פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

אני כבר סובל שנים, מחוסר אנרגיה לתפקד. אני מתכוין על עבודה או לימודים. אבל כל השאר היגיינה בישול קריאה וכו' הכל בסדר. אכן עברתי משבר דכאוני במשך כשנה בגיל 17, וזה מה שיצא ממנו. חצי בריא.? הרופא אומר שאני חולה. וקורא לזה סכיזופרניה סימפטומים שליליים - הוא טוען שהחשיבה שלי לקויה ובעיקר דמיונית כי "אני רוצה חיים קלים", ובעצם חליתי באובדן יוזמה ו"כח רצון". מפורש אומר שאין לי 'תסמינים חיוביים'. התרופות, הן האנטי פסיכוטי והן הנוגדי דכאון כמעט ולא עוזרות. כי אין לי דכאון אני ממזמן יוצא ופוגש חברים, אני קורא הרבה יושב שעות באינטרנט. אבל לא עובד, ולא לומד כלום. הייתי מאד רוצה לדעת מה הדבר הזה? מציק לי להבין את הסבר מה עובר עלי. תודות

שלום, יש לי נכות (נפשית) 100% ו50% אי כושר. מקבל קצבת בט"ל. ועובד בשכר של כ 300 ש"ח לחודש. אני בן 32 וקיבלתי את הנכות לצמיתות לפני שנתיים. אשמח שתענו לי: 1. כל כמה זמן ואיך בט"ל בודק אם השתנה מצבי הבריאותי-נפשי? 2. האם (וכל כמה זמן) בט"ל בודק בתיק שלי בקופ"ח האם ביקרתי אצל הפסיכאטר? האם קניתי את התרופות? 3. מבלי קשר לשאלות הנ"ל, אני גר ידיד ואיני משלם שכד. אני רוצה לקנות דירה ראשונה להשקעה ולהשכיר אותה. האם דמי השכירות עלולים לפגוע לי בקצבת הנכות? תודה רבה :-)

תודה

עזרה מישהוא? כתוב לי החלטת ועדת השיקום האזורית..ואז "לאחר דיון בתכנית השיקום שלך שהתקיים בועדה..." הוחלט לאשר לך את השירותים הבאים: חונכות 4.0 ש"ש- 4.0 ש"ש (אני מניחה שזה אומר שעות שבועיות) עד כאן הכל טוב ואז טיפול שיניים פרוטטי- 0.0 ש"ש מועדון חברתי למבוגרים- 0.0 ש"ש (זה בטח עמיתים) אז מה זה אומר שאישרו לי רק חונכות???????????.

שלום הייתי ברשימת המתנה ארוכה לתכנית "עמיתים" וסוף סוף עברתי עיר ועמיתים חזרו אלי. על מנת שאוכל להתחיל בפעילות שלי שם אמרו לי שאני צריכה להעביר את התיק שלי (זכאית לסל שיקום וזאת הדרישה שלהם) לעיר שאליה עברתי, שגם צריך שבמשרד הפנים אני יהיה תושבת העיר שאליה עברתי יש לכם מושג אם יש דרך מקוצרת בגלל שאני פגועת נפש שבה אפשר לעזור לי עם זה כמה שיותר מהר? ביטוח לאומי שלחו אותי למשרד הבריאות ומשרד הבריאות שלחו אותי לעו"ס של הדיור מוגן שבו אני הייתי, שאיתם הפסקתי פעילות כי עזבתי לעיר אחרת ועדין לא מצאתי דיור מוגן בעיר החדשה. תודה וחג סוכות שמח

אני עוברת כל שנה דירה בכלל שאני בדירות שכורות מה שזה אומר זה שאני צריכה כל שנה להחליף כתובת במשרד הפנים? ואת אומרת לי שלא נתקלת מעולם בבקשת טופס זכאות סל שיקום במחוז שבו את גרה אז מה אני אמורה לחשוב? כלומר מה אני אמורה לעשות עם זה? תודה לך

שלושה ימים !! לאחר הגעתי למפעל, קיבלתי את המינוי של ראש צוות. אני כרגע אחראית על 50 איש ולפעמים יותר. מעליי ישנו מדריך, אשר רוב הזמן נמצא גם במחלקה אחרת. בכל מחלקה ישנו מדריך וראש צוות קבועים. אצלי לא. לאחרונה, קרו אצלי שינויים במצבי הרוח בגלל בעיות אישיות. רופא שלא חזר בגלל מחלה, אין שיחות ,מחייבות יחד עם טיפול תרופתי. המפעל מתנהל בשערורייה גדולה, אך אדבר על עצמי לשם שינוי. יש לי הרגשה שהם רוצים להחזיר אותי לתפקיד משתקמת. לדעתי, יש מקום לשאול אותי מה הבעיות ולא לקבוע שאני חסרת סבלנות לאחרונה, כועסת הרבה, טענות של משתקמים. אני בעלת 17 שנות לימוד, גננת ומדריכה.התלוננתי במשרד הבריאות על כל הנעשה במפעל.שיפוצים במשך שלושה חודשים הסתיימו. אני מרגישה שאני בנסיגה חמורה, יש לי מחשבות אובדניות. אני חיה בגפי. בניי נשואים ולא גרים קרוב. אין לי משפחה, או הכנסה אחרת. אני אתאבד ואשאיר מכתב עם אצבע מאשימה למנהל. שמו יעקב פורטנוי. מפעל שווים ,ק.ביאליק. מה עושים?

תודה לך על המענה המהיר. הצעת לי לפנות למנהל. אך זו הבעייה, זה הוא אשר סיכם את הדברים ואת דברי האחרים לגבי נסיגה בתפקוד שלי. אני אנסה לשתף את העו"ס החדשה, רק עכשיו קיבלתי את המסגרת של דיור מוגן בביתי.

עקב מצבי ה.. לא כ"כ זוהר לצערי.. >> אני מחפש מסגרת תמיכתית עם המון הכלה ועזרה לקראת השלב הבא. לאחרונה מאוד מאוד קשה לי רגשית.. מנטאלית .יש גם כאבים ברגליים עקב פציעה מסוימת . אשמח לקבל רשימת מקומות המיועדים לכך. תודה

נמצא במסגרת דיור טובה מאוד . עקב קושי לקום בבוקר עקב לקיחת תרופות (לפונקס).. וכן חוסר חשק ועניין בעבודה בה הייתי עד לתחילת החגים .. מתקשה מאוד להתחייב ולעבוד למרות הרצון הטוב וייש כזה הרבה . אני צריך מסגרת לשעות הבוקר שלי . אך לא יודע היכן למצוא כזו . תודה

שלום, לפני שנתיים אבא שלי עבר תאונת עבודה קשה ומאז מצבו מידרדר. במהלך השנה הוא התאשפז בלוינשטיין במסגרת שיקום אורטופדי ומשם עבר לשיקום יום במקום אחר. לאחרונה המקום השני הודיע לנו שהוא אינו מתאים לשיקום פיזי כיוון שהוא אינו פנוי נפשית ואיבחנו אצלו הפרעת דחק פוסט-טראומטית, שקיבלה מישנה תוקף בחוות דעת פסיכיאטרית במכון ידוע. עכשיו, בהנחייתם של המטפלים במכון, אנחנו מחפשים לו שיקום נפשי במסגרת אישפוז יום ואנו לא יודעים לאן לפנות. קיבלנו המלצה חמה על מרכז לבריאות הנפש ברמת חן ואנחנו לא יודעים איך להגיע אלייהם. אילו עוד מרכזים מומלצים? האם יש מרכזים ספציפים שמכבי עובדת איתם? מה הם? האם משהו יודע איך מקבלים ממכבי הפניה למרכז לבריאות הנפש ברעות? כל עזרה תתקבל בברכה.

