פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלם רב, אני ארבעה וחצי חודשים אחרי לידה ויש לי גירודים מציקים בפי הטבעת. אין כאבים ואין קושי ביציאות איזה רופא אני צריכה לראות? מה זה יכול להיות? זה מעיר אותי בלילות

ראשית התנצלותי על העיכוב בתשובה עקב שירות מילואים. גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה.

בעקבות כאבים חזקים וצריבה הגעתי למיון. הרופא (כירורג) אבחן פיסורה עמוקה. אני מטופלת בנפדיפין (0.4%)- 3 פעמים ביום ,אמבטיות., סירופ לבולק. הכאבים מאוד חזקים, אני לוקחת אופטלגין בטיפות. השאלות: 1. מתי יחול שיפור והאם הטיפול הזה יעיל? 2. נאמר לי ע''י הרופא במיון, שאם הכאבים ימשיכו עוד כשבוע, לגשת לפרוקטולוג.. רופא המשפחה לעומתו, אמר לחכות לפחות עוד חודש עד לפניה לפרוקטולוג.. מה המלצתך? (לא נראה לי שהכאבים יעברו בקרוב). האם יש סיכון בבדיקת פרוקטולוג במצב הזה.? מתי הכי כדאי להגיע לבדיקה. 3 האם ניתן לקחת תרופה אחרת לכאבים.(אלגולוזין לא עזר, ואופטלגין עוזר לזמן קצר)? תודה

מורן שלום: 1. טיפול שמרני עם מרכך יציאות ןמשחת ניפדיפין יעיל בהקלה משמעותית של הסבל בכ 60% המהטופלים. לציין כי אנו מעדיפים ריכוך יציאות עם תוסף סיבים / פגלקס / שמן פראפין שאינם משלשלים ולא באבילק / לבולק שיכולים לגרום לשלשול וגירוי איזור פי הטבעת. 2. הטבה בטיפול השמרני בד"כ נראית לאחר כשבוע-שבועיים ואני מסכים שאם אין הטבה במשך כשבוע מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה. אין בבדיקה זו סיכון פרט לאי נוחות או כאב בבדיקה עצמה, ובודק מיומן ידע מתי לעצור כדי לא לגרום לך סבל מיותר. 3. כל תרופה נגד כאבים שאת חשה שעוזרת היא טובה ואין לנו עדיפות לזו או אחרת. נסי גם ישיבה באמבטיות של מים חמימים. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד"ר זמורה שלום, אני מתנצלת מראש על ההודעה הארוכה. רקע: בעלי (בן 38) מטופל בהמודיאליזה מזה כ - 4 חודשים. לפני כחודשיים וחצי עבר ניתוח לאפרוסקופי לכריתת כליות דו"צ עקב מחלת כליות פוליציסטיות, אשר במהלכו נגרמה פרפורציה של המעי הגס. הסיבוך התגלה רק כיומיים לאחר הניתוח, והוא הוכנס לניתוח חירום נוסף לסגירת הפרפורציה + לופ-קולוסטומי. מכיון שנכנס למצב של שוק ספטי, מיד בסיום הניתוח הוא הוכנס לטיפול נמרץ והיה מורדם ומונשם עם תמיכת נואדרנלין במשך כ- 4 ימים. לאחר כשבועיים (בעקבות עליית חום) התגלתה בבדיקת CT קולקציה תוך בטנית באיזור מיטת הניתוח וקולקציה נוספת קטנה יותר באיזור שריר הפסואס. הוכנס נקז לקולקציה הגדולה (שהוצא לאחר כ - 10 ימים) בשילוב עם טיפול אנטיביוטי IV למשך כחודש. בעקבות הטיפול האנטיביוטי הממושך החלו שלשולים בקולוסטומי ובתרבית צואה התגלה קלוסטרידיום A+B. הטיפול האנטיביוטי הופסק (למרות שהקולקציה קטנה באופן משמעותי, אך לא נעלמה לחלוטין) והחל לקבל פלאג'יל. למרות שתרביות צואה חוזרות היו שליליות לקלוסטרידיום, מצב השלשולים לא השתפר, והפלאג'יל הוחלף לואנקומיצין. משלא נראה שיפור משמעותי לאחר 6 ימים, הופסק הואנקו והוא החל לקבל תוסף פרוביוטי (VSL#3). מאז, מצב השלשולים השתפר, אם כי מדי פעם יש עדיין יציאות מימיות עם מעט ריר דמי. בנוסף, לפני כשבועיים החלו גם יציאות רקטאליות יומיומיות של ריר בצבע חום עם מעט דם ורדרד. ולאחר ההקדמה הארוכה, יש לי מספר שאלות: 1) בשלושת השבועות הראשונים שלאחר הניתוח היו מדי פעם יציאות רקטאליות של ריר שקוף. הבנתי שמדובר במצב נורמאלי לאחר ניתוח של לופ-קולוסטומי. עם זאת - האם זה נורמאלי שחודשיים לאחר הניתוח פתאום החלו יציאות רקטאליות, כאמור, עם מעט תוכן מעי ומעט ריר דמי - על בסיס יומיומי בנוסף ליציאות מהלופ-קולוסטומי ? (כששאלנו את הרופא הוא לא התרגש מזה, אך אנחנו בכל זאת דואגים...). 2) בהתחשב במצב הקשה והמסובך שעבר, כמה זמן מומלץ להמתין עד לסגירת הקולוסטומי ? (הרופאים אמרו לנו שמינימום 3 חודשים, אך רצוי יותר - עד 6 חודשים). מהם הקריטריונים לעיתוי האופטימלי ? מצד אחד בעלי מתכנן לעבור השתלת כליה, ולכן אנחנו מעוניינים שסגירת הקולוסטומי תעשה כמה שיותר מהר, ומצד שני - לאחר כל הטראומות שעבר - אנחנו חוששים כמובן ומעוניינים להמנע מכל סיכוי, אפילו הקלוש ביותר, לסיבוך נוסף כלשהו... 3) ושאלה אחרונה - האם יש צורך בפתיחת בטן לסגירת לופ-קולוסטומי ? המון תודה מראש ושוב סליחה על ההודעה הארוכה.

שרית שלום, צר לי לשמוע על הסיבוכים מהם סבל בעלך, ואני שמח שהוא מתאושש והולך . לשאלותיך: 1. יציאות כפי שאת מתארת דרך פי הטבעת הן סבירות ולרוב אינן סיבה לדאגה, שכן מקטע המעי בין הקולוסטומי לפי הטבעת "חי ונושם" ומייצר ריר שיכול להיות מעט דמי, ולעיתים להיות גם בצבע דומה ליציאה. 2. פרק הזמן המינימאלי המקובל הוא אכן 3 חדשים, אך עדיף לחכות עם ניתוח סגירת הסטומה עד שבעלך ישוב לאיתנו ככל האפשר, כולל מצב תזונתי תקין, וכד', ואם פירוש הדבר יהיה להמתין מעט יותר על מנת לצמצם ככל הניתן את הסיכון בניתוח הסגירה, אז כדאי להתאזר בסבלנות ולחכות. 3. לצורך סגירת לופ סטומה יש לרוב צורך רק בחתך סביב הסטומה ולרוב אין צורך בפתיחת בטן מלאה. בהצלחה.

ד"ר זמורה, המון תודה על התשובה המהירה והמפורטת ועל האמפתיה! לגבי ענין היציאות מפי הטבעת - אני מבינה שהמקטע מהסטומה עד פי הטבעת ממשיך להיות פעיל, ואני מניחה שזה אף סימן טוב. מה שהדאיג אותנו היא העובדה שלאחר תקופה של מס' שבועות בהן לא היו יציאות רקטאליות כלל (ואם היו - הן היו בתדירות של פעם~פעמיים בשבוע והיו שקופות לחלוטין) - פתאום החלו יציאות יומיומיות בצבע חום ועם מעט דם ורדרד. האם משהו "משתחרר" שם לאחר תקופה מסויימת ? וברשותך, שאלונת נוספת: האם העובדה שיש עדיין מדי פעם יציאות מימיות ומעט דמיות מהסטומה (למרות שהזיהום של הקלוסטרידיום ככל הנראה כבר חלף), ובמקביל החלו גם היציאות התכופות מפי הטבעת - אינה מצריכה, לדעתך, בדיקת סיגמו\קולונוסקופיה, ליתר בטחון - לראות אם לא נגרם איזשהו קוליטיס ? או שמא בדיקה כזו עלולה רק לסכן את המצב הרגיש ממילא של המעי ? ושוב המון תודה על הסבלנות ושבוע טוב !

שלום ד"ר, מזה כחודש יש לי גרד עז בפי הטבעת בעיקר כשאינני בפעילות(יושב/לפני השינה). זה לא מעיר אותי בד"כ בלילה(אולי פעם או פעמיים התעוררתי בגלל גרד תוך כדי שינה)וזה נמשך לאורך כל היום בזמנים שונים. זאת תחושת גרד שחוזקתה משתתנה לעיתים מזכירה דגדוג בחלק החיצונית של פי הטבעת וממש בכניסה אליו. עשיתי בדיקת פרזיטים ותוך כדי בהמלצת רופא המשפחה לקחתי שני כדורי ורמוקס בהפרש של 10 ימים למקרה שזה תולעים. התרופה קצת הקלה אבל לא העלימה את התופעה. הייתי אצל פרוקטולוג שנתן לי דרמוקומבין. אני שבוע הבא טס לתקופה ממשוכת במזרח הרחוק ולא אוכל לבצע בדיקות נוספות ורציניות מאז. יש סיבה לדאוג? יש לציין שאני בן 22,בריא בד"כ.אין לי כאיב בטן/שלשלים/דם בצואה/הקאות. אך ורק גרד עז. האם אתה ממליץ על טיפול יותר אגרסיבי בתולעים(למקרה וזה זה)של 3 או 6 כדורי ורמוקס יום אחרי יום(שמעתי כל מיני מינונים של התרופה הזאת)? האם דרמקומבין אמור לעזור עוד שיש עוד משחות/תרופות מומלצות? תודה.

עוד אוסיף שקראתי באיזשהו מקום שעדיף לא להשתמש בסטרואידים וממה שבדקתי יש בדרמקומבין(שעליה הפרקטולוג המליץ) סטרואידים. כמו כן הגסטרו שגם אליו הלכתי המליץ על הידרואגיסטן. אשמח לתשובה לשאלתי הראשונה בקשר לטיפול בתולעים/בדיקה או טיפול אחר וגם לגבי חוות דעת בקשר למשחות. תודה.

