פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

בפורום זה יינתנו תשובות על שאלות הנוגעות לשיקום לאחר אירוע מוחי, כגון: כיצד משתקמים לאחר אירוע מוחי? מהם שלבי השיקום? עד כמה אפשר להשתקם לאחר אירוע מוחי קשה? כיצד משפרים את ההליכה לאחר אירוע מוחי? עד כמה ניתן לשקם את תפקוד היד לאחר האירוע? .
2883 הודעות
2368 תשובות מומחה

מנהל פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

24/07/2011 | 02:48 | מאת: כפיר

שלום רב! בתאריך 19.2010 אבי בן 58 עבר CVA ללא ניתוח, לאח 3 שבועות של אישפוז בבית חולים עברנו לשיקום בלויינשטין למשך 4 חודשים! מאז אבי עובר שיקום בעלה נגב,(מקום עם אנשים מדהימים!) היום לאחר9 חודשים מאז המקרה אבי לא מזיז את יד שמאל כלל, ואת רגל שמאל מזיז בקושי! כמו כן הוא סובל מהזנחת צד שמאל! אבי מצליח ללכת רק בעזרת סד המוצמד לרגלו ורק כאשר אוחזים אותו מאחורה(כמובן שהוא עם מקל הליכה) אנחנו מרגישים שאנו מאבדים זמן יקר בשיקומו של אבי היקר!לא מדובר באיש זקן אלה באיש צעיר! אנחנו פשוט נואשים ומתחננים לעזרה!אני כבר נואש לראות את אבי ללא התקדמות! אנחנו מחפשים מומחים בארץ ואפילו בעולם רק בכדי לבדוק מה עוד נייתן לעשות! האם יש רופאים פרטיים?מומחים בארץ?תרופות ניסיוניות?טיפולים חדשים? אנחנו נגיע לכל מקום בעולם לטבת בריאותו!! אבל לצערי אני מרגיש כאילו ארצנו הקטנטונת מעניקה טיפול ראשוני ושיקומי אבל זה מרגיש כאילו זה המצב וזהו!אני לעולם לא ירים ידיים!אני בן 32 נשוי ואב ל1! חונכתי בבית שערך כיבוד הורים קודם לכל!אני מסתכל על אבי ויודע שהוא מצפה ממני לעזרה!בבקשה אני מוכן למשכן את כל מה שיש לי בתמורה לתקווה!

30/07/2011 | 14:48 | מאת: אור הנר

שבאה מתוך תוכו של כל אדם . אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של אביך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . איכות חיו של אביך תלויה במידת העצמאות שהוא ירגיש וכדי להיות עצמאי ראשית הוא זקוק לפי סדר העדיפות הבא א.חיזוק נפשי שנעשה בהכוונת אנשי מקצוע פסיכולוג ופסיכיאטר גם למשפחה . ב.חיזוק ותרגול על ידי מרפאה בעיסוק לצורך התמצאות קידוד הזכרון ושליפתו . ג.תרגול גופני עם אנשי מקצוע לאחר מכן תרגול בבית וחשוב לדעת מה שקשה לו היום סימן מובהק למה שהוא יעשה מחר . תרגול בסביבה הנוחה לו ונגישה לו ואינה מאיימת עליו . לשאלתך יש מגוון מכשור וסדים אלקטרוניים וטיפולים במחטים סיניים שמקלים על ההרגשה .הידרותרפיה במידה ומותר לו לפי הקליניקה מורידה ספסטיות,שינה על הצד הפלגי מוריד גם כן ספאזם ,אך כפי שכתבתי התרופה הטובה והאמיתית ביותר באה מתוך תוכו. . הוא יכול להצטרף לאחד ממועדוני חברים שהוקמו על ידי עמותות שונות ואז תראה באיזה קלות הוא מרים את ראשו ומסתכל קדימה. אני מכיר לפחות אדם אחד בגילו של אביך שהיה במצב קשה מאוד האמין בעצמו תרגל ותרגל וחזר לעסוק במה שאהב .

01/08/2011 | 13:25 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ואם אינכם מרימים ידיים וזה יפה מאוד אז כנסו לאתרי הדרכה כמו שלנו ושל עמותת נאמן , לימדו את עקרונות הש/יקום והתחילו לתרגל בעצמכם. בהצלחה.

21/07/2011 | 00:00 | מאת: לי

אימי בת 62 עברהארוע מוחי לפני מספר ימים. כעת נמצאת במצב מונשמת. בהכרה מלאה. מגיבה בכן/לא עם הראש כששואלים אותה שאלה. לציין שהיתה ללא הכרה עד אתמול ונחשבת עדיין במצב קשה. שאלתי היא : העיניים שלה מראות בהלה רבה כי היא למעשה לא יודעת מה קרה לה. האם ומתי לספר לה? האם העובדה שהיא תדע מה קרה לה יכולה להפחית את הלחץ או להגבירו ומה מנסיונך כדאי להגיד לה עד שתצא מסכנה?

30/07/2011 | 15:15 | מאת: אור הנר

אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של אמך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . תיארת מצב אופייני אותו תוכלי ללמוד באתר של ד"ר גוטליב. אמך עברה מה שעברה ומכאן יש רק לטפס.תתייעצי עם פסיכולוגית המחלקה מה ובאיזה מינון לספר לה על המחלה אבל זיכרי זה לא העיקר.העיקר הינו: שהיא רוצה לראות חיוך במבטך גם אם אינה מחייכת היא תצחק בלב פנימה כשתראה את ילדיה נכדיה ולפחות לראות תמונות ולשמוע אותם גם אם היא תזלוג דמעות והכי חשוב היא מבינה הכל גם אם אינה זוכרת כלום . כל זה יעלה אותה לדרך המלך של השיקום . ספרי לה על עצמך ועל המשפחה ועל כך שמה שהיא עברה עברה ועל כל נושא שעיניין אותה קודם וכשאת מביטה בה תני לה את התקווה שמעתה הכל יהיה יותר טוב כי יש המון סיפורים נהדרים על שיקום.אל תתני לה לאכול אבל פזרי בחדר ועליה את הבושם שהיא אוהבת.לטפי את הצד הפגוע בעיקר עם קרם לחות שהיא אוהבת. סרקי אותה ונקי לה את הרוק כשאת לידה.בקשי ממנה לסמן לך אם יש מה או מי שמפריע לה בחדר כמו ריחות,אור,רעש ונסי לשפר את המצב.והעיקר והעיקר לא לפחד כלל. רפואה שלימה

01/08/2011 | 13:23 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אי ידיעה אינה תורמת דבר וידיעה של המתרחש אפילו מדובר במצב קשה כל כך תורמת ליכולת להתמודד עם המצב. בהצלחה.

20/07/2011 | 14:58 | מאת: אריאל

שלום, אבי עבר מספר אירועים מוחיים בהיותו בן 53 עכשיו הוא בן 55 ועדיין נמצא בבית חולים שיקומי. הפגיעה היא קשה ואין באפשרותו לתפקד לבד, הוא אוכל דרך צינורית (פג), ישנה תמיכה של חמצן ,ראייתו נפגעה ומהבחינה התקשורתית אבא לא מדבר אך כותב ומתקשר איתנו, ומבין עד כמה שאפשר מה שהולך סביבו. הרבה פעמים אני מרגישה שאבא רוצה להגיד לי דברים אך הפרוצדורה של לבקש את המחברת והעט ולהתחיל לכתוב היא ארוכה והוא מעדיף לוותר ולא לומר. לכן רציתי לשאול האם אפשרות של לימוד כתב ברייל היא אפשרית ואיך עושים זאת? (אני רוצה ללמד אותו, ולאחר מכן להדביק על מקלדת מחשב את האותיות וכך יוכל לכתוב בעזרת המחשב) תודה מראש

26/07/2011 | 21:42 | מאת: קורל מטעם עמותת נאמן

אריאל שלום, אביך נמצא בראשית דרכו השיקומית ואנו מאחלים לו הצלחה רבה. עמותת נאמן- נפגעי אירוע מוחי מעמידה לרשות הנפגעים ומשפחותיהם קו תמיכה, הכוונה וייעוץ לכל שאלה כמו גם ליווי למימוש הזכויות המגיעות לאביך. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שלב 077-4665213. מאחלים בריאות ושיקום מוצלח, קורל, מטעם עמותת נאמן

01/08/2011 | 13:22 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שילמד כתב ברייל אם לא ידע קודם לכן וסביר יותר להמשיך לשכלל את התקשורת המבוססת על מה שידוע מקודם כמו כתב יד רגיל . מה יש לקלינאית התקשורת להציע? בעיקר בתחום התקשורת החלופית. בהצלחה.

שלום, אני מדריכת עיצוב וחיטוב הגוף.יש לי מתאמנת כבת 65+ שעברה הרבה אירועיים מוחיים בעבר. קודם כל, ברצוני לדעת האם מותר לאנשים שעברו שבץ מוחי לעשות פעילות גופנית? במידה וכן, הייתי רוצה לדעת האם מותר לה לבצע פעילות גופנית ברמת קושי בינונית הכוללת תרגילים עם משקולות,גומיות,כדורים וכו'. האם יש מנחים כגון שכיבה על הגב,ישיבה או עמידה שבהם היא צריכה להימנע מתרגילים מסויימים? האם ישנה סכנה לאנשים שעברו אירועיים מוחיים לשכב על הגב ולבצע תרגילים כאשר הרגליים ישרות למעלה לכיוון התקרה? אודה מאוד לתשובות.

30/07/2011 | 15:33 | מאת: אור הנר

אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של המטופלים שלך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . דנה במילה אחת הגזמת . את לוקחת על עצמך אחריות מיותרת ואולי גם מזיקה. המצבים הגופניים של נפגע באירוע מוחי חייבים לעבור שיפור ותיחזוק רק על ידי בעלי מקצוע .

01/08/2011 | 13:18 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שבו מטפלים בחולים לאחר שבץ מוחי , למשל בבי"ת חולים רעות או בית רבקה וראי מה עושים איתם ומה לא עושים ...קשה לענות על תרגיל ספציפי כי זה מתשנה ממטופל למטופל אבל אם אין לך נסיון או חוש אינטאיטיבי מה מותר ומה אסור אז אולי נכון שלא כדאי לקחת סכונים מיותרים. בהצלחה.

19/07/2011 | 21:38 | מאת: ליאת

שלום, אימי בת 68 ועברה שני אירועים מוחיים לפני שנה.מאז גופה עבר זעזוע ומחלות שהיו החמירו וחדשות צצו.מבחינה נפשית מצב רוחה מתדרדר ואיתו התפקוד. לאחר האישפוז הומלץ לה להגיע לביקורת אך שיקום לא הוצע ואנחנו ניסינו ועדיין מנסים להלחם על כך אך עד כה ללא הצלחה. במהלך השנה החולפת דרשנו ריפוי בעיסוק והמרפא ראתה לנכון שיש על מה לעבוד אך אימי בקשה להפסיק אחרי 5 מפגשים. לאחרונה ע"י פסיכוגריאטר הוגדרה כ"תשושת נפש". היום כשהיינו בקופ"ח תשובתו הראשונית של הרופא שמדובר בדירדור סופני ואין לה לאן לעלות. אנחנו לא מקבלים זאת מאחר ואימנו צעירה ומעוניינת בשיקום אך מאחר והיא לא נמצאת במסגרת שתספק לה גירויים ותשקיע בה מצבה הפיזי נפשי קוגנטיבי...רק יורד.נורא מכעיס אותי שמבחינת הקופ"ח אני רק צריכה למצא לה חלקת קבר ולחכות. המצב האוילי הזה מגוחך והקופ"ח מגמדת את תפקידה שלוקה בטימטום והסתרת מידע. כן, אימי לא מתפקדת כבעבר ובנוסף ישנו דיכאון שגם הוא בה לידי ביטוי בעייפות אפטיות לעיתים תחושה רעה וחוסר רצון. אך מפה ועד "אין מה לעשות" כי זה מצב סופני. אני רוצה שיקום באישפוז יום לאימי! אך אני מקדמת אותה לשם?

