פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

לבחור בן 19 לסיוע במיומנויות חברתיות,חשבנו על סטודנט לפסיכולוגיה/ פסיכיאטריה.(באופן פרטי ללא קשר לסל שיקום). למי אפשר לפנות? תודה

לאילנה שלום אני מומחה בתחום השיקום וההחלמה. מנחה אישית את המתמןדד ןבני המשפחה. תודה דיויד 052-8625640

בשבוע שעבר נרצח רב מקובל בבאר שבע ע"י מעורער בנפשו. אני מסתפק אם להעלות את הנושא, ובכל זאת החלטתי שכן. אני פונה לשמוע איך הדבר משפיע עלינו כמתמודדים עם בריאות הנפש. [ומה עם סטיגמה בעקבות כך? אבל לא הענין רק הסטיגמה].

כל מקרה לגופו (או לגופתו במקרה הזה..) מה שאני יודע שרשויות החוק לא "ממהרים" לפטור פלוני מאחריות למעשיו מסיבות נפשיות וצפוי לו כנראה עונש ככל שהבנתי מגעת. חשוב להפנים שלמרות ההפרעות/המחלה כולנו בסופו של דבר כמה שנמחה על כך אחראים לחיינו, ורק באמת במקרים פסיכוטים חמורים אין אחריות.

היא כזו, אשת הרוצח סיפרה ש"בתקופה האחרונה הפסיק לקחת את התרופות שלו". זו המסקנא שלי מהסיפור. שנזהר, שנשמר. לא מתוך פחד, אלא מתוך מודעות ואחריות. והיום פגשתי חבר ישן מאשפוז קשה וכעת הוא בסדר גמור, שאלתי אותו על מחשבתו ומסקנותיו? ואמר לי "אני מקפיד על הכדורים מאד, אני יודע עד כמה אני צריך להם". וזה דוקא אחריות, ובגרות. ולא חולשה. אז רק טוב...

האם מישהו שמע /יודע/ ממליץ?

הם רמאים וגנבים אחי מציע לך לא להכנס לזה אלא אם כן עורך דין לבית דין לעבודה במידה ונדחתה גם מערר... ממליץ לך לא להכנס לזה כי חבל אחי ... הם דופקים את כולם. ראה הוזהרת

שנדע בדיוק על מה מדובר? תודה רבה

המרכז למימוש זכויות רפואיות היחידים שעזרו לי לקבל את הקצבה. ממליצה בחום.

אני שמעתי על חברת זכותי וגם הייתי שם במקרה שלי לא יכלו לעזור לי ואז אמרו לי שהמקרה שלי לא מזכה. אני התאכזבתי שאני לא יכול לקבל אבל עדיף לדעת זאת והתרשמתי שמדובר בחברה רצינית ואמינה שלא מענין אותה רק לפתוח תיק - ממליץ לבדוק

אני עורך דין וטופלתי על ידי זכותי לפני כשנה ולקח הרבה זמן אבל הצלחתי לקבל את הפטור ממס שלבד לא קיבלתי בערך שנה לפני כן לקחו לי לא מעט כסף אבל היה שווה כי כיום אני כבר לא משלם את עשרות אלפי השקלים ששילמתי לפני הפטור יקר אבל מומלץ

שלום מישתקמים ומדריכים . אין ורך לספר על מהות העבודה הקשה שאנחנו עשים מכל הלב . הטלפונים על חשבוננו ,הזמן שמעבר לשעות הנקובות כרטיסי החניה שלא מקבלים עליהם החזר ובכלל עבודה קשה מכל הלב. 25 שקלים לשעה זו בושה עבור חונך שעושה עבודה לא שיגרתית וגם אמור לחיות מהמשכורת . חשבתי במיסגרת העלאת המודעות והמהפכות החברתיות לשתף גם אותנו בעניין . ניראה לי שהעבודה שלנו שווה קצת יותר מ25 שקלים לשעה . לפחות. מי שחושב כך אשמח יצור איתי קשר ויחד ניפנה לאחראים בסל השיקום על מנת להביע את דעתינו באופן מכובד והולם . מה דעתכם. נישמח לתמיכת המישתקמים

גם העו"ס יגידו כך ורוצים העלאה? וגם הפסיכיאטרים ודאי מתאמצים.. ובכלל המתמחים בבתי חולים כמו שקורה עכשיו ושכחנו מהקוט'ג ומהשכירות דירות. מה שכתבת את צודקת, אבל זו בעיה לא פשוטה.

בימים אלו ..תקופת "בין המצרים".. אין לי עבודה באולם כך שאין אירועים במקום אז סיפקו למו עבודות אריזה ממפעל ואנו אורזים ומכניסים העבודה מעצבנת ולא מענינת אך זה מה יש . מרגיש וחש שטמונים בי כוחות והמון.. שכאלו אך איני מוציא מהכח אל הפועל וזה מאוד מתסכל ותוקע אותי . יש לי הפרעת ocd למי שזה אומר משהו.. הסבל הוא מאוד גדול ומעצבן

המילים שלך "מרגיש וחש שטמונים בי כוחות והמון.. שכאלו אך איני מוציא מהכח אל הפועל וזה מאוד מתסכל ותוקע אותי" מאד מסכים איתם, רבים מאיתנו מוכשרים ורוצים לעשות דברים, אך לא מסוגלים, או שגם כשיש כח אין בדיוק את האופציה. ליבי ליבי עמכם. אייל אתה צודק.

אז מה בעצם כן ניתן לעשות עם זה . כי בכ"ז אנרגיות שצריכים להוציאם מהכח אל הפועל.. אני מזמין חברים להגיב .. תודה

שלום, אני בן 27 ומקבל סל שיקום לנפגעי נפש. אני רוצה לקבל פה בבקשה ייעוץ בקשר לשירותי חונכות שאני מקבל מזה כבר חצי שנה. העובדת הסוציאלית שלי דחפה אותי לקבל חונך ואני שלא ידעתי על מה ממש מדובר הסכמתי בהמלצתה. היא טיפלה בכל העניין של הניירות ובקשה. החונך הראשון שלי היה אדם מבוגר שמתאים להיות אבא שלי. לא היה לי כלכך נוח עם כל הרעיון של להיפגש איתו כי זה כמו פגישה עיוורת : אני לא מכיר אותו וזה מוזר (אנחנו לא באותו גיל) אבל לזכותו יהמר שהוא דיי חברותי ובעל חוש הומור שזה דבר שאני רוצה שיהיה לחונך שלי.עברו מספר חודשים והתחושה שזה מוזר לא ממש עברה לי ובסוף נאלצתי להפסיק את הפגישות איתו בגלל מריבה שטותית שבמבט לאחור יכלתי לעקוף אותה ולהמשיך איתו אבל בגלל שהוא קיצץ במספר המשוקמים שהוא נפגש איתם וככל הניראה סכסוך עבודה אז הפגישות הסתיימו לחלוטין. אחרי שסיימתי איתו, ישבתי עם הרכזת ואמרתי לה שאני רוצה חונך צעיר ולא מבוגר. אז היא הביאה לי חונך בן 30+ אולי 40+ אבל ניראה צעיר. שגר קרוב אליי שזה מקרי כי לא ביקשתי את זה. התחלתי להיפגש איתו פעמים בשבוע בבית קפה וישבנו כל פעם שעה וחצי ודי דיברנו (כי בסך הכול אני דיברתי והוא הקשיב) לאחר תקופת פגישות ישבנו עם הרכזת לעידכון מצב והוחלט שנעשה ביחד ספורט (הליכה ריצה) בגלל שהרופא שלי המליץ לי על זה עקב בעיות הורמונים. זה לא אימון אישי אלא מדובר בפעולה ספורטיבית חברתית. אחרי תקופה קצרה של ספורט החונך איכזב אותי והפסיק לרוץ/ללכת איתי בגלל שפשוט לא רצה. כמעט מההתחלה היתה ירידה במוטיבציה שלו לעזור לי בזה. כל פעם הוא בא לי עם תירוץ אחר שאי אפשר להתאמץ יותר באימון בגלל כאב פה או קוץ ברגל שם. אבל בכל אופן הוא בעצמו סיפר לי שהוא מתעמל בחדר כושר שלוש עד ארבע פעמים בשבוע ומקבל פעמיים מתוכם מאמן אישי. הוא בעצמו סיפר לי שהוא משתקם שמקבל סל שיקום.הבנאדם בעצמו חולה דיכאון אז למה אני קיבלתי אותו. מצבי טוב יותר משלו והוא אמור לעזור לי?! אני רבתי איתו כבר כמה פעמים והרכזת לא רוצה להחליף לי אותו והיא טוענת שאני צריך לעבוד על הקשר שלי איתו בגלל שזו הבעיה שלי. אני מבין את זה באמת ואני רוצה לעבוד על קשר חברתי אבל לא איתו. הבחור דיכאוני שזה די ברור שהוא בעצם נעזר בי בשביל עצמו ואני מאמין שהיא הרכזת יודעת את זה ומקדמת את זה. הבנאדם בגלל הדיכאון שלו לא רוצה לעזור לי ואין לו רצון וגם ישנם פגישות שהוא בא מצוברח או מבואס ועליי זה משפיע. אני מצפה שהחונך שלי יהיה נורמלי וצעיר ושידחוף אותי ולא איזה חולה שאני צריך לעזור לו לעזור לי. איזה מן דבר ?! בעזרת חונך שידחוף אני יכול להגיע רחוק אבל לא ככה. לא כאשר הבנאדם שאיתו אני אמור לעבוד מתנהג בחשדנות ועוקצנות. הספורט שאני והוא עשינו היה פרויקט משותף שהוא איכזב אותי מאוד ופגע בי. הבנאדם איכזב אותי בכל פעם שבא לפגישה ולא הוביל או לא דחף למאמץ. זה לא בסדר!! הרכזת כניראה לא יודעת כלום מהחיים שלה אם זה מה שהיא נותנת לי. היא כן עזרה לי בספורט שזה דבר רפואי אבל החונך הזה באמת משהו. אני חושב שאני צריך פשוט אדם רגיל בעל רצון לעזור ושיהיה צעיר. האם אני טועה ? הרכזת אמרה לי שאני רוצה דבר שהוא לא קיים ומציאותי. שהחונכים לא מובילים ודוחפים. האם זה נכון? עכשיו אחרי תקופה שבה אני והחונך לא נפגשנו והיא לא מסכימה להחליף לי אותו אנחנו עומדים להיפגש לפגישה משולשת בשביל אולי להמשיך להיפגש. התקשרתי אל הרכזת בגלל שבתקופה האחרונה אני דיי בודד וצריך כל קשר. אז אפילו הוא יכול לעזור לי בזה. אבל אני לא רוצה להיתקע איתו כי איתו אני לא אגיע לשום מקום. הוא לא יקדם אותי בקטע החברתי. ואני מרגיש שהוא אפילו מקנא בי ובגלל זה לא מוכן לקדם אותי. מה לעשות ? קשה לי להגיד את אשר רשמתי פה בפנים לרכזת כי זה סוג של סמכות שת'אמת באה לעזור לי אבל אני רואה את זה כתור טובה שהיא עושה לי. סך הכול אני צריך חונך בשביל קשר חברתי ושיעזור לי להתקדם בתחומים שונים בחיים כמו עבודה או לימודים או תעסוקה יומית. אני רוצה חונך צעיר או עם רוח צעירה שרוצה לעזור לי ולא איזה חולה אחר שבעצמו צריך חונך

היי, תנסה להיות גלוי איתה ולהגיד לה מה אתה רוצה. אולי בפגישה הראשונה עם החונך לתאם ציפיות. עדי