לא ניתן לאבחן ברשת!!! מעניין שאף אחד מהרופאים המלומדים (אני ספרתי לפחות 3!), לא הפנה אותך לבדיקה פולשנית של דרכי המעי הגס התחתונות כגון סיגמואידסקופיה, רקטוסקופיה /אנוסקופיה, בבדיקות אלו ניתן לאבחן במדוייק את מקור הגרד ולעתים קרובות גם לקחת ביופסהי לתרבית בעת הצורך. אם הגירודים באמת נוראים, הייתי דוחה אתהנסיעה למזרח , ומטפל בנושא בצורה טובה. אם מדובר בבעיה של תולעים, אז קודם לאבחן ורק אח"כ לטפל בתולעים. חשוב לא פחות שתהיה כתובת אחת שתטפל בך ולא שלושה רופאים שינהלו מעקב באופן מקבילי.. זה לא נכון ולא משרת לא את הרופאים ולא אותך כלקוח. סטיראיודים אכן בעייתים במינון אוראלי דרך הפה , או בהזרקה, אך כמעט ולא ידועות בעיות במינון של סטיראודים בשימוש מקומי(פתיליות, משחות, קצף משאפים וכו), ולרוב הם משפרים את הבעיה של גרד באם מדובר בגרד דלקתי או לא, הגרד הוא תופעה של מערכת החיסון בו מופרש היסטמין והסטריאודים הן המקומים חוסמים את ההיסטמין ומקלים על הגרד. הידרואגיסטן הוא טיפול אנטי פטרייתי שגם הוא טוב לגרד, רק מה שרפואה אינה מדע מדוייק, וכששלושה רופאים מנסים לטפל בחולה אחד בשיטת הסרט הנע, הרי זו התוצאה.. חולים אינם חלקים בסרט נע של בית חרושת ולכן רופא טוב היה עוצר את מחול השדים ואומר: קח הפניות לא,ב,ג, בדיקות בינתיים תנסה קצף או משחה ותחזור לביקורת לאחר הבדיקות, לאחר הבדיקות שבידו של הרופא כל המידע הוא ורק הוא ולא הרופאים שבדקו אותך בדרך יחליטו על הטיפול הטוב ביותר עבורך. טיפול בתולעים לא יסייע לפטריה או לאלרגיה או "סתם גרד" , אבל טיפול לא עקבי בהם יגרום להם לחזור, זה שרופא המשפחה נתן תרופה מבלי לשלוח אותך לבדיקה פולשנית כגון סיגמאודיסקופיה, מראה קצת על מקציועתו של הרופא ואיך שוב לצערי הוא כרופא משפחה חוסך על גבך כספים לקופה. הפרוקטולוג שלא יוצר מערכת מעקב שבו אתה חוזר ומדווח לו אם חל או לא שיפור במצבך , גם הוא חוטא למטרה, ונותן טיפול שיכול להיות שעזר ולא התמדת בו ויכול להיות שהתמדת אבל הוא לא מספיק לך ואז צריך לשקול טיפולים אחרים.... ואחרון הוא הגסטרו, שלא טרח לשאול אותך על כל הבירורים שעשית בדרך, אילו כל אחד מהרופאים היה עוצר ועשה את המוטל עליו כרופא, שזה כולל תשאול ואמנזה מלאים בדיקות עזר מלאות כולל פולשניות, היה ניתן להגיע לאבחנה ואף לטיפול טוב יותר מאשר ניסיון וטעייה בין הרבה טיפולים שניסית... יש טיפול בהזרקת מתיל כחול שנעשה ע"י פרוקטולוג או כירורג, הייתי מציע לך לפנות לרופא אחד אחראי , רציני וענייני שיעשה את התשאול וגם את האבחון המלא ביותר וייתן לך הטיפול הטוב ביותר, חבל שתסבול.. אבחון שכה לא צריך לעלות על שבועיים -שלושה ותחת טיפול תושג הטבה כבר מהשבוע הראשון עד לשלישי, בקיצור תוך חודש וחצי מהרגע שמצאת הרופא הנכון אתה אחרי זה... ואם לא, צריך להמשיך לברר, אבל בירור שכזה בדרך כלל לוקח רקר 3 שבועות וחבל שמשיקולי תקציב או חוסר זמן הרופאים נמנעו מלעשות אותו עד היום.

בהמשך לתשובתך רופא נשים בבי"ח מאיר הסביר לי שזה כמו פינג פונג ושקונדילומות חוזרות מבן הזוג שמדביק אותי כל פעם מחדש לפי מה שהבנתי ממך אין גם צורך להשתמש בקונדום. הנושא מאוד מדאיג אותי כבר שנה וחצי ואני ממש פוחדת ונרתעת לקיים יחסי מין עם בן זוגי בעקבות חזרת הקונדילומות. גם ד"ר וקסר מהפורום של מחלות שמועברות במגע מיני טוען שהקונדילומות יכולות להגיע לרקטום במידה והן נמצאות בנרתיק ??? מיואשת תודה לך על התשובה

חד משמעית קונדילומות לא עוברות במגע מיני אלא הוירוס הגורם אותם, ואם כבר יש לך את הוירוס את לא יכולה להדבק שוב. אין כל סיבה שתגבילו את חיי המין שלכם! פעילות מינית לא מגבירה יצירת קונדילומות למי שכבר נושא את הוירוס. נכון שמי שנושא את הוירוס יכול לעיתים לסבול מפעילות שלו גם בצואר הרחם, הנרתיק ופתח הנרתיק, וגם באיזור פי הטבעת. אך אין לכך קשר לסוג הפעילות המינית. מבחינת הגנה בעת קיום יחסי מין, כמו שאמרתי, סביר שבן זוגך הקבוע נושא את הוירוס ללא סימפטומים (כמו חלק גדול מהאוכלוסיה) או עמיד לו, ומומלץ לנקוט אמצעי הגנה בעיקר עם בני זוג חדשים אם יש. בקיצור- צאי מהחרדה ותהני מהחיים, ובמקביל הקפידי להיות במעקב של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג באופן סדיר, כדי שאם תהיה חזרה של הקונדילומות ניתן יהיה לזהות אותן עוד כשהן קטנות.

שלום ד"ר זמורה אני חולה קרוהן מזה ארבע שנים, בינתיים ללא סיבוכים רציניים. נכון לסי-טי האחרון הדלקת היא בחלקים שונים של המעי הדק. הייתי מאושפז לאחרונה לפני חצי שנה בתל השומר (שם פגשתי אותך) עם התפרצות השסתכמה בפיתול אחד שלא היה מפותל כראוי -לאחר צום של יומיים + סטרואידים ואנטיביוטיקה לוריד שוחררתי, ומאז אני מרגיש טוב. לפני כחודשיים התחיל כאב חד + דימום בעת היציאות שאובחן לפני כשלושה שבועות כפיסורה, קלה לפי דבריו של הכירורג הבודק. משחת ניפדיפין + תזונה מרככת צואה (בתוספת peglax) לא שיפרו המצב בינתיים. שאלתי היא כמה זמן להמשיך עם טיפול זה ומהן האלטרנטיבות? שכן נאמר לי שכחולה קרוהן יש להמנע ככל האפשר מניתוח תודה אמיר

אמיר שלום, אכן בחולי קרוהן עם פיסורה אנו משתדלים להמנע מניתוח לפיסורה במידת האפשר, מאחר שריפוי הפצעים באיזור פי הטבעת בחולים אלו יכול להיות ירוד, ובנוסף מחלת קרוהן פריאנאלית יכולה להצריך ניתוחים נוספים בעתיד, ולעיתים יש לניתוחים אלו אפקט מצטבר על תפקוד שרירי הסוגרים. יחד עם זאת, אנו לא רוצים שתסבול מכאב בלתי פוסק שישבש באופן ניכר את איכות חייך, כך שצריך למצוא את שביל הזהב הנכון בין 2 שאיפות אלו. אם יש כאב שלא מגיב לטיפול שמרני, יש לוודא שנית שאכן מדובר בפיסורה ולא באבצס שלא התגלה בזמן הבדיקה. לעיתים שלילת אבצס יכולה להצריך הדמיה או בדיקה בהרדמה. אם אכן מדובר בפיסורה, ואתה מורח היטב את הניפדיפין 4 פעמים ביום ללא הטבה, ניתן לשקול הזרקת בוטוקס, שיכולה להועיל, והסיכון בה נמוך. הבעיה העיקרית בהזרקת בוטוקס היא שפעולה זו אינה בסל הבריאות,אינה מבוצעת במערכת הבריאות הציבורית, ועלותה לא זולה.

אני סובלת מספר ימים (מתחילת הפסח) מכאב חזק באזור פי הטבעת, תחושת צריבה וגרד. הכאב ממוקם יותר בצד שמאל, ולדעתי לא ממש בפי הטבעת.(קצץ מתחת). היציאות מלוות בדם וכאבים- תחושה של דקירות חזקות. אחרי שטיפה במים פושרים/קרים, הצריבה הגרד והכאב מחריפים. השתמשתי בטבע קוטן ובאמלה, אין שינוי. מה לעשות.? תודה

מורן שלום, תלונותיך יכולות להחשיד לפיסורה בפי הטבעת (תוכלי למצוא מידע על פיסורה בתשובותי בנושא זה באתר), אך ישנן אבחנות אחרות אפשריות, כגון אבצס בפי הטבעת או טחורים עם קרישי דם בהם, ולא ניתן להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וטיפול.

שלום רציתי בבקשה לשאול . עברתי פעמיים ניתוח להסרת קונדילומה מהרקטום כבר שנה לא הופיעו קונדילומות מאז הניתח עכשיו במגע מיני עם אותו בן הזוג בטעות האיבר נכנס לפי הטבעת. האם עכשיו יחזרו לי שום הקונדילומות? והאם אם קיימות קונדילומות באיבר המין ואז מקיימים יחסים אנאליים זה יכול להדביק? תודה רבה

שלום, נכון שהוירוס הגורם לקונדילומות עובר במגע מיני (לוא דוקא אנאלי, הוא עובר גם במגע מיני דרך הנרתיק), אבל מרגע שיש למישהו את הוירוס בגוף הוירוס נמצא שם ומלווה את אותו האדם לכל חייו. חלק גדול מהאוכלוסיה נושא את הנגיף, ללא כל בעיות או תלונות, וחלק קטן מפתחים סימפטומים כגון קונדילומות בפי הטבעת או שינויים בצואר הרחם. לכן, אם מדובר בבן זוג קבוע, סביר שאו שהוא כבר נדבק בוירוס אך הוירוס לא גורם אצלו לסמפטומים, או שהוא חסין מהדבקות בוירוס זה. אם יש לך בני זוג חדשים או מזדמנים, כדאי לשקול להגן עליהם על ידי שימוש בקונדום. לגבייך, אין קשר בין יחסי מין מכל סוג שהוא, ליצירת קונדילומות חדשות כתוצאה מהוירוס שאת נושאת. לכן איני רואה סיבה להגביל את חיי המין שלכם.

