שרירים

שלום, מיזה שנה אני סובלת מדלקת אברי האגן וכאבים כרוניים בוגינה. לפני חצי שנה, גניקולוג אבחן: וגינזמוס (לי ידוע שזה אבחנה על רקע נפשי בכל אופן לא הסכמתי עם אבחנה זו.) לאחרונה יש לי קושי במתן שתן עד שחלה החמרה ואין לי מודעות, תחושה לצורך שתן. בדיקת אורודינמיקה: הנבדקת לא מצליחה להתרוקן, ונוקזה עמות שתן 400 סמ"ק. נפח כי שתן 550 סמ"ק בזמן מילוי כיס שתן, אין עליין לחצים פתלוגית, אין התכווצות לא רצונית, עד נפח של 390 סמ"ק. תחושת השנה ראשונה, רק בנפח של 420 סמ"ק החל מנפח של 420 סמ"ק מופיעה עלית לחצים פסיבית, הדרגתית (למרות זאת אין כל תחושת URGE) עד 15 ס"מ מים! כיס שתן נוירוגני וגיניזמוס הוא התכווצות בלתי רצונית של השרירים המקיפים את הוגינה. באורודינמקיה, צוין: אין התכווצות לא רצונית הבדיקה מעידה על פגיעה בסוגר שריר ועצב. 1. האם באישה, שירי הוגינה זהו אותו צינור / שריר תפקוד השופכה? 2. האם במקרה שכזה לא יכול להתקיים "וגיניזמוס" , שני ניגודים, אכן? אשמח למענה

תודה על המענה. מחינת הגיון ועובדה. אני סובלת מאי נקיטת צואה ואצירת שתן, אין תחושה לקיום שתן. באורודינמקיה, צוין: אין התכווצות לא רצונית הבדיקה מעידה על פגיעה בסוגר שריר ועצב. וגינזמוס - הוא התכווצות בלתי רצונית (הרי שזה גורם נפשי (בלתי מוסבר)). אני באה ואומרת שרופא שטען לקיום וגינזמוס אבחן ללא שיקול דעת שכן זה אינו מתיישב עם הפגיעה בסוגרים. האם אני צודקת? אודה לדעתך