לערן שלום רב, ראשית, כואב אני בכאבך, ובכלל תהליך השיקום ומציאת חונך מתאים לא תמיד קל, הרבה פעמים מחליפים חונך וכו', אני מכיר את זה. אבל! בטענות שאתה מעלה משום מה אין בהם כל כך ממש. וכדאי שתחשוב על כך! אומנם שלמעשה אין זה אומר שעליך בכח להמשיך איתו, ואדרבה 'תעשה חושבים' כלפי הלאה, ותמשיך עם תקוה, כמו שיש לך!! אצטט קטעים מדבריך, ואענה עליהם: ...העובדת הסוציאלית שלי דחפה אותי לקבל חונך ואני שלא ידעתי על מה ממש מדובר הסכמתי בהמלצתה.- אתה כותב תשובה לעצמך! והשאלה, האם היום אתה כבר יודע מהו חונך, מה תפקידו, ולמה לצפות. כי אולי ציפיותיך לא נכונות כלל מחונך. מה שכתבת בסוף...סך הכול אני צריך חונך בשביל קשר חברתי ושיעזור לי להתקדם בתחומים שונים בחיים כמו עבודה או לימודים או תעסוקה יומית". זה ממש לא תפקידו. מה כן תפקידו? תעשה בירור עם העו"ס שלך מה תפקידו בכללי, ומה לגביך. כתבת: "אבל לזכותו יאמר שהוא דיי חברותי ובעל חוש הומור שזה דבר שאני רוצה שיהיה לחונך שלי.-תזכור את זה כשתבקש החונך הבא. ...והוחלט שנעשה ביחד ספורט (הליכה ריצה) בגלל שהרופא שלי המליץ לי על זה.-'חונך' למטרה לעשות ביחד ספורט, זה לא חובה של חונך, אלא אם כן היית מדבר על כך מפורש. ואדרבה תדע לפעם הבאה! אני מסכים, שכיון שבהתחלה הוא הסכים באותה פגישה, אז זה לא הוגן מצידו שבסוף לא רוצה, אבל בגדול הוא לא עושה שקר מחובת העבודה שלו. "אני רוצה חונך צעיר או עם רוח צעירה שרוצה לעזור לי ולא איזה חולה אחר שבעצמו צריך חונך- אני לא לגמרי מסכים עם זה [אלא אם כן זה באמת נכון שהוא מגיע הרבה פעמים אליך מצוברח וכדו' באופן שלא עוזר לך. אך האמנם?] עצם העובדה שהוא מסוגל להיות חונך, ושעבר ראיונות עבודה וכו' והתקבל, ואילו אתה לא מסוגל לכך כרגע, הרי שהוא ראוי להיות חונך. גם אם הוא מתמודד בעצמו, ואדרבה יוכל לתרום לך מנסיון התמודדותיו. הסיבה העיקרית שאתה כועס עליו וכבר מחליט שהוא בדיכאון יותר ממך, הוא בגלל מה שכתבת "הספורט שאני והוא עשינו היה פרויקט משותף שהוא איכזב אותי מאוד ופגע בי". אך כמובן שבגלל כעס זה אי אפשר לבטל הכל. שוב, זכותך כמובן להגיד אני לא רוצה חונך שיהיה 'מתמודד' אך עליך לנמק זאת שכלית לא להגיד סתם..

קודם כל אפתח בכך ש''אומר'' שקראתי את כרטיסך באתר והוא מעודד ונותן תקווה. שנית סך הכול קשה לי לסמוך על הרכזת ועל החונך כי לפי הרגשתי העסק מתנהל בצורה לא מספיק עדינה או פסיכוטרפית או יותר מתאימה בצורה טיפולית מספיק עם דגש על הנקודות שאני רואה בהם חשובות. כלומר זה עסק אחרי הכול ויכול להיות שזה חלק מהשיקום כלומר ההתמודדות עם האחריות וההחלטות לקבל. בנוגע לעניין שהוא גם מתמודד ושהוא יכול לעזור לי מנקודת מוצאו אני דיי בספק כי אני חושב שחוסר האימון וחוסר החברות שנוצרה בנינו מפריעה לו לעשות זאת. אני לא יכול לדעת אם הוא עושה את תפקידו כהלכה אבל סך הכול ההרגשה היתה לא קלה איתו כי התגובות שלו לסיפורים שלי או לביקורות שלי (גם על היחסים ביני לבינו) לא היו מספקות או טובות. אני אדם רגיש שחושב שמגיע לי חונך במסגרת הטיפולית הנוכחית שעולה מעל הרגישויות שלי ובטח שלא יביא את שלו לפגישות שלנו. סך הכול מדובר בעצם באדם רגיל כמו כל אחד ואני לא מבקש מישהו מיוחד במינו אני מאמין. אני לא יודע איך אמשיך איתו למרות השקע שנוצר ביני לבינו. אני עדיין לא עברתי את המשקעים בינינו וזה יהיה לא קל אם בכלל ארצה בזאת. אני מאוד עקשן בקטע של '' לא רוצה חונך מדוכא שבה לחלק מהפגישות מצוברח או דומה לכך''. אני לא עושה דווקא אני פשוט חזק בהרגשה הזאת. אני חושב שבנקודה הזאת אני צודק שכך העיניינים לא צריכים להתנהל אבל צריך לבוא עם ראש פתוח ולראות איפה אפשר לשפר. רשמת תגובה טובה בכך שהגבת ישירות לכתוב שאני רשמתי אחד לאחד. זה דרך טובה וישירה.

אני במצב מאד לא טוב. אחרי למעלה מעשור של דיכאון קשה וחרדות.הייתי אצל הרבה מאד פסיכיאטרים ושום תרופה לא עזרה. אני מבודד חברתית ואכול בושה שאני לא מתפרנס. בגלל זה אני בכלל לא יוזם קשרים עם בחורות כי מי תרצה אותי? אין לי כוחות ואנרגיות ואני לא ממש רואה טעם בחיים האלו.אני כבר בן 40. סיימתי תואר ורכשתי עוד מקצוע שאני רוצה להתחיל אותו אבל אין לי אנרגיות. בגלל האגו כל השנים לא רציתי לקבל קצבה וסיוע ממשלתי. במי ואיך אני יכול להיעזר? ידידה סיפרה לי שאני יכול לקבל עוזרת סוציאלית וסל שיקום וזה יכול לעזור לי להתשתקם. אין לי מושג למי פונים וגם מה זכויותי. למה אני זכאי ואיך זה עובד? אני רוצה מישהו שיעזור לי להשתקם ולחיות סוף סוף כי החיים עוברים לידי ואני חי בסיוט. ניתוח בלי הרדמה ואין לי כבר כוחות. אין לחיים כאלו טעם וריח.להשקיף מהצד על החיים זה מאד כואב. אפשר לקבל הדרכה למי בדיוק אני אמור לפנות, איך יעזרו לי ובאופן כללי למה אני אמור לצפות? תודה

ראשית, כל הכבוד שאתה מבקש עזרה, ואתה בא עם רצון לעזור לעצמך. אגב, אני לא הכי בטוח שההמנעות עד עתה היא ענין של אגו אלא הרבה פעמים אנחנו ב'הכחשה' של הקשיים שלנו ושאנחנו צריכים לעזור לעצמנו. בכל אופן, יפה על השינוי והרצון הטוב. לגבי קצבה וסל שיקום, מלבד עצם התהליך של הועדה אם אתה ראוי וכו' שזה ענין בפני עצמו. בכל אופן, אתה צריך לגשת לתב"ן כלומר תחנת בריאות הנפש הקרובה למקומך, ולבקש לקבל עזרת עו"ס, וכמובן תספר את סיפורך הדכאון וכו' ושאתה רוצה סל שיקום. סל שיקום: אם זה עזרה בדיור, וגם אם אתה חי עצמאי תקבל קצת כסף [חוץ מהקצבה] לתשלום דירה. תהיה זכאי לשיחות עם עו"ס פעם בשבוע איך להתמודד עם קשייך. תוכל גם לקבל 'חונך' שילווה אותך פרטני ויעזור לך בבית. עבודה: אם תוכל לעבוד עצמאי מה טוב, אבל גם תקבל ליווי של כמו חונך אבל ביחס לעבודה [להתייעץ על קשיים מול המעביד ומצב רוח בעבודה וכו']. ואם תתחיל בקטן אז תעבוד במפעל מוגן שתקבל יותר תמיכה וגם העבודה פחות קשה [אך השכר נמוך מאד]. פנאי: הנחות בחוגי המתנ"ס, ובבריכה וחדר כושר. מועדונים חברתיים שנפגעי נפש נפגשים למשחק או לסרט וכדו'. וכאמור מלבד זה הקיצבה החודשית, אשר תקבע לפי רמת הנכות שלך. אבל עוד מילה.. סל שיקום, באמת הוא דבר מאד טוב, שבא לעזור ולשקם. אבל.. אנשים טועים, הם חושבים שזה ישקם אותך מעצמו. לא! המשקם הוא אתה את עצמך! על המתמודד להתאמץ בהרבה קשיים בתהליך השיקום, לא לוותר לעצמו בשעות קשות וללכת לעבודה. להיות סבלני עם עצמו ולא 'לשבור את הכלים' במהירות. רק כך השיקום יצליח, כלומר התהליך השיקומי יחד עם הסל שיקום. אני מאחל לך בהצלחה רבה רבה!

שלום רב, אני מחפשת בית אבות או הוסטל או דיור מוגן לציבור דתי לאמא שלי באזור אשדוד או פתח תקווה. אמא שלי בת 62,עם 75% נכות בשל סכיזופרניה,היא מטופלת ומאוזנת מבחינה הזאת.כפי שידוע לי יש לה זכאות לסל שיקום ממשרד הבריאות .איך מתחילה הפרוצדורה? בתודה, מירי

אמי מתגוררת בהוסטל מזה כ-5 שנים בת 69 מוגדרת כחולה בסכיזופרניה אפקטיבית מחפשים לה בנרות מזה זמן רב מסגרת המשך סימפטית קטנה וחמימה לממסד אין מענה מניח את הדעת אשמח לדעת אם יש מקום כזה בנמצא בדחיפות!

עברתי וועדה ביום שני האחרון של וועדת סל שיקום ההרגשה שנתנו לי אישית לא הייתה חיובית במקרה וידחו את בקשתי לסל שיקום יש אפשרות לערער על ההחלטה? ואם כן למי לפנות?

