינות.

27/06/2007 | 15:31 | מאת: יעקב

בדיקת דם חוזרת הראת שוב ערכים נמוכים של HCT וRBC מהנורמה לעומת זאת בדיקה אחרונה של FERRITIN היתה גבוה מאוד 406.3 מה יכולה להיות הסיבה ומה צריך להיות הצעד הבא. לאחרונה המעיים שלי לא כל כך רגועים נוסף לכל הסוכר שלי מעט מעל למותר תודה

30/06/2007 | 23:10 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יעקב שלום, תוצאות הבדיקה כנראה מצביעות על כך שאתה סובל מאנמיה שלא על רקע חסר ברזל, שהיא האנמיה האפיינית לאנשים שמדממים מדרכי העיכול. מומלץ לפנות לרופא פנימאי לבירור.

27/06/2007 | 08:26 | מאת: שושני

דוקטור - אני זקוק לעזרתך באבחון. בימים האחרונים יש לי כאבים עזים ביציאות עם דימום רב, 5-7 יציאות ביום, והרגשת אי נוחות לאחר היציאות, בדקתי את האיזור הכואב במישוש, פי הטבעת, זה כאילו שנפער חור מעל הפתח של פי הטבעת לכיוון האשכים, ממש אפשר להכניס לשם אצבע!! קבעתי תור לכירורג - פרוקטולוג ביום ב' אבל האם צריך להקדים או ללכת למיון?

29/06/2007 | 19:18 | מאת: שושני

מצאתי תמונה באינטרנט שמראה בדיוק את מה שיש לי.. אזהרה, לא לרגישים.. http://endoproctos.com/old/web/imagenes/FOTO06.jpg מה זה לעזאזל?

30/06/2007 | 23:13 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שושני שלום, סליחה על האיחור במתן התשובה, אולם נראה לי שאם כבר הגענו להיום, סביר לחכות ליום שני. המצב שאתה מתאר יכול להתאים להתנקזות ספונטאנית של אבצס פריאנאלי, למרות שללא בדיקה איני יכול לומר חד משמעית. יש לציין לרופא הבודק את הסיפור של מספר יציאות ביום, שכן יכולה להיות לו השפעה על סוג הבירור שתזדקק לו. החלמה מהירה!

26/06/2007 | 14:45 | מאת: מורן

שלום, אימי בת 54 חולה בדיבירטיקוליטיס כבר שנים (היתה אצלה טעות בהבחנה לפני כ20 שנה שהגדירו אותה כחולת FMF, ורק לפני שנה נודע לנו שזו טעות ועפ"י בדיקת CT קולונוסקופיה אושר שזה דיבירטיקוליטיס). היא אושפזה וקיבלה במשך חודשיים טיפול אנטיביוטי דרך הוריד, הטיפול לא עזר. היא שוחררה הביתה להמשך טיפול בייתי. לפני כחודש שוב היה לה התקף חזק מאוד והיא אושפזה שוב עם אותו טיפול דרך הוריד, גם הפעם זה לא עזר וקבעו תור לניתוח. עפ"י הבדיקות מוציאים לה את רוב המעי הגס ומשאירים חתיכה קטנה מפני שכמעט הכל מודלק. שאלתי היא באיו מיקרים יש צורך בשקית (פאוץ/סטומה-האם זה אותו דבר?) קבועה? הרופא שצריך לנתח אותה אומר שאין צורך, אך שדיברנו עם אנשים שעברו ניתוחים דומים אומרים שהם חיים עם שקית. במידה וכן יש צורך בשקית קבועה, מה הסיכונים אם היא לא תעשה את הניתוח? אשמח לתשובתכם המהירה מפני שהניתוח מאוד קרוב.

30/06/2007 | 23:10 | מאת: ד"ר עודד זמורה

מורן שלום, דיברטיקולים (סעיפים) הם שינויים מבניים במעי הגס והם מאד שכיחים באוכלוסיה המבוגרת. דיברטיקוליטיס היא דלקת של המעי הגס שנגרמת כסיבוך של דיברטיקולים. למרות שדיברטיקולים יכולים להיות כמעט לכל אורך המעי הגס (פרט לרקטום, שהוא החלק הסופי של המעי הגס), הדלקת לרוב ממוקמת רק לאיזור מסויים שנקרא סיגמואיד קולון, ונדיר ביותר שהדלקת כוללת את כל המעי הגס. אם הדלקת כוללת רק מקטע מסויים, מספיק לרוב לכרות רק את המקטע הזה, גם אם יש בשאר המעי דיברטיקולים ללא דלקת, והסיכוי שתווצר דלקת במקטע הנותר נמוך. מאחר שהרקטום לרוב אינו מעורב בדיברטיקוליטיס, ניתן לחבר את מה שלפני המקטע המודלק אל הרקטום, ולכן אין צורך כמעט אף פעם בסטומה קבועה. לרוב הכריתה כוללת את הסיגמואיד קולון, שהוא הקטע שמעל הרקטום, ואולי גם קצת מעליו, אולם נדיר שיש צורך לכרות את כל המעי הגס. אם יש דלקות חוזרות מומלץ לנתח, הן מאחר שדלקת כזו יכולה לעיתים להגיע למצב מסכן חיים ולהצריך ניתוח דחוף, והן בכדי לשפר את איכות החיים. מעט מידע כללי על מחלה דיברטיקולארית: סעיפים (דיברטיקולים) במעי הגס הם שינויים במבנה המעי הגס השכיחים באוכלוסיה המערבית, ושכיחותם הולכת ועולה עם הגיל. הסעיפים הם מעין כיסים צדדיים המתבלטים מדופן המעי הגס החוצה. סעיפים שכיחים יותר במחציתו השמאלית של המעי הגס, ובעיקר בקטע הנקרא "סיגמואיד", אבל יכולים להיות בכל איזור של המעי הגס. נראה כי תזונה עניה בסיבים השכיחה בעולם המערבי, גורמת לעליית לחץ בתוך המעי הגס וליצירה של סעיפים לאורך השנים. רוב האנשים להם יש סעיפים אינם חשים בכך כלל והדבר אינו מפריע לאיכות חייהם. אולם לעיתים מופיע סבל, שיכול להתבטא בטווח רחב של סימפטומים, החל מכאב קל ועד לזיהום קשה המצריך ניתוח דחוף. כאשר נוצרת דלקת באחד הסעיפים, יכול כל מקטע המעי הסמוך להיות מודלק (מצב המכונה "דיברטיקוליטיס"). במצב זה מופיעים בד"כ כאבים עזים מלווים בחום ותחושה כללית רעה. במקרים קיצוניים יכולה דלקת כזו לגרום להתנקבות של המעי ולדלקת מפושטת בבטן, הדורשת ניתוח דחוף. סיבוך פחות שכיח של מחלת סעיפים הוא דימום אל תוך המעי הגס, שיכול להיות לעיתים בכמות רבה ואפילו מסכנת חיים, הדורש ניתוח דחוף. כאשר הסעיפים לא גורמים לשום סבל או סיבוכים, אין צורך לטפל בהם. מומלץ לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, לחם מחיטה מלאה וכדו' (מומלץ לקבל יעוץ דיאטיקאית מסודר), בכדי להאט את התקדמות מחלת הסעיפים. כאשר ישנם כאבים חזקים או סימני דלקת יש צורך להיבדק על ידי רופא. דלקות קלות יכולות להיות מטופלות באנטיביוטיקה דרך הפה, אולם דלקות קשות יותר דורשות אשפוז ואנטיביוטיקה תוך ורידית. לעתים רחוקות הדלקת מחמירה למרות הטיפול התרופתי, ואז יש צורך בניתוח דחוף על מנת להוציא את הקטע החולה. מתי יש צורך בניתוח • ניתוח דחוף אינו שכיח בחולים עם מחלת סעיפים, אולם לעתים נזקקים לו במקרים של דלקת קשה, התנקבות תהליך דלקתי לתוך הבטן, או דמום בלתי נשלט. פעמים רבות בניתוח דחוף לא ניתן לחבר את שתי קצוות המעי (שלפני ואחרי המקטע הנכרת) בחזרה באותו זמן, ויש צורך להתקין באופן זמני סטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. לאחר מספר שבועות, כשהאיזור מחלים, ניתן לסגור את הסטומה בניתוח נוסף. • ניתוח מתוכנן מוצע פעמים רבות כאשר יש התקפים חוזרים של דלקת על רקע סעיפים, במטרה למנוע דלקות נוספות בעתיד, ולהקטין את הסיכוי לניתוח דחוף ולסטומה זמנית. באנשים צעירים אנו מעריכים כי הסיכוי לדלקות נוספות בהמשך חייהם גבוה ולכן לעתים נציע להם ניתוח מתוכנן כבר לאחר הארוע הראשון של דלקת. בניתוח כורתים את האיזור הנוטה ליצור דלקות, מתוך שאיפה לחבר את המעי שלפני איזור זה אל המעי לאחריו. בדרך כלל תפקוד המעיים והיציאות לאחר הניתוח לא שונה במידה רבה מזה טרם הניתוח.

