פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

שלום.בת 28.כבר שנה וחצי אני עובדת במסגרת של מפעל מוגן.ולפני חצי שנה בערך.התחלתי בתהליך של תעסוקה נתמכת.יחד עם העובדת השמה שלי.אני מחפשת עבודות.באינטרנט.בעיתונים.מתקשרת למודעות דרושים.וכבר הייתי לבד ב5 ראיונות עבודה .ושום דבר לא יצא מזה.אני כבר מאסתי.אני מרגישה שמשהו בי לא בסדר שאף אחד לא רוצה אותי בשום מקום.אני מרגישה לא יוצלחת.וכישלון.אני לא רוצה להתקע במפעל מוגן כל החים.אני רוצה לעבוד ולהתפרנס כמו בן אדם נורמלי.והעובדת השמה שלי רק אומרת לי להשהות את החיפושים.ןלהמשיך בעבודה במפעל המוגן.היא לא מבינה את הרצון שלי להרגיש כמו בחורה נורמלית.היא לגמרי לא מבינה אותי.מה אני צריכה לעשות כדי שיקבלו אותי?

היי, תקחי בחשבון שהיום המצב בשוק הוא קשה. כאילו, גם אני מחפשת עבודה בדרך של תעסוקה נתמכת. זה דורש זמן. בינתיים, בשביל שתהיה לך עבודה, תעבדי במפעל, ולדעתי תמשיכי לחפש. עדי

בוקר טוב. יש לי דוד שחולה בסכיזופרניה ואף אושפז מספר פעמים בבית חולים. ההורים כבר מבוגרים ומתקשים בטיפולו שכן הוא נורא תלותי, צעקני ועסוק רק בעישון כל היום. רציתי לדעת אם ידוע לכם על מקום מגורים טוב שניתן להתעניין בו. תודה רבה ויום טוב.

שביטוח לאומי מירר להם את החיים עד שהכיר בהם בשיעורים שבין 60 אחוזים ועד ל 100 אחוזים בכלל - ובפרט לנכים כולל נכי נפש שאינם מסוגלים מסיבות רפואיות להשתלב בעבודה ולהתפרנס בכבוד. חברים יקרים: משך לא מעט שנים רובכם שילמתם בכל חודש כסף לביטוח הלאומי,הכסף ששילמתם הוא למען מטרה אחת ועיקרית והיא: במידה ותאבדו את יכולתכם להשתכר אם מתאונה ואם ממחלה והביטוח הלאומי יכיר בכם כנכים - יהיה עליו לסייע לכם לחיות בכבוד לפחות בשכר שיאפשר לכם לחיות ללא חרפת רעב וללא חיסכון בקניית תרופות וסיוע תמידי בהורים ובמשפחה לה אתם נדרשים על מנת לחיות בחיי עניות,קושי וסבל יומיומי. אך - בחיים אין לנו ביטוח שנהיה בריאים עד לגיל זקנה,והיום שלא ברצוננו ולא בשליטתנו ולא מתוך בחירה אנו נצרכים לכספי הביטוח הלאומי כדי לחיות בכבוד בשארית חיינו. אך-המדינה ונבחרי הציבור בראשם לכל אורך שנות קיומה של המדינה אם ממפלגות הימין או ממפלגות השמאל כאחד - לא אפשרו ולא מאפשרים לנו לחיות בכבוד מינימלי כל עוד הביטוח הלאומי שהוא גוף ממסדי המנוהל על ידי מדינת ישראל משלם לנו אחת לחודש סכום בסיסי זעום אתו כל נכה ונכה אמורים לחיות ומתוכו לשלם לשכר הדירה,לחשמל ולכלכלה,לנסיעות ולתרופות,וכמו שהתמונה נראית - חיינו לא עומדים להשתנות לטובה ואנו נמשיך לחיות בחיי עניות ונזדקק לסיוע של ההורים והמשפחה כדי להמשיך ולחיות - כי אנו בחרנו להמשיך לחיות עם כל הכאב והצער והקושי היום-יומי ואופי חיינו בכל הנוגע לתקציב אותו אנו מקבלים היום תלויים במי שעומד בראשות הממשלה ובשרי הממשלה שהם מחוקקים חוקים ועל כתפיהם ואחריותם עומדת האחריות המוסרית לדאוג לשלומנו וכבודנו מתוך היותם נבחרי העם שקיבלו את האמון ואת משרותיהם מקולנו בקלפי ואנו מונים כמאתיים אלף נכים(לא כולל בני משפחה),אך הממשלה ללא יוצא מהכלל החליטה לא לאשר לנו תקציב בסיסי שיאפשר לנו לחיות בכבוד מבחינת התקציב החודשי אותו אנו מקבלים(קצבת נכות). חברים: בחודש נובמבר 2011 (לפני כחצי שנה) הייתה יוזמה בה פנו נכים במכתבים לשרי הממשלה ופירטו את הקושי היומיומי בשגרת החיים של כולנו כל עוד נמשיך לקבל תקציב בסיסי של 2167 שקלים לחודש,אבל שרי הממשלה והעומד בראשה הפנו עורף לקול זעקת הנכים שזעקו את זעקת כל אחד ואחת מאיתנו!חברים,בעוד הממשלה היום מחייבת את המעסיקים לשלם לכל עובד בישראל אשר מלאו לו 18 שנים - משכורת מינימום של 4300 שקלים כדי למנוע מהמעסיק לעשוק אותו וכדי למנוע ניצול של העובד - הממשלה היא שהחליטה שסכום המינימום המאפשר חיים בכבוד לא יפחת מ-4300 שקלים,אבל שימו לב לצביעות...הממשלה לא מאפשרת לנו לחיות מאותו הסכום שהיא עצמה הגדירה כסכום המינימום אשר מאפשר חיים בכבוד והיא מצפה מאיתנו ציבור הנכים שהיא עצמה הכירה בנו כנכים שאיבדו את כושר ההשתכרות באופן טוטאלי(אובדן כושר עבודה המזכה אותנו בקצבת נכות מלאה) - לצאת ולעבוד במסגרת חוק לרון וכאן הצביעות,הרי אני ואתם מוכרים כנכים שאיבדו את כושר ההשתכרות ואף אחד לא עשה לנו טובה - אנו שילמנו ממשכורתנו כל חיינו עד שחלינו או נפצענו וביטוח לאומי לא חילק לנו אחוזי נכות בנדיבות ובדיוק להפך- הוא מפחית משיעורי הנכות האמתיים שלנו לרוב,אז איך הממשלה מצפה שנכים פגועי נפש ו/או גוף שהם יחידה אחת התלויים זה בזו שכתוצאה ממחלה או תאונה - מדוע אנו לא בני אדם שווים על ידי נבחרי הציבור שלא מאפשר לנו לחיות בכבוד,האם אנו לא ראויים לחיות בכבוד? לא מעט מאתנו שרתו בצבא ובמילואים ואת חובם למדינה שילמו בכל דרך שרק התבקשו - אך היום כשאנו זקוקים לעזרת המדינה,המדינה בוגדת בנו.מארגני המחאה החברתית כתבו בקול זעקתם לממשלת ישראל בפרק 5 סעיף 10 שעל מנת ליצור חברה צודקת בישראל ללא ניצול - יהיה על הממשלה להשוות את קצבאות הנכות הכללית לשכר המינימום- אך השופט טרכטנברג אשר עמד בראש הוועדה מטעמה של הממשלה שמינתה אותו לבחון מספר סוגיות שבגינן החיים בישראל הפכו לקשים במיוחד,- לא טרח להתייחס לסעיף זה ופשוט בחר להתעלם ממנו!,אבל אנחנו ציבור גדול המונה 200.000 נכים שמטרתם זהה והיא לחיות בכבוד וכל דרישתנו היא בדיוק מה שהמדינה דורשת מהמעסיקים כדי למנוע עבדות וניצול בישראל אך היא בעצמה לא דואגת ליישם את הרף התחתון אותו היא הגדירה על מנת לאפשר חיים בכבוד וללא תלות במשפחה. ביכולתנו לשנות את היחס המשפיל של המדינה כלפינו,במאבק הנכים המדינה אישרה תוספת של בין 244 שקלים ל - 300 שח רק לנכים בעלי 50 אחוזי נכות רפואית,לבעלי הנכות הנפשית הממשלה לא אישרה תוספת סיוע,כנראה שמי מטעמה חושב שאנו מסתדרים עם ה-2167 שקלים שאנו מקבלים בשל נכותנו- אבל אני שואל מה איתנו ציבור הנכים בנפש? האם אנו צריכים להתבייש מכך שהביטוח הלאומי הכיר בנו כנכים אשר איבדו את יכולתם הפיזי והנפשי להשתכר בישראל בכבוד? מה עם ציבור הנכים שאיבדו את כושר ההשתכרות אני שואל ? מדוע לא ליצור משוואה אחידה שבה גם ציבור הנכים נפשית יקבל את אותם תנאים ואיך בדיוק 244 שקלים יסייעו לנכים בעלי 50 אחוזי נכות רפואית לחיות בכבוד? זאת שערוריה,אבל - הכוח לשנות הוא בידינו ואנו בחרנו בשליחי הציבור לייצג אותנו למרות שהם בגדו בנו בעוד שהם דאגו לעצמם למשכורות העולות על 27000 שקלים וכמובן שהן גם דאגו לאשר אותם כל עוד אנו נתנו להם את הכוח לחוקק חוקים.הממשלה סמוכה ובטוחה שאין ביכולתנו להתארגן ולהתאחד כנגד יחסה המשפיל כלפינו ומתוך כך הממשלה משלמת לנו שכר רעב שהוא עשירית מהמשכורת שהיא מקבלת מכספי משלם המסים,זאת הצביעות,אנו איבדנו את הכושר להשתכר ואנו בחרנו בממשלות הימין והשמאל בעבר - אך כל הממשלות בגדו בנו תוך ניצול חולשתנו לצאת להפגין,אנו כעת לא מתכננים הפגנה - ייתכן שבשלב הבא במידה ותתגייסו לעזור לי כן נצא להפגין עם כל הקושי שלנו שבדבר,אבל כרגע אנו מתאחדים ואני מבקש מכל חבר,מכל חברה שהיא נכה לסגור חשבון עם מי שמתאכזר אלינו בדרך שהחוק מאפשר לנו ואת זה כולנו לרבות בני משפחתנו שלא מפסיקים לעזור לנו יעשו בבחירות הבאות בקלפי כשנסלק את הממשלות שמתאכזרות אלינו ומי שלא מאפשר לנו לחיות בכבוד ומשלם לנו 2167 שקלים לחודש- לא ימשיך להנהיג את העם הזה,אנו נדאג לבחור בכל ממשלה אחרת שהיא לא שמאל ולא ימין, את הממשלות שהתאכזרו בנו ואת הכאב אותו אנו מרגישים בכל יום כשאין לנו כסף לקנות אוכל מהמכולת, אנו נסגור עם הממשלה בקלפי ביום הבחירות בשנה הקרובה. במידה והכאב אותו עליו אני כותב נוגע גם בכם,תכתבו כאן,אנו ננהל דיאלוג,נתאחד ונפיל את הממשלה הזאת וכל המפלגות שחברו אליה!! הכלים העומדים לרשותי הם רבים, יש בכוחנו ובעזרתכם לשנות את העוולות והדיכוי כלפינו. חברים.. בימים הקרובים אני אפתח בפייסבוק קבוצה ואצטרך את עזרתכם,אני אצטרך את תמיכתכם,רק אם נתאחד כולנו ולא נביט מהצד כדי שחברים אחרים יעשו בשבילנו את העבודה - אנו נקבל את המינימום אותו אנו דורשים והוא משכורת מינימום של 4300 שקלים שהממשלה בעצמה הגדירה אותו כסכום שמונע ניצול ועבדות ומעודד חיים בכבוד מינימלי שאותו אנו לא מקבלים וחיינו לא שווים פחות משל אף נבחר ציבור שלא מושיט לנו יד ומקבל 22000-33000 שקלים לחודש מכספי המסים שמורידים לנו,להורינו,למשפחתנו מכל הכנסה ומתלושי המשכורת. חברים,תאמינו בעצמכם לשנות,ביחד אנו נשנה את המציאות בה אנו חיים בסבל יומיומי ואנחנו נצליח לעשות את זה מפני שאנו רוצים לחיות בלי להיעזר בהורים או במשפחה וערך החיים שלנו לא פחות חשוב מערך חייו של שר בממשלה שאותו אנו בחרנו והוא דאג לעצמו למשכורת שהיא פי 10 עד 13 מגובה קצבת הנכות אותה אנו מקבלים. חברים: תכתבו,תשתפו ולאט לאט תשימו לב שמה שאתם עוברים בקושי היומיומי הוא קושי של 200.000 ציבור הנכים שהממשלה לא תוכל להמשיך להתעלם מאתנו,כדי לשנות אנו חייבים לשתף את כולם בקושי האישי שלנו ולהכיר מתוך כך את המכנה המשותף ואת ממדיו שייתנו לנו כוח לדרוש את מה שמגיע לנו ביושר כדי לחיות בכבוד מאחר ואנו איבדנו את יכולתנו להשתכר ויש לנו תעודות המצביעות על כך,אך זאת לא סיבה לזלזל בכבודנו כפי שאף נציג ציבור לא רוצה שיזלזלו בכבודו ובכבוד בני משפחתו. ,בכך נשתף האחד את השני,נכיר יותר,נתאחד למטרה משותפת וצודקת מפני שאם אנו לא נעזור לעצמינו עם כל הקושי שבדבר מפאת נכותינו= אף אחד לא יעזור לנו. שלכם ולמען כולנו.דוד [email protected]

