אבא חולה סופני

שלום לבת סרטן והידיעה שזמני קצוב, מעורר הרבה זעם וכעס והיחידים שהחולה יכול לכעוס עליהם זה האנשים הכי קרובים, אני מאמינה שהוא לא יכעס על הרופאים או על אנשי המקצוע, וכיון שיש הרבה כעס עם הופעה של מחלה סופנית, או מחלה שמאיימת על החיים מגבילה ולוקחת כוחות, מחפשים נתיב להוציא את הכעס. לא ברור לי אם הוא היה אדם כועס בדרך כלל, אך אנו יודעים שבמצבי סטרס תמיד הכל מקצין. כדי לסייע לכם מעט בעניין הכעס, חשוב שתבינו שזה כעס שלו ולא שלכם, ואם תצליחו להגיד לעצמכם את זה, אולי יעזור במשהו. אנחנו יודעים גם שהכעס הוא על זה שאתם נשארים בחיים והוא קרוב לוודאי שלא, לנוכח סרטן הלבלב עם גרורות. לא ברור לי המשפט שלך "אנחנו בטוחים...... באשר לתרופות הרגעה בהחלט מומלץ גם עבורו, וגם לכם יהיה יותר קל. לגבי השאלה שלך על שלב. במחלה סופנית או במצבי סטרס קשים יש מספר שלבים. הלם -מהידיעה שקיבלתי, התמקחות - למה דוקא אני, כעס - בדרגות שונות וביטוי שונה, יש כאלו שנורא כועסים אך מתכנסים ולא מדברים ורק רואים אצלם זאת בהתנהגות, יש כאלו שצועקים ומתנפלים ועוד כל מיני צורות שבדרך כלל אופייניות להתנהגותו הכוללת של האדם. ההשלמה והקבלה הם השלבים שבדרך כלל מביאים איזושהוא שקט לאדם שמאפיינים את העובדה שיש תחושה שזה חלקי בעולם הזה/, שזה חוסר המזל שלי/, שאולי אני אמות ועוד כל מיני מחשבות ששוה מאוד שיהיה לאדם אפשרות לבטא אותן בקול. בשלבים של השלמה וקבלה כדאי מאוד לעשות פרידה. אין לנו כל ידיעה כמה זמן זה יקח עד מותו של אדם ולכן כדאי להתחיל להתכונן. יתכן שמאוד קשה לך ואף מכעיס אותך שאת לא הזכרת את המילה מוות ואני כן התייחסתי. סרטן עם גרורות הוא בדרך כלל סופני, לא יודעת אם אמרו לכם. אם אחרי דברי אלה עדיין תרצי להתכתב איתי ולשאול שאלות, אני זמינה כאן בשבילך מידי יום ואתייחס לכתיבתך במלוא הרצינות והידע כמובן. בברכה נטע מוזר