בהמשך לתשובתך רופא נשים בבי"ח מאיר הסביר לי שזה כמו פינג פונג ושקונדילומות חוזרות מבן הזוג שמדביק אותי כל פעם מחדש לפי מה שהבנתי ממך אין גם צורך להשתמש בקונדום. הנושא מאוד מדאיג אותי כבר שנה וחצי ואני ממש פוחדת ונרתעת לקיים יחסי מין עם בן זוגי בעקבות חזרת הקונדילומות. גם ד"ר וקסר מהפורום של מחלות שמועברות במגע מיני טוען שהקונדילומות יכולות להגיע לרקטום במידה והן נמצאות בנרתיק ??? מיואשת תודה לך על התשובה

שלום תמיד שאני בא לשירותים ואני ממש חייב להוציא אני יוצא לי לשבת שעות וכל פעם שאני מוציא ממש שורף לי שמה ואני לא יודע מה זה וזה כבר 3 חודשים ככה לפני זה הכל היה בסדר גמור. ולא פעם ראיתי שיורד לי שמה דם. אני מגיע למצבים שאחרי שאני עובר פעם אחת בשירותים אני צריך עוד 5 פעמים לפחות באותו יום או שאני פשוט יש לי מלא גזים. תוכל להמליץ לי מה לעשות? זה כאבי תופת וממש שורף תודה

אופיר שלום, תלונותיך יכולות לרמז על פיסורה בפי הטבעת (תוכל למצוא מידע על פיסורה בתשובותי בנושא זה באתר), אך ישנן אבחנות אחרות אפשריות, ולא ניתן להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וטיפול.

אני בת 27, סובלת מגיל צעיר מעצירות. אני אוכלת תזונה עשירה בסיבים, שותה הרבה וכן עושה פעילות גופנית קבועה. במהלך השנים ניסיתי פתרונות שונים כגון שזיפים מיובשים, שמן פראפין, קונסיל וכו. כמו כן ניסיתי פגלקס, שעזר לרכך את הצואה אך לא גרם ללחץ להתרוקן. בשנתיים האחרונות עקב תיסכול מתמשך מהמצב, התחלתי להשתמש בחוקני מיקרולט באופן קבוע, מדי יומיים. ללא השימוש במיקרולט איני חשה צורך בהתרוקנות ( על אף התזונה המוקפדת והפעילות הגופנית). א. האם המצב הפיך?? האם ישנו סיכוי להיגמל מהחוקנים? ב. לאיזה סוג של מומחה אתה ממליץ לפנות, שכן במרפאות גסטרו אליהן פניתי בעבר נשלחתי לבדיקות ולרופאים שטענו שאין בעיה. תודה מראש על עזרתך...

אסנת שלום, מומלץ לפנות לבירור לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות דרכי העיכול (יש דבר כזה), שכן פעמים רבות ניתן למצוא את הסיבה לעצירות / קושי בהתרוקנות ולשפר את איכות החיים. עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות, שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית, כפי שאת מבצעת. טיפולים נוספים יכולים לכלול אימון של שצפת האגן שנקרא ביופידבק, וטיפולים נוספים, על סמך תוצאות הבירור. טפול ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן.

ההודעה אינה מכילה שאלה. במידת הצורך, אנא כתבו שנית. חג שמח.

שלום רב ! בעקבות הצטברויות של אבני צואה חוזרות שהוסרו בעזרת ניתוחים בהרדמה כללית ולאחר ביצוע כל הבדיקות הרקטליות האפשריות אובחן כי אני סובלת מתופעה הנקראת מגה רקטום . מה ניתן לעשות, האם קיים פיתרון כירורגי ? כיום אני מטופלת בשמן פרפין + אבילק + פגלקס. מצפה לתשובה הנואשת

לפני שבועיים עברתי ניתוח על ידך (פרינדאל ציסט) ואני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לך על הטיפול המסור והידים הנפלאות. יישר כוח והרבה ברכה.כיום אין הרבה רופאים כמוך. תודה מקרב לב

תודה וחג שמח.

שלום, אני מבקש לדעת האם נכונה הקביעה כי יש קשר בין טחורים לבין בקע מפשעתי, על רקע הכרות אישית שלי עם כאלו שעברו את שני הניתוחים בהרש של מספר שנים. בתודה

אילן שלום, גם בקע מפשעתי וגם טחורים יכולים להווצר או להיות מוחמרים על רקע של עליה בלחץ התוך בטני לעיתים קרובות. למשל, לאנשים הסובלים מעצירות או מקושי במתן שתן ומתאמצים לעיתים קרובות ובאופן יומיומי בשרותים יכולה להיות מטיה מוגברת לפתח שתי מחלות אלו.

האם עליה בלחץ התוך בטני יכולה להיגרם על-ידי הצטברות גאזים?

שלום, ככל הנראה אני סובלת מפיסורה (לפני כשבוע הייתה לי צואה קשה מאוד והרגשתי שנפצעתי והיו סימני דם על הנייר ומאז בכל יציאה אני "מרגישה" את הפצע כואב ושורף). קבעתי טור לכירורג, הבעיה שבמכבי באזור מגוריי אין פרוקטולוג. 1. האם כירורג רגיל יכול לאבחן פיסורה? איך מתבצעת הבדיקה? 2. במידה ויאבחן פיסורה, האם יש צורך לבצע קולונוסקופיה (אני בת 32 ללא היסטוריה משפחתית)? תודה.

יעל שלום, ישנם בוודאי כירורגים כלליים רבים שידעו לבדוק האם יש פיסורה, אולם ללא ספק כל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג הוא מומחה לתחום זה וידע לבדוק היטב את איזור פי הטבעת. הבדיקה כוללת הסתכלות באיזור פי הטבעת, והמשך הבדיקה תלוי בממצאים ובמידת הרגישות של פי הטבעת אצלך, ויכולה לכלול בדיקת אצבע וכן בדיקה במכשיר שנקרא אנוסקופ ומסתכל על רקמת פי הטבעת מבפנים, אם אין לך רגישות שמונעת את הבדיקה. הפניה לקולונוסקופיה היא לפי שיקולו של הרופא הבודק. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. אם יש לך דימום דרך פי הטבעת, לרוב אנו ממליצים לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, או לפחות של חלקו הסופי, על מנת לשלול דמם ממקור זה (גם אם אכן יש פיסורה). סוג הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך וברמת הסיכון שלך לפתח ממצאים במעי הגס, כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. לעיתים אנו דוחים את הבדיקה עד שמצב הפיסורה משתפר. חג שמח.

שלום רב, הנני בן 47 בריא לחלוטין באופן כללי. במשך זמן יש לי כאבי בטן בבטן התחתונה, בתחילה סברו שזה דלקת בערמונית טופלתי באנטביוטיקה, והכאב נרגע למשך חודשיים, אז לא היתה בליטה בפי הטבעת. לאחרונה יש לי מדי פעם דם טרי בצואה עוד לפני שהופיע בליטה בפי הטבעת שהיא מאוד רגישה . כמו כן כאבים בילתי פוסקים בבטן תחתונה (ממש קבוע לאורך כל הבטן התחתונה) לא ממש חזקים לעומת הכאבים בעבר שהיו חזקים יותר. כאשר אני מתאפק יש לי כאב חד לאורך כל הגוף.ישנה לעיתים חולשה כללית. שאלתי הינה: 1. לאיזה רופא עלי לגשת פרקטולוג גסטרולוג אורולוג או כירורג ? האם קולונוסקופיה יכולה לתת מענה לכל השאלות? 2. האם טחורים מאופיינים גם בכאבי בטן כאילו ? 3. הדימום הפסיק כבר כשבוע, הטחור רגיש אולם כאבי הבטן נשארו בצורה קבוע תודה אני

שלום, גם כירורג, כולל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, וגם גסטרואנטרולוג יכולים להפנותך לבירור המתאים, וללא ספק קולונוסקופיה היא אחת הבדיקות הראשונות שיש לבצע במסגרת בירור זה. אם אכן סבלת מדלקת בערמונית כדאי להבדק במקביל גם על ידי אורולוג לוודא שאין התלקחות של דלקת זו. טחורים לא גורמים לרוב לכאבי בטן. חג שמח.

האם ידועה התופעה של חוסר שליטה על הסוגר הפנימי עקב מחלת הסקלרודרמה והאם יש איזה טיפול או רעיון בקשר לזה?

אלה שלום, בהחלט ישנו קשר ידוע וברור בין סקלרודרמה לבין בעיות שליטה בפי הטבעת, ממגוון של סיבות הקשורות במחלת הסקלרודרמה, כולל ירידה בתפקוד חלק משרירי הסוגרים סביב פי הטבעת, ירידה בגמישות רקמות פי הטבעת, וירידה בגמישות הרקטום, שהוא המיכל שצובר יציאה ואם אינו גמיש דיו עלול להווצר צורך להתרוקן לעיתים תכופות. ישנם טיפולים שיכולים לשפר את איכות החיים, כולל טיפול במחלה הבסיסית (ולצורך כך מומלץ להתייעץ ברופא שמטפל בסקלרודרמה שלך), וטיפולים שונים של איזור פי הטבעת, החל מהתאמת תזונה, דרך תרגילים לחיזור שרירי פי הטבעת ושיפור התחושה שנקראים ביופידבק, וכלה בטיפולים פולשניים כגון הזרקת חומרים המעבים את רקמת פי הטבעת (כגון קולגן). מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות דרכי העיכול לבדיקה, בירור והכוונת הטיפול.

דוקטור שלום, אני עברתי קולונוסקופיה וירטואלית ורגילה והיו שתיהן תקינות. הממצא היה טחורים פנימיים. אני סובל מאד מכאבי בטן תחתונה ומהטחורים בתוך הריקטום. עוד לא הייתי אצל הרופה המומחה אחרי הקולונוסקופיה הרגילה. אני צריך לציין שבמהלך הבדיקה התעוררתי מהטשטוש בגלל הכאבים העזים בזמן שהרופא הגיע לחלק שאני מרגיש בו כל הזמן כאבים. האם יש עוד בדיקות לגילוי סיבת הכאבים. אני עשיתי בדיקת דם והייתה גם תקינה , אין דם על הנייר. תודה

לרוני שלום, נשמע לי שאתה בתהליך נכון של בירור תלונותיך, ואין לי דרך לנחש מה תהיה תוצאת בירור זה. הייתי ממליץ כי תחזור לרופא המומחה שהפנה אותך לבדיקות אלו להמשך הבירור. חג שמח.

קיבלתי ורמוקס שלא עזר. ניסינו מינון שונה שגם לא עזר. למי עלי לפנות ומה עלי לעשות (אולי בדיקות?) כדי לקדם את העניין המטריד הזה? אודה לתשובה מפורטת, חג שמח, שרון

שרון שלום, אם טיפול סטנדרטי לא עזר יתכן שכדאי לפנות למומחה למחלות זיהומיות / טפילים. מעבר לטיפול הבסיסי שקיבלת, נושא זה אינו בתחום התמחותי. חג שמח.

יש לי טחור חיצוני שמעבר לכאב לפעמים ודימום הבעיה העיקרית שלי איתו היא אסתטית. עד כמה קשה ההחלמה מניתוח טחורים והאם כדי לי לחכות עם ניתוח מסוג זה ..