30/07/2011 | 15:29 | מאת: אור הנר

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב. אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של אמך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . ליאת היקרה אנא עייני בתשובות שנתתי היום. זה אופייני מצבים של עליות וירידות במצב הנפשי והגופני לאחר אירוע מוחי של תשישות אך אסור להשאר שם. זה מצב זמני . חשוב שאמך תעבור את 3 השלבים שהזכרתי בתשובותיי הנ"ל.. ליאת- אל תחששי לגשת ולקבל עבור אמך חוות דעת או ייעוץ מרופאים נוירופסיכולוגיים שיקומיים ונוירולוגים . למיטב ידיעתי הנך זכאית ל2 חוות דעת בשנה ממומחה במחיר מסובסד. אמך זכאית ואת יכולה לדרוש שיקום יום מלא באמצעות נציבת תלונות הציבור של משרד הבריאות בה תצרפי את חוות הדעת הנכונות עבור אמך לשיקום בה תדגישי שאם היא תשאר במצב בו היא נמצאת איכות חייה תפגע בצורה משמעותית . רפואה שלימה.

01/08/2011 | 13:08 | מאת: דר' דניאל גוטליב

את מדווחת שנסיון טיפול הופסק בגלל שאימך "ביקשנה להפסיק את הטיפול אחרי 5 מפגשים" כך שסביר שהקופה תצדיק את צעדיה ובצדק על רקע זה. במקום להתוכח באופן לא בונה אני חושב שרצוי להפגש עם מומחה השיקום של הקופה ביחד עם האם והנציגים של המשפחה לישבה משותפת לבדוק מה הפוטנציאל השיקומי ומה האופציות הטיפוליות הנכונות ביותר בהתחשב במצבה ובזמן שעבר מאז האירוע. בהצלחה.

16/07/2011 | 23:38 | מאת: רונן

שלום ד"ר, אשתי בת 31 עברה דום לב לאחר לידה וסובלת מנזק מוחי אנוקסי. היום לאחר 8 חודשי שיקום, היא מתהלכת ומדברת ולמעשה נותרו שני נזקים משמעותיים. טונוס מוגבר (אטקסיה) ביד ימין ובעיות זכרון קשות בעיקר לטווח קצר. האם יש סיכוי שהאטקסיה וגם הזכרון יחלימו למרות שעברו כבר 8 חודשים ? בבקשה תן לי תקווה...

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2011 | 15:43 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ככל שאדם שעבר נזק מוחי צעיר יותר וככל שהחלים מהר יותר ונראה לי שאשתך מתאימה למסגרת הזו - קיים סיכוי גדול יותר להמשיך ההחלמה אצלו גם בתקופה "הכרונית" של החלמתו. בהצלחה.

14/07/2011 | 20:37 | מאת: מאיה

שלום רב, סבתי עברה לפני מספר חודשים ארוע מוחי- כתוצאה מכך נפגעו יד ימין ורגל ימין (הפגיעה המוחית הייתה בצד שמאל). בעת השיקום היא עשתה פיזיותראפיה ולאט לאט חל שיפור. לאחרונה חלה הדרדות במצב היד שלה. דברים שכבר הצליחה לעשות עם היד היא לא מצליחה יותר. בנוסף, גם כואבת לה מאוד היד. מה זה אומר ומה אפשר לעשות? האם לגשת איתה לייעוץ אצל מומחה? ואם כן, מה עליה להביא על מנת שהפגישה תהיה כמה שיותר יעילה (איזה בדיקות/צילומים נדרשים)? בתודה מראש, מאיה

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2011 | 15:41 | מאת: דר' דניאל גוטליב

יכול להיות שעברה שבץ נוסף שפגע שוב ביד וכל נוירולוג או רופא שיקומי יכול לבדוק זאת קלינית ואם צריך להמליץ על בדיקת CT חדשה ויכול להיות שהיא סובלת מבעיה בכתף המשותקת שקשורה לחולשת השרירים שם ודורשת דווקא תוספת פיזיותרפיה וטיפול תרופתי כדי להתגבר עליה ולהמשיך בהחלמה. קראי עוד על תסמונת הכתף הקפואה לאחר שבץ מוחי במדור הרפוי בעיסוק באתר שלנו www.pnaivebriut.com בהצלחה

14/07/2011 | 12:16 | מאת: אבא

שלום , בני סובל מנזק מוחי בעקבות התייבשות קשה . מעוניינים להעביר אותו למרכז שיקומי . חברים ממליצים על תא הלחץ באסף הרופא כטיפול בכל מקרה . האם יש קריטריון בו צריך לעמוד על מנת לעבור את הטיפול , הכוונה היא איזה נזק מוחי צריך להימצא על מנת שהטיפול בתא הלחץ יהיה אפקטיבי ( נמק , דימום , צריבה , בצקת וכו ) .  

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2011 | 15:38 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אינני בקי במדדי הקבלה לטיפול בתא לחץ אבל במקרה טראגי כמו של ילד הסובל מנזק מוחי קשה ובתנאי שהטיפול נעשה על חשבון המערכת ולא מכיסכם הפרטי אני מניח שכדאי לנסות אותו. בהצלחה.

14/07/2011 | 01:22 | מאת: לילי

שלום.רציתי לשאול על בן משפחה. בן 49, שנמצא לפני 7 חודשים, ללא הכרה ברחוב ולא יודעים כמה זמן שכב שם. בוצעה החייאה ו-5 מכות חשמל, פונה לבי"ח לטיפול נמרץ. מסתבר שהיה אירוע לבבי חריף. הצפי הרפואי היה הגרוע מכל. ללא שום תקווה. היה בקומה חודשיים וחצי, מונשם, לאחר התעוררות איטית מאוד, לא היה שום קשר איתו. רק בהה בחדר. לאחר כעוד חודש, הועבר לשיקום נפגעי ראש כאשר נושם דרך חור שעשו בגרון, אוכל דרך זונדה ואח"כ דרך חור ישירות לקיבה. בזמן זה (כ-3 חודשים לאחר הפגיעה) קראתי סיכום רפואי שנכתב בו שיש פגיעה אנוקסית, והרופא השתמש במונח "פגיעה מוחית נרחבת". כשהייתי מגיעה לבקרו לפעמים היה לוקח את היד שלי, ומנשק אותה. המצב כיום : בערך 3 חודשים בשיקום. פצעי לחץ החלימו, מושיבים אותו בכסא גלגלים, נושם כבר בכוחות עצמו, החור בגרון התאחה כבר, מאכילים אותו עם כפית אוכל מרוסק (אבל גם עדיין דרך הצינור בקיבה). לפני כשבועיים באופן מפתיע פתאום התחיל לדבר. מילים ומשפטים שלמים. הבנתי שנתנו לו איזשהי תרופה חדשנית שההשפעה שלה היא שהמחוסר הכרה מיד מגיב ומגיע לידי מודעות. היא באמת עזרה לו בכך שהוא "התעורר" יותר מפוקס, כבר לא בוהה, זה היה כמו נס. איך שהוא קיבל את התרופה, הוא פתאום הפך להיות ממש במודעות. אחרי כמה ימים, שוב חלה נסיגה, והרופאים אמרו שאולי המינון היה נמוך. ומה השאלה שלי בעצם: אמנם הוא מדבר והרבה, בלי סוף, אבל אין קשר בין המילים שלו והדיבור שלו למציאות. הוא חוזר על מילים מסויימות בלי משמעות, לא זוכר אף אחד, מבולבל מאוד, באי שקט. האם זה גם שלב שחולף או שזה בעצם המצב הסופי בגלל האנוקסיה ? כביכול, נראה ש"חזר" למציאות אחרי קבלת התרופה, אבל בכל זאת לא מציאותי בכלל. אם ידוע לכם שם התרופה הזאת ? אם זה מצב "בלבול" חולף, תוך כמה זמן זה יחלוף ? יש בכלל סיכוי להחלים מבחינת תיפקודי המוח לאחר פגיעה אנוקסית ? האם זאת פגיעה מוחית? ואם לא, איך זה נקרא ואיפה אפשר לקרוא על זה ? תודה רבה על הזמן והתשובה.

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2011 | 15:36 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נראה לי שרופאיו שנתנו את התרופה המעוררת (זולפידום? ריטלין? אמנטדין?) ראויים יותר לענות על השאלות ולא ראוי שאענה במקומם..ככלל ככל שאדם שהה בקומה יותר זמן והנזק המוחי האנוקסי היה נרחב יותר כך קטנים הסכויים שיחזור למצבו הקודם ולצערי המקרה הנידון מתאים למסגרת כזו (חודשיים-שלושה בקומה). השאלה כעת היא לגבי מידת החזרה למידה מסוימת של הכרה עם תוכן הכרתי בעל משמעות שיגרום לו ולסובבים אותו להנות מההשג הרפואי הזה. אינני יודע לענות על השאלה הקשה הזו.

08/07/2011 | 21:49 | מאת: סיון

שלום רב, לפני כחודש סבתי עברה אירוע מוחי אשר שיתק לה את צד שמאל של הגוף. כרגע צד שמאל השתחרר קצת והיא התחילה טיפולי פיזיותרפיה. פתאום צד ימין שלה השתתק והיא לא יכלה להזיז את היד והרגל (בצד ימין). בדקו לה לחץ דם, דופק וחמצן והכל היה תקין. האם זה אמור להדאיג?

לקריאה נוספת והעמקה
09/07/2011 | 13:46 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בוודאי שזה לא סימן טוב ומצביע על אירוע מוחי חוזר והפעם בצד השני של המוח. במצב כזה הסכוי להחלמה טובה קטן. בהצלחה.

07/07/2011 | 13:54 | מאת: ליאת

שלום, אבי בן 80. לפני 6 שנים עבר אירוע מוחי ונמצא שיש לו חסימה של 70 אחוז. מאז הוא מקבל אספירין. לאחרונה הוא עבר בדיקת דופלקס ונמצא שהחסימה עלתה ל 80 אחוז. הוצע לו לעבור ניתוח. האם כדאי לעבור ניתוח בגיל כזה? מה הסיכונים? חשוב לציין שאבי נוטל נורמיטן כבר 30 שנה בערך. תודה!

08/07/2011 | 11:28 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום אינני רופא . לו אני הייתי צריך לעבור ניתוח הייתי בודק מספר דברים א.כשבודקים בדופלר חסימה בעורקי התרדמה ומועלה חשש להגדלת החסימה נשאלת השאלה האם הבדיקה השנייה התבצעה באותם תנאים בדיוק של הבדיקה הראשונה כולל עובד,סוג וגיל מכשיר מצב בריאות של הנבדק באותה תקופה וכו? ב.מהי סטיית התקן של המכשיר ? ג.האם יש בדיקה נוספת בCT או MRI באותו מועד המראה את אותם הנתונים ואולי פרטים חדשים ,שנעלמו ממכשיר הדופלר, על יצירת מעקפים? ד.מה המחקר האחרון מצביע בנושא סיכון מול סיכוי לגיל ולמצבו של אביך.? ה. מה דעת של שני רופאים נוירולוגים או נוירוכירורגים שאינם יודעים זה על זה על הצורך בניתוח על סמך התוצאות ו. אני הייתי הולך להתייעץ גם עם הרב פירר ....... לסיכום ,שוב ,אינני רופא וכל מה שכתבתי מתוך רצון טוב לשתף אותך בהרגשתי . רפואה שלימה ובהצלחה בכל מקרה . איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ www.neeman.org.il

09/07/2011 | 13:40 | מאת: דר' דניאל גוטליב

קיימת באופן חד משמעי כשהאירוע המוחי קרה באותו הצד של המוח שנפגע. לדוגמאף חסימה של 80 אחוז בעורק התרדמה הפנימי משמאל אצל אדם שעבר אירוע מוחי המיספרלי שמאלי. במקרים אחרים דנים בכל מיקרה לגופו. בכל מיקרה זה הגיל שבו מצבועים חלק גדול מהניתוחים האלו. קרא עוד באתר שלנו www.pbauvebriut.com בהצלחה

שלום לך, דר' גוטליב, בן זוגי עבר ניתוח להשתלת שנט לפני כ-5 שנים בהיותו בן 52 לאחר החלמה חזר לעבודתו ועל פניו נראה שהכל בסדר (בודאי צריך לברך!) ומלבד מעקב בהקשר לשיווי משקל לא ניתנה כל הדרכה, אבל ישנן התנהגויות שנצפות בעיקר בבית, לחלקן הוא מודע ולחלקן פחות ולא נעשה הרבה לשיפור(לדעתי חי בהכחשה), אנחנו נשואים 30שנה, גידלנו יחד 3 ילדים וככל שחולף הזמן אני בתסכול מתמשך, איני יודעת מה בגדר צפיה מציאותית במצב שנוצר. אשמח לקבל סיוע באבחנה מה מהתופעות שאני חווה בתפקוד בבית, בזוגיות, קשור לענין, מה נדרש ממני, מה יכול הוא לעשות, אם בכלל.

