פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

מאוד רוצה להמשיך ולהתפתח מבחינה תעסוקתית .. יש בי יכולות ותכונות טובות וחיוביות מאוד . שרוצה להוציא מהכח אל הפועל . אשמח מאוד באם תכוונו אותי למקומות אלו ואחרים להגשמה עצמית . תודה

יש לי עו"ס בדיור בו אני נמצא.. ולאחרונה גם רכזת שיקום באזור בו אני עובד.. עבדתי ..> לא מגיע לעבודה כבר 3 שבועות עקב בעיות גופניות קשות מאוד. רוצה מאוד לחזור למעגל העבודה . התיסכול שלי הוא : שאני מרויח ממש מעט > לא מספיק ולא מספק.. התכוונתי לפתח את עצמי בתחום התעסוקה ולהתקדם גם מבחינת שכר ובעיקר סוג שלח הגשמה עצמית . נהורה ! שלחתי לך מייל תודה

רצוי בחדרה, בנתניה ובאזור....איפה יש ואיזה חברות יש? אני רווק בן 52 6 שנים הייתי בהוסטל ו7 שנים בדיור מוגן בחדרה

שלום גילי, יש חברות ועמותות רבות שפועלות, למען הכילוי הנאות אצין שאני עובד בעמותת אנוש ואמליעליה לבדיקה. אני חושב שבגלל שמדובר בפורום ציבורי ולא של חברה מסוימת יש רשימה של חברות ועמותת בגגול תחת סל שיקום יקי

חן חן לך ...חשבתי על אנוש נתניה....!- איך הדיור מוגן שלהם? {והאם יש מקום בקומה נמוכה, באיזור טוב, במרכז העיר עם שותף או 2 (אנשים איכותיים...!!!) דירה - לתווך ארוך...}

שתי שאלות: 1. הבנתי שאם אדם סובל מנכות נפשית של מעל 50% (עם 75% אבדן כושר עבודה) , הוא זכאי להעדפה מתקנת בקבלה לשירות המדינה. האם זה נכון ?? 2. אם כן, איזה מסמכים צריך לשלוח? השאלה נובעת מכך שבאישור על נכות מביטוח לאומי לא מופיעה סוג הנכות, אלא רק גובה הנכות ואבדן הכושר בטבלה. ו50% נכות רגילה לא מספיקה כדי להחשב "מוגבלות חמורה",שהיא התנאי לקבל העדפה מתקנת. ממה שהבנתי רק מתמודדי נפש, חירשים זכאים להחשב מוגבלים-חמורים עם אחוזי נכות נמוכים, ונכים "רגילים" צריכים אחוזים גבוהים יותר שאין לי. אז איך אפשר להוכיח לשירות המדינה שאני אכן סובל ממוגבלות חמורה? איפה מקבלים אישור רשמי על כך, רצוי מבלי לפגוע בצנעת הפרט יותר מדי (אישור שלא כתוב בו בדיוק ממה סובל, מאיזו מחלת נפש כמובן) תודה

הי, רציתי לשאול - האם עדיין קיימים קורסים של "צרכן נותן שירות", תחת השם הזה או תחת כל כותרת אחרת? הכוונה היא להכשרה של מתמודד לעבודה בתור חונך. איזה מקומות מציעים את זה? כמה זמן זה לוקח, ומה העלות? האם זה שווה? יש למישהו ניסיון חיובי עם השתלבות בעבודה בתור חונך ללא קורס?

בתי מאובחנת כחולת סכיזופרניה לא מטופלת.איך אפשר לעזור?

איזה טיפול היא רוצה? פסיכיאטרי? שיקומי? בתחום התעסוקה? הדיור? הפנאי? הלימודים? גם לך מגיעה עזרה- ואפילו בחינם! במרכזי משפחות הפרוסים ברחבי הארץ:-). קרן, מנהלת הוסטל.

יש לי עוד שאלה ממש חשובה. לא בטוח שתיהיה לי עוס"ת שתלווה אותי לוועדה מטעם העמותה מהרווחה לא בטוח שייתנו לי כזו משם בקופ"ח שלי יש רק כאלו לשיחות בלבד שעמוסות אני לא מטופלת אצל פסיכולוג מהקופה למרות שקיבלתי המלצה לחינם כי אין לי אפשרות כלכלית מחכה המון זמן לכך. מאד קשה עם המערכת מה גם שאין מישהי שמכירה ומלווה אותי מה שיש לי אלו מסמכים רפואיים ומסמכים מביטוח לאומי. האם זה לא טוב שאגיע בלי עו"ס לוועדה ואייצג את עצמי לבד? איך אשכנע אותם שזה מה שאני זקוקה לו? למרבה הצער אני ניראית בחורה עצמאית ועם שכל לא חצי מפגרת כמו שמצפים ממישהי שצריכה עזרה לא למדו להפריד בין מי ששרוי בדיכאון כבד לבין כאלו שיש להם גם ליקוי שיכלי. אבל רמות הדיכאון שלי והתפקוד שלי ביום יום לא טובים לא ישנה מרוב מתח לא אוכלת לא עובדת ויצאתי ממזמן משוק התעסוקה בלי הורים על רקע התעללות מצידם האבחנה שלי ההפרעות שלי נחשבות קלה לביטוח לאומי בשוי את הקצבה הוצאתי מהם ולמשרד הבריאות היתה לי המלצה להתקבל לאישפוז יום אבל לא התקבלתי בגלל העומס מה עושים אני חסרת אונים?הצילו? איך לשכנע אותם שאני רוצה הוסטל מתוגבר לאנשים שיש להם קצת עצמאות אבל צריכים עזרה אינטנסיבית ריפוי בעיסוק פסיאטר מסגרת שמכניסה אותך לתוכה וממש קרובה פיזית כך שלא תבחר מפעילות למרות הדיכאון הקשה. אני מלווה כספים על מנת לממן הוסטל לא אוכל לממן דיור מוגן שזה כמו שכ"ד בשוק החופשי הם מתעניינים רק בשיקום ולא במצב הכלכלי האינטרס שלהם לא לתת לי את מה שאני חשובתש אני צריכה בשלב הזה רוב השנים הייתי עצמאית והחזקתי דירות שכורות לבד וכם שותפים אבל עכשיו נפלתי נפשית לדיכאון כבד ואין לי כוחות נפש לעול הכבד הזה אני מסוגלת להתפרץ עלייהם אם לא אקבל את מבוקשי הם רואים מה שהם רוצים לראות העוסי"ת בועדה הרפואית הראשונה היתה צריכה לעבוד קשה לשכנע אותם שמגיע לי חונכות ורכזת תעסוקה אני לא יכולה לקחת פסיאטר פרטי זה אלפי שקלים של שכ"ד. איך נלחמים במערכת שמתעללת בי? אני מפחדת שלא אקבל מה שצריך ואז אאיים שאני מתאבדת שם הם הביאו אותי לקצה של הסבלנות ואי אמון במערכות האלו הכל הולך קשה איתם.

שלום רב. לפני כחצי שנה לקה בעלי באופו בלתי צפוי בהתקף מאניה חריף.הוא אושפז וכשיצא מהאשפוז היה פחות או יותר מאוזן עם הכדורים שניתנו לו. הוא נמצא במעקב צמוד של פסיכיאטר ומתראה איתו אחת לחודש. בחודש האחרון הוא נכנס לתקופת הדיפרסיה, אינו עובד לא מוצא עניין בשום נושא לא יוצא מהבית ואינו מצליח להרים עצמו.הוחלפו לו כדורים , שיחות עם הפסיכיאטר ואיתי שתומכת בו לא מועילות בדבר.הייתי רוצה לדעת אם יש מטפל למחלה זו והאם רצוי מטפל אישי או קבוצת תמיכה. יש לציין שכוחותי אוזלים .יש לנו שלושה ילדים שמאוד נפגעו מהתקף המאניה ונמצאים בטיפול פסיכולוגי על מנת לשקמם.המצב בבית הפך לקשה מנשוא ואיני מוצאת את הפתרון הנכון. ממתינה ומצפה לתגובתך.

את לא תרצי לשמוע את זה, אבל אגיד לך: חצי שנה זה לא הרבה זמן. אישפזו אותי בשנה שעברה, ביוני. השתחררתי ביולי, עם התרופה זיפרקסה. זיפרקסה השביתה אותי. לא היו לי כוחות לשום דבר. לא ראיתי חברים ויצאתי מהבית רק לסידורים חשובים. החלפתי את הכדור לתרופה בשם סרוקוואל בחודש ספטמבר. לא ראיתי שינוי עד אפריל - זה תקופה של 8 חודשים עד שהשתחררתי מהתופעות של זיפרקסה. רק באפריל חזר לי הרצון לראות אנשים ולעשות משהו עם עצמי. אני עוד מנוסה קצת עם זה. אם בעלך מטופל רק חצי שנה, אז הוא מתמודד לא רק עם המחלה, אלא גם עם הידיעה שיש לו מחלה קשה כזאת. טבעי שהוא יהיה מדוכא. אני בטוחה שקשה לך מאוד. אבל אם זה יעודד אותך, תדעי שהמצב שלך לא כל כך נורא: ידעת שלפעמים לוקח המון שנים עד שמגיעים לאיבחון? ובינתיים החולה עושה המון בעיות - נכנס לחובות רציניים, מסכן את עצמו, וכל מיני בעיות אחרות. יכול להיות שבעלך יצטרך לנסות כמה תרופות שונות עד שהוא ימצא איזה תרופה עוזרת לו עם כמה שפחות תופעות לוואי ושתופעות הלוואי יהיו נסבלות. צריך לתת צ'אנס לכל תרופה, מינימום כמה חודשים, עד שיודעים אם הכדור טוב או לא. בסוף מוצאים כדור שעוזר ולא משבית את המטופל. לדעתי, יעזור לכם לעשות מחקר עצמאי לגבי כל הכדורים שיש בשוק בשביל המחלה של בעלך. תכירו את כל הכדורים ואת תופעות הלוואי שלהם ואז תבחרו בעצמכם מה הכדור שאתם רוצים לנסות. אל תסתמכו על הרופא בלבד. יש קבוצות תמיכה שאת יכולה ללכת אליה. אם בעלך ירצה, גם הוא יכול. תבררי עם הפסיכיאטר איפה יש קבוצת תמיכה. אפשר גם לברר דרך בית החולים איפה יש קבוצות תמיכה רלוונטיות. אפשר גם לשאול את עמותת "אנוש" איפה יש תמיכה.

אני מתמודדת עם אמא שלי במצב הזה כבר 15 שנים. ללא כל עזרה מאף אחד! אני, איתה נגד הדיפרסיה. יש לציין שאני רק בת 27... תהיי חזקה, יהיו ימים טובים יותר.

אני אצל פסיכיאטרית שנקראית ד"ר ליטביניוק במרפאה שלי מסרבים לתת לי לעבור והיא מתעללת בי בכל דרך אפשרית, יורדת על איך שאני נראית, קוראת לי טיפשה, מבטיחה לי שאני לא אצליח בחיים ושאין לי טעם לעשות תואר, וצחקה עליי לאחר שבעלי שבר לי את הרגל. מאז שאני הולכת אליה מצבי הנפשי התדרדר קשות, לא מחליפים לי אותה לכן אני מזהירה אתכם מראש לא ללכת אליה.

אם היא פסיכיאטרית של קופת חולים, תשלחי תלונה לקופת חולים הזאת. היתה רופאה בקופה שלי שזלזלה בי ושלחתי תלונה לקופת חולים. הם לקחו את זה ברצינות. תשלחי מכתב למי שממונה עליה. תמצאי איפה להגיש תלונה. אולי את יכולה אפילו לתבוע אותה, אם יש לך מי שיעזור לך בצעד כזה. וחייב להיות דרך לעבור לפסיכיאטרית אחרת. אולי את יכולה לקבל את המרשמים שאת צריכה מרופא המשפחה שלך למשך תקופה מסוימת, עד שתצליחי להשתחרר ממנה ואז תמצאי פסיכיאטר אחר. אולי תשלחי מכתב למשרד הבריאות.