שלום שוש טיפול בדיקור סיני משפר ברוב המקרים את מצב הטחור ביעילות . היתרון בטיפול הוא 1. יעילות 2. מהירות תגובה - לעיתים אחרי 1-2 טיפולים נעלם הכאב 3. טיפול יסודי מערכתי 4. ללא צורך ניתוחי

הניתוח היחיד שיעיל לקפל עור חיצוני (=טחור חיצוני) הוא ניתוח כריתה, שכן רוב הניתוחים היותר חדשים לטחורים מיועדים לטיפול בטחורים פנימיים. ניתוח כריתה לרוב כרוך בכשבועיים- שלשה של כאב די משמעותי, אך שיעורי ההצלחה של ניתוח זה גבוהים, ושיעור הסיבוכים נמוך. תחליטי את אם סבלך מצריך טיפול ניתוחי זה, ואם בכל זאת את מתלבטת ניתן לפנות לכירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג לבדיקה. חג שמח.

שלום ד"ר זמורה. אני סובלת מזה כמה חודשים מטחורים חיצוניים . היום הייתי אצל פרוקטולוג והוא נתן לי משחה ונרות לטיפול במשך 10 ימים ואמר שיש לי טחור שומר למה הכוונה?

מיכל שלום מצטער, איני מכיר מונח זה. כשתגלי אנא גלי גם לי. חג שמח.

לפני כשבועיים הייתה לי דלקת בשתן , והאנטיביוטיקה שנתנה לי הייתה חומצית , יצרה אצלי שלשולים חריפים , אני בהריון שבוע 33 כרגע , השלשולים גרמו לי לטחור חיצוני , כמו "בלון" מושך וכואב וקשה , שלבסוף התפוצץ , וירד לי דם , לא כמות מאוד גדולה , הייתי אצל כירוג , הוא נתן לי פרוקטוגליבנול למריחה , בשבוע שעבר הייתה רגיעה ובמהלך הזמן שוב התנפח לי לאותו מצב , כרגע הכל כואב ויש מעיין צריבה במקום , הבוקר שוב דימם לי מעט , אני שוטפת את המקום במשך היום עם סבון תינוקות , שותה המון ושומרת על תזונה "רכה" , האם עלי לחכות עד שגם זה יתפוצץ? , כי אין מה לעשות בהריון? , בעבר סבלתי מטחורים מפיסורה , ואפילו ממצב זה שבסופו של דבר היה חמור יותר ועברתי ניתוח , מזה חמש שנים לא סבלתי מכלום כי שמרתי מאוד מאוד על תזונה ושתייה , כמה זמן אפשר להשתמש במשחה? אני משתמשת בה שבוע בוקר וערב? ומה ניתן לעשות כדי להתפטר מזה? כי זה כואב , ולעיתים שורף.

טחורים אכן נוטים להחמיר בזמן הריון וכן יכולים להחמיר בזמן לידה וגינאלית (אך אינם מהווים סיבה ללידה קיסרית, אלא אם את מעדיפה זאת בכדי לצמצם את הסבל מהטחורים לאחר הלידה). לעיתים קרובות יכולים להווצר גם קרישי דם בטחורים, שמחמירים את הנפיחות והכאב. הסבל הנוכחי שלך מובן וצריך לנסות לצמצם אותו ככל הניתן בטיפול שמרני, מאחר שאנו משתדלים להמנע מטיפולים כירורגיים בזמן ההריון אם אפשר. הטחורים בד"כ משתפרים כשבועיים-שלשה לאחר הלידה. בינתיים כדאי להקפיד על יציאות רכות על ידי כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן כאמור להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) ושתייה מרובה (לפחות 10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא וניתנים לשימוש גם בגמן הריון) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. משחות בד"כ לא ממש מטפלות בטחורים ולא מקטינות אותם באופן משמעותי, אלא מקילות בעיקר על הסבל ואי הנוחות שהם גורמים. ניתן ללא בעיה להמשיך להשתמש המשחות לכל אורך תקופת ההריון שנותרה ומעט ואחר מכן. ניתן גם לעשות אמבטיותבמים נעימים. אם עדיין אין הקלה מספקת מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

שלום רב! יש לי בזמן אחרון תופעה מוזרה ולא נעימה-מין רעד בפי הטפעת, או התכווצות השרירים שם. זה הולך בהתקפים-נגיד במשך כמה שעות-כול 5 דק' יש את הרעד הזה ואז הוא נעלם ליום-יומיים ואז מתחיל שוב. לא ישנתי כול הלילה בגלל זה לפני יומיים, כי פשוט כול 5 דק' היתה התכווצות הזאת בפי הטבעת שזה מפריע ומעצבן. מה זה יכול להיות? אני בת 32, יש לי תחורים מזה 10 שנים, אבל הם לא גורמים לי לשום אי נוחות, חוץ מדימום קל לפעמים,אבל ממש לאחרונה, לפני חודשיים התחילה התופעה הזאת ואני ממש לא יודעת מה לעשות עם זה. מה זה יכול להיות? תודה

הלן שלום, ישנן משפר סיבות שיכולות לגרום להתקפי כאבים כאלה, כולל בעיות בהרפיה של רצפת האגן או התכווצות ספאסטית של שרירים אלו, ולפעמים יש אף מצב בו יש התקפים של כאבים שאת מתארת ללא שאנו מוצאים סיבה ברורה, מצב שנקרא בלשון מקצועית פרוקטלגיה פוגקס. לרוב הסיבות האלה יש טיפול שיכול לשפר באופן ניכר את איכות החיים. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי בנסיון לאתר את האבחנה, לכוון את הטיפול, ולשפר את איכות חייך. חג שמח.

אני בת 41 סובלת מידי פעם מדימום רקטלי-דם טרי בעת יציאות, אציין שהנ"ל מחמיר כשאני לחוצה מבחינה נפשית. הדימום מתבטא בטפטוף וקרישי דם רבים. בקולונוסקופיה שביצעתי לפני שנה וחצי הכל היה תקים למעט תחורים פנימים. איני סובלת מעצירות ואין לי אנמיה, יציאותיי סדירות ורכות. בבדיקת פרוקטולוגים אובחן:טחורים חיצוניים ופנימיים (צונחים בעת מאמץ) גדושים. הומלץ לי ע"י שני פרקטולוגים על ניתוח PPH. שאלותיי הן: א. האם זה אכן הניתוח המתאים למצב המתואר ב. המתואר לעיל אינו מפריע לי מאוד למעט תחושת צריבה מידי פעם ולחץ מהדם וקרישי הדם. ג. מה התסריט הצפוי במקרה שלי והאם אפשר להמנע מניתוח ואם בכל זאת ניתוח על איזה סוג ניתוח אתה ממליץ ומה הסיכונים הכרוכים בכך (שליטה על סוגרים - ממש מפחיד????) מודה לך מראש על התיחסותך אילנית

שלום אילנית קראתי את מה שכתבת ויש לי כמה עצות בישבילך אני סובל שנים ממה שתארת אבל חי בשלום עם זה 1 ) שימי לב לא לאכול פלפל שחור בשום מצב ובכל כמות (לפעמים במסעדות אומרים שמתי קצת) 2) אל תאכלי אפרסמון גם לא בלי קליפה 3) שימי לב לתבלינים שאת מכניסה לאוכל בעלי חנויות התבלינים מערבבים תבלינים יקרים עם פלפל שחור כל מה שכתבתי מניסיון בהצלחה אלי

טפול משולב הכולל שינוי תזונתי קל אקופונקטורה ולעיתים קוקטיל הומיאופאתי מסייעים רבות לשפר את מצב הטחורים לאורך זמן . יתרון הטיפול בכך שאינו רק מטפל בטחור עצמו , אלא בכל הגודש הורידי באזור הזרוע היורדת של המעי והחלחולת . לרוב ניכרת הטבה בתוך ימים בודדים .

אילנית שלום, כעקרון טחורים הם בעיקרם בעיה של איכות חיים ולכן הסיבה העיקרית לטפל בהם היא אם הם מציקים ומפריעים לאיכות חייך, ולא בגלל שראו אותם בקולונוסקופיה. אם הדימום אינו רב ואין לך אנמיה זה כשלעצמו לא אינדיקציה לניתוח, אולם אם הדימום רב יש מקום לשקול טיפול כלשהו לטחורים. ישנם מגוון טיפולים לטחורים שיפורטו להלן, ויש להתאים את הטיפול הנכון אינדיבידואלית למטופל לפי מידת הסבל וממצאי הבדיקה. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. לגבי פלפל שחור ותבלינים חריפים נוספים, יתכן שהם מחמירים סבל מטחורים אך אין לכך הוכחות מדעיות טובות, ולגבי רפואה משלימה, היא אינה בתחום הרפואה אנו לומדים ואיני יכול לחוות דעה על כך. כאופן כללי אין לי התנגדות לשום דבר שאנשים אומרים שעוזר להם, אבל לא הייתי עושה זאת במקום הרפואה הקומבנציונאלית (שגם היא עוזרת לאנשים...)

שלום לכם אני בת 25 ובזמן האחרון אני מרגישה כי כאשר יש לי יציאה זה מלווה במעין ריר שקוף ללא צבע ואני חושבת שללא ריח. אני לא בטוחה אם זה הפרשות רגילות או שזה מפי הטבעת. בעבר הייתה לי בעיה של פיסורה אבל לא רצינית. לעיתים גם היום שאני מגבת בנייר רגיל זה שורט קצת ויש טיפה דם(רגיל לא שחור או משהו) בכל מקרה אשמח לדעת מה הריר הזה שאני מפרישה.והאם זה מסוכן?

לירן שלום, כעקרון על פניו נשמע שריר שקוף שאינו מפריע לך אינו נהווה סמן לבעיה משמעותית, אך איני יכול לומר דברים חד משמעיים ללא בדיקה. אם יש לך ספק ואת מודאגת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

מזה מספר ימים אני מרגישה כאבים עזים באזור פי הטבעת. הכאבים מגיעים בגלים ולעיתים מלווים בדקירות פנימיות באזור פי הטבעת. בנוסף גיליתי היום כי הופיעו שלוש בליטות חיצוניות לפי הטבעת (בגודל של זית לערך). על בליטות אלה ישנם נקודות לבנות הנראות כיבלות. ברצוני לדעת מהו הדבר וכיצד אוכל להקל על הכאבים ? תודה.

ליאת שלום, כאבים עזים בפי הטבעת יכולים לנבוע מסיבות שונות. השכיחות ביניהן הן פיסורה וטחורים עם קרישי דם, אך ישנן גם סיבות נוספות, ולכן מומלץ מאד להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול נכון. הטיפול היחידי שהייתי ממליץ עליו ללא בדיקה הוא הקפדה על ריכוך היציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן לרכוש תוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום ללא מרשם), ושתיה מרובה.

אני סובל כבר זמן רב מגירוי בפי הטבעת, עד לא מזמן גם בזמן היציאה היו סימני דם אבל זה עבר מאז. הגירוי מטריד אותי בכל שעות היום. מה הטיפול הדרוש?