קראתי בעיון,אני מצטרף ליוזמתך המבורכת לעשות סוף לעושק ולניצול בו משלמים לנו שכר רעב אחרי שכבר הכירו בנו כנכים שאיבדו את כושר השתכרותם,גם לי 75 אחוזי נכות לצמיתות כתוצאה מפציעה בפיגוע לפני מספר שנים.הייתי מאושפז שלושה חודשים וקיבלתי נכות כללית ומאחר ואי אפשר לתבוע את ביטוח לאומי בכפל קצבאות נאלצתי להסתפק בנכות כללית והיום אני מקבל 2167 שקלים בחודש + 763 שקלים סיוע בשכר דירה,סך הכל 2930 שקלים שאיתם המדינה אומרת לי "לך תתפגר איתם". לולא עזרה מצדה של אימי הייתי בצרות,אי אפשר לחיות בכבוד בסיוע העלוב אותו המדינה מקציבה לי.גם אני לא בחרתי להיות נכה,גם אני שרתי בצבא 3 שנים ובמילואים,גם אני שילמתי לביטוח הלאומי לפני שנפצעתי לפחות 300 שקלים בכל חודש במשך 20 שנים וגם בי המדינה בוגדת כשהיא לא מאפשרת לי לחיות בכבוד.מבני משפחתי מורידים בכל חודש אלפי שקלים עבור הביטוח הלאומי,היום שאני מוכר כנכה ובקושי רב קיבלתי את אחוזי הנכות המדינה לא מתייחסת אליי כאדם שווה ומחוקקת חוקים בהם אני כביכול יכול לצאת לעבוד לפי חוק לרון ולקבל עד 4000 שקלים מבלי לאבד את קצבת הנכות אבל כמו שכתבת זאת צביעות בגלל שאין באפשרותי לאור מצבי לעבוד ואת זה הרופאים מטעם הביטוח הלאומי יודעים ולכן אישרו לי נכות כללית אחרי חודשים רבים של טיפולים רפואיים אחרי הפיגוע. אני לא מסוגל נפשית לצאת להפגנות ואשמח להצטרף לקבוצה בפייסבוק,כמובן שעם ממשלות השמאל והימין בישראל אני גמרתי כולל כל בני משפחתי שלא יתנו להם להמשיך לדכא אותי עם משכורת רעב וחוקי סדום לפיהם אני יכול לצאת לעבודה בעוד שאינני כשיר בכלל לעבוד. בנכי הנפש בישראל לא מכירים כפי שמכירים בנכים בעלי 50 אחוזי נכות רפואית ומעלה,אבל גם למי שמקבל קצבת נכות עם 50 אחוזי נכות רפואית חייו גהנום והוא חש מושפל ומדוכא ובכל 3-4 שנים נבחרי הציבור מבקשים שוב את קולו בקלפי ושוב הם נותנים לו סטירה בעוד הם מקבלים את המפתחות ללשכה שלהם עם רכב ומשכורת של 27000 שקלים בחודש.זאת מדינה שמתאכזרת לנכיה,אבל הגיעו מים עד נפש. אני בחור צעיר בן 30 שמרגיש מנוצל,נבגד,מרומה על ידי המדינה שנתתי בה אמון ומילאתי את כל חובותיי כאזרח השומר חוק עד שנפצעתי בפיגוע ומאז אני מרגיש את ההתאכזרות של נבחרי הציבור אליי. אבל מה אכפת להם? הם מסודרים עם גו"ב טוב? המשפחות שלהם מסודרות? ביטוח לאומי מקצה אך ורק 20 אחוזים מההכנסות שלו עבור כל קצבאות הנכות. ברור לי שמצב זה לא יוכל להמשיך,אני לא טיפוס של בחירות ומפלגות ועד הבחירות יש זמן ותכלס עכשיו אני סובל מקצבת הרעב שהמדינה מקציבה לי,אם היינו הילדים של חברי הכנסת רק אז הם היו דואגים לנו לקצבאות שאתם היינו יכולים לחיות בלי ללכת לישון רעבים. נכי הנפש בישראל הם בני אדם שווים לכל דבר למעט מוגבלותם הפיזית ,הגופנית והנפשית להתמודד עם הקשיים היוםיומיים שאיתם התמודדנו ללא שום בעיה לפני שחלינו או נפצענו. אשמח להצטרף אליך לכל קבוצה בפייסבוק כדי להעלות את המודעות של הסבל המתמשך של נכי הנפש בישראל כשבעצם לאף נבחר ציבור לא אכפת!!!!!!!!! בצרפת משלמים לנכים סכום השווה לשכר המינימום,ברוב מדינות העולם המפותחות(לא כולל סעודיה ואיראן) משלמים לנכים את שכר המינימום,רק בישראל מצד אחד מתרברבים על דרגת אשראי של a1 ועל מדינה שלא סובלת מהמשבר העולמי בגלל יציבותה וחוסנה הכלכלי אבל זה נעשה על חשבון קצבאות הנכים ודיכוי האזרחים.דאגו לחלשים למשכורות המינימום,דאגו לתלמידי הישיבות ולסטודנטים וללימודי חינם לגיל הרך,אבל לציבור הנכים נפש בישראל מתייחסי בזלזול וזה ניכר בקצבה המזלזלת אותה אנו מקבלים. הממשלה סומכת על זה שלא נתארגן ונפגין,היא יודעת שקשה לנו לצאת להפגין ורק בגלל זה הם מרשים לעצמם לבקש את קולותינו בקלפי לפני הבחירות - אבל יום ברגע שאנו כמו טיפשים נותנים בהם אמון ושוב בוחרים בהם כדי שהם ידאגו לנו,הם שוב דואגים רק למקורבים שלהם,לבני משפחתם וחבריהם ובמקביל מוצצים את דמם של העובדים ומורידים להם מיסים של עד 50 אחוזים וברגע שאותו אדם שמשלם לביטוח הלאומי ולמס הכנסה עשרות מאות שקלים בכל חודש נפגע או חולה,רק אז רואים את העוולה שעושים אתנו.מדינה שלא דואגת לנכיה ומגדירה את הנפש כנכים קלים ביחס לנכים עם דרגות נכות רפואיות,היא מדינה שחוקי סדום ועמורה שולטים בה ובמדינה כזאת אני לא יכול לכבד כאדם נכה נפשית שכל עווני הוא שנפצעתי בפיגוע בעל כורחי,אני גם לא בחרתי להיפצע. אני מסכים עם כל מה שכתבת מאחר ואני מרגיש על בשרי את המצוקות אותם תיארת ואותם מרגישים רוב או כל ציבור הנכים בישראל בכלל וציבור הנכים בישראל בפרט

ממשלות ישראל לדורותיהם מפקירות את הנכים בכלל ונכי הנפש בפרט. דוד,האמת היא שאינני מצליח להבין מדוע העיוות ההיסטורי ממשיך להיות מונצח בידי ממשלות ישראל. אני קורא לממשלה לבצע צעד היסטורי ולהשוות את קצבת הנכות הבסיסית לשכר המינימום כמקובל במדינות המערב הנאורות. כדי להשוות את גמלת הנכות הבסיסית העומדת היום על 2167 שקלים ואשר משולמת למי שאיבד את יכולתו להשתכר בשיעור של 75% ומעלה עלינו להתאחד וכפי שרשמת יש בידנו את הכוח לדרוש מהממשלה לאפשר לנו לחיות בכבוד וצריך להבין שאנו הציבור העני ביותר במדינה אשר מקבל בדיוק 50% מהמשכורת המינימלית בישראל אותה מדינת ישראל מחייבת את המעסיקים לשלם כדי למנוע ניצול ועבדות כפי שכתבת ובצדק רב. אף אחד מבין חברי הכנסת לא חש את הסבל היומי אותו אנחנו חשים בכל יום ובכל שעה. מזלזלים בנכי הנפש וזורקים אותנו לכלבים, אני מוכר ע"י הביטוח הלאומי כנכה והיות ואני גרוש וילדיי עברו את גיל 18,אני נאלץ להתמודד עם קצבת בושה שאתה אני אמור לשכור דירה ולכלכל את עצמי ועוד ועוד. בניי משרתים היום בצבא,המדינה יודעת לנצל אותם משך 3 שנים בהתנדבות ובמקביל להתאכזר אליי כאבא שהביא אותם לעולם וזה לא הוגן. רק בישראל מכל מדינות העולם המפותחות מתאכזרים לנכי הנפש כאילו שזהו גורלם ועליהם לחיות עם התקציב שלא מאפשר לאף אדם לחיות.איך אפשר לחיות עם 2167 שקלים בחודש? למה מתאכזרים אלינו? אני אשם שחליתי? בצבא שרתתי ונלחמתי במלחמת לבנון השנייה,במה פשעתי? למה לא מגיע לי לחיות בכבוד כפי שחיים בניהם ומשפחתם של נבחרי הציבור שדואגים לילדיהם,לרעייתם,לאחיהם,להוריהם. רק אם הילדים שלהם היו מוכרים כנכים כמונו הם היו מעבירים הצעת חוק שתעלה באופן מיידי את קצבת החרפה של האלפיים ומאה שקלים אותם זורקים לנו כמו לכלבים שאין להם את הזכות לחיות בכבוד. בני אדם שלא מכבדים אותי ולא אכפת להם שאני אמשיך לחיות בעניות הם אנשים בזויים חסרי כבוד עצמי וחסרי בושה ואני נשבעתי שאני אעשה הכל כדי לשכנע את כל משפחתי וחבריי ויש לי מאות קרובים כדי שלא יבחרו באף ממשלה שזרקה אותנו לכלבים.אבל כמו שאמר קודמי יש עוד זמן לבחירות ועד אז חייבים לפתוח קבוצה בפייסבוק שתפנה לכל אזרחי ישראל ותשפיע עליהם לזרוק את ממשלות הימין והשמאל בחזרה הביתה.תפתחו קבוצה ואני אצטרף עכשיו.