האמת לא הבנתי אם זה ועדה של ביטוח לאומי לקיצבה, או שכבר יש לך קיצבה והשאלה על סל שיקום. לגבי סל שיקום שצריך אישור כמו למסגרת מסויימת וכדו' אני אברר לך, אבל כנראה יותר אתה מתכוין על ועדה לקיצבה. אז ככה.. א. על תשפוט עפ"י הרגשתך, באמת שאין לזה כללים.באמת. ב. בכלל חשוב שתלווה ע"י עו"ס, זה גם טוב לדוגמא כעת שאתה לחוץ אם תקבל או לא, ובטח זה קשה כשאתה בודד מול המערכת. ג. לגבי ערעור, האמת שהם קשים ולא מתייחסים טוב, אבל אם יקבלו אותך לועדה נוספת לערעור, תצטרך להתכונן טוב לא לחזור על הטעות של עכשיו, כלומר, אפילו להוסיף דברים שלא אמרת עכשיו, כמובן דברים אמיתיים אך שלא הדגשת מספיק ונתת להבין שהמצב לא כל כך קשה. בפעם הבאה תצייר את זה כפי הסבל האמיתי שלך, את זה הם צריכים לשמוע, ולא את הצדדים שעדיין חזקים בתפקודך. -אגב, זה אני אומר תמיד, ורצוי לכל מי שהולך לועדה, לדעת זאת א. להתמקד בחוסר תפקוד יותר מדוגמאות של קשיים ומצב רוח. ב. לומר את הקשיים בצורה קשה מאד [כי זה באמת ככה, הסבל לא קל בכלל] ולא להתייחס כשהועדה עושה מזה כלום. ד. ומילה אחרונה, תמיד גם אחרי ערעור שלא מתקבל, אם מחכים שנה אולי פחות, אפשר להתחיל להגיש בקשה מחדש מהתחלה. ה. ושוב, הסתייעו בעו"ס, למה לא??? בהצלחה

מרגיש/ה שהניסיון והידע שצברת מההתמודדות האישית שלך יכול לעזור למתמודדים אחרים? מעוניין/ת בעבודה מאתגרת עם משמעות וסיפוק? אנו מזמינים אותך למפגש פתוח עם תכנית "צרכנים נותני שירות" מטרת התוכנית היא לסייע למתמודדים להשתלב בהצלחה כעובדי שיקום בשכר מלא , בתפקידים שונים כמו : חונכים, מדריכי שיקום ועוד. במפגש תוכל/י :  לשמוע מרכזת השיקום המחוזית, הגב' שרה קריאל, על שילוב מתמודדים כעובדי שיקום.  לשמוע בהרחבה על מגוון השירותים שהתוכנית מציעה על מנת לקדם את תהליך ההתמקצעות וההשתלבות של מתמודדים בתפקידי שיקום.  להכיר ולשמוע צרכנים נותני שירות שעובדים בשטח.  לקבל מענה לכל שאלה בנוגע לתוכנית. המפגש יתקיים ביום שני 1.8.11 בשעה 15:30 בבית הספר "תיכון חדש", דרך נמיר 81, ת"א. ** דרכי הגעה: ברכבת- ירידה בתחנת ארלוזרוב (ביה"ס במרחק הליכה מהתחנה) באוטובוס – קווי האוטובוס על דרך נמיר (דרך חיפה) ,רכב פרטי- חניה בתשלום במקום. הרשמה למפגש בטלפון : 09-7656475 בני כהן רכז הסברה תוכנית "צרכנים נותני שירות" יוזמה-דרך הלב [email protected]

בני היקר, [ראשית תודה על ברכתך! אחרי הכל זה זכות שלי להיות כאן בהמשך לך.]. שאלה, האם עומד להפתח ביה"ס לשיקום? שצועד יד ביד עם צרכנים נותני שרות? תודה

לבן יעקב ולכולם שלום, הסתיים תהליך המכרז וביה"ס לשיקום מתוכנן להפתח מחדש בשנה האקדמית הקרובה. חשוב להדגיש, שנכון להיום מתמודדים שרוצים לעבוד בתפקידי שיקום כמו : חונכים, מדריכים ועוד, לא צריכים לחכות לפתיחת ביה"ס. ניתן להצטרף לתוכנית "צרכנים נותני שירות" ולקבל את כל העזרה, תמיכה והסיוע ולהתחיל לעבוד כצרכנים נותני שירות. כאשר יפתח ביה"ס אנשים יופנו גם לקורס. המשך יום נעים, בני כהן רכז הסברה תוכנית "צרכנים נותני שירות" יוזמה-דרך הלב [email protected]

שלום, אני נכה נפש ופגוע נפש לשעבר, עברה כבר שנה וחצי מאז המצב הכי קשה. אבל אין לי כוחות נפשיים, איך מתמודדים עם זה, אני לא יודע מה לעשות בשביל לעזור לעצמי , רב הזמן אני מרגיש שאין לי כח. ובלי כח אי אפשר לחיות, תודה על כל תשובה.

שלום לך -- אדם יקר -- מבין השורות נראה שאתה אכן סובל ולא טוב לך . אך לנו יש תקווה שהכל יהיה יותר טוב עם האמונה שלך . תהיה חזק בשביל עצמיך ותראה שהכל היה זמני . מאחל לך המון כוח ובריאות איתנה .

מישהו מכיר משהו כזה? תודה

יש לך אישור לתעסוקה נתמכת מסל שיקום?

אז קיבלתי את הסל הנכסף. במידה ומצאתי עבודה בשוק הפתוח, האם באפשרותי להשהות הליך שיקום וסל שיקום לעוד כמה חודשים, במידה ו...? לא רוצה לאבד את שני הדברים. גם לא רוצה לאבד הזדמנות טובה יותר! תודה.

בהחלט!

מזה כ15 שנה אני סובל מדיכאון עמוק ..לא מתפקד (עובד תקופות קצרות ..לרוב לא עובד. מטופל פסיאכטרית ב תרופה בשם אפקסור עקב פוסט טרואמה ..אני נשוי ולי שלוש בנות .אני זוכה ליחס אכזרי מצד אישתי ..בוז ..השפלות .אישתי מנסה להתפטר ממני בכל מיני צורות מוזרות ..מבקשת ממני שאעזוב את הבית ..ללא חלוקת רכוש .ובלי פרוטה למרות שיש לנו דירה משותפת וכסף למרות שפסיאטרים שונים קבעו שזאת מחלה ..אישתי דבקה בגירסתה שאני סתם עצלן ומבלה במיטה רוב הזמן ..לאחרונה ממש נואשתי מהמצב שלי וחושב הרבה על התאבדות (מוצא את עצמי ללא מוצא) שאלתי האם יש אירגון שיכול לכוון אותי וליעץ לי..בשל מצבי הקשה אין לי חברים ולא מרבה לצאת מהבית דידי.

אני ממליץ לך ללכת ל'אשפוז יום' בבית חולים לבריאות הנפש הקרוב אליך. שם תקבל טיפול נפשי, הן ביחס לאובדנות, והן תמיכתי. וביותר מכך, תוכל להבין אם הסיפור שאתה מספר הוא אכן כך, או שכדאי להשתפר קצת ולהתמודד בצורה נכונה. בהצלחה

אהלן אני בן 19, בתחילת חודש 5 הגשתי נכות לביטוח לאומי. כעבור שבועיים היה לי וועדה רפואית אצל פסיכיאטר בביטוח לאומי, ולאחר הוועדה הזדקקו למסמכים נוספים לשם קביעת דרגת הנכות. ביום ראשון האחרון היה עלי וועדה בביטוח לאומי ללא נוכחותי לקביעת דרגת הנכות ע"פ מסמכים בלבד. לעולם לא אושפזתי הייתי בבדיקה אצל פסיכיאטר פרטי שהמליץ על 70 אחוזי נכות [כמובן שהמטרה זה 40%], בוועדה נשאלתי בשאלה "מה אתה עושה כל היום?" עניתי בתשובה: "בחדר לרוב במיטה". אני לא עובד כבר מזה 5 חודשים גויסתי לצבא אבל אחרי 3 ימים שוחררתי. עברתי משהו כמו 15 עבודות בתוך חצי שנה. הבעיה היא שאני לא נחשב מטופל רק החל מהשבוע הבא אני מתחיל בבריאות הנפש את הטיפולים בכדורים וכולי'. השבוע הקרוב אני עשוי לקבל תשובה כבר בהקשר להחלטה לדרגת הנכות שלי דרך המוקד. השאלות הן כאלה: 1.האם אתה חושב שעשוי להיות בעיה בקביעת דרגת נכות של 40 אחוז? 2.במידה ויוצע לי סל שיקום ואני יסרב האם יהיה עם זה בעיה? הסירוב שלי די ברור כלומר אני יודע שאני לא יתמודד עם זה. 3.יש לי חבר שנדחה פעמיים קיבל 30 אחוזי נכות. האם אפשרי עבורו לקבל הבטחת הכנסה בלי לחתום בשל מצבו הנפשי? הוא גם כן בן גילי.

לדניאל שלום, שאלותיך 1, 3 אינני יודע לענות ועל שאלה 1 מה שצריך זה לחכות בסבלנות אין משהו אחר. אני יודע מנסיון כמה זה מותח וקשה, אך זה תקופה שצריך לעבור. ולפי מה שכתבת מה אמרת להם אתה אמרת בסדר גמור מה שצריך. לגבי מה שכתבת על סל שיקום. אבקש שתבהיר לי כוונתך, מה פירוש לסרב לסל שיקום? האם אתה יודע מה זה סל שיקום, וממה אתה מפחד ממנו? סל שיקום הוא לטובתך, [ואם כן מה הפחד?] ואם למרבה הצער לא תשתמש בו ההפסד הוא שלך, אף אחד לא יכריח אותך, ואת הקיצבה לא ישללו. אבקש שתסביר לי

למשל שירותי ליווי בתעסוקה נתמכת ? נגיד אם עברה מעל שנה האם צריך לגשת לועדה שוב?

ראשית, אני גם זוכר דאגות כאלו ואחרות, אך חבל לדאוג.. מה שאתה צריך לעשות, זה לנצל לטובה את מה שאתה זכאי, ואדרבה אם תקבל תועלת, ותשתקם אט אט, האם אתה חושב שדוקא אז ימנעו מלעזור לך? [הערת אגב, ואני מתנצל עליה מראש: דוקא שאלות כאלו מגיעות בזמן כשלא נמצאים בתוככי התהליך טוב..]. וגם כפי שביררתי, לא מפסיקים סתם מה שאתה זכאי, וכך הוא גם לגבי דברים שמצויין עליהם לכך וכך זמן. ועוד מילה, אתה לא צריך לדאוג אם תצטרך ועדה, כלומר, הם יצטרכו להודיע לך, ולא אתה תחפש אחריהם. בהצלחה

שלום אני בן 37.לפני כ10 שנים אובחנתי כסובל מהפרעת חרדה ודיכאון טופלתי בתרופות וגם עברתי שיקום תעסוקתי הייתה לי קצבת נכות.ב"ה הישתקמתי פגשתי בת זוג יצאתי לשוק החופשי לעבודה.כמובן שהפסיקו לי את קיצבת הנכות.לאחר כ6 שנים של שימוש בתרופות הפסקתי אותם והייתי כמה שנים בלי תרופות ברמת תפקוד סבירה.לפני כשנה היתגרשתי וזה השפיע עלי קשה וכל התסמינים של החרדה והדיכאון חזרו.כחודש לא הייתי בעבודה וחזרתי לטיפול תרופתי שאיזן אותי.השאלה האים אני יכול לקבל הכרה בנכות מבלי לקבל קיצבה רק את כל ההטבות מסביב כי בכל זאת אני צריך לחיות על כדורים כל הזמן

מדוע אתה חושב שלא תקבל שוב קיצבה? כשם שלקחו ממך אותה כשהשתפר מצבך, כך זה יחזור כעת.

כן אבל המצב שלי התייצב וחזרתי לעבודה.למה שיתנו לי קיצבה?

דחוף פסיכיאטר מקצועי וממש טוב שמקבל פרטי דרך קופת חולים כללית למי ללכת? יש לי הפרעת אישיות גבולית וחרדות חזקות אין לי שקט נפשי לשניה חייב עזרה

הי בן מציע לך לעבור למרפאות חוץ של תה"ש יש שם צוות מעולה (גם אני מטופל שם)!!!!!!!!!!! בהצלחה........

אני בחור בן 23 נראה טוב ואף פעם לא קיבלתי אהבה לא מאנשים ואף לא זכיתי להיות נאהב ואני נראה טוב אף פעם לא הייתה לי מישהי ,אני חי בתחושת תיסכול נוראית שאין לי אף אחד בעולם ושאף אחד לא אוהב אותי נתקלתי בהרבה אנשים רעים וקשה לי להתמודד עם זה ולכן פיתחתי גישה של שמירה על דיסטאנס מאנשים וקשה לי להשלים עם המציאות הזאת , איך מתמודדים עם כל זה?