אשמח להצעות.

שלום ענת , שמי יפית , מעוניינת להכיר חברה למטרת ידידות , אשמח להצעה האימייל שלי אני גרה באיזור גוש דן .

[email protected]

היי מהיכן את? בת כמה ? חג שמח

האם במיידי אומרים לך תשובה להוסטל כן או לא התקבלת יש אישורץ או שצריך לחכות כמה זמן עד שניתנת תשובה והאישור שאיתו אפשר כבר לגשת למקומות איך זה הולך? במקרה שזה דחוף כל יום שאני בהמתנה מצבי הנפשי לא טוב

את ההבדל בין לבין אני מבינה הוסטל מתוגבר הוא הוסטל לעצמאיים וקהילה תומכת אלו דירות ליד ההוסטל גאוגרפית לעצמאיים יותר עם שותפים פגעי נפש, השאלה מה עלות הדירות האלו?? האם הם במחיר אחיד ונוח עמו ההוסטל או יותר יקרות כמו בשוק החופשי. אני בקרוב אגש לוועדה ואני רוצה הוסטל מתוגבר לצערי אני ניראית עצמאית אך בפועל יצאתי משוק העבודה אין מי שידאג לי הדיכאון החמיר ומצבי אינו טוב ואני חושבת שלי הוסטל מתוגר יתאים גם בגלל מה שהוא מציע מסגרת וגם בגלל העלות הסבירה ואני מבינה שזה גם תלוי במקום פנוי, יתאים ואני צריכה לשכנע אותם שזה מה שמתאים לי בשלב הזה בחיים.

יש לי עוד שאלה ממש חשובה. לא בטוח שתיהיה לי עוס"ת שתלווה אותי לוועדה מטעם העמותה מהרווחה לא בטוח שייתנו לי כזו משם בקופ"ח שלי יש רק כאלו לשיחות בלבד שעמוסות אני לא מטופלת אצל פסיכולוג מהקופה למרות שקיבלתי המלצה לחינם כי אין לי אפשרות כלכלית מחכה המון זמן לכך. מאד קשה עם המערכת מה גם שאין מישהי שמכירה ומלווה אותי מה שיש לי אלו מסמכים רפואיים ומסמכים מביטוח לאומי. האם זה לא טוב שאגיע בלי עו"ס לוועדה ואייצג את עצמי לבד? איך אשכנע אותם שזה מה שאני זקוקה לו? למרבה הצער אני ניראית בחורה עצמאית ועם שכל לא חצי מפגרת כמו שמצפים ממישהי שצריכה עזרה לא למדו להפריד בין מי ששרוי בדיכאון כבד לבין כאלו שיש להם גם ליקוי שיכלי. אבל רמות הדיכאון שלי והתפקוד שלי ביום יום לא טובים לא ישנה מרוב מתח לא אוכלת לא עובדת ויצאתי ממזמן משוק התעסוקה בלי הורים על רקע התעללות מצידם האבחנה שלי ההפרעות שלי נחשבות קלה לביטוח לאומי בשוי את הקצבה הוצאתי מהם ולמשרד הבריאות היתה לי המלצה להתקבל לאישפוז יום אבל לא התקבלתי בגלל העומס מה עושים אני חסרת אונים?הצילו? איך לשכנע אותם שאני רוצה הוסטל מתוגבר לאנשים שיש להם קצת עצמאות אבל צריכים עזרה אינטנסיבית ריפוי בעיסוק פסיאטר מסגרת שמכניסה אותך לתוכה וממש קרובה פיזית כך שלא תבחר מפעילות למרות הדיכאון הקשה. אני מלווה כספים על מנת לממן הוסטל לא אוכל לממן דיור מוגן שזה כמו שכ"ד בשוק החופשי הם מתעניינים רק בשיקום ולא במצב הכלכלי האינטרס שלהם לא לתת לי את מה שאני חשובתש אני צריכה בשלב הזה רוב השנים הייתי עצמאית והחזקתי דירות שכורות לבד וכם שותפים אבל עכשיו נפלתי נפשית לדיכאון כבד ואין לי כוחות נפש לעול הכבד הזה אני מסוגלת להתפרץ עלייהם אם לא אקבל את מבוקשי הם רואים מה שהם רוצים לראות העוסי"ת בועדה הרפואית הראשונה היתה צריכה לעבוד קשה לשכנע אותם שמגיע לי חונכות ורכזת תעסוקה אני לא יכולה לקחת פסיאטר פרטי זה אלפי שקלים של שכ"ד. איך נלחמים במערכת שמתעללת בי? אני מפחדת שלא אקבל מה שצריך ואז אאיים שאני מתאבדת שם הם הביאו אותי לקצה של הסבלנות ואי אמון במערכות האלו הכל הולך קשה איתם.

ועוד שאלה במסמכים בסל שיקום החלק שהפסיאטר ממלא יש שאלות מכשילות כמו האם היו לך התפרצות זעם מילולי או פיזי? התשובה מילולית כן בגלל המערכת הרקובה אני לפעמים צועקת על הגומרים המטפלים. וזה עוזר לפעמים..מהאדישות שיש אצלם. האם היו לך ניסיונות התאבדות? התשובה היה נסיון בעבר. אך לא אושפזתי בשום מקום בגלל שאין מקום.. התשבה לוועדה אני משערת שלא היו נסיונות רק מחשבות כי בהוסטל לא רוצים מישהו שעלול לפגוע בעצמו אבל אם לא ייתנו לי הוסטל אני עלולה לאיים בהתאבדות מתוך ייאוש אני במצב שבקושי שורדת כלכלית ורגשית בדירה הזמנית בה אני נמצאת מערכת רקובה אם לא יתנוונ לי זאת אפול לדיכאון עמוק עוד יותר אין מי שיפקח עליי יכוון יקשיב אני לא בשום מסגרת מטפלת או הורית ואני זקןקה לזה נואשות.

רציתי לשאול אם כפר האיזון עולה כסף

לדעתי כן, כך היה עד לפני שהייתי איתם בקשר, כדי שפשוט תתקשר אלהם

תודה (יקי)

שלום אני נזקקת לעזרה של ארגוני השמה בעבודה. היו לי נסיונות עם 2 ארגונים בירושלים, ונדמה לי שאט אט אני קולטת את המוטו שמנחה ארגונים אלה. ולא רק את המוטו, אלא גם את דרך עבודתם שבניגוד למוצהר, היא אינה מקצועית (הייתי אומרת אפילו: אנטי מקצועית) ולא תומכת. מאסתי בארגונים אלה, אבל אני בכל זאת זקוקה לעזרה של ארגון כלשהו שיתן לי תמיכה הכוונה וקישור בכל הנוגע לעבודה, אבל ארגון טוב באמת. אשמח לקבל המלצה או הכוונה לארגון השמה טוב בירושלים, ארגון ייחודי בגישותיו, עם גישות יותר פתוחות, מקבלות, תומכות (באמת) לא סטנדרטיות, שמכיר ביכולותיהם של אנשים, גם אם במקרה אנשים אלה חיים עם בעיה מהסוג המוגדר כנפשי. שכן, עצם החיים עם בעיה מסוג זה, אינה בהכרח מורידה מיכולות האדם לתרום לעבוד ולהתפרנס בכבוד וברווחה, ואינה מורידה מיצירתיותו וכו', בניגוד גמור למה שארגונים אלה לא מתאמצים במיוחד לקחת בחשבון יכולות ומאוויים אלה. זה פשוט מקומם העבודות הבאנליות שהם רואים לנכון להציע ולייבש אנשים עם יכולות בעבודות בנאליות. מישהו יכול לעזור? בנוסף להתייחסות ע"ג הפורום הזה לתועלת הכלל, אפשר גם לפנות אלי ל- [email protected] תודה למי שיוכל לעזור

היחס בתעסוקה נתמכת לעיתים לא מקבל ופתוח ומציע עבודות בנאליות גם למי שיש יכולות יותר גבוהות מבחינה שיכלית רוצה להגדיל ראש באפו העבודה, כאילו שכולם הם אותו הדבר. חבל שהיחס לא מקצועי ולא מתאימים לנו מקומות עבודות שיותר מתאימות לנו בפן הנפשי והשיכלי.

גם אני כרגע בתקופה של חיפוש עבודה בשוק החופשי.והעובדת השמה שלי לא עושה כלום.חוץ מלומר לי.שאין אין אופצייה אחרת כרגע.עדיף לי לחזור למפעל המוגן.לתעסוקה מעברית וכו.הם באמת מתייחסים לכולם כאל אותו דבר.חושבים שאנשים לא מבינים דברים.ואני יכולה לומר על עצמי שאני בן אדם מאוד אינטלגנטי .עם ראייה חדה.אני יכולה לתת דוגמא.העובדת השמה שלי חושבת שאני לא יודעת לשלוח מיילים.להוסיף דברים על דעת עצמי בקורות חיים וכו.

אני מטופל קרוב לשנה בסרקאוול, חולה סכיזופרניה קרוב לשנה. האם אני אצטרך לקחת את התרופות כל חיי???

כמובן שהרופא שלך צריך לענות על זה, אבל באופן כללי, בעלי הפרעות נפשיות לוקחים את התרופות כל חייהם כמניעת התפרצות ההפרעה מחדש. אם הרופא שלך יגיד לך שאתה צריך את הסרוקוואל לכל חייך (אלא אם כן ימציאו משהו אחר חדיש יותר), אז תתנחם בעובדה שסרוקוואל זו תרופה לא נוראית כל כך. יש תרופות מאותה המשפחה שהם הרבה יותר גרועים (למשל כאלה שגורמים להשמנה, ולדיכוי הרגשות והיכולות הקוגניטיביות). יש גם מטופלים שלוקחים כמה סוגים של תרופות במקביל. אם אתה רק לוקח סרוקוואל, אז המצב שלך טוב. אני לא רופאה, אבל אני מטופלת בתרופות כאלה כבר 11 שנים. אחרי כל הניסיונות של כדורים שונים, אני החלטתי לקחת סרוקוואל ועוד אחד (אני צריכה שניים), כי סרוקוואל הוא כנראה האנטי-פסיכוטי הטוב ביותר בשוק, או לפחות הטוב ביותר שלקחתי אי פעם. האיבחון שלי הוא משהו דומה לשלך.

שלום לכולם לפני יומיים פוטרתי מהעבודה ,ועד כה בשאר העבודות שלי לא הצלחתי להתמיד. הייתי במס' טיפולים פסיכולוגיים פרטיים אך גם בהם לא הצלחתי להתמיד...לפני כ-5 שנים הייתי בטיפול דרך בריאות הנפש שבת"א והפסיכולוגית קבעה שאני סובלת מפוסט טראומה. אך למרות שידעה על הקושי שלי להתפרנס היא לא סיפרה לי על האפשרות של קבלת קצבת נכות נפשית. אחרי שעברתי דירה לעיר אחרת(שגם זה קרה אחרי עשרות פעמים שעברתי ממקום למקום)חיכיתי שיתפנה מקום במרכז הטיפולי באזור החדש בו גרתי. אך כשהודיעו לי שהתפנה מקום ,אחרי שנה, כבר העדפתי שלא להתחיל טיפול כי הייתי במצב טוב יחסית בחיים. כיום ,שוב חזרתי לבריאות הנפש שבאזור מגוריי ואמרו לי שאני צריכה להמתין לטיפול.אני ממתינה חודשיים. העניין הוא שבעוד 3 חודשים אסיים לקבל דמי אבטלה ולא יהיה לי שום מקור פרנסה. אני יודעת שלא אצליח להתמיד בשום עבודה מה גם שלא אצליח להתקבל לשום עבודה בגלל חוסר היציבות התעסוקתית שלי. מעולם לא הייתי אצל פסיכיאטר או באישפוז וגם אינני מרגישה שאני זקוקה לכדורים,פשוט יש לי קושי להתמיד -בעבודות,בקשרים ,בזוגיות... איזה תהליך עליי לעבור כדי לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי? קראתי באינטרנט על פסיכאטרים פרטיים שנותנים חוות דעת למטרה זו אבל הם לוקחים המון כסף. אחד מהם אמר לי שאני גם צריכה להצטייד בעו"ד. האם זה נכון? האם כל התהליך הזה אמור לעלות לי כסף? ואם כן האם זה יבטיח לי לקבל את הקצבה? ואם אעבור את התהליך דרך בריאות הנפש -אין זה נוגד את האינטרסים שלהם? הרי הם נחשבים ל"עובדי מדינה" והמדינה לא ממהרת לחלק קצבאות, אז האם בכל זאת כדאי לי לגייס את הכסף עבור פסיכאטר פרטי ועו"ד? אשמח לקבל כמה שיותר תגובות מאלו מבנכם שעברו תהליך זה תודה!