סליחה לא ברעות - ברמת חן.

שלום אני פגועת נפש שסיימה לפני כמה חודשים מכינת פל"א (מכינה לפגועי נפש) כמו כן המשיך ליווי של הצוות. הוחלט לסגור את קבוצת ההמשך כנראה עקב מס' קטן מדיי של תלמידים שהחליטו להמשיך להגיע לקבוצה מאז סיום המכינה. עכשיו אחרי שניגמר הליווי והליווי האישי, באיזו מסגרת עליי להיות שייכת כדי שהמדינה כן תממן לי בסוף את הלימודים הגבוהים בעתיד? ומה קורה אם עברתי לעיר אחרת? למי אני צריכה לפנות? ביטוח לאומי? משרד הבריאות? גוף אחר? שנה טובה איימי

הי איימי . ראשית מאחל לך שתמצאי את עצמך כפי שאומרים .. בנוסף .. אשמח מאוד לשמוע ממך על הקבוצה בה השתתפת אוליי זה יכול לעזור לי במצבי כיום . אשמח להשתמע איתך . תודה

היי אייל תשאיר פרטים שמותר להשאיר פה לפי חוקי הפורום ואשמח לדבר איתך שנה טובה

הי איימי . מחכה שתשלחי לי את הפרטים. תודה

עקב תחלופה של צוות אליו הייתי רגיל בחצי השנה האחרונה ונכנס לתפקיד עובד שלדעתי אינו מקצועי בכלל לא מתחבר לעו"ס שנכנס אלינו לדירה . נורא קשה לי עם זה . חש שלא יכול לתרום לי עובדה שאני תקוע מזה מספר חודשים . הוא לא מקצועי לדעתי.. ולא מכיל אותי כפי שהייתי רגיל. לא יודע מה לעשות אך אני בבעיה כי אמרתי זה או אני או הוא . קשה לי מאוד בגלל שאיני שופך את ליבי אליו מזה מזמן ואין לי כ" כ עם מי לדבר . מה עליי לעשות .? ? ? ארצה פתרונות כי אני מאוד חש בבעיה . תודה

ראשית . תודה על תגובתך. מזה מספר ימים איני מגיע לעבודה שכ"כ קשה לי לתפקד. גם בגלל התרופות וגם הרגשה כבידה במיוחד . נמאס כבר מההרגשה הזו . קשה לי מאוד לתפקד בגלל כאבי רגליים בעיקבות פלטפוס קשה מאוד . רוצה מסגרת פחות דורשת אך לא יודע איפה למצוא אותה.. >>> אבל ומאידך לא יהה לי משכורת . אשמח לקבל הצעות מה אעשה . תודה

היי, רציתי לדעת כמה זמן לוקח להכין סל שיקום לקהילה תומכת?

מתמודדים ומתמודדות רבים אינם רוצים לשתף. מה חלקכם חושבים בנוגע לשירותי שיקום האם הם עזרו לכם למצוא עבודה יציבה בשוק החופשי להרוויח? לא במפגעל מוגן האם אתם תלויםם בהורים במימון?האם אתם מצליחים לגור בשכירות ללא עזרה כלכלית מההורים? האם האקדמאיים עם לקות נפשית מצליחים למצוא עבודה בתחום שלהם? למשל אחות מהנדס עו"ד מנהל אדריכל רופא מרצה ועוד. ולא רק עבודות כלליות של מיון אריזה שרות לקוחות נקיון טיפול בקשישים פקידות. האם יש פגועי נפש שמצליחים לעבוד יותר מחמש שעות ביום לעבוד 8 שעות ביום? כאשר מדובר בעבודה שהיא לא מהבית. הורות האם אתם רוצים להיות הורים? ואם אינכם רוצים לגדל ילדים איך בני הזוג והמשפחות מגיבות לכך? מה הקשיים בהם נתקלתם בבירוקרטייה? כמה זמן לקח לכם לקבל נכות לצמיתות? והאם יש כאלו שקיבלו נכות זמנית ואז הפסיקו לקבל ולא ראו צורך להמשיך לקבל כי הפסיקו להיות מובטלים כרוניים? מי שיש לקות נפשית קלה מאד אבל עדיין זקוק לשיקום איך הוא מסתדר עם הקשיים מול הממסד עם עבודה מסתיר את הלקות לא מסתיר. ומה כותבים בטופס 101. האם למישהו יש סיפורים על אפלייה בגלל מוגבלותו גם אם גילה או לא גילה על המגבלות שלו למעסיק? איך מסתדרים אם לא עובדים בקצבה כה זעומה בלי להיות נטל על ההורים? האם אתם מתכוונים עד גיל 35 40 50 לגור עם ההורים? האם רובכם גדלו במשפחות הרוסות ועניות? עד כה נתקלתי בהמון מובטלים אנשים שעובדים בעבודות חלקיות ומאד פשוטות ללא עתיד וולא קידום כולל אנשים עם תעודות ותארים. עד כה נתקלתי באנשים שתלויים בהורים שלהם ולא מצליחים להחזיק דירה שכורה לבד ותלויים בהורים מאד. עד כה נתקלתי באנשים שהם חסרי בית או התדרדרו לפשע וזנות כתוצאה מלקות נפשית ובלי עזרה מגורמים טיפוליים. עד כה נתקלתי בכאלו שנתקלים בבעיות מול ביטוח לאומי משרד הבריאות אין עוסיות זמינות. עד כה נתקלתי בכאלו ששרויים בבדידות חברתית ועוני. שמחכים מעל שנה כדיי לקבל חוג בעיתים. שלא מצליחים לקבל לימודים ומימון כבעלי מגבלות שזה מאד קשה לקבל זאת. עד כה נתקלתי בהמון מרמור עצב כעס תסכול. עד כה שמעתי כמה אנשים שונאים ללכת למפעל מוגן שאפילו את הנסיעות לא מכסים להם. האם אתם מרוצים מהחונכות מדריכות בשיקום? האם השגתם מהר את עיתים והחוגים שלהם? מישהו יכול לספר לי על הצלחות על נכה נפש שהצליח למצוא עבודה שבה הוא חש שטוב לו סיפוק עניין ויש לו אפשרות להתקדם וגם להמשיך לקבל קצבת נכות לצמיתות שנהנה משירותי שיקום שבאמת עוזרים לו שהתעסוקה הנתמכת עזרו לו מאד במציאת תעסוקה ובליווי בהמשך ולאחר שנים של קשיים בתעסוקה הוא נמצא במקום מאד טוב עבודה יציבה שטוב לו בה שהוא חש סיפוק וגם מקבל את עזרה ריגשית שיקומית לכל אורך הדרך. נשמח לשמוע סיפורים כי החשיפה הזו יכולה לעזור לשפר ולהקל על שירותי השיקום.

אני מטופלת כרגע בבת דודה שלי , שנזרקה מבאר יעקב , מנהל המחלקה אמר לה שהיא "שרופה" בסל שיקום , שרופה בהוסטלים ובדיור מוגן. היא כמעט היתה הומלסית, בדיכאון , חרדות ויש לה פרנויות. היא גרה אצלי ושום גורם ממשלתי לא בתמונה. זה לא חכמה לסייע למי שיוזם , שמתפקד ואומר אמן.. וגם זה לא התפקיד שלי להתרוצץ איתה להזין להלין ולהכיל אותה ואין רווחה או שום גורם בתמונה. היא בעוני מחריד , לא משיגה שום עבודה ובזמנו היא אומרת שהציעו לה רק עבודה אחת.

