גרורות בעצמות
דיון מתוך פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם
שלום רב, לחברתי התגלו גרורות בעצמות, זאת לאחר שלפני כשש שנים עברה כריתת שד. כרגע היא נמצאת בשלב של תחילת הטיפול. היא נראית טוב, אך הכאבים קשים מנשוא.שאלתי האם קיימים סימפטומים נוספים שעלולים להתעורר. מבחינתי אני משתדלת להיות לצידה אך חסרים לי כלים נפשיים כדי לעודד אותה. אשמח לקבל כל סיוע או הכוונה לגורמים אחרים איתם ניתן להתייעץ.
שלום רותי חשוב לזכור שלרפואה יש היום תשובות לכאבים. ואולי אחד הדברים הראשונים שצריך לעשות זה לקבל עזרה בנושא הכאבים, כי כאשר יש כאבים, שום אמירה שום תמיכה שום כלי לא יכול להתקבל, כי הכאבים תופסים את כל התודעה. באשר לכלים הנפשיים שאת מבקשת: כמה שיותר להקשיב, לא לדבר לא להגיד משהו רק בשביל להגיד בתרבות שלנו נראה כי אנשים מדברים גם שאין להם מה להגיד, כי אם לא תדבר יחשבו שאתה לא יודע, לא רוצה וכו' אני מאמינה שחברתך זקוקה לאוזן קשבת, ולהגיד לה שכל מה שהיא תגיד זה בסדר בשבילך (את זו שצריכה לבחון אם זה באמת בסדר בשבילך להמצא בסיטואציה כל כך קשה) כלי נפשי נסוף הוא להיות כנים ולא לפזר אשליות. אמירות כמו יהיה בסדר, או זה יקח זמן אבל יעבור או עוד כל מיני הבטחות שלעיתים אין להן בסיס, אינן עוזרות אלא בעיקר מעצבנות. החולה יודע הכי טוב מה בסדר ומה לא ואין לו שום דרישה לשמוע זאת מאחרים, למרות שנדמה לנו לעיתים שזה מה שהוא מבקש. סיוע נוסף שאני יכולה להציע הוא הצטרפות לקבוצת תמיכה. לחוסן יש כמה קבוצות ברחבי הארץ, ניתן להכנס לאתר של חוסן ולראות היכן מופיעות הקבוצות. אפשרות נוספת היא קו התמיכה של חוסן שגם הוא מופיע באתר, היום יום רביעי אני עונה לקו התמיכה ואם חברתך תרצה או את תוכלו לדבר איתי, רק לבקש את נטע, גם בימים אחרים זה אפשרי אם את/ן מבקשות לדבר איתי אני זמינה באתר זה כל יום ואפשר גם להתכתב (צר לי שלקח לי שלושה ימים להתייחס אך הייתי עם חום גבוה) תבורך חברותך בברכה נטע מוזר
נטע שלום וברכה, המון תודות על תגובתך. דבריך מעודדים ומקנים הרגשה שאנחנו לא לבד בהתמודדות. לענין חברתי, בשבוע הקרוב היא אמורה להתחיל בטיפול. מצבה הפיזי קשה מאוד, הכאבים לא מרפים ומיום ליום קשה עליה התנועה והתפקוד בבית ,מי יודע איך יהיה המצב לאחר הטיפול. פנייתי הפעם היא לענין סיוע פיזי בבית. חברתי בת 62ערירית,מטופלת בהורים קשישים ששניהם חולים, המתגוררים במרחק מה ממנה. התפקוד היומ יומי שלה הופך להיות משימה בלתי אפשרית. שאלתי, האם קיים גורם,עמותה, וכו' וכו' שבהם ניתן להיעזר. האם הביטוח הלאומי מסייע במצבים כאלה? מאוד אשמח לקבל תגובתך. רותי