כל מה ששמעת הוא לא נכון בכלל. את לא צריכה לשלם לפסיכיאטר פרטי כדי לקבל קיצבה. את לא צריכה עו"ד. הדבר הכי פשוט זה שני צעדים: 1. להביא סיכומי מחלה מאשפוזים, מסמכים עם חוות דעת של רופאים שטיפלו בך או כל מסמך אחר שמעיד שיש לך נכות/הפרעה. 2. עם המסמכים, לגשת לסניף ביטוח לאומי קרוב למקום מגורייך ולדבר עם הפקיד. שם יכוונו אותך ויגידו לך מה את צריכה לעשות. את בטח תהיי צריכה למלא טפסים של ביטוח לאומי ולהגיש אותם. אחרי זה תצטרכי לעבור ועדה שייתן לך קיצבה זמנית. בועדה השלישית, אם את עדיין מטופלת אז מאשרים קיצבה קבועה. כדי להגיע לפקידה של ביטוח לאומי אולי את צריכה לתאם פגישה מראש. תיצרי קשר עם ביטוח לאומי ותבררי את זה. ואין עניין של אינטרסים של המדינה לא לתת לך אם זה מגיע לך. להפך. האינטרס הוא לתת שירות לאזרח. מה שמגיע לפי חוק זה מה שתקבלי, ומה שאת חייבת לפי חוק זה מה שיידרשו ממך.

לא צריך עו"ד מגישים בקשה לקבלת קצבה עם מסמכים רפואיים ביטוח לאומי מכיר ורואה את היציבות שלך בתעסוקה הרי הכל רשום אצלם במחשב. עוברים וועדות לקחת בחשבון זה לא קל לקבל אותן למשך שלוש שנים אבל אם תמיד היתה לך בעיה של יציבות תעסוקית כנראה שיהיה בסדר. אנשי הטיפול למינהם לא אוהבים להגיד שיש קצבת נכות כי ברור שיש להם אינטרס לא לתת למי שמגיע לו לפחות לכמה שנים עד שישתקם. למי שאושפז סכיזופרניים מאניה דיפרסיה שלצערם מאשופזים לא מעט קל יותר להשיג קצבה כי להם יש מחלה נפש רצינית. לאורך כמה זמן עבדת תקופה ארוכה? במה עבדת אם אפשר לשאול? כמה זמן את במצב הזה?

אני בת 33 וכבר 13 שנה אני נמצאת בשוק התעסוקה,עבדתי כמה חודשים בכל עבודה והיו עבודות במשרות חלקיות שהתמדתי שנה ,העבודה שהחזקתי בה הכי הרבה זמן הייתה משרה חלקית שעבדתי בה במהלך הלימודים לתואר ,במשך שנתיים עבדתי במגוון תחומים,אין לי מקצוע ,התואר שלי היה במדעי הרוח

התשובות כאן לא מפורטות... כל התליך לקוח 3 חודשים מתישים עם המון טרטורים למחלקות השונות בביטוח לאומי לבין הרופאין ומשרד הבריאות. אם אתה בדיכאון קשה תמצא מישהו שיעשה זאת עבורך כי אתה חצי מת כשאתה בתת תפקוד אם אין לך משפחה שתסייע אכלת אותה. בתור מישהי שכרגע מגישה בקשה לסל שיקום אני יכולה לספר שזו הדרך עדיף למצוא עוסי"ת אני מצאתי דרך עמותה ברווחה יש עומס. שממלא ביחד איתך את הטפסים חלק מגישים לביטוח לאומי מחלקת נכות כללית חלק מגישים למחלקת שיקום עוסי"ת משם אמורה להיפגש ולחתום חלק מגישים לפסיכיאטר והוא ממלא את החלק שלו ואז את כל הטפסים מגישים למשרד הבריאות ומחכים לזימון לוועדה לא בטוח שתיהיה עוסי"ת שתלווה לוועדה כי שוב כולן עמוסות. בוועדה אמורים לקבל תשובה כן לא ומה הסידור מגורים לפי דרגת עצמאות. ניתן לבחור כל הוסטל שרוצים בארץ. העלות אלף פלוס כולל מיסים ואוכל. עם צוות שדואג לך ברמה תעסוקתית חברתית וכו'. בטח ינסו לדחוף דיור מוגן שזה בעצם דירה רגילה בשכירות רגילה בשוק החופשי שגם עם שותפים עולה בסכום של יותר מאלף ברוב הארץ פחות 700 סיוע בשכ"ד. עם כל העלות הגבוהה מהקצבה הזעומה שממנה תצטרך לשלם שכ"ד ארנונה, מים חשמל, ואוכל, ביגוד הנעלה הגיינה תחבורה ציבורית תרופות נותרת עם נשארת עם 400 במקרה הטוב למותרות שאותם תנסה לחסוך לימים קשים שישללו ממך את הקצבה. סרט הצגה וכל זה אסור לך להנות. רק מ 2,200 ש"ח אתה חייב להיות גאון כדיי לשלם את כל זה. עם צוות שבה לבקר אותך אפילו כל יום אם צריך ולבדוק איך אתה מתפקד וכמה אתה משתקם. בטח רמות הדיכאון שלך יגדלו מאד כשתראה עד כמה אתה יותר עני מכאלה שחיים על חשבון ההורים ותחת חסותם עד גילאים מבוגרים והם מחזיקים ב2,200 שמהם הם מוציאים רק על בילויים בגדים שיחות פאלפון נסיעות כי ההורים ממנים אז למה לא לקחת.

לייק, מזדהה ומסכים עם כל מילה

שלא הם הרווחה עוזרים למלא טפסים לסל שיקום לבקשה להוסטל? אם לא הרווחה מי כן? למה זה הכל כל כך קשה?

הי יעל! באם יש לך עו"ס שמלווה אותך בחיים אז היא צריכה למלאות לך את כל מה שצריך. בהצלחה

נוטל "גם".. לפונקס לאיזון שלי .. אך סובל וקשה מאוד לי לקום בבוקר ולצאת מהמיטה .. זה ממש אבל ממש כבד מאוד עליי .. אין לי חשק לקום בבוקר ולא יעזור לי שתגידו שאין לי למה לקום וכ"ו .. כי אני ממש רציני ועד להיחום עשיתי זה כמו גדול .. אך זה פשוט אי אפשר לי להמשיך כך . מאוד מתוסכל מהמצב לא יודע איך לעשות שיהיה לי יותר קל תודה  

מכירה את זה. אני לוקחת סרוקוואל, ומהניסיון שלי, כל האנטי-פסיכוטי הם תרופות שמרדימות ועושות שינה כבדה שקשה לקום ממנה, בטח שלא "בכוח" על ידי שעון מעורר. אני נכנעתי כבר ואני עובדת בעבודה של אחרי צהריים כדי שיהיה לי המון זמן לקום לאט ולהתארגן. אבל אם צריך, אז פשוט לוקחים את התרופה בערב - לא לפני השינה! - כמה שעות לפני השינה. ואז נרדמים מוקדם ולאט והרבה יותר קל לקום. בכל מקרה, תשאיר לעצמך מספיק זמן לישון הרבה. אין מה לעשות - עם תרופות כאלה צריך לישון הרבה.

ומה סדר היום שם? האם מי שיש לו רמה של עצמאות גבוהה יחסית וצריך בעיקר הכוונה ועזר ריגשית ולא יותר מזה. מקבל פסיכולוג?האם יש שם פסיאטר? האם הוא יכול לצאת ולחזור מתי שרוצה או שהוא מבקש אישור? האם עלות ההוסטלים היא זהה בכל הערים או שבמרכז יקר יותר? אשמח למענה לשאלות אלו נקודתית ולא לטפסים מסביב..

אנסה לענות:-) 1. תוך כמה זמן? תלוי בהרבה גורמים: כמה מקומות פנויים יש, כמה האדם בררן, כמה הוא מתאים להוסטל אותו הוא רוצה... זה יכול לקחת שבועות ספורים וגם יכול לקחת חודשים ארוכים... 2. מה סדר היום שם? תלוי בהוסטל. בחלקם אנשים יוצאים לתעסוקה כאחד מכללי ההוסטל (כמו אצלנו), בחלקם פחות, בחלקם יש הרבה תורנויות של משק הבית ובחלקם פחות, אצלנו יש גם לפחות שתי קבוצות ביום, יש הוסטלים בהם המערכת פחות קפדנית. חשוב מאוד לדבר על זה ולשאול בהוסטל בו את מעוניינת. אני נותנת למועמדים לוח עם הלו"ז שלנו, מראש. 3. האם מי שיש לו רמה של עצמאות גבוהה יחסית וצריך בעיקר הכוונה ועזר ריגשית ולא יותר מזה. מקבל פסיכולוג?האם יש שם פסיאטר? בד"כ בהוסטלים לא נותנים "טיפול נפשי". את זה הדיירים מקבלים בקהילה, במרפאות. כן יש לעיתים פסיכולוג בצוות, בתפקיד של "מתאם טיפול"-בעצם כמו עו"ס. בחלק מההוסטלים יש פסיכיאטר, אצלנו היא לא מחליפה את הפסיכיאטר בקהילה. יתכן שבהוסטלים אחרים זה עובד אחרת. 4.האם הוא יכול לצאת ולחזור מתי שרוצה או שהוא מבקש אישור? זה תלוי, שוב, בהוסטל. אצלנו יכולים לצאת ולחזור מתי שרוצים, כל עוד זה לא מפריע לעבודה השיקומית של הדייר. לא מבקשים אישור, אך מודיעים שיוצאים ומתי חוזרים, כדי שלא נדאג. יש מסגרות בהן יש שעת חזרה והתנהלות אחרת. 5. האם עלות ההוסטלים היא זהה בכל הערים או שבמרכז יקר יותר? משרד הבריאות הגדיר עלות מקסימום, העומדת כרגע על 1150 ש"ח לחודש. העלות הזו כוללת את משק הבית (אוכל+חשבונות). בנוסף לזה משלמים שכר דירה (לרוב הדיירים יש זכאות לסיוע בשכר דירה, וזה הסכום שאצלנו גובים). בגדול, את השאלות המצויינות ששאלת כאן יש לשאול בכל הוסטל שמוצא חן בעינייך, כי אין הרבה הגדרות שמתאימות לכל ההוסטלים. בהצלחה:-). קרן, מנהלת הוסטל.

אף אחד לא מצמיד לה עוסי"ת והיא לא עושה כלום

האם היא מטופלת במרפאה הקהילתית לבריאות הנפש? האם בדקתן בקופת החולים לגבי שיחות עם עו"ס? קרן, מנהלת הוסטל.