מעתה אתם מאושפזים כאן בכפייה,בתוך זמן קצר(עד שבוע ימים) אנו נגיע אליכם בליווי שני שוטרים אחות ורופא פסיכיאטר ונגרור אתכם לרכב שיפנה אתכם מהבית לאשפוז בכפייה. פרטים נוספים וסיבת האשפוז ... קבוצת אישפוז יום של בית חולים גהה + תמיכה ועידוד.הקבוצה סגורה בסוף שבוע אנו מקדמים את חברי הקבוצה המאושפזים בקבוצה.שלום וברכה. אתם במחלקה א",סיעודית המסונפת למרפאת היום באמצעות הטיפול בפייסבוק. הסיעוד במחלקה:... הסיעוד הפסיכיאטרי בימינו מתייחס לאדם כמערכת כוללנית המשלבת בתוכה מרכיבים גופניים, נפשיים וחברתיים המהווים ישות אחת. התערבות סיעודית בבריאות הנפש מתמקדת בטיפול באמצעות הפייסבוק בעידן החדש כולל תזכורות לנטילת תרופות בזמן ובעשייה יום יומית שעיקרה לעזור למטופל לסגל לעצמו התנהגות שתאפשר לו לתפקד בסביבתו המשפחתית והחברתית מחוץ לבית ומול המחשב. אנו בתור אחים ואחיות פסיכיאטריים שואפים להשיג זאת ע''י: הרחבת ידע תיאורטי וישומו בתהליך הסיעודי. זיהוי בעיות והפרעות תפקודיות של כל מטופל כעצמאי וכבסיס לתכנון ההתערבות בהמשך על ידי שאלונים אשר נשלך אליכם בקבוצה זאת ובאמצעות התוצאות נתאים לכם את הטיפול התרופתי הטוב ביותר. פיתוח ושימוש באינטראקציה הבין אישית הנוצרת בין הצוות הסיעודי לבין המטופל כבסיס להפעלת מיומנויות ושיטות טיפוליות מגוונות ע''פ תוכנית לשם ארגון פעילויות חיי יום יום. יצירת סביבה טיפולית כתנאי מקדים וחיוני להתערבות סיעודית. השתתפות כחברה בצוות רב מקצועי המתמחה במתן טיפול פסיכיאטרי בפייסבוק קבלת אחראיות בהתערבות הסיעודית, כולל יישום הוראות רפואיות,נטילת התרופות בזמן וניהול קבוצות תמיכה שבמרכזה קבוצה סגורה זאת,וליווי והדרכת מטופלים בתחומים הרלוונטים לצורכיהם, (שימוש בתרופות וזריקות) מנהל המחלקה .. בברכה.מנהל המחלקה.. דוד נתנאל, רעננה

אני רוצה לשאול אותך עם היד על הלב ביום הזה דווקא האם היטלר לגמרי טעה בקשר ליהודים? יש שואה של מטפלים ורופאים כלפי מטופלים זאת השואה שאני מציינת היום יש הפרעות אישיות קשות שמסרבים לטפל בהם הייל היטלר

שלום נהורה, קשה לי עם ההשוואה הזאת. עדי

כשאני רואה את היחס של המדינה כלפי מי שהיא בעצמה הכירה ומגדירה אותו "נכה" בשיעור של 75 אחוזים,דרגת אי כושר אשר מקנה גמלת נכות מלאה,וכשאני רואה את הסכום העומד בסך 2165 שקלים לחודש שהמדינה מצפה מאותו נכה שיסתדר עם הסכום או שפשוט יתפגר אתו ויחיה חיי עניות עד יום מותו בידיעה שאותו נכה לא יכול לעבוד מאחר והוא איבד את כושר השתכרותו באופן טוטאלי,וכשאני מבין שהסכום הזה ניתן למי ששילם כל חייו ממשכורתו לביטוח הלאומי- אני אישית שילמתי 500-600 שקלים לחודש ואף יותר מאחר ומשכורתי הייתה גבוהה(15.000 ברוטו),וכשאני רואה נכים רעבים בחגים,בשבתות,שחיים ממש כמו מתים בדירות חדר אחד ללא יכולת לקנות תרופות ובעוני מחפיר,-אז אני מבין שהיטלר לא טעה כשהוא שנא את העם הנבל הזה שמתאכזר לאזרחיו הנכים! המדינה הזאת בעצמה הגדירה שמשכורת המינימום תעמוד על 4300 שקלים כדי למנוע עושק וניצול ועבדות של בני אדם ומתוך כך המגינה מגנה על העובד כדי שלא יקבל פחות מ-4300 שקלים לחודש,אז אני שואל - איך זה שאותה מדינה בזויה ושמה ישראל שהכירה בכם כנכים שאבדו את יכולתם לעבוד - וחלקכם שרתו בצבא,והנכות נכפתה עליכם ואתם לא בחרתם בה - והמדינה הבזויה הזאת נותנת לכם קצבת "שואה" של 2160 שקלים שהם חצי מסכום משכורת המינימום שהיא עצמה הגדירה כשכר מינימלי המונע עושק וניצול,איך בדיוק המדינה מצפה שהנכים שחיים בה יחיו מבלי להזדקק לתרומות של אוכל מארגוני צדקה? זה עיוות הצדק,עיוות המוסר האנושי,עיוות של מה שהיא בעצמה הגדירה כניצול,ולכן - אני ביום כזה מבין את היטלר וחושב שכנראה שהוא לא סיים את העבודה.למה אני כותב את זה? משום שהמדינה הזאת מתאכזרת לנכיה שחיים ביאוש ועוני וצער ורעב טוטאלי,אז מה אכפת לי אם אותם אנשים במדינה הזאת שחיי הנכים לא מעניינים אותם - יחיו או ימותו? מדינה המתאכזרת לנכיה ול -198000 ניצולי השואה שחלקם חיים ברעב וחוסכים בתרופות - היא מדינה שאין לה זכות קיום. בבחירות הבאות לכנסת תעיפו את הממשלה הזאת לאלף עזאזל ולא משנה למי תצביעו,תצביעו לערבים או לאתיופים או כל מי שזז כולל לחמורים ולכלבים - תעשו הכל כדי לסגור חשבון עם הממשלה הזאת שמתאכזרת אליכם לרבות ממשלות העבר שלהם יש חלק זהה בדיכויי הנכים. יש לכם כוח של קרוב לרבע מיליון מצביעים,אתם יכולים לזרוק את ראש הממשלה הזה (ביבי) וכל שריו לרבות כל הממשלות הקודמות שהתעללו בכם - לאלף עזאזל.אל תשכחו לסגור חשבון אתם,היטלר ידע מה הוא עושה,הוא בעצם שנא את העם המסריח ביותר עלי אדמות,עם נצלן,מחורבן,מטורף,המתעלל באנשים החלשים החיים בו.זה עם שלא ראוי להמשיך להתקיים ותמות נפשי עם פלישתים,כדי לראות אותם מתים אני מוכן למות אתם. היידה היטלר. היידה היידה היידה. היטלר אתה במבחן ההיסטוריה יצאת גבר וידעת בדיוק את מי לשנוא. עם נבל עם נבל עם נבל עם נבל!!!!!!!!!

א-לדעתי להזכיר את הנבל היטלר לא במקום אחי.... ב- בתוכן של הזעקה מדם ליבך מסכים.... כפי שכתבת הקיצבה לא מאפשרת לחיות בכבוד,חייבים לדאוג לעצמנו ע''י נציגות בכנסת מתוכנו(הנכים) לא לסמוך יותר על אף אחד אחר שידאג לנו. כולם דואגים ''רק'' לעצמם ולמקורבים שלהם. רק כך יזוזו דברים במדינת החלם שלנו. אחי תתעלה על עצמך ותערוך את ההודעה שלך.

ראשית תודה מראש על תשובה/ות ענייניות: אני בת 51, בעבר קיבלתי 74% אי כושר ו-52% נכות רפואית כללית- בעיקר בגלל בעיות פיזיות (אורטופדיה ופיברומיאלגיה) מתוכם 10% נפשי. כעת אני בטיפול יום כבר כמה חודשים ואגיש בקשה להחמרת מצב. הפסיכיאטרית אמרה שלדעתה אקבל את ה 40% הנפשי ואולי אף יותר. זה רקע כללי. השאלות שלי הן בעיקר לנושא של סוגי תעסוקה ולימודים, טיפול שיניים, ועזרה בבית (במסגרת מה שידוע לי כדיור לוויני). אגב- אין לי משפחה- לא הורים, לא אחים, לא בעל וילדים, אלא רק משפחה רחוקה יותר שבקושי מתעניינת וכמעט לא בקשר. במקצועי הקודם עבדתי במעבדה ויש לי תואר שני במדעים, אבל איני יכולה לעבוד בכך. חשבתי על הסבה לספרנות ומידענות כדי לעבוד במשרה חלקית. כמו כן- אני מבינה ש"סומכות" תועיל לי יותר ממדריך שיקומי- אני צריכה עזרה ממש בניקיון הבית, חיתוך ירקות, תליית כביסה, החלפת מצעים וכו'. ולהחזיק מנקה מהקיצבה ממש קשה. וגם לגבי טיפול שיניים ארצה לדעת מה נותנים ואם אפשר פשוט לקבל השתתפות במימון בטיפולי שיניים בקופ"ח הכללית. למשך כמה זמן ניתנת עזרה של סומך בבית, אם זה בכלל מוגבל? מה קורה אחרי גיל 65? מה התנאים לכך (כלומר- אם תהיה לי הכנסה מעבודה חלקית או השכרת חלק מהדירה, האם זה פוגם באיזושהיא זכות). תודה רבה. ד. ממרכז הארץ

שמעתי על מושגים כמו תעסוקה נתמכת, תעסוקה מעברית וכו'. מה המשמעות שלהם, וההבדלים ביניהם. למשך כמה זמן הם ניתנים? האם אני יכולה לבקש לעבוד בספריה למשל או בארכיון, עבודת מחשב וחיפוש מידע? תודה ד.

שלום רב במידה ותקבלי 40% נכות נפשית תוכלי לזכות בכל שירותי סל שיקום, הכוללים באמת מדריכה שיקומית וכן עזרה במימון של טיפולי שיניים וכן עזרה בהשמה בעבודה כולל עבודה בשוק החופשי. ולכן כמה צעדים שאת צריכה לעשות: 1. לקבל 40% נכות נפשית על ידי ועדה של ביטוח לאומי 2. ללכת לרווח/שירותי בריאות הנפש שימלאו לך טפסים של סל שיקום 3. להגיע לועדת סל שיקום ניגם חפר מנהל מרכז בקשר http://bekesher.org.il/

יש לי שכנה שיש לה מחלה נפשית היא זורקת את כל הדברים שלה מהחלון כל השכונה מטונפת בגללה אמא שלי כל הזמן נותנת לה אוכל והיא לא מפסיקה לבוא אלינו לפחות 10 פעמיים ביום כאילו זה בית תמחוי היא לא עושה את זה כי היא רעבה היא כאילו זועקת לעזרה הבית שלה ריק ומטונף כל הקרמיקה אכולה היו לה חיים לא קלים אח שלה מת ואמא שלה בבית אבות הבנתי כך מסיפוריים היא תוקעת את עצמה בבית וזורקת את המפתח וכבר 3 פעמים שהוציאו אותה מהבית אחרי חודשיים שהיא מרזה ברמות היא חייבת טיפול ניסנו על ידי המשטרה אבל כנראה שזה לא עובד שזה לא מעניינם אנחנו לא רוצים שהיא תמות בדירתה כשאפשר למנוע זאת.אם יש אפשרות לעשות משהו בנידון או לייעץ מה לעשות אשמח לקבל אותו בשבילה.אין לה משפחה שתוכל לסייע לה.