שלום, אכלתי בארוחה אחת 5 עגבניות בינוניות טריות, האם יתכן יצא לי מיץ של העגבניות בצואה? היה לי משהו נוזלי בצע ורוד . לאחר מכן באותו היום היו לי עוד כמה יציאות כנראה מזה שאכלתי יותר מדי עגבניות, אך לא היה יותר שום זכר למשהו ורוד בצואה. וגם בימים שאחרי זה אין כלום, הכל תקין. אשמח להבין מה זה. תודה.

האוכל שאנו אוכלים בהחלט יכול להשפיע על צבע היציאה, ועל פניו תאורך לא נשמע לי כמקור לדאגה.

ד"ר זמורה שלום אודה לך אם תוכל לענות לי על השאלות הבאות: 1 האם לשיטת HDL יש אישור של הרשויות האמריקאיות FDA או ארופאי CE 2 מדוע לא מבצעים את הטיפול בשיטה זו במסגרת בתי החולים בארץ 3 באחד הפורומים דיווח אדם שעבר את הטיפול על כאבים חזקים בעת ביצוע הטיפול באתרים של המרפאות שמבצאות את הטיפול נטען שהטיפול הנו פשוט וקל והמטופל לא מרגיש כל כאב. מנסיונך או מהידע שיש לך היכן נמצאת האמת. 4 אשמח אם תוכל להסביר להדיוטות כמוני איך ניתן לקשור עורק שנמצא בתוך גופינו ללא ניתוח תודה מראש ירון

ירון שלום, איני יודע אם יש ל HAL אישור FDA והוא אינו נפוץ עדיין בארה"ב, אך באירופה הוא מאושר (CE MARK) ומשתמשים בו לא מעט, בעיקר באיטליה. בארץ הטיפול מאושר על ידי משרד הבריאות ומבוצע על ידי מספר כירורגים קולורקטאלים או כירורגים כלליים. HAL דופלר היא פעולה כירורגית בה מבצעים "קשירת" טחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. עורקים אלו נמצאים שטחית תחת דופן הרקטום, ולכן בהכוונה של דופלר ניתן לקשור אותם דרך דופן הרקטום. הטיפול מיועד לטיפול הטחורים פנימיים מציקים שאינם מדי גדולים, ומבחינת יעילותו הוא כנראה יותר יעיל מקשירה רגילה (אולי בגלל שהוא מבוצע ב 6 אתרים בפי הטבעת במקום 3 בקשירה רגילה) ופחות יעיל מניתוחים לטחורים. קביעת ההתאמה לטיפול תלויה במידה רבה הן בתלונותיך והן בשיקול הדעת של הכירורג המטפל לאחר בדיקתך. HAL היא אחת ממגוון השיטות לטיפול בטחורים, וחשוב ששיקול הדעת ביעוץ באשר להתאמה לטיפול זה יהיה על ידי מי שמיומן גם בשיטה זו וגם בשאר סוגי הטיפולים הכירורגיים לטחורים. HAL הוא טיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש), וכשבוחרים נכון את המטופלים המתאימים, במקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים, למרות שהטחורים אינם נעלמים לגמרי. "הסיכון" העיקרי בפעולה זו הוא כשלון הפעולה, והמשך הסבל מהטחורים. שכיח דמם קל, אי נוחות מסויימת ולעיתים תחושה שיש צורך ליציאה ללא שיש יציאה בימים הראשונים, אולם ממש סיבוכים כגון דמם מאסיבי, זיהום או כאב עז הם נדירים. הפעולה לא מבוצעת ברוב בתי החולים הציבוריים בארץ בעיקר בשל עלותה- עלות המכשיר לכל חולה עולה על מה שבית החולים מקבל עבור פעולה כירורגית לטחורים מקופות החולים, כך שקשה לשכנע את בתי החולים הציבוריים לרכוש את המכשיר. אני מעריך שעם הזמן לא תהיה למרביתם ברירה ולבסוף הם ירכשו את זה. רוב פעולות ה HAL בישראל מבוצעות כיום במסגרת המערכת הפרטית. אכן ישנה מרפאה שבה הטיפול מבוצע בכטיפול מרפאתי ללא כל טישטוש, ולדבריהם רוב המטופלים סובלים זאת טוב, אולם מרבית הכירורגים הקולורקטאליים (ואנוכי בתוכם) מעדיפים לבצע זאת בחדר ניתוח בטשטוש או הרדמה כללית קצרה, מאחר שלפי נסיוננו ישנם מטופלים (ובעיקר גברים צעירים) שהטיפול גורם להם (בעת הטיפול) אי נוחות רבה. חג שמח!

שלום, אני בת 32 ומגיל 12 סובלת מהתקפים של כבאים עזים בפי הטבעת שחולפים כעבור כמה דקות (אך הם חזקים מאוד). עם הזמן ההתקפים הלכו ופחתו אך קורים מדי פעם. בנוסף בזמן האחרון עקב יציאות קשות נראה לי שנוצר שדק בפי הטבעת שגורם לי לכאב וצריבה במיוחד בזמן היציאות. לפעמים מופיעים סימני דם קלים על נייר הטואלט. אשמח לשמוע את דעתך. תודה.

יעלי שלום, יש להפריד בין הכאב הכרוני ממנו את סובלת שנים, לבין המצב האקוטי ממנו את סובלת. כאב לאחר כל יציאה בהחלט מחשיד לסדק (פיסורה) בפי הטבעת, ומידע בנושא זה יפורט בהמשך, אך יש גם אבחנה מבדלת (ז"א יש גם אפשרויות אחרות להסביר כאב זה),כגון הרפיה לא טובה של שרירי רצפת האגן, ובמיוחד במישהי שסבלה מכאבים שלא קשורים ליציאה לאורך שנים. לכן מומלץ מאד להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול. לגבי הכאב הכרוני, אם זה ימשיך להפריע לך לאחר שיפור בבעיה "הבוערת" כרגע, מומלץ שוב להבדק אז על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לברר באופן מסודר את תפקוד רצפת האגן ודברים אחרים שיכולים להסביר כאב כזה. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

פתרון נוסף ( למצב הכרוני בלבד ) הוא נטילת 400 מ"ג מגנזיום . התוסך משפיע תוך כ 30 יום , מסייע בשיפור טונוס השרירים בפי הטבעת ובעל אפקט מרכך צואה . מתאים גם לטיפוסים לחוצים כיוון שהמינרל בעל אפקט מרגיע . לעיתים מגנזיום לבדו עשוי להקל על הכאב הכרוני בצורה ניכרת אך כמובן שהו רק חלק מטיפול שרצוי לעשות להסדרת התפקוד הפונקציונלי של המעי .

שלום בתקופה האחרונה מפעם לפעם יש לי דקירות קלות במרכז הבטן. עשיתי בדיקות דם ויצאו תקינות. מה שהתחיל להפריע לי זה דקירות חזקות כמו סכין באמצע הלילה מתחת לצלעות חלק הבטן העליון מצד שמאל זה לא כאבים של עצירות/שלשול , אלא פשוט כאבים חדים כסכין . במהלך היום כמעט ואין לי כאבים אודה לחוות דעתך מה לעשות תודה

שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. המידע שאת מתארת לא מכוון ספציפית לאבחנה כזו או אחרת, וישנם מצבים רבים שיכולים לגרום לכאבים כגון אלו, כגון מחלת כיב, אבנים בדרכי מרה, מחלות מעי, ובעיות תפקודיות שונות של מערכת העיכול או דרכי השתן. מומלץ לפנות לכירורג או לגסטרואנטרולוג לבירור. חג שמח!

הנני בת 58 חולת קרון מגיל 25, ו - 15 שנים לאחר כריתת רחם, צוואר רחם, שחלה ימנית, חצצורות והרמת שלפוחית השתן עקב דליפה. בשנת 1983 עברתי ניתוח תחורים לאחר דימום מסיבי וכאבי תופת. מזה כשנתיים יש לי הפרשות מהנרתיק בצבע חום עד אדום, ההפרשה היא נוזלית (לא רירית) בכמות של טיפות בודדות עד לכמות מוגברת בעת פעילות, לעיתים עלי להחליף מגיני תחתון עד 4-5 ביום. נבדקתי ע"י 3 רופאי נשים כולל U.S וגינלי עם תוצאות תקינות, תשובת בדיקת C.T היתה: עיבוי דופן אילאום טרמינלי ללא עדות לפיסטולה לשלפוחית או לפיתולי המעי, התעבות של גוש רקמה רכה באגן משמאל בקוטר 2.5 ס"מ לערך סמוך לליגמנט המעוגל .ללא רחם ושחלות. (בבדיקה זו לא נראו שחלות למרות שהשחלה השמאלית נשארה ולפני שנתיים נצפתה בבדיקת U.S , יתכן שהגוש הנו השחלה השמאלית שנותקה ממקומה) הגאסטרולוג עשה לי בדיקת סיגמואידוסקופיה שבבמהלכה נלקחו 2 ביופסיות מאיזור ברקטוסיגמואיד שנראה מעט מוגדל. התוצאות היו שליליות. הכירורג שבדק אותי לפני הגאסטרולוג לא מצא כל ממצאים פרט לפיסולה ותחורים. בקיצור כל הרופאים שנבדקתי אצלהם הרימו ידיים ואינם יודעים לאיזו בדיקה עליהם להפנותני בכדי למצוא פתרון לבעיית ההפרשות. גם רופאת המשפחה לא יכולה לתת לי מענה. הייתי מאוד שמחה באם תציע לי לאיזה רופא עלי לפנות וכן, האם ניתן לראות במדיה של M.R.I נקבים קטנים שאינם נתנים לראות בשאר המדיות ? אודה לך מראש על תשובתך בהקדם מאחר ואני מאוד דואגת. חן

חן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. כפי שאת בטח כבר יודעת מזמן, מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד רוצה לעשות בחיים, כולל עבודה, משפחה, בילויים ועוד. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. מחלת קרוהן נוטה ליצור פיסטולות בין לולאות מעי חולות לבין איברים אחרים, כולל לולאות מעי אחרות, דופן הבטן, שלפוחית השתן, ומערכת המין. לרוב פיסטולות לנרתיק (או לכיפת הנרתיק, לאחר ניתוח כריתת רחם) גורמות להפרשה של תוכן מעי שלא ניתן לטעות בו, אולם לעיתים אלו יכולות להיות פיסטולות מאד מאד קטנות, ואז אכן מאד קשה לאבחנן הן לפי אופי ההפרשה, הן בבדיקה, והן בדיקות הדמיה. MRI לרוב אינה בדיקה טובה לכך ואינה מוסיפה הרבה. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי בעל נסיון בטיפול בחולי קרוהן, ועל סמך בדיקתו לשקול לבצע בדיקות הדמיה נוספות כגון חוקן עם חומר נגוד (כגון גסטרוגרפין), הדמיה חוזרת של המעי הדק במידת הצורך, ולעיתים אף וגינוגרם, בדיקה שאינה מבוצעת לעיתים תכופות אך ניתנת לביצוע, בה מזריקים חומר ניגוד לנרתיק ורואים אם יש חיבור לאיבר אחר כלשהו. חשוב להביא לכל בדיקת כירורג קולורקטאלי את כל החומר הרפואי שיש בידך. שיהיה חג שמח!