לכריס שלום, ראשית, אתה ראוי לשבח על פנייתך בכינות, ועל הרצון לשנות דברים בחייך. אבל! בל תחשוב שהתשובה תהיה קלה. קשרים חברתיים ואהבה בפרט אינם רק חד צדדיים, כלומר שיתנו לך! [על אף שאתה נראה טוב.., אלא אם כן מדובר בהוליווד] ומה עם הצד שלך? האם אתה משקיע לחפש? האם אתה מתייחס יפה לחברים? ובכלל, איך אתה רואה את עצמך, אהוב על אחרים? יודע לפרגן, לתת, לעזור? דבר נוסף, צריך להיות מעורב בחברה. כשיש משהו שהחברים מדברים עליו, חשוב שתתערב גם אתה, תוסיף, תספר. כך גם בקשר לאהבה, תחשוב איך אתה יכול לגרום לבחורה לרצות בך, איזה רעיון יפה שימצא חן בעיניה [או כמו שאומרים 'שידליק אותה', -אני לא מתכוין פה לאלו שיודעים את המלאכה הזאת בטבעם אך לא משקיעים באהבה אמיתית.הערת אגב.] בקיצור, לקבל אהבה צריך גם לתת, וכאמור להיות מעורב בין החברה. אם אתה נתקבל בקושי בדברים אלו כבר הרבה זמן, ראוי לעשות חשיבה פנימית על כך, ואולי תיעזר בטיפול. וכאן חשוב להבהיר, 'טיפול' זה לא אומר על 'בעיה נפשית' וכו' אלא שבטיפול תקבל את הכלים בצורה מסודרת ועם תמיכה. מאחל לך רק טוב

זאת הנקודה ! שקשה לי לתת מעצמי ולהעניק אהבה כי נפגעתי מהרבה אנשים ונתקלתי בהרבה אנשים רעים מאוד ואני לא יכול להעניק אהבה ולהיפתח כדי לא להיפגע שוב.

קפה רייך הוקם כמיזם קבוצתי - עסקי על ידי תכנית מעוף ועמותת אנוש. הקפה מציע למתמודדים זכאי סל שיקום, החולמים על עצמאות כלכלית, שואפים להצטרף למקום וצוות עבודה איכותי ומוביל - להצטרף למיזם עסקי קבוצתי אשר מפעיל בית קפה במרכז תל- אביב. מתמודדים אשר יעמדו בדרישות הקדם, יוכיחו עקביות, רצינות וזיקה לתחום, יוכלו בעתיד להצטרף למיזם בית הקפה כשותפים עסקיים ולהגשים את חלומם להיות עצמאיים ובעלי עסק. דרישות קדם רצוי ניסיון בתחום האוכל וההסעדה הופעה ייצוגית אוריינטציה שירותית מוכנות לעבודה בצוות נכונות למחויבות לטווח ארוך תשוקה לעולם ההסעדה מוטיבציה להצליח ולהיות עצמאי. מוכנות להשקיע בזמן ועבודה מתמודדים אשר ייקחו חלק במיזם, יעברו במקביל לעבודתם במקום תהליך הכשרה בו ילמדו כיצד מפעילים בית קפה, ניהול ספקים, שירות לקוחות, כספים ועוד. המיזם מלווה שיקומית ועסקית על- ידי תכנית מעוף – עמותת אנוש. מתמודדים המעוניינים להצטרף למיזם מוזמנים לפנות ל : . אודליה : 054-9299482 / עופר - 054-9299417 . או להשאיר הודעה בטל : 03-5400672 שלוחה 124 המיזם הוקם בשיתוף: עמותת אנוש – תכנית "מעוף" משרד הבריאות – אגף השיקום ביטוח לאומי –המחלקה למפעלים מיוחדים

ראשית כל הכבוד על כל יוזמה חדשה לעזרה ושיקום. קצת צורם לי נוסחת לשון הודעתכם, "מתמודדים אשר יעמדו בדרישות.. יוכיחו עקביות.." צריך קצת לבוא לקראת, לא? מן הראוי לכתוב מתמודדים בעלי רצון ומוטיבציה.. הלוקחים חלק פעיל בתהליך השיקום.. בעלי עקביות וכו'. ואגב, מה עם זה שמנהלי המיזם ומתכנניו, יוכיחו גם את עצמם? את הסבלנות, את התמיכה העקבית. בקיצור, דוקא כיון שאתם באים לשקם ולעזור, עליכם להכיר את הנפשות הפועלות, [ותמנעו גם ממכם אכזבות!]. אני מאחל ברכה רבה, וזו הערה קטנה, לתועלת.

אני עבדתי עד לפני האישפוז האחרון מלפני שנה בבית קפה "בעלמא" פ"ת. ואני מאוד רוצה לעבוד יש לי ניסיון בתחום שאלתי היא : האם גם אני יוכל לעבוד בקפה שלכם ..??.

קורס למדריך שיקומי לנפגעי נפש?!!! תודה!

ראשית כל, כמו שכתבתי כבר, מאז שעזבה ענת את הפורום זה קצת בעיה, לי אין ידע במסגרות וכדו', דבר שהיא היתה משיבה מיד. ב. לפי ידיעתי, מדריך כמו בהוסטל וכדו' וחונך, לא צריך להיות איש שיקום, וגם לא מתחום בריאות הנפש. כמובן הוא יעבור הדרכה קצרה ושיתוף ע"י המסגרת בה יעבוד בבריאה"נ, אך אין זה תנאי לעבודה כמדריך/חונך בבריאה"נ. [אגב, ודאי שמי שרוצה לעבוד בברה"נ צריך שתהיה לו בבסיס גישה בריאה ונכונה לכך, ולצערינו יש כאלו שהם לא בדיוק כך. הערת סוגרים]. אם הבנתי נכון זו תשובתי, אך אולי את מתכונת למשהו אחר כמו טיפולי או יצירת תכנית שיקומית, אז זה אחרת. תודה

לאנשים המתמודדים עם מחלה/הפרעה נפשית יש שירות "צרכנים נותני שירות" שהוא כתובת מעולה לבירור ותמיכה בהשתלבות אבל לפי ידעתי יש צורך בהכרב של "סל שיקום". לצערי מעט מאוד המקומות שנותנים קורס אורנטציה לעובדים נכנסים אלא רק לאחר תקופה ממושכת.

שלום, אבי (בן 77) נחבל בראשו וכיום אחרי טיפול נמרץ + אשפוז בטראומה+ 3 וחצי חודשי שיקום בתל השומר. מצבו הרפואי תקין אך השיקום לא הצליח עבורו והוא במצב תקשורתי ירוד מאוד, כמעט ולא מדבר ולא מגיב. אילו אופציות שיקום ארוך טווח עומדות בפניו? ביה"ח רוצה "לזרוק" אותו מהמסגרת השיקומית, האם מותר לו? מכירים פסיכיאטר שיקומי מצוין שיכול לטפל באבי??? תודה רבה מראש

של ד"ר ברבר [באתר זה]. יוכל לעזור לך.

כיון שאנו נפרדים מענת, ומכיון שבעבודה המשותפת שלי עמה, היתה חלוקת עבודה, כלומר, שהיא יודעת יותר ממני על מסגרות ועל זכויות בקיצבה וסל שיקום. לכן אומר את האמת, שאני לא אוכל לסייע בשאלות של ידע על מסגרות מקומות וכללי הקיצבה וסל שיקום. אבל אמשיך את חלקי, לתמוך, לייעץ, ולסייע, עם מה שרכשתי בנסיון חיי והתמודדתי הנוכחית, בשיקום וההחלמה. תודה רבה

כל הכבוד לך ..שיהיה בהצלחה ובקלות . דרך צלחה .

לכל גולשי ומבקרי הפורום, אני מנהלת את הפורום הזה במשך כשלוש וחצי שנים במשך חלק גדול מהזמן יחד עם בני כהן. במהלך התקופה "ניפגשתי" באופן וירטואלי עם אנשים רבים ביניהם מתמודדים, בני משפחה, אנשי מקצוע ועוד. לכל אורך הדרך הייתה לי הרגשה שאנשים רבים צמאים לידע, למידע, לתקווה ולתמיכה וניסיתי לתת אותם כמיטב יכולתי וכישורי. בתקופות שונות היו גולשים קבועים שכתבו בפורום, שאלו, ובעיקר הגיבו לדברי אחרים ותודה להם על כך. במהלך מספר לא מבוטל של החודשים האחרונים ניסיתי לפנות לכמה וכמה וכמה אנשים, ביניהם מתמודדים ואנשי מקצוע על מנת למצוא מישהו שייכנס במקומי לתפקיד ניהול הפורום. לשמחתי י. בן-יעקב הציע את עצמו לתפקיד ואף הצטרף לפני מספר שבועות. כרגע אני משאירה את ניהול הפורום הזה בידיו, אני מאחלת לו הצלחה ואני מקווה שבעתיד הקרוב יימצא לו שותף/ה חדש/ה. אני מקווה שהפורום ימשיך להוות כתובת עבור אנשים לפני או במהלך תהליך השיקום וההחלמה שלהם וכמובן לבני משפחה, חברים ואנשי מקצוע. אני נפרדת מניהול הפורום אך לא מעולם השיקום ומאחלת לכל מי שפגשתי לאורך הדרך, וכל מי שנמצא בתהליך של שיקום והחלמה, הצלחה רבה. שבת שלום ענת

תודה ענקית לך ענת! תחסרי לנו מאוד!!!!!!!!! שבת שלום..

תודה ענת על ההשקעה יקי

לענת, תודה על ההתמדה וההשקעה בפורום ובאורחיו, בהצלחה לך בהמשך דרכך. משה נצר

שלום אני כבן 35, מתמודד כבר 12 שנה עם בעיות קשות של חוס תפקוד, לאחרונה פניתי לביטוח לאומי אחרי היסוסים ולבטים קשים להכרה בנכות מתוך ידיעה שזה המוצא האחרון שליוהאחרונים דחו את התביעה לי ממש כמו יריקה בפרצופי זאת אחרי שהייתי אזרח נאמן משלם מיסים וחייל במסגרות מיוחדות שלא הייתי חייב בהם בכלל. ההרגשה היא נוראית מכל הבחינות, גם אינני יודע איך אוכל להשתקם בכלל היות ואני לא עובד ולא מסוגל לעשות כלום וגם מעצם התשובה שהיא בעיני ממש עזות מצח. אני מתבייש במדינה הזאת שהייתי אזרח נאמן לה שכל עוד שנתתי הכל היה בסדר וכשחליתי ויש לי תעודה רפואית בעניין (הפרעת אישיות בעיות הסתגלות ודכאון) יורקת לי בפרצוף. ממה אחיה בעוד כמה שנים? ממי אוכל לבקש לחם וחמאה?

לצערנו רבים המקרים שבטוח לאומי לא נוהג כשורה, ומחליט בצורה שרירותית שלא לאשר. עליך לפנות לעו"ס [שאתה זכאי לכך!] או למטפל שלך שילוו אותך בתהליך בקשת הקיצבה. להם יש יותר ידע בנושא, וגם יתמכו בך בדרך עם קשיי המתח וכדו'. לא הייתי ממליץ לפנות כעת לערעור, אלא לחכות כחצי שנה ואז להגיש בקשה חדשה. כך אני עשיתי (את הערעור שלי דחו גם בחוצפה על אף היותי אז בבית חולים!) וכך עם הליווי בטח תקבל את הקצבה והסיוע. דרך אגב, כל הזמן מתפרסם בעיתון 'החברה למימוש זכויות' שעוזרים לקבל קיצבה וכדו' [ביודעם שביטוח לאומי לא מאשר אפילו שכן מגיע!!], אך זו אופציה אחרונה בלבד, לדעתי. בהצלחה

שלום, מבלי לדעת את פרטי המקרה , שווה לחשוב על הגשת עירעור, כמו כן בכל פניה לביטוח לאומי חיבים מכתב מפסכיאטר, לפעמים שווה להשקיע באדם בפסיכיאטר פרטי בהצלחה יקי

מזה כחצי שנה אני נוטל -- לפונקס-- אשר עדיין מחכה לתוצאה החיובית של התרופה וכמובן שעם זה ולמרות הקושיים הבלתי פוסקים מהם אני סובל . אך ישנה בעיה עם הכדור אשר גורם לי עצירות חזקה במיוחד ובלתי נסבלת ...! אבקש מכל מי שהתנסה בתרופה להמליץ לי במה עליי לעשות . תודה

אייל בוקר טוב, היות וגולשים אחרים בפורום לא ענו על שאלתך אני מציעה לנסות להעלות אותה בפורום פסיכיאטריה http://www.doctors.co.il/forum-2212 או לחילופין להתייעץ עם רופא המשפחה. שבת שלום ענת

שלום לענת ולכל המסייעים, - רוצה לעבור טיפול שיניים במרפאת שן לי אשדוד: לעשות סתימות וכתרים..! אולי מישהו מכם - יןדע האם המרפאה מקצועית .. ועושה טוב את העבודה..!!!!!!! השאלה נשאלת : בעקבות ניסיון כושל במרפאות - בבת - ים ובראשל"צ - שבהסדר עם משרד הבריאות - לזכאי סל שיקום...! תודה מראש...