22/10/2007 | 20:07 | מאת: mimi

אבקש עצה דחופה דבירטירוליטס אובחן אצלי בקצה המעי סמוך לרקטום כולל בצקת הרופאה שללה צורך של ניתוך ונתנה לי ראפסל בכדורים שעזר תחילה, אך עכשיו אני לוקחת 2 כדורים ליום והרופאה שלי בחו"ל ויש לי כאבים רבים איני יודעת אם טיפול כה ממושך עם כדורים אלה לא עלול להזיק לי ולהחמיר את מצבי כאמור יש לי כאבים באגן ובזאזור ואשמח לתשובתך הדחופה תודה מראש mimi

26/06/2007 | 09:47 | מאת: חיים

שלום אני סובל כבר כמה שנים מחוסר התרוקנות מלאה ( הרגשת צורך להתרוקן כל הזמן) לאחר שעשית בדיקות רבות קולונוסקופיה אולטרסאוד רקטום מנומטריה ועוד ולא נמצאה שום בעיה נשלחתי לבדיקת דפקוגרפיה שם נראה שהשריר לא משתחרר עד הסוף ויתכן וזו הבעיה . חזרתי לרופא שאמר לי שאין הרבה מה לעשות וצריך לנסות לחיות עם זה. האם יש איזה שהוא פתרון או זה באמת המצב ואני צריך לחיות עם זה. תודה

27/06/2007 | 23:26 | מאת: ד"ר עודד זמורה

חיים שלום, הבירור שעברת היה נכון ומקצועי, ויתכן שאף עלה על הבעיה, אבל לצערי איני מסכים עם מסקנתו של הרופא המטפל שאין מה לעשות (בהסתייגות שלא בדקתי אותך ולא ראיתי בעצמי עם הבדיקות). ניתן להשתמש בביופידבק על מנת לנסות להביא להרפיה טובה יותר של שרירי רצפת האגן, טיפול שעוזר לחלק ניכר מהמטופלים. אם הטיפול נכשל ניתן לנסות טיפול להרפיית השרירי המכווץ באמצעות הזרקת בוטוקס. כמו כן, לפעמים ניתן לראות בדפקוגרפיה בעיות נלוות כגון התפשלות פנימית של המעי, ואז לעיתים ניתן לשקול טיפול בבעיה זו בניתוח.

29/06/2007 | 16:19 | מאת: חיים

תודה רבה על תשובתך ביובפידבק לא כל כך עזר לי האם בעייתי מסבירה צורך ללכת כל הזמן לשירותים במיוחד בבקר כולל הפרשות מרובות והרגשה של חוסר שליטה

25/06/2007 | 16:00 | מאת: שרית

היי האם אם ממשיכים במין אנאלי למרות כאבים עזים יכול להגרם נזק ואיזה? האם יש סיכון להדבק באיידס מבן זוג קבוע שידוע שהיו לו חברות לפניי ששכב איתן אם לא משתמשים בקונדום במהלך מין אנאלי?(אך לא מעבירים לצד השני כלל כלומר מין וגינאלי)?

27/06/2007 | 23:20 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שרית שלום, איני רואה סיבה להמשיך ביחסי מין כלשהם למרות כאבים עזים, ותאורטית במצב כזה יכולים להגרם נזקים כגון פיסורות, ואף קרעים קלים בסוגרי פי הטבעת. מנסיוני, רוב האנשים המעוניינים במין אנאלי מוצאים את הדרך לעשותו בעדינות, ותוך שימוש במשחות המסככות את המקום, במטרה להנות ולא לסבול כאב. ניתן להדבק מאיידס אם מקיימים יחסי מין לא מוגנים עם נשא איידס, בין אם מדובר במין אנאלי או וגינאלי. אם יש ספק מומלץ להשתמש האמצעי הגנה או לבקש מבן זוגך להבדק.

25/06/2007 | 13:38 | מאת: יעל

שלום. היום בבוקר גיליתי (או מה שנראה לי כמו) כתמים לבנים בצואה ומאוחר יותר היום גיליתי גם קצת דם. אני מודאגת. אני בת 21 ובריאה לרב. מה זה יכול להיות?

27/06/2007 | 23:15 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יעל שלום, איני יודע מהם ה"כתמים הלבנים" בצואה אך לרוב אין מדובר בממצא מדאיג, וגם דימום חד פעמי קל בבחורה בת 21 ללא סיפור משפחתי של מחלת מעי לרוב אינו מאד מדאיג. אם ימשכו הסמפטומים מומלץ לפנות בכל זאת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

25/06/2007 | 12:54 | מאת: נאוה

אני פוחדת כבר להיכנס לשרותים, אחרי כל יציאה אני מנוטרלת למשך יום או יומיים ומתענה מכאבי תופת , הרופא אמר לי שיש לי פיסורה וטחורים איך להקל על הכאב הנורא הזה?..

25/06/2007 | 18:14 | מאת: ד"ר עודד זמורה

נאוה שלום, כאב כמו שאת מתארת אופייני לפיסורה, ופחות אופייני לטחורים, אלא אם נוצר בהם קריש דם. בהחלט ניתן לטפל בפיסורה ולהקל על הסבל. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

28/06/2007 | 18:26 | מאת: נאוה

דר'תודה על התשובה ..בינתיים הייתי אצל פרוקטולוג והוא אמר שאני חייבת לעשות ניתוח כי הטיפול השמרני לא עוזר לי אך יש לי פחדים מניתוח זה כי שמעתי שיש מקרים שמגיעים לאי שליטה על היציאות ואני פוחדת שהמצב יחמיר אבקש דעה נוספת שלך בנושא ואם תוכל לפרט לי יותר על הניתוח הזה תודה מראש נאוה

24/06/2007 | 22:38 | מאת: מעיין

ביום חמישי האחרון עברתי ניתוח לכריתת הסינוס,מאז הניתוח ההפרשות שהיום על התחבושות היו בצבע אדום בהיר,והיום גילית שיש הפרשה חדשה לבנה.. האם זה תקין?

25/06/2007 | 18:00 | מאת: ד"ר עודד זמורה

מעיין שלום, ההפרשה שאת מתארת לא נשמעת לי בעייתית או מדאיגה, כל עוד אין חום או החמרה ניכרת בכאבים, שכן הפצע שלך פתוח רחב, וגם אם יש הפרשה מעט נוגלתית נגיד, היא מתנקזת החוצה.

שלום ביתי עברה ארוע של מורסה כתוצאה מסינוס פילונדל בעצם הזנב. הארוע הסתיים בניקוד (חיצוני ללא ניתוח), אך הרופא המטפל הורה לנו לעבור ניתוח להסרה של הסינוסים (יש לה 2 סינוסים לדבריו) בטרם יהיה מסוכן מאד השאלות: האם יש חובה בניתוח ? אם יש חובה, האם אין פתרון אחר של ניתוח בהרדמה מקומית ? אנחנו מוזמנים לניתוח לתאריך 5-12-07, נשמח לקבל ייעוץ לפני כן תודה

24/06/2007 | 15:14 | מאת: תומר ג

שלום דוקטור זמורה.. אני עברתי נתוח במעי לפני כ 3 חודשים.( על ידך המבורכות). מס' חודשים לפני הנתוח הופיעו באיבר המין כמה יבלות קטנות ולאחר הנתוח זה עבר גם לפי הטבעת. אני כרגע מטופל באימוראן. והמליצו לי על טיפול בלייזר.. הייתי שמח לשמוע את דעתך ואם תוכל להפנות אותי לטפול במקום אכותי... האם הטיפול יכול לגרום לסבוכים מיותרים?... בתודה מראש תומר

25/06/2007 | 17:57 | מאת: ד"ר עודד זמורה

תומר שלום, יבלות כמו שאתה מתאר יכולות להיות על רקע פעילות של וירוס שנקרא human papilloma virus, ופעילות זו של הוירוס יכולה להתגבר תחת טיפול באימורן. אשמח לראותך לביקורת, לבדוק מהן יבלות אלו, ולדון אתך באפשרויות טיפול.

02/06/2008 | 14:15 | מאת: הניה

המליצו לי עליה באגודת הסכרת .שמה ליליאן מהמכון לבריאות כף הרגל בקרית אונו היא טיפלה בי במקצועיות רבה ובעלת ידע רב .ביבלת ופטריות בציפורנים .בכף הרגל והיד . וציפורן חודרנית . 0544982752

24/06/2007 | 00:38 | מאת: יעל

מבדיקת COLON.. הממצאים:טחורים פנימיים דרגה 3 וטחורים חיצוניים,המעי תקין הרופא ממליץ על צילום מעי הדק ולפנות לכירורג פרוקטולוג אציין שהגעתי לרופא בשל דימום רב במהלך עשית צרכים במשך 3 ימים ברצף (המים באסלה היו אדומים) אח"כ זה נרגע דימום קל בניגוב האם יש הצדקה לביצוע צילום מעי הדק? לא יכולה לחשוב על זה או לשתות שוב את החומר סופודקס האם אצטרך לשתות את החומר הזה לקראת ניתוח טחורים? האם ע"י תזונה עתירת סיביים תזונתיים יכולה להמנע מניתוח? תודה יעל.

24/06/2007 | 14:59 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יעל שלום, אם האינדיקציה לבדיקת המעי הדק היא רק דמם רקטאלי בזמן יציאה שהיה במשך 3 ימים וחלף, ללא שלשולים או כאבי בטן, וללא סיפור של יציאות דמיות בעבר, אני מסכים כי אפשר לשקול שוב אם יש הכרח בצילום מעי דק. לא צריך לשתות סופודקס לצילום מעי דק ולרוב גם לא לניתוח טחורים. האינדיקציה לניתוח טחורים נקבעת בעיקר לפי מידת הסבל שהטחורים גורמים לך, ואם הסבל מתמצה כרגע ב 3 ימים של דימום נראה לי סביר לנסות קודם טיפול שמרני. מעט מידע כללי על טיפול בטחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

24/06/2007 | 22:54 | מאת: יעל

תודה על התגובה המהירה, שאלה נוספת :האם יתכן מצב שבו שינוי בתזונה עתירת סיבים יכולה להעלים עם הזמן את הטחורים? האם יש מצב שמדרגה 3 זה ירד או יעלם לגמרי? תודה יעל.