שלום אני סובל מזה זמן מה( 7 חודשים) מפיסורה עמוקה (לפי אבחנת רופא) טופלתי בניפדיפין והדבר עזר לכאבים. היום ביציאה שיגרתית הופיעו טיפות דם על האסלה וגם בניגוב בכמות יוצאת דופן אך ללא כאבים (אולי טיפה שורף) שאלת,י מה משמעות הדבר? יש לציין שקדם לפיסורה שינוי תזונה קיצוני (רק ירקות במשך חודשיים) וכעת חזרתי לאכול באופן לא מבוקר ועליתי במשקל בצורה משמעותית רב היום בעבודה אני יושב במשרד. שאלתי מה זה אומר ומה צריך לעשות?

סער שלום, דימום יכול בהחלט להגרם על ידי פיסורה גם ללא כאבים, אולם מאחר שלא ניתן לומר לפי צורת הדימום אם מקורו באיזור פי הטבעת או במעי הגס. בעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים או מפיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. לאור הדמם, מומלץ לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, כאשר היקף הבדיקה צריך להקבע על פי גלכ וגורמי סיכון נוספים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. אם הבדיקה תהיה תקינה נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה .

לפני כשנתיים עברתי קולונוסקופיה וירטואלית והממצא היה שישנם פוליפים בגודל 10 ממ בקולונוסקופיה רגילה שביצאתי כחודש אחרי לא התגלה דבר והרופא טען שכנראה המעי בפעם הראשונה לא היה נקי מספיק ולכן הודגמו פוליפים והמליץ לחזור על הבדיקה עוד חמש שנים האם לחכות חמש שנים ? האם מומלץ לעבור שוב בדיקה כבר עכשיו האם יש אמת שקולונוסקופיה וירטואלית יכולה ל"זייף" תודה

קולונוסקופיה וירטואלית בהחלט יכולה "לזייף" כפי שאת/ה מכנה זאת, ושאריות צואה יכולות להראות כמו פוליפים. יחד עם זאת, גם קולונוסקופיה רגילה יכולה לפספס ממצאים קטנים בכ 5% מהמקרים, ולכן אם יש ספק, נטייתי היא להסכים עמך ולחזור על הבדיקה בכדי להסיר ספק.

שלום, ביתי בת ה-11 חודש נוהגת "להטיל יציאותיה" כ-3 פעמים ביום, בכמויות שלא מבישות בן אדם מבוגר. אציין שתזונתה מורכבת מ-4 בקבוקי תחליף חלב ביום+ מנת פירות בבוקר + מנת ירקות עם בשר בצהריים +לעיתים מעדן חלב בערב. האם זה חריג ? האם יציאות רבות בכמויות גדולות מעידות בכלל על משהו ? שלילי/חיובי ? תודה....

הילה שלום, רחל שלום, באופן כללי תאורך לא נשמע לי מדאיג, אך איני כירורג ילדים, ואיני מנוסה בתחום זה. אם את בכל זאת לא שקטה, ממליץ לפנות ליעוץ לגסטרואנטרולוג ילדים או לכירורג ילדים.

שלום, אני בת 36 , בשנה האחרונה אני חייבת לקחת סיגריה כדי לזרז את היציאות. לאחר כל ארוחה אני מרגישה בצורך להתפנות, אך ללא עזרת הסיגריה איני מצליחה ומדובר במספר פעמים ביום. אני מעוניינת להכנס להריון אך מפחדת שהדבר יאלץ אותי להפסיק לעשן ושאסבול במתן היציאות . כמו כן אציין שמבחינת תזונה אני צורכת ירקות ופירות והיציאות אכן רכות ולא קשות - לעיתים רחוקות אני סובלת מכאבים באזור פי הטבעת. נא תשובתכם בהקדם - איך ניתן להתגבר על הצורך והתלות בסיגריות כדי לאפשר יציאות והאם התופעה מוגדרת כבעייתית מבחינה רפואית???

היי רציתי לשאול מה ההבדל בין פיסורה לטחורים .אני מבינה שבשני המקרים הענין מלווה בכאבים בפי הטבעת בשעת היציאות.כיצד ניתן לאנחן את הבעיה ? האם הטיפול בשני המקרים דומה. בברכה --דנה

דנה שלום, טחורים לרוב אינם גורמים לכאב עז כפי שגורמת פיסורה, אלא אם נוצרים קרישי דם בטחורים חיצוניים (מצב הניתן לאבחון בבדיקת כירורג). פרט לריכוך יציאות, הטיפול בין 2 מחלות אלה שונה, ולכן מומלץ מאד להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה נכונה ולכוון את הטיפול.

שלום! שאלתי בקשר לבתי .היא ילדה לפני כחצי שנה ומאז היא םובלת מטחורים. למרות הטיפולים שהיא עוברת השיפור הוא זמני בלבד.היא שוקלת טיפול כרורגי ומעונינת לקבל מידע בענין.למשל,זמן אשפוז סיכויי הצלחה זמן החלמה וכו'. מודה מראש רבקה

רבקה שלום, טחורים הם בעיה המציקה לאיכות החיים, ולכן הטיפול בה צריך להקבע במשותף על ידי הכירורג המטפל ועל ידי המטופל.ת, על פי מידת הסבל ועל סמך בדיקת הרופא. ישנה קשת רחבה של טיפולים בטחורים שרובה תפורט להלן, ומומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ולהתייעץ איתו על אפשרויות הטיפול. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלוםרב, אני ילדתי לפני 3 חודשים והחל מחודש שישי יצאו לי טחורים ועד היום הם לא נכנסו חזרה מה עלי לעשות והאם יש פתרונות מלבד ניתוח.

מיכל שלום, טחורים הם בעיה המציקה לאיכות החיים, ולכן הטיפול בה צריך להקבע במשותף על ידי הכירורג המטפל ועל ידך, על פי מידת הסבל שלך ועל סמך בדיקתך. ישנה קשת רחבה של טיפולים בטחורים, חלקם ניתוחיים וחלקם לא, שרובה תפורט להלן, ומומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ולהתייעץ איתו על אפשרויות הטיפול. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

ד"ר זמורה שלום . אני סובל מטחורים כבר כמה שנים אבל לפני כמה חודשים המצב החמיר הטחורים יצאו החוצה וכל פעם שאני בשירותים אז יש דימום וכמו כן זה כבר ממש מפריע ומורגש . שאלתי היא מה היא הדרך היעילה ביותר לטפל בבעיה אם זה ניתוח או משהו אחר ואם ניתוח אז איזה סוג ואיפה עושים אותו . תודה דודי

דודי שלום, טחורים הם בעיה המציקה לאיכות החיים, ולכן הטיפול בה צריך להקבע במשותף על ידי הכירורג המטפל ועל ידך, על פי מידת הסבל שלך ועל סמך בדיקתך. ישנה קשת רחבה של טיפולים בטחורים שרובה תפורט להלן, ומומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ולהתייעץ איתו על אפשרויות הטיפול. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום ד"ר' נורא מבבקשת שתענה : בשיא היכולת ובשיא הרצינות : יש לי מעי או אולי קיבה שלא מעכל/ת אוכל לאחר השעה 3 אח"צ כבר שנים ואני בת 36. רופא גסטרו ניסה להפנותי לבדיקות חודרניות למיניהן שאני לא בנויה להן. מהן הדרכים - אולי גם מישהוא ב"קהל" יידע לענות לי : לאבחן את הבעייה ולביאה לידי פתרון סופי. אין סוף לסבל שאני חווה ולמעשה אין לי חיים נורמליים. תודה.

אני חווה בעייה של העדר עיכול האוכל הן כזה שנאכל בשעות אחר הצהריים ובודאי כזה שנאכל בשעות הערב. שנים רבות נמנעת ממני ההנאה שבאכילה באירועים או במסעדה טובה ובחיק המשפחה. הדבר גורם לי לצער ויסורים - ולא הייתי מאחלת לאיש. מה שקורה הוא שנניח ואכלתי בארוע - אז מה שקורה הוא שאיני נרדמת מחמת תחושת כבדות מלאות ולמעשה הרגשה לא נעימה שאוכל עולה או לא נעכל כראוי. ומה שאני באה ומבקשת הן ממך והן מחברי הפורום הוא גם דבר פשוט : האם יש למאן דהוא דרך לאבחן אותי בצורה לא פולשנית ??? אני בטוחה שכל מי שקורה את שאלתי וקצת מבין / יודע משהוא בנושא - ודאי יוכל להושיט סיוע כלשהוא. תודה מראש לכל מי שיתנדב לענות. תעשו מצווה גדולה.אני סובלת מאוד מאוד.

אם את לא מוכנה לעבור בדיקות פולשניות, כיול להיות שצילום רנטגן עם בליעת חומר ניגוד (למשל בריום) יכול לתת רמז כלשהו על מבנה ותפקוד מערכת העיכול העליונה.

יעל שלום, שאלתך מרמזת שיתכן שיש הפרעה בתפקוד מערכת העיכול (למרות שלי אישית הפרעה המתבטאת רק הקושי לאכול אחרי שעה מסויימת לא מוכרת) אך ללא בדיקות יהיה קשה לנסות ולאבחנה. מציע לפנות לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול (יש דבר כזה...) ובירור בכדי לכוון את הטיפול.

ביתי בת ה- 11 סובלת מכאבי בטן מזה כחודש וחצי מסביב לטבור. כירורג שלל בעיה של שבר וטוען שהכאב נובע מתולעים במעי - האם תולעים יכולים לגרום לכאבי בטן הנמשכים במשל כל היום כשעוצמת הכאב (על פי דבריה) לפעמים גבוהה ולפעמים נמוכה?

רחל שלום, אני מבין את דאגתך, אך איני כירורג ילדים, ואיני מנוסה בתחום זה. ממליץ לפנות ליעוץ לגסטרואנטרולוג ילדים או לכירורג ילדים.

בחודשים האחרונים יש לי תופעה מאוד מאוד מוזרה ומפחידה, לא באופן קבוע אלא מידי פעם. בזמן היציאה, יש לי כמו אדים???בצואה. ממש יוצא מהצואה אדים/עשן. זה ממש מפחיד אותי ולא שמעתי על תופעה כזו בשום מקום. אשמח לתשובה.

סיוון שלום, התופעה שאת מתארת לא נשמעת לי מפחידה במיוחד. הצואה יוצאת הטמפרטורת הגוף, ואם הטמפרטורה סביב נמוכה יותר אולי יכולים לעלות מעט אדים. לא נשמעת לי סיבה לדאגה.