תכתבי מכתבים לחברי כנסת למבקר המדינה לראש העיר לעיתנות לתקשורות לכל מי שרק אפשר כי אחרת לא תעמדי בנטל הזה ואז מה יקרה לה. תבקשו מכתבים מפסיכאטרים מהקו"פח תספרו את הסיפור העוול שנעשה אל תשתקו להם. את יכולה גם לנסות לאשפז אותה במקום אחר שם יעזרו לה בהכל. זה לא פשוט להתלונן עם עו"ד על מה שנעשה אבל אפשרי יש סיוע משפטי לכאלו שאין להם אפשרות לממן. אף אחד לא יכול לאיים בצורה הזו שהיא מחוקה. עיזרי לה בהתנהלות מול המערכות כי אחרת היא עלולה להגיע לרחוב וזה מצב הכי גרוע.

שלום, אנחנו שתי תלמידות בכיתה יא ועושות פרויקט לגבי האפליה של חולי נפש במקומות תעסוקה בכדי להעלות את מודעות הציבור, ואם השאיפה לא גבוהה מדי לנסות למצוא פתרון. רצינו אם אפשר למצוא דרך לשוחח איתך או לראיין אותך לגבי המקרה האישי שאת מספרת כאן.

איך ולמי פונים לסל שיקום בביטוח לאומי שלחו אותי למשרד הבריאות, במשרד הבריאות הבירוקרטיה משגעת אותי הבן שלי כבר קרוב לשלושה חודשים בבית, מוכר כנכה מקבל קצבה חודשית מחפש לו תעסוקה וחברה תומכת

אני מוכרת על ידי ביטוח לאומי מזה כחמש עשרה שנה כנפגעת נפש-בי פולר.קיבלתי עד כה נכות רפואית לצמיתות.אני מוזמנת שבוע הבא לבדיקת פסיכיאטר.האם יכולים להוריד לי אחוזי נכות?

ביטוח לאומי נותן לי ללמוד לאחר מספר איבחונים מכינה במכללה ואח"כ יוחלט איזה לימודים אולי ,אפילו ,גבוהים השאלה היא האם יורידו לי את אחוזי הנכות או שיקחו לי את הקיצבה?אני גרושה ומקבלת נכות נפשית מלאה כדי שיתנו לי ללמוד אמרתי להם שעכשיו אני מרגישה יותר טוב,כבר אישרו לי המכינה ואינני יודעת מה אעשה כי חשובה לי עכשיו יותר הקיצבה ואולי עשיתי טעות,האם יאבחנו אותי מחדש או יקחו לי הקיצבה? קשה לי גם ככה לעבוד,תודה ,לתשובתכם מחכה,רינה

שלום, ברצוני לדעת מתי ממנים אפוטרופס למתמודד עם מחלה נפשית. האם מדובר על כל מצב או רק במקרים בהם האדם אינו מסוגל לנהל את ענייניו? האם האפוטרופסות רלוונטית לעל תחומי החיים או רק לעניינים כספיים?אשמח לקבל מידע הכוונה לגבי הנושא. רויטל

למנהלות הפורום שלום רב אני בת 26 , מזה כ8 שנים אני מקבלת קיצבת נכות רצוי לציין שרק בעבודה אחת שהיא גם היחידה היציבה(שנה וחודשיים), כל השאר מזדמנות, רק בה הצהרתי שאני מקבלת נכות והאמת שהמעסיקים לא חיטטו ושאלו אותי למה. התקבלתי לעבודה חדשה בחברה גדולה, חברת אשראי החתימו אותנו היום על חוזה גם הייתי צריכה למלא טופס 101, שבו לא הצהרתי על הכנסה נוספת - קיצבה וגם לא בסעיף של תיאום מס שאני מבקשת פטור בגלל שאני מקבלת קיצבה לצורך הדוגמא. וגם נתנו לנו טופס אחר שלהם שכתוב : "לא נקבע לי על ידי המוסד לביטוח לאומי או גורם כלשהוא אחר שיעור נכות של 35% או יותר ולא הוגשה מטעמי בקשה אשר הדיון בה טרם הסתיים לקביעת דרגת נכות כאמור." ברצוי לציין שיש לי מעל 35% וכמובן שעשיתי על הטופס וי.... כי אני לא רוצה שיידעו שיש לי אני צריכה להתייעץ עם מישהו כתוב שאני חייבת למסור פרטים מלאים כי אם לא זה עבירת מס הכנסה (תיאום מס וכו') מה אני צריכה לעשות? אני חוששת שייכנסו לי לחיים וייבדקו לעומק למה יש לי נכות וכו וכו וכו........ מצד שני אני לא יודעת אם אני צריכה להסתיר את העניין של הקיצבה, מצד שלישי אני לא רוצה שביטוח לאומי ינוכה לי כסף מסויים מהשכר בגלל שלא דיווחתי. בברכה דנה

הקצבה שאת מקבלת היא לכול החיים הקצבה מביטוח לאומי לא משפיע לתיאום מס בכלל אם תדווחי או לא בעבודה לא משנה כלל רצוי לציין בטופס 101 וי. את יכולה לעבוד ולקבל 4000-3000 שקלים בעבודה ולא יפגעו לך בקיצבה בביטוח לאומי זה לפי חוק לרון החדש , יש באתר ביטוח לאומי מחשבון חישוב גובה קצבה ,תעזרי בו.

האם מישהו מכיר הכשרות מקצועיות באזור חיפה, בתחום הגרפיקה או המחשבים?

היי יש לי שאלה לגבי סיוע בשכר דירה: אני מקבלת קצבת נכות של שישים אחוז ויש לי דרגת אי כושר השתכרות של ארבעים אחוז. נאמר לי שמגיע לי דיור מוגן במסגרת סל שיקום וסיוע בשכר דירה של כ-700 שקל בחודש. אבל כשהתקשרתי לחברת עמידר אמרו לי שמגיע רק למי שיש לו 75 אחוז אי כושר השתכרות ומעלה. האם מגיע לי סיוע או לא? תודה

ממליצה לך להיעזר בעמותת אנוש. יש להם פרויקט ששמו אופ"ק ונותנים בו מענה לשאלות מהסוג ללא תשלום.

אני בבעיה . מזה כהרבה זמן לאחרונה חש לא טוב יש החמרה באוסידי הכ"כ קשה שייש לי.. >> איני מוצא מזור למרות כל ההשתדלות אותה אני עושה למען עצמי . אני שואל מה האם כל החיים אסבול כך ? ? לא בא בחשבון . תודה

אכן מטופל אצל רופא אך לא מספיק מרוצה . סובל מאוד מדכאון שאני טוען שהוא עמיד במצבי כי אין שיפור במצב לאחרונה . איני יודע מה להחליט .. נורא סובל . לא נמצא בטיפול שיחתי גם כי אין לי תקציב . אני בבעיה . אבקש עזרה . תודה

סיימתי ביוני השנה את הקורס. אני משמשת ראש צוות, מזה 4 שנים במפעל מוגן באזור מגוריי. שילמתי בעצמי עבור הקורס, קיבלתי מילגה חלקית. ציפיתי לקבל תפקיד של מדריכה עם יחסי עובד מעביד כמו בשוק החופשי. מסתבר שהמנהל לא רוצה בכך. האם חובה או לא חובה עליו לתת תנאים טובים יותר?