שלום ניסיתי לבקש אישפוז בבי"ח לאחר 10 שנים שהייתי באישפוז במחלקה פתוחה תיפקדתי עבדתי והכל היה טוב,עד משבר הפיטורים אני מקבל עכשיו שבועיים כדורים ציפרלקס לחרדה ודיכאון לא ממש עוזר לי בינתיים חוץ מהחולשה הגופנית והחוסר כח והריכוז אשמח לדיעה על כך? ובנוסף אני אמור להתחיל אישפוז יום רציתי גם לשאול עם מישהו יכול לתת לי קצת הסבר על כך תודה מראש אסף

כיום אני עובד ומרוויח יפה יש לי קצבה ומשכורת אני חי בדיור מוגן עם 2 שותפים קיים בי רצון עז לחיות את החיים ולפצות את עצמי על זוועות המחלה שפרצה אצלי בגיל 24 כיום אני בן 32 היה לי רק התקף פסיכוטי יחיד בגיל 24 ומאז התמודדתי עם עליות וירידות בחיי כיום אני מאוזן לשמחתי ויש בי דחף לפרוץ קדימה זוגיות עשיה לימודים רכב משפחה וכיו"ב ואני מאמין שכל זה בר השגה אלא שלפעמים יש לי מחסומים כמו בושה חוסר החלטיות האם גם אתם מכירים את זה מה הנוסחה לפרק את הבושה וחוסר ההחלטיות אני רוצה לזרום ולהרגיש כאחד האדם

אני מאוד מבין אותך חלק מתהליך ההבראה הוא לאט לאט יחזור הביטחון העצמי והמיומנות הטבעית לפגוש אנשים,גם אני מרגיש זאת היום היות ותחושת השוני והבעיה הנפשית עדיין מחחלחלת בהרגשה אמנם זה תהליך המשכי אבל זה גם יעבור,רק בריאות לכולנו אסף

שמי יפית , בת 40 , מאיזור המרכז , מעוניינת להכיר מישהי לקשר של חברות ,ידידות , ובילוי .

אשמח להכיר השאירh מייל ואחזור אליי, אני לא גרה במרכז.

[email protected]

אני בחור בן 34 רווק נאה עובד במקום מסודר רכב צמוד משכורת טובה והאמת מתחילות איתי וגם אני יוזם קשרים הבעיה מתחילה כאשר אני רוצה לספר ולא יודע אייך לבנות הזוג על הלקות יש לי חרדות לא מורגשות כלפי חוץ וגם בפנים אני כבר רגיל ויודע להתמודד עם זה בעבודה יודעים מפרגנים ומקבלים אותי כמו שאני חשבתי אולי להכיר מישהי במצב דומה כדי שאוכל להרגיש בנוח ומשוחרר וכך גם תיהיה הבנה הבעיה היא שאני לא יודע אפילו איפה לחפש ובאתר לאב דווקא קשה למצוא מישהי במצב דומה חלילה בלי לזלזל או לפגוע אשמח לעצה או להכיר מישהי דומה

צור קשר להודעה הזו ונכיר שם :) אהבתי את הכנות ואני מכירה את הבעיה

אני לא מצליחה להיות פתוחה אפילו להתחיל להכיר מישהו חדש כי אני מתה מפחד. אני בודדה, בנאדם שזוגיות מאפשרת לו לפרוח, אבל זאת אפילו לא נראה לי אפשרי כי אני פוחדת שאהיה שרוטה מדי בשביל הצד השני. אפילו סתם חברות או ידידות, אני מפחדת. מאוד אשמח לעצה...

אני לא מחפשת להכיר אבל מהניסיון שלי, אם יש תיפקוד טוב, ואם גלויים עם הצד השני, אז אפשר להכיר אנשים "נורמלים" - שאין להם שום הפרעה. כשחיפשתי זוגיות (במשך 10 שנים) היו לי לא מעט בני זוג שרצו אותי. היו מעט מאוד שנפרדו ממני בגלל ההפרעה. לרוב זה לא הפריע לגברים שיצאתי איתם, ואני זאת שנפרדתי מהם. תמיד הייתי גלויה וסיפרתי את הבעיה בקצרה בדייט הראשון או השני. תמיד העריכו את הכנות. רק אחד ממש נבהל. שניים אחרים לא רצו, אבל היו לי כמה הצעות נישואים מגברים בריאים ונורמלים. בקיצור, מה שאני מנסה להגיד זה שאם אתם מודעים לעצמכם ומתפקדים טוב בסביבה נורמלית - עובדים, מטופחים ואכפתיים, אז אין שום סיבה שאנשים מכל הסוגים ירצו אתכם. תרגישו בטוחים, תכירו, תשתפו בבעיה ובהתמודדות. אם הבעיה שלכם בשליטה ואתם דואגים לעצמכם, אז אתם נורמלים ותורמים לקשר כמו כל אחד אחר.

ציפי שלום , אשמח ליצור איתך קשר , תני לי פרטי התקשרות כמו טלפון או כתובת אימייל . ואני אעשה את הצעד הראשון .

יופי של כנות גם אני במצב דומה "לא קל היום" :)

שי שלום, אני במצב דומה לשלך: רווקה, עובדת, נאה. אם תשאיר מייל, אז אשלח לך מייל ונדבר, ונראה אם יש בכלל על מה לדבר.

היי שי זה האימייל שלי [email protected] חג שמח

תמר שלום , שמי יפית , מאיזור המרכז , אשמח ליצור איתך קשר למטרת חברות

אם ברצונך להכיר , תצרי קשר , בתודה יפית .

אני לא גרה באזור מגורייך..האם עדיין תירצי?

השאירו פרטים ונכיר..

[email protected] אשמח לשמוע ממך

איפה ניתן להשיג הוסטל זול מאד שיקבל אותי בשלב בעיות נפשיות ומצוקה יש לי נכות סל שיקום אבל הבנתי שכדיי להתקבל להוסטליש לעבור תהליך בירוקרטי אני צריכה למצוא מקום לגור בו בימים הקורבים כי אם לא אגיע לרחוב ואני במצב נפשי קשה מכדיי לחכות או להילחם עד שיצילו אותי.

שלום רב, אני מחפשת מאמן אישי באזור תל אביב שיתמוך בבת משפחה שסובלת מדיכאון וחרדה ויסייע לה לחזור לחיים נורמטיביים ולמעגל העבודה. מדובר בבחורה חכמה ומוכשרת שמזה שנים רבות נמצאת בטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי אך לא מצליחה להתאושש מאז פוטרה לפני שנה. אודה על כל הכוונה. דורית

אני לבד בעולם

למה לבד? בת כמה את? אסף

אשמח שתעזרו לי. אני בדיור מוגן, אני מתפקד מצוין, אבל הבעיות הרגשיות שלי מפריעות שאסתדר לבד. בכל אופן, אני מוצא את עצמי כל שבוע עם אותה הדילמה, מה אמורים לעשות עם המדריך שבא אחת לשבוע לשעה? אני משתף את המדריך וגם העו"ס ולא מצאנו עדיין דבר מתאים. כי אני יודע לבד קניות בנק וכו' גם בישול אני מבשל לעצמי. אשמח מאד אם תוכלו לתת לי כמה כיוונים חדשים? מודה מאד דויד

ומה העלות של השכ"ד ושאר ההוצאות?הוסטל לפי מה ששעתי יותר זול? מישהי שמתלבטת בין הוסטל לדיור מוגן. דיור מוגן זו דירה בשוק החופשי כמו שכירות רגילה עם ביקורי בית של מדריכי שיקום כמה שעות כל יום נכון? מה עוד מקבלים שם?זה עוזר לך?

שלום לכם אנשים טובים. אבקש את עזרתכם. שמי משה ואני עזור מזה מספר שנים לדוד שלי שהוא מטופל פסיכאטרי המוכר היטב למערכת. כצט רקע: דוד שלי כבן 55 מאושפז כרגע במחלקה סגורה בבית חולים במרכז הארץ. הדוד סובל מבעיות פיזיות (לחץ דם, סכרת לא מאוזנת, התקפי לב) ומבעיות נפשיות (סכיזופרניה, מניה- דפרסיה). בשנים האחרונות הוא היה במסגרת של דיור מוגן ולפני כמה חודשים וועדת סל שיקום שנינתה את הזכאות שלו והעמידה אותה על הוסטל תחלואה כפולה (תחלואה נלוות?). אני לא מצליח לקבל עזרה מהמערכת, העובדת סוציאלית של הבית חולים מצאה לנו הוסטל אחד שאין בו כרגע מקום, וכביקשתי ממנה הוסטל אחר היא אמרה שאין כרגע. שלחתי פקס לפסיכיאטר המחוזי ולא קיבלתי שום תשובה. אני מבקש את עזרתכם כי אין לי מוסג כבר לאן לפנות או מה לעשות. יש לציין שאפילו את המסמכים של הסל שיקום אין לי, העובדת הסוציאלית שולחת אותי לוועדת סל שיקום והם לעו"ס וחוזר חלילה. אני מרגיש ששוב אני הולך לאבד אותו בדיוק כמו שקרה לפני כחודשיים שדוד שלי השתחרר אחרי אשפוז ארוך ובגלל שלא מצאנו לו מסגרת מתאימה (פחות או יותר הוא הסתובב ברחובות) המצב שלו ידרדר במהירות (גם הפיזי וגם הנפשי)והוא אושפז שוב. אני מאמין שיש לי שבועיים שלושה עד שהוא ישתחרר שוב ואני חייב למצוא לו פיתרון דיור. אשמח למצוא לו הוסטל מתאים שיש בו מקום ואם לא אז איזה שהוא פתרון דיור שבוא הוא יוכל לקבל עזרה ותמיכה בחיי היום יום בתקווה שהעזרה תעזור לו לעלות על דרך המלך. תודה מראש. משה.

שלום יש הוסטל בתל אביב שנקרא בית אלון שייך לחברת קידום פרויקטים שיקומיים, תמצא את זה באינטרנט. בנוסף יש מסגרת שנקראת מגורים טיפוליים אנטנסיביים שמתאימה לאנשים עם תחלואה נילוות כזו, זה לא בדיור הוסטל אבל שווה לברר. יש ברמת השרון "בית בשרון". שייך לקבוצת פרויקטים שיקומיים תמצא באנטרנט מקסימום ממקשר למשרד הראשי 03-9033150 נהורה

תודה נהורה.