שלום! אני מחודש 7/06 בבירורים בשל כאבי בטן ובעיקר כאב ממוקד בצד ימין למטה. בהמשך נוספו כאבי מפרקים בתחילה אגן ובהמשך יותר. (מציינת לאחר לידה שנה וחצי) הבירורים היו: 1. קולונוסקופיה קצרה - תקינה 2. גסטרוסקופיה תקין 3 . פסז' מעי דק - תקין 4. צילום חוקן בריום - תקין ( זה היה לפני שהתווספו כאבי מפרקים). 5. בדיקות דם תקינות. 6. אין בעיה גניקולוגית - נבדק. (לדברייה נראה כי יש הסתיידות היכן שאני טוענת שכואב לי וזה המעי) 7. ראומטולוג ביקש שאחזור רק לאחר בירור גסטרו (כי לדבריו ישדלקת מעי עם מפרקים). 8. נבדק FMF - אין מוטציות 9. נשללה בעיה נפשית ע"י פסיכיאטר. 10. כאב בפי הטבעת ולעיתים צריבה קטנה ללא קשר ליציאות.החל עכשיו לפני מספר ימים לבנתיים אני מאוד סובלת וזה פוגע באורח חיי והגביר את החרדה . שאלתי: 1. האם MRI בטן או אגן יכול להצביע על משהו דלקת או איזושהי בעיה. 2. נדחה לפרוסקופיה בשל גילי הצעיר והרצון לילודה. אז מה האופציות שלי? מה דעתך על כל הבלגן הזה - זה משפיע על חיי הנישואין שלי. תודה רבה.

שגית שלום, אני מאד מבין את בסלך, אך נשמע לי שאת בסה"כ בבירור רציני וטוב. ותכן שכדאי להוסיף קולונוסקופיה מלאה עם כניסה למעי הדק הסופי לשלול מחלה דלקתית כלשהי שם. MRI אינה בדיקה טובה לחפש דברים שלא יודעים מהם ויש מקום לבצעה רק בשאלות ספציפיות שמאובחנות הכי טוב ב MRI. בנוגע לכאב בפי הטבעת מומלץ להבדק גם על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לראות אם ניתן להגיע לאבחנה כלשהי ולהתאים טיפול. כן מומלץ להבדק על ידי גסטרואנטרולוג, אם לא עשית זאת עד עכשיו.

לגולשים שלום, "לכבוד" חודש המודעות לסרטן המעי הגס, החלטתי להביא לידיעתכם דף מידע לציבור בנושא זה, מטעם האגודה הישראלית לכירורגיה של הקולון והרקטום. דף זה ודפי מידע נוספים ניתן למצוא באתר החברה: http://www.iscrs.org/ סרטן המעי הגס סרטן המעי הגס הוא אחד הגידולים הממאירים השכיחים בחברה המערבית. מעריכים כי אחד מכל 20 אנשים בקירוב יחלה בסרטן זה. סיכויי הריפוי של סרטן המעי הגס עומדים ביחס ישר לשלב המחלה בעת גילויה, ולכן ישנה חשיבות רבה לגילוי מוקדם של מחלה זו. מהם גורמי הסיכון העיקריים? • גיל. למרות שסרטן מעי הגס יכול להופיע בכל גיל, השכיחות הולכת ועולה עם הגיל, ורוב המקרים מתגלים באנשים מעל גיל 50. • מקרים של סרטן המעי הגס במשפחה. ישנם מספר מצבים גנטיים בהם יש נטיה מוגברת ליצירת גידולים של המעי הגס באותה משפחה. אולם גם במצבים בהם לא נמצא פגם גנטי ברור. עצם קיום בן משפחה מדרגה ראשונה או שניה עם סרטן המעי הגס מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן זה. • מחלות מעי דלקתיות כרוניות, כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן. • מחלות ממאירות אחרות כגון סרטן הרחם, סרטן השחלה, סרטן הקיבה וסרטן השד יכולות להיות קשורות לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי הגס באותו אדם. כיצד זה מתחיל? רוב גידולי המעי הגס מתחילים כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי מעי היוצרים גידול שפיר הנקרא פוליפ. הפוליפים יכולים לגדול בהדרגה במשך שנים, עד שבשלב מסויים מתחולל בהם שינוי ומופיע בהם סרטן. הבנת תהליך זה חשובה מפני שנראה שבמקרים רבים טיפול בפוליפים בעודם שפירים יכול למנוע התפתחות סרטן המעי הגס. מהם הסימפטומים גידולים רבים במעי הגס, בין אם הם שפירים או ממאירים, אינם גורמים לכל סימפטומים עד שהם מגיעים לגודל נכבד ולשלב מתקדם. כאשר כן מופיעים סימפטומים, שכיח שהם מתבטאים ב: • דימום דרך פי הטבעת. במקרים רבים דימומים אלו מיוחסים לבעיות אחרות כגון טחורים, דבר הגורם לאיחור באבחנה. דמום דרך פי הטבעת באדם בגיל בו שכיחים גידולי מעי, או עם גורמי סיכון כלשהם, מחייב בדיקה של המעי, גם אם יש טחורים או סיבה אחרת לדימום. • אנמיה. כל חסר דם לא מוסבר מחייב בדיקה של מערכת העיכול. • שינוי בהרגלי היציאות, עם עצירות מתגברת או שלשולים חדשים. • כאב וירידה במשקל יכולים להצביע על גידול בשלב מתקדם יותר. האם ניתן להפחית את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס? מאחר שחלק גדול מהגידולים הממאירים של המעי הגס מתחילים כפוליפים שפירים, טיפול מוקדם בפוליפים אלו יכול להוריד את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. הבעיה היא שלרוב פוליפים אלו לא נותנים כל סימפטומים או סימנים. לכן מומלץ לאוכלוסיה בגיל המתאים, או עם גורמי סיכון, לעבור בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס גם ללא כל סימפטומים. ישנן מספר דרכי בדיקה אפשריות ואין כיום הסכמה מוחלטת לגבי דרך הבדיקה הנחוצה. האגודה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה (כמו גם אגודות אמריקאיות ואירופאיות) ממליצות על קולונוסקופיה כבדיקה היעילה לגילוי מוקדם ולטיפול בפוליפים. נראה כי לאנשים ללא גורמי סיכון נוספים רצוי לבצע את הבדיקה הראשונה בגיל 50, ולאנשים להם גורמי סיכון אחרים מומלץ להתייעץ עם רופא הבקיא בתחום זה. אם הבדיקה תקינה לחלוטין, כדאי לחזור עליה במרווחים של 5 עד 10 שנים. לאחרונה נכנסת בדיקת הקולונוסקופיה הוירטואלית כבדיקה שיכולה לשמש לגילוי מוקדם של פוליפים וגידולים של המעי, כאשר נצפים גידולים אלו, יש לבצע קולונוסקופיה לצורך הטיפול בהם. כיצד מטופל סרטן המעי הגס? ברוב המקרים מטופל סרטן המעי הגס על ידי ניתוח לכריתתו. בניתוח נכרת לרוב כל מקטע המעי המכיל את הגידול, ביחד עם איזור בלוטות הלימפה המנקזות את אותו מקטע מעי. בלוטות לימפה אלו הן התחנות הראשונות אליהן נוטה גידול ממאיר כזה להתפשט, ובדיקה פתולוגית שלהן יכולות להצביע על נטייתו של הגידול להתפשט ולשלוח גרורות ובכך לכוון את המשך הטיפול, כגול טיפול כמוטרפי לאחר הניתוח. בסיום הניתוח מחברים לרוב את קצות המעי לפני ואחרי איזור הכריתה ביחד, בכדי לאפשר תפקוד מעי רגיל. כאשר מתגלה סרטן של הרקטום, שהוא החלק הסופי של המעי הגס, המתחבר אל פי הטבעת, ישנם מספר שיקולים נוספים, כגון המיקום המדויק של הגידול ומידת חדירתו לדופן הרקטום, הקובעים את דרך הטיפול המיטבית. בגידולים מסוימים מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכמוטרפי לפני הניתוח. במקרים אחרים, ניתן לכרות את הגידול דרך פי הטבעת. בגידולים גדולים הסמוכים למנגנון השרירים של פי הטבעת, יש לפעמים צורך לכרות את פי הטבעת כולו, לסגור את איזור פי הטבעת, וליצור פתח קבוע בדופן הבטן, הנקרא סטומה, להסדרת היציאות. אולם בטכניקות הכירורגיות המבוצעות כיום על יד הכירורגים המתמחים בתחום זה, שעור המקרים בהם נזקקים לאמצעי זה נמוך. לאחר הניתוח האיזור שנכרת נשלח לבדיקה פתולוגית, על מנת לקבוע את דרגת התקדמות הגידול (stage) ומאפיינים פתולוגיים אחרים. מאפיינים אלו מצביעים על הסיכון הסטטיסטי לחזרה של הגידול ולכן עוזרים בהכוונת הטיפול והמעקב לאחר הניתוח. האם דרוש מעקב לאחר הניתוח? בתקופה הראשונה לאחר הניתוח, מתבצע מעקב כירורגי שגרתי, לוודא החלמה מלאה. ברוב המקומות בעולם נהוג כי חולים שעברו כריתה של גידול של המעי הגס זקוקים למעקב ארוך טווח, על מנת לנסות ולגלות חזרה של גידול, אם תופיע, בשלב בו ניתן לטפל בכך. אין כיום פרוטוקול מעקב אחיד המקובל בכל העולם, אולם המעקב כולל בד"כ בדיקות רופא, בדיקות דם, בדיקות הדמיה (CT או אולטסאונד) וקולונוסקופיה מדי תקופה. אם מופיעה חזרה של הגידול, היא מתרחשת לרוב במשך השנתיים הראשונות לאחר הניתוח, ולכן בתקופה זו המעקב תכוף יותר. נדיר כי גידול חוזר לאחר יותר מ5- שנים ולכן יש הנוטים להפסיק את המעקב לאחר פרק זמן זה. מהו הסיכוי להחלים מסרטן המעי הגס? סרטן המעי הגס הוא גידול ממאיר, וישנם מקרים בהם הגידול חוזר או מתפשט במידה כזו שאינו ניתן לריפוי. אולם כאשר הגידול נכרת בשלביו הראשונים, שעור הריפוי המלא הוא גבוה מאד. גם כאשר הגידול מתגלה בשלבים מאוחרים יותר, שילוב של טכניקות כירורגיות וטיפולים משלימים כגון כמוטרפיה או קרינה יכולים להביא לריפוי באחוזים לא מבוטלים, ולשפר מאד את איכות החיים באחרים. בכל שאלה הקשורה בנושא זה, אנא אל תהססו לפנות לרופא המומחה לתחום זה. מהי כירורגיה קולורקטלית כירורגיה קולורקטאלית היא ענף (תת התמחות) בכירורגיה העוסק בטיפול בבעיות פרוקטולוגיות (מחלות פי הטבעת) ובמחלות של המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל טיפול בבעיות שכיחות כגון טחורים, פיסורה, סינוסים פילונידאליים, פיסטולות סביב פי הטבעת, קושי בשליטה ביציאות, ועוד. מחלות המעי כוללות בין היתר גידולים של המעי, דלקות שונות של המעי, ובעיות תפקודיות שונות.

ניתן למצוא גם מידע נוסף בדוקטורס: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/4503/xCT/68

הבנתי שזהו סוג פולימר המופק מאצות בתהליך ביוטכנולוגי... אולי תוכלו להפנות אותי לאתרים/ מאמרים בנושא?