תעסוקה נתמכת טובה בתל אביב איזה יש הכי טוב ?תודה

שלום לך אתה יותר ממוזמן לבוא ולהתרשם מן הליווי התעסוקתי שלנו אשמח לענות על כל שאלה ללא כל מחויבות הדס לוי -רכזת תעסוקה נתמכת עמותת שיקום אחר 0544440689

דרוש סומך מלווה לבן 33 מקסים שמעוניין ללמוד קורס קצר במחשבים ולרכוש בטחון עצמי בחזרה ולחיים עצמאים כשברקע ocd שמפריע ומונע בעדו עצמאות מלאה וגורם להסתגרות . זקוק לליווי בלימודים , בסידורים,ביציאות לטיולים , בתשלום . טלפון 057-6411112 לרם

דרוש\ה סומכ\ת לבחור מקסים בן 33 לליווי ביציאות ללימודים או לתעסוקה,לסידורים , טיולים , לרכוש בחזרה ביטחון עצמי ועצמאות מלאה בתיפקוד שיגרתי . ברקע OCD שמפריע לו לתפקד בביטחון עצמי וגורם להסתגרות . באזור המרכז .באופן פרטי.

מחפשת מלווה/ות לחולה פסיכיאטרית שעדיין מאושפזת במצב פיזי ומנטלי קשה. דרושה אישה בעלת רקע בשיקום משולב.

שלום רב! רציתי לשאול באיזה אזור בארץ מדובר. בתודה מראש.

העבודה היא בהוד השרון

שלום רב! רציתי לשאול באיזה אזור בארץ מדובר. בתודה מראש.

בני בן 28 חולה בסכיזופרניה, בטל במשך שעות היום דבר שאינו תורם למצבו. האם יש מסגרת ליום שלם עבורו (אציין שיש לו דירה , כך שאין צורך לישון במקום אחר)

שלום, אחותי קיבלה לאחרונה מועדת סל שיקום אישור להוסטל כוללני ומתוגבר. אני מנסה לאתר לה מקום באזור חולון בת ים ולא מוצא. האם ידוע לכם על מקום מתאים באזור זה? האם יש רשימה של כל ההוסטלים שנוכל למצוא לה מקום מתאים? תודה מראש

שלום, אני ממתינה לועדת סל שיקום הרבה זמן ורציתי לדעת האם אני יכולה להצטרף למסגרת של מועדון חברתי עוד לפני הועדה או האם יש תעסוקה אחרת שאני יכולה להצטרף אליה? מה אפשר לעשות בינתיים? זה מאוד חשוב בשבילי תודה

מזה כ 4 שנים שאני מנסה לקבל עזרה נפשית ...ניסיתי כבר הכל . 4 שנים שאני זרוק ברחובות ולאף אחד לא אכפת . האם יש מקרים חסרי תקנה שלא ניתן לטפל במסגרת בריאות הנפש?!

מה ז"א מסגרות אחרות ? את יכולה לפרט?? אולי בית סוהר? לזה את מתכוונת? אז למה הם לא מפנים אותי לשם?! הם רוצים שאגלה זאת בעצמי הבנתי . תודה על ההכוונה!

שלום רב, אבקש לברר זכות לשיקום דרך ביטוח לאומי.ע מדובר באדם המקבל סל שיקום מבריאות הנפש שקיבל שיקום דרך ביטוח לאומי כ- 9 חודשים ואחר כך שולב למשך כ- 5 חודשים במפעל מוגן כיום נמצא בהוסטל כוללני. מאז שקיבל הכשרה מטעם ביטו ח לאומי עברו 3 שנים. האם הוא זכאי להכשרה נוספת? כל כמה שנים ניתן לקבל הכשרה נוספת? מהן אופציות ההכשרה מטעם ביטוח לאומי בצפון?

שלום רב! בני התגורר עם 2 שותפים בדיור מוגן עד לפני שבוע, והסתבר לי לאחרונה שאחד הדיירים מאוד הפריע לבני במשך חצי שנה או יותר עד שזה היה בלתי נסבל הוא דיווח מההתחלה לעובד סוציאלי אך דבר נעשה כדי לבדוק מה לעשות עם הדייר שמפריע (כעת בני בחופשה מהישיבה נמצא אצלינו עד אחרי הפסח),בני הודיע לנותני השרות כי הוא עוזב תוך חודש וביקש דיור לוויני, נאמר לו כי הוא צריך למלא טפסים לסיוע בשכ"ד דבר שנותני השרות עשו לו לפני הרבה שנים כשנכנס להוסטל , כעת אני מרגישה שלא מוכנים לעזור ובנוסף הודיעו לי כי המדריך שאליו התרגל ונפתח אליו ועזר לו בהכל לא יוכל להיות המדריך שלו וגם הודיעו למדריך,משום מה זה נראה לי כמסע נקמה בגלל שבני התלונן על הבחור שמפריע לו תקופה ארוכה ובכל זאת לבני קשה להתרגל לאנשים ,שאלתי האם ישנה אפשרות לדרוש דווקא את המדריך הזה וגם אם נאלץ לפנות למשרד הבריאות?

שלום: אני מתוכח ומדבר עם אנשים, ובנוסף שפורץ ויכוח לידי תוקף אותי חרדה (התרגשות מן סוג של פעימות) מתמשך למספר דקות ולאחר מכן מפסיק. מרגיש תחושה של פחד ורעד פנימי הפרעה נפשית כמה כדורים ומינון ביום. תודה

שלום, אני רחל, בת 22 ,סובלת מהפרעות נפשיות, תפקודי בשפלותו. אני בקשר עם פסיכולוגית ומתקשה להגיע לפגישות איתה ובכך לא מצליחה להתמיד בטיפול. איני נמצאת בשום מסגרת מלבד רכיבה טיפולית אחת לשבוע. וכל זה שוב בגלל תפקודי הלוקה. אני מרגישה ביום יום רגשות ותחושות קשות בגלל מגוון רחב של סיבות: משברים שחוויתי בחיי בכלל ובפרט המשבר האחרון שלי, לחץ וחרדה תמידיים, מחשבות טורדניות, מנותקת מהחברה ולא באה במגע עם אנשים ועוד... אני חשה בודדה מאוד, מדוכאת,עצובה. חשה מועקה עזה,חוסר חשק וחוסר אנרגיה,ייאוש אדיר ותסכול רב, עייפות ותשישות, מאוכזבת מהחיים האישיים שלי ומהחיים בכלל, חשה שאין טעם לחיים,מתקשה למצוא משהו שאני באמת רוצה בחיים האלה ובאמת אוהבת, מתקשה למצוא טעם ואושר אמיתיים שיספקו אותי ובשל כך אני מחפשת מקור תמיכה מעבר לטיפולים שלי שיעניק לי תמיכה בשאר הזמן, שזה הרבה זמן!! האם ניתן למצוא מקור תמיכה שלא בהכרח דורש ממני לצאת מהבית כי כרגע זה גדול עליי ואני יודעת שלא אעמוד בזה. לא יודעת-אוליי דרך האינטרנט, דרך הטלפון או אוליי קבוצות תמיכה פחות אינטנסיביים שבמסגרתם ניתן להיפגש עם שאר המשתתפים לעיתים רחוקות. האם תוכלו להציע לי משהו שיתאים לי ולמצבי הנוכחי, שאיתו אוכל להתמודד ואצליח להשתלב בו כי אני פשוט לא יכולה עוד להמשיך ככה ואיני עוד יכולה לשאת את המצב הזה!! ואיני יודעת מה לעשות בנידון...אני די נואשת... האם תוכלו לעזור לי??

שלום, להזכירכן אני מחכה שבועות ארוכים לתגובתכן לבעיה אותה אני מציגה בהודעתי. ראיתי שלאחרים כן הגבתם ועניתם!! למרות שאת הודעתי שלחתי הרבה לפניהם!! נעשית כאן אפליה!! מה זאת ההתעלמות המוחלטת הזו????????

שלום אני כתבתי את השאלה למטה בנוגע לצרכנים נותני שירות בינתיים יצרתי קשר עם הארגון "יוזמה" והם אמרו לי שניתן להשתלב בעבוד'ה זו רק אם יש לי סל שיקום.אין לי סל שיקום.אני מטופלת באופן פרטי. אני בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך ויש לי גם נסיון בתחום. כיום אני עובדת בעבודה שאני רוצה לעזוב והייתי רוצה מאוד להשתלב בתחום של שיקום של נפגעי נפש כי יש לי הרבה מה לתרום מהנסיון רב השנים ומהידע שיש לי. אני חושבת שאני גם מוכנה ומעדיפה להיחשף במקום העבודה כנפגעת נפש (אני מטפלת בדיכאון כבר הרבה שנים).השאלה איך אני יכולה להשתלב בתחום הזה כי בסה"כ אני לא פסיכולוגית וגם לא עובדת סוציאלית וגם ראבל אני רוצה לתרום מהניסיון. כיצד אני יכולה להציג את הפן של הנסיון האישי שלי כי בתפיסה שלי ברגע שאני אחשוף את המידע הזה המעסיקים יעדיפו לדחות את העסקתי. אני רוצה לציין שבד"כ אני מתפקדת באופן נורמטיבי.לפעמים יש לי נפילות ואז יש לי כמה ימים בחודש שיש לי פחות מוטיבציה לעבוד אבל אני עדיין משתדלת מאוד או שיש לי איזה יום בחודש שפשוט לא בא לי להגיע לעבודה בגלל מצבי הרוח.בעבודתי הנוכחית כבר למדו להכיר אותי, הם לא יודעים שאני מתמודדת עם דיכאונות אבל רואים שיש לי נפילות במצב הרוח אך יחד עם זאת מעריכים את העבודה שלי כי אני בסה"כ משקיעה בעבודה. אשמח לשמוע את דעתכם, לקבל הכוונה. תודה מראש

נטלי, אני חושב שעם הרקע הלימודי שלך ו''החויה'' האישית שלך-דיכאון. תוכלי לסייע בצורה מעולה למתמודדים. בהצלחה ד.א -גם אני טופלתי בדיכאון באופן פרטי במשך כמה שנים.

נטלי שלום, אני בהחלט מסכים עם מה שכתבת שלמרות שאת לא עו"ס או פסיכולוגית יש לך הרבה מה לתרום מניסיונך האישי. זה בדיוק הרציונאל של תכנית "צרכנים נותני שירות", ומשרד הבריאות אפילו מעודד מעסיקים בתחום השיקום בברה"נ להעסיק מתמודדים בתפקידים שונים. לכן לא בטוח שחשיפת מידע זה בהכרח תגרום למעסיק לדחות אותך כפי שכתבת (יש מעסיקים שזה נכון לגביהם אך יש גם מעסיקים אחרים בתחום השיקום שיראו בכך יתרון כפי שנהורה מעידה על עצמה). אין צורך בסל שיקום על מנת לעבוד כצרכן נותן שירות. סל שיקום דרוש אך ורק אם את מעונינת להעזר בשירותי תכנית "צרכנים נותני שירות" בתהליך השתלבותך בעבודה בתחום השיקום. שירותי התכנית כוללים : ליווי פרטני שיכול לסייע לך בכל התהליך(לסייע ולחשוב ביחד על הדילמות כמו נושא החשיפה במקום העבודה או לדוגמה לעזור להתמודד בצורה יעילה עם הנפילות שציינת), בנוסף יש קבוצה ללמידת עמיתים שכל משתתפיה הם בדיוק כמוך מתמודדים שעובדים במערך השיקום ובנוסף ימי עיון והשתלמויות שנועדו להתמקצעות. העובדה שאת מטופלת באופן פרטי לא בהכרח אומרת שאת לא זכאית לסל שיקום. היו לנו בעבר כבר מקרים שאנשים כמוך ביקשו וקבלו סל שיקום אך ורק על מנת להצטרף לתכנית "צרכנים נותני שירות". אשמח לענות על כל שאלה נוספת, בני כהן רכז הסברה תכנית "צרכנים נותני שירות" יוזמה-דרך הלב [email protected]

שלום רציתי לדעת האם העבודה שבה מועסקים צרכנים נותני שירות היא עבודה בשכר טוב עם תנאים סוציאליים. עבודה כזאת שניתן לפרנס משפחה? באיזה תפקידים ניתן להשתלב במסגרת הזו? יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך ויש לי גם נסיון. האם חייבים לעבור קורס כדי לעבוד בתחום הזה? האם יש כתובת שאליה ניתן לפנות לבירור יותר פרטים? תודה מראש

שלום רב ביתי בת 24 היא קיבלה חונכת אך כול שנה בערך דורשים מאיתנו לחדש את סל השיקום כול פעם מחדש .זה תהליך שמצריך בירוקרטיה שלדעתי מיותר ומיאשת שוב מיכתב מבפסיכיאטר ושוב המתנה וכו לכן אני מחפשת עבורה חונכת פרטית מי יוכל לעזור בעיניין תודה מראש....אמא מיואשתת

שלום, נקבעו לי 50% נכות נפשית זמנית ע"י ביטוח לאומי (סעיף של הפרעות פסיכו-נוירוטיות). רציתי לדעת מי יכול להיחשף בעתיד למידע הזה. הבנתי שבקבלה לעבודה (בהייטק נניח) דורשים לפעמים ויתור על סודיות בשביל קרנות פנסיה וביטוח מנהלים. האם גם המידע הזה ייחשף בין השאר? בנוסף, יש לי עבר עשיר בתחום הבטחוני, וייתכן וארצה לעבוד במקום שדורש תחקיר בטחוני. האם בתחקירים בטחוניים יש פנייה גם למוסד לביטוח לאומי? האם יש סיכוי גבוה שאפסל על רקע נכות נפשית זמנית? תודה רבה!