אני בעלת נכות זמינת 40 אחוז רפואי 100 אחוז אובדן כשור עבודה מישהו יכול להגיד לי מתי ניתן לקבל קצבת נכות קבועה? האם לאחר שנתיים? האם לאחר שלוש שנים? האם לאחר ארבע שנים של זמני? פסיכיאטר לא טוב אמר פעם את לאחר שנתיים או שלוש.. האם הוא צודק? יש לי דכאונות כל פסיכיאטר אבחן אותי אחרת אין לי אפשרות ללכת לפסיכיאטר פרטי שעולה המון כסף וגם לא מבטיח לי קביעות. ונראה שיש לי הפרעת אישיות לא מסווגת ולפעמים סיווגו אותה גבולית עם מרכיב פוסט טרואומתי ולפעמים דיכאון ביננוי ולפעמים מזו'רי ולפעמים דיסתמיה כרוני אבל לרוב האבחנה היא הפרעת אישיות לא מסווגת ודיכאון שמשתנה קל ע מזו'רי. כבר שללו ממני קצבה לאחר שנה שבה הייתי זמנית רק כי למדתי קורס מקצועי באופן עצמאי במאמצים רבים למרות ליקויי למידה סיימתי אותו להעלות קצת את הדימוי העצמי שלי להיות קצת בין אנשים לא בודדה שייכת למשהו לפחות לכמה חודשים וזה היה נראה להם שיש מקום לשלול ממני נלחמתי ושיניתי את רוע הגזירה בוועדה נוספת וקיבלתי זמנית. ועכשיו אני נכנסת לשנה השנייה שאני שוב נכה זמנית. אני לא יציבה מבחינה תעסוקתית כבר המון שנים חודש פה כמה ימים ולא מצליחה להחזיק משרה מלאה 8 שעות רק חלקיות עד 6 שעות בקושי. מעל עשור שזה המצב שלי מפטרים אותי בגלל התסמינים של ההפרעות. אני מנסה לקבל טיפול פסיכולוגי בחינם שכנראה יתחיל בחודשים הקרובים. בסוף השנה בדצמבר אני אזומן לוועדה רפואית ואם באותה תקופה אעבוד או אלמד או שישללו ממני או שיתנו לי עוד פעם זמני ואני מאד רוצה להפוך לקבועה אני יתומה בלי עזרה בלי בית. ואני מתקיימת מהקצבת נכות 2,200 ומהסיוע בשכ"ד 650 למחייתי אני חיה בקושי שורדת פה ושם הגעתי לחרפת רעב. ךא מצליחה להחזיק מקום עבודה אבל רוב מפטרים אותי והחיים שלי בלי רשת הביטחון הזו שהיא הקצבה הם קשים. חייבת להפוך לקבועה. ייתכן שתהליך השיקום שלי ייקח כמה שנים עד שאתייצב וייתכן שלעולם לא מה שבטוח הוא שאני רוצה שהקצבה תיהיה שם כשאנסה לעבוד למקרה ששוב יפטרו אותי. אני יודעת שאם האבחנה שלי היתה פוסט טראומה או סכיזופרנייה או משהו קשה מאד אחר היה לי יותר סיכוי להגיע לקבועה לצערי למי שיש הפרעות אישיות לא מסווגת או גבולית שממש דוקפת את חיי התעסוקה שמשפיעות על היכולת לעבוד ולהחזיק מעמד היא לא מקנה אחוזי נכות גבוהים ולא מקנה אחוזי נכות לקביעות לצמיתות. אנה עיזרו לי מהיידע שלכם באיך להפוך את הסטטוס לקבוע? איך לא לפגוע בסטטוס של זמנית שאני נמצאת בו? אם אגור בהוסטל זה עדיין בתהליך שלא דרך סך השיקום אלא דרך עמותה כי לא אישרו לי דרך הסל ולאחר חצי שנה עוזרים שם במציאת תעסוקה עם רכזת תעסוקה ואז לאחר שנה אני חייבת לעבוד ולעזוב ההוסטל לגור בשכירות בחוץ משמעות הדבר בסוף השנה שגם יש לי וועדה אצטרך מבחינת ההוסטל לצאת שוב לעצמאות דירה וכו' אם אמצא תעסוקה כלשהי דרך ההוסטל אתחיל שם וייתכן ששוב יפטרו אותי.. וזה יהיה לאחר הוועדה שבה נקבע שהנה אני עובדת אפילו נניח שזה רק חודש חודשיים ולא יציבות של חצי שנה או שנה אז היא לא תקבל קצבה היא כזמנית השתפרה אם אגיע לוועדה כשאני עובדת במשרה חלקית ייפגעו בקצבה שלי? כי אני בכל זאת חייבת לצאת לעצמאות ואני מודאגת כי לא רוצה להרוס לעצמי את המסלול לקביעות ומצד שני אהיה חייבת לממן שכ"ד בחוץ כי אני יתומה בלי בית ולא מקבלת כיתומה שודם זכויות. האם העבודה תפגע לי בזמניות הקצבה? אם אבקש מכתב מהפסיכולוגית עובדת סוציאלית שבהוסטל יש לזה יותר כוח בוועדה מאשר מכתב של פסיאטר שמשנים כל פעם אבל תמיד לא מחמירים במצב שלי למרותש הוא קשה ומאד לא יציב. אני ממש בחרדות מהפחד שישללו ממני. אבקש עיצות חכמות מניסיון החיים שלכם.

את תקראי כאן למטה, אז את מתארת מצב דומה מאוד למצב של זיוית. יש מלא תשובות למה שאת שואלת שזיוית קיבלה. אענה לך בקצרה את הידע שצברתי ב-11 השנים האחרונות בהן אני מטופלת (לזיוית כתבתי מלא, תקראי כאן למטה). כשהגשתי בקשה לקיצבה קבועה, קיבלתי אותה בועדה השלישית שניגשתי אליה, וזה היה 3 שנים אחרי שהגשתי את הבקשה המקורית. ב-2 הועדות הראשונות אישרו לי קיצבה זמנית, ובועדה השלישית - אישרו לי קבועה. 3 שנים. את לא צריכה לגשת לפסיכיאטר פרטי. רפואה פרטית היא לא תמיד טובה יותר מרפואה ציבורית. יש לי פסיכיאטר דרך הקופת חולים והוא בסדר גמור. כשקיבלתי את האישור לקיצבה עבדתי בעבודות מזדמנות. עצם זה שעבדתי לא מנע ממני לקבל קיצבה. גם אצלי לקח כמה שנים עד שאיבחנו אותי סופית. עד אז לכל רופא היה איבחון אחר. בסוף אמרו לי שלא משנה מה האיבחון. מה שחשוב זה שמוצאים את התרופות שעוזרות ושמתמידים איתם. אם כשאת בלי תרופות יש לך סימפטומים שאי אפשר לחיות איתם, ועם תרופות את מתפקדת, אז יש לך הפרעה כרונית. מכתב מפסיכיאטר זה כן חשוב. לדעתי, תבקשי מהפסיכיאטר לציין שיש לך בעיה כרונית שמצריכה טיפול תרופתי קבוע לצמיתות. זה צריך להספיק, וככה תתגברי על זה שכל פסיכיאטר מאבחן אותך אחרת.

תודה על הסיפורים המעניינים והתשובות המפורטות היה לך ממש קשה מאחלת לך חוויות טובות וכל טוב. הנה תשובה של פסיכולוגית למלחמה עם בט"ל עבדתי שנים רבות עם אוכלוסיות של מתמודדים, ואני מכירה את הקושי לחיות מקצבת ביטוח לאומי כה זעומה, הייתי ממליצה להתמקד בתחום התעסוקתי- למצוא כל דרך שהיא לחזור למעגל העבודה ולהתמיד. מעבר לכך שזה מאוד ישפר את המצב הכלכלי ועשוי להקנות לך שקט נפשי בתחום הזה, זה יכול לעזור מאוד ליציבות הנפשית. לצערי, אכן קשה יותר לסובלים מהפרעות אישיות לקבל הכרה מהביטוח הלאומי, מהסיבה שסכיזופרניה נחשבת למחלת נפש ואילו הפרעות אישיות לא. הן אמנם נחשבות להפרעות מאוד קשות, אך לא למחלה. וצריך לפעמים להתאמץ מאוד מאד על מנת להוכיח לביטוח הלאומי את חוסר התפקוד... לצערי כל אלו שעברו טרומאות הן מאובחבנות כבעלות הפריעות אישיות כלשהי והן דווקה הן נלחמות עם ביטוח לאומי. אם צריך אגי שאני רוצה להתאבדואלך לאישפוז. ואמציא לעצמי סכיזופרנייה אני לא מסוגלת להחזיק מעמד בשום עבודה אין לי משפחה שתעסיק אותי לא מסוגלת אני חיייבת את תמיכת הקצבה חייבת ממש בחרדות ממה שהיא אז בסוף השנה הזו אסיים את הזמני שלי ואם אתקבל להוסטל דרך עמותה כלשהי בזמן הקרוב אצטרך לצאת משם בסוף השנה בלי המשך קצבה ניגשת לוועדה ולהחזיק דירה מאפס הכנסה או מעבודה זמנית יהיה לי לסחוב עוד שנתיים השנה הזו ושנה הבאה ב2014 או שיתנו זמני עד 2015 - או שישללו ממני ומ 2015 עד 2016 לשרוד בדירות אצרך להילחם ולהשיג לצמיתות אני בטוחה שעצם זה שאצא מחחמת ההוסטל ואצטרך לשרוד כלכלית יחמיר את הדיכאון שלי.יציבות כללכית תורמת ליציבות הנפשי שתי כשאין כזו הכל מתערער ויש מחשבות אובדניות. עצבן אותי שהפסיכולוגית כתבה נסי להתמיד בעבודה- איך?זה לא קורה ולא עומד לקרות טיפול של פסיכלוג זה לא קסם לכל הטאומרותש עבתרי עודיין עוברת קשה בלי משפחה להשתקם...בעיה רצינית מאד אין פיתרון..חוץ מלהקצין את המצב גם אם זה אומר שנוסיף לעצמי גם הזיות יש לך הצעות?

שלום.בת 33.מזה כמה חודשים אני נמצאת במסגרת של תעסוקה מעברית.אני מרגישה מתקדמת שם מבחינת קצב מהיר..התמדה..יוזמה ..מבחינה טכנית אני מוכנה לעבוד בשוק החופשי.אך יש לי בעייה קשה של תקשורת עם אנשים .ובכללי בעייה לדבר עם אנשים.אפילו על דברים קטנים של עבודה.קשה לי לפתוח את הפה.אין לי ביטחון כזה..אני מרגישה שזה בעייה שהתעסוקה המעברית לא תפתור לי. מה אני יכולה לעשות?

בקוצות תמיכה או אצל פסיכולוג או בקבוצות שנפגשות לחשיפה מול אנשים למשל: קבוצה לחרדה חברתית. איפה יש בחיפה תעסוקה מעברית? ובמה את עובדת באיזה תחום?טוב לך שם. האם משלמים נסיעות?כמה לשעה?כמה שעות את מצליחה לעבוד? אני גם חושב לעבור לשם כי אני מתקשה בתעסוקה נתמכת הרבה זמן למצוא עבודה.

ענת שלום, תעסוקה מעברית אינה אמורה לתת מענה חברתי אלא תעסוקתי. במסגרות של מועדונים חברתיים יש לפעמים קבוצות שעובדות על מיומנויות חברתיות כמו גם במסגרת מרפאות לבריאות הנפש, במסגרות של הוסטלים ודיור מוגן לעיתים גם עושים קבוצות כאלה. מבחינת סל שיקום בחלק החברתי יש את תכנית עמיתים במתנסים ששם מלווה אותך משהי במצאית חוג במתנס ושילוב בו, אולי זה יכול לתת לך גם מענה. נהורה