24/06/2007 | 22:55 | מאת: יעל

תודה על התגובה המהירה, שאלה נוספת :האם יתכן מצב שבו שינוי בתזונה עתירת סיבים יכולה להעלים עם הזמן את הטחורים? האם יש מצב שמדרגה 3 זה ירד או יעלם לגמרי? תודה יעל.

24/06/2007 | 22:55 | מאת: יעל

תודה על התגובה המהירה, שאלה נוספת :האם יתכן מצב שבו שינוי בתזונה עתירת סיבים יכולה להעלים עם הזמן את הטחורים? האם יש מצב שמדרגה 3 זה ירד או יעלם לגמרי? תודה יעל.

23/06/2007 | 10:01 | מאת: רחל

בן 58 , לפני ארבע שנים עבר אירוע מוחי קשה , נפגע בבית הבליעה וניזון דרך פג אוכל מסוג "ג'ביטי". לאחרונה סובל מחוסר יציאות סדירות עם נפיחות בצידה השמאלי של הבטן , מטופל בחוקן נוזלי בתוספת "לקסעדיין". לאחר בדיקה בבית החולים "חדר מיון כרוגי" הובהר שהקיבה מלאה בצואה. איך ניתן למנוע מצב שכזה? מהן דרכי הטיפול שניתן לעשות ? תודה מראש רחל

24/06/2007 | 14:52 | מאת: ד"ר עודד זמורה

רחל שלום, קשה מאד לתת יעוץ אחראי באינטרנט למקרה כזה מורכב. בעקרון מומלץ להקפיד על כמות נוזלים מספקת, ואם אפשר מבחינת מחלות אחרות יתכן שכדאי להוסיף כמות מסויימת של מיים ל PEG מדי יום. כן ניתן להשתמש במרככי יציאות שונים. בכל מקרה, מומלץ להווצץ ברופא המכיר את כל פרטי המקרה.

21/06/2007 | 20:33 | מאת: ים

שלום, אמא שלי עברה לפני 7 שנים כריתה חלקית של שד בעקבות סרטן השד,עכשיו גילתה גוש בבית שחי/זנב השד עברה בדיקה PET CT הרופא אמר כי הבדיקה תקינה ומחלה לא התפזרה אך יש קליטה באיזור מעי הגס היורד,הוא הפנה אותה לגסטרו,האם יש סיבה לדאגה?

24/06/2007 | 14:44 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ים שלום, תשובת בדיקת ה PET אכן מצריכה בדיקה של המעי הגס. קליטה כזו יכולה להיות מסיבות רבות, כולל דלקות פשוטות של המעי הגס, אולם לעיתים יכול להתגלות ממצא הדורש טיפול, ולא כדאי להזניחו.

25/06/2007 | 19:50 | מאת: ים

היינו בבדיקה והתשובה היא שיש שני פוליפים colonic polyp 211.3 אני מודאגת מאוד כי אמא שלי צריכה להכנס לניתוח להוציא גוש בשד האם תוכל להסביר מעט? תודה

21/06/2007 | 19:50 | מאת: שני

אני חולת קרוהן ועשיתי לאחרונה קולונוסקופיה, אודה לך אם תוכל לעזור לי להבין את תשובת הביופסיה.. "קטעי רירית המעי הגס עם שינויים של ACTIVE IBD ניכרת. חלק מהבלטות מראות אטיפיה ריאקטיבית." מה זה אטיפיה ריאקטיבית? והאם זה אומר שיש ממש החמרה שלך המחלה? תודה, שני

24/06/2007 | 14:40 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שני שלום, הדבר היחיד שניתן להקיש מתשובת הביופסיה הוא שבאיזור שבו היא נלקחה ישנה דלקת פעילה של מחלת קרוהן. מעבר לכך לא ניתן לומר הרבה מבלי לדעת את פרטי מחלתך. ממליץ כי תתיעצי עם הגסטרואנטרולוג המטפל לגבי תשובה זו.

20/06/2007 | 21:57 | מאת: אבי

אובחנתי כחולה בטחורים פנימיים והרופא שלל בקולונסקופיה סיבה אחרת לדימום. יש לי דימום כרגע בכל יציאה עם כאבים, אין לי מושג כמה דם יוצא בכל פעם אך המים של השירותים אדומים.. מה היא הכמות של הדימום הנחשבת לדימום רב? מהם הסיכונים מכך? אני מבין שלא על כל טיפה צריך לרוץ לרופא, אבל מתי או אחרי כמה זמן צריך לגשת אליו? לפני כמה חודשים היה סיפור דומה שעבר לבד לאחר 3 שבועות וללא טיפול, האם גם כעת ניתן לחכות או לגשת מיד לרופא?

21/06/2007 | 18:43 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אבי שלום, דימום שגורם לך לחולשה, סחרחורת, וכד' הוא דמם משמעותי. אם פרט לזה שאתה רואה את הדימום אינך חש שום בעיה, בהחלט סביר לחכות מספר שבועות לשיפור במצב הטחורים. אם אין שיפור כנ"ל מומלץ לבדוק ספירת דם, ולגשת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לטיפול בטחורים. תוכל למצוא מידע רב על טיפול בטחורים בתשובותי בנושא זה בפורום.

19/06/2007 | 10:48 | מאת: סנדי

שבוע 12 , סובלת מטחורים בפעם השנייה בהריון זה, בפעם הראשונה עם דימום וחום ועכשיו עם חום בלבד. הייתי אצל כירורג , אמר שאין קשר בין חום לטחורים, אבל שוב זה קרה לי. מה דעתך? ועוד שאלה: האם מותר בהריון להשתמש בפרוקטו-אובלפיכה?( נרות וקרם?)

21/06/2007 | 18:44 | מאת: ד"ר עודד זמורה

סנדי שלום, טחורים אכן לא גורמים לרוב לחום, ואם הוא מתמיד כדאי לחפש את מקורו. רוב המשחות לטיפול מקומי בטחורים לא נבדקו בנשים בהריון, אולם הספיגה שלהם למחזור הדם אפסית, ולכן פרקטית ניתן להשתמש בהם. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים.

19/06/2007 | 09:02 | מאת: עמעמי

שלום רב, אני בן 40 חולה קוליטיס מזה 3 שנים. כמעט כחודש בהתקף, מטופל ב ASA5 דרך הפה ובחוקנים (פעמיים ביום) לאחרונה, מרגיש כאב דוקר בזמן החדרת החוקנים, בנוסף, הצואה, כאשר אין שלשול, יוצאת בסלילים דקים. כמן - כן לרוב, בכל היציאות יש כאבים ודימום רב וטרי אך אין לי אפשרות לדעת אם הדימום הוא בעקבות הדלקת הכיבית או מסיבה אחרת. האם יכול להיות שהתפתחו טחורים בעקבות החדרת החוקנים? שאלה נוספת, האם לתרופות למניעת טחורים יש השפעה על קצב הלב? שואל מכיוון שאני מאובחן בפעימות מוקדמות והפרעות קצב לב, ואין לי אפשרות לדעת אם אוכל לטפל בתכשירים אלו. תודה! שאלה נוספת

21/06/2007 | 18:35 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום, בעיות באיזור פי הטבעת כגול טחורים ופיסורה יכולות לקרות בחולים עם קוליטיס כתוצאה מהשלשולים המרובים או מטראומה מקומית כתוצאה מהחוקנים, והטיפול הטוב ביותר בבבעיות אלו הוא לנסות ו"להשתלט" על הקוליטיס הפעילה, ולהביאה לרמיסיה. ניתן להשתמש בתכשירים מקומיים ולמיטב ידיעתי אין השפעה למשחות מקומיות לטיפול בטחורים הניתנות ללא מרשם רופא על קצב הלב. יש לציין כי משאלתך אני מניח שאתה סובל מאולצרטיב קוליטיס. אנשים הסובלים מקרוהן קוליטיס יכולים לסבול גם מתהליכים זיהומיים באיזור פי הטבעת, ובמקרים אלו יש להתייחס לכאבים חזקים באיזור פי הטבעת יותר בחשדנות. בכל מקרה, נונלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג על מנת לנסות ולאבחן מה גורם לסבל האיזור פי הטבעת ולכוון את הטיפול.

אני סובל מגיל קטן (כנראה מ~[12..14]) מעצירות כרונית בגלל תזונה לא נכונה ... מגיל 15 היו לי כאבים כבר בפי-הטבעת או ברקטוס ( או .... ) --- הכאבים התמשכו והתגברו, עקב זה נוצר דימום בצבע אדום רגיל ( לא בהיר מדי ולא ח"ו קהה ... ) ; עקב אכילה ותרופות שאז היו באות משוויץ מהר שיפרתי וריכחתי את הצואה (הטיפול נמשך כ-1 עד 2.5 חודשים בערך, וכשהפסקתי לקחתם, המשיך זה להועיל ב"ה עוד זמן רב ... אך היו לי בעיות עם פניות רבות לשרותים ושלשולים אח"כ התחלתי לאכול מאכלים מעקבים שלשול כמו "אבקת קקאו" ולשתות קולה גם אח"כ ... עכשיו כבר אין כביכול את אותן התרופות ... ! ...... יש מחליף ישראלי ששמו: סופרלס (SUPERLAS) ולא נותנים את אותן התרופות ! ..... עכשיו גמרתי לימודי בבית הספר ובגרות, אך אני סובל עוד יותר מדימומים, וכשאיני משתמש בכדורים האלה יש עצירות חזק ולוחץ ושורף...., ואם אני משתמש בהם: עוד יותר שורף ונלחץ הנוזל נודף מפה"ט ויש כאבים נוראיים ..... אני מאוד רוצה לסדר את הבריאות שלי ושלא יהיו לי כאבים ושאוכל להפריש הצואה נורמלי.. ח ו ץ מהטיפול הפרוקטולוגי אני מאוד רוצה הפרשות ר כ ו ת; בבקשה, תגידו לי באיזה תרופה/-ות כדאי או רצוי להשתמש, כי ואיזה תרופות יש ב כ ל ל לריכוך הצואה והפרשות בריאות שבאמת מטפלות ב מ ח ל ה הזאת אני מדגיש: ר י כ ו ך (!!!) ולא (!) שלשול ממש מיימי כמו שיש לי וזה מאוד שורף לוחץ ונורא כואב אנא מכם/ממך, בבקשה תעזרו לי ....... תודה מראש !!.