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

היי אני נתנאל אברהמי בן 22 נולדתי למשפחה מסורתית עם הרבה מריבות כולל מכות מההורים ומכות בין ההורים אנחנו 6 ילדים 4 בנים ו2 בנות כולם קטנים ממני בגיל 12 עברתי לפנימיה אנסו אותי ולא הייתה לי תמיכה מההורים נפגשתי עם פסיכולוג שעזר לי אבל לא לגמרי עברתי צריבה בלב בגיל 16 לפני שאבא שלי נפטר בגיל 49 לפני 5 שנים אחים שלי עברו לגור עם דודה שלי רק מי שעבר את גיל 18 נשאר בבית שזה אומר אני ואחי שכרגע בורח מהצבא אני בא ממשפחה קשה מאלימות, חוסר חום ואהבה מינימלית, לאחרונה אני מרגיש צורך להתקרב לה' אז הלכתי לכמה ישיבות ולא הצלחתי להשאר שם יותר מ6 חודש אני חושב שאני רוצה שוב לנסות לעבור לאיזה ישיבה ולנסות להתמודד אני לא בטוח במיניות שלי בעקבות האונס, יש לי כל כך הרבה חלומות ואני בטוח מרוב מה שעברתי שלא אצליח להגשים אפילו חלום 1 היום בדורינו המצב ממש קשה אין תמיכה בשום דבר כל אחד חושב רק על עצמו אני מרגיש ממש חסר אונים ואין לי כוחות בנפש לקום ולהתחיל חיים חדשים.. נכנסתי לדכאון קשה כמה שנה וחצי אני מיואש מהחיים בצורה קשה מאוד אני לא רוצה להתאבד למרות שאני מרגיש שהחיים שלי מתים גם ככה.. אין לי כסף לכלום כל מה שיש לי זה רק בגדים שבני דודים שלי נתנו לי ואוכל שאמא שלי מכינה ככה אני חי מיום ליום כמו מת ככה אני מרגיש אני רוצה להתייעץ עם יועץ איך אפשר לקום מהמקום שאני נמצא בו בשלבים קטנים וטובים כמו תינוק שנולד ולא יודע ללכת ככה אני מרגיש בעולם אנא ממכם תעזרו לי לחיות תעזרו לי לצאת מהבוץ שאני נמצא בו ולהתחיל חיים חדשים לשכוח את העבר המר ולראות עתיד זוהר שאני ממש לא יכול לראות כרגע עתיד כזה מרוב כאב צער ויאוש אשמח אם תעזרו לי כמה שיותר מהר

אזהרת עמותה – "יוזמה" לפני שאפרוס את בקשתי אודה למשרד הבריאות על הנכונות והעזרה המוגשת לקהילת נפגעי הנפש באמצעות מנגנון סל השיקום, נעזרתי בו רבות בתהליך השיקום הארוך שעברתי. לצערי , מנגנון זה מנוצל לרעה ע"י העמותות שמספקות את השרות ואחת מהן היא עמותת "יוזמה". עמותת יוזמה מטרתה לספק ליווי וייעוץ למשתקמים בבריאות הנפש בהקמת עסק עצמאי ולכן כאשר הייתי מוכן נפשית להקמת עסק שכזה פניתי אליהם. היו לי ספקות רבים לגבי היכולות של העמותה בענייני שכן מדובר על הקמת חברת היי טק ולא עסק קטן שאליהם הם מורגלים. אך זה היה החלום שלי כאיש הייטק לשעבר ואמצעים לשכירת יועץ עסקי פרטי לא היו ברשותי. כבר תחילתה של ההתקשרות נפתחה ברגל שמאל כאשר מנהלת העמותה לא הגיעה לפגישה שקבענו וגם לא טרחה ליידע אותי על ביטולה ובכך מצאתי עצמי מבזבז שעות בהמתנה וחווה תסכול והאכזבה מאי הופעתה. החלטתי לוותר על השרות מכיוון שהגעתי למסקנה שאיני רוצה ללמוד הרגלים שכאלה. כעבור מספר חודשים גבר בי הרצון להקים את החברה ושוב פניתי לעמותה לקבלת ליווי ואכן התחדשה ההתקשרות לאחר שהגיע האישור מסל שיקום. במשך השנה שקיבלתי ליווי היו כמה מקרים שבהם היה צורך בייעוץ מידי אך לא היה ניתן ליצור קשר עם היועצת. במקרה אחד לא נערך חוזה ביני לבין לקוח ובעת התשלום הפסדתי אלפי שקלים ובמקרה שני משקיע שהיה מעוניין להשקיע בעסק 200 אלף שקל התחרט עקב חוסר תגובה ממני במשך כמה ימים.(שוב היועצת לא הגיבה לפניות שלי). היועצת ניצלה כל הזדמנות שהייתה לה בכדי לבטל פגישות שאמורות היו להיות שבועיות ואת התקציב האשל שקיבלה עבורי לקחה לעצמה. בנוסף, אותה יועצת מטעם העמותה טרחה לציין באוזני כמה פעמים שאני מקבל את הייעוץ בחינם ועל כן איני זכאי לשרות המקובל בתחום. לצערי חוויתי מעמותה זו זלזול וחוסר רצינות המאפיינים כאלה שעדיין חיים בסטיגמה שקהילת נפגעי הנפש היא קהילה נחותה שניתן לרמוס את זכויותיה ולכן יש צורך לבדוק את התקינות התנהלותה.

מאכזב....

הפסדתי אלפי שקלים...זה יותר מתסכל מאשר מאכזב

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה .

הי דודו מזדהה איתך אך, אך קטונתי..

שלום רב, האם קיימים הוסטלים פרטיים לאנשים מעל גיל 45, ללא זכאות לסל שיקום? (טרם קבלת זכאות ) תודה רבה

שלום.מעל לשנתיים אני עובדת במסגרות שיקומיות.כעת אני המצב של יציאה לשוק החופשי.אך זה מלווה בקשיים.והעובדת השמה שלי לא עושה כלום.אני מודעת לזה שגם אני צריכה לחפש.ואני אכן עושה זאת.כל יום שולחת קורות חיים.וכבר הייתי בכל אתר אפשרי.החלום שלי הוא לעבוד עם אנשים עם מוגבלויות .מדריכה בהוסטל וכן.הבעיה היא שאין לי ניסיון בתחום.והבעיה העיקרית היא שיש לי בעיה ביחסי אנוש.וקשיים בתקשורת בין אישיתוחוסר ביטחון עצמי. מה אפשר לעשות?

הם דורשים ניסיון בעבודות כאלה בקורס . חוץ מזה שאין לי אפשרויות כלכליות. האם זה שיש לי בעיה עם אנשים תקשורתית וחוסר ביטחון ישפיע על זה שלא ירצו לתת לי עבודות מהסוג מדריכה.משלבת.חונכת?

ביישנים וקשה לכם למצוא בן/ת זוג. מחפשים אהבה בכל מקום, אינטרנט, מועדונים, פאבים, צריך שנים לטנגו ואין עם מי לרקוד וזה לא הולך יש אנשים כמוכם שמחפשים אותו דבר. ננסה למצוא איתכם ביחד. את האושר בחיים. קבוצת תמיכה והכרויות לנפגעי נפש. לאמנים, יוצרים וכל מי שמתעניין. למצוא את מה שחומק מן הלב. בגילאי 30-55 בהנחיית מלכה ספקטור. מנחת קבוצות מוסמכת. ללא תשלום. וכמובן כיבוד. אחת לשבועיים אחרי הצהרים.. בדירה של סופר תל אביבי שישמח לתת בהתנדבות למי שרוצה שיעורים פרטיים בכתיבה.. לפרטים, מלכה 052-4402555 אבנר 077-9164858

יופי לי.. זה רעיון שיכול להיות לי מצוין ולספק את הצרכים הכ"כ מורכבים שלי . רק מקווה שהפגישות הם יותר בערב כך שאגיע לאחר שעות העבודה . עכ"פ תודה רבה ובהצלחה לנו . לילה טוב

אנא צרו עמי קשר, 077-9164858

נקבעו לי בוועדה 30 אחוזי נכות נפשית שלא מזכים אותי בקצבה. איזה זכויות יש לי עם ה-30 אחוזים האלו? אני מאוכזבת מזה מאד כי אני מרגישה שגם אני לא מקבלת כסף וגם יש לי את הכתם הזה של ה-30 אחוז וזה עושה אותי יותר מדוכאת שפניתי אליהם מהתחלה מה גם שלא ממש הייתי שלמה עם המהלך הזה ובגלל זה בוועדה לא הייתי מספיק משכנעת שאני אכן זקוקה לקצבה. האם ה-30 אחוזים האלו יוכלו להועיל לי באיזה שהוא אופן? האם אוכל לבטל את זה לגמרי כי זה סתם מאכזב אותי להיות עם אחוזי נכות שזה מן כתם כזה בלי לקבל מהם כסף?