08/07/2011 | 11:41 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום אינני רופא. על שאלתך יענה ד"ר גוטליב . כמובן שמקומם של הנוירולוג הפסיכיאטר הפסיכולוג חשוב עד למאוד לנפגע ולמשפחתו כאחדלהגדרת הבעיות ומציאת מסלול שיקום מתאים . במקרה של פגיעה במוח מכל סוג שהוא קיימות תגובות רפואיות וקליניות וכל מה שתיארת זה דבר נורמלי... לצערי. החשוב הוא מה עושים מכאן והלאה . וקיימים מרכזי שיקום לכל קופת חולים למתן לטיפולי השיקום במימון משרד הבריאות ועל פי סל הבריאות . לאור הצורך בעיקר הנפשי לנפגע ומשפחתו הקימו לפני 15 שנה בני משפחה ונפגעי מוח עד גיל 65 את עמותת נאמן .כיום לעמותה 15 מועדונים ברחבי הארץ ושותפות "החוייה הקשה" והגורל וההבנה והסולידאריות !! של החברים והעצה שלהם ותמיכתם זה בזה גם במקרים קשים כמו שתיארת עושה נפלאות .פרטים נוספים באתר העמותה שם גם תמצאי את טלפון של קו התמיכה www.neeman.org.il

09/07/2011 | 12:35 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שנצפות בבוקר עליהם רצית להתייעץ. אם לא תפרטי יותר קשה לייעץ לך.

02/07/2011 | 12:42 | מאת: רותי

ד"ר שלום רב, בעבר כתבתי בפורום בעניין בעלי שקיבל דום לב והיה שרוי בתרדמת ומונשם. לשמחתי הרבה בעלי התעורר לאחר 7 שבועות וכיום 8 חודשים לאחר האירוע חזר לעצמו במבחינה פיזית ב 100% אך עדיין הפגיעה הקוכניטיבת רחוקה מלהיות מה שהיה קודם. הוא עובר שיקום באחד מהמרכזים הטובים ביותר וכרגע נמצא שם במסגרת אשפוז יום חזר לעבודה ל 3 פעמים בשבוע וכל המן נמצא במגמת שיפור נושא הנהיגה מאוד חשוב לו. רציתי לדעת מה עליו לעשות על מנת שיוכל לנהוג?? הרי לא ידוע לנואם מכוסה מבחינת ביטוח? האם כשיר לנהיגה בכלל? האם עדיין מוקדם מדיי כדי לנהוג? לאן פונים במקרים כאלה תודה מראש רותי

02/07/2011 | 15:16 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום אינני רופא. הנהיגה העצמית היא ממש כמו אוויר לנשימה לנכה, זה ממש רגליים למי שאצלו הן כבר לא מה שהיו וזה בין הדברים הראשונים שעוברים בראש מהרגע בו אתה הופך לנכה בבת אחת, ולא ברור לך איך, מתי, חוזרים לחיים הנורמאלים ו.....לנהוג. אם תנהג ללא התאמה ,גם אם אף אחד לא יודיע מפורשות שאינך רשאי לנהוג ,זה לא בטוח וגם לא יהיה לך ביטוח !!!, .צריך לפנות לגוף הרשמי הממשלתי ולבקש לעבור מבחן התאמה לנהיגה .הגוף הרשמי והמוכר הבוחן ומאשר את החזרה לנהיגה לאחר פגיעה מוחית כולל הגבלות הינו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים או בקיצור המרב"ד הנמצא ברחוב הארבעה בתל אביב טל.03-5634702 פקס :5626022 .לאחר הפנייה תמתין בדרך כלל חודשיים ואז תקבל זימון לבדיקה רפואית. בתשלום כמובן של כ-600 ¤ . עליך להגיע נינוח ורגוע ועם מסמכים רפואיים חלקם באישור נוטריון . המבחן מתקיים במשך כ-8 שעות עם הפסקות הוא כולל: א. מבחן פסיכוטכני ובו כ-400 שאלות שחוזרות על עצמן כדי לוודא מצב קוגניטיבי.ב. שיחה עם פסיכולוגית כולל מבחני ציורים וזיכרון - בעל פה. ג. בדיקה מקפת על ידי אורטופד לליקויים המקשים בנהיגה .ד. מבחן התמצאות במרחב על ידי רופא עיניים . תיאלץ להמתין עוד חודשיים אם לא תגיע התשובה סע למשרד הרישוי בחולון, שם יחכה לך או לא יחכה ...הרישיון ועם ההגבלות לפי מצבך לדוגמא (שיתוק בצד שמאל): הגה כוח, תפוח בהגה, רכב אוטומט, העברת וינקר ימינה. זכור : פגיעה מוחית אינה הפיכה והיא מחלישה, במקרה הטוב את אחד מצדי הגוף ובנוסף יש לה השפעה רגשית , חושית וקוגנטי בית . היא מפחיתה את כושר התגובה ומגבירה את הרפלקסים .היא גורמת להגברת עייפות ,מפריעה בריכוז מורידה התמצאות כולל הזנחת צד ובנוסף ::בגלל הכדורים יש הרבה תפקודינהיגה שמופרעים . ממליץ על מי שחזר לנהוג: להגביל טווח וזמן נהיגה, למנוע או לבלוע רעשים בכל דרך (רדיו, סגירת חלונות, אין משיחין בשעת הנהיגה לא לאדם לא לדיבורית ולא לGPS....), להרכיב משקפי שמש מפני סנוור, להימנע מנסיעת לילה ומנסיעה במקומות לא מוכרים .להתקין חיישני רוורס . לא מומלץ לנהוג בחו"ל . לסדר את המושב שיהיה הכי נוח. לסלק כל חפץ משדה הראייה .למצוא דרך לשנן את מקום החנייה לא לשכוח אורות דולקים ולנעול אותו כהלכה.

09/07/2011 | 12:30 | מאת: דר' דניאל גוטליב

במסגרת מכון יום שבו הוא מטופל אמורה לבצע לו הערכת נהיגה ראשונית ולתת לך חוות דעת ראשונית לגבי כשירותו לנהיגה. בהצלחה.

28/06/2011 | 22:41 | מאת: שושנה.פ

שלום אני כשנה לאחר אירוע מוחי בצד ימין רגל עם סד ויד ימין מתפקדת חלקית לאחר פיזיוטרפיה של פעמים בשבוע ( באים אלי). הבעיה שקשה לי להתמודד איתה היא שהזכרון הקצר שלי נפגע מאוד כי אני שומעת משהו ושניה לאחר מכן כבר לא זוכרת מה נאמר , גם הזכרון לטווח הארוך נפגע אני לא זוכרת אירועים זמנים ושיחות,. מה שמפליא אותי שנאמר לי שצד שמאל נפגע אז הזכרון נפגע אז לא ממש הבנתי למה הזכרון שלי נפגע. האם תוכל ל"האיר" את עיני במספר משפטים על מה בעצם שולט צד ימין של המוח ועל מה שולט צד שמאל ? תודה על העזרה

02/07/2011 | 19:56 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

אינני רופא זה די פשוט להקליד בגוגול מוח ימין ושמאל ולקבל מאות הסברים ומצגות על "התמחות" צד ימין ושמאל במוח .. ואת תמצאי שחלק מהחוסרים בתיפקודים מתאימים לשאלתך.אבל היות ויש קשר היזון חוזר ואיזון במוח "נורמאלי" בן הצדדים זה לא יתאים לך.מה עוד שבשלב השיקום הספונטני החל במוח לאחר פגיעה נוצרים קשרים חדשים לתפקודים בצדדים שונים.אני מציע לך לעבור אבחון נוירופסיכולגי אצל רופא נוירולוג או נוירופסיכולוג שיגדיר יתמצת את הבעיות באופן הכי מקצועי שיש ועם זה פני למרפאה בעיסוק מוכשרת . רפואה שלימה www.neeman.org.il

09/07/2011 | 12:24 | מאת: דר' דניאל גוטליב

www.pnaivebriut.com חר כך חזרי לפורום אם יהיהו עוד שאלות בהצלחה

26/06/2011 | 07:22 | מאת: האח המודאג

אח שלי, בן 46, עבר אירוע מוחי לפני שלושה חודשים ונותר עם אפזיה. הוא אושפז לשיקום בבית לוינשטיין. בעיקר הוא טופל על די קלינאית תקשורת. מיד עם התחלת הטיפולים הוא גילה סימני התנגדות וסירב להיות מטופל. בלית ברירה הוא שוחרר לאחר שבועיים לאשפוז יום. גם לאשפוז יום הוא סירב. עברו שלושה חודשים. הוא עובד על עצמו ומנסה לקרוא לבד. במהלך שלושת הח?ודשים הלכו וגברו תחושות התסכול והחרדה. הוא מנסה להתנתק מהמשפחה הקרובה ומעדיף ללון מחוץ לביתו. הוא נשוי עם ארבעה ילדים. אני חש מתוסכל שלא מצליח להעביר לו את המסר שהוא צריך טיפול אצל קלינאית תקשורת. מה עושים? מה עם טיפול פסיכולוגי? האם טיפול פסיכולוגי כלול בסל הבריאות?  

26/06/2011 | 17:23 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום אינני רופא ראשית אני מצרף לעיונך לינק בנושא אפזיה שמצאתי באופן אקראי בגוגול http://www.articles.co.il/article.php?id=23084 יש פרוט נוסף בנושא אפזיה באתר של ד"ר גוטליב www.pnaivebriut.com לשאלתך מגיע לאחיך על פי סל התרופות אבחנה וטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בכל מרכז בריאות נפש הנמצא בכל בית חולים . אני ממליץ למקום עם התמחות בשבץ כמו בתל השומר או בלווינשטיין ועדיף בשיקום מלא או שיקום יום . כמו כן בנוסף לקלינאות תקשורת מגיע לאחיך גם 20טיפולים פסיכותראפים. אני מציע לאחיך ו/או לך להכנס לאתר נאמן לתאם פגישת היכרות באחד מ15 המועדונים שלנו שם ימצא לבטח אנשים בגילו שהיו באותו מצב ובזכות מוטיבציה,שיש לאחיך,הכוונה וסביבה תומכת של החברה במועדון חברים השתפרו פלאים. www.neeman.org.il או בקו תמיכה אצל שולמית 0774665213

09/07/2011 | 12:18 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כיצד מסביר אחיך את התנהגותו הזו? אולי יש הסבר הגיוני שניתן לפתור אותו. שאל אותו וחזור לפורום עם הפרטים.

21/06/2011 | 22:14 | מאת: פרח

שלום, אבי בן 77 עבר אירוע מוחי בצד ימין ,עבר ניקוז של הדימום מהראש, לאחר אשפוז של חודשים 3 שבועות בטיפול נמרץ ו4 שבועות במחלקה נוירולוגית הוחלט להעבירו לשיקום סיעודי מורכב,לצערי בגלל חוסר מקום במוסדות שהמליצו לנו ובגלל אי הסכמת הקופה להמתין עוד זמן במחלקה הנוירולוגית,העברנו אותו בלית ברירה למקום שהרגשנו שהוא אינו הכי טוב בשבילו. מה שקרה לדאבוני זה שכעבור 48 במוסד הסיעודי הזה ,הוא איבד הכרה ולא יכול היה לנשום למרות שהיה מחובר למכונת חמצן(לא מכונת הנשמה )והובהל רק לפי בקשתי לבית חולים,כרגע הוא בטיפול נמרץ ובמצב ירוד מאוד (איני מצינת היכן קרה הכל כי אני מתכוונת להגיש תביעת רשלנות) היתה המלצה מצד פיזיוטפיסטית בבית החולים להעבירו לבית לוינשין לשיקום בנצי ,אבל למחלקה הנוירולוגית לא היתה אפשרות להמתין למקום (מישהוא שמע על זה ,או מכיר פרטים על השיקום הזה ?) נכון לעכשיו חזרנו חודש אחרונית מבחינה בריאותית,איני מתכוונת להחזירו לאותו "מוסד סיעודי מורכב " השאלה היכן אני יכולה להפעיל לחץ שיתקבל למקום שיכול להביא אותו למצב יותר טוב מבחינת שיקום ,ידוע לי על הרצוג בירושלים או רעות בתל אביב,רק שהם בתפוסה מלאה . מה אני עושה כשאעמוד שוב בפני אותו "צו סיום אשפוז " , אני עדין בהלם מההתדרדרות שקרתה לאבא שלי תוך יומים במקום הארור הזה, לא ברור לי איך הקופה שולחת אנשים במצבו למוסד שלא יכול לתת מענה הולם??? אשמח לקבל תגובות מאנשים שעברו חויה דומה ,או עצה טובה מנסיון או מתוך ידע. תודה.