21/06/2007 | 18:28 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דוד שלום, עצירות כרונית כפי שאתה מתאר אכן יכולה לפגוע באיכות החיים וכדאי לטפל בה. הבסיס החשוב ביותר בטיפול הוא כפי שציינת ריכוך יציאות ללא שלשול. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) . יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות , שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג המתמחה בתנועתיות מערכת העיכול לבירור ולטיפול.

18/06/2007 | 19:24 | מאת: אושר

אני בן 24 וכבר יום יומיים שיש לי צואה בהירה יחסית ואני מבחין בחתיכות אדומות מוצקות בתוך הצואה ללא תופעות נוספות חוץ מקיבה רכה איך אני יכול לדעת אם מה שיש לי בצואה זה דם או שמא זה חתיכות מזון?

21/06/2007 | 18:15 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אושר שלום, חתיכות מוצקות הן לרוב לא דם אלא שאריות מזון. שיהיה בריאות.

17/06/2007 | 00:22 | מאת: חוה

שלום ד"ר, אני עוקבת בפורום אחרי תגובותיך. לא מצאתי שמנות של משחות שונות פרט לפרוקטוגליבנול לטיפול חיצוני בטחורים. האם יש באמתחתך שמות נוספים - משחות אחרות שתוכל לייעץ לי לרכוש? האם יש משחיה המכווצת כלי דם?

17/06/2007 | 17:41 | מאת: ד"ר עודד זמורה

חוה שלום, יש משחות שונות כולל פרוקטוגליבנול, פרוקטוצורין, רקטוצורין, פרפריישן H ועוד, וכל רוקח יוכל להדריך אותך בעניין זה. לי אין עדיפות ספציפית וכל המשחות האלה בעיקר מרגיעות ומקילות על סבל, ואין להן ממש מטרת ריפוי הטחורים.

17/06/2007 | 23:00 | מאת: חוה

....חן חן על תגובתך. שמעתי מרוקחת מסויימת שממליצה להשתמש במשחה שמפחיתה נפיחות של דליות ברגליים. המשחה מכווצת גם נפיחות של טחורים. יצרתי, לא? שווה לנסות!

14/06/2007 | 22:51 | מאת: שטרודלית

שלום ד"ר זמורה! עברתי לאחרונה מעל 3 שבועות של שילשולים וכאבים חזקים, לפעמים עם מעט ריר. הרופא שלח אותי לבדוק נוכחות של קולוסטרידים. אני הבנתי שזה חיידק די עמיד. שאלתי היא - אם אכן יש לי את החיידק, האם אני עלולה להדביק אחרים בו? ואם כן באילו דרכים הוא עובר? האם עלי לנקוט בפעולות שימנעו מצב של הדבקה? תודה.

17/06/2007 | 17:39 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שטרודלית שלום, קלוסטרידיום הוא חיידק שנוטה "לעשות בעיות" באנשים שטופלו לאחרונה בטיפול אנטיביוטי, ואנשים שלא טופלו בטיפול אנטיביוטי לרוב לא יפתחו מחלה גם אם הם נדבקים בחיידק זה. לכן פרט להגיינה בסיסית בשרותים אין צורך לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים.

17/06/2007 | 22:51 | מאת: שטרודלית

ועוד שאלה - האם יכול להיות דלקת חריפה במעיים באופן קבוע כתוצאה מחסר באנזים מסויים? האם זה יכול להיות? האם יש בדיקה ספציפית לאנזימים ואיך היא נקראת? תודה:)

מהי המשמעות הרפואית? האם הכוונה ל-physiological absorption model? תודה מראש על המענה עודד

17/06/2007 | 17:32 | מאת: ד"ר עודד זמורה

בדיקת CT PET בודקת את עוצמת קליטת חומר מסויים ברקמות, ובאופן טבעי ותקין יש רקמות שקולטות יותר מחומר זה ויש שקולטות פחות. קליטה פיזיולוגית אומר שנראתה קליטה מוגברת ברקמה שידוע שקולטת יותר את החומר, ולכן זוהי קליטה תקינה, ואינה מצביעה על גידול.

רב תודות על ההסבר שכל כך חשוב לנו כל טוב

14/06/2007 | 13:45 | מאת: ch694

צוהריים טובים , אני בת 22 , בריאה בד"כ , לא לוקחת תרופות , צמחונית ,... ובקשר ליציאה - ימים יש לי יציאה רכה -דקים וקצרים , וימים יציאה שבהתחלה קשה ואחי כך רכה , ולפעמים סובלת מעצירות לכמה ימים ולפעמים משלשולים ... עשיתי לפני חודש בדיקת דם סמוי בצואה – באופן פרטי במכון מור , והתוצאה היתה חיובית והיתה המלצה שעלי לפנות בהקדם עם תוצאות הבדיקה לרופא משפחה ולבצע בדיקת קולונסקופיה . וגם כן עשיתי אותה בדיקה במרפאה לפני שבוע וחצי והיתה התוצאה חיובית .ממה זה יכול לנבוע ? ואם לא עושה את הבדיקה הזאתי יהיה סכנה לחיי ? האם בגיל 22 יתכן גידולים במעי ? ושאלה אחרונה חביבה : מהם התסמונים לסרטן המעי הגס ? אני ממש מפחדת מבדיקת זו ומתוצאותה ולכן העדפתי שלא אלך לרופא ולא לבצע קולונוסקופיה .אני יודעת שאולי יהי ... ואולי יהי ... הערה קטנה : יש לי שני דודים וסבתא ( מצד האב ) שסבלו מסרטן במעי הגס - נתגלה איצלם בשלב מאוחר והם נפטרו אחרי כך בחודשים-שלושה . וגם כן אמי עברה ניתוח - היה לה גידול על הכליה , אחותי עברה כריטת הרחם והשניה כריטת שד ,... סיפור בהסטוריה לא נפסק מגידולים שונים במשפחתי תודה ויום טוב

17/06/2007 | 17:29 | מאת: ד"ר עודד זמורה

הסיכוי לסרטן המעי הגס בגיל 22 קטן מאד, ורוב הסיכויים שאינך סובלת מגידול כזה, ותוצאת הדם הסמוי נובעת מסיבות אחרות כגון המזון שאכלת. יחד עם זאת, ישנם מקרים מאד נדירים, ואיני רואה טעם לבצע בדיקה כגון דם סמוי, שהיא בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, ואחר כך להתעלם מהתשובות. ממליץ מאד בכל זאת לבצע את הקולונוסקופיה, ולאחר שתדעי שהתשובה תקינה נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה.

17/06/2007 | 23:05 | מאת: חוה

תוכלי להקל על עצמך ולבצע פרטי או במכון מור דרך הכללית את הוירטואלית. מעין סיטי של המעי וכל חלל הבטן אבל לא מעיקה ולא מפחידה ולא כואבת, קצרה ובהכרה מלאה ואף מזהה גושים בגודל של 0ץ4 מ"מ ובוחנת את האברים האחרים גם. רק אם ימצאו ממצא רציני בבדיקה זו - תיאלצי לעשות קולונוסקופיה לקחת דוגמה לבדיקה. תנסי קודם את הוירטואלית - שהיא ממש קלה. עלה לי 900 שקל וקיבלתי החזר -כחצי מהסכום , לפני 4 שנים. בהצלחה.

.

17/06/2007 | 17:29 | מאת: ד"ר עודד זמורה

לא עובר בתורשה, אבל שניהם מצבים די שכיחים, וקשורים בין היתר בהרגלי תזונה, שיכולים להיות דומים באותה משפחה.

14/06/2007 | 10:53 | מאת: ויו

שלום רב, הרשה לי להתחיל בכך שניסיתי לאסוף כמה שיותר מידע גם מכותבים וגם מתשובות שלך בפורום. יחי הפורום ! ובכל זאת, גם ההסברים של הרופא המטפל וגם ההסבר המאוד מפורט, עדיין אינם מגיעים לאדם פשוט כמוני. אני אחרי 3 הריונות. בעבר (לפני כ-10 שנים) נתקלתי לראשונה בטחורים. הייתי רווקה בשנות ה-20 שלי. עד כמה שזכור לי, קשרו לי את הטחורים ולא ביצעו ניתוח כלשהו. תקופה מסויימת אח"כ אחרי יציאות הבחנתי בדם בעת הניגוב (משהו מזערי). עם השנים, נהייתי יותר מודעת לעצמי, הזמן חלף, הייתי משתמשת בשמן שומשום בזמנים "קשים" ובנתיים הדימום חלף. ההריון השלישי היה כבד מאוד ובנוסף לתוספי ברזל שקיבלתי כדרכם של נשים בהריון, הטחורים צצו. הרופא המטפל נתן לי במקרה של הפיסורה (לאחר הלידה) ספריי בשם איזוקט על מנת לסגור את הפצע. בביקור האחרון שלי אצלו, ולאחר שסיימתי עם האיזוקט, נותרה לי עדיין חתיכת עור בחלק העליון של פי הטבעת שהיא למעשה זו שבגללה הגעתי אל הרופא מלכתחילה. כמו כן, ברשותי טחורים קדמיים ואחוריים שעליהם הומלץ בשלב זה לא להתייחס. שאלותיי אליך: 1. האם, היות והפיסורה לא מדממת, לא כואבת כרגע במיוחד, ולאור העובדה שיש לי כן צלקות פנימיות (לפי בדיקת הרופא), האם כדאי לגשת לניתוח בשלב זה כניתוח מניעתי עקב היותי בגיל הפוריות ? 2. האם העובדה שמערבים כאן שריר בניתוח לא יגרום לרפיון, לחוסר שליטה ביציאות, להגדלת פי הטבעת, או לנזק משמעותי אחר ? 3. האם תשאר לי צלקת מהניתוח או שמא להיפך, אפילו חתיכת העור המציקה אמנם אסתטית - תיעלם ? 4. הבנתי שיש מקרים בהם הפיסורה חוזרת, מדוע ? והאם הימנעות מניתוח יכולה להחמיר המצב בעתיד ? 5. למה הטחורים לא נעלמים כמו נפיחות שאחרי עקיצת יתוש ? האם הדרך היחידה היא ניתוחית ? מקווה שהצלחת להבין את שאלותיי ואשמח אם תענה לי כמיטב הבנתך. בתודה רבה רבה מראש. מנותחת עתידית.