אז ללא שינוי ..מהותי במצבי הנפשי למרות כדור נוסף שהרופא נתן לי .. חי ועובד קרי ..> נלחם בכל הכח שנשאר לי בלתפקד ולצאת מידי יום לעבודה ששם אני חייב לתפקד טוב .. > לא לא פשוט לי בכלל . כי יש לי דיכאון שלא עובר ועוד.. המטפלת הקודמת שלי אינה רוצה שאני אחזור אליה וסיבותיה עימה .. > אז אני מחפש מטפל שביחד נצליח קצת ואפילו הרבה למגר את האוסידי הארור הזה . לא יודע איך ואיפה למצוא מה עוד שין לי כסף לממן את הטיפול . לכן אני אשמח ..ב..אם איש מקצוע קורא את הודעתי זו ורוצה להציל לי את החיים .. יותר מאשמח .

ביום ד' 28.3.2012 יתקיים הכנס הראשון בנושא "מעמד המשפחה בבריאות הנפש" בהרצליה.הכנס נערך ע"י אגף בריאות הנפש במשרד הנריאות.לפרטים נוספים והרשמה באתר הכנס : http://www.kenes-family.info מטרת הכנס הינה בהעלאת נושא מעמד המשפחות המשפחות, ברצף שבין האשפוז לשיקום בקהילה, אל קדמת הבמה והמדיניות. הכנס יציג היבטים חוקיים הנוגעים למעמדה של המשפחה וזכויותיה בתהליך ההתמודדות עם מחלת בן המשפחה. כמו כן, יציג הכנס את העבודה המעשית והמחקרית בתחום העבודה עם המשפחות הנערכת במרחב הטיפולי – שיקומי הכולל, יבחן דילמות המתעוררות בקשר המשולש בין בני המשפחה – המתמודדים –המטפלים, ויהווה מרחב לדיון וחשיבה על מענים הולמים למשפחות בשלבים השונים וברצף מעגל החיים. הכנס מיועד לבני משפחה של אנשים המתמודדים עם מחלות נפש ואנשי מקצוע ברצף הטיפול והשיקום: רופאי משפחה, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, אחיות, מרפאים בעיסוק, צוותים בשירותי השיקום בקהילה, בתחנות לבריאות הנפש ובתי החולים .

שלום למשה כל הכבוד על היוזמה, ועל דחיפת הנושא. האם יש מקום בו ניתן לראות את הסיכומים וההרצאות של אותו יום חשוב? בהצלחה לכולנו בתחום מוזנח זה- וברכות לחלוץ היוזמה.

הנני אם לבן פגוע נפש. הייתי רוצה לדעת איך אפשר להעזר בקרן שיקום איך מגיעים אליהם.

שלום. שאלתי אתכם שבוע שעבר האם אני יכולה לחתום אבטלה במידה ופוטרתי ממקום עבודתי ולא קיבלתי תשובה אני מאד אשמח אם כן יתייחסו אליי. זאת היתה עבודה מהשוק החופשי, לא תעסוקה נתמכת, אני מקבלת קיצבת נכות וסיוע בשכ"ד.. האם יכולה לחתום אבטלה עד שאמצא עבודה? או שהאופציה הזאת חסומה בפניי בגלל שאני מקבלת קיצבת נכות?

הייתי מעוניינת לדעת מה מחיר הממוצע של ליווי שיקומי פרטני (פר מפגש)?

שלום. אני בן 27 בעל תואר במשפטים. מגיל ההתבגרות הני סובל מדיכאון קשה והתקפי חרדות. אני לוקח כדורים ונפגש עם פסיכולוגים כבר הרבה שנים. יש שיפור אבל מצבי לא יציב ויש לי קשיים רבים ביום יום, בעיקר עם אנשים ומצביי לחץ. אני כן רוצה להשתלב בשוק העבודה במקצוע בו למדתי. האם יש איזשהו "גוף" או עמותה שיכולים לעזור לי למצוא התמחות במשפטים במקום בו יתחשבו במצבי הנפשי? תודה רבה!

ראשית אני לצערי לא יודע, אקווה שתמצא. אבל אולי תחום של פקידות/מזכירות במשפטים,ודברים דומים לזה של ניהול ואחריות, כיון שיש לך את הרקע, ואתה יודע את המושגים. כי כרגע עליך לברר עם עצמך האם אתה מסוגל למשפטים.

ממליצה לך לפנות לגוף בשם: "יוזמה דרך הלב" http://www.yozma4u.co.il יש באזורים שונים בארץ. בהצלחה.

אני אפנה אליהם.

מחפשת עבור בתי בת ה20-שעברה מצב פסיכוטי והשתחררה מבית החולים מקום פרטי כמו כפר-איזוןץמישהו מכיר?ממליץ?

שלום רב, האם אדם שמוכר כבעל נכות נפשית של 40% זכאי ללימודים אקדמאים? באחריות איזה גורם? האם התנאים לקבלה הם התנאים הרגילים במוסד, או שיש ועדה או הקלה כלשהי? מה זה בעצם סל שיקום ולמי הוא מיועד? לימודים אקדמאים נכללים בתוכו? תודה

יש ליווי ותמיכה למתמודד וגם זכאות כספית חלקית. זה כלול ב"סל שיקום" ראה באתר ממ"נ את הרכזים האחראים לפי האיזור שלך.

אני חדש כאן אני גם מתמודד עם קשיים נפשיים כמו כולם ,אני לא רופא או פסיכולוג אבל עשיתי תהליך של ירידה במשקל,אשמח לעזור דרך הפורום מהנסיון שלי,תודה וחג שמח סהר

אנו שמחים בשיתופך כאן, אני מבין שהצלחת להתמודד עם התופעות לוואי האלו של העודף משקל בגלל התרופות, נשמח לשמוע ולקבל ממך תמיכה ומידע תמיד.

מישהו יכול להגיד לי בבקשה לאן שולחים את הטפסים של סל שיקום? לאיזה כתובת???

באתר ממ"נ כתוב כל הכתובות של רכזי סל שיקום בכל איזור. [אבל מדוע את עושה ומתאמצת לבדך ללא ליווי של עו"ס?]

איפה משיגים עו"ס?

שלום לכם חבר טוב שלי חולה סכיזופרניה. אושפז מספר פעמים בשנים האחרונות, תמיד הפסיק טיפול לאחר השחרור. לא מודע למחלה ומאמין בכל ליבו בכל מחשבות השווא שלו. עד היום תמיד הפסיק טיפול ביום שהשתחרר מהאשפוז. אני בערך האדם היחיד שהוא באמת סומך עליו ומשתף במה שעובר עליו. קודם כל יש לי התלבטות קשה לגבי כניסה לקשר רומנטי עם חולה סכיזופרניה. אין לי סטיגמה כלשהי נגד נפגעי נפש (מכירה הרבה כאלה מקרוב, חברים ומשפחה קרובים), אבל באובייקטיביות מודעת לכך שהחיים איתו כנראה יהיו קשים, גם השפעה על ילדים שיש לי כבר, גם השפעה על ילדים בעתיד מבחינה גנטית, גם העניין הכלכלי, ובעיקר העובדה שכנראה רוב הנטל בחיים איתו יהיה עליי. מהצד השני ישנו הרגש, שמקשה עליי לוותר על הקשר איתו. שאלה שניה, היא איך באפשרותי לעזור לו להמשיך בטיפול גם אחרי השחרור כך שהסיכוי שייכנס שוב להתקף פסיכוטי יירד. אשמח לחוות דעתך

הפסקת טיפול תרופתי שכיחה ומצערת,אך יחד עם זה לא קשה להבין את האדם בפרט שיש תופעות לוואי קשות. תדברי על זה עם הרופא עוד בבית החולים שהם בודאי חוששים שכל פעם שוב 'הדלת המסתובבת' והחולה חוזר.

אני מוכרת בביטוח לאומי כנכה 40%. ברצוני לעשות סל שיקום. למי עליי לפנות כדי למלא את הטפסים? אני מתגוררת בתל אביב. אשמח מאוד לעזרה!!!

שלום יונית ! עלייך להיות בקשר עם העו"ס שלך.. ולהתחיל להזיז ת"ענינים . שיהיה בהצלחה

אבל אין לי עו"ס.איפה משיגים עו"ס?

שבור מאוד מהמצב "שלא משתפר".. סובל ממחשבות אובססיביות רבות בעיקר על מצבי הנפשי . חוסר וודאות ברורה ב - מה שיכול לקרוא לי ולהיות אצלי אם כבר ..?? חש מתוסכל מאוד כי אני לא יושב בטל בביית או שוכב במיטה כל היום ..>>אלא קם כל בוקר ..בכח ובמאמצים רבים.. ונוסע לעבודה אשר שם גם יש לי התמודדות בכדי לתפקד ..וו..כאילו הכל טוב . הלוואיי . אז כאילו אני שואל את עצמי .. מה עוד ???? כרגע לאחר מספר תרגילי מתיחות קצת..אומרים שפעילות גופנית עוזרת אז גם בכח רב התחלתי לבצע .. אני יודע שהעיקר זה להתמיד ולהמשיך .. אוףףףף ... אבל מה זה רבק האובססיביות הארורה הזו .. מקווה לטוב יותר . אמן

אייל, אני מצדיע לך, יורשה לי לומר שעצם זה שאתה ממשיך ומתאמץ מראה במדידה מן הצד שיש לך כוחות פנימיים, שזה אומר לך שדוקא יש תקוה. אובססיות לגבי המצב הנפשי שלנו, זה יש לכולנו וכל כך הרבה.. מציע לך לקרוא בספר "בוחרים להרגיש טוב" את הפרק על "העז להיות ממוצע" נסה קצת לשאוף פחות ותרגיש סיפוק כי אתה כל כך בסדר..