שמעתי שיש וועדת ערר תגישי בקשה!

כמי שנזקק לסיוע בתחומי הדיור והתעסוקה בתחום בריה"נ, נתקלתי לא אחת ביחס שאין לי את המילה הנכונה הקולעת להגדיר את היחס הזה. אני יכול להעיד על עצמי שאף שאני נזקק לתמיכה ולשירותים שונים הקשורים לבריה"נ, אני מרגיש כאדם "רגיל" לכל דבר ועניין, תחומי העניין שלי הפ רגילים לחלוטין ואינם מצומצמים ומודרים, ההתנהלות שלי בחברה היא רגילה לחלוטין, אדם שאינו יודע שאני נזקק לשירותי בריה"נ, לא יוכל לנחש זאת גם אם אשהה בנוכחותו יום או חודש או גם שנה. לפיכך זה מקומם אותי מאוד כאשר אני נתקל עם עובדי השירותים השונים הקשורים לבריה"נ, באותו יחס שאולי המילה הנכונה לכנותו היא "יחס מבזה", יחס כמו לילד, או למפגר או למטומטם. במקרים כאלה אני נוטה להגיב בחריפות ובתקיפות (לא בתוקפנות!) ומעמיד את נותן היחס על מקומו. למדתי גם להתאפק ולהבליג לפעמים מטעמים אינטרסנטיים נטו, מאחר והמימסד מגבה יחס כזה, ואינו מגבה תגובה אסרטיבית תקיפה, שבאה כתגובה לאותו יחס מבזה. אני אדם עם ראש פתוח, יזם בנשמה, לא פוחד מיוזמות והיו לי לא מעט יוזמות בתחומים שונים. אני פונה לאנשים המזדהים עם מה שאמרתי, שחוו יחס זה על בשרם וזה קומם אותם, ושהם גם בעלי אופי יזמתי ושאינם פוחדים וגם מסוגלים לדחוף דברים. אם יהיו 2-3 אנשים כאלה המוכנים לפעול במשותף, מאוד הייתי רוצה להקים ולדחוף יוזמות בתחום הדיור והתעסוקה. יש הרבה אנשים הנזקקים לתמיכה נפשית, שהם בעלי כישורים ברמה מאוד גבוהה. רק שלא תמיד יודעים להעריך את כישוריהם אותם אנשים שיקום שלא באו "מהשטח". אנשים כמונו, הבאים "מהשטח" מבינים את זה הכי טוב, ונהיה מסוגלים להקים מסגרות שיקומיות בתחומי הדיור והתעסוקה בצורה הכי טובה. כתבו לי כאן את תגובתכם, ואולי אפשר להוציא מזה משהו.

מזדהה איתך אך קטונתי מלהתמודד נגד הממסד!

אחי חולה סכיזופרניה בגיל 46.גר כיום לבדו,עצמאי יחסית כאשר הוא מאוזן בתרופות,כרגע מאושפז לאחר התקף פסיכוטי.אושר סל שיקום בעבר,מחייב חידוש.ברצוני למצא לו מסגרת תומכת קהילתית או הוסטל לחולים מתבגרים ברמת תפקוד סבירה.מה האופציות שלי? האם הכנסת חולה למסגרת טיפולית מחייבת בהכרח את הסכמתו?האם המערכת יכולה לחייב או לאכוף חולה להיכנס למסגרת טיפולית של דיור מוגן?

הגעתי להבנה שאני זקוק לרופא מומחה במצבים כשלי.. לכן אני מתעניין ברופא גדול בעל שם עולמי אותו אני רוצה אך הסכומים לפגישה 1 הם אסטרונומיים מדאיי .. >> לכן ארצה לדעת מאיפה ואיך אעשה כי מדובר כאן בחיי אדם . תודה

אני במצב של מחשבות רבות וטרדניות לרוב ולאין ספור קרי ocd מחשבתי קשה . כמו"כ חש מצב רוח ירוד מאוד . קושי לתפקד ולהניע את עצמי . נוטל תרופות רבות . כל תקופה לא ארוכה יש צורך בלשנות טיפול התרופתי . ברקע קיים סבל תמידי ונורא קשה . בקיצור . חיים מסובכים ומאוד מורכבים . אשמח להיעזר תודה

שלום אני בת 26 מקבלת מזה כ8 שנים קיצבת נכות (אשפוזים פסיכיאטריים וכו) לא זוכרת בדיוק כמה אחוזי נכות, לפחות 75%..... אני בעלת סל שיקום אם חשוב לציין בכל אופן הייתי מובטלת הרבה חודשים כי לא מצאתי עבודה ועכשיו לפחות מצאתי עבודות מזדמנות בשביל לשרוד הפסיכיאטרית הורידה לי מינון של הכדורים, א. האם זה יכול לפגוע לי בקיצבה כשתהיה לי וועדה רפואית אשר דנה בנושא קיצבה וכו וכו ? ב. במידה וכן וזה אחד מהשיקולים של ביטוח לאומי לפגוע בקיצבה, העניין שאני לא עובדת בעבודה יציבה וקבועה יכול לעזור לזה שלא ייפגעו לי בקיצבה? כל טוב.

אני בת 33 עם נסיון והשכלה (רשמית) של בת 20. אני גרועה עם אנשים ואני גרועה בראיונות. נקבעו לי 40% נכות נפשית מביטוח לאומי אבל הם לא מזכים אותי בשום סוג של עזרה. אני אחרי הליך גירושים אכזרי ונורא וארוך שממנו אני עדיין מתאוששת. אין לי כסף ואין לי איפה לגור. אני נמצאת כבר יותר משנתיים בבית של חבר טוב לב שמת שאעזוב כבר אבל כיוון שבאמת אין לי לאן ללכת הוא בלית ברירה נותן לי להמשיך ולגור אצלו. אני לא מצליחה להתקבל לשום מקום וגם כשאני כבר כן מצליחה מפטרים אותי, אם לא תוך כמה ימים אז אחרי חודש. אני זכאית לשיקום מקצועי בעיקרון, אבל אני בזמנו הברזתי מהתהליך ונבוכה לנסות שוב. העו"ד שעזר לי עם הגירושים רוצה שאחזור לביטוח לאומי כי עכשיו שאני לא עקרת בית לכאורה אני עשויה להיות זכאית לאחוזי נכות נוספים אבל אין לי כוח וסבלנות להתמודד שוב עם הפסיכיאטרים האלה. אני אוכלת ואני ישנה ולכן אני לא בדיכאון ואם אני לא בדיכאון אני לא באמת נכה. זה שאני לא ממש מתפקדת, כמסתבר, זה לא סמפטומים מספקים. אני ממש לא יודעת מה לעשות.

אני מטופלת רק אצל פסיכיאטרית למטרת טיפול תרופתי, היא לא ממש מתעסקת באף פן אחר. אין לי כרגע אפשרות לטיפול ממש.

סיפורך נגע לליבי אני מכירה את המצב שלך הייתי במקום דומה אני יכולה לייעץ לך מהנסיון שלי.