קובי בוקר טוב, השארתי את הודעתך ללא מענה כי קיוויתי שמישהו שמכיר את המרפאה המדוברת באשדוד ישיב לשאלותיך. אני באופן אישי לא מכירה את המרפאה ולכן אינני יכולה לענות לשאלתך. שבת שלום ענת

תודה לך ענת.. שבת שלום.

לפני איזה שבוע המרפאה שלי שלוותה שלח לביטוח לאומי את הדפים הרפואים שלי. עכשיו אני ממש צריכה מקום לגור ועזרה בעבודה וכל זה ורציתי לדעת כמה זמן לוקח עד שהם עוזרים לי פשוט עוד איזה שבועים לא יהיה לי איפה לגור.

זה לוקח זמן לערך חודש. זה בהחלט תקופה מעצבנת ולפעמים לא קלה מבחינה נפשית. וחשוב לדעת, בכל מקרה של החמרה/דכאון חזק תפנה ללא בושה לבית החולים למיון שיקבלו אותך ליום יומיים. כך אמרו לנו כשהייתי בביה"ח. שהרי זה עתה טופלת שם. לעצם הענין, אינני מבין למה אין לך קשר עם עו"ס שמלווה אותך, כי הבנתי משאלתך שכעת אין לך דיור. ולסיום, קצת סבלנות, אני יודע (מנסיון) זה תקופה לא קלה בכלל, אבל תדאג להרגיע את עצמך כל הזמן. מאחל לך טוב!

ענת/ יעקב שלום., אני גבר בן 33 גרוש + 1 יוצא כבר חודשיים עם בחורה רווקה בת 30. ההתנהגות שלה מאוד מוזרה וכל פעם שאלתי מה העניין למה את לא ישנה אצלי ולא רוצה שאשן אצלך. כמו כן קיימת תופעה נוספת שאני חש בה והיא שמשעה 20:00-21:00 יש לה סוג של צורך להיות בביתה שלה (גרה לבד)..אין לי מושג מדוע היא ככה למרות שהיא טוענת שאוהבת. בסקס - חדירה מאוד כואב לה והיא בטיפול סקסולוגית (וגיניסמוס). בקיצור לאחר שלחצתי בעניין היא סיםרה לי שעברה התעללות מינית בין גיל 4 ל 11 ע"י 4 גברים קרובי משפחה (לא מדרגה ראשונה) בני גיל 45-50 (באותה תקופה). הוריה גילו זאת אולם לא עשו כלום כיוון שחששו שהדבר יגרום נזק לה כילדה. היא טוענת שהייתה עם מספר גברים מועט, אני הראשון לפי דבריה שאפשרה לו חדירה למרות שכואב לה, אני הראשון שחדר אליה בחייה מרצונה ושאני האדם הכי חשוב לה בחיים כאשר מעולם לא ישנה עם גבר (והיא כזכור בת 30 10 גרה מחוץ לבית ההורים), ההורים אנישם אמידים יש לציין ותומכים בה כלכלית. היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה. כאשר ישנתי איתה פעם אחת היא לא נרדמה כל הלילה. אני די עייף מכל זה ובתחילה האמנתי שיהיה שינוי שאני לא רואה אותו קרוב. חמור מכך, אני חושש שמדובר בסוג של מחלת נפש והכי משגע עניין הצורך להיות בביתה בשעה 21:00 כאשר לכל היותר ב 21:30-22:00 היא במיטה האם יש ממש בדברי ומה היא עושה בביתה כל כך מוקדם, אולי נוטלת תרופות מה הולך כאן ??? אודה למתן מענה

אבי שלום, אנחנו לא הפורום המתאים להעלות את שאלתך. נסה בפורום הזה: http://www.doctors.co.il/forum-1265 (הקישור אינו לחיץ. יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת). ערב טוב ענת

שלום, קיבלתי אישור לסל שיקום בצחום תעסוקה.אפילו התלחתי אתחלקי בפרויקט תעסוקתית.מה שלא ברור לי : באיזה שלב ודרך מי לפנות לקבל סיוע בטיפול בשיניים? אם אני צריכה ציוד ,שקשור ישירות לפרויקט תעסוקתי (מדובר במחשב ודיסק קשיח חיצוני ) - שוב לא ברור לי דרך מי ולמי לפנות ומתי ? אם אני יכולה לפנות באופן עצמי לקרן שיקום?כמה זמן לוקח עד שמקבלים כסף מקרן שיקום ?

קירה שלום וברוכה הבאה לפורום, כדי לעשות שינויים בהחלטות ועדת סל שיקום את יכולה להעזר במתאם/ת הטיפול בפרוייקט התעסוקתי אליו הצטרפת. זה נכון גם לגבי טיפול שיניים וגם לגבי קרן שיקום. לאחר האישור של סל השיקום התהליך מול קרן השיקום אורך מספר חודשים. בדרך כלל את מתבקשת להביא מספר הצעות מחיר למה שאת רוצה לרכוש ולאחר מכן הקרן דנה בבקשתך. בהצלחה ענת

משתתפת פעולה איתי ?כמה פעמים דחתה את בקשתי,נסתה לשכנע אותי שזה לא ממש דחוף וכל מיני תירוצים אחרים. אם יש עוד דרך לפנות לקרן שיקום? תודה

שלום! לפני כשנתיים עברתי התקף פסיכוטי של מספר שעות לאחר שנטלתי אקסטזי. באותו ערב נטלתי 2 כדורים כאשר אני רגילה ליטול בדר"כ כדור אחד (אז לקחתי כדור ערב אחד בחודשיים לערך). בהתקף עצמו היה לי מרץ רב, דימיינתי דברים (מחשבות שוא) אך לא היו לי הזיות (לא ראיה ולא שמיעה). מאז ועד היום לא חויתי (ב"ה) שום דבר דומה. כיום אני מעשנת חשיש פעם בכחודש לערך. רציתי לדעת- האם הסיכוי של מי שחווה התקף פסיכוטי, למשל מאקסטה לשוב ולחוות שוב התקף או לחילופין לפתח מחלה- כאשר הוא לוקח אקסטה פעם נוספת- הוא גדול מזה שלא חווה כלל התקף על אף שגם הוא נוטל? במילים אחרות- האם הסיכוי שלי לשוב ולחוות התקף כזה הוא גבוה אם אקח שוב אקסטה? תודה רבה לילי

לילי בוקר טוב, הפורום שלנו עוסק בנושאים הקשורים לשיקום. אף אחד ממנחי הפורום אינו רופא ועל כן איננו יכולים לתת לך תשובה מלומדת לשאלתך. אני מציעה לך להעלות את שאלתך בפורום פסיכיאטריה שם מנהלת הפורום היא רופאה. להלן הקישור: http://www.doctors.co.il/forum-2212 (הקישור אינו לחיץ. יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת). יום טוב ענת

לא נמצא באף מסגרת מטפלת וכמו כן בגלל המעבר דירה נעלצתי לעזוב את המפעל המוגן שעבדתי בו.עכשיו אני בלי מסגרת. אני מפחד לשקוע בדיכאון או לחלופין אני יתחיל לחפש עקשן.(שתייה כבדה) כדי להעביר את הריקנות. בנתיים אני ניזון משנאה עזה. כלפי כול העולם. ויש לי פחד שהשנאה שלי תצא החוצה. מה אני עושה?

אתה ראוי לשבח על פנייתך ועל המודעות שלך לעצמך עם רצון לא ליפול. חשוב לי להזכיר לך את זה, במקום שתחשוב כעת רע על עצמך, הגם שהמצב עצמו בהחלט לא קל. [אגב, אני מכיר את התחושות האלה (מעצמי) של הפחד לחזור לדכאון וגם על כעס ושנאה]. לגופו של ענין, האם אתה מטופל כעת אצל אותו פסיכיאטר? אם אתה יכול לשתף אותו, ולבקש ממנו שהוא כחלק מתפקידו יעזור לך במתן עיצה, הכוונה, קישור למי שמתעסק בזה, או להפנות אותך מידית לעו"ס. אשמח אם תפרט לי עוד, ותדווח מה קורה איתך. מחזיק לך אצבעות. ואל תשכח את מה שכתבתי בהתחלה, זה חשוב..

מדוע בתעסוקה המוגנת קיים חוסר יחסי עובד- מעביד? מה זה תורם לשיקום? מה לגבי שכר מינימום מותאם? ומדוע המוסד לביטוח לאומי לא מבצע איבחונים כמצויין בחוק? האבחון התפקודי שלי נעשה בשנת 1995 במסגרת שונה ולא במסגרת המוסד לביטוח לאומי. כיום אני עובדת במפעל מוגן ומוגדרת על ידי המוסד לביטוח לאומי 'כלא ברת שיקום' וכל זה מבלי שנערכו לי איבחונים!!! לאן עלי לפנות?

רחל שלום רב וברוכה הבאה לפורום, מי שאמור לבצע איבחונים לשכר מינימום מותאם איננו הביטוח הלאומי אלא משרד התמ"ת. האם יש לך אפשרות לקבל שרותי שיקום מסל שיקום? אם התשובה חיובית ואת חושבת שאינך מתאימה למפעל מוגן אלא למסגרת מתקדמת יותר כדאי אולי לדאוג לכך באמצעות סל השיקום. כמו שכתבתי בתשובה אחרת מהביטוח הלאומי ניתן גם לקבל שרותי תעסוקה נתמכת. אולי את יכולה להעזר במתאם/ת הטיפול בתוך המפעל המוגן כדי לבדוק את זכויותייך. אם כל הפתרונות האלה לא עובדים, את יכולה לנסות לפנות למשרד התמ"ת למטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. להלן הקישור: http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/25A13408-2FDA-49BC-BEC5-2F4E87E54346.htm (הקישור אינו לחיץ. יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) בנוסף, אני מצרפת קישור לדיון שנערך בפורום הזה לפני כשנה ובו מספרת מישהי בשם זוהרה על מאבק להשגת זכויות של משתקמים. אני מצרפת קישור לדיון כדי שתוכלי לקרוא את השתלשלות העניינים. http://www.doctors.co.il/forum-1553/message-24775#message-24775 בכל מקרה שיהיה בהצלחה ענת

זוהרה ניצחה במאבק ומהווה מודל להצלחה. אני עובדת כרכזת במקום ידוע - משרה הדורשת אחריות ומרוויחה רק 600 ש"ח בחודש במקרה הטוב. כן, עברתי הרבה פעמים וועדות סל שיקום. כל הזמן מדברים איתי על 'התמדה' ומצד שני דוחים יוזמות שלי לשיפור המקום. לצערי נתקלתי לא פעם ביחס פטרוני - גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם ממקומות שיקומיים שונים. מאחר ותחום השיקום עבר הפרטה - היזמים הם אלה הגוזרים קופון על חשבוננו. ואגב, המדריכים, העובדים הסוציאליים והמרפאות בעיסוק לא מרוויחים שכר הולם גם כן. כואב לראות את היחס הזה. והיות שפעמים רבות הייתי על סטטוס של תעסוקה נתמכת אך עובדי ההשמה לא מצאו לי עבודה התואמת את כישורי. אני מכירה את האתר של משרד התמ"ת. ואני מפנה לאתר הזה פעילים חברתיים. החוק במדינת ישראל חייב להשתנות.