מרגיש/ה שהניסיון והידע שצברת מההתמודדות האישית שלך יכול לעזור למתמודדים אחרים? מעוניין/ת בעבודה מאתגרת עם משמעות וסיפוק? אנו מזמינים אותך למפגש פתוח עם תכנית "צרכנים נותני שירות" מטרת התוכנית היא לסייע למתמודדים להשתלב בהצלחה כעובדי שיקום בשכר מלא , בתפקידים שונים כמו : חונכים, מדריכי שיקום ועוד. במפגש תוכל/י : לשמוע מרכזת השיקום המחוזית של משרד הבריאות, הגב' גיתית רינות, על שילוב מתמודדים כעובדי שיקום. לשמוע בהרחבה על מגוון השירותים שהתוכנית מציעה על מנת לקדם את תהליך ההתמקצעות וההשתלבות של מתמודדים בתפקידי שיקום. להכיר ולשמוע צרכנים נותני שירות שעובדים בשטח. לקבל מענה לכל שאלה בנושא. המפגש יתקיים ביום ראשון , 4.3.12 , בשעה 16:30 בבית אנוש חדרה (במשכנו החדש ברח' ארלוזורוב 10) ** דרכי הגעה: מתחנה מרכזית בחדרה - קווי אוטובוס 70 או 730 (של נתיב אקספרס) (לרדת בתחנה האחרונה ברח' הנשיא , מול "מחקר") הרשמה למפגש בטלפון : 09-7656475 (לירז) או אצל רכזות המועדונים החברתיים של אנוש חדרה בברכה, בני כהן רכז הסברה תכנית "צרכנים נותני שירות" יוזמה-דרך הלב [email protected]

מעונינת לקבל פרטים.אני מבית שמש.בוגרת הדסה החוג לסיעוד ומאוד מעונינת לתת מניסיוני.האם אפשר לקיים מפגשים במקום קרוב יותר

יעלה שלום, את מוזמנת לפנות אלי ישירות למייל : [email protected]ואשמח לענות על שאלה שיש לך לגבי תכנית "צרכנים נותני שירות". המשך יום נעים, וחג אביב שמח! בני כהן רכז הסברה תכנית "צרכנים נותני שירות" יוזמה-דרך הלב

אשמח לקבל מידע והכוונה. אני בת 25. מגיל 15 סובלת מדכאון וחרדה ונפגשת עם פסיכולוגית פעמיים בשבוע כבר מספר שנים. יש תקופות גרועות ויש גרועות קצת פחות... לפני שלוש שנים התחלתי טיפול תרופתי והמצב עדיין (לאחר שינויים בתרופות וכו'..) לא הגיע אף פעם למצב יציב. בקיצור--- לא אפרט יותר מדי.. במעט העבודות שהעזתי לנסות לא החזקתי מעמד. יש לי פחד מחברה, ממחויבות, אני לא נרדמת בלילה כי אני מפחדת שלא אקום בזמן ואאחר לעבודה.. שורה תחתונה- לא מסוגלת לכלכל את עצמי. בנוסף, אני גרה עם אמי (שסובלת גם היא מבעיה נפשית ומסרבת לקבל טיפול) ואח צעיר ממני שסובל מדיכאון קשה ולא מתפקד בכלל!! השהות בבית לא טובה לי בכלל. מה הן זכויותי וכיצד אוכל לקבל עזרה? מה התהליך לקבלת קצבת נכות? למי עליי לפנות? עד היום לא בררתי כלום על העניין ברור לי שהוא נידון בפורום זה אבל לא הצלחתי למצוא. תודה רבה!!

במידה ואת זכאית לקצבה ול"סל שיקום" דהיינו דיור ועוד, כי אכן תפקודך לקוי מאד ואינך יכולה לכלכל את עצמך, אכן תקבלי. צריך לפנות לבטוח לאומי, אבל אני ממליץ לא לעשות לבד, תפני לתב"ן [תחנה לבריאות הנפש] הקרובה אליכם, תדברי עם עו"ס, תקבעו פגישה עם פסיכיאטר, וכו' כך שהעו"ס תלווה אותך את כל תהליך הפניה לבטוח לאומי. זה יעזור לך הן נפשית והן מול הביוקרטיה שלהם [טפסים וכו'] ושב.ל. מנסה למנוע מלתת. פרטים נוספים תוכלי לראות באתר ממ"נ.

שלום אני אמא לבן 22 שחולה במניה דיפרסיה. הוא מקבל כדורים.הוא בוגר תיכון בגרות מלאה.את המחלה הבחנו בגיל 18 אף פעם בחיים לא עבד וכעת הוא רוצה לצאת לעבוד. הבעיה שהוא רוצה לעבוד לא מול לקוחות ולא עבודה פיזית. יש לו מתאמת שמנסה "ללא הצלחה" למצוא לו עבודה .לאור ניסיונך אולי יש לך רעיונות לסוגי עבודה שהוא יוכל להסתדר שם?

כמו הקלדות? [אבל שיטה עיוורת זה צריך סבלנות ועקשנות ללמוד]

מוצאים עבודה.

בן 25 כיום אני כ 5 שנים לאחר ת"ד ואני סובל כל לילה מסיוטים זיעה קרה וגם הרטבות אני נמצא כבר הרבה זמן בטיפול עם הפסקות בגלל אי יכולת שלינ להגיע בגלל המצב הנפשי שלי עכשיו אני מתחיל מחדש ואני מקווה שאוכל להתמיד רציתי לשתף או לשאול אני במצב רע מאוד אני כל הזמן עצוב ומיואש אני לא מצליח ומסוגל ללכת לעבוד אני מתגורר עם אמא שלי ואמא שלי לא בדיוק מבינה את המצב שלי ואז קורה בעצם מלחמה בבית כי אני מתפרץ מלא ואני לא יכול לעצור את זה... קשה לי מאוד עם החיים ככה אני לא מסוגל אני נמצא בחובות בבנק אני כבר לא יודע מה לעשות נמאס לי ממש סליחה עם טעיתי איפה שרשמתי אולי התבלבלתי

על מנת "לצאת מהבית" ותקבל סל שיקום להתמודד.

אני מרגיש לחוץ מאז שהייתי בהלוויה של אבא של חבר שנפטר מדום לב. מאז אני כאילו מקשיב כל הזמן לדפיקות הלב שלי. וקשה לי להפסיק עם זה. וזה גורם לי לחץ נפשי ואני מרגיש שאני חייב להסיח את הדעת שלי מזה. אם אפשר לקבל פיתרון איך להפסיק עם הלחץ הזה? תודה

הפתרון הוא כה פשוט. אל תעשה מזה ענין, דוקא מה שאתה אומר "אני מרגיש שאני חייב להסיח את הדעת שלי מזה", זה מה שגורם שימשיך לזמזם לך בראש, תן לזה, שלא יפסיק, ותראה איך שזה יתאדה מעצמו. לדוג' אחד דואג שלא נרדם וכו' אם למשל הוא יחשוב על זה עוד ועוד בסוף כבר יתעייף ופשוט ירדם. כתבתי מנסיון, והדבר ידוע בכל מקרה אובססיבי וכך מטפלים.

כאמור סובל מסכיזופרניה ולוקה ב ocd קשה במיוחד . מאוד סובל מאובססיות בראש . אין לי מנוחה ולא לרגע . אני החלטתי להרים ידיים כי אין לי שום דבר שיכול לעזור לי .. > או שמכיון שאני מיואש אני אומר זאת . כן לפעמים ישנה תחושה של הקלה אך ה לא בריאות איתנה אליה אני נכסף . נמאס לי בלהתמודד עם ההפרעות הנ"ל .. ולא יודע מה עליי לעשות בלשפר את המצב . כאמור .. נוטל תרופות ומטופל אצל רופא בקהילה ובנוסף שיחות עם מטפל .. אבל כאמור שכל זה אינן שווה לי כי איני מרגיש טוב עם עצמי . מנסה לעשות דברים כמו התעמלות וכ"ד אך מתיאש מהר מדאיי ובקיצור נמאס לי ממצבי הנפשי הארור הזב . כאילו .. מה עוד לא עשיתי בכדי שהחיים שלי ואני ארגיש יותר טוב .... נמאס לי כבר אין בי ולי כוחות ..

כמתמודד בעצמי, ולמרבה הצער כולנו סובלים ככה, אך נאחזים בכח בתקופות הטובות ולו בכדי שאין שום אפשרות לברוח מן החיים, או סיבות יותר חזקות מזה. אייל, אני כל כך מבין אותך. ואשמח גם אם מתמודדים נוספים יכתבו לך איזה עצה טובה. אבל המשפט "אני החלטתי להרים ידים" מה הכוונה? אתה חושב שיהיה לך יותר קל אם לא תתפקד, אני מבטיח לך שלא, א' כי החיים לא קלים לכל אדם ותמיד בסוף תצוץ לך איזו בעיה שתפריע לך ל"מנוחתך" ב' אתה לא תוכל לברוח מעצמך, מהביקורת העצמית, על השעמום, על החוסר מעש. אז פשוט ההחלטה הזו תנסה להסביר לי את כוונתך, איזה דבר? מה שכן, תוכל ומומלץ לקחת תקופת מנוחה, וזה לא "להרים ידים" אלא להיפך לצבור כוחות. קח לך חודש שלם למנוחה, שזה אומר להפסיק באופן מסודר עבודה וכדו', מאידך לעשות דברים שיעשו לך טוב, יותר מוזיקה יותר בית קפה או דברים שאתה אוהב. אבל לא לשבת במיטה בחוסר מעש, כי לך זה לא יהיה טוב. צא לטיול בארץ. ומילה אחרונה: אתה כותב "אני נוטל תרופות ומטופל אצל רופא בקהילה וכו'. אינני יודע אם אתה ממש מקפיד על התרופות, כי [מנסיון] הרבה פעמים אנחנו מבריזים, כי גם חושבים בין כך זה לא עוזר. ולכן גם הטיפול אצל רופא קהילתי עדיין לא אומר, כי אני בטוח שהוא מציע לך תחלופות שונות, מתוך מטרה לפתור את המצוקה הנוכחית, אך לא בהכרח שיש לך את הרצון לקיים זאת. אך אולי אני ממש ממש טועה. וכאמור, זו לא אשמתך זה תוצאת יאוש ו"הרמת ידים" אך חשוב לומר שטיפול תרופתי תמיד עוזר לפחות לעוצמות החזקות של הסבל וצריך לבדוק אם מקפידים. ולכן, כיון שכאמור אין לאן לברוח, ואין כזה מושג לדעתי "להרים ידים" באופן שיקל עליך, כי ניוון רק יחליש אותך מכל קושי שיבוא, ובחיים באים הרבה קשיים, אז צריך לקחת מענה תרופתי לתקופה הקשה שלפעמים היא גם חודש חודשיים ולהזכר תמיד שהיו תקופות טובות והם יבואו [גם בלי שנרצה] אחרי שיעבור הגל [שאכן לפעמים הוא ארוך] וכדאי להקל את העוצמה כעת על ידי התרופות. אקווה מאד שתרגיש טוב, ואשמח שמתמודדים נוספים יענו.

אני קורא עכשיו את ההודעה שלך מלפני שבוע, מה עליי לעשות בכדי להתעצם ?.? מטופל בשיחות פרטי.. יש תזוזות פה ושם .. עובד מס" שעות ביום ומאוד קשה לי בעבודה .. מצב זה מתסכל אותי .. כואב לי הגוף ותפוס . תשובה: עליך "לעבוד" במקביל גם לסבלנות. אני מבין אותך כל כך כי אני ממש ככה וזה קשה ומתסכל, אבל הצפיה הזאת ולראות שבקושי זז זה שובר אותך בסוף. לכן, לדעתי תבקש הפסקה החודש מהטיפול, גם למנוחת המוח, וגם לעשות חשבון עם עצמך, מה ניתן לשפר, מה אתה חושב הטיפול קצת תקוע. ובכלל, יכול להיות שהרצון להתקדם והשקעת בטיפול ונחלשת מכך. לגבי תפוס לי הגוף, ממליץ לך ללכת למס'אג חד פעמי או אחרי שבוע עוד פעם. תרגיש בן אדם אחר. על העבודה שקשה ואני חושב בהחלט שקשה יותר נפשית, רגשית, מאשר העבודה עצמה, ושוב צפיות מעצמי, וקושי ההתמדה, אז שוב עושים הפסקה החודש, למנוחת הגוף והנפש, עם חשיבה קדימה, יחד עם שינוי תרופתי להרגעה בתקופה הנוכחית.