17/06/2007 | 17:27 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ויו שלום, ניתוח לפיסורה מיועד לטפל בסבל נשגרם בעת על ידי הפיסורה ואין לו כמעט אפקט מניעתי לעתיד. לכן, אם כיום את כמעט ולא סובלת, איני רואה סיבה טובה לעבור ניתוח לפיסורה. הסיכון לסיבוכים כולל ירידה ביכולת השליטה אומנם נמוך, וכשיש סבל רב לא צריך להסס ולעבור ניתוח, אולם ללא סבל ניכר אין לדעתי הצדקה לקחת אפילו סיכון קטן. הדרך הטובה ביותר להמנע מסבל מפיסורה בעתיד הוא לשמור תמיד תמיד על יציאות רכות באמצעות תזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה, ולא לדאוג מקפל העור, הוא לרוב לא מפריע לשום דבר.

13/06/2007 | 05:07 | מאת: Lali

שלום! אתמול פרוקטולוג שלי נתן הפניה לניתוח לכריתת טחורים,ספינקטרוטומיה וכריתת פוליפ אנלי יש לי גם ANAL PISSURE.... אתה יכול קצת לספר איך מבצעים את הניטוח,עם זה מסוכן,עם זה EFFECTIVE,איך מחלימים,בלי אישפוז עם אישפוז.....עם יש לי סיבה ללחץ גדול Thanks in advance

17/06/2007 | 17:22 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ללי שלום, ישנן דרכים ניתוחיות שונות לטפל בטחורים, ותוכלי למצוא מידע רב על טחורים והטיפול בהם בתשובותי בפורום זה בנושא הטחורים. ניתוח ספינקטרוטומיה מבוצע לטיפול בפיסורה וכרוך לרוב בחתך קטן של מ"ס מ"מ בפי הטבעת, דרכו מבוצעת הפרדת סיבי שריר הסוגר הפנימי. לכל ניתוח וכל פעולה כירורגית יש סיכוי מסויים של החלמה או הטבה בסימפטומים וכרוך בשיעור מסויים של סיבוכים, וכדאי לבצע ניתוח כשהתועלת הצפויה רבה מהסיכון לסיבוכים. בעקרון ניתוחים לטחורים ולפיסורה הם ניתוחים שנועדו על מנת לשפר את איכות החיים ולטפל בסבל שנגרם על ידי הטחורים והפיסורה, ולשניהם שיעור סיבוכים נמוך ושיעור החלמה גבוה (כריתה טחורים בכל זאת כרוכה בתקופת התאוששות של מספר שבועות), ואת צריכה לקבוע אם את מספיק סובלת על מנת לעבור ניתוח. פוליפים אנאליים בד"כ כדאי להסיר, ולרוב אלו ניתוחים פשוטים עם רמת סיכון נמוכה והתאוששות מהירה.

12/06/2007 | 22:40 | מאת: גילי

אני בת 32, בחודשים האחרונים יש לי יציאות מוגברות (לעיתים עד 5 פעמים ביום) ולעיתים מלוות בריר. כמו כן, יש לי דימום בזמן היציאות. בדיקות דם שעשיתי הראו רמת המוגלובין תקינה. בעבר היו לי דימומים בשל סדק מפי הטבעת אך הם לוו בכאבים. הפעם אין לי שום כאבים. נאמר לי שכנראה הדימום הוא מהסדק. סבי נפתר מסרטן המעי. האם יש לי סיבה לדאגה? האם כדאי לבצע בדיקות נוספות?

13/06/2007 | 22:53 | מאת: ד"ר עודד זמורה

גליל שלום, יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים, פיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. טחורים ופיסורה אינם נדירים בגיל 32, ולעומת זאת גידול במעי הגס מאד נדיר בגיל זה, גם בנוכחות סיפור משפחתי של סב שסבל מגידול כזה בגיל מבוגר יותר. אם הדמם ימשך הייתי ממליץ לך בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה על מנת להגיע לאבחנה, לשקול בכל זאת בדיקת קולונוסקופיה כדי שכולנו נישן יותר טוב בלילה, ולכוון את הטיפול.

12/06/2007 | 21:46 | מאת: (ללא שם)

ערב טוב, 1. האם אתה מוכר להחזר של קופ"ח מכבי ? 2. האם בדיקות אנדוסקופ של האזור נעשות "על המקום", ואיזה הכנה נדרשת להן? ...תודה !

13/06/2007 | 22:54 | מאת: ד"ר עודד זמורה

לא לגמרי ברור לי למה הכוונה במונח אנדוסקופיה. אם הכוונה לאנוסקופיה (בדיקה של פי הטבעת במכשיר), היא מבוצעת על ידי כל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג "על המקום" ולרוב ללא כל הכנה. אם מדובר בבדיקה ארוכה יותר כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה, הן לרוב דורשות הכנה כלשהי (תלוי בבדיקה), ולא תמיד מבוצעות על המקום. איני עובד עם קופת החולים מכבי, והחזר מהם תלוי בביטוח שלך אצלם.

11/06/2007 | 20:22 | מאת: שרון

האם בדיקה זו מבוצעת גם ע"י פרוקטולוגים או רק גסטרו' ? תודה !

12/06/2007 | 20:13 | מאת: ד"ר עודד זמורה

בארץ הבדיקה מבוצעת בעיקר על ידי גסטרואנטרולוגים, ויש מספר קטן של כירורגים קולורקטאליים שמבצעים בדיקה זו.

11/06/2007 | 15:32 | מאת: דני

עשיתי צילום בדיקת רקמות רכות וכתוב: רושם שמדובר בבלוטת לימפה אין עדות ללימפה דנפטיה מה עלי לעשות? האם זה מסוכן? מה זה אומר תודה דני

12/06/2007 | 20:11 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דני שלום, אין לי מושג מדוע באיזו אינדיקציה נשלחת לבדיקה, איזה איזור בגוף צולם, מה סוג הצילום, מה יש בבדיקה גופנית, וכו, ולכן אין לי דרך לתת לך עצה טובה, פרט לעצה לגשת לרופא שהפנה אותך לבדיקה, ולשאול מה פשר התוצאה.

שוב שלום ד"ר, בינתיים עברתי את בדיקות האולטראסאונד. בבדיקת הבטן התחתונה (עגן קטן) אלה היו הממצאים: בדיקה על קולית של דרכי השתן: כליה ימנית: בגודל תקין. פרנכימה שמורה. אין עדות להידרונפרוזיס. אין עדות לאבנים. כליה שמאלית: בגודל תקין. פרנכימה שמורה. אין עדות להידרונפרוזיס. אין עדו לאבנים. שלפוחית השתן: דפנות חלקים, קבלות רגילה. ערמונית: לא מוגדלת. בבדיקה של מפשעה שמאלית וימנית נכתב: בדיקה מכוונת: מפשעות- ממצאים: בסריקה של שתי המפשעות הודגמו מבנים אנטומיים רגילים. אין עדות ללימפאדנופטיה. לא הודגם בקטע במנוחה ובמאמץ. במילים אחרות, שתי הבדיקות יצאו תקינות. הכאב עדיין נשאר, אם כי נדמה לי שהמקום קצת פחות כואב כעת. עם זאת, בשבוע-שבוע וחצי האחרונים הכאב באשכים הפך לברור - הוא אמנם ממש לא כאב שלא ניתן לסבול, אבל בזמנים מסויימים ברור לחלוטין שהוא קיים וזה לא שאני מדמיין את זה. העצירות שלי נמשכת, גם הצואה שיוצאת יוצאת בחתיכות קטנות מאוד או כמו עיסה מימית מאוד, והדם בצואה ממשיך (הוא נמצא גם באסלה, גם בניגוב ולעיתים אני רואה גם חלקים בצואה שהם אדומים או כהים יותר). לאחרונה העליתי את כמות הסיבים שלי בצורה די משמעותית, אבל אני לא ממש מרגיש שיפור.

12/06/2007 | 20:08 | מאת: ד"ר עודד זמורה

עומר שלום, כפי שציינת, בדיקות האולטרסאונד תקינות. מעבר לכך איני יכול לתת לך אבחנה או עצה חכמה באינטרנט ללא בדיקה, והייתי מציע שתפנה לכירורג לבדיקה.

14/06/2007 | 00:32 | מאת: עומר

תודה רבה על העזרה!