האם זה נכון שאישה שמקבלת קצבת נכות כללית על רקע נפשי,והיא אינה נשואה,עשוייה לגלות שמשרד הרווחה לוקח את ילדה לאחר הלידה??

מאוד רוצה להתפתח מבחינת תעסוקה .. למשל ללמוד משהו אבל שיהיה לי קל.. עד כמה שניתן .. קשה לי יש לי ocd ואני מפחד שלא אזכור או כאלו . כמו שמפחד מהלימודים . אך יש רצון עז ללמוד ולהתפתח . אבקש ממי שיודע ולעזור לי בנושא זה של הלימודים ולהתפתח להמליץ לי על אפשרות וכיוון לבצע .. תודה וסופ"ש נעים וטוב פתח

אייל שלום, יש כל מיני אפשרויות סיוע בתחום הלימודים הן החל מליווי המסייע בבחירת תחום הלימודים ועד למימון מלא, יש גם את מכללת אפיק שמכינה ללימודים אקדמים ועוד, זה מאוד תלוי האם אתה זכאי לשירותי סל שיקום? האם אתה מוכר ע"י ביטוח לאומי וכד'. במידה והינך זכאי יש מידע מקיף באתר ממ"ן , במידה ואינך מוכר כלל ואינך זכאי לסל שיקום תמיד יש אפשרות לקבלת הייעוץ באופן פרטי. בכל מקרה שיהיה בהצלחה

אני אכן כן מוכר בב.לאומי ויש לי סל שיקום. העניין הוא שאני לא מחליט ועושה את המוטל עליי. קשה לי לבד למרות שאני מקבל שירות בדיור ובקהילה בכלל . חש כל הזמן שומר על ההישגים אליהם הגעתי בתחומים הנ"ל . ואשר כל הזמן מתמודד עם מצב זה או אחר ..קשה לי להתקדם וקשה לשמור על הקיים אגב..>> זה ההשפעה של הפרעת ה ocd הקשה ממנו אני סובל ההפרעה הזו תוקעת אותי במקום וחוסם ממני להתפתח ולךהתקדם . מה עליי לעשות בכדי לפרוץ החוצה אל העולם והאור . תודה

אני מקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי כבר 4 שנים על רקע נפשי אני כבר 4 שנים רוצה לקבל סל שיקום ויש לי את כל מה שצריך לקבל מבחינת אחוזי נכות . ואף אחד לא עוזר לי!!! במרפאת בריאות הנפש איפה שאני גרה מזלזלים במטופלים כי אין להם תקציב ביקשתי מהפסיכיאטרית מלפני שנתיים שאני רוצה עובדת סוציאלית או חונכת או כל עזרה והיא פשוט אמרה לי תפני לשיקום בביטוח לאומי ושם הם לא נתנו לי שום אופציות שרלוונטיות אליי מבחינת מה שאני צריכה שזה עובדת סוציאלית ולקבל את הסל שיקום וככה הם זורקים אותי לכלבים להתמודד לבד עם הכל.!!!! היום המצב שלי מחמיר ואין לי עזרה!!!!! הם פשוט מפקירים אנשים כי אין תקציב למרפאות העלובות של בריאות הנפש זה מתחיל בזה שהפסיכיאטרית נראית כמו אחת שצריכה עזרה בעצמה ונגמר בזה שהמזכירה לא קובעת תור כי היא לא מורשת ואני צריכה שבועיים לרדוף אחרי הפסיכיאטרית לתאם תור לפגישה כי יש פעמיים שהיא מנתקת את הטלפון. ואנשים שממש צריכים עזרה נשארים אבודים זה פשוט בושה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לילוש שלום, ברוב מפראות בריאות הנפש יש עו"ס שיכולה לעזור לך כמו כן בלשכת הרווחה יש עו"ס שעוזרו במילוי סלי שיקום. אפשר להתקשר ללשכת פסיכיאטר מחוזי שם יושב סל שיקום למזכירות ולשאול מי יכול לעזור לך. אם אף אחת מהאופציות לא הצליחה לך צרי איתי קשר במייל אנסה לראות אם אוכל לעזור. נהורה [email protected]

הי מיכל ונהורה אני מוכר כזכאי לסל שיקום, ברצוני לשאול: האם - יכול להתקבל להכשרה מקצועית דרך שירות התעסוקה?! ובמידה שכן איזה אישורים עלי להצטייד?! תודה רבה

אני מועסק בעבודה ניתמכת באמצעות אנוש.האם אני יכול להחליף את השירות שלהם בכל עת ? אם אני הולך לחוגים באנוש האם מעסר לספק שירות אחר של התעסוקה הנתמכת תפגע בהצטרפות לחוגים באנוש?

עושה רושם שהמנהלות בפורום לא ממהרות לענות ....

מילא אם היה איזשהו הסבר לקוראים לגבי עיכוב בתשובות עקב כך וכך. אבל גם המינימום הזה כנראה מיותר. כנראה כשמדובר בפורום שאמור לתת איזשהו מענה מקצועי ומוסמך ל"נפגעי נפש", היחס בסופו של דבר יהיה ירוד. עצוב, אבל ככה אנחנו נראים כחברה.

לאביחי שלום ברצוני למחות על הזלזול בעבודת הקודש של נהורה ומיכל, למיטב ידיעתי הם מתנדבות ללא תמורה ו ועונות בצורה יפה ברורה ומכילה לכל הפונים - הרבים באתר , ישר כוח לנהורה ומיכל:-)

שלום למיכל ונהורה בעבר כשהייתי בהוסטל שמעתי שיש פיתוח קול במתנ"ס כלשהוא בחים או בעלות ממש נמוכה אני לא זוכרת באיזה מתנס מדובר ולשאול את ההוסטל זה לא רלבנטי כל הצוות של התחלף ואני לא חושבת שיעזרו לי בזה לאן כדאי לי לפנות כדי לברר ת'דברים האלה? או שאפילו אתן יודעות להגיד לי באיזה מתנס מדובר? אני חיפאית. כל טוב!!!

אפשר לפנות לפרוייקט "עמיתים"- שעוזר בשילוב אנשים בעלי סל שיקום בחוגים הרגילים במרכזים הקהילתיים, עם מלגה מאוד משמעותית. אפשר להתקשר למרכז הקהילתי ולשאול אם יש להם את הפרוייקט, או לחפש ברשימת שירותי השיקום. אם תגידי באיזה איזור, אנסה למצוא לך את מספר הטלפון. בהצלחה! קרן, מנהלת הוסטל חולון

שלום - סליחה על העברית שלי. יש לי ידידה טובה שגרה ישראל (אני בארצות הברית). יש לה בעיה רצינת עם אלקוהול והיא יש לה גם הפרעת אישיות גבולית. המצב מאוד רציתי והיא סומכת רק עלי והיא מדברת על זה רק עתי. אני מפחד בשבילה. היא מדברת על התאבדות ואתמול היא ממש הפחידה אותי. יש מקומות שעוזרים אנשים שיש למם את הבעיות האלה? אני לא חושב שמקום רגיל לרק שיקום מאלקוהול יעזור לה. אהריך כל עצות. אני יודע שהיא פוחדת. עם יש לי מקום צפיפי אני חושב שאני אולי לשכנע אותה לקבל עזרה. תודה רבה.