22/06/2011 | 16:55 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום אינני רופא. כל אחד מאיתנו חש אמפתיה לסיפור הקשה הזה . אני מציע לך לגשת עם האנמנזה של אביך לקבל ייעוץ מרופא נוירולוג מומחה (ד"ר גוטליב מתל השומר או פרופסור בורנשטיין מאיכילוב ויש עוד הרבה ) במסגרת הקופה בה את נמצאת בקשי ממנו עצה עבור מקום אופן ותנאי השיקום הטובים ביותר עבור אביך. עם ההמלצה פני לנציבת תלונות הציבור של משרד הבריאות ולדרוש שיקום אביך ברעות ובינתיים להוציא צו מניעה לצו סיום אשפוז מהסיבות שפרטת כל זה בליווי משפטי .

23/06/2011 | 01:28 | מאת: פרח

ראשית, תודה לתגובתך ,מקוה ש"נוכל להשתמש בעצתך " היום הגעתי לבית חולים ו"התבשרתי " שאבא צריך לעבור לבידוד כי יש לו קלבסיאלה ... אני לא רוצה להתפס ליאוש אך זה ממש מתסכל , משום שמבחינת הטיפול באירוע המוחי יש התקדמות נפלאה ועכשיו בא החיידק הזה ,ומשאיר אותנו חסרי אונים, ונטולי ידע למה לצפות, לרע מכל או אלי עדין יש סיכוי לצאת בחיים מהחידק הזה ? התסכול הוא נורא, המחלקה הנוירולוגית טיפלה באבא בדרך הכי טובה שאפשר והצילה את חייו אבל, המציאות בבתי חולים היא מציאות של חיידקים קשים המדרדרים את החולה למצב שממנו אין מוצא, מי שהוא חשב על זה פעם , על האבסורד הנורא הזה ? לצערי אבי הוא לא היחיד בסיפור. בכל מקרה אם יתמזל מזלנו אפעל בדרך שהצעת. תודה ,פרח

21/06/2011 | 16:04 | מאת: א

אבי ( 80 ) קיבל אירוע מוחי בצד ימין. (4) ימים לאחר האירוע. 0. אין שינוי מבחינת סיטי, עדיין קיים אוטם. 1. צד ימין משותק. ( מצליח להזיז בוהן רגל ימין, יד ימין - לא מזיז אבל יש תחושה אם נוגעים בא. 2. הכי חשוב שאפשר לתקשר איתו. הוא מצליח לתקשר בעזרת יד שמאל, מזיז גם את רגל שמאל. 3. הכי גרוע זה שהוא לא יכול לבלוע ( מוזן על ידי זונדה ) ולא מצליח לפתוח את עפעפיים ( למרות שרואה חלקית אם מרימים לו את העפעפיים), לא מצליח להזיז ראש ( רק קצת ). [ כל הזמן נראה כאילו יושן ] 4. לא מדבר, לפעמים מצליח להשמיע בלחש "כן". שאלתי: 1. האם יש פיזוטרפיה לצורת בליעה? אני מנסה להרטיב לו את הפה בעזרת פד גזה שיעשה את פעולת הבליעה, אך זה קשה לו. ( האם בשיקום יעבדו איתו על בליעה) 2. האם יוכל בהמשך לפתוח את עפעפיים, אם בכלל ? 3. האם אוטם יכול להחמיר ?

21/06/2011 | 22:02 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

אינני רופא אביך נמצא בשלב בו נמצא כל אחד אפילו בחור צעיר שעבר אירוע מוחי בצד השמאלי של המוח או במקום מרכזי אחר נותר חלש בכל ,מתקשה בדיבור ,נוטה להרדם ומבולבל מבחינה תפקודית . ולוקח למוח זמן להתאושש והמוח הינו זה שמפעיל את כל הגוף.. מניסיוני ואינני רופא ,ראיתי מבוגרים מאביך משתקמים הרבה יותר מהר מצעירים. לשאלתך :אביך מקבל טיפול תרופתי לבלימת הנזק והוא בידיים טובות ,ומצב רוח טוב מביא לשיפור מדהים.. זה הזמן שאתה תעזור לו לעלות על הדרך הנכונה וזה לוקח זמן.. שוחח עימו וסקרן אותו כשאתה עומד בצד החלש לטף את היד החלשה בעדינות בשום פנים לא מסז'!! אם אתה מאמין עשה לו דיקור סיני בהרשאת רופא . .במידה ומותר בקש מהאח להוריד אותו לכורסא .אפשר לבקש מהצוות :אחות ראשית או רופא המחלקה להביא פיסיותרפיסט ,מרפא בעיסוק וקלינאי תקשורת שיתרגלו וידגימו עם אביך ובפניך תרגילים בסיסיים אותם תמשיך עימו לזמן מוגבל בהרשאת הרופאים . לגבי הזונדה יש לאביך חולשה בשרירי הגרון וקיים חשש לכניסת מזון לריאות .יגיע השלב בו הוא יאכל בעצמו . לשאלתך יש פיסיותרפיה לבליעה הכוללת הפעלת שרירי לחיים בפה סגור כמו יצירת בלון ,נשיפה צרה כמו כיבוי נר, הוצאת אוויר בהפעלת הסרעפת ועוד וכמובן בשלב הראשון כשיעבדו עימו על בליעה חל איסור למזון מוצק או מימי רק עיסתי . לגבי הראיה -צריך לתת לו זמן להתאושש וגירויים כולל מוסיקה ,ליטוף משפיעים לטובה ויחד עם מוטיבציה יחול שיפור . רפואה שלימה איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ www.neeman.org.il

22/06/2011 | 09:37 | מאת: א

רציתי לשאול עוד משהו. 0. איך ניתן לעשות דיקור סיני ? האם ניתן לעשות זאת בבית חולים? האם יכולה להיות לזה השפעה שלילית ? 1. האם אירוע בצד שמאל של המוח חמור יותר מצד ימין? ממה שהבנתי צד שמאל של המוח אחראי על דיבור, בליעה והבנה. 2. בנוסף, האם ניקיון הפה בעזרת מברשת שיניים ( בלי משחה כמובן) יכולה להזיק. האם הרטבת בשפתיים בעזרת פד גזה עם לחה במים יכולה להזיק ? 3. האם הרמת העפעפיים ( כדי שיראה אותי למספר שניות )יכולה להזיק? המון תודה על התשובות שלך. מתפללים לאלוהים שיהיה טוב ומנסים מבחינתנו לתת את המירב.

19/06/2011 | 10:53 | מאת: ג'וני

אשתי בת 33 מזה כשבועיים בהדרגתיות התחילה לחוש סחרחורת וככה זה הלך והחמיר . השאלה מה ניתן לעשות האם יש בצפון מרפאת סחרחורת האם כדאי לפנות למרפאת סחרחורה או איך להתחיל לטפל? אני במקצועי אח מוסמך ועובד בחדרי ניתוח. נייד 0544311979

20/06/2011 | 22:45 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

אינני רופא. אין להכנס ללחץ אבל חובה להיבדק . החמרה בסחרחורת מחייבת בדיקות במכשור מתאים לאוזניים ובכלל בדיקות דם וטיפול בהתאם צריך להתחיל עם רופא המשפחה ואם הבעיה לא נפתרת --להמשיך לנוירולוג , אף אוזן וגרון ואם יש צורך רןפאים נוספים . ובינתיים על מנת להקטין את ההרגשה הרעה מציע עד האבחנה א.להרכיב משקפי שמש להקטין למינימום חשיפה לתאורה ולרעש לא לאמץ את העיניים . ב.להשתדל לנוע לאט ליד קיר ובתמיכת אדם ג.לנוח יותר מהרגיל ולשתות הרבה לא לדבר בסלולארי אלא רק דרך אוזנייה . ד. לעבור מצבים משכיבה לישיבה ולהפך באיטיות . ה.לגשת למרפאת סחרחורת ולבקש תרגילים מהפיסיותרפיסט בשלב זה עד האבחנה בעיקר תרגילי עיניים ראש צוואר אם ההרגשה מחמירה בתרגילים אלו לדווח לרופא ולהפסיק מיד . רפואה שלימה איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ www.neeman.org.il

21/06/2011 | 00:15 | מאת: ג'וני

תודה איציק

09/07/2011 | 12:02 | מאת: דר' דניאל גוטליב

קבע תור לשלושה מומחים בקופה: נוירולוג, אא"ג וארורתופד: בקש מכ"א לבדוק שהבעיה אינה נובעת מלקוי בתחומו: מערכת העצבים המרכזית, המערכת הוסיטבורלית שבאוזן התיכונה ובעיות של חוליות הצוואר ועד לסיום הבדיקות בקש טיפול תרופתי מרגיע כמו תרופות אנטיהיסטמיניות נגד סחרחורות. בהצלחה.

14/06/2011 | 15:03 | מאת: לולי

שלום אימי עברה אירוע מוחי (מפרצת תת עכבישית וצינטור מוחי ) לפני כ-10 חודשים. ב"ה משתקמת יפה. הולכת באמצעות הליכון. נודע לנו על טיפול בתא לחץ בבי"ח אסף הרופא. רציתי לדעת האם יש המלצות על טיפול שכזה ומהי מידת יעילותו. 2. נודע לנו כי יש מערכת ממוחשבת בשם ביונס העוזרת בשיקום ההליכה וכן פרוייקט של אלין במימון השגרירות האמריקאית הנקרא "נעל חכמה". נעל שיש בה חיישנים המזהים כיצד המשתקם הולך וכיצד להדריכו להליכה נכונה יותר. אציין כי אימי ב"ה כבר הולכת כמה מאות מטרים כולל עליות ירידות ומדרגות. האם אמצעים אלו יוכלו לעזור לה? תודה לולי

14/06/2011 | 23:25 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

אינני רופא אענה לך על שאלתך רק בעיניין סד לרגל -לא "הנעל החכמה ". ולא בעיניין תא לחץ כי אני לא מכיר נושאים אלו. קיימים בשוק מספר סדים אלקטרוניים המשווקים על ידי מספר חברות.בינהם נס-ביומודוליישן כמיטק ועוד סדים אלו נוחים להרכבה והסרה מאפשרים הפעלה פסיבית של היד ו/או הליכה רציפה כולל עליית מדרגות על ידי שליחת פולסים חשמליים ישירות לשרירי הרגל ו/או היד המשותקות . לשאלתך חברת נס ברעננה מייצרת ומשווקת בארץ סדים אלקטרוניים מכשיר ההליכה L-300 הומצא, פותח ,נוסה ומיוצר בארץ ונמצא בשימוש .המכשיר אינו נמצא בסל הבריאות של נכים כלליים .

24/06/2011 | 18:21 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אינני חושב שקיימת הוכחה מדעית לתועלת מטיפול בתא לחץ המערכת של ביונס טובה אבל יקרה ולא מתאימה לכל אחד - בקשו הדגמה של החברה

שלום רב, אמי עברה אירוע מחי קל לפני חצי שנה והובחנה כחולה בפירפור חדרים. מאז היא נותלת כדורי קומודין למניעת קרישה שאלתי היא האם אפשר לקנות לאמא מתנת יום הולדת 60 בדמות טיסה לחופשה קצרה לחו"ל? האם זה מסכן אותה באיזו שהיא צורה?