שלום רב, שמי סיגל, בת 24 מחדרה. מזה כתשעה חודשים הנני סובלת משמיעת קולות וצעקות, בעבר היו הלוצינציות ראייה. אני טופלתי בזיפרקסה, הלידול, פרפנאן, אסיול ומודיקת. שום דבר מהנ"ל לא העלימו לי את שמיעת הקולות. כתוצאה מכך אינני יכולה לתפקד. אני לא מסוגלת לעבוד באף מקום. מה ניתן לעשות? האם יש משהו אחר והאם יש סיכויי להחלמה? תודה, סיגל.

סיגל שלום, היות והפורום שלנו עוסק בנושא שיקום ואף אחד ממנהלי הפורום אינו רופא אני ממליצה לך להעלות את שאלתך בפורום פסיכיאטריה. שם מנהלת הפורום היא רופאה פסיכיאטרית והיא תוכל לתת לך תשובה מדוייקת. להלן הקישור: http://www.doctors.co.il/forum-2212 (הקישור אינו לחיץ. יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) תרגישי טוב ענת

תודה.

שלום רב תחילה אני מברכת על הפורום, ותודה במיוחד לך ענת. יש לי 100% נכות מביטוח לאומי עקב פציעת ראש ופגיעה מוחית. לצערי לפגיעה זו התלוותה גם הפרעה נפשית שהובילה למספר אשפוזים פסיכיאטריים. לשמחתי אני נוטלת תרופות למעלה מ10 שנים ומצבי יציב. בשלושת השנים האחרונות אינני מצליחה למצוא עבודה. פניתי לכל גורם אפשרי אך לא נמצאה משרה שתתאים למגבלותי. לפני כשבועיים, לאחר בקשה שהגשתי לועדת מעקב של סל שיקום, התברר לי כי אחוזי הנכות הנפשיים שלי הם רק 20% ולכן אני לא זכאית לשירותי סל שיקום בכלל ולתעסוקה נתמכת לה ייחלתי, בפרט. האם ידוע לכם על שירות תעסוקה נתמכת פרטי? תודה תודה

Iris שלום רב וברוכה הבאה לפורום, ראשית, תודה על הברכות. לגבי שאלתך - ניתן לקבל שרותי תעסוקה נתמכת גם דרך הביטוח הלאומי. למי שיש 20% נכות זכאי לשיקום באמצעות הביטוח הלאומי. מה שצריך לעשות הוא לפנות אליהם ולבקש למנות עובדת שיקום. בהצלחה ענת

כבר מיציתי את זכאותי לעזרה מבטל"א משום שהם עזרו לי במימון התואר הראשון שעשיתי במדעי ההתנהגות. פניתי אליהם וכל שיש להם להציע לי היא עבודה במפעל חרושתי לאנשים עם מוגבלויות די קשות.מפעל זה אינו תואם את רמת התפקוד שלי. לכן רציתי לשאול האם קיים שירות תעסוקה נתמכת פרטית?

שלום, אני גבר בן 32 מאיזור הגליל. מאז שסיימתי את לימודי לפני כשנתיים אינני מוצא עבודה ולא מסגרת. בדיעבד הייתי צריך לעבוד במהלך הלימודים וגם אחריהם בכל עבודה שהיא בכדי לפרנס את עצמי ולא לחיות מנדבות של ההורים או של המדינה. המצב הוא כרגע שאני כבר מספר חודשים בקריסה טוטאלית דיכאון מג'ורי , חרדה קיומית ,לא מסוגל להתראיין בכלל לא מתראה עם אנשים לא יוצא מהבית ושלא לדבר על בת זוג. אני נוטל 200 מ"ג פבוקסיל ו-2 מ"ג קלונקס ליום (כשהייתי במסגרת נטלתי 60 מ"ג פאקסט וחצי מ"ג קלונקס לפי הצורך) וזה כמובן לא עוזר - הבעייה איננה תרופתית לטעמי אלא נפשית/אישיותית.אני למעשה מאושפז בבית אבל לא מקבל את הסיוע המקצועי של מאושפז רגיל. למרות שאני מאוד רוצה אבל אף אחד כנראה לא יהיה מוכן לקבל אותי לעבודה במצב כזה מה גם שאינני יכול לעבוד בכל עבודה. האופציה הריאלית כפי שהוצגה לי ע"י הפסיכיאטר שטיפל בי ורשם לי לפני מספר חודשים מכתב לביטוח לאומי הוא לדווח לזכות בהכרה ויותר חשוב מזה סל שיקום ועל-ידי כך לצאת מהבית ולנסות לחיות חיים עצמאיים אולי בעזרת מכון שיקום כמו סאמיט למשל. זה שמעולם לא אושפזתי באופן ציבורי (כי חששתי נורא) יכול לפגוע בי בקבלה למרכז שיקומי ו/או תנאי שיקום חיוניים אחרים ? האישיות שלי קשה ובעייתי וכאשר אני במצב כמו עכשיו אני מפורק לגורמים ובההרגשה שלי להתאשפז מייד. כאשר אני קצת מרגיש יותר טוב מיד צצים שדים ומחשבות (בדיעבד): מה אני עושה פה ? הרסתי לעצמי את החיים, איך אמצא עבודה איך אכיר בת זוג וכו'. אינני יודע איך להתמודד עם זה. האם מכון שיקום יכול להביא אותי למצב של יכולת התמודדות מינמלית , הכרה בנכות , חברה תומכת , אפשרות להכרת בת-זוג והחשוב מכל השלמה עם המצב ללא קנאה,שנאה,הטלת אשמה ובריחה מאחריות. אני פוחד וסובל בצורה איומה כמעט כל דקה שאני ער. ישראל רחוקה מאוד מלהיות מדינת רווחה. להיות תלוי פה בגורמי הרווחה והסעד לא נראה לי מומלץ/כדאי אלא כאפשרות אחרונה לפני התאבדות. יש לי הרגשה שאין על מי לסמוך שהמערכות קורסות. אזרחים מתים הרבה יותר זולים מאזרחים חיים אמר איזה מישהו. מה קורה בעולם המערבי ? להיות תלוי בצה"ל לביטחון כביכול הרבה יותר רלוונטי בישראל. זה נראה בתקציבים. ובבקשה תקנו אותי ואת הסטיגמה אם אני טועה. אני ארגיש הרבה יותר ביטחון לפנות לגורמי הרווחה והשיקום שאני כה זקוק להם. תודה מעומק הלב

רועי היקר, אתה ענית טוב לעצמך! אכן כשיהיה לך מסגרת וליווי תומך תרגיש אחרת, ודוקא כיום [עשור לחוק שיקום הנפש] יש היצע רב ותקבל תמיכה ע"י סל שיקום. כמו: עו"ס שזה לדברים טכניים וגם לתמיכה נפשית, תקבל דיור תומך הן בסיוע בשכר דירה והן בליווי. אל יאוש! ואני כותב כמתמודד בעצמי. דבר נוסף אני חייב לומר לך. אתה סובל כעת בעיקר רגשית ומייסר את עצמך [תקרא שוב את דבריך ותבחין בכך בכל השורות!] וזה כלל לא מחלת נפש או סיבה להתייאש, זה קורה לכולנו ובודאי בשעות של משבר לוקחים הרבה ללב. אז בבקשה תהיה רך ואוהב לעצמך. וכמובן, העו"ס [בעתיד, או שתבקש עכשיו] תתמוך בך לכל אורך הדרך. ועוד מילה, אל תקרא יותר מידי ספרי פסיכיאטריה, [אתה משתמש במילים של רופאים והספרים שלהם..] תסתכל על זה שאתה רוצה לעזור לעצמך! כמה חשוב! ועם הכוונה נכונה תצליח. מאחל לך טוב

י היקר, תודה רבה לך על התגובה. כן מתגבשת בליבי ההחלטה לעשות את הצעד האמיץ הזה גם כלפי עצמך וגם כלפי הסביבה להצהיר על בעיותיי הנפשיות בפני הממסד ולהתפלל שאוכל לקבל טיפול הולם ומזור לנפשי המדממת. אני חושב שאני מלא עד אפס מקום בחסכים בכל התחומים כך שגם אם אמצא/אתקבל לעבודה כלשהי אתקשה לתפקד ובטח למצוא פתרון לבעיות האישיותיות/רגשיות. אגב מגיל ההתבגרות אני מאובחן כסובל מ-OCD אבל כמו שאני חושב זה הסימפטום ולא שורש הבעייה ובשל כך הטיפול התרופתי יעיל עד לרמה מסוימת בלבד רמה שאיננה מספיקה עבורי בשביל לחיות חיים מספקים ומאושרים. ישנו חלון זמן לא קצר (4 חודשים לפחות למיטב ידיעתי) לצערי הרב מהגשת הבקשה ועד מציאת המסגרת המתאימה ותחילת השיקום. מנסיונך וידיעתך מה עושים בחלון הזמן היקר הזה ? האם לוותר מראש על כל קריאה לראיון עבודה אם יהיו כאלו ? (לדעתי אולי כן - עבודה היא שיקום עד גבול מסוים. מה דעתך ?) ישנו מיון פסיכיאטרי בבי"ח זיו הסמוך למקום מגוריי האם לדעתך כדאי לי לגשת לשם לקבלת טיפול/אישפוז יום (אני מטופל בתרופות ובמעקב של פסיכיאטר פרטי) ? אני יודע שמגיעים לשם (כמו לכל בי"ח פסיכיאטרי) אנשים עם מחלות נפש קשות וסיפורי חיים אכזריים וכואבים והמחזות הללו מרתיעים אותי. אתה מבין במחשבה הייתי מוכן להגיע למקור כמטפל/מתנדב ואז לא הייתה בעייה עם המראות. ברגע שאתה מגיע כמטופל הדברים נעשים קשים. למה אין הפרדה בין חולים דיכאוניים/חרדתיים לבין אלו הטראומתיים/מוכי גורל לבין חולי נפש קליניים כמו שמפרידים לב/ריאה/כבד/כליות וכל הפרעה מום ומחלה בגוף האדם ? רק ברפואת הנפש הכ"כ לא מכומתת (מלשון כמותיות, מידתיות, חולה פחות/יותר, באיזו כמות, מה חסר במוח? בנפש?) הכל ביחד. אלוהים תעזור לי - אני מבטיח אח"כ לעזור לאחרים - אני כבר עושה זאת למרות ובגלל מצבי.

שלום ענת וי'. יש לי בן מתבגר שסובל מחרדות (חרדה חברתית בעיקר),דיכאונות ושינויים במצבי הרוח. הוא מטופל תרופתית אצל פסיכיאטרית אבל המצב שלו כל הזמן בעליות וירידות. בנוסף לעיתים שותה. הוא לא גוייס לצבא ולא סיים לימודים.הוא מקבל קיצבאת נכות נפשית.לאחרונה ניסה פעמיים להתאבד, אך לא נמצא מתאים לאישפוז.הוא זקוק למסגרת תומכת ומקבלת ולעזרה. הוא מאד חכם. האם ישנה מסגרת תומכת ומתאימה למתבגר כמוהו שנופל בין הכסאות אבל זקוק נואשות ליד מכוונת שתבנה לו את הדימוי העצמי ותחזק אותו?