דבק ביולוגי הוא תוצר דם המופק ממנות דם נתרמות, ומכילאתמערכת הקרישה של הדם, בתמיסה נוזלית. ברגע שנוזל זה מתערבב בחומר אחר בגורם לשפעול מערכת הקרישה, נוצר קריש דם שקוף (מאחר שאין בו כדוריות דם אדומות), המעודד יצירת רקמת צלקת לתוכו. יש היום גם סוג אחד של דבק המשלב את מערכת הקרישה עם חומר פולימרי, אך השימוש בו אינו נפוץ. אם את מתכוונת לדבק בו מדביקים חתכים בעור, הוא אינו נקרא דבק ביולוגי, והוא אכן מכיח דבק פולימרי, אך איני יודע ממה הוא מופק. http://www.omrix.com/products/bio_commercial.asp http://www.baxter.com/products/biopharmaceuticals/biosurgery/sub/tisse el.html http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?db=pubmed&cmd=Retrieve&dopt=AbstractPlus&list_uids=16258708&query_hl=1&itool=pubmed_docsum

שלום רב! ביצעתי בדיקת קולונוסקופיה בשל דם בעת ניגוב צואה. הרופא שביצע את הבדיקה אמר שהכל תקין פרט לשריר או שומן בדופן המעי. בשל כך הוא שלח אותי ל- CT של הבטן. תוצאות ה- CT : 2 מוקדים היפודנסיים במרקם הכבד לקורולציה עם UF . מה זה אומר?אני בלחץ כי התור שלי לרופא רק בעוד 3 שבועות. תודה.

ענבל שלום, תשובת ה CT מציינת שבכבד ישנם 2 ממצאים שבדיקת CT אינה בדיקה מספיק טובה לומר מה הם, ולכן הומלץ לבצע בדיקת אולטרסאונד של הכבד, של מנת לנסות ולהגדיר את טיב הממצאים. לעיתים קרובות מדובר בממצאים שפירים חסרי משמעות, בעיקר אם אין לך גידול ממאיר כלשהו במערכת העיכול, אך ליתר ביטחון מומלץ להשלים את הבירור.

היי, רציתי לדעת היכן ניתן לברר אילו רופאים עוסקים בתחומים כירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול כפי שהמלצת בפורום לפנות לברור מקרי עצירות. אני חברה בקופ"ח מכבי, אך גם מוכנה ללכת לרופא פרטי אם יש צורך בכך. תודה!

תשובתי נשלחה אליך

שלום רב שוב, לא קיבלתי את התשטבה במייל. אנא נסה לשלוח לי שוב את התשובה למייל המצורף. ([email protected]) תודה רבה רבה מראש שוב.

שלום, קיימתי יחסי מין אנאלים, כשלפתע הרגשתי כאב עז והפסקנו את המשגל. במהלך היום יום אין לי שום כאבים (לעיתים תחושת גירוד קלה), אולם בזמן היצאה אני חשה בכאבים חדים, בד"כ קלים - לפעמים חזקים יותר (בעיקר במקרים של צואה קשה), ובד"כ נשארים סימני דם קלים על נייר הטואלט (אין טיפטוף של דם לאסלה - ואחרי מספר ניגובים כבר לא מופיעים סימני דם על הנייר). הסימפוטמים הנ"ל נמשכים כבר חודש, ואני לא רואה סימן שהם הולכים ולהסתיים. אני מנסה להתאפק, ובד"כ אחריי יומיים של התאפקות היציאה הבאה היא כמעט ללא כאבים וללא דימום, אולם זה חוזר מהר מאוד כשאני מפסיקה לנסות להתאפק. מה אפשר לעשות? - אני מעדיפה לנסות טיפולים עצמאיים ולראות רופא רק אם אין ברירה אחרת. כמה זמן יכול לקחת לדבר כזה להחלים ? תודה.

איילת שלום, תאורך מחשיד לכך שנוצר בפי הטבעת חתך עורי הנקרא פיסורה, וגורם לכאב ניכר בעיקר בזמן היציאות. ישנן גם סיבות אפשריות נוספות לכאב מסוג זה, ולכן מומלץ מאד להבדק על ידי קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול נכון. הטיפול העיקרי שהייתי ממליץ עליו הוא הקפדה על ריכוך היציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן לרכוש תוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום ללא מרשם), ושתיה מרובה, ולהשתדל דוקא להמנע מעצירות ומהתאפקות. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור, אך גם סיבות אחרות הגורמות לטראומה מקומית יכולות לגרום לפיסורה. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, אני בת 33 לאחר 2 לידות, האחרונה בניתוח קיסרי. מאז ומתמיד סבלתי מעצירות. גם לפני ההריונות, מגיל קטן. זה זמן רב אני סובלת מפיסורה שגם מדממת לעיתים. עברתי כבר 3 טיפולים בג'ל נפדיפין וכן פגלקס במקביל. כרגע לאור הצלחת הפגלקס אני ממשיכה ליטול אותו, כבר 7 חודשים ברציפות, פעם אחת ביום. הפיסורה שבה אליי רק כשאני ממש מגזימה באכילת אוכל "לא בריא" (די נדיר, אני משתדלת מאד לאכול אוכל עם סיבים ולשתות 2 ליטר מים ביום). *** רציתי לדעת האם ניתן לקחת פגלקס כל החיים או שיש בעיה בנטילתו לאורך זמן? *** והאם אני צריכה לעשות בדיקה כלשהי (-בדיקת מעיים וכד') ע"מ לוודא שהמעיים שלי תקינות? ממה העצירות שלי נגרמת? מתזונה לא נכונה? רצוי לציין כי שתי אחיות של סבתא שלי נפטרו מסרטן מעי הגס. אשמח מאד לקבל תגובתך. תודה רבה מראש.

טלי שלום, פגלקס הוא תכשיר סינטטי שאינו נספג בגוף, מרכך את היציאות, ולמיטב ידיעתנו אינו גורם להתמכרות של המעי או נזק כלשהו, ולכן ניתן להשתמש בו לטווח ארוך. אם את בכל זאת מודאגת, ניתן לנסות לעבור לתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום (הנמכר בבתי מרקחת ללא מרשם). בנוגע לחששך מסרטן המעי הגס, הסיכוי לפתח גידול בגילך נמוך, ומומלץ כי תכנסי לתכנית מעקב קולונוסקופי מגיל 50 (40 לדעת המחמירים) או 10 שנים לפני גיל הגילוי המוקדם ביותר במשפחה (מה שקודם). לגבי העצירות, אם היא מפריעה לאיכות חייך, יתכן שניתן לאתר את סיבתה ולהקל על סבלך. אם זה אכן פוגעבאיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול לבירור. עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות, שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן.

לפני חודש הלכתי לפרוקטולוג עקב דם בצואה ומעט מיחושים בזמן היציאות ,הוא ראה משהו אבל לא הצליח לראות מה זה בדיוק ושלח אותי לבדיקת קולונסקופיה קצרה ,בבדיקה (קול' קצרה) הוא ראה פוליפ ושלח אותי לקולונסקופיה ארוכה ,בבדיקה(קול' ארוכה) הרופא ראה משהו כנראה בפי הטבעת ולא במעי הגס אבל הוא לא הצליח להגיד ב-100 אחוז אם זה טחור או פוליפ ושלח אותי שוב לפרוקטולוג כדיי שיאבחן מה זה. זאת אומרת שחזרתי לנקודת ההתחלה מה שאומר סתם עברתי 2 קולנסוקפיות בגלל פרוקטולוג "גרוע" שלא הצליח לאבחן בבדיקה הראשונה את הבעיה. יש לי כמה שאלות בנושא: 1. מה ההבדל בין פוליפ בפי הטבעת לבין טחור ? 2. האם פוליפ בפי הטבעת גם גורם לדימום בצואה ולמיחושים קלים בזמן יציאות ? 3. האם פרוקטולוג טוב היה אמור לראות את זה כבר בבדיקה הראשונה ? בתודה מראש,יריב.

יריב שלום, ראשית, יהיה הממצא בפי הטבעת אשר יהיה, היתה לך אינדיקציה מלאה לבצע את הקולונוסקופיה הקצרה, ומשנמצא בה פוליפ, היתה אינדיקציה מלאה לבצע קולונוסקופיה מלאה. קולונוסקופיה אינה מיועדת לאבחן בעיות בפי הטבעת, אלא במעי הגס. יחד עם זאת, אם מועלה בבדיקה זו חשד לממצא הדורש טיפול, כגון פוליפ בפי הטבעת, הגיוני ומומלץ לשלוח שוב לבדיקה של איזור פי הטבעת. טחור ופוליפ הם שני ממצאים שונים , ובבדיקת איזור פי הטבעת ניתן לרוב להבדיל ביניהם, אולם כל אחד מאתנו הוא רק בן אדם, ולעיתים בזמן מסויים או בתנאי בדיקה מסויימים ניתן לפספס ממצא זה או אחר. טחורים הם מעין "כריות" של נימי דם באיזור פי הטבעת, ואם אינם מציקים לך אין סיבה לטפל בהם. לעיתים כאשר טחורים מוגדלים וגדושים לאורך זמן, עלול להווצר פוליפ שפיר הקשור לטחורים אלו. לעיתים נוצרים באיזור פי הטבעת פוליפים אמיתיים, בדומה לפוליפים במעי הגס, ואת אלו יש להסיר כירורגית.

כי מעולם לא היו לי טחורים ולפי מה שהבנתי מדבריך פוליפ נוצר עקב טחורים ,אני צודק ?

ד"ר שלום, הכירורג בדק אותי באצבע ואמר שיש לי פיסורה. אני סובל יותר משנה מכאבים בתוך הרקטום. הפרוקטולוג אמר לי שאין לי פיסורה אבל טחורים פנימיים. אין דם על הנייר. אני סובל מחולשה כללית, בחילות, כאבים באיזור הבטן התחתונה, מא=רגיש חום בבטן, ויש לי הרגשה כללית לא טובה. לפני שמונה חודשים עברתי בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית והיתה תקינה. האם הפיסורה או הטחורים הפנימיים גורמים לתופעות שהזכרתי? תודה

ניר שלום, פיסורה וטחורים (בעיקר אם נוצרים בהם קרישי דם) יכולים לגרום לכאבים באיזור הרקטום (אך יש גם סיבות נוספות נדירות יותר לכאב כזה), אך לא גורמות לשאר הסימפטומים שאתה מתאר. ממליץ כי תפנה גם לרופא פנימאי לבדיקה.

מה לעשות,כל הבדיקות לא מראות על ממצאים,המעי כואב כשאוכל נוגע בו. תודה

אור שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. שאלתך אינה מכילה כל נתונים שעל פיהם ניתן לתת עצה כלשהי, אפילו בסיסית ביותר, פרט לתחושת הסבל הניכר שלך. באופן כללי, כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג שתחום הצמחותו הספציפית הוא תנועתיות מערכת העיכול (יש התמחות כזו...).