שאלתי אני לוקחת 3כדורי פרפאן 1כדור דיקנט בערך 4-5 שנים אני סבלת מאזיות אבל לא כמו לפני 5 שנים היום רוצה להתקדם למשל ללמוד להוציא רשיון הפחד היחיד שלי שיפסקו לי את קצבת הנכות

לא יפסיקו לך!!

אין לי שום מושג כיצד להסביר עד כמה.. לא משנה ,רציתי רק לומר שאני בן 29 ובעבר הייתי מאושפז יותר מ9 שנים רצוף - 7 במחלקת נוער א בב"ח אברבאנאל ועוד כ2 וחצי במחלקת מבוגרים 6 א,עקב דיכאון קליני וניסיונות (2) אובדניים ,אחד מהם הסתיים בתרדמת שנמשכה כשלושה שבועות ,השתחררתי לפני כשנה לאחר עוד אישפוז ממושך של שלוש וחצי שנים במקום שאינני רוצה לשתף ,לאחר השחרור מצאתי אהבה והתחתנו ואף הספקתי ללמוד ולהוציא תעודת טכנאי ומנהל רשתות ,אך כמובן דפוק נשאר דפוק (לפעמים אין לי מושג פשוט מה הטעם!) וכמובן אף לא אחד מבני משפחתה של אישתי לא מחבב אותי ונורא קשה לי גם העובדה שלי עצמי אין משפחה בחיים ,מאז השחרור התווצרה אצלי חרדה חזקה במיוחד מאנשים ומקומות הומי אדם ,הזכרון שלי נדפק לצמיתות כתוצאה מטיפולי e.c.t (טיפול בנזעי חשמל) עד כדי שלפעמים אני שוכח איכן אני עובד ,שמות קרובים ודברים חשובים אחרים, לאחרונה עברתי כריתת עצבע שלישית כתוצאה מתאונת עבודה לפני שלושה חודשים,וכרגע אני מחפש דרך בטוחה להתאבד דרך שלא תידפק כמו פעמים היו...הסיבה שפניתי לפורום הינה לשאול האם אתם חושבים שישנה דרך לעשות כך בלי לצער את אשתי - שגם כך כנראה מצטערת שהתחתנה עם לא יוצלח שכמותי?... אנא תעזרו לחשוב על משהו שכן מחשבה אינה הצד החזק שלי... ובאמת זו לא קריאה לעזרה אני פשוט רוצה שמישהו יעזור לי לחשוב בעיניין

ישנו אתר נפלא סה"ר תמיכה.

אתה כותב "זו לא קריאה לעזרה" אבל באמת זו כן זעקה לעזרה, אחרת מה אתה שואל שאלות? תחשוב על עצמך לא על אשתך, אתה רוצה תתאבד.. מנסיוני, מחחשבות אובדניות באות ממצוקה וכאב גדול, והשאלות כאלו ואחרות הם איתות [לעצמך!] שהמחש' לא באמת לעשות זאת, אז אתה כן מדבר כאן על הכאב שלך ו"קריאה לעזרה". מאידך, המקרה שלך באמת מורכב אכן כואב ונוגע ללב, מקווה שתתגבר על הסבל, ותמצא ניצנוץ של כוח להמשיך הלאה

שלום לאחר פטירתו של אבי, אובחנה אימי עם דכאון עמיד וחרדות. במהלך השנתיים האחרונות אף ביצעה מספר ניסיונות אובדניים. כרגע מוכרת ע"י חוק סיעוד ונמצאת בבית עם מטפלת צמודה. מצבה הוטב אך אנו מחפשים גם חונך באופן פרטי, אשר יכריח אותה לבצע את מטלות היום יום ויחזירה למסלול החיים המלא. אשמח לקבל כל עזרה ועצה היכן אוכל למצוא חונך שכזה בטרם תחל הדרדרות שוב - כי ישיבה ארוכה ללא מעש בבית אינה מבטיחה טובות. תודה! רמי.

אמך עברה אובדן שקשה לה להתמודד איתו מבחינה רגשית- לעיתים קורה מצב שנשארים תקועים ברגע מסויים בעבר וקשה לשחרר אותו. היא יכולה להמשיך ולחוות את האובדן בכל יום מימי חייה . לכן מאוד מומלץ לטפל קודם כל בניטרול הטראומה ובחרדות אני ממליצה לפנות לטיפול טבעי פרחי באך יכולים להקל מאוד ולעזור לה ואפילו להוציא אותה מזה אם אין לך אפשרות לממן טיפול בפרחי באך אפשר לקנות בבית מרקחת הייתי ממליצה להכין לה את הפרחים: s.o.b - לניטרול הטראומה honeysuckle- לניתוק מהעבר וצעידה לעבר העתיד ולכל חוויה של אובדן וצער. gorse- נותן המון תקווה ומונע יאוש מהמצב הבלתי הפיך aspen- לחרדות שנוחתות כמו ענן ללא סיבה מודעת mimulus- לפחד ממשהו מוגדר horenbeam- הכח להתחיל מחדש בהצלחה

אני מתמודד המקבל קצבה מהבטוח הלאומי ברצוני לשאול האם הסיוע בפתרון דיור במסגרת סל שיקום של משרד הבריאות מחייב גם שקום תעסוקתי

באופן כללי יבקשו את זה ממך, אך לא תמיד עומדים על הראש. יחד עם זאת מעניין לדעת מה כוונתך לעשות ביחס לתעסוקה??

תודה על התשובה אני בן 50 ומעולם לא עבדתי אני יכול כנראה להשתלב רק בעבודה במפעלים מוגנים בגלל הבעיות הנפשיות והקשיים החברתיים שאני סובל מהם ועבודה כזאת לא תשפר כנראה את מצבי הנפשי

שלום. אני מחפש מישהו שיכול לעזור לי להבין למי אני פונה לגבי טיפול ואם זה אפשרי גם דיור. יש לי בעיות נפשיות ואני לא מצליח למצוא כיוון בחיים אני חי לבד מוגדר כחולה נפש בביטוח הלאומי הם נותנים לי קצבת נכות מאד נמוכה ואין לי איך לחיות נהפכתי למטרד למשפחתי והם לא רוצים קשר איתי, הם משלימים לי לשכירות דירה וחשבונות ומבקשים ממני למצוא פיתרון מהיר כי אין להם איך להמשיך לתמוך בי כלכלית. על מקום עבודה בכלל אין מה לדבר יש לי התפרצויות זעם ובכי לא נשלטים.ואני מסוגל להחזיק מעמד במקומות עבודה פניתי למחלקה הסוציאלית בישוב בו אני גר והפנו אותי לבית חם טיפול בנרקומנים למרות שאני לא נרקומן והמקום עשה לי ממש רע אז וויתרתי על זה. אשמח לדעת למי אני יכול לפנות כי המצב שלי קשה ואני לא יכול להמשיך לחיות בצורה הזו. בתודה מראש, קובי.

היי קובי, אשמח אם תציין איזור מגוריך בכללי לא פירוט ממש רק דרום צפון וכו'. האם אתה מטופל בתב"ן ויש לך עו"ס מלווה? לא ציינת מדוע הקצבה שלך נמוכה? כי זה כן אומר שאתה יכול להחזיק את עצמך, אבל בכל אופן אם חלה הדרדרות אתה יכול לפנות בבקשה שוב לבטוח לאומי [אך חשוב בליווי עו"ס כי לבד תלך לאיבוד] ולציין את ההרעה, ושגם משפחתך לא מוכנה לתמוך בך, כן כך תכתוב כי זה אמת, וכך שאינך יכול להחזיק את עצמך כלכלית ודיור וכו'. אינני יודע את הסיבה שבחרו בשבילך מקום של נרקומנים, אז פשוט תשתף את הרגשתך במחל' הסוציאלית, ושוב תבקש עזרה מקיפה של ליווי עו"ס והפניה לתב"ן קרוב. אני בטוח שזה ישתנה. בהצלחה

אני גר במרכז הארץ אני לא יודע מה זה תב"ן ועו"ס שטיפלה בי שייכת למחלקת התמכרויות ולא הסבירה לי על דבר כזה וכל מה שעניין אותה זה לא מצבי הנפשי והדיכאונות, אלה שאני יגיע למרכז למכורים "בית חם" אני רוצה לציין שאני לא משתמש בסמים, וגם הבדיקות שתן שנתתי הוכיחו זאת מכיוון שסיפרתי לה שבעבר התנסתי בעישון היא יצאה מנוקדת הנחה שאני "מכור נקי" וצרפה אותי לאותו מרכז גמילה ואני לא משתמש בסמים! במרכז גמילה ניסו לשכנע אותי שאני "מכור נקי" ואני חייב להיות חלק מהמקום בעוד שאני לא משתמש או סובל מבעיית התמכרות לסמים מכל סוג הסברתי שיש לי סעיף של חולה נפשית "מאניה דיפרסיה" ואני לא מצליח להסתדר מבחינה חברתית וכלכלית וזה לא ממש עניין אותה חוץ מזה שאני ילך לאותו מרכז של נגמלים מסמים, הסברתי לה שאין לי בעיית סמים ויש לי בעיה נפשית שמקשה עלי להחזיק את עצמי במקומות עבודה ויש ימים שאני הולך לישון רעב ואני זקוק למה שמגיע לי על פי חוק (הנחה בחשבונות, סיוע בשכר דירה, ובדיקה למה הקיצבה כל כך נמוכה) ולא קיבלתי שום עזרה בנושא! שקעתי בדיכאון חזק עקב הסיטואציה המביכה והלא קשורה למצבי כלל. שיתפתי אותה במצבי והדיכאון שאני נמצא בו והתשובות היחידות שקבלתי זה שאני "מכור נקי" ואני חייב ללכת למרכז גמילה באופן קבוע מה שאין לי קשר אליו בשום אופן! אני אנסה לדבר איתם שוב ולבקש את עזרתם כפי שאתה מציע, אני מקווה שהם יסייעו לי. המחלקה הסוציאלית בישוב שלי מחולקת לשניים, עובדות סוציאלית רגילות ומחלקת התמכרויות. במחלקת התמכרויות לא מטפלים באנשים עם בעיות נפשיות ולא ממש מבינים אותי הם טוענים שמספיק אם עישנתי פעם סיגריה של גראס אז כל הבעיות שלי זה מזה אפילו שאני ממש לא בעניין הזה וזה ממש לא המצב שלי. אני הייתי מטופל בעבר בכדורים נגד דיכאון כאשר עברתי גרושים והפסקתי על דעת עצמי את הטיפול אליו אני מעוניין לחזור כי כולם אומרים לי שאם אני לא מסוגל להסתדר בחיים חברתית וכלכלית אני משוגע ואני כבר חושב שזה אולי נכון. לכן אשמח להצטרף לקבוצה ו\או טיפול באנשים הסובלים מבעיות נפשיות ולא מבעיה של התמכרויות לסמים. כל ניסיון שלי להסביר שם את עצמי לא נענו ואני פשוט לא יודע איך להתמודד עם מציאות שמנסים לשכנע אותי שאני "מכור נקי" בעוד שאני מוגדר בביטוח הלאומי כסובל ממאניה דיפרסיה. אני אשתדל להאעזר בעצתך ואברר מה זה תב"ן ואיך אני יכול לקבל טיפול בדיכאון אליו נקעלתי שוב כתוצאה מאי יכולתי להשתלב בחברה ולמצוא פרנסה. תודה רבה רבה על המענה והעצות מקווה שהסברתי את עצמי. אני אשתדל לעדכן אותך בהמשך.