האמת שאני לא יודע על מסגרות ואולי ענת תוכל לכתוב לך. אבל אני מרגיש צורך לומר, וגם אני מכיר דברים כאלו, קל להגיד 'הוא צריך יד תומכת למי שנופל בין הכסאות' וכדומה, אבל תראי רגע את התמונה מהכיוון המטפל, כאשר הבחור לא משתף פעולה ובפרט שהוא שותה שזה דוג' קלאסית להתנגדות למוסכמות, איך אפשר לטפל? ועוד כלל יסודי בשיקום, זה לא שאני בא ומגיש לפניך 'שיקום', זה חייב לבוא ממך, אנחנו רק יכולים לעזור. [אגב זו טעות נפוצה גם לכאלו ש'רוצים' ומשתפים פעולה, אבל לא מספיק מביאים את עצמם]. צר לי על דבריי, אולי לגמרי אני טועה!! אך כך היה נראה לי וכן ממה שכתבת 'לא נמצא מתאים לאשפוז'. אודה לך אם תתקני אותי [ושאני טועה בהבנה] וכאמור גם תשאלי את ענת בהצלחה

אם יש לו סל שיקום הוא יכול להעזר בחונך שיבוא אליו הביתה ויצא איתו. כמו כן הוא יכול לקיים פגישות עם עו"ס במסגרת ציבורית או במסגרת פרטית. אני יודע שקיימים מקומות פרטיים שכן תומכים ומכוונים בצורה פרטנית במצבים אלו. מקומות שמתמחים בכך. לצערי המערכת הציבורית אין את התמיכה המלאה. השאלה אם יש לכם אפשרות כספית לעמוד בכך, אפילו לזמן מוגדר.

y.a ערב טוב וברוך/ה הבא/ה לפורום, ראשית אני מסכימה עם הדברים שנכתבו כבר. האם בנך כבר בן 18? אם התשובה חיובית ואם יש לו מעל 40% נכות על רקע הקשיים הנפשיים אז הוא יכול להעזר בשרותים של סל שיקום של משרד הבריאות. הוא יכול למשל להשתמש בשרותי חונכות או תיאום טיפול. חונך/ת - מדובר באדם שמלווה את המתמודד בעיקר בהקשרים של פנאי וחיי חברה. בדרך כלל נפגשים פעמיים בשבוע ומוצאים ביחד מקומות או נושאים בהם מתעניינים. זה יכול להיות חוג, סרט, בית-קפה, מועדון חברתי, ספריה וכיוצ"ב. מתאם/ת טיפול - זהו איש מקצוע (עובד/ת סוציאלי/ת, מרפא/ה בעיסוק, מטפל/ת באומנות וכד') שתפקידו ללוות את המתמודד בתהליך השיקום. הוא משתדל ליצור קשר של אמון והכרות וע"י כך לעזור ולכוון וכן ללוות תהליך שיקום. את שני השרותים שהזכרתי ניתן גם למצוא באופן פרטי שאז זה כמובן בתשלום. בנוסף לשרותים אלה, דרך סל השיקום ניתן לקבל גם שרותי דיור ותעסוקה. האם עניתי על שאלתך? אני רוצה להציע דבר נוסף. ברחבי הארץ פזורים מרכזים לייעוץ למשפחות. במרכזים אלה המשפחה יכולה להעזר בייעוץ של אנשי מקצוע וגם ללמוד מניסיונן של משפחות אחרות. היות והמשפחה, לפי תיאורך, היא כיום מקור התמיכה העיקרי עבור בנך נראה לי שכדאי לשמור על הכוחות של בני המשפחה. בקישור הבא ניתן למצוא את רשימת מרכזי הייעוץ: http://www.maman.org.il/50217/support_group (הקישור אינו לחיץ. יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) אשמח לענות על כל שאלה נוספת עם תהיה ענת

אני מובחנת כ - ptsd מורכב על רקע של ת.מינית קשה. לאחרנה הוצע לי אישפוז יום. הייתי מבקשת לדעת מה זה אישפוז יום?מהו התהליך הקבלה לאישפוז יום? אך מתנה סדר היום באישפוז יום? אין מי שעסביר לי פרטים על כך ולפני שניגשת רוצה לדעת לאן אני הולכת ואם. תודה

אני הייתי כשנה באשפוז יום, אמנם לא מהסיבה שלך, אך אין הבדל. מה שיש באשפוז יום בבית חולים, מתבסס על כך שהבאים עדיין אין להם כח מספיק ולכן ההיצע הוא כ'ריפוי בעיסוק' כך סדר היום הוא שיש שעה לפעמים שעתיים שהם חופשיות שאז פעילות משחק, או יצירות אומנות, לצייר, יש מחשב ואינטרנט. אבל יש דגש על 'קבוצות'. כל יום יש לפחות קבוצה אחת, יש בתחילת שבוע ובסוף שבוע על 'איך עבר השבוע/סוף השבוע' עליכם. לדעתי, זה קבוצה מאד חשובה, מלבד ההבעה העצמית אתה מרגיש ושומע מה עובר על אחרים ואיך הם מתמודדים. יש גם קבוצה טיפולית פעם בשבוע שמדברים על קשיים ורגשות. בזמן שלי היה גם קבוצת ציור שנתנה מתנדבת יחד עם הפסיכולוגית. ובהחלט בעיני זה היה זמן חיובי שנותן להבריא עם הקצב והזמן שלו. ושכחתי.. יש פעמיים בשבוע שיחה עם הפסיכולוג או עו"ס וכן אחת לשבוע עם הפסיכיאטר. כך שיש מענה אינטנסיבי מקיף. [בדרך כלל זה אחרי אשפוז במחלקות האחרות, וחייבים עדיין תמיכה אינטנסיבית]. אגב, פה בירושלים למשל יש 'מעון ירושלים' זה אותו סדר יום כנ"ל רק לא בבית חולים. יתכן שיש כך גם בשאר מקומות. [אולי ענת יודעת]. בהצלחה

האם כיום ניתן להרוויח בעבודה נתמכת עד לגובה שכר מינימום רגילף מבלי שיזמנו אותי לוועדה חוזרת בביטוח לאומי? אני בת 23, עם קצבה מלאה יציבה, נאמר לי על ידי עובדת ההשמה שאני יכולה להרוויח יותר מ1700 שקל בחודש ללא זימון לוועדה, האם זה כך? האם הכוונה בזה שהקצבת נכות הופכת לקצבת עידוד כאשר עוברים את ה-1700? תודה.

מישהי1 שלום רב וברוכה הבאה לפורום, יש אפשרות היום להשתכר עד רמה של שכר מינימום רגיל בכפוף לחוק לרון. הקיצבה במשך הזמן יורדת באחוזים עפ"י גובה השכר. ההסבר כאן: http://www.btl.gov.il/About/newspapers/Pages/laronYotsa.aspx בהצלחה ענת

בחודשים האחרונים מגיע באופן קבוע לעבודה -- באולם אירועים במקןם מגוריי בשעות שאני נמצא ב"עבודה" מתפקד ומנסה להוציא מעצמי את כל מה שאני יכול וצורך המון הפסקות קטנות בין לבין אני יודע שהמעסיק שלי באולם מעלים לי וממני עין וע"כ אני מאוד אסיר תודה . הלפונקס שאותו התחלתי ליטול מראה את אותותיו בעייפות והכבידות ממנה אני סובל אך מתמודד בהצלחה גדולה . תודה

אייל על השיתוף. [תגובת אייל היא לבקשתי על הודעתו לפני שבוע].

שלום, שמי שרון, בת 18 מהמרכז במשך השנתיים האחרונות עברתי שני התקפים פסיכוטיים שאולי מצביעים על סכיזופרניה . כרגע אני מאושפזת בבית חולים לבריאות הנפש אחרי טיפול תרופתי מצבי התאזן. בתקופה הזו עברתי כבר ועדת סל שיקום ואני כרגע מחפשת מקום קליטה שיעזור לי להמשיך לתפקד ולהיערך לחיים עצמאיים תוך כדי יחס וטיפול בהתאם למה שעברתי ורציתי לדעת האם מישהו יכול מניסיונו להמליץ לי על מקום מתאים שיעזור לי , אשמח לקבל כל מיני סוגים של מקומות כמו - הוסטלים, מקומות שיקום, תוכניות יחודיות (שירות לאומי) וכו' ... והדבר החשוב שרציתי לדעת הוא האם קיים פורום של חולי סכיזופרניה שניתן לקבל בו תמיכה וייעוץ ולראות איך אותם אנשים השתקמו והיכן הם עברו את השיקום.

היי, באתר הזה יש פורום מיועד לסכיזופרניה, שאותו אומנם מנהל רופא, אבל יש בו גם תמיכה ערה של מתמודדים אחרים. (אני לא אוהבת את המונח חולה במחלה, אלא את המונח מתמודד עם מחלה). את יכולה להיעזר שם. עדי

[זה כאן, ולא ידעתי למה אדי לא המליצה לך בעצם עלינו??]. אמליץ לך כך: אתר לשמ"ה מאמרים מעצימים נפלאים על משבר והחלמה מאת אפרת רייטר [וגם אני כתבתי שם מאמר שנקרא 'סכיזופרניה' תסמינים שליליים- מול הגישה המעצימה] אמליץ גם על האתר 'סיפורי נפש' סיפורים של התמודדות. שם תקראי גם על צביאל רופא וכדאי לשמוע את סיפורו בבלוג שלו. אנחנו כאן בכל עת תוכלי לשתף אותנו ולקבל תמיכה. ארשום כמה טיפים: א. התהליך לוקח זמן! זו אבן ועוד אבן, צריך הרבה סבלנות! ב. כל עוד את מבקשת להשתקם ופועלת בענין, אז גם אם לא נראה לך תוצאות, וגם אם תוקף היאוש, אל דאגה, את בדרך הנכונה! ג. גם אחרי תקופה טובה של עבודה וכדו' יש ימים של דכדוך. ועוד דבר, תוציאי מראשך את המילה 'אני סכיזופרנית' זה כל כך לא נכון. יש כל מיני דברים שגורמים למצב פסיכוטי, אבל זהו מצב חולף, בפרט כיום עם הטיפול התרופתי [עם התמדה בו!] וזה קורה במשפחות הכי טובות... יש היום היצע מכובד, פעילויות בשעות הפנאי, ומסגרות וקשרים חברתיים, אך בהחלט הקושי הוא מבפנים, לא תמיד יש חשק, אבל לזכור- תקוה!!

אני גם סובל מחרגות ומחשבות על העבר אולי זה קשור לעובדה שהייתי בעבר חוויתי דברים לא פשוטים

היי החלטתי ללמוד לתואר שני לחוג בריאות נפש קהילתית באונבירסיטת חיפה. השאלה שלי האם כדאי ללמוד לתואר הזה???? באיזה תחומים אפשר לעבוד???? מה התפקיד שאעבוד בו??? האם אעבוד עם חולי נפש באופן פרטני או רק מכינה פעילויות ותוכניות לשיקום???? שהיחס הוא כמו מטפל ומטופל???? שאלה שנייה, האם אפשר להמשיך הלימודים ולהפוך את התואר לתואר טיפולי???? שיהיה לי קליניקה פרטית או אין אפשרות?? אם יש אפשרות מה אפשר ללמוד ואיפה?? תודה רבה

טאלוש בוקר טוב וברוך/ה הבא/ה לפורום, בקישור הבא תוכל/י למצוא תשובה לכל השאלות: http://hw2.haifa.ac.il/images/stories/files/menthal_health/faq.pdf (הקישור אינו לחיץ. יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) בהצלחה ענת

בס"ד לענת ולחברי הפורום שלום רב, אני בחור בן 18 המתגורר כרגע עם הורי. אנו נמצאים כרגע בתהליך קבלת סל שיקום. אני מתלבט בין הוסטל לבין דיור מוגן מתוגבר. אודה לך אם תוכלי להרחיב מעט על כל אחת מהמסגרות . תודה

בס"ד שלום, אני מאוד מבולבל לגבי סל שיקום וביטוח לאומי ואינני יודע מאיפה להתחיל. היכן לפנות לתעסוקה ולדיור? האם לפנות לכיוון של השלמת בגרויות? האם לפנות לשיקום מקצועי דרך ביטוח לאומי? וכו' אשמח לדעת היכן אוכל לקבל ליווי ועזרה בדברים הללו.