11/06/2007 | 04:39 | מאת: דניאל

שלום רב עודד אישתי עברה אמש טיפול בשיטת דופלר.בפירסום צויין שהטיפול הוא ללא כאבים וכמו כן חזרה מיידית לפעילות יום יומית.ברצוני לציין שהטיפול לווה בכאבים עזים שנימשכים עד לרגע זה[ארבע לפנות בוקר] קשיים בהליכה וישיבה וזאת תוך שימוש במשככי כאבים ברצוני לשאול : למה מדגישים שהטיפול אינו כרך כלל בכאבים ,דבר שאינו נכון ,[מעיון בפורומים נתקלתי בלא מעט אנשים שציינו את הכאבים העזים,וחלקם הפסיק את הטיפול באמצע מחמת הכאבים] האם טיפול פולשני ללא הרדמה ותפירת עורקים אכן יכול להיות ללא כאבים כלל? האם הפעולה שנעשתה יכולה להקרא טיפול ולא ניתוח? אודה לך על תשובתך דני

12/06/2007 | 20:06 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דניאל שלום, צר לי לשמוע על סבלה של אשתך. HAL דופלר היא אחת ממגוון השיטות לטיפול בטחורים, בה מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הוא שהטיפול יחסית קל למטופל וכשבוחרים נכון את המטופלים המתאימים, במקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים, למרות שהטחורים אינם נעלמים לגמרי. מרבית הכירורגים (כולל אנוכי) שמבצעים פעולה זו מבצעים אותה בכל זאת בטשטוש במסגרת בית חולים כלשהו, אך כפי שידוע לך ישנה גם לפחות מרפאה אחת שמבצעת את זה כטיפול מרפאתי, וכנראה שמרבית המטופלים עומדים בכך היטב.

09/06/2007 | 17:56 | מאת: שלי

שלום רב לפני כעשרה ימים החלו כאבים בפי הטבעת. פניתי בלילה לביקור רופא ורופא כללי שבדק (לא רקטלית) טען שמדובר בטחור חיצוני ויש קריש דם בטחור בשל היותו קשה ובשל הצבע שלו... הטיפול: רקטוזורין-- משחה ונרות,אמבטיות ועזרקאין. לאחר מספר ימים ובאין הטבה פניתי לכירורג (ללא בדיקה רקטלית) שטען כי מדובר בפיסורה ולא בטחורים והטיפול הוא רק שמן פראפין.... יום למחרת פניתי גם לפרוקטולוג שביצע בדיקה רקטלית (גם אמצעות אנדוסקופ) והוא הסביר כי אין מדובר בפיסורה ולא בטחורים חיצוניים אלא בטחורים רבים פנימיים שלדבריו מתחילים להחלים... הוא הסביר שיש להמשיך עם הטיפול הראשון (על אף שלא עזר לי עד כה) טוב ויפה...:((( אך אתמול היה שיא של כאב שלא היה כמותו וזאת לאחר ששמתי את קצף רקטלי... לא הצלחתי לזוז ומיררתי בבכי בבית... אני אובדת עצות שכן איני יודעת באיזה טיפול לנקוט על מנת לסיים את הסיוט המתמשך הזה...ירדתי במשקל בשל חוסר תיאבון ..אני מנסה לשנות את התזונה ע"י אכילת פירות/ירקות ושתיית מיים אני מתענה בעבודה ומנסה לא לעצור את שגרת חיי אך זה בלתי אפשרי... הגעתי למצב של עילפון בשבוע שעבר מרוב כאבים ואתמול הרגשתי שאנלא יכולה יותר וחייבת פתרון מיידי... יש לציין החמרה לאחר יציאות (כשעה לאחר מכן) בבוקר אני מגלה הטבה יחסית ובשעות הערב החמרה... כמו כן, לאחר שהשתמשתי בקצף /עזראקאין פנימי זה היה שיא השיאים של הכאב!!!!!!!!!! יש לציין כי אין דימום כלל!! האם לפי התיאור הנ"ל תוכל לומר לי (אולייי) האם הסימפטומים הנ"ל מתאימים לטחורים ואם כן מה עוד עליי לעשות.. או אולי לפיסורה ואז אפסיק את השימוש בנרות שאולי מחמיר המצב..?? איך ייתכן וכל הזמן אני שומעת שטחור פנימי אינו מכאיב והפרוקטולוג טען שיש לי רק!! טחורים פנימיים???. אני לא יודעת כבר מה לעשות ומתפתלת מכאבים!! האם יש הבדל בין פרוקטוגליבנול לבין רקטוזורין בחוזק שלהם - אם אכן עליי להמשיך בכיוון הנרות והמשחה...?? מה שאני מקפידה לעשות - לשתות שמן פראפין (למרות שאיני רואה שינוי מבחינת ריכוך הצואה - לפחות מספר ימים נוצרה גם עצירות) תודה על כל עזרה שתוכל לתת לי...

12/06/2007 | 20:00 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלי שלום, צר לי לשמוע על סבלך הרב. כאבים עזים בפי הטבעת יכולים לגרם ממספר סיבות, כולל טחורים חיצוניים עם קריש דם שנוצר בהם, טחורים פנימיים שמתבלטים החוצה באופן ניכר, ופיסורה בפי הטבעת. לעיתים רחוקות הפרעות בהרפיית שרירי רצפת האגן יכולים לגרום לסימפטומים דומים. איני יכול לחוות דעתי איזה מתוך היעוצים והאבחנות השונות שניתנו לך יותר סביר מבלי לבדוק אותך. בעיקרון, נכון שטחורים פנימיים לרוב אינם כואבים מאד אלא אם הם מאד מתבלטים ובצקתיים, ונכון שברוב המקרים של פיסורה קשה לבצע בדיקה טובה של פי הטבעת, אבל לכל כלל ברפואה יכולים להיות גם חריגים, ולכן זה אינו פוסל את האבחנות הנ"ל על הסף. בכל מקרה, מומלץ להקפיד מאד על ריכוך יציאות, כולל שימוש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום, שנמכר בבתי מרקחת ללא מרשם, ושתיה מרובה. כל שאר הטיפולים השמרניים נועדו לשפר את איכות חייך, ולכן אם את רואה שטיפול מסויים, כגון נרות או קצף, רק גורם לסבל יותר גדול- אל תשתמשי בו. אם טיפול שמרני הולם לא מביא לשיפור ניכר באיכות החיים תוך זמן סביר (ובהנחה שמדובר בטחורים או בפיסורה), ניתן בהחלט לשקול טיפול ניתוחי.

08/06/2007 | 19:51 | מאת: אני

בדיוק קבלתי את התקפון החרדה הראשון,אני בטוחה שאני בסדר,רק רוצה לסיים את הבירורים הרפואיים ולהיות כבר אחרי הפרוצדרות הרפואיות. באיזה מקום בארץ מקבלים את הטיפול הטוב ביותר? האם יש קשר בין קצת לחץ בצד הימני בגו או שזה סימפטום של חרדה ולחץ? תודה,אני

12/06/2007 | 19:40 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אני שלום, בכל אחד מהמרכזים הרפואיים הגדולים בישראל, וגם ברוב המרכזים היותר קטנים, ישנם כירורגים, גסטרואנטרולוגים ואונקולוגים היודעים לטפל היטב במחלתך. קצת לחץ בצד הימני של הגב יכול להגרם מסיבות רבות, רובן פשוטות ולא מסוכנות, אך אם יש החמרה כלשהי עדיף בכל זאת להבדק.

08/06/2007 | 07:32 | מאת: אני

שלום, עברתי לפני כחודש ניתוח לכריתת המעי הגס והתקנת אילאוסטומי, זאת עקב גידול ממאיר שהתגלה על רקע מחלת קרוהן. אני אמורה לעבור טיפול מניעתי שכולל כימותרפיה והקרנות (הקרנות במשך כחודש וחצי) לאחר שהטיפולים יסתיימו אני מעונינת לעבור ניתוח נוסף להתקנת פאוץ. הבנתי שהקרנות לאיזור האגן יקשו על ביצוע מוצלח של ניתוח כזה. האם זה נכון?

08/06/2007 | 18:47 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אני אחרת שלום, לצערי המידע שברשותך נכון. ראשית, ניתוח פאוץ' מיועד בעיקר לחולים העוברים כריתת מעי גס בשל אולצרטיב קוליטיס ופחות מיועד לחולי קרוהן. מדובר הניתוח גדול ומורכב, גם כשהוא מבוצע בתנאים אופטימאליים, וכרוך בשיעור לא מבוטל של סיבוכים. בחולים עם אולצרטיב קוליטיס התוצאה לבסוף יוצאת מוצלחת בכ 90-95% מהמטופלים, ולכן לרוב "שווה" לקחת את סיכוני הניתוח. בחולי קרוהן, גם כאשר הפאוץ' מבוצע בתנאים אופטימאליים, שיעור ההצלחה נמוך יותר, ולכן כפות המאזניים של התועלת מול הסיכון לא נוטות תמיד לטובת יצירת הפאוץ'. בנוסף, אם בוצעה כריתת הרקטום (בהנחה שהגידול הוא ברקטום, שהוא מיקום הגידול שבדרך כלל מטופל בקרינה) ללא יצירת פאוץ' מידית, הסיכול להצליח ליצור פאוץ' טוב בניתוח שני נמוך, וקרינה עוד מקטינה יותר סיכוי זה. בשלב זה הייתי מייעץ לך להתמקד במלחמה לצאת בשלום מהמחלה הממארת, ולדחות את השאלה אם יש מקום לנסות ליצור פאוץ' לשלב מאוחר יותר. החלמה מהירה!

07/06/2007 | 14:04 | מאת: אני

שלום לכולם אז האגודה למלחמה בסרטן משקיעה בפרסומות ותשדירי פרסום ואני מסתכלת ואומרת בסדר חשוב לרוץ להיבדק מי שלא מרגיש טוב או שיש סימפטומים,עד שלפני שבוע היה לי קצת דימום והחלטתי למרות ששמתי את משחת הטחורים הכי פשוטה פרוקטו גליבנול והדימום הפסיק,בכז הלכתי להיבדק,אמרתי לרופא יש לי טחורים והוא אמר ביובסיה עכשו ותוך 4 ימים הגיעה התשובה של תאים ממאירים,עכשו אני יודעת כמה חשוב הגילוי המוקדם ורק שכבר יעבורו הפרוצדורות הרפואיות ולכבד ולאהוב כל רגע בחיים.