שלום, קוראים לי **** מחדרה אני נפגעת נפש מזה 6 שנים אני גרה בדיור מוגן ענבלים מזה שנתיים ובשנה האחרונה אני גרה בדירה שלהם יחד עם חבר שלי ושותף אנחנו מסתדרים בינינו מצויין וחברים מאוד טובים של השותף. את המכתב הזה אני כותבת בלב כבד ומרגישה מנוצלת ואינני יודעת כבר איך להתמודד עם הסיפור הזה. לפני כשלושה חודשים הדיור - המנהלת שרון והעוס שלומית התחילו ללחוץ עלינו (חבר שלי ואני) לעזוב את הדירה כי אנחנו מתקדמים מידי בשיקום ולא מנצלים כראוי את השירותים המוצעים. אני הייתי לבד בדירה איתן והם דיברו בנימה מאוד מלחיצה ודוחקת שאנחנו חייבים לעזוב תוך חודש את הדירה!!! אמרתי לה איך נעשה את זה וכדומה... ולבסוף בדקתי את חוזה הדירה ( שאנחנו חתומים מול בעל הדירה שיש לנו עד סוף אוקטובר חוזה) בנימה השלילית שהשיחה הייתה הם מאוד הלחיצו אותנו ולא ידענו מה לעשות ולאן נלך ובאיזה כסף .... לא ידענו כלום ! לאחר מכן הם אמרו לנו שהם מזמנים לנו ועדת סל שיקום( שיש לשנינו אישורים ודיור מוגן, חבר שלי גם קיבל אישור לשיניים ולסיוע בריהוט) אבי דיבר איתה והיא ולאחר התנצלות היא רצתה שאני יהיה בפתיחות לב עם העובדת הסוציאלית שפגעה בי נפשית בעוד מקרים חוץ מהמקרה הזה, אני הסכמתי כי פחדתי שאני אשאר בלי סל שיקום ובלי תעסוקה נתמכת זאת אומרת גם לעבור מבלי עבודה!!! הגענו מוקדם ב8 כי חבר שלי היה צריך ללכת לעבודה הם נתנו לנו לחכות שם כמעט שעה וחבר שלי כבר היה צריך ללכת לעבודה והם ידעו זאת. הוא נכנס לאחר שהם כבר דיברו עם העובדת מטעם משרד הבריאות וסיפרו לה את הסיפור שלנו כמו שהם רצו שיהיה הסיפור הוא נכנס וכעבור 10 דקות כבר יצא, הם שללו ממנו את הזכות לדיור מוגן שללו ממנו את הסיוע לריהוט (שהיה לו כבר אישור לזה) ורצו לשלול לו גם תעסוקה נתמכת!!! בסוף השיחה הוא שאל את העובדת ממשרד הבריאות אם זה היה משנה מה הוא היה אומר היא אמרה לו שלא!!! אני נכנסתי וכול כך פחדתי על התעסוקה שאמרתי להם שכן אני אפתח אליה (העוס) ואעזר בה וגם נעזוב את הדירה הזאת תוך שלושה חודשים ואמרתי להם שאני לא עובדת איך נעבור דירה ככה? העובדת ממשרד הבריאות אמרה שאנחנו יכולים להסדרה גם בלי עבודה ושסיוע של ריהוט לא מגיע לי זה כמו פרס למשתקמים טובים( שבעצם אנחנו בתיפקוד מצויין ודיי מסתדרים ומתפקדים) ובקשר לאישור לתעסוקה נתמכת היא תחזיר לשרון(המנהלת) תשובה מאז עברו יותר משלושה חודשים ואנחנו כבר מצאנו דירה כמו שהם ביקשו וסגרנו חוזה. אך הם לא מצאו דיירים ואמרו לנו שאנחנו חייבים לשלם עוד חודש לפחות...!!! ואנחנו כבר מתחילים שלשלם שם. ולא רק זה גם יש דבר שנקרא חשבון חירום זה 100 שקלים שמופרשים כול חודש לחשבון שלהם שזה למקרה שמשהו מתקלקל בדירה אני אתמול אחרי אין סוף טלפונים של לקוות שהעוס" או המנהלת יענו לי הם ענו ושאלי כמה יש לנו בחשבון חירום הם אמרו שיש לי 899 זה אחרי שנתיים שאני שם!!! אמרתי לה שהסכום לא הגיוני והיא אומרת שאם אני רוצה לראות ה"כול רשום". אני כבר מתוסכלת, לא יודעת למי לפנות, מרגישה שהמערכת דרכה עליי ומתפללת שהכול יסתיים ואני יקבל את הציקים והכסף שלי בחזרה. וכואב לי ש"דיור מוגן" הוא לא מוגן בכלל!

שלום.קראתי את הודעתך..אני מכירה מאוד מקרוב את דיור מוגן ענבלים ..היחס שאני שמעתי עלין בדיור הזה הוא הפוך ממה שאת מתארת... אינני יודעת למה הם הגיבו כך..ולא התחשבו בכם.. אני חושבת שכדי שתיפני לשרון .ותאמרי לה שנפגעת.וגם לעוסית שלומית. אם זה לא יעזור.תיפני לרכזת סל שיקום גליה .או גיתית.

אוצה מאוד ליצור קשר עם מנהלת של ענבלים.

ברצוני לדעת האם קרו עוד מקרים כאלו מאז. הנני דייר חדש אשר עובר לגור באחד משירות הצעירים של ענבלים

אני נודדת מכאן לשם יתומה עדיין לא החלמתי בנפשי ולא מסוגלת לעבוד ולהחזיק דירה בשכירות מהקצבה הנמוכה שהיאם גם זמנית פלוס סיוע בשכר דירה 600 לזמניים אין שום הגנה לנכי הנפש המדינה הפקירה אותנו הגעתי לחרפת רעב בסוףך אני אתאבד בגלל אני רוצמה להבריא ולא להזדקק לעוסיות או לשיקום שלא עוזר כלל כספית לנזקקים שבנינו שלא מוסגלים לעבוד ושאין להם הורים שיעזרו.

הם פוגעים בי ואחר כך מצפים שאני אדבר בפתיחות עם העובדת סוציאלית שפגעה בי וכן זה לא דיור מוגן זה דיור מזיק ואם עוד אנשים נפגעו מהדיור  מוגן הזה ענבלים אני מבקשת שיגיבו לי ונראה ביחד מה אפשר לעשות כי ביחד אנחנו כוח ולבד מול כל המערכת נותנים לנו להרגיש שאנחנו כלום

שלום, רציתי לדעת האם יש מונח מקצועי לאדם שהוא "חולה סדר"? (דוגמאות: סידור חפצים בזווית ספציפית, סידור קופסאות שימורים ופריטים נוספים כשהטקסט מופנה קדימה, מריחת ממרח על הלחם בצורה אחידה וכו'...) תודה רבה.

האם יש רמות שונות של OCD? אין לי צורך לחזור על דברים בצורה טקסית ואין לי מחשבות טורדניות בנושא. אבל כן חשוב לי שדברים מסויימים יהיו מסודרים בצורה מסויימת (חלק מהדברים ציינתי קודם). האם זה גם נחשב ל- OCD? שוב תודה, נועה

או בשמה העברי התנהגות אובססיבית קומפולסיבית. כמובן שלא כל אדם בעל נטייה לסדר מתאים להגדרה הקלינית, יש מספר קריטריונים שאדם צריך לעמוד בהם.

שלום ר מספר שאלות: 1. האם אדם שהוא עוסק פטור, חולה בנפשו, יכול לגשת לוועדת שיקום? ולגבי אפוטרופוס חוקי: האם אותו אדם (עוסק פטור חולה בנפשו) יכול לבקש שהאפוטרופוס החוקי שלו יהיו 2 בנותיו? או שוועדת השיקום מחליטה מי יהיה האפוטרופוס החוקי? (כרגע אין שום אפוטרופוס חוקי על אותו אדם) תודה מראש על כל התשובות.

שלום לכולם, לפני כמה שנים איבחנו אצלי הפרעת אישיות גבולית, עד אותו רגע לא הבנתי מה קורה לי בחיים שלי. הכל היה הרס מוחלט. אחרי טיפול פסיכולוגי של שנה וחצי אמרה לי המטפלת שאני סובלת מהפרעה זו. לא ייחסתי לזה חשיבות, לקחתי כדורים בגלל החרדות והדיכאון אבל המשכתי בחיי, לא החזקתי מעמד בשום עבודה, על יחסי זוגיות אין בכלל על מה לדבר, יחסים עם המשפחה שלי גם לא, רק לאחרונה, בשנה האחרונה, הכרתי בחור מקסים והתחילה בינינו מערכת יחסים בהתחלה של הקשר עדיין לקחתי כדורים אבל אחרי כמה חודשים החלטתי להפסיק לנסות לחיות בלעדיהם. אז התחיל הגיהנום לי ולבן זוגי. עשיתי לו חיים מוות אז אחרי פגישה עם הפסיכיאטרית היא אמרה לי לחזור ולקחת תרופות כבר כמה ימים שאני לוקחת שוב והחבר פשוט לא מבין מה קורה איתי, אני לעולם לא אספר לו את זה, אני מפחדת לאבד אותו, למרות שהוא עבר איתי יסורים קשים, השפלות, התעללות רגשית, תוקפנות מילולית ופיזית, צעקות שינויים קיצוניים במצבי הרוח ובכל זאת נשאר איתי, אני חשובה לו אבל למרות כל זאת לא אשתף אותו אני חזרתי לקחת תרופות רק בכדי לשמור על הקשר שלנו, החרדות והדיכאון לא נתנו לי לנהל חיים נורמליים. נגשתי הבוקר לביטוח לאומי לחשוב להגיש קצבת נכות נפשית בגלל הבעיה שאני סובלת ממנה, אך ממה שאני קוראת בפורום פה זה נראה לי קשה מאוד, אני לא עובדת כרגע, עבדתי בכל מיני מקומות ולא החזקתי יותר מחודש חודש וחצי, אני בת 42 גרושה ואם לשני בנים גדולים. אני חושבת שהביטוח לאומי צריך להכיר באנשים כמונו, כי ההפרעה הזו לא פחות קלה מהפרעות אחרות, החיים שלנו גיהנום מתמשך, אנחנו אנשים שצריכים תמיכה כספית כי יש לנו בעיה לנהל חיים נורמטיביים כמו אנשים אחרים. תודה ובהצלחה

לא קשה כל כך לקבל קיצבה מביטוח לאומי. מגישים את המסמכים שצריך ועוברים ועדה. אם מאשרים את הקיצבה אז זה זמני. אחרי תקופה מסוימת בודקים שוב, ואם מאשרים שהבעיה שלך היא לצמיתות אז הקיצבה היא לצמיתות. יש עוד זכויות שמקבלים (אם הנכות נכנסת לקטגוריה הזאת) - שיקום מקצועי ועוד סיוע. מומלץ מאוד - את אומרת שאת לא מחזיקה מעמד בשום עבודה. אם יאשרו לך שיקום מקצועי, אז זה יכול להקנות לך מקצוע שיהיה מתאים לך ותוכלי לעבוד. דרך סל שיקום את יכולה לקבל חונך וזה תמיכה שיכול להיות מה שיחזיק אותך במקום העבודה. לגבי בן הזוג - כל הכבוד לך שיש לך בן זוג כל כך אוהב. לדעתי, אם אתם לא גרים ביחד אז את לא צריכה לספר לו. את יכולה פשוט להתנצל על מה שעשית לא בסדר ולהסביר לו שאת מודעת לזה שהתנהגת לא בסדר ושאת מקבלת ייעוץ פסיכולוגי בעניין. ייעוץ פסיכולוגי זה דבר נורמלי לגמרי, מלא אנשים הולכים, לא רק אנשים עם בעיות פסיכיאטריות. אם הקשר יהיה קרוב יותר, ותגורו ביחד ובמיוחד אם תתחתנו, אז את חייבת לספר לו על הכדורים. איך את היית מרגישה אם הוא היה מסתיר ממך דבר כזה? פעם מישהי אמרה לי שכדאי לספר לבן זוג בגלל שהוא הראשון שצריך לעזור אם יהיה צורך בעזרה, וכדי לעזור הוא צריך לדעת מזה. אני תמיד סיפרתי בדייטים שלי, בני הזוג שלי תמיד ידעו מזה. לרוב זה לא הפריע לאף אחד מהם להיות איתי. 5 מהם הציעו לי נישואים, גם בני הזוג שהיו איתי כשהייתי פסיכוטית לגמרי. הם היו גברים נורמלים לגמרי, מוצלחים וטובים. עכשיו אני לבד כי ככה בחרתי, אבל אם הייתי רוצה, אז אני יכולה ברגע זה להיפגש עם 2 האחרונים שהציעו לי ולהסכים להתחתן. אז מניסיון - כדאי לספר. אנשים תמיד מעריכים כנות, וממה שאת מספרת, את נשמעת אישה מאוד אמיצה ושאת אמיתית עם עצמך. לדעתי, בן הזוג שלך צריך להעריך את האומץ שלך והכנות שלך כי זה מגיע לך. בהצלחה!!

אני עם הפרעה גבולית ומקבלת זמנית לאחר מאמצים רבים כי הגבוליים נחשבים פחות קריטיים בביטוח לאומידיכאון והפרעות אשיות למיניהם נחשבים פחות חמורים ואז גם קשה להם לקבל קצבה. אבל זה מאד נכון יש להם בעיה תעסוקתית רצינית והם לא מחזיקים מעמד ורוב הזמן מוטלים כרוניים יש להם מצבי רוח קיצוניים שמשפיעים על יכולת ההתמדה שלהם.אני לא יודעת אם לאחר טיפול הם מצלחים להחזיק מקום עבודה אני כבר המון שנים במצב הזה. לא החזקתי מעמד יותר ממספר חודשים ומאד מתקשה מול ביטוח לאומי שמחשיב אותי כזמינת ויכולה להשתקם מעל 10שנים של חסור יציבות לא הוכיחו להם שמגיע לי נכות לצמיתות. עצוב.