13/06/2011 | 23:35 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

אינני רופא. טיסה לחו"ל אינה דבר פשוט ואפילו מפחידה אדם שעבר אירוע מוחי . אני מציע לך לגשת לרופא נוירולוג עם אמך ולשאול אותו כשאתה מציג בפניו את סיפור המחלה ואת כל הבדיקות האחרונות. . חברת הביטוח חייבת להיות מודעת לתקופה מאז האישפוז האחרון -בהתאם לזה יקבע אם מותר לה להיות מבוטחת ,אבל זה בהחלט לא קובע שמותר לה לטוס.. טיפים מצידי ואני כאמור אינני רופא. טיסה ראשונה שתהיה קצרה ולמקום מפותח עם בתי חולים. לברר ולקחת מספרי טלפון של קונסוליה ובתי חולים בסביבת הטיול. יש חשיבות במנוחה לפני ולאחר הטיסה . לא להרדם להיות בפעילות ללכת בזמן הטיסה במעבר.. אם ההתרגשות גדולה חייבים למצוא דרך לצאת רגועה לטיסה או לא לטוס כלל.. לקחת את התרופות שרגילים לקחת רק על פי המלצת הרופא ולוודא אם ואיך לשנות מינון וכמובן למצוא דרך לבצע בדיקות דם בגלל נטילת קומדין במהלך הטיול . להשתדל לנוע במטוס ולא לשבת במקום ...זה חשוב לכל אחד. לאכול מאכלים פשוטים לא כבדים ,מינימום מלח או חריפים ובהחלט לא חטיפים .לשתות רק מים מינראליים בשום פנים לא קפה או אלכוהול לסוגיו .להשתדל לא לאמץ את הראיה ולא להיות חשופים לתאורה חזקה .אם יש צורך לגרוב גרביים אלסטיות . בקיצור גשו לגוטליב לפני הטיסה.

24/06/2011 | 17:50 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ובאופן פרדוקסאלי אימכם הרבה יותר מוגנת כעת עם הקומדין מאשר לפני כן מפני אירוע חוזר. טיסה מוצלחת.

12/06/2011 | 14:55 | מאת: סיגל

האם יש מקום המיועד לשיקום פרטי וכמה זה עולה

13/06/2011 | 23:13 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

אינני רופא. המקום היחידי שאני מכיר בו השיקום הפרטי הוא הכי טוב הינו בית החולה.

24/06/2011 | 17:47 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אין למיטב ידיעתי מקופ פרטי לשיקום נוירולוגי ואני מסכים עם איציק שהמקום הכי טוב להשתקם בו באופן פרטי הוא בבית שלך בהצלחה

09/06/2011 | 09:27 | מאת: סיגל

תודה לך על תשובתך

12/06/2011 | 05:54 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מתפקד...

08/06/2011 | 15:15 | מאת: סיגל

אבי קיבל אירוע מוחי קל ,הרופאים איבחנו התחלה של פרקינסון אני רוצה שהוא יקבל שיקום אבל רופאת השיקום לא מאשרת שיקום , שאלתי את הרופא שמטפלת באבי מדוע הוא לא אושר לשיקום והיא אמרה לי שרופאת השיקום אומרת שאין לו בסיס טוב לשיקום ,לעומתה רופאה אחרת שם לחשה לי שרופאת השיקום לא אישרה אותו כי היא ראתה שאין לא מספיק מוטיבציה, יש לציין שרופאת השיקום ראתה את אבי שהוא עם חום וחלש דרשתי שרופאת שיקום תראה אותו שוב הרופאה שלו אמרה שהיא תקרא לה שוב אבל זה לא קורה פניתי לעובדת הסוציאלית והיא אמרה לי שאישרו לו שיקום רק לשבוע בבית ריבקה לצערי ממה ששמעתי מאנשים שמכירים את המקום מניסיונם האישי המקום לא מתאים לשיקום אני מסרבת להכניס אותו לבית רבקה ובנוסף ממה שידוע לי אדם זכאי לשלושה חודשי שיקום לפי סל הבריאות מה עלי לעשות תודה מראש

08/06/2011 | 21:22 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום אינני רופא. לא ציינת את גילו של אביך.אני מציע לך לפנות דרך האתר של לארגון חולי פרקינסון בישראל להתייעץ עמם מה נכון ביותרלאביך הן מבחינת השיקום המשפר והן השיקום המשמר וחשוב להתחיל אותו מוקדם ככל האפשר. לשאלתך כל מקום בפיקוח משרד הבריאות הינו מקום טוב לשיקום. גם בבית רבקה יש צוות מיומן, מסור ומקצועי ומכשור מעולה כמו בכל בית חולים שיקומי . במידה ויש הפנייה למוסד שיקומי ואביך אינו חש בטוב את רשאית לבקש דחייה . לכשתתחילו בשיקום הצוות במקום יחליט אם להמשיך ולכמה זמן ואכן על פי סל התרופות מגיע לו 3 חודשי שיקום מלא ועוד שיקום יום במידה ויש התקדמות. במידה ויש החלטה שאינה מוצאת חן בעיניך תצטרכי לפנות ליחידה להמשך טיפול במרפאה של אביך עם מכתב המלצה לשיקום מרופא נוירולוג ורופא שיקומי בו יצוין במפורש שאביך מבקש לממש את זכויותיו על פי סל התרופות לשיקום מלא והנו בר שיקום ובמידה והשיקום לא יינתן תחול הדרדרות שתחמיר את מצבו הגופני והנפשי . בבמידה ופנייתך תסורב -פני לנציבת תלונות הציבור של משרד הבריאות הנמצאת בירושלים . נסי גם במרכז השיקום של עזרה למרפא ,בקשי מהם לקבל לבחינה את אביך להתחיל שם טיפול יום שיקומי הניתן במהירות וללא תשלום . רפואה שלימה .

07/06/2011 | 09:59 | מאת: דוד

שלום ד"ר גוטליב.לפני 4 ימים הושפזו אותי בבית חולים הלל יפה עם אירוע מוחי. כל הצד שמואל אני מרגיש פחות מצד ימין. האם אפשר לעשות דיקור סינית בעצם זאת השאלה?האם יש עוד טיפול אינטנסיבי כדי לצאת מהמצב הזה?

08/06/2011 | 12:28 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום אינני רופא. באם סיימת את כל הבדיקות לאחר הTIA שעברת. ולאחר שאתה תחת מעקב רופא נוירולוג,וכל רופא הקשור לבעיות מהם סבלת קודם כגון נוכחות או חוסר מרכיבים בגוף ולאחר שצמצמת עד למינימום גורמי סיכון כגון: חוסר פעילות גופנית משקל גבוה ,עישון ,רמות סוכר טריגליצרידים,כולסטרול גבוה ,מתח , ואתה מקבל טיפול תרופתי או כל טיפול אחר רפואי ,פסיכיאטרי ושיקומי רגיל ושוב!! תחת מעקב.. דע לך שמניסיוני בלבד אסור בתכלית האיסור לבצע בתקופה זו ובכלל ולך פעולות על גופך כגון שיאצו או מסאזים או אמבטיות חמות . לגבי שאלתך אין ספק שדיקור סיני על ידי בעל ניסיון ומומחה בדיקור שנים רבות עושה טוב לנשמה ובמיוחד אם שמים מוסיקה מתאימה ..... ואם הנשמה תרגיש טוב סימן שיצאת לדרך חדשה איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ www.neeman.org.il

12/06/2011 | 05:52 | מאת: דר' דניאל גוטליב

06/06/2011 | 08:08 | מאת: עידן

שלום לכולם, יש לי שאלה שנוגעת יותר לזכויות: אמי עברה ארוע מוחי קשה לפני כ-3 שנים, שבעקבותיו אושפזה לשיקום בבית לוינשטיין. לאחר ששוחררה חלה הידרדרות מהירה במצבה. לאחרונה הגענו לייעוץ אצל רופא בכיר שבעקבות סקירת MRI גילה שהיא עברה עוד שני ארועים, לפחות. במכתב הסיכום שלו הוא המליץ לשקול שיקום מחודש בעקבות החמרת המצב. האם לפי הידוע לכם קופת חולים מחוייבת לתת שיקום נוסף בעקבות החמרת מצב? תודה

06/06/2011 | 18:11 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

אינני רופא. לפי הידוע לי הינך צריך לפנות ליחידה להמשך טיפול במרפאה של אמך עם מכתב המלצה לשיקום מרופא נוירולוג ורופא שיקומי בו יצוין במפורש שאמך עברה 2 אירועים נוספים והיא מבקשת לממש את זכויותיה על פי סל התרופות לשיקום מלא והנה ברת שיקום ובמידה והשיקום לא יינתן תחול הדרדרות שתחמיר את מצבה הגופני והנפשי . במידה ופנייתך תסורב -פנה לנציבות תלונות הציבור של משרד הבריאות שבירושלים . רפואה שלימה .

09/06/2011 | 08:30 | מאת: עידן

05/06/2011 | 17:15 | מאת: דורית

לפני כחודש לאחר מות חמי איבדתי את הכרתי בבית החולים , הרופאים בחדר מיון קישרו זאת למצב הנפשי בו הייתי נתונה בעקבות מות חמי האהוב. מס' ימים לאחר מכן התחלתי לחוש בסחרחורות ובחולשה בפלג הגוף השמאלי ורופא אצלו ביקרתי אמר לי שלחץ הדם שלי גבוה. עד אשר שלפני כשבועיים הרגשתי רע מאד ובעקבות כך הגעתי לקופת חולים לרופאת במשפחה שראתה אף היא שלחץ הדם שלי גבוה וצדו השמאלי של גופי חלש ושלחה אותי לחדר מיון. במיון נעשתה לי בדיקת סיטי ללא חומר ניגוד אשר על פי הרופאה הנוירולוגית שהיתה שם הראתה ארוע מוחי קטן ( לדעת הרופאים הפנימיים לא היה ארוע מוחי) , בו באותו יום אושפזתי ולמחרת שוחררתי עם בקשה לעשות דופר עורקי הצווא ואקו לב. אקו הלב יצא תקין . דופלר עורקי הצוואר יצא כדלקמן : צד ימין - בביפורקציה ובמוצא עורק התרדמת הפנימי הודגם רובד פיברוטי המתפרס לאורך 1.7 ס"ס וגורם להיצרות של 40%-60% . נרשמה מהירות זרימה תקינה בעורקי התרדמה. הודגמה זרימה תקינה בעורק החוליות. צד שמאל -בביפורקציה ובמוצא עורק התרדמת הפנימי הודגם רובד פיברוטי המתפרס לאורך 1.1 ס"ס וגורם להיצרות של 45%-65% . נרשמה מהירות זרימה תקינה בעורקי התרדמה. הודגמה זרימה תקינה בעורק החוליות. האם קיממת אצלי בעיה שדורשת טיפול דחוף ?

08/06/2011 | 21:40 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום אינני רופא. אינני רוצה ויכול לתת לך תשובה רפואית . מציע לך לגשת בהקדם עם האנמנזה לד"ר גוטליב נראה לי שחסרים עוד כמה בדיקות . להלן מספר דרכים פשוטות למניעת החרדה המאוד מובנת וכנראה מובנית. פגישה עם רופא המשפחה שיבדוק את רמת חרדתך ויתן לך תרופות למניעת חרדה בהתאם ו/או קיימי פגישות עם פסיכולוג ממומן ברובו על ידי הקופה . ו/או פני למרכז בריאות נפש הנמצא בכל בית חולים תפקידם ומיומנותם של אנשי הצוות הינה לתת לך סיוע וטיפול כולל תרופתי למניעת חרדה ודכאון . ו/או מגיע לך על פי סל התרופות ועל סמך הבחנת הנוירולגית גם טיפולים פסיכותראפיים . רפואה שלימה איציק מעמותת נאמן www.neeman.org.il

12/06/2011 | 05:48 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כן יש כאן בעיה שלא ניתן להתעלם ממנה והיא מתבטאת בשילוב של שני גורמי סיכון לשבץ מוחי - יתר לחץ דם בלתי מאוזן והצרות בעורקי התרדמה. גשי נא במהירות לנוירולוג, רצוי מומחה לבעיות כלי דם אבל גם כללי יהיה בסדר והתייעצי איתו. אם אפשר תביאי איתך את צילום הCT שבוצע, אפשר לבקש העתק ממנו בבי"ח במכון הרנטגן (החומר הרפואי שלך שייך לך!) ואל תדחי זאת. אני מניח בינתיים התחלת טיפו באספירין. בהצלחה.

