שאלה מלאה ומפורטת שמאוד חשובה לי

ראשית כל אני רוצה להודות לצוות הד"ר שעוזרים הרבה מאוד לכל השואלים ומסיבים להם נחת מרובה,ועל כן שכרכם כפול ומכופל. מספר שאלות 1.בעקבות מה שהפסכיאטר המליץ לי בתור כדור לתופעת החרדה מהצלחה ושמחה שיש לי שמלווה לפעמיים במתח ורצון לנשום עמוק ללא הצלחה ,ברצוני להרחיב על התופעה אצלי בצורה יותר מסודרת כדי שיתבררו לפניכם הבעיות שלי : סובל מידי פעם מחרדות ומתחים מהצלחה ומשמחה מסוימת,רגש שאומר לי לחשוב ההפך ממה שאני רוצה או לבטל חשיבה שאני חושב בה כרצוני החופשי,לעיתים החרדה גורמת לי למתח,לחץ בחזה,רעידות באצבעות הידיים,שיעול,גירוי לשיעול,מחיקה\ערפול\"בלק אווט" בטווח מסוים של הזיכרון שלי(כחלק מרצון ההצלחה לזכור) רצון לנשום עמוק,נשימה עמוקה אך ללא הצלחה מה שמביא אותי למעין הרגשה לא נעימה באזור הלב וזהו. לפעמים הייתה לי גם בעיית של שינה שהייתה לי הרגשה בועטת שמשדרת לי "לא לישון" ואני נלחמתי עם זה כנ"ל לגבי חזרה על טקסטים שונים. לאט לאט נפטרתי משתי הבעיות הללו בכוחות עצמי על ידי שלא התייחסתי לאותם מחשבות טורדניות שמשדרות לי ההפך שמגיעות מידי פעם אבל לא תמיד. עכשיו,באופן כללי,אני אדם חכם,שנון,חברותי מצחיק,בעל חוש הומור,מתחשב בזולת,יש לי מקצוע טוב ביד..בקיצור אדם ממוצע מן השורה ואפילו למעלה מזה, אבל בכל זאת חשבתי לעצמי להיוועץ עם רופא המשפחה שלי(רופא בעל שם ובעל ניסיון רב בשנים),בהתאם לבעיות שהצגתי לפניו מהם אני סובל, הרופא שאל אותי אם היה לי פעם חיידק בגרון שנקרא "אסטרפטוקוקס" ועניתי לו שכן. הוא אמר לי לעשות בדיקת דם ומשטח גרון. במשטח גרון יצא הכל תקין.בבדיקת דם יצא שיש לי עודף מסוים של איזה חומר בדם וכך אני מעתיק לכם חלק מתוצאות בדיקת הדם streptolysin 0 (aslt) ab 1251.50 iu\ml וכתוב מתחת :"עשוי פעמיים" והוא תיאר לי את זה בשפה הרפואית כסבירות מאוד גדולה למחלה שנקראת PANDA שזה משהו חדש שרק לאחרונה עשו עליו מחקרים וגילו על הקשר בין התופעות הבעיתיות שהצגתיו לפניו לבין חיידק האסטרפטוקוקס שהיה לי בעבר. עם בדיקת הדם הזו הלכתי לפסכיאטר שעליו המליץ לי הרופא משפחה כמבין בתחום. להפתעתי,הפסכיאטר כלל לא ידע מה זה PANDA ומה אומרת הבדיקת הדם שהרופא משפחה סימן את התוצאה הספציפית והקיף בעיגול בתור חשש לPANDA. אצל הפסכיאטר הייתי מעט נרגש(או אולי הרבה) והצגתי לפניו בעיות שאולי "ניפחתי" והפרזתי בתחושתם לגבי. הפסכיאטר הבחן אצלי משהו שנקרא על פי הבחנתו במסמך ששלח חזרה לרופא המשפחה שלי משהו שנקרא rumination disorder . הפסיכאטר המליץ לי על תרופה שנקראת רסיטל למשך 28 ימים כאשר בארבעת הימים הראשונים חצי כדור אחרי האוכל וכל שאר הימים הנותרים כדור שלם אחרי אוכל. טוב,נחמד,כדורים שפוטרים בעיות מהר בלי בזבוזי זמן שאני כל כך לא אוהב אצל פסיכולג..ניחא.. אבל כשפתחתי את העלון לצרכן ראיתי דברים שהפחידו אותי בתור תופעות לוואי, נראה היה לי שבעל כורחי נכנסתי לקהילת המצורעים של חולי הנפש למינהם..