למעשה כשתלך או להוסטל או לדיור מתוגבר שם תקבל ליווי ותמיכה, ואז תחשבו יחד אם הכיוון שלך הוא לעבודה או ללימודים או אפילו משהו באמצע כמו מה שנקרא מועדון תעסוקתי. יתכן גם שבשלב ראשון אינך רוצה עדיין לעבוד ויותר קל לך ללמוד, אך יתכן שחשוב לי יותר עבודה אולי בשביל המשכורת. בהקשר להוסטל או דיור מתוגבר, וראשית כל כדאי לך לבקש מעו"ס שתסביר לך, בכל אופן, הוסטל זה אנשים ברמת תפקוד יותר נמוכה אבל דיור מתוגבר הוא יותר נוטה לעצמאות ואם אתה מרגיש חזק יותר אז מומלץ לך על דיור מתוגבר [אמנם גם שם יש כמובן תמיכה מלאה] אך שוב תחשוב ותתייעץ.

שמואל (שם בדוי) בוקר טוב וברוך הבא לפורום, אני מסכימה עם דבריו של י. בן יעקב ואני רוצה להוסיף קצת על דבריו. הוסטל היא מסגרת שבה גרים אנשים רבים יותר מאשר בדיור מוגן מתוגבר. בהוסטל בדרך-כלל יש צוות כל הזמן. בדיור מוגן מתוגבר נדרשת מידה גדולה יותר של עצמאות בתפקוד היומיומי. זו מסגרת שבה גרים בדר"כ 2-3 אנשים בדירה שכורה ברחבי העיר, המדריך/ה מגיע/ה למספר מסויים של שעות בשבוע (5.5 שעות לכל דייר X מספר הדיירים בדירה) וכמו כן יש פגישות שבועיות עם מתאם/ת טיפול. בנוסף, ביקשת לדעת על ההבדל בין ביטוח לאומי לבין סל שיקום. ביטוח לאומי מאפשר רק שיקום מקצועי בעוד שדרך סל השיקום ניתן לקבל שיקום בכל תחומי החיים (דיור, תעסוקה, פנאי וכו'). בנוסף, אני מסכימה עם י. בן יעקב שאתה לא צריך להחליט את כל ההחלטות בבת אחת. כאשר תיכנס למסגרת דיור עפ"י רצונך וכישוריך יהיו לך מפגשים עם מתאם/ת טיפול והוא/היא יוכלו לעזור לך לחשוב על מסגרת של תעסוקה/לימודים. חשוב לומר שאין צורך בכל פעם לעבור שוב ועדת סל שיקום. אחרי שעוברים פעם אחת ועדה כל שאר ההחלטות הם בתהליך בירוקרטי של מילוי טופס ושליחתו למשרדי סל השיקום. בכל מקרה שיהיה בהצלחה ענת

בס"ד לענת ול-י.בן יעקב שלום רב, זאת בדיוק הבעיה שאינני יודע מה לבקש בוועדת "סל שיקום" - הוסטל או דיור מוגן או אולי בכלל אני רוצה להישאר בבית. בשביל זה אני רוצה להתייעץ עם מישהו שמבין בכך ויכול לעזור לי בנושא. האם העו"ס במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש הם הכתובת או שאולי באגף הרווחה או בכלל בביטוח לאומי? למי אני פונה? בן יעקב הציע עובדת סוציאלית , אך איפה? תודה רבה,דרך צלחה וכל טוב, שמואל (שם בדוי)

שלום רב , אני נוטלת דפדלט ונתנו לי גם זיפרקסיה , הוא מאוד מעייף ומשמין ןלכן אני לוקחת אותו לסרוגין השאלה שלי האם בבדקת הדם של רמת הדפלט ניתן לראות שאני לא נוטלת את הזיפרקסה באופן קבוע? תודה.

שרה בוקר טוב, היות והפורום שלנו עוסק בנושאי שיקום אני מציעה להעלות את השאלה בפורום פסיכיאטריה שם תוכל רופאה פסיכיאטרית לענות על שאלתך ביתר דיוק. להלן הקישור: http://www.doctors.co.il/forum-2212 (הקישור אינו לחיץ. יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) יום טוב ענת

הגשתי בקשה לנכות במוסד לבטוח לאומי לצורך פניה לסל שיקום בעתיד. בינתיים אין קול ואין עונה מהם אפילו שהתייצבתי לועדה עם הפסיכיאטר. אני יושב ומטפס על הקירות בבית.מישהו יודע כמה זמן עד שמקבלים מהם תשובה?

טוב, אז אשתף אותך מנסיוני, זה לוקח בערך חודש וחצי, ואני ממש מבין אותך שזה מתח אדיר.. כמו שכתבת מטפס על הקירות. אני מציע כדי להקל מן המתח, אמנם מצד אחד לדבר על כך, אני לא יודע אם אתה מקבל ליווי של עו"ס וכדומה, נשמח לתמוך בך כאן, בכל אופן צריך קצת להסיח דעת ולעשות דברים אחרים, זה בהחלט מתח שאם חושבים עליו הרבה הוא משגע. מנסיון!

שבועיים אחרי הוועדה קיבלנו תשובה הביתה. תתקשר למענה הקולי של בט"ל ותסקש לברר. בהצלחה

אני לדוג' אפילו שהייתי אז באשפוז אבל לקח חודש פלוס עד שקיבלתי תשובה. לגבי בירור טלפוני, אינני יודע כעת, אולי אם העו"ס שלך תעזור לך בזה והיא תוכל להשיג מענה בבירור ט"ל.

שלום רב, רציתי לדעת האם ישנם מסגרות לימוד מתאימות לאנשים עם מוגבלויות? נניח סכיזופרניה? והאם יש לימודי קולנוע\אמנות תודה

למישהי שלום רב וברוכה הבאה לפורום, יש מסגרות לימוד מתאימות לאנשים עם מוגבלויות דרך סל שיקום. אני לא חושבת שיש מסגרות כאלה ללימוד קולנוע/אומנות. יש שתי מסגרות שאני יכולה לספר לך עליהן: מסגרת אחת נמצאת בתל-אביב ונקראת "כנפיים". זהו מועדון תעסוקתי שמיועד לאומנים בכל התחומים. להלן הקישור: http://www.kenafayim.org.il/he.aspx?id=1 בנוסף, מי שזכאי לסל שיקום ולומד באוניברסיטה זכאי למסגרת שנקראת "השכלה אקדמית נתמכת". זאת מסגרת שמלווה את הסטודנט גם בנושאים הקשורים לאסטרטגיות למידה וגם בנושאים אחרים הקשורים ללימודיו. בהצלחה ענת

אם את מירושלים, הייתי מציע להתעניין על המכינה הקוגניטיבית' שאפשר לתרגל שם תקופה של למידה ויש גם אומנות, רח' שלום יהודה תלפיות. ויש שם גם מפעל מוגן של יצירות אומנות של המתמודדים.

היי אני פגועת נפש, יש לי 100% נכות. האם אני פטורה מלשלם ביטוח לאומי? התחלתי לאחרונה לעבוד במס' עבודות במקביל,ואני עכשיו בתהליך של תיאום מס, הסבירו לי שעלי לעשות זאת. ובמידה ואני פטורה מה אני צריכה לעשות כדי שיכירו בי כפטורה מביטוח לאומי? האם אני צריכה לדווח בטופס 101 בכל אחת מהעבודות שהנני מקבלת קיצבת נכות? יום מקסים

גל שלום וברוכה הבאה לפורום, אינני יודעת לומר לך אם את פטורה מתשלום ביטוח לאומי מתוך ההכנסות שלך. אני מציעה לברר זאת ישירות מול הביטוח הלאומי. אני כן יודעת לומר לך שאת אכן צריכה לדווח בטופס 101 בכל אחת מהעבודות שאת מקבלת גם קיצבת נכות. שיהיה בהצלחה ויום טוב ענת

שלום לבאי המקום .מזה כמה שנים אני עוסקת בתחום החונכות השיקומית אם באופן פרטי ואם במיסגרת חברת כח אדם. אוהבת מאוד את התחום ועובדת בו מתוך שמחה ואהבה לאנשים . לאחרונה ניגמרו לי שתי חונכויות בעקבות סיום ההסבדר עם מישרד הבריאות ואשמח לעבור לתחום הפרטי . יש לי נסיון ואהבה למקצוע יצירתיות וגמישות רבה ללכת על פי טבע המישתקם ורתונותיו האמיתיים .כל זאת כאמור כשנכון יהיה להימצא בקשר עם מישפחתו וגורמים טיפויים סביבו במידה ויהיה צורך . אשמח לתרום מכוחי ומידיעותי בתחום לטובת חונכות מסוג כזה . בברכה רינה

שכחתי לציין שאני גרה בחיפה.אשמח לתת שירות במקום זה או בקירבתו .

שלום לכולם, אני מצטרף מעתה לניהול הפורום, יחד עם ענת. אני מתמודד בעצמי עם מחלתי הנפשית, ואני בתהליך ההחלמה. כך שאני מקווה שאוכל להציע/לשתף/ לעזור מנסיוני. והמשפט העיקרי הוא: התקוה! מקווה מאד לעמוד לכם לעזר, ונחלים כולם יחד, אז בהצלחה!!!

שלום לך איש יקר . ברכות לרגל התפקיד החדש. שתהיה לך הצלחה ותעזור לאנשים . היה ברוך. אייל

ראשית תודה על ברכתך. ו.. אייל אני זוכר שהיית כותב כאן לפני שנה ואז היה לך מאד קשה אחר כך השתקמת ואתה דוגמא להצלחה! נשמח שתשתף אותנו בדברים טובים.

שלום רב, תוכלו בבקשה להנחות אותי בהליך מינוי אפוטרופוס עבור אדם שתמודד עם מגבלה נפשית. קראתי בדף בזכות שיש צורך בתצהיר מעו"ד ותשלום אגרה.האם ניתן לבצע פנייה לבית משפט ללא עזרה של עו"ד (בהנחה שהבן אדם מעוניין במינוי ויש מסמכים נדרשים מעו"ס והפסיכיאטר?

סיון שלום רב וברוך/ה הבא/ה לפורום, בדר"כ תהליך של מינוי אפוטרופוס נעשה ע"י עו"ס שהוא פקיד סעד לעניין חסרי ישע. אינני יודעת לומר האם יש אפשרות לפנות לבית המשפט ללא ליווי של עו"ס כזה או עו"ד. אני יכולה להציע לברר זאת בקליניקה המשפטית באוניברסיטת בר-אילן. להלן הקישור: http://www1.biu.ac.il/index.php?id=5572&pt=22&pid=5495&level=4&cPath=5572 בהצלחה ענת

כן ניתן לפנות באופן עצמאי. יש להוריד את הטפסים מאתר משרד המשפטים ולפעול לפי ההנחיות. לאחר מכן מגישים את הטפסים לבית משפט לעינייני משפחה באיזור המגורים משלמים אגרת בית משפט התהליך לוקח 6 חודשים בערך אם האדם שעליו את מגישה בקשה הוא קטין התהליך יותר פשוט. אם ברצונך לדבר בטלפון שלחי לי את הטלפון שלך לאיממיל [email protected] אני אתקשר אליך. אני ביצעתי את התהליך לבד.