08/06/2007 | 18:36 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אני שלום, תודה עבור שיתופנו במידע אישי אך חשוב זה. אנו מאחלים לך החלמה מהירה ובריאות שלימה. לטובת כל הגולשים המעוניינים במידע על ממאירויות במעי הגס, מצורף קישור לדף מידע של אתר החברה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית: http://www.iscrs.org/info/sartan.htm

14/08/2010 | 19:14 | מאת: אתי

לד"ר עודד זמורה שלום! זה כמה ימים יש לי יציאות רכות כמו שלשול עם כאבי בטן התקבציות יותר נכון, ומדי פעם מה שאני אוכלת אני עושה יציאה רכה מאוד. רוצה לציין שאני סובלת מי טחורים כבר הרבה שנים חיצוניים, יש לי דם לאיטים רחוקות בניגוב וגם בקקי שאני מתאמצת שיש לי עצירות גם לא הרבה. רוצה לציין שעשיתי בדיקת קולונוסקופיה לפני שנה והיא ההיתה תקינה. ועשיתי גם לפני שבועיים בדיקת קיבה שגם היא תקינה אבל לקחו ביופסיה לבדיקה וקבלתי תשובות אך הרופא לא יצר איתי קשר אני צרכה לבוא עליו בעוד שבוע וחצי לערך. ולשאלה שלי אני קצת חוששת, מפני שמדי פעם יש לי לחצים המומים בפי הטבעת. כי אני גם סובלת מי גזים, הייתי אצל רופא פרטולוגיה שעשתה לי בדיקה ויש לי טחורים גדושים היא בדקה בדיקה רקטלית פנמית ולא היה ממצא פטלוגי ברוך השם!!אבל היא נתנה לי לעשות בדיקה עם אני רוצה פנמית בפי הטבעת אבל: אני הייתי צרכה לעשות חוקן בבית לפני הבדיקה ובסוף לא הלכתי וותרתי על הרעיון, מרוב שעשיתי בדיקות פולשניות. השאלה שלי היא ? האם בבדיקת קולונוסקופיה אפשר למצוא ממצאים של סרטן פי הטבעת. או שאני צרכה לעשות בדיקה אחרת. אני חוששת בגלל היציאות הרכות שיש לי עכשיו והכאבי התקבציות בבטן שיש לי כרגע, האם טחורים גם יכולים לעשות התקבציות בבטן שהם כבר חצונים יש לי כמה טחורים חצונים ואחד גדוש, והאם נכון לי לעשות ניתוח? מפני שאני יודעת שזה יכול לחזור בשנית. אשמח לקבל ממך תשובות אלה. תודה מראש! אתי.

07/06/2007 | 13:10 | מאת: איתן

שלום רב אבקש מאד לדעת כיצד מתבצעת כריתת פוליפ אנלי שפיר בשיטה הקלה ביותר לפציינט בתודה איתן

08/06/2007 | 18:30 | מאת: ד"ר עודד זמורה

איתן שלום, קשה לומר חד משמעית מבלי לבדוק אותך מהי הדרך הטובה ביותר (וכמובן הקלה היותר למטופל) לכרות את הפוליפ, שכן ישנם פוליפים במיקומים שונים, גדלים שונים, וכד'. כעקרון כמעט כל פוליפ אנאלי מומלץ לכרות באופן מסודר בחדר ניתוח, עם הרדמה כלשהי, שיכולה להיות הרדמה כללית, איזורית (חצי גוף) או לעיתים מקומית, לפי צרכי המטופל ומאפייני הפוליפ.

06/06/2007 | 11:08 | מאת: Ronen

שלום דוקטור, אני בן 30 וכבר 11 שנים יש לי טחורים חיצוניים. כאשר גילו בפעם ראשונה בצבא נתנו לי משחת רקטוזורין ומאז ואני משתמש בה קבוע אחרי מקלחת, אבל היא רק מרגיע וקצת מפחיתה את הבליטה כל פעם שהיא יוצאת החוצה. השאלות: 1)האם זה בסדר להשתמש באופן קבוע את המשחה זמן כזה ארוך? 2)האם בשנים האלו פיתחו משחה יותר מועילה שהיית יכול להמליץ? בתודה

08/06/2007 | 18:25 | מאת: ד"ר עודד זמורה

רונן שלום, אין בעיה להשתמש במשחה הנ"ל זמן ממושך. ישנן משחות רבות לטיפול בטחורים (רובן ותיקות), וכל אחד יכול לבחור לעצמו מה שיותר עוזר לו להקל על סבלו. אין "פריצות דרך" בתחום המשחות העשור האחרון. מעט מידע כללי על טחורים והטיפול בהם: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

06/06/2007 | 10:52 | מאת: יובל

הי, אני בן 31 וטני אמור לעבור ניתוח (תיקון בקע מפשעתי דו צדדי, צד אחד 1 ס"מ, צד שני 0.6 ס"מ). הבנתי שישנן 3 שיטות: 1. ניתוח סטנדרטי בשיטה של פעם... 2. ניתוח בשיטת "לפרוסקופיה" 3 ניתוח מהיר יחסית חדשני "ללא מתח". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3352335,00.html האם אפשר לקבל סקירה קצרה על היתרונות והחסרונות של כל שיטה? בתודה מראש, יובל

08/06/2007 | 18:21 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יובל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. בקע מפשעתי (הנקרא גם הרניה) הוא מחלה שכיחה, ויכול להיווצר עקב חולשה של השכבה העוטפת את חלל הבטן מתחת למעטפת השרירים, הנקראת פציה. חולשה כזו יכולה להיות מולדת (ולהתבטא רק שנים רבות לאחר הלידה, גם בגילך) או נרכשת. כאשר ישנה חולשה ההופכת לחור או פתח, תוכן הבטן יכול גולש דרך הפתח ויוצר בלט מתחת לפני העור. הסימפטומים העיקרים המחשידים להופעת בקע הם נפיחות וכאבים באזור המפשעות או האשכים. ככלל, הטיפול בבקעים מפשעתיים הוא כירורגי (ז"א בניתוח), וישנן שלוש סיבות עיקריות להציע ניתוח לסובלים מבקע: הסיבה העיקרית היא לשפר את איכות החיים, מאחר שבקעים גורמים על פי רוב לכאבים וחוסר נוחות. בנוסף, בקעים לא עוברים החלמה ספונטנית ויש להם נטייה לגדול עם הזמן. לבסוף, קיים סיכון נדיר של כליאת מעי פתאומית בבקע שיכולה להסתיים בניתוח דחוף . בעבר הגישה הכירורגית לבקעים התבססה על תיקון של הבקע בעזרת תפרים, אך חסרונה העיקרי היה שיעור גבוה של חזרה של הבקע. בעשור האחרון עבר רוב העולם הכירורגי לתיקון בקע עם רשת סינטטית באופן שגרתי, וכיום אין כמעט ניתוח בקע שאנו מתקנים ללא רשת. בניתוח זה אין מתח של הרקמה המתוקנת, ושיעורי ההצלחה לטווח ארוך גבוהים יותר. כמו לכל דבר ברפואה, לרשת יש יתרונות וחסרונות, אבל באופן כללי יתרונותיה רבים מחסרונותיה, ושיעור חזרת הבקע נמוך. השיטה ה"חדשנית" שציינת היא בעצם תיקון בקע עם רשת, שמבוצע היום באופן שגרתי ברוב העולם המערבי, כאשר התיקון הנ"ל מבוצע אצלם בהרדמה מקומית, על יתרונותיה וחסרונותיה של הרדמה זו. תיקון בקע לפרוסקופי מבוצע דרך 3 חתכים קטנים (של 5-10 מ"מ) בבטן, דרכם מוחזר תוכן הבקע ומונחת רשת לתיקון הבקע. שיעור ההצלחה ושיעור הסיבוכים של פעולה זו אינו שונה באופן משמעותי מהניתוח הפתוח, אך בתיקון לפרוסקופי רמת הכאב לאחר ניתוח במרבית החולים פחותה, וההחלמה וחזרה לפעילות מהירים יותר. יתרון זה בולט במיוחד כאשר מתקנים בקעים מפשעתיים דו-צדדיים, או בקעים חוזרים (ז"א בקעים שכבר תוקנו בעבר). לסיכום, לתיקון בקע מפשעתי דו צדדי אנו נוטים היום להמליץ על תיקון לפרוסקופי, אם הכירורג המבצע מיומן בטכניקה זו. בהצלחה.