דבר שמעולם לא היה איזהו שהוא צל של ספק שיהיה שיך לאותה קבוצה מסכנה. עכשיו השאלות שלי הם כדלהן: 1.האם התרופה רסיטל מזיקה לגוף שלי במובן מסוים?ואני מתכוון אפילו מזיקה למערכות מסוימות או למערכת החיסון הטבעית ובאופן כללי ופרטני גם יחד לגוף שלי ?(אם כן,אעדיף לחיות עם הבעיה הקטנה שלי שצצה מידי פעם ולא להזיק לגוף שלי בכל מיני כדורים ) 2.אם אני כן צריך לקחת את הכדורים,האם אני אי פעם יפסיק לקחת אותם? ממש ממש לא מתאים לי ואני לא הטיפוס בכלל שמתאים לו לחיות על כדורים... נ.ב יש לציין שעל תופעות אחרות שהיו לי התגברתי עליהן כמעט לגמרי בעבר אע"פ שזה דרש זמן ומאמץ נפשי מסוים. נ.ב2 ראוי לציין שלכל אדם מן השורה יש בעיות "פסכיאטריות" כאלו ואחרות,למשל אחד שהוא איסטינסט והגיינה מאוד חשוב לו,או אחד כזה שהוא "פראנויד" או אחד כזה שהוא "עצבני" באופן מיוחד ועוד דומים להם..וכל אחד מהאנשים הרגילים הללו חי את החיים שלו ללא כל תרופות כדי למנוע ממנו מוזריות\הפרעות אלו... למה שאני לא יהיה שייך לקבוצה הזאת ? למה שאני כן יקח כדורים לבעיות ה"פסכיאטריות" שלי בעוד שהם בבעיות ה"פסכיאטריות" שלהם כלל לא לוקחים?

שלום רב, תסמונת PANDAS היא תסמונת של הופעת תסמינים נוירו-פסיכיאטרים בכלל, ובעיקר תסמיני OCD בילדים לאחר ארוע של דלקת גרון מסטרפטוקוקים. אין תאורים של התסמונת במבוגרים, ובספק אם זה יכול להופיע בגילאי ה- 20. מה שאתה מתאר שקיים אצלך הוא באמת סוג של מחשבות טורדניות כמו שיש בתסמונת טורדנית כפייתית (OCD). ניתן להעזר במצבים אלו בתרופות אבל גם בטיפולים אחרים. רסיטל הוא טיפול מצויין, אבל יש לזכור שלצורך טיפול יעיל בד"כ יש צורך להגיע למינון של 2-3 כדורים ליום. טיפול ברסיטל יכול לגרום לתופעות לואי כמו שקראת בעלון, אבל לא גורם לשום נזקים בלתי הפיכים או נזקים לטווח ארוך, כולל לא למערכת החיסונית. בד"כ יש צורך לקחת את הטיפול לטווח ארוך, כלומר לשנים אחדות, ובהרבה מקרים יש צורך ליטול אותו לכל החיים. זאת מכיוון שהטיפול לא מבריא את האדם אלא רק מייצב את המצב, בדיוק כפי שטיפול ליתר-לחץ דם לא מבריא את המצב אלא רק מאזן אותו ולכן גם טיפול ליתר לחץ דם נוטלים לכל החיים. אמת, יש הרבה אנשים עם קשיים נפשיים שונים שרובם לא מטופלים. אז מה? יש גם כאלו עם קוצר ראיה שלא מרכיבים משקפיים בגלל הבושה ולכן מפסידים חצי מהדברים היפים בעולם. יש כאלו עם יתר לחץ דם שלא לוקחים טיפול כי הם אומרים "מה, אני כזה זקן שצריך תרופות???". אז הם לא לוקחים טיפול ומקבלים כל מיני סיבוכים של המחלה, כמו התקפי לב ושבץ מוחי. גם אתה לא חייב ליטול תרופות. ממש לא. אם אתה מעדיף לסבול- סבבה. זו זכותך המלאה. אני לא מוצא שום אידאולוגיה בסבל. חיים רק פעם אחת, ואני חושב שצריך לחיות את החיים הללו הכי טוב ונוח שאפשר. מה איכפת לך מהאחרים? שיסבלו הם. ואגב, אפשר גם בלי תרופות. ניתן להעזר בטיפול קוגנטיבי, שזה סוג של טיפול נפשי בו בעיקר עוסקים בקבלת הדרכה ותרגול עצמי לשליטה במחשבות, בלי "לחפור" בעבר ובילדות המוקדמת. כך או כך- המון הצלחה.