לי יש דיכאון מזו'רי ולפעמים בינוני והפרעת אשיות לא מסווגת זו בדרך כלל האבחנה שלי לפעמים גם כתבו לי שיש לי דיסתמייה שללו ממני את הקצבה לאחר וועדה רק כי למדתי באופן עצמאי וכל פעם בוועדותש ואלים אם אתה עובד כי אם כן ישללו ממך לאחר וועדה נוספת החזירו לי הת הכנות זמנית אם אחוזי נכות 40 הכי נמוך שיש ואני לא עבדתי אין יציבות יותר מחודש במהלך כל השנים האלו. אני מקבלת נכות זמנית עכשיו זו השנה השנייה שלי לאחר כמה זמן מקבלים נכות לצמיתות? שנתים או שלוש? אני רוצה לקבל את כל הזכויות שיש לקבועים. כמו גם לימודים. כי בנכות הזמנית יש חרדות ששוב ישללו ממני את הזכויות.

שלום.אני גם סובלת הרבה מאוד שנים מהפרעת אישיות גבולית .וכן.אני כבר מספר שנים מקבלת קצבת נכות קבועה מביטוח לאומי.גם על האבחנה של הפרעות אישיות ובעבר גם הפרעות אכילה. אני חושבת שכן מקבלים קיצבה גם מי שסובל מהבעיה שלנו.זו הפרעה שקשה מאוד לחיות איתה. אך צריך אישורים מפסיכיאטרים.על מצבך הנפשי. מאחלת לך בהצלחה..

מסרבים לתת לי דיור מוגן ואני לא רוצה הוסטל

הי שני ! לא הסברת מדוע מסרבים לאשר לך דיור מוגן .. תכתבי על עצמך עוד קצת פרטים ואנסה לעזור לך . בהצלחה

שלום אני גר בדיור מוגן שעמותה פרטית שממנת חלק מדירות רציתי לדעת עם המדריכים יכולים לחדור לי לפרטיות הכוונה להכנס לי לדירה מתי שהם רוצים כמו בהוסטל או שהם חייבים לשאול את הדירים .חשוב לי לציין שאני אצמי בדירה .

איך הגעת לעמותה הזו ? לרוב לא ממנים את הדיור מצפים שמי שמתקיים מקצבה זעומה יצליח לממן דיור אתה כיול לספר לי איך הנס הזה קרה ?מ העמותה הזו? לגבי אלו שפגועים לך בפרטיות זה באמת לא הוגן תדבר איתם תסביר להם שזה מפריע לך ומקווה שהם יתחשבו בך.

שמי ליטל בת 26, אני מוגדרת כפגועת נפש עם אחוזי נכות מוכרים ע"י ביטוח לאומי. אני עצמאית. נמצאת בתהליך של שכירת דירה מחוץ לבית ההורים. מחפשת שותפה מתאימה.

הייתי שמחה להיות השותפה שלך

תודה שהחזרת תשובה. מי את? האם אפשר לקבל פרטים?

שלום ליטל, אשמח אם תתקשרי אלי לטלפון 0509198766

מאז שנוצרה לי בעיית דיור ואין קצבה ואבי שהתעלל בנו גוסס אני בלי משפחה בעולם בכלל החברים שלי הפנו לי עורף והתנתתקו ממני כדיי שלא אפול נטל עליהם כי לא כילו לשמוע את מה שיש לי לספר על הצרות שלי להם אין בעיית דיור הם בסדר מקבלים את מלוא התמיכה מכולם מחפשת חברים אמיתיים שנמצאים בסביבה גם כשיש קשיים עצומים בחיים

ל-000 שלום את/ה כותב/ת שאין לך קצבה. האם הגשת תביעה לקצבה? האם בוטלה הקצבה מסיבה כל שהיא? לגבי חברים/ות לענ"ד זה לא חברי אמת .וכן יש חברים אמתיים.. ומה בעצם בקשתך?-כאשר את/ה כותב/ת מחפש/ת חברים אמיתיים שנמצאים בסביבה גם כשיש קשיים בחיים? בבקשה להבהיר את עצמך.-בהצלחה.

ש לי חברה בת 20 פלוס מספיק פלוס גרה בבית המשפחה לא עצמאית שעברה משהו קשה לא אפרט מכבדת את הפרטיות שלה הבעיה היא שכבר חמש שנים היא נעזרת בקיצבה ובסל שיקום פסיכולוגית אינטנסיבי חינם זה בא על חשבון המתנה של אחרים בתור לטיפול, כדורים, חונכת, ויוצאת למפגשים חברתיים שמתארגות במסגרת הסל שיקום אך לא רק. המדינה תומכת בה לחלוטין כלכלית והיא לא תומרת שום דבר מעצמה בחזרה בשום דרך כולל לא רצתה לעשות שרות צבאי. מרוב שיש לה כל כך הרבה מטפלים אין לה זמן והיא גם לא רוצה אף אחד לא דוחף אותה מעולם לא הציעו לה גם רכזת תעסוקה לא הצמידו לה רכזת תעסוקה והיא לא רוצה גם אחת כזו תמיד יש לה תרוץ אני עייפה אין לי כח עדיין לא וכ' לחפש עבודה כלשהי או ללמוד משהו היא בעצם חמש שנים פלוס שירות צבאי שלא עשתה לא מקדמת את חייה בכלל בתור חברה אמרתי לה וגם המטפלת שלה שהגיע הזמן לחפש משרה כלשהי חלקית ולהתקדם להיפגש פעם בשבוע ולא פעמיים הפסיכאטר רצה לקצצ בכדורים ושתפסיק אותם ונוח לה לחיות על חשבון המשפחה ועל הקצבה ולא לעשות כלום חוץ מלישון ולפגשו חברים בפעיליות ולבזבז כסף בזמנה הפנויי ולהיכנס לחובות בבנק למרות שהיא גרה בבית המשפחה היא תלויה באחרים מאד למרות שהיא נריאית רגילה והיא אומרת שתמיד תיהיה לה קצבה ולמה לה לטרוח לחפש עבודה שיש כל כך הרבה מטפלים מסביב פסיכלוגית חונכת חברים לישון לראות טלוויה לקרוא וזהו אין שאיפות לכלום. היא לא מכונה לברר על לימודים דרך סל שיקום כי זה אומר שכל יום צריך ללכת ולהיות שם כמה שעות וזה לא ייתכן. היא בחורה חכמה אבל אני רואה אותה מתבזבזת על כלום ובתור חברה זה כואב לי מה אפשר לעשות? היא נעלבת כשאני אומרת שהגיע הזמן לשינויי לחפש עבדוה כדיי לסגור גם חובות ולהבין מה הכיוון שלה להתנסות ורבה עם המטפלת שלה שלוחצת שהגיע הזמן להיות יותר פרקטית. מבקשת עיצות מאנשים עם מבגלה שלא נתנו למגבלה לנצח ויצאו לחפש עבדוה לימודים ושיש להם שאיפות אולי יצליחו להשפיע עלייה כאלו שהיו תקועים במקום של המובטל לנצח והבינו שאי אשפר להישאר כך לנצח עד גיל 30 40 50 ..תודה

B שלום, אני עובדת סוציאלית שיקומית ועזרתי להרבה אנשים עם קשיים כמו שתוארו פה.אני לא מאמינה שמישהו נהנה לחיות כפי שמתואר.אין ספק שמשהו חוסם אותה .אשמח להפגש איתה , למרות מס המטפלים הרב המקיף אותה.ניתן להתקשר אלי בטל:0544818244 .רצוי כמובן שהיא תתקשר!

שלום רב, אני מקבלת קצבת נכות זמנית מביטוח לאומי, נאמר לי שמסל שיקום מגיע לי 650 סיוע בשכר דירה, האם גם מעמידר מגיע לי סיוע בשכר דירה תודה

לעדי שלום: סיוע בשכר דירה מקבלים ממ. השיכון דרך אחד מהחברות המשכנות .כגון:=עמידר/ ועוד'=הסיוע כיום הוא כ-760ש"ח .יש לגשת לעמידר עם טופס אישור קבלת קיצבה -האחוזי נכות 75%ומעלה -חוזי שכירות.ת.ז.ואישור מהבנק שבו מתנהל החשבון-ו/או טופס עם מס' החשבון ומס' הסניף לאחר הגשת הבקשה בעמידר כסף הסיוע נכנס לחשבון הבנק.בהצלחה

אלו שהם רק 40 אחוזי נכות מקבלים מאחת החברות שמסייעות רק 650 שקלים לחודש שזה מעט מאד לעומת שכר הדירה במשק

שלום רב, אשמח לדעת איך זה עובד דיור מוגן מהם תנאי קבלב כמה משלמים וכו, תודה

לטלי שלום: דיור מוגן תלוי בסל שיקום- לסל שיקום חייבים רפואי. קבלה לדיור מוגן דרך רכז/ת שיקומית. התשלום תלוי בשכירות של אותה דירה/ות,,בנסוף יש השתתפות בתשלומי, חשמל, מים, וארנונה. בהצלחה

אם מרוויחים שכר מינימום במשרה מלאה 8 שעות שכר מעל גובה הקצבה במצב נפשי לא משהו מנסים להחזיק מעמד לתקופה אבל על תקן קצבה זמנית האם יפגעו לי בקצבה? אבקש מענה מודאגת שלא יפגעו לי בקיצבה. לאחר כמה זמן מקבלים קצבה קבועה?ואיך אשפר לא לפגוע בה כי המצב הנפשי לא יציב עדיין כמה חודשים פה ושם אבל מנסה לעבוד ולהשתקם לא בתעסוקה נתמכת אלא בעבובדות ברמה קצת יותר גבוהה מאשר מה שנותנים בנתמכת.

נ

לשחר שלום: יש מצב כאשר נמצאים בנכות זמנית לשלול קיצבה.=למי שעובד ולא משנה עם זה עבודה בשכר מינימום שמעל הקיצבה/ או מתחת לקיצבה נכות זמנית בד"כ עד שנתיים בכדי לבדוק עם מצב משתנה.לטובה ו/או לרעה. בכללי: גם כאשר מקבלים קיצבה קבועה -יש בעיה לצאת לעבוד בשוק החופשי. { בחוק לרון)==רצוי בעבודות נתמכות לאחר קבלת קיצבה קבועה.בהצלחה

יש חוקים לגבי גובה השכר ביחס לקיצבה. אני מקבלת קיצבת נכות קבועה ואני עובדת בעבודה רגילה. דיברתי עם ביטוח לאומי, קבעתי פגישה והלכתי לברר. אמרו לי שאם אני מרוויחה מעל סכום מסויים, אז סכום הקיצבה יורדת קצת. מאבדים את הקיצבה לגמרי רק אם מרוויחים הרבה - נראה לי מעל 8,000 ש"ח בערך. מתחת ל8,000 ש"ח רק מאבדים סכום מסויים מהקיצבה. בקיצור, תמצאי את העבודה שאת רוצה באמת, ותתאמי לך פגישה בביטוח לאומי כדי לברר מה קורה כשיהיה לך את המשכורת. כדאי לעבוד בעבודה רגילה ולאבד 400 ש"ח מהקיצבה, אם אלה התנאים.