17/03/2008 | 23:33 | מאת: יובל

הי, בעבר קיבלתי ממך (עודד זמורה) תשובה מעמיקה וברורה לגבי בקע מפשעתי (מצורף מטה). היום אני די נחוש לבצע את הניתוח משום שזה כרגע בשלב מאוד מציק. החלטתי "ללכת" על השיטה הלפסרוסקופית. שאלותיי הן: 1. האם אתה מתמחה בתיקון בקע מפשעתי בשיטה זו? 2. האם אתה עובד עם כללית מושלם? 3. במידה ולא, האם תוכל בבקשה להמליץ לי על מומחה\מומחים בתחום? בתודה מראש, יובל תשובתך בעבר (8.6.07): יובל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. בקע מפשעתי (הנקרא גם הרניה) הוא מחלה שכיחה, ויכול להיווצר עקב חולשה של השכבה העוטפת את חלל הבטן מתחת למעטפת השרירים, הנקראת פציה. חולשה כזו יכולה להיות מולדת (ולהתבטא רק שנים רבות לאחר הלידה, גם בגילך) או נרכשת. כאשר ישנה חולשה ההופכת לחור או פתח, תוכן הבטן יכול גולש דרך הפתח ויוצר בלט מתחת לפני העור. הסימפטומים העיקרים המחשידים להופעת בקע הם נפיחות וכאבים באזור המפשעות או האשכים. ככלל, הטיפול בבקעים מפשעתיים הוא כירורגי (ז"א בניתוח), וישנן שלוש סיבות עיקריות להציע ניתוח לסובלים מבקע: הסיבה העיקרית היא לשפר את איכות החיים, מאחר שבקעים גורמים על פי רוב לכאבים וחוסר נוחות. בנוסף, בקעים לא עוברים החלמה ספונטנית ויש להם נטייה לגדול עם הזמן. לבסוף, קיים סיכון נדיר של כליאת מעי פתאומית בבקע שיכולה להסתיים בניתוח דחוף . בעבר הגישה הכירורגית לבקעים התבססה על תיקון של הבקע בעזרת תפרים, אך חסרונה העיקרי היה שיעור גבוה של חזרה של הבקע. בעשור האחרון עבר רוב העולם הכירורגי לתיקון בקע עם רשת סינטטית באופן שגרתי, וכיום אין כמעט ניתוח בקע שאנו מתקנים ללא רשת. בניתוח זה אין מתח של הרקמה המתוקנת, ושיעורי ההצלחה לטווח ארוך גבוהים יותר. כמו לכל דבר ברפואה, לרשת יש יתרונות וחסרונות, אבל באופן כללי יתרונותיה רבים מחסרונותיה, ושיעור חזרת הבקע נמוך. השיטה ה"חדשנית" שציינת היא בעצם תיקון בקע עם רשת, שמבוצע היום באופן שגרתי ברוב העולם המערבי, כאשר התיקון הנ"ל מבוצע אצלם בהרדמה מקומית, על יתרונותיה וחסרונותיה של הרדמה זו. תיקון בקע לפרוסקופי מבוצע דרך 3 חתכים קטנים (של 5-10 מ"מ) בבטן, דרכם מוחזר תוכן הבקע ומונחת רשת לתיקון הבקע. שיעור ההצלחה ושיעור הסיבוכים של פעולה זו אינו שונה באופן משמעותי מהניתוח הפתוח, אך בתיקון לפרוסקופי רמת הכאב לאחר ניתוח במרבית החולים פחותה, וההחלמה וחזרה לפעילות מהירים יותר. יתרון זה בולט במיוחד כאשר מתקנים בקעים מפשעתיים דו-צדדיים, או בקעים חוזרים (ז"א בקעים שכבר תוקנו בעבר). לסיכום, לתיקון בקע מפשעתי דו צדדי אנו נוטים היום להמליץ על תיקון לפרוסקופי, אם הכירורג המבצע מיומן בטכניקה זו. בהצלחה.

05/06/2007 | 00:13 | מאת: אלון

שלום דוקטור, רשמתי לפני כמה ימים הודעה בפורום זה בדברת יציאות לא סדירות וכאבים באגן. בבדיקה חוזרת שעשיתי אצל הפרוקטולוג נרשם שאני סובל מטחורים פנימיים דרגה אחת + פרוקטיטיס. הוא שלח אותי לבצע בדיקה מונומטריה אנו רקטלית (בגלל תלונות של הכאב בפי הטבעת/אגן שקורות מדי פעם). אני בן 34. הוא לא התייחס כלל לפרוקטיטיס. הבנתי שפרוקטיטיס זו דלקת. האם עלי לחשוש?

08/06/2007 | 17:51 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אלון שלום, פרוקטיטיס הוא אכן תהליך דלקתי, ואם ישנה פרוקטיטיס אמיתית ומשמעותית (ולא סתם קצת גירוי של הרקטום כתוצאה מהחוקן לניקוי טרם הבדיקה) זה מצריך לרוב המשך בירור וטיפול. יחד עם זאת, קשה מאד לחוות דעה על ממצאי בדיקה ומסלול בירור וטיפול רק על סמך תאור כנ"ל, שיכול להטעות. התרשמות הכירורג מממצאי הבדיקה חשובה מאד, ויתכן שהוא התרשם שהפרוקטיטיס אינה משמעותית. באופן כללי נשמע לי שהכירורג שמטפל בך מכיר את מגוון הבדיקות לבירור בעיות בתחום זה, ואם אתה לא רגוע כדאי לבקש ממנו הסבר יותר מפורט לגבי הממצאים שראה ומה הוא מחפש בהמשך הבירור.

08/06/2007 | 17:52 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אלון שלום, פרוקטיטיס הוא אכן תהליך דלקתי, ואם ישנה פרוקטיטיס אמיתית ומשמעותית (ולא סתם קצת גירוי של הרקטום כתוצאה מהחוקן לניקוי טרם הבדיקה) זה מצריך לרוב המשך בירור וטיפול. יחד עם זאת, קשה מאד לחוות דעה על ממצאי בדיקה ומסלול בירור וטיפול רק על סמך תאור כנ"ל, שיכול להטעות. התרשמות הכירורג מממצאי הבדיקה חשובה מאד, ויתכן שהוא התרשם שהפרוקטיטיס אינה משמעותית. באופן כללי נשמע לי שהכירורג שמטפל בך מכיר את מגוון הבדיקות לבירור בעיות בתחום זה, ואם אתה לא רגוע כדאי לבקש ממנו הסבר יותר מפורט לגבי הממצאים שראה ומה הוא מחפש בהמשך הבירור.

03/06/2007 | 19:03 | מאת: ששי בר

שלום רב! אני בת 48. עברתי ניתוח מלנומה מתחת לעין לפני שנה וחצי. בחודשים האחרונים התקשתי לעיתים בהליכה עם כאבים במפשעה שמאל. בשבוע שעבר הכאבים החריפו ובבדיקות שנעשו באולטרהסאונד התגלה בקע מפשעתי כלוא בגודל של כ-8 מ"מ המכיל נוזל שומני. אבקש לברר האם יש צורך בניתוח. אני מוגבלת בהליכה וגם בישיבה ישנם כאבים במפשעה. בברכה ותודה מראש

08/06/2007 | 17:43 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שושי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי. הטיפול היעיל היחיד בבקע מפשעתי, ובוודאי בבקע המכיל תוכן כלוא, הוא טיפול ניתוחי, ואם את סובלת במידה שמגבילה את פעילותך ופוגעת באיכות חייך יש אינדיקציה לניתוח לתיקון הבקע. מומלץ לפנות לכירורג לבדיקה. בהצלחה!

03/06/2007 | 18:16 | מאת: קרן

שלום בחודשיים האחרונעם יש לי כאבים חזקים בצד שמאל של הבטן,ממש מתחת לצלעות,כמו דקירה ארוכה,כאבים שהולכים ובאים. ביומיים האחרונים הבחנתי גם בדם בצואה,לא דם טרי אלא ממש כמו חתיכת בשר קטנה ואדומה מה זה יכול להיות? (בעייה במעי הגס למשל?) ולמי עליי לפנות? תודה

08/06/2007 | 17:40 | מאת: ד"ר עודד זמורה

קרן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי. תלונותיך יכולות להגרם ממגוון גדול של סיבות, מרביתן לא מסוכנות, וכמובן שאיני יכול להציע אבחנה ספציפית באינטרנט. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג לבירור.

03/06/2007 | 16:39 | מאת: lulu

שלום רב רציתי לוודא דרכך האם מדובר בתופעה של תולעים בקיבה מאחר ואני נמצאת בחו"ל ואין לי אפשרות לעשות בדיקה רפואית כרגע. אתמול חשתי דגדוג קל בפי הטבעת ולאחר בדיקה מצאתי תולעת אחת (!) מחוץ לפי הטבעת (בצורת חוט לבן דק באורך חצי ס"מ). פרט לכך לא סבלתי מסימפטומים אחרים כלשהם. אפילו עשיתי בדיקה עצמית בצואה ולא הבחנתי בדבר. האם אכן מדובר בתופעה של תולעים בקיבה ? אם כן האם ישנה תרופה שאני יכולה ליטול אותה ואינה מחייבת מרשם רופא? תודה על העזרה.

06/06/2007 | 16:58 | מאת: lulu

לידיעתך עשיתי 5 בדיקות צואה עצמיות ולא נמצא דבר. נא תשובתך הדחופה.

08/06/2007 | 19:03 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. תאורך אכן מחשיד מאד לתולעים, והטיפול בהן הוא באמצעות תרופות מרשם. מומלץ למצוא דרך לפנות לרופא.

03/06/2007 | 16:17 | מאת: נויה

שלום רב, לפני כחודש וחצי עברתי ניתוח לתיקון פיסורה. עד היום נשאר לי בפי הטבעת חוט שקוף בגודל של 6 מ"מ שנאמר לי ע"י המנתח שיפול לאחר כשבועיים לאחר הניתוח השאלה שלי למה חודש וחצי אחרי הניתוח והחוט עדיין לא נפל?? האם זה בעייה?? האם יש לגשת לכירורג דרך קופ"ח שיסיר את החוט? או שמא לחכות שייפול לבד?? תודה נויה

08/06/2007 | 19:01 | מאת: ד"ר עודד זמורה

נויה שלום, אין לי דרך לדעת איזה סוג ניתוח בדיוק עברת ובאיזה חוטים השתמשו על סמך תאורך בלבד. אם נאמר לך שהחוט יפול לבד, כנראה שהשתמשו בחוט נספג, ובסוף הוא אכן יפול. אם יש ספק. מומלץ להתייעץ עם הכירורג המנתח.