טוב אז אני לא בדיוק שואלת אני מספרת..

דיון מתוך פורום  חרדה דנטלית

06/08/2008 | 03:40 | מאת: דור

היום הייתי אצל רופא בפעם הראשונה (הייתי לפני זה פעם אחת בחירום- עקרו לי שן) הבדיקה מכובן הראתה מצב גרוע יש לי מהון טיפולים לעשות הרופא לא בדיוק פירט לי. הייתה כמות אבנית של קומקומים על השיניים שלי והוא במשך חצי שעה הוריד לי אבנים- כל השחור מהשיניים (זה כבר היה מזעזע ירד9 אבל בזמן שהייתי שם הרגשתי כולי מכווצת והיסטרית ברגע שהוא עצר לשניה פשוט התחלתי לבכות לא יכולתי להפסיק לא בגלל שכאב לי אלא בגלל שפחדתי מהכאב. אני לא רוצה לחזור לשם יותר- למרות שהוא נחמד - אני פשוט מפחדת התחושה הזאת של החוסר אונים הוציאה אותי מדעתי- הכיווץ הזה של הגוף מפחד שיתק אותי. אני מתביישת בזה מאד. מה כדאי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

דור, ערב טוב, אין מה להתבייש.את ממש צודקת ! לפי התאור שלך,לא כך מטפלים במטופל שבא עם היסטוריה של חשש.קודם כל עלייך ליידע את הרופא על כך שאת חוששת,ולפרט את ההיסטוריה הדנטלית שלך.רופא עם נסיון בתחום ה - "חשש מטיפול" יטפל במנות קטנות,תוך התחשבות בתחושות שלך.עליו למשל לעצור כל כמה שניות ולברר מה הרגשתך, האם את רוצה הפסקה ,האם משהו מפריע,האם את רוצה להסתפק בפגישות קצרצרות,לפחות בהתחלה...הוא יכול לסכם איתך שאת יכולה לסמן לו לעצור על ידי הרמת יד,וכו'.כשאת באה עם חשש,זה מצריך התיחסות מתאימה מצד הרופא.ובעצם מי לא חושש !! נסי להגיע לרופא שיודע להתמודד עם החוששים מטיפול בהצלחה, דר. צביקה רוזנבלום

מנהל פורום חרדה דנטלית