שחר שלום תודה על התשובות שלך זה עוזר קצת להבין אני ממש בחרדות קיום. אני מבינה שאישרו לך סל שיקום לצמיתות.. האם לאחר 2 וועדות שזה שנתיים קיבלת לצמיתות? או לאחר 3 וועדות שזה לאחר שלוש שנים קיבלת לצמיתות? מה שאלו אותך בוועדה?איך ענית להם? הם תמיד נותנים תחושה שאתה בא לרמות אותם שאתה חייב להשתקם שלא ייתכן שעדיין אתה לא יציב שאם עבדת חודשיים הנה מצבך השתפר ואתה נורמלי זה מציק . שואלים אם אתה עובד ומה הזמן שעבדת במהלך השנה? מה האבחנה שלך? האם אושפזת? מטופל אצל פסיכולוג? האם לקחו בחשבון את הרקע המשפחתי סוצילאי כחלק מהשיקום אם יש לך קשיים מהסוג הזה ? האם יש לך יציבות בעולם העבודה מסוגל לעבוד רצוף ובמשרה מלאה? לי יש קשיים סוצילאיים חוסר יציבות תעסוקתית המון שנים אבל האבחנה שלי היא רק הפרעת אשיות ויש מצבי רוח קיצוניים שגורמיים לי להיות שוב ושוב מפוטרת ומובטלת ובט"ל לא מכיר בה כי היא לא מחלת נפש אבל בהחלט מקשה מאד על יציבות תעסקותית שיש סיכוי שלעולם לא תיהיה לי ואני תלויה בקצבה למחייה קיום שכ"ד כי אני לבד בעולם ולא מסוגלת לסמך על עצמי שיכולה לאחר עשור שנים של אי יציבות להגיע לזה.באזור הצפון יש קושי עם אופציות עבודה ואני כבר פוטרתי מהמון כאן אבל השכירות יחסית זולה למרכז.

יש לי חברה בת 20 פלוס מספיק פלוס גרה בבית המשפחה לא עצמאית שעברה משהו קשה לא אפרט מכבדת את הפרטיות שלה הבעיה היא שכבר חמש שנים היא נעזרת בקיצבה ובסל שיקום פסיכולוגית אינטנסיבי חינם זה בא על חשבון המתנה של אחרים בתור לטיפול, כדורים, חונכת, ויוצאת למפגשים חברתיים שמתארגות במסגרת הסל שיקום אך לא רק. המדינה תומכת בה לחלוטין כלכלית והיא לא תומרת שום דבר מעצמה בחזרה בשום דרך כולל לא רצתה לעשות שרות צבאי. מרוב שיש לה כל כך הרבה מטפלים אין לה זמן והיא גם לא רוצה אף אחד לא דוחף אותה מעולם לא הציעו לה גם רכזת תעסוקה לא הצמידו לה רכזת תעסוקה והיא לא רוצה גם אחת כזו תמיד יש לה תרוץ אני עייפה אין לי כח עדיין לא וכ' לחפש עבודה כלשהי או ללמוד משהו היא בעצם חמש שנים פלוס שירות צבאי שלא עשתה לא מקדמת את חייה בכלל בתור חברה אמרתי לה וגם המטפלת שלה שהגיע הזמן לחפש משרה כלשהי חלקית ולהתקדם להיפגש פעם בשבוע ולא פעמיים הפסיכאטר רצה לקצצ בכדורים ושתפסיק אותם ונוח לה לחיות על חשבון המשפחה ועל הקצבה ולא לעשות כלום חוץ מלישון ולפגשו חברים בפעיליות ולבזבז כסף בזמנה הפנויי ולהיכנס לחובות בבנק למרות שהיא גרה בבית המשפחה היא תלויה באחרים מאד למרות שהיא נריאית רגילה והיא אומרת שתמיד תיהיה לה קצבה ולמה לה לטרוח לחפש עבודה שיש כל כך הרבה מטפלים מסביב פסיכלוגית חונכת חברים לישון לראות טלוויה לקרוא וזהו אין שאיפות לכלום. היא לא מכונה לברר על לימודים דרך סל שיקום כי זה אומר שכל יום צריך ללכת ולהיות שם כמה שעות וזה לא ייתכן. היא בחורה חכמה אבל אני רואה אותה מתבזבזת על כלום ובתור חברה זה כואב לי מה אפשר לעשות? היא נעלבת כשאני אומרת שהגיע הזמן לשינויי לחפש עבדוה כדיי לסגור גם חובות ולהבין מה הכיוון שלה להתנסות ורבה עם המטפלת שלה שלוחצת שהגיע הזמן להיות יותר פרקטית. מבקשת עיצות מאנשים עם מבגלה שלא נתנו למגבלה לנצח ויצאו לחפש עבדוה לימודים ושיש להם שאיפות אולי יצליחו להשפיע עלייה כאלו שהיו תקועים במקום של המובטל לנצח והבינו שאי אשפר להישאר כך לנצח עד גיל 30 40 50 ..תודה

היא חייבת לעזור לעצמה בשביל שכל הטיפולים יהיו יעילים. בכל אחד יש כוחות פנימייים. צריך איכשהו לעזור לה למצוא אותם.

לא כתבתי כאן המון זמן עקב שינוי בתחום הדיור אותו עברתי בשטומ"צ . מה שקורה איתי אנסה להסביר ..>> נהיה לי מאוד מאוד קשה במיוחד או בעיקר לעבוד . מאוד קשה לי לתפקד בעבודה עקב כאבים בגוף כמו כאב גב ורגליים.., וכן הרגשה ותחושה נפשית מאוד מגעילה ולא נוחה עם עצמי .הדבר גורם לי לאיכס.. מאוד וזה נורא להרגיש ולהתמודד עם זה . ובקיצור חוסר חשק לצאת מבבית מהמיטה לעבוד . כל דבר נהיה לי קשה וחוסר סיפוק . מה יכול לעזור לי לחזור לשיגרת היומיום שלי . אוליי לךהחליף מסגרת ? ? ? כן . השאלה היא לאן כי כיום אני בתעסוקה נתמכת אז וכי אחזור אחורה .? אשמח לעצות מכם ותודה אייל

בעלת 40 אחוזי נכות נפשית 100 אחוז אובדן עבודה האם יש עזרה כלכלית נוספת בנושא הדיור חוץ מ650 ש"ח סיוע שכרדירה אי אפשר להתקיים מקצבה 2,200 אין לי הורים שיעזור אני צריכה לקחת הלוואות כדיי לשלם חשבון כזה או אחר או לקנות אוכל שכר רעב. שאלה אחרת מה ההבדל בין דיור מוגן להוסטל או כל סידור אחר? מה זה נותן לי עזרה של צוות בעצם שבה לבקר וזהו? איך משיגים זאת?

אותו דבר בדיוק הולך לעבוד בכל עבודה אפשרית כמה שאפשר לוקח חופשים ארוכים בין עבודה לעבודה ובין משמרת למשמרת ובין שעה לשעה החיים שלנו לא קלים וגם הבוסים מרמים והמדינה הורסת אותנו אבל עובדים והסיוע בשכר דירה במתן חן הוא 750 בערך ובשנה הראשונה בדירת הוסטל לא משלמים אבל צריכים לעבור קודם כל כמה חודשים בהוסטל מתוגבר ללמוד איך להסתדר בדירה רגילה לרכוש מיומנויות בדרך החיים לקבל יעוץ ושיחות ושיקום על ידי ההוסטל או המדריכים ויש עוד כמה אפשרויות

יש אשה שאני מכירה, הסובלת ממחלה פיזית קשה וגם מאישיות גבולית. הבעיה שמרכז יום פסיכיאטרי לא יקבל אותה בגלל המצב הגופני שלה. לאילו מקומות (של שיקום יומי) ניתן להפנות אותה? היא מאיזור השרון

שלום רב: אני סובלת שנים מדיכאון וחרדות בעיקר מבחינה חברתית ודבר זה מקשה עליי להתקבל לעבודות שמצריכות ביטחון עצמי.העבודות שעבדתי בהן הן רק בתחומים של טיפול בקשישים קלים ועם ילדים כי אין לי ביטחון עצמי בכלל לגשת לעבודות אחרות ואני מאד סובלת מהמצב הזה. אני לא עובדת כבר תקופה ארוכה ואין לי כוחות אפילו לחפש עבודות אין לי אפילו כח לעבוד שוב בעבודות הפשוטות שעבדתי. ניסיתי בעבר וגם בתקופה האחרונה ליטול כדורים שלא עזרו ושעשו לי תופעות לוואי ואני מרגישה שהכדורים לא עוזרים לי אלא אפילו מחמירים את מצבי.כעת אני בטיפול פסיכולוגי פעם בשבוע במרפאת בריאות הנפש. ברצוני לשאול האם כדי לקבל קצבת נכות נפשית חייב ליטול כדורים שבין כה לא עוזרים ואפילו מחמירים את המצב? והאם במצבי יש סיכוי שאקבל קיצבה?

אני יודעת שיש גם אופציה לפנות לסל שיקום ולקבל עזרה בתעסוקה נתמכת ועזרה במציאת עבודה למרות המגבלות של הביטחון העצמי והחרדה גם בלי להיות מוכרת כנכה בביטוח לאומי ושאפשר לעשות את זה דרך משרד הבריאות.איך מתחילים בתהליך הזה? והאם ביטוח לאומי יכול לאשר קיצבה זמנית לצורך שיקום? האם אפשר שתשלחי לי גם את תשובתך לשאלתי הקודמת למייל? תודה.

בבקשה השאירי את כתובת המייל שלך ונתכתב שם

יש לי חברה בת 20 פלוס מספיק פלוס גרה בבית המשפחה לא עצמאית שעברה משהו קשה לא אפרט מכבדת את הפרטיות שלה הבעיה היא שכבר חמש שנים היא נעזרת בקיצבה ובסל שיקום פסיכולוגית אינטנסיבי חינם זה בא על חשבון המתנה של אחרים בתור לטיפול, כדורים, חונכת, ויוצאת למפגשים חברתיים שמתארגות במסגרת הסל שיקום אך לא רק. המדינה תומכת בה לחלוטין כלכלית והיא לא תומרת שום דבר מעצמה בחזרה בשום דרך כולל לא רצתה לעשות שרות צבאי. מרוב שיש לה כל כך הרבה מטפלים אין לה זמן והיא גם לא רוצה אף אחד לא דוחף אותה מעולם לא הציעו לה גם רכזת תעסוקה לא הצמידו לה רכזת תעסוקה והיא לא רוצה גם אחת כזו תמיד יש לה תרוץ אני עייפה אין לי כח עדיין לא וכ' לחפש עבודה כלשהי או ללמוד משהו היא בעצם חמש שנים פלוס שירות צבאי שלא עשתה לא מקדמת את חייה בכלל בתור חברה אמרתי לה וגם המטפלת שלה שהגיע הזמן לחפש משרה כלשהי חלקית ולהתקדם להיפגש פעם בשבוע ולא פעמיים הפסיכאטר רצה לקצצ בכדורים ושתפסיק אותם ונוח לה לחיות על חשבון המשפחה ועל הקצבה ולא לעשות כלום חוץ מלישון ולפגשו חברים בפעיליות ולבזבז כסף בזמנה הפנויי ולהיכנס לחובות בבנק למרות שהיא גרה בבית המשפחה היא תלויה באחרים מאד למרות שהיא נריאית רגילה והיא אומרת שתמיד תיהיה לה קצבה ולמה לה לטרוח לחפש עבודה שיש כל כך הרבה מטפלים מסביב פסיכלוגית חונכת חברים לישון לראות טלוויה לקרוא וזהו אין שאיפות לכלום. היא לא מכונה לברר על לימודים דרך סל שיקום כי זה אומר שכל יום צריך ללכת ולהיות שם כמה שעות וזה לא ייתכן. היא בחורה חכמה אבל אני רואה אותה מתבזבזת על כלום ובתור חברה זה כואב לי מה אפשר לעשות? היא נעלבת כשאני אומרת שהגיע הזמן לשינויי לחפש עבדוה כדיי לסגור גם חובות ולהבין מה הכיוון שלה להתנסות ורבה עם המטפלת שלה שלוחצת שהגיע הזמן להיות יותר פרקטית. מבקשת עיצות מאנשים עם מבגלה שלא נתנו למגבלה לנצח ויצאו לחפש עבדוה לימודים ושיש להם שאיפות אולי יצליחו להשפיע עלייה כאלו שהיו תקועים במקום של המובטל לנצח והבינו שאי אשפר להישאר כך לנצח עד גיל 30 40 50 ..תודה

מישהו מוכן לייעץ ולענות? יש לי אותה בעיה