במבחן שעשו לי לפני כשנתייפ נמצאתי כבעלת יכולת דומיננטית בתחם היצירתי. אני לא יכולה להתייחס לתוצאות המבדקים שנערכו לי לפני שנתיים . משום שהייתי יותר מידיי מדוכאת ??(כלומר סבלתי מאוד מדיכאון מג'ורי),הייתה לי רמת סוכר בסביבות 500 לפחות(אז ,בזמן ביצוע הבחינות לא ידעתי בככל שיש לי סכרת),היתה לי דלקת פרקים תוקפנית כתוצאה מהסכרת.שגם עליה לא ידעתי) כל המחלות הללו עדיין קיימות ומלוות אותי ,אך היום אני מטופלת תרופתית קצת יותר טוב במיוחד יש שיפור קל בנושא הדיכאון.בעבר לימדתי בתיכון,לימדתי לבגרויות. באופן פרטי לימדתי אנגלית ןמתמטיקה לבגרות. בנוסף בעבר הרחוק יותר עסקתי במלונאות והגעתי לעמדה מינהלית בכירה. אני אישפזתי את עצמי מרצון/מרצוני החופשי בבית חולים פסיכיאטרי ואחרי שבועיים הוגדרתי כבעלת אישיות גבולית . האמת היא שהגדרה זו לא הולמת אותי בכל הקריטרוינים אולם לא נמצאה הגדרה מתאימה יותר. לפני האישפוז בשיחה של 2 דקות מקסימום אמרו לי שאני בעלת הפרעת אישיות נרקסיסטית . זאת ככל הנראה לאחר 7-8 שנים של טיפול נפשי פרטני ופרטי שבו פסיכולוגית שהרוויחה ממני הון עתק בשביל אפס או כלום עזרה אלא ההפך היא רק ניצלה אותי ועשקה אותי כלכלית והיתה פשוט עלוקה וקרציה מרושעת (אבל הייתי במצב נפשי קשה מנשוא ומדורדר מידיי מכדי להבין זאת ) בסופו של דבר הודעתי לה שאני עוזבת ועוברת לטיפול של קופת חולים היא שלחה אותי ל"טיפול" אצל חברה שלה בקופת חולים וגם זו לא הייתה מי יודע מה בלשון המעטה.גדלתי בבית ששני ההורים היו במצב נפשי מזעזע. שניהם עברו את השואה באופן מזעזע כילדים וכמעט כל המשפחה שלנו נשלחו לגזים ולמשרפות.בשל העובדה שהם נוצלו באופן מחפיר והתיחסו אליהם באופן מזעזע ומחפיר. אימי ניצלה אותי ורימתה אותי כל החיים,זה כלל מכות , התעללות רגשית,מפשית,מילולית ועוד...כדי שאם תתרחש שואה בשנית אהיה מוכנה לזה ואוכל לשרוד אותה..בבית הספר היסודי במחנים ארציים נמצאתי כבעלת IQ מעל הממוצע ונאמר להוריי שאוכל ללמוד כל מקצוע ושאצליח בכל מקצוע.למרות שלא היו שום תנאים בבית (כל הזמן אימי צרחה כמו מטורפת והרביצה לנו)עדיין רוב הציונים שלי היו בסביבות ה90-100 כשרוב הציונים היו בעצם 100.לקראת כיתה שביעית ירדתי בציונים משום שאי אפשר יותר היה להוציא ציונים גבוהים בלי לפתוח מחברת או ספר.בכל אופן יש לי בגרות מלאה עם ממוצע 8.2 או 8.4 לא זוכרת כרגע שזה לא נורא במיוחד בהתחשב בעובדה שלא השקעתי כלום וגם ברחתי מהרבה שיעורים לים או לחברה טובה שלי.בגיל 16.5 בערך אולי קצת קודם לכן "תפסתי" יוזמה סתם בכדי לקבל אינדיקציה לגבי מצבי עברתי בחינות והתקבלתי לחוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב כמובן שאם כל המכות הצרחות וההשפלות לא היה שום מצב שאי פעם אוכל לשבת בשקט וללמוד בבית הוריי.אז החלטתי לעזוב את האוניברסיטה ואיכשהו לסיים את התיכון. בחו"ל בתחום המלונאות הגעתי לעמדה ניהולית הייתי אחראית על הקבלה על מחלקת הזמנות ועל כל נושא ניקיון ותחזוק כל החדרים במלון ועוד.... זה בערך "על רבע רגל " לגביי היכולות שלי . בתודה מראש על תשובתך ,מקווה לכמה שיותר התיחסות,הכוונה וי(י)עוץ מעשיים לדברים שכתבתי, -מליסה

כפי שהבנת מהכותרת את התשובה, לא נכון למדוד לפי כישורייך מהשנים ההם. כי עברת סוג של משבר מאז. אני חייב לציין, שאני מזדהה מאד עם סיפורך, גם כמי שסובל רגשית בהפרע' גבולית זו [אגב, אכן כדברייך הרבה פעמים פשוט כי זו האבחנה הכי קרובה. כלומר, כי אינה מופיעה בביטויה הקשים כמו נסיון אובדנות או סמים ואלימות, אך עדיין התמונה הכללית שייכת להגדרה הזו]. כואב לי בכאבך, אני כילד אמנם לא עברתי שואה, אפילו שרגשית היה לי קשה מאד מהיחס המשפיל של אבא שלי, אבל ממש לא ברמות כמו שלך. ויחד עם זה אני מצדיע לך. התרגשתי מאד לקרוא על האקיו הגבוה שהפגנת לאורך כל השנים יחד עם כל הסבל ובעצם יחד עם העדרויות מהלימודים. וזה מאפיין מאד את ההפרע' הגבולית, ואני גם 'מחמיא' לעצמי שאני דומה לך, ואני גם שואל את עצמי, איך אני באקיו גבוה ומספיק המון אבל יחד עם כל העיכובים והמחסומים מכל עבר? ולסיכום, את צריכה להיות מעודכנת בכישורייך של עכשיו, וראשית אני לא חושב שצריך בשביל זה 'אבחון' קודם כל מה את חושבת, מה את רוצה? מה את מסוגלת? כי את כותבת שאת רוצה סוג עבודה בדוכנים שזה הרבה פחות ממלונאות או לימודים פרטניים. לכן תעשי רשימה עם עצמך מפורטת, וחשוב לפנות לעו"ס, אני לא יכול להמליץ וכדו', אבל יותר קשה לבד, אבל העו"ס בעיקר תפנה אותך אל מי שייעץ לך שנקרא תעסוקה נתמכת גם לגבי 'אבחון כישורייך וגם עזרה בעבודה עצמה וכו'. מאחל לך בהצלחה ועוד מילה, אנו בהפרע' זו לוקחים קשה רגשית וגם באופן אישי. חשוב לשנן שנכון שלצערינו הרגש שולט בנו, אבל לזכור לתת פרופרציות. כשאת כותבת על הפסיכולוגית שעשקה אותך וכו' והיתה מרושעת. הענין זה לא אם זה אמת או לא [אני גם לא 'מסמפת'הכי פסיכולוגים, כי אמנם טיפול זה דבר שמאד עוזר, אבל מה לעשות שברוב המקרים, הוא נכשל. עובדה. כי זה דורש כוחות ומאמצים, אבל=] תוכלי לעשות מבדק לפי הסגנון שתיארת שיש כאן 'העצמה' כלומר הכנסת יותר ביטוי מהרגש מאשר העובדות, מה שאומר שזה דיבורים של הרגש. ושוב, אכן זו ההרגשה, [ובהפר' גבולית אנו הולכים יד ביד עם הרגש] אבל אדם מן החוץ לא יקבל את דברייך, בגלל שהצגת אותם מן הרגש ולא מן השכל, וגם אם תגידי עובדות כל עוד תוסיפי מילים מועצמות של רגש, זה שוב יפספס את האמינות. כי כשבודקים דבר נכון או לא, זה חייב לעבור שכלית. הארכתי.. ומקווה שיהיה לך רק טוב. רק לסיום: שאלות טכניות כמו איזה עו"ס וכדו' ואיפה אפשר לעבוד וכו'. אינני יודע להמליץ, לכן לא אוכל לעזור בנידון.

שלום לכם, איך ניתן לצאת מהעבודה בדוכנים הנקראים "שכולו טוב "או יוצרים הזדמנות משום שאני אפשר להשתכר שם משכורת אמיתית אלא זה יותר דמי כיס מסחינת הסכום החודשי . גם נפשית מאוד מאוד קשה לי לעבוד אם האנשים שם.כל חיי עבדתי עם אנשים רגילים או נורמלים שהיו יחסים של תו וקח סבירים ואילו במקום זה, שכולם מוגדרים בו כפגועי נפש כולם כולל הבוסים רק מנצלים וגונבים אותי . אני מתנצלת אם דברי נשמעים קשים ,אבל זו המציאות בה אני חיה. רובם המכריע של האנשים שאני עובדת איתם או לא מסוגלים בכלל לעבוד או לא רוצים לעבוד.ובגלל שאין להם כסף לאכול או לשלם חשבונות מיידי פעם הם גונבים . והם גם מפחדים פחד מוות מהבוסים שלהם שכל הזמן מוסיפים ןמטילים עליהם עוד ועוד מגבלות ואיסורים.

שלום, את לא מציינת מה כן המסוגלויות שלך, כי מצד אחד הדוכנים וכדו' באמת מדובר ברמה הכי בסיסית. ואם את יכולה ליותר, אז תעלי עוד שלב, כמו בתוך סופר גדול או עבודות נקיון. בכל הנוגע לתעסוקה יש את הליווי של התעסוקה נתמכת ואני מקווה שיש לך עו"ס שתעזור לך בכל הפרטים. אגב, הדברים שאת מתארת אכן נכונים, [ושוב לא ח"ו כפגיעה באנשים], יחד עם זאת מנסים לעזור ולתת גם להם מענה. ואכן את צריכה משהו אחר. בהצלחה.

עשיתי בחינות או מבדקים להתאמה מקצועית אבל הייתי חולה מאוד גם רמת סוכר גבוהה ביותר וגם דיכאון קליני/מגו'רי (אמנם לקחתי כדורים נגד דיכאון כבר ארוכה לפני המבחנים )כשבצעתי את המבחנים.לפגישה עם העוסית והפסיכולוגית של המכון לא הגעתי משום שהעוסית שטיפלה בי אז לא אמרה לי לבוא. בסיכומו של דבר העו"סית הזו אמרה שהכישרון הדומיננטי שלי זה יצירתיות (על פי המבחנים או המבדקים שביצעתי) המנהלת שיקום אמרה לגשת עוד פעם למבחנים האלה בעתיד.בעבר לפני מספר שנים עבדתי בהוראה על פי רוב פרטית ובעיקר לימדתי לבגרויות

י. בן יעקב שלום רב, מאחר וכבר תקופה ארוכה אין לי שום עו"סית .שאלה לי אליך, מה הכי טוב בשבילי : האם לחזור לאחת העו"סיות העובדות ב"אנוש" T או האם לקחת עו"סית ממקום אחר כמו הרווחה או משרד הבריאות? בתודה מראש-מליסה.

שיש לימודים אנגלית בירושלים במחיר מוזל עם מורה פרטית אשמח שתתן לי קישור לאתר שאמרת במסגרת של 'שקל' אני מת"א אבל מוכן לנסוע בשביל זה לירושלים תודה רבה

לגבי "שקל" בירושלים המספר הוא 026720157/8 מיכלי. יחד עם זאת אני בטוח שיש דברים כאלו גם בת"א, וכדאי לך גם לשאול אותם על כל זה בהצלחה!

מעבודה יוצת גבוהה יותר מהקצבה

בערך בממוצע?

עד כחודש. אך הרבה פעמים זה יותר מהר. בעיקר אם העו"ס מזרז את זה.

חשבתי שהכוונה תוך כדי שהות בביה"ח. כי בקהילה זה לוקח יותר.