05/06/2011 | 00:34 | מאת: סיגל

לאבי יש חשד להתחלה של פרקינסון ,רוצים לשלוח אותו לשיקום נוירולוגי בבית רבקה אבי מאושפז באיכילוב ואני רוצה שהוא יועבר למחלקה השיקומית שלהם האם בית רבקה זה מקום טוב לחולי פרקינסון או שעדיף ללחוץ לקבל שיקום באיכילוב תודה מראש סיגל

לקריאה נוספת והעמקה
12/06/2011 | 05:44 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שוחחנו בטלפון. זה מקום בסדר גמור ובכל מיקרה אין לך הרבה בררות. גשי לאתר שלנו וקראי עוד על שיקום ואיך להיות "חלק מהצוות" ww.pnaivebriut.com בהצלחה.

02/06/2011 | 20:11 | מאת: עדי

שלום ד"ר גוטליב, לפני כעשרה ימים בבדיקת דם אקראית התגלתה אצלי אנמיה (המוגלובין 8.2 לעומת 12.4 לפני כשנה ורבע). הגניקולוג המליץ לי על בדיקת u.s וכן על החדרת התקן מירנה להפחתת הדימומים. בנוסף, לפני כשנה ורבע הופיעה אצלי רדימות ביד ורגל שמאל ולאחר בדיקות מקיפות נשארתי על אבחנה בספק של tia. ליתר בטחון אני מקבלת אספירין אחד ליום (קרטיה 100). שאלתי היא- האם יש סתירה להחדרת התקן מירנה אצלי? ובנוסף, האם יש בעיה להפסיק למס' ימים את האספירין טרם החדרת ההתקן (ובהמשך לפני בדיקות קולונוסקופיה+וגסטרוסקופיה)?בתודה, עדי

04/06/2011 | 20:42 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

אינני רופא אספרין +המוגלובין נמוך +רדימות חשודה ב-TIA צריכה לעבור טיפול מעמיק ומיידי ומקצועי דרך רופא משפחה לנוירולוג+ גניקולוג .

12/06/2011 | 05:42 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אני מניח מתוך שאלתך שאת בגיל צעיר והרדימות שאובחנה כחשד לTIA הייתה בדרגת חשד נמוכה יחסית בגלל היותך בגיל שבו בד"כ אין בעיות בכלי דם. כעת את סובלת מתופעת לוואי ידועה של השימוש באסגפירין - אבוד דם אם דרך מערכת הגניקולוגית (כלומר בוסתות) ואם דרך מערכת העיכול ועליך לבדוק שוב אצל נוירולוג "ותיק" את הנחיצות של הטיפול באספירין בשיקולי "תועלת-סיכון" כלומר התועלת הלא גבוהה בנטילת אספירין מבחינת החשד הלא גבוה (אני מניח) לTIA מול הסכון (הלא נמוך) לבעיותת בריאות עקב הגעה לאנמיה ניכרת מאוד של 8 גרם אחוז. אנה פני לנוירולוג והתייעצי. בהצלחה.

01/06/2011 | 10:45 | מאת: יעקב

שלום לך דוקטור רציתי לשאול האם במזרנים המשנים אוטומטית את התנוחה של המשותק המלא דוגמת המזרן נימבוס או דומיו עדיין נזקקים לשנויי תנוחה עי המטפל לתשובתך אודה יעקב

08/06/2011 | 12:14 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

אינני רופא. בדקתי את פנייתך בחברה המפרסמת ציוד ומתן פתרונות להנגשה והקלה באחד הקניונים בארץ . בקשתך ראויה לפתרון מיידי,נכון להיום הפתרון היעיל ביותר הינה בן אדם . אבל ניתן לאתגר חברות וגופים שונים העוסקים במתן פתרונות הנגשה ושיקום כגון: משרד הבטחון אגף השיקום . חברות וגופים בחול בחו"ל חברות המייצרות מיטות מתכווננות כמו עמינח מדיקל מילבת בתל השומר. מצטער שאין לי תשובה ישימה .לכשאדע אעביר אותה מיד לך.

12/06/2011 | 05:38 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נראה לי בלי להכיר את המודל הספציפי הזה שכל הכוונה במזרונים אלו היא אכן לפתור את המטפלים מהצורך לבצע שינויי תנוחה. האם כבר רכשת אותו? מדובר למיטב ידיעתי בציוד מאוד יקר אבל אם ביכולתך לעמוד בהוצאה לא קושיאני חושב שזה ציוד טוב. אם לעומת זאת ההוצאה כרוכה בויתורים יקרים הייתי בודק שוב הנחיצות על ידי התייעצות עם אחות שמבינה בנושא.

31/05/2011 | 08:06 | מאת: אליס

שלום, שאלה בנוגע לאמא שלי, בת 67. לפני כמה שנים היו מספר טראומות משפחתיות (בן אחותה נהרג בתאונת דרכים לפני 8 שנים ואחותה נפטרה בניתוח שגרתי לפני כ-3 שנים). מאז החלה הידרדרות קוגנטיבית קלה יחסית. אך לפני 3 חודשים היא יצאה לפנסיה ומספר חודשים לפני כן ועד היום ההידרדרות ממשיכה ומחמירה. הלכנו לפסיכיאטרית שאמרה כי זו ירידה קוגנטיבית חמורה אך היא לא נגרמה כתוצאה מדיכאון ועל-כן שלחה אותנו למספר בדיקות. (סיטי,א"ב גריאטריה ועוד). תוצאות כל הבדיקות היו בסדר. בינתיים עם כל יום שעובר חלה הידרדרות נוספת שמתבטאת בבלבול, אובדן זיכרון (אפילו איזה יום היום) ולא ניתן להשאיר אותה לבד. שאלתי היא מה עוד ניתן לבדוק? והאם יש אפשרות לשיפור המצב? ואם כן, כיצד? המון תודה! אליס

31/05/2011 | 23:34 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום ד"ר גוטליב יענה מההיבט הרפואי . אני אינני רופא. אין ספק ,אמך עברה טראומות קשות ויתכן והן משפיעות כמו שרמזת.. אני מניח שאמך עדיין לא סיימה את הבדיקות המטאבוליות כגון ריכוז מרכיבים שונים בדם כולל הורמונים ,רמת ויטמיני בי-12 בי-6 ועוד מומלץ לך לגשת עמה לרופא/ת המשפחה להביע את בפניו וליישם המלצותיו ויתכן שהם יכללו תוספת תרופתית ,תוספי מזון ואפילו תרופות נוגדות דכאון.. ובינתיים ...למען שיפור איכות החיים יש לי 3 עצות : 1.להתחיל בפעילות גופנית אפילו הליכה כבר היום רצוי עם ליווי של מאמן כושר בעיקר בחוץ ,בחוף הים או בפארק. . 2.להקפיד על תזונה נכונה ומגוונת בליווי דיאטנית קלינית. 3.אתגור המוח במיני תרגילים עם מרפאה בעיסוק . כל אלו ישפרו את המצב .בדוק

12/06/2011 | 05:34 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לעצותיו הטובות של איציק חשוב להבין שאבחנה של מחלת מוח ניוונית כמו מחלת אלצהיימר נעשית "על דרך השלילה" כלומר אנו מודאים שאין בעיה שצריך ואפשר לטפל בה כגון חו"ח גידול מוחי, אוטמים מרובים בכלי הדם או חסר ויטמינים או הומרונים שרלבנטיים לזיכרון וכשהכול בסדר ובהנחה שאכן אין דיכאון מאבחנים ירידה קוגניטיבית על רקע מחלת אלצהיימר (בגלל שלא נמצאה בעיה אחרת להסביר את הבעיה) ומטפלים בהתאם כולל תרופות שמאטות התפתחות המחלה (דונופזיל וכו'). כך שעליך להגיע לנוירולוג שיסכם הבדיקות ואם אכן "הכל בסדר" אבל החולה "לא בסדר" יאבחן אלצהיימר ויפנה לטיפול בהתאם. חשוב לציין שבמקרה כמו של אימך שבו החשד לדיכאון , אפילו סמוי, גדול הייתי מטפל למשך שלושה חודשים לפחות בתרופה נגד דיכאון מסוג SSRI ומנסה לראות אם עוזרת. בהצלחה.

24/05/2011 | 11:11 | מאת: רונית

אחותי בת 54 חולת אנטינגטון נפלה ונחבלה בראשה.אושפזה בטיפול נמרץ יש לה קנולה בקנה(טרכוסטמיה) וגם זונדה. לפני הנפילה תיפקדה עצמאית באופן חלקי אכלה לבד ,הלכה בבית עם הפרעות קלות בתנועה דיברה ותיקשרה. האירוע התרחש לפני 3 חודשים. כיום מאושפזת במוסד במחלקת סיעודי מורכב. יש התעוררות מניעה ידים ורגלים מגיבה באופן בסיסי(לפי איבחון של מרפה בעיסוק) קופת חולים מסרב לשקם.גם המוסד לא נותן מסמך לשיקום. המשפחה נואשת בגלל המחלה הבסיסת "זרקו" לנו רמז תביאו מומחה לשיקום בליעה.וקחו אותה לבית חולים לשיקום נשימתי אחותי בוכה ללא קול כמןבן ומבקשת שנעזור לה . מה עושים????.

לקריאה נוספת והעמקה
29/05/2011 | 15:10 | מאת: דר' דניאל גוטליב

קלינאית תקשורת מיומנת בהפרעות בליעה מוסמכת לבצע הערכה כזו ולהביע דעה לגבי פוטנציאל השיקום. בהתחשב במחלה היסודית יש הגיון בטענה שאין מקום לשיקום מלא אבל דווקא משום כך אפשר להתפשר על שיקו בליעה בהנחה שהוא אפשרי שיסופק על ידי קלינאית תקשורת למקום אשפוזה של אחותך. בהצלחה.

האם במקרה של שטף דם במוח ופגיעה במרכז הדיבור ובאפקט הבליעה יש סיכוי לשיפור או שהמצב בלתי הפיך???

לקריאה נוספת והעמקה
29/05/2011 | 15:13 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בוודאי שיש סכוי אבל זה תלוי בגודל שתף הדם וכמות רקמת המוח והנשזק הקליני שאירע. עצם האבחנה - שתף דם במוח - אינה אומרת הרבה לגבי הסכוי או לאו להחלים.

20/05/2011 | 15:35 | מאת: לאה

סבתי עברה אירוע מוחי לפני 8 חודשים , הבעיה היא שהיא לא ישנה בלילה למרות התרופות לשינה שהיא לוקחת .. מה אתה ממליץ לעשות ? איזה כדור היא צריכה לקחת כדי לישון כמה שעות טובות בלילה ? תודה רבה

29/05/2011 | 15:20 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ראשית כל לברר מדוע אינה ישנה: כאבי שיררים-מפרקים שניתן למנוע על ידי כריות נוחות ושינויי תנוחה ליליים? רטיבות בטיטול שמצדיקה טיטול לילה או החלפת טיטול לילית? תרופות שגורשמות לעוררות יתר לילית? ועוד ועוד. לאחר שגורמים כאלו נשללו אפשר לנסות תרופות שינה - נוקטורנו, נומבון, צירקדין ועוד. בהצלחה.

17/05/2011 | 16:16 | מאת: דפנה

אימי עברה אירוע מוחי לפני חודשיים עם שיתוק של כל צד שמאל, נעשה ניסיון לשיקום כ-3 שבועות אך ללא הצלחה, האם ניתן להמשיך בתהליך השיקום? ולא להתייאש?

19/05/2011 | 13:04 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

29/05/2011 | 15:24 | מאת: דר' דניאל גוטליב

להחליט על פוטנציאל שיקומי . משך השיקום לפי חוק בריאות הוא עד שלושה חודשים בתנאי שהצוות השיקומי מאשר שקיימת התקדמות.

08/05/2011 | 22:04 | מאת: עדי

אמי בת 73 חולה אונקולוגית עם גרורות. לצערי לפני 3 שבועות קיבלה בבית החולים אירוע מוחי נרחב שגרם לשיתוק פלג שמאל קושי רב בדיבור ואי יכולת לבלוע. שאלותי:1.האם במצבה החלש יש סיכוי לשיקום? 2. האם יש תרופות שיכולות לסייע למצב? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
14/05/2011 | 15:22 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שיקום פירושו בסך הכל נסיון לשפר תפקוד יום יומי במסגרת הקונטקסט הטבעי של האדם. אם מצבה הרפואי של אימך הוא כזה שעל אף מחלתה היסודית הייתה עצמאית בביתה והייתה אמורה להמשיך להינות מחיים עצמאיים בבית אז כן אבל אם במסגרת המחלה היסוידת הייתה כבר תלוייה בטיפולים ועזרה אז הגיוני יותר לדאוג לאיכות חייה כמטופלת סיעודית ולא להלחם על השיקום. השאלה לגבי התרופות כללית מדי. בהצלחה.