המון אנשים מדברים על התאבדות. אבל אתה צודק, צריך לקחת את זה ברצינות. יש מי שעוזר, ואם יש מישהו בסביבה שלה, מישהו יעזור לה. כמה אתה יכול לעזור? אתה במדינה אחרת. אולי יש לך מלא כוונות טובות, אבל אתה רחוק מאוד. אם היא אובדנית, היא יכולה לאשפז את עצמה בבית חולים פסיכיאטרי ושם יעזרו לה גם להיגמל מאלכוהול. אגב, תזכור שמי שבאמת אובדני פשוט עושה מעשה. אלה שמדברים הם פחות רציניים...היתה לי חברה שדיברה שנים על להתאבד אבל היא לא מתאבדת ואף פעם לא ניסתה. לעומת זאת, חברה אחרת לא דיברה כמעט על אובדנות, אבל היא עשתה המון ניסיונות. אולי פשוט תספר לחברה שלך כמה היא מדהימה ומיוחדת ויפה וחכמה ומוכשרת. זה יעודד אותה. מקווה שעזרתי במשהו.

אני מתמודד שמחפש עבודה כמדריך שיקומי לנפגעי נפש, יש לי ניסיון בשיקום . אשמח לקבל הצעות עבודה. אני מתגורר בפת.

האם ניסית להעזר במסגרת של "צרכנים נותני שירות"? כשאני מחפשת עובדים אני פונה אליהם ישירות, אז בטח יש להם איזשהו מאגר... בהצלחה:-). קרן, מנהלת הוסטל חולון.

אחי (ללא אפוט')זכאי לעבודה נתמכת דרך סל שיקום.אחי בעל גם נכויות פיזיות אולם עובד ההשמה לא מתייחס להן ושלח אותו לעבודה שלדעת המשפחה אינה הולמת.האם למשפחה יש זכות לפנות למעסיק ולמסור לו מידע על הנכויות? האם המשפחה יכולה להתנגד להשמה הספציפית ? איך צריך לפעול?

אולי לפנות ביחד עם האח (העובד) למעסיק וביחד להגיע להסכם. ללכת מאחורי הגב של האח יפגע בו.

מכיוון שהוא זה שעובד, כדאי שדעתו תהיה הקובעת. מה הוא חושב לגבי מקום העבודה? מה הוא חושב לגבי חשיפת הקשיים שלו בפני המעסיק? אני חושבת שהשלב הראשון הוא שיח עם "עובד ההשמה" ובדיקה עימו מדוע הציע דווקא את העבודה הזו. יתכן שתגלה שהוא בכלל בדיעה שלך... קרן, מנהלת הוסטל.

שלום אני זכאית סל שיקום וכבר מעל שנה וחצי בדיור מוגן באחת החברות שבחרתי. בתור פגועת נפש שחיה לבד מקבלת ממשרד השיכון והבינוי,חברת מ.ג.ע.ר - סיוע בשכ"ד. האם במידה ואני מפסיקה את הדיור המוגן ביוזמתי עלולים להפסיק לי סיוע בשכ"ד? או שאלו שני גופים שלא תלויים זה בזה? בתודה ש.

שלום ש. הסיוע בשכר דירה שניתן על ידי משרד הבינוי והשיכון אינו תלוי בהשתתפותך במסגרת שיקומית כגון דיור מוגן. תוכלי ללמוד יותר על זכויותייך בנושא בקישור הבא: http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2_%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9 אולם, לדיור מוגן יש מטרה ותועלות רבות, שאני בטוח שתוכלי למנות בעצמך. לפעמים הקשר עם העובד/ת המקצועי/ת יודע טלטלות ולא תמיד מצליח להתבסס אמון מספיק לעבודה משותפת. חשוב להעלות את הקשיים מול העובד/ת המקצועי/ת ולנסות לגשר על הבעיה. בכל אופן, אני מאמין שבמקום מגורייך ישנם עוד זכיינים הנותנים שירותי דיור מוגן ותוכלי ליצור קשר עמם על מנת להמשיך להנות מן השירות שסל שיקום מציע בתחום. בהצלחה! רפי לוי, עו"ס

הסיפור שלי התחיל ב 2000 אושפזתי אחרי התקף פסיכוטי חמור אך ללא אבחון או טיפול, מאז 3 ילדים ועוד עשרות רבות של מיני התקפים פסיכוטיים, ב 2008 עוד היתקף גדל מאד טופלתי באופן פרטי ע"י פסיכיאטר ואיבחן מניה דפרסיה, לכל ארך הדרך לא ממש טיפלתי במחלה גם אשתי התעלמה כי אך שהוא הצלחנו לחיות, היום אני אחרי שנתיים של היפו מניה בעיקר בגלל שימוש בקונצרטה כי אני מנסה ללמוד ללא הצלחה כבר משנת 2000. המסע נגמר בזה ששיקרתי לאשתי הסתרתי ממנה התקפים פסיכוטים נוספים והצלחתי לתת לאדם שעבד עלי 100,000 ש"ח . לאחר ששתפתי אותה, החיים דיי התנפצו . אני סובל על בסיס יומי ושבועי מהמחלה הזאת עליה ירידה וחוסר תפקוד כללית, ההתקפים הפסיכוטיים שחוויתי היו נוראיים אבל הצלחתי להסתיר אותם. אני דיי שבור כרגע, אשתי לא מוכנה לטיפול של כדורים או לקצבה. אני לא בטוח שאוכל להמשיך ככה. מה הפרוצדורה לקראת קצבה מה עלי לעשות. עבודתי לעיתים מביאה אותי עד כדי מיני פסיכוזות אבל אני יודע שזה מהמחלה. לא יודע כמה זמן אוכל להמשיך כך .

שלום נשמע שאתה מתמודד עם מצבים קשים בחייך אך מנסה וגם מצליח לשמור על הדברים הטובים בחייך ואני מאחל לך בהצלחה בכך. לגבי הבעיה איתה אתה מתמודד- לא כתבת אם גם אתה מתנגד לטיפול ומאילו טעמים. אנשים רבים נמנעים מלקחת תרופות מחשש להשפעה לא רצויה שלהם וכן בשל חשש מסטיגמה. יש בהחלט מקום לשיקולים אלו אך חשוב לדעת כי טיפול תרופתי עשוי להקל באופן משמעותי עם הסימפטומים ולשפר באופן משמעותי את איכות חייך. אני מציע שתתייעץ עם פסיכיאטר לקבל התועלת וכן לגבי הסכנות שבנטילת תרופות ותקבל את ההחלטה בשיתוף עמו. לגבי התרופה (קונצרטה) אותה אתה נוטל חשוב שתקרא בעלון לצרכן. תרופה זו עשויה להיות קשורה בהחמרה של מצבים נפשיים כגון זה שאתה מתאר. בקשר לתפקוד בעבודה ובתחומי חיים נוספים- אני חושב שכדאי שתפנה לקבלת הכרה של הביטוח הלאומי במצבך. מעבר לקצבת נכות ייתכן שתהיה גם זכאי לשירותי סל שיקום ממשרד הבריאות, אשר יכולים לסייע באופן משמעותי בתחומי ההתמודדות שלך. לסיכום- אני ממליץ לך לפנות לתחנה לבריאות הנפש הקרובה למקום מגורייך. שם תוכל לקבל טיפול פסיכיאטרי, טיפול בשיחות לפי הצורך ותיווך לתביעת נכות בביטוח הלאומי וכן בהכרת זכאות לסל שיקום. בהצלחה! רפי לוי, עו"ס

יש אפשרות לעשות הכל בעיר אחרת, אני גר במקום שבו מיד מישהו יכיר מישהו וזה יהרוס את המשפחה ובטוח יפרק אותה.

שלום רב, יש לי אח שהוא במצב של סכיזופרניה יחסית קשה ומאז גיל 21 הוא נמצא בין טיפול ביתי לטיפול בבתי חולים לחולי נפש . היום הוא אוטוטו בן 40 והוא כבר יותר מ5 שנים נמצא בהוסטל . חשוב לציין שהוא לא עובד בהוסטל וכל היום רק שוכב ומעשן. לאחרונה הוא הכיר בחורה בת 30 יפיפיה ובריאה כמובן. הם התאהבו ונראה שיפור במחלה אבל רק שיפור !! הוא התחיל לנקות ולעבוד בהוסטל . הוא עוזר לה ואפילו לעצמו. הוא נראה יותר מטופח ונראית התקדמות יפה. אנחנו כמשפחה הסובלת מהמחלה הנוראית הזו קרוב ל 20 שנה קצת חוששים . האם לאפשר את האהבה הזו? האם לתת להם להתחתן ולהוליד ילדים בבו הזמן ? אשמח לקבל ייעוץ והכוונה בנושא. המון תודה, שירה.

http://xn--9dbaagiup6byblq.co.il

שלום רב, האם את היית מונעת מאדם שהורשע ברצח ויושב/ישב בבית סוהר כמה שנים טובות להתחתןולהקים משפחה ? המציאות היא שזה מתאפשר לגמרי (אפילו לרוצח של ראש ממשלה...), אז למה לאסור את זה על אחיך, שכל הפשע שלו זה סכיזופרניה ? אם אכפת לכם ואתם רוצים בטובתו, זה הזמן להראות את זה. אחרת כנראה משהו פגום ביחסים ביניכם (זה קורה במשפחות הכי טובות), וכל מה שמטריד אתכם זה ההרגשה שלכם ביחס אליו, שכנראה זו לא הרגשה הכי תומכת ומעודדת (הרי בעצמך את מבינה שחל שיפור במצבו, אז מה בדיוק הבעיה ?) את אומרת שאתם כמשפחה סובלים כבר 20 שנה, מה עם הסבל שלו ? האם לא מספיק שהוא היה כלוא וסובל מסטיגמות, עכשיו גם אסור לו לפתח קשר אנושי עם אישה ? טוב שההחלטה באמת לא בידיים שלכם. ולא סתם אמרו טוב שכן קרוב מאח רחוק... אם כבר, אני הייתי ממליץ לאחיך אם כבר שיפסיק לעשן ויעבור לעסוק בהתעמלות. אבל זה צריך להיות בהדרגה ובליווי וייעוץ של איש מקצוע רלוונטי.

מחלת סכיזופרניה מלווה בהמון קשיים הראשון זה החשש מפגיעה של החולה בעצמו והשני הוא פגיעה באנשים אחרים. זה יכול להיות פגיעה בילדים בלי אפילו להתכוון כי זו המחלה. לכן השאלה כל כך חשובה . האם אנחנו רוצים לשמוע עוד מקרים כמו הילדה הודיה שנרצחה עם אבא שלה ?? אשמח גם לתשובה.

אתם יכולים לקרוא מאמרים של אילאיל צין בנושא וכן סרטונים חפשו בגגול

מאוד רוצה להתפתח מבחינת תעסוקה .. למשל ללמוד משהו אבל שיהיה לי קל.. עד כמה שניתן .. קשה לי יש לי ocd ואני מפחד שלא אזכור או כאלו . כמו שמפחד מהלימודים . אך יש רצון עז ללמוד ולהתפתח . אבקש ממי שיודע ולעזור לי בנושא זה של הלימודים ולהתפתח להמליץ לי על אפשרות וכיוון לבצע .. תודה וסופ"ש נעים וטוב

גם אני מאוד פחדתי. אז הלכתי בהתחלה לקורס של שני מפגשים של שלוש שעות כל אחד כדי לקבל הרגשה לגבי היכולות שלי. ראיתי שזה בסדר ושאני יכולה ואחרי זה ביקשתי שיקום מקצועי מביטוח לאומי. החלטתי שכדאי לי ללכת למכללה ולא לאוניברסיטה כי ככה גם יהיה לי מקצוע אבל בלי כל הלחצים של אוניברסיטה. ביטוח לאומי אישר לי 100% שכר לימוד. עשיתי הכשרה מקצועית של לימודי ערב: שני שיעורים בשבוע, 3 שעות כל שיעור, למשך כשנה וחצי. בסוף, קיבלתי תעודה מקצועית מטעם מכללה מכובדת ומקצוע מכובד. בכוונה הלכתי למכללה נורמלית ולא לקורס של ביטוח לאומי. הכשרה של מכללה טובה זה יותר טוב מהכשרה של ביטוח לאומי. בהצלחה.

אז .. מה את היית מציעה לי לעשות ..? ? מה עליי לעשות בכדי להתקדם ולהגיע למקצוע מכובד זה או אחר ולהרויח בכבוד.? תודה אגב .! .. את גרפיקאית במקצוע ? או שזה סתאם כינוי .? תודה על התשובה ערב טוב

שלום, אמי נכת נפש, בת 58, אינה מוגדרת כתשושת נפש, בעלת חשיבה צלולה, אך בגלל מחלתה (OCD וסכיזופרניה) אינה מסוגלת לטפל בעצמה (אפילו פעולות בסיסיות כמו מקלחת, הכנת אוכל וכו'). אמי קיבלה זכאות לשירותי סל השיקום, אך לצערנו הרב היא אינה ניתנת לשיקום (הדבר הוכח ע"י הוסטלים שבהם היא שהתה מספר שנים וע"י סומכות שיקום שהיו לה). האם אמא זכאית להיכנס לבית אבות בשל מצבה הקריטי ע"י מימון של משרד הבריאות למרות שעדיין לא הגיעה לגיל הזקנה? אם כן, אז למי צריך לפנות? במרפאה לבריה"נ לא ממש עוזרים לנו ומשרד הרווחה לא מוכן לעזור לה. בתודה מראש, הבת

נסו לפנות אל הפסיכיאטר המחוזי באיזור המגורים שלה. נשמע שצריכים לזמן ועדה בין-משרדית. במקרים כאלה הרבה אנשים "נופלים בין הכיסאות" אז כדאי לפנות ישירות אל הפסיכיאטר המחוזי. בהצלחה:-). קרן, מנהלת הוסטל.

שלום לכולם, אני ממש מקווה שתוכלו לעזור לי :) אני עושה סמינריון בנושא הקשר בין דימוי עצמי, תקוותיות וסטיגמה עצמית בקרב פגועי נפש שמועסקים ולא מועסקים. יש לי שאלונים שהייתי רוצה להעביר לפגועי נפש. כבר העברתי חלק באנוש בכפר סבא ובהוסטל באור יהודה אך אני צריכה עוד. האם אתם יודעים על מקומות באזור השרון שאני יכולה להגיע לשם ולהעביר? זה נושא בעייתי כיוון שרוב המקומות דורשים אישור ממשרד הבריאות... למי שמעוניין לראות במה מדובר אני אשמח לשלוח לו למייל את השאלון. תודה רבה רבה :)

מעוניינת לראות את השאלון אך לא רוצה לחשוף את המייל שלי. אז תשאירי את שלך ואמלא אותו.

היי ליאת, האי מייל שלי הוא [email protected] המון המון תודה! מירה

מאוד רוצה להמשיך ולהתפתח מבחינה תעסוקתית .. יש בי יכולות ותכונות טובות וחיוביות מאוד . שרוצה להוציא מהכח אל הפועל . אשמח מאוד באם תכוונו אותי למקומות אלו ואחרים להגשמה עצמית . תודה

יש לי עו"ס בדיור בו אני נמצא.. ולאחרונה גם רכזת שיקום באזור בו אני עובד.. עבדתי ..> לא מגיע לעבודה כבר 3 שבועות עקב בעיות גופניות קשות מאוד. רוצה מאוד לחזור למעגל העבודה . התיסכול שלי הוא : שאני מרויח ממש מעט > לא מספיק ולא מספק.. התכוונתי לפתח את עצמי בתחום התעסוקה ולהתקדם גם מבחינת שכר ובעיקר סוג שלח הגשמה עצמית . נהורה ! שלחתי לך מייל תודה