18/05/2011 | 22:37 | מאת: בת3

שלום, אבי כבן 75 קבל ארוע לבבי במיון בביהח סורוקה ואחר מכן החיו אותו במשך 20 דק לפני כחודש וחצי. מאז הלב שלו התייצב אך הרופאים טוענים שיש לו נזק מוחי חמור יחד עם זאת מהרגע שהועברה ההנשמה מהפה לצוואר (פיום קנה) הוא מצליח לחייך מזהה אנשים קרובים ואף ממצמץ בעיניו כשמבקשים ממנו. יחד עם זאת טוענים הרופאים כי אלו רק רפלקסים.כרגע הוא נדבק בחיידק בצואה ונמצא במחלקה פנימי בבידוד. כמה שאלות.: 1. האם ניתן לבדוק את הנזק המוחי והאם ייתכן שיפור במצב? 2. האם ניתן להידבק בחיידק כשבאים לבקר ולהדביק ילדים קטנים בבית. 3. למה לא מרדימים חולה מונשם אם הוא נראה סובל? האם זה ככ קריטי להשאירו ער אם מדדיו יורדים כשהוא מורדם?

07/05/2011 | 21:20 | מאת: חופית

היי סבתא שלי אחרי אירוע מוחי קל יחסית ...הפגיעה היא בצד שמאל את הרגל מזיזה קצת ולדעתי יש מקום להלחמת הרגל אך היד בכלל לא מתפקדת..עברו 5 ימים בערך מהאירוע הדיבר לא נפגע היא צלולה בראש אך הפה עקום והדיבור כבד מה הסיכויים לכך שתוכל לעמוד ושהיד תתפקד?

08/05/2011 | 11:25 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

הסיכוי של סבתך הנו גדול . חשוב לא ללחוץ עליה להקשיב לרופאים,פסיכולוגית,עובדת סוציאלית. תת לה להשתקם בקצב שלה :הגוף עייף והמחשבות מטרידות. התקווה נותנת כנפיים ובשנה הראשונה יש יותר סיכוי לשיפור. לוו אותה בחדרים בהם היא מקבלת טיפול ממרפא בעיסוק, פיזיותרפיסטית, קלינאית תקשורת. לוו אותה לחצר שוחחו עמה הזמינו לשולחן חולים בגילה ופחות . תנו לה לנוח, תרגלו עמה את התרגילים מבלי להכאיב לה כמובן. בקרוב היא תעמוד .אבל...זהירות מנפילות!!! ולכשתצא המשיכו במרפאות השיקום של הקופות על מנת לשמר את מצבה ולהתקדם יותר . איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ www.neeman.org.il

14/05/2011 | 15:17 | מאת: דר' דניאל גוטליב

גש לאתר שלנו ולמד על החלמה משבץ מוחי וכיצד להיות משתתף פעיל בתהליך. בהצלחה. www.pnaivebriut.com

שלום ד"ר, שאלתי לגבי אמי לפני חודשים ,אמי בת 62 עברה אירוע מוחי בסוף ינואר עקב יתר לחץ דם.לאחר 3 ימים של חוסר הכרה,התעוררה עברנו טובוס,עברה טראוכסטומיה,עכשיו היא בשיקום למבוגר-נפגעי ראש בתה"ש...עם פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק ליד ורגל ימין המוגבלות...משותקות למחצה.אותרו תנועות. אני רוצה לשאול לגבי כדורים אותם נותנים לאמא כי שבוע אחרון היא ניראית כבוייה, בדיכאון עצובה מאוד,ישנונית,מה שלא היתה...היא היתה יותר אופטימית שמענו לעיתים מוזיקה יחד,חייכה יותר..בשבוע אחרון אני רואה שינוי לרעה...היא מקבלת-נורמפריסן,מגנזיום,אוגמנטין שהופסק לאחר שבוע..

לקריאה נוספת והעמקה
14/05/2011 | 15:16 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אין ברשימת התרופות שציינת הסבר לתופעות עליהן שאלת. בהצלחה.

17/05/2011 | 12:53 | מאת: מלכי

צומררתי לקרוא את דבריך כאן...חמתי עברה ארוע מוחי שטף דם מוחי.נמצאת גם היא בשיקום הגריאטרי בתה"ש וגם מקבלת כדור הרגעה. הפכה אפטית לגמרי ואנחנו מודאגים מאוד. אשמח לדבר איתך

07/05/2011 | 16:22 | מאת: אלי

אני בן 57. לפני חודש בערך באותו זמן התגלו אצלי הרפס סימפלקס (על השפה. בסמוך לזה "נתפסתי" בעבודה מבולבל מה ולמחרת לא זכרתי את זה. אחרי שבוע של טיפול בהרפס הוא נעלם (מהשפה). בדיקות EEG ועורקי הצוור תקינות). אתמול ההרפס חזר באותו המקום על השפה וגם ההרגשה הכללית לא טובה. (כאב ראש, כבדות מה). גם בזמן הארון הזיכרון בוגד בי (במיוחד בחיפוש מילה בתירגום בין השפות). מצאתי באינטרנט שיכול להיות הקשר בין הדברים. מה עליי לעשות ועד כמה דחוף?

לקריאה נוספת והעמקה
14/05/2011 | 15:14 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אין קשר בין הרפס בשפה לסכון של דלקת הרפטית מוחית אבל בכל מיקרה אם אתה חש ברע מומלץ שתבדק אצל רופא המשפחה. בהצלחה.

שלום רב, עברתי אירוע מוחי לפני 8 חודשים. השתקמתי טוב כמעט ללא מיגבלות. לוקח לאיזון ומנע: simastatin+enalperil+amlodipine maleate+אספירין השינה שלי קטועה. האם מותר לקחת מלטונין לשיפור או האם יש לך המלצה אחרת. תודה מראש, רון. 0505-266928

אין בעייה לקחת מלטונין במצב שלך יחד עם התרופות שאתה לוקח. מנסיון שלי אני ממליץ לך ללכת לקבל מרשם מהרופא ל"סירקדין" (מלטונין בשחרור מבוקר)-תרופה טובה ומוכרת תחת פיקוח של משרד הבריאות.

11/05/2011 | 14:15 | מאת: רון הולדר

תודה עמוס על תגובתך. אם אפשר אני מעוניין לדעת מה הקרע שלך. אוכל לתת לך כתובת המייל שלי אם תתקשר או תעביר אלי (SMS)את הנייד שלך. תודה שנית, רון.

11/05/2011 | 14:18 | מאת: רון הולדר

עמוס, התכוונתי כמובן לרקע מבחינת השכלה/נסיון רפואי. תודה. רון

02/05/2011 | 14:30 | מאת: יובל

השיפור המוטורי אליו אני מתכוון הוא היכולת לרדת מהמיטה לקום לבד מכיסא ללכת אמנם הליכה איטית לא רגילה ,יכולת להתלבש לבד ועוד...

05/05/2011 | 11:00 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

יובל אין התחלות קלות. אינני רופא ואינני הרופא. האירוע שעברה חברתך איננו פשוט. התחלת השיקום שלה לאור מה שעברה הנה נורמלית . אני , מאמין בחדר לבן =סנוזילן עם דמיון מודרך ומוזיקה מאשר כל מיני...... תאים . אם כבר לתייג בגיל אז ..חברתך הנה אדם חדש שלומד הכל מחדש כמו......... תינוק . בשנה הראשונה חלה ,מניסיוני,תקופת הזהב של השיפור. זה נעשה רק עם כוונה ,אופטימיות, אמונה וסביבה תומכת . אני מציע לחכות לתשובה מד"ר גוטליב. וגם. אם תרצה עצות חיזוק פנה למרכז התמיכה הטלפוני של עמותת נאמן 077-4665213 שם יפנו אותך לבחורה יקרה עם תינוקת שעברה אירוע מוחי והשתקמה בצורה נהדרת . עמותת נאמן www.neeman.org.il

01/05/2011 | 19:17 | מאת: בת 30

שלום, לאחרונה אני חשה באזור שמעל עין שמאל באזור הרכה תחושה שהראש רדום (ברגע שאני מותחת את הפנים או מזיזה את הפה התחושה היא כמו "שריר תפוס") האם זה מסוכן? האם זה מצביע על משהו מוחי??

לקריאה נוספת והעמקה
02/05/2011 | 13:20 | מאת: דר' דניאל גוטליב

קרוב לודאי שלא ושזה קשור לחוליוך הצוואר. גש להבדק אצל אורטופד או נוירולוג או רופא המשפחה.

30/04/2011 | 23:04 | מאת: פנינה

שלום, אני אישה בת 70 לאחר 3 חודשי אשפוז במחלקת שיקום בבי"ח בעקבות אירוע מוחי. אני תושבת גבעתיים, וחברת קופ"ח כללית. הואיל ובמהלך האשפוז חל שיפור במצבי, במכתב השחרור מבית החולים המליץ הרופא המטפל על המשך טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק אינטנסיביים. אני מעוניינת לשאול: 1. במידה ואני מעוניינת, האם בהכרח רופא המשפחה יפנה אותי לאישפוז יום או שקופ"ח עלולה להימנע מכך? 2. מהם משך ותדירות ממוצעים לאישפוז יום? כלומר, באיזו תדירות שבועית ולמשך כמה חודשים עשוי להימשך אשפוז יום שניכרת בו התקדמות? 3. האם יש מרכזי שיקום רבים בהן אני עשויה להיות בשיקום יום (למשל, באזור מגוריי בגבעתיים) או שיש רק את בית רבקה ורעות? 4. האם אני אמורה לממן את ההסעות לאשפוז היום? בתודה, פנינה

01/05/2011 | 23:08 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום פנינה אינני רופא . 1. ההפניה למרכז שיקום של הקופה או שיקום יום בבית חולים או בבית נעשית דרך היחידה להמשך טיפול בקופת החולים בהמלצת רופא המשפחה . קופת חולים יכולה להחליט כי מספיק עבורך טיפול רק מרכז שיקום של הקופה. על מנת לקבל שיקום יום בבית חולים את צריכה לבקש במפורש במכתב דרך הרופא משפחה עם סיבות חשובות.צרפי למכתב את ההמלצה מבית החולים והמלצות ממרופא :נוירולוג,שיקומי,פסיכיאטר,פסיכולוג ועוד.אם ההחלטה לא מוצאת חן בעינייך את רשאית להתלונן בנציבות תלונות הציבור של משרד הבריאות בירושלים. 2.זה משתנה אבל בדרך כלל 3 פעמים בשבוע 4 שעות עד הצהריים למשך מספר שבועות כל עוד יש לדעתם שיפור . 3.יש לקופת חולים כללית מחלקת שיקום יום גם בבית חולים לוינשטיין . יש להם גם מרכזי שיקום של הקופה בבן יאיר ביפו או מגדל המאה באבן גבירול ועוד. אני הייתי מציע לך לאחר שתסיימי את מכסת השיקום יום המגיע לך לפנות למרכז השיקום עזרה למרפא של הרב פירר בבני ברק 03-5777021. 4.אינני יודע רפואה שלימה איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ www.neeman.org.il

02/05/2011 | 13:19 | מאת: דר' דניאל גוטליב

על חשבונך אבל עזר מציון ועוד ארגונים וולנטריים מתמחים באספקת שירות זה בחינם. פני לעו"ס לקבל פרטים.

28/04/2011 | 23:38 | מאת: איריס

אחי עבר ארוע מוחי,שפגע בתפקוד של רגל ויד בצד השמאלי של הגוף.לפני האירוע (כשנה)גרר אחי את רגלו השמאלית .הבדיקות השונות שעבר לא העלו שום ממצאים,באירוע המוחי שעבר בוצעו צילומים ונטען על-ידי הרופא הנוירולוגי כי גרירת הרגל נובעת מחוליה בצוואר הלוחצת על עורק אשר גורם לגרירת הרגל שאלתי היא האם רצוי לנסות לטפל ברגל בעזרת הנעלים הנסיוניות ,אשר הוצגו בטלויזיה לאחר או לפני הטיפול בצוואר,ואם בכלל..

02/05/2011 | 13:18 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כבר התבטאתי ולא בצורה חיובית בנושא.. מציע במקום זאת בדיקה אצל פיזיותרפיסט שעוסק בשבץ מוחי.

28/04/2011 | 19:34 | מאת: אלי

אני מעונין להיות בקשר לגבי הנעלים.050-627-9342 תודה.

02/05/2011 | 13:17 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מצטער אבל לא מוכרים כאן נעליים

07/05/2011 | 11:21 | מאת: דני

האם יש מישהוא שיודע היכן ניתן להשיג את הנעליים

27/04/2011 | 22:12 | מאת: mic

שלום לך אבא שלי עבר ארוע מוחי כבר 4 פעמים ב8 שנים האחרונות הוא לא הסכים לקחת כדורים. בשנה וחצי הארונות הוא התחיל לקחת את הכדורים והמצב שלו מאוד מאוד החמיר אבא כבר לא שולט על הצרכים שלו,יש לו כבר חצי שנה עובדד זר. הוא מאוד מאוד עקשו. הוא נמצא בעמותת נאמן אבל הוא מסתכל ובוהה ולא עושה כלום. האמת אני לא יודעת כבר מה לעשות או איך לעוזר. האם אתה חושב שמרפאת זכרון יכולה לעזור במשהו, אני יודעת שהפגיעה של אבא מאוד קשה. אולי יש לך איזה רעיון שנוכל לפחות לשמור על אבא אני יודעת שאי אפשר לרפא אבל אולי אפשר לנסות לעזור במשהו אודה לתשובתך מיק

28/04/2011 | 01:24 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום אינני רופא המסגרת בה נמצא כרגע אביך במועדון מקנה לו חמימות ,עיסוק שייכות ,בטחון, אך את רוצה יותר מזה . אני מבין שאת לא מרוצה מהמצב הקוגניטיבי ומצב הרוח של אביך ומהטיפול התרופתי והשיקומי שהוא מקבל,ואת מעוניינת בשיפור ולפחות בשימור . לשאלתך אביך זכאי לטיפול מתמשך במרפאת ריפוי בעיסוק ושם עוסקים בטכניקות לקידוד ושליפת זיכרון ,משפרים את מצב הטונוס בידיים על ידי תרגילים ואמבטיות חמות ליד, מנחים את המשפחה איך להמשיך את הטיפול.כך שהתשובה לשאלתך הנה כן. וגם האם ניסית במשך השנים לפנות לרופאים אחרים לקבל חוות דעת שנייה לאביך בתחום שיקומי ,פסיכיאטרי,פסיכולוגי,סחרחורות ????. חוות דעת נוספת תכוון אותך להמלצות לטיפולים אחרים כולל תרופות . שווה ותמיד כדאי לנסות . רפואה שלימה. איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ www.neeman.org.il .

28/04/2011 | 08:27 | מאת: מיק

איציק תודה רבה על התגובה אבי שייך למכבי ואני בקשתי שהוא יכנס לאשפוז יום בריעות ששם הם מתמחים בנושא הרופא שאמור לאשר לנו את האשפוז יום לא מוכן לאשר לנו. גם אחרי פקסים ודיבור עם הרופא הוא אומר שזה לא יעזור לאבא ושהוא לא מאשר האם אפשר לעשות משהו בנידון ובאיזה מקומות יש את מה שאמרת ושוב תודה ענקית אני ישמח לדבר איתך מיק

26/04/2011 | 15:21 | מאת: רוני

אימי בת 42 ולפני כשבוע היא עברה אירוע מוחי, היא ישנה צהריים וכשקמה נפלה עקב שיתוק בצד שמאל של הגוף, היא הקיאה ונלקחה לבית החולים הקרוב, כשהייתה בהכרה מעורפלת. משם היא הועברה לאיכילוב, טיפול נמרץ, נוירוכירורגיה. הרופאים בדקו אותה, שאלו אותה שאלות (היא ענתה בתשובות קצרות) והחליטו לחכות עם הניתוח, מכיוון שהיה לה שטף דם בתוך המוח, באיזור מסוכן. יום אחרי זה הם ביצעו את הניתוח והוא נחשב להצלחה. מאז עבר שבוע, בו העבירו אותה למחלקה, הורידו לה את ההנשמה, הזונדה, הקטטר ואת המוניטור שהיה מחובר לראש. היא אוכלת בעצמה, עם קושי ושיעול, שותה בעצמה, מדברת (עם כל יום היא נהיית ברורה יותר) אך צד שמאל שלה עדיין לא פעיל. היא מרגישה כשנוגעים בה אבל היא לא מסוגלת להזיז את הגפיים, רק מעט ולא להרבה זמן. היא בהכרה מלאה, עם זיכרון תקין ומוכנה להלחם על העצמאות שלה. אני רוצה לציין שאמא שלי היא אישה צעירה וחזקה, במשקל תקין והבעיה היחידה שלה הייתה לחץ דם קצת גבוה, היא סירבה לקחת כדורים וניסתה שיטות אחרות (תזונה נכונה וכושר). נאמר לנו שיש 3 מקומות שאנחנו יכולים לבחור מבינהם להעביר שם את השיקום- איכילוב, רעות ובית לווינשטיין. איפה המקום הכי מתאים להתמודדות עם המצב של אימי, בהתחשבות בגילה ובאירוע? ומה הם הסיכויים לחזור לתפקוד מלא בגפיים בצד שמאל ?

27/04/2011 | 12:49 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

רוני שלום אינני רופא . אתה מבקש המלצה למקום בו השיקום הכי מתאים לאמך הצעירה שעברה ניתוח ומעוניינת לחזור לעצמה הכי טוב שאפשר . ברוך השם שהיא עברה את האירוע הזה בהצלחה. אין שום הבטחה שהיא תחזור לגמרי לעצמה אבל ככל שתתאמץ יותר היא תצליח יותר . המקום המומלץ לאמך צריך להיות : זמין ,ללא המתנה מיותרת מקום בו אמך תרגיש בנוח לא צפוף מדי (שניים בחדר) עם יותר אנשים בני גילה ושייכים לסוג הפגיעה שלה . עם מכשור אביזרים וצוות מטפלים מנוסה. קרוב למקום בו תתאפשר התערבות ניתוחית במידה של החמרה . מקום בו קיים טיפול וליווי נפשי בהמשך . מניסיון שלי לפי סדר עדיפות מהמומלץ ביותר בית חולים תל השומר , בית חולים רעות, בית חולים לווינשטיין בית חולים איכילוב. לכשתסיים את השיקום (מגיע לה 3 חודשים) ואשפוז יום . פנה למרכז השיקום החינמי של עזרה למרפא בבני ברק.הם עושים נפלאות במיוחד לאנשים כמו אמך. רפואה שלימה איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ פרטים נוספים באתר www.neeman.org.il

02/05/2011 | 13:14 | מאת: דר' דניאל גוטליב

23/04/2011 | 20:38 | מאת: פאולה

בברכת חג שמח אני עברתי אירוע ובביטוח לאומי והניורולוג רשם שיש לי "המפלגיה קלה" ו"פרפלגיה בינונית" מה זה אומר ? מה ההבדל בין שני הבעיות? האם אני מרגיש יותר טוב עם הרגל והחולשה נחלשת מיום ליום זה אומר שזה יכול לחלוף ? האם בבקשה תוכל להסביר לי

לקריאה נוספת והעמקה
02/05/2011 | 13:13 | מאת: דר' דניאל גוטליב

המיפלגיה = שיתוק מחצי (שמאל או ימין) של הגוף פאראפלגיה= שתוק שתי הרגליים

23/04/2011 | 13:50 | מאת: שלומי

שלום עברתי אירוע מוחי שהשאיר את רגל ימין עם "חולשה בנונית\קלה" זה מה שאיבחנו בביטוח לאומי האם אני יכול לנהוג ע"פ חוק ? האם חולשה יכולה להעלם או להחלש לאחר פיזיוטרפיה מסיבית ? האם כתוצאה מכך יכולים להזמין אותי שוב לוועדה בביטוח לאומי ולשלול לי את הנכות ? תודה וחג שמח

24/04/2011 | 01:17 | מאת: איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ

שלום אינני רופא. באם רצונך לנהוג לאחר אירוע מוחי ולא לסכן את בריאותך ,בריאות משפחתך ובריאות הנוהגים לידך בכביש ולהיות בכיסוי בטוחי . הנך מחויב לעבור בדיקת כשרות נהיגה במכון לבטיחות בדרכים של משרד הבריאות ברחוב הארבעה בתל אביב ,לאחר מבחנים(בתשלום)יום שלם תקבל אישור או אי אישור לנהיגה.במידה ותרצה להבחן שוב כדאי לך לעבור הכנה באחד מהמרכזים שמכינים נכים לנהיגה.. עקב מוגבלותך בהליכה הנך רשאי לפנות 6 חודשים לאחר האירוע בבקשה לבדיקה בוועדת ניידות שתקבע לך אחוזי נכות בניידות ובהתאם לקביעתם תקבל או לא :תו נכה ,קצבת ניידות והנחה במס בהתאם לאחוזי הנכות. לגבי שאלתך ואינני רופא. אירוע מוחי הנו כמו צלקת במוח .נזק נגרם ולתמיד. בפיזיותרפיה הנך יכול לשפר את הליכתך לשפר ריכוז לשפר התמצאות לשפר תגובה . למיטב ידיעתי אם עברת אירוע מוחי לעולם לא ניתן לחזור למה שהיית . לגבי שאלתך האחרונה אם הנך לפני גיל פרישה ביטוח לאומי יכול לזמן אותך מתי שיחפצו לוועדת נכות כללית(שונה מוועדת ניידות) לקביעת אחוזי נכות רפואית ואחוזי אובדן אי כושר ויכולים לקצץ או לבטל את קצבת הנכות . פרטים נוספים תקבל מד"ר גוטליב . הנך מוזמן להיכנס לאתר "נאמן" שם תמצא עצות נוספות לגבי נהיגה לאחר אירוע מוחי www.neeman.org.il

02/05/2011 | 13:12 | מאת: דר' דניאל גוטליב

22/04/2011 | 18:12 | מאת: עדי

ד"ר גוטליב שלום רב, אימי בת 63, לאחר אנצפליטיס קשה שנגרם מ WNV בעלת מחלות רקע עיקריות: סכרת, מושתלת כליה מזה כעשר שנים. היא הונשמה דרך טרכאוסטום ולאחר שיקום נשימתי נגמלה ממנשם ועברה לשיקום נפגעי ראש. בתחילת דרכה היא הייתה מחוסרת הכרה ולקראת סוף אישפוזנו בשיקום הגענו למצב שהיא אכלה דרך הפה, עם פקק דיבורית, ביצעה פיזיו' אקטיבי וזכרה את שמות ילדיה, מקום מגוריה וכו'. לאחר כ 4 חודשים בשיקום היא עברה לפנימית לטיפול בדלקת ריאות ונתקלנו בסירוב לחזור לשיקום. שבועיים לאחר מכן היא עברה MI קשה. כיום היא שוב מונשמת וסובלת בנוסף לכל מאי ספיקת לב. שאלתי היא, האם כלו כל הקיצים למאמצי השיקום? האם תתכן אפשרות שבה היא כן תוכל להשתקם למרות הרקע הרפואי המורכב שלה, האם כדאי לנו לעמוד איתנים מול המערכת או שהמצב הרפואי שלה בלאו הכי לא יאפשר המשך שיקום? יש לציין כי מאז ה MI היא חלשה וחלה ירידה בתפקודה, אך היא בהכרה מלאה. בתודה, עדי

לקריאה נוספת והעמקה
02/05/2011 | 13:11 | מאת: דר' דניאל גוטליב

קשה לענות - אם כתוצאה מהאירוע הלבבי ירדה היכולת שלה להתמודד עם מאמץ גופני כלשהו וזאת בנוסף לנזק המוחי שניגרם עוד קודם לכן על רקע באירוע המוחי סביר שנגזר גורלה לחיות בצורה סיעודית וככל שתקדימו להתארגן כך ייטיב לה. אם לעומת זאת יש המשיך שיפור אפילו קל מבחינה נוירולוגית ומצבה הלבבי אינו כזה שהיא מוגבלת אלא לכל היותר שהייתה זקוקה לשיקום לב לאחר אירוע כזה אז כדאי להלחם כדי שתקבל עוד חודש-חודשיים שיקום אבל זאת באמת מלחמה..

1 